189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק כא}}
{{כותרת|המונח עבר}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חמש משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|עבר}}" –{{קו}}{{אינדקס|א)}} משמעותו הראשונה היא כמשמעות "עֻבּוּר" בערבית (=לעבור), והיא תזוזת גוף במרחב. ודוגמתו הראשונה היא תנועת בעל חיים על פני מרחק ישר מסוים: "{{עברית|וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם}}" {{הפניה|(בראשית לג,ג)}}, "{{עברית|עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם}}" {{הפניה|(שמות יז,ה)}}. זה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|עבר}} מענאה אלאול הו במעני אלעבור פי אלערבי, והו אנתקאל ג'סם פי מכאן, ומת'אלה אלאול לחרכה' אלחיואן עלי בעד מא מסתקים, {{עברית|והוא עבר לפניהם, עבור לפני העם}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} אחר כך הושאל להתפשטות הקולות באוויר: "{{עברית|וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(שמות לו,ו)}}, "[כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה] {{עברית|אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם ה'}}" {{הפניה|(שמואל־א ב,כד)}}.</td>
<td class="ar">ת'ם אסתעיר לאמתדאד אלאצואת פי אלהוא, {{עברית|ויעבירו קול במחנה, אשר אנכי שומע מעבירים עם י"י}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ג)}} אחר כך הושאל לשריית האור והשכינה שרואים הנביאים ב{{עברית|מראה הנבואה}}. נאמר: "{{עברית|וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה}}" {{הפניה|(בראשית טו,יז)}}, והיה זה ב{{עברית|מראה הנבואה}}, משום שבתחילת הסיפור נאמר: "{{עברית|וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם}} {{עברית|[}}וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו]" {{הפניה|(בראשית טו,יב)}}. ולפי השאלה זו נאמר: "{{עברית|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם [}}וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם]" {{הפניה|(שמות יב,יב)}} וכל כיוצא בזה.</td>
<td class="ar">ת'ם אסתעיר לחלול אלנור ואלסכינה אלתי יראהא אלאנביא ב{{עברית|מראה הנבואה}}, קאל {{עברית|והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה}}, וכאן ד'לך ב{{עברית|מראה הנבואה}} לאן אול אלקצה קאל {{עברית|ותרדמה נפלה על אברם וכו'}}. ובחסב הד'ה אלאסתעארה קיל {{עברית|ועברתי בארץ מצרים וכו'}}, וכל מא שאבהה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ד)}} הוא הושאל גם למי שעשה מעשה כלשהו והפריז בו ועבר את גבולו. נאמר: "[הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר] {{עברית|וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן}}" {{הפניה|(ירמיה כג,ט)}}.</td>
<td class="ar">וקד אסתעיר איצ'א למן פעל פעל מא ואפרט פיה ותג'אוז חדה קאל {{עברית|וכגבר עברו יין}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ה)}} והושאל גם למי שדילג על מטרה כלשהי וכיוון למטרה אחרת ולתכלית אחרת: "{{עברית|וְהוּא יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ}}" {{הפניה|(שמואל־א כ,לו)}}.</td>
<td class="ar">וקד אסתעיר איצ'א למן תכ'טי קצד מא וקצד קצד אכ'ר וגאיה אכ'רי {{עברית|והוא ירה החצי להעבירו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{אינדקס|
{{כותרת משנה|"ויעבֹר ה' על פניו" - ביאור הרמב"ם}}
{{קו}}לדעתי דבריו "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}} הם לפי השאלה זו, וכינוי הגוף (="-יו") ב"{{עברית|פניו}}" מתייחס אליו יתעלה. וכך פירשו זאת ה{{עברית|חכמים}}, ש"{{עברית|פניו}}" כאן הם שלו יתעלה. והגם כי אמרו זאת בכלל ה{{עברית|הגדות}} שאין זה מקומן, הרי יש בכך חיזוק כלשהו לדעתנו, ונמצא ש"{{עברית|פניו}}" מתייחס ל{{עברית|הקב"ה}}.}}
</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'ה אלאסתעארה הו ענדי קולה {{עברית|ויעבר י"י על פניו}}, ויכון אלצ'מיר פי {{עברית|פניו}} עאיד עליה תעאלי, וכד'א ג'עלוה אל{{עברית|חכמים}} אן הד'א {{עברית|פניו}} לה תעאלי, ואן כאן ד'כרוא ד'לך במערץ' {{עברית|הגדות}} ליס הד'א מוצ'עהא לכנה תקויה' מא לראינא, פיכון {{עברית|פניו}} צ'מיר {{עברית|הק"ב"ה}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">ביאור הדבר לדעתי ולפי מה שנראה לי, הוא ש{{עברית|משה}} עליו השלום ביקש השגה {{מונח|אדראך}} מסוימת, והיא שכונתה "{{עברית|ראיית פנים}}" בדבריו "{{עברית|וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ}}" {{הפניה|(שמות לג,כג)}}, והובטחה לו השגה למטה ממה שביקש, והיא שכונתה "{{עברית|ראיית אחור}}" בדבריו "{{עברית|וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי}}" {{הפניה|(שם)}}. וכבר הערנו על העניין הזה ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה א,י)}}. אם כן הוא אמר כאן שה' יתעלה הסתיר ממנו את ההשגה ההיא המכונה "{{עברית|פנים}}", והעבירו הלאה לעניין אחר, כלומר ידיעת המעשים המיוחסים אליו יתעלה, שחושבים שהם תארים מרובים, כפי שעוד נבאר {{הפניה|(א,נד)}}.</td>
<td class="ar">וביאן ד'לך בחסב מא אראה ויבדו לי, אן {{עברית|משה}} ע"אס טלב אדראכא מא והו אלד'י כני ענה ב{{עברית|ראיית פנים}} פי קולה {{עברית|ופני לא יראו}}, וועד באדראך דון מא טלב והו אלד'י כני ענה {{עברית|בראיית אחור}} פי קולה {{עברית|וראית את אחורי}}, וקד נבהנא עלי הד'א אלמעני פי {{עברית|משנה תורה}}, פקאל הנא אן אללה תעאלי חג'ב ענה ד'לך אלאדראך אלמכני ענה ב{{עברית|פנים}}, ותג'אוזה למעני אכ'ר אעני מערפה' אלאפעאל אלמנסובה לה תעאלי אלתי יט'ן בהא אנהא צפאת מתעדדה כמא סנבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">בדבריי "הסתיר ממנו", כוונתי שההשגה הזו היא מוסתרת ומנועה מטבעה; ושכּל אדם שלם, כאשר שכלו נקשר בדבר שטבעו להשיג, וישאף להשגה נוספת מעבר לכך, עלולה השגתו להשתבש, או שימות, כפי שיבואר בפרק מפרקי חיבור זה {{הפניה|(א,לב)}}, אלא אם יילווה אליו סיוע אלוהי, כמו שאמר: "{{עברית|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי}}" {{הפניה|(שם,כב)}}.</td>
<td class="ar">וקולי חג'ב ענה, אריד בה אן ד'לך אלאדראך מחג'וב ממנוע בטביעתה, ואן כל אנסאן כאמל ענד אתצאל עקלה בד'לך אלד'י פי טבעה אן ידרך, וירום אדראכא אכ'ר וראה, קד יכ'תל אדראכה או יהלך כמא סיבין פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה, אלא אן תצחבה מעונה אלאהיה כמא קאל {{עברית|ושכותי כפי עליך עד עברי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ביאור שני: תרגום אונקלוס}}
{{קו}}ואילו ה{{עברית|תרגום}} נהג כמנהגו בדברים הללו. דהיינו, שכל דבר שהוא מוצא אותו מיוחס לה' ויש בו הגשמה או ספיחי {{מונח|לאחק}} הגשמה, הוא מפרש {{מונח|תקדיר}} אותו בצורה של הֶשְׁמֵט הנסמך, כך שכינוי הגוף יהיה לדבר כלשהו הנסמך לה', אלא שהושמט. על "{{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" {{הפניה|(בראשית כח,יג)}} אמר: "{{עברית|יְקָרָא דַה' מְעַתַּד עִלָּווֹהִי}}" (=כבוד ה' ניצב עליו). ועל "{{עברית|יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ}}" {{הפניה|(שם לא,מט)}} אמר: "{{עברית|יִסַךְ מֵימְרָא דַה'}}" (=יצפה דבר ה'). כך נהג (אנקלוס) עליו השלום בפירושו באורח קבע. וכך עשה לגבי מה שנאמר "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}} – אמר: "{{עברית|וְאַעְבַּר ה' שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא}}" (=והעביר ה' את שכינתו על פניו וקרא). אם כן לדעתו הדבר ש{{עברית|עבר}} הוא נברא בלי ספק. הוא פירש את כינוי הגוף של "{{עברית|פָּנָיו}}" כמוסב אל {{עברית|משה רבינו}}. ולפי זה יהיה פירוש "{{עברית|עַל פָּנָיו}}" – בנוכחותו, כמו שנאמר: "{{עברית|וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(בראשית לב,כב)}}. גם פירוש {{מונח|תאויל}} זה הוא טוב ונאה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אל{{עברית|תרגום}} פג'רי עלי מעתאדה פי הד'ה אלאמור, וד'לך, אן כל אמר יג'דה מנסובא ללה ויחלקה תג'סים או לואחק אלתג'סים פיקדרה בחד'ף אלמצ'אף ויג'על תלך אלנסבה לאמר מא מצ'אף ללה מחד'וף, קאל פי קולה {{עברית|והנה י"י נצב עליו יקרא די"י}} {{עברית|מעתד עלווהי}}, וקאל פי קולה {{עברית|יצף י"י ביני ובינך יסך מימרא די"י}}, ועלי הד'א אטרד שרחה ע"אס. וכד'לך פעל פי קולה {{עברית|ויעבר י"י על פניו קאל ואעבר י"י שכינתיה על אפוהי וקרא}}, פיכון אלשי אלד'י {{עברית|עבר}} ענדה מכ'לוק בלא שך, וג'על צ'מיר {{עברית|פניו}} עאיד אלי {{עברית|משה רבינו}}, ויכון שרח {{עברית|על פניו}} במחצ'רה, כמא קאל {{עברית|ותעבר המנחה על פניו}}, והד'א איצ'א תאויל ג'יד מסתחסן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">אישוש לפירוש {{עברית|אנקלוס ז"ל}} ניתן למצוא בדברי הכתוב "{{עברית|וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי}}" {{הפניה|(שמות לג,כב)}}. הרי שנאמר במפורש שמה ש{{עברית|יעבור}} הוא דבר המיוחס אליו יתעלה, לא עצמותו, יתהדר שמו, ועל ה{{עברית|כבוד}} הזה אמר: "{{עברית|עַד עָבְרִי}}" {{הפניה|(שם)}}, "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}}.</td>
<td class="ar">וממא יוכד שרח {{עברית|אנקלוס ז"ל}} קול אלכתאב {{עברית|והיה בעבור כבודי}}, פקד צרח באן אלד'י {{עברית|יעבור}} הו שי מנסוב לה תעאלי לא ד'אתה ג'ל אסמה, וען ד'לך אל{{עברית|כבוד}} קאל {{עברית|עד עברי, ויעבר י"י על פניו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ביאור שלישי: יישום משופר לשיטת אונקלוס}}
{{קו}}ואם הכרח לפרש {{מונח|תקדיר}} באופן של השמט הנסמך, כדרכו של {{עברית|אנקלוס}} תמיד, שלעתים מפרש {{מונח|ג'על}} שהמילה המושמטת היא "{{עברית|יְקָרָא}}" (=כבוד), ולעתים "{{עברית|שכינה}}", ולעתים "{{עברית|מֵימְרָא}}" (=דבר), כל מקום לפי עניינו – הרי שאנחנו גם כן נפרש {{מונח|ג'על}} שהנסמך המושמט כאן הוא {{עברית|קול}}, וכך יש לקרוא: "{{עברית|ויעבור קול ה' על פניו ויקרא}}". וכבר ביארנו {{הפניה|(פסקה 2)}} את ההשאלה בלשון של "{{עברית|עֲבָרָה}}" ביחס ל"{{עברית|קול}}": "{{עברית|וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(שמות לו,ו)}}. ולפי זה ה{{עברית|קול}} הוא אשר {{עברית|קרא}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד'א לם יכן בד מן תקדיר מצ'אף מחד'וף כמא יפעל {{עברית|אנקלוס}} דאימא פתארה יג'על ד'לך אלמחד'וף {{עברית|יקרא}}, ותארה יג'עלה {{עברית|שכינה}}, ותארה יג'עלה {{עברית|מימרא}}, בחסב כל מוצ'ע, פאנא נחן איצ'א נג'על אלמצ'אף אלמחד'וף הנא {{עברית|קול}}, ויכון אלתקדיר {{עברית|ויעבור קול י"י על פניו ויקרא}}. וקד בינא אסתעארה' אללגה לל{{עברית|קול}} {{עברית|עברה ויעבירו קול במחנה}}, ויכון אל{{עברית|קול}} הו אלד'י {{עברית|קרא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">אל ירחק בעיניך ייחוס ה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}, כי במילים האלה עצמן סופר על דיבורו {{מונח|כ'טאב}} יתעלה ל{{עברית|משה}}. נאמר: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו}}" {{הפניה|(במדבר ז,פט)}}. אם כן כמו שייחס את ה{{עברית|דִבור}} ל{{עברית|קול}}, כך ייחס כאן את ה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}. וכגון זה, כלומר ייחוס ה{{עברית|אמירה}} וה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}, נאמר כבר במפורש; נאמר: "{{עברית|קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא}}" {{הפניה|(ישעיה מ,ו)}}.</td>
<td class="ar">ולא תסתבעד כון אל{{עברית|קריאה}} מנסובה לל{{עברית|קול}}, פאן בהד'ה אלאלפאט' בעינהא ג'את אלעבארה ען כ'טאבה תעאלי ל{{עברית|משה}}, קאל {{עברית|וישמע את הקול מדבר אליו}}, פכמא נסב אל{{עברית|דבור}} לל{{עברית|קול}} כד'לך נסב הנא אל{{עברית|קריאה}} לל{{עברית|קול}}, וקד ג'א מת'ל הד'א בביאן אעני נסבה' אל{{עברית|אמירה}} ואל{{עברית|קריאה}} לל{{עברית|קול}}, קאל {{עברית|קול אומר קרא ואמר מה אקרא}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">13</td>
<td class="he">הפירוש {{מונח|שרח}} לפי הקריאה {{מונח|תקדיר}} הזו יהיה אם כן כך: "ועבר קול מלפני ה' בנוכחותו (של משה) וקרא: "{{עברית|ה' ה'}}". וכפילות "{{עברית|ה'}}" תהיה עבור הקריאה, משום שהוא יתעלה הנקרא, כמו "{{עברית|מֹשֶׁה מֹשֶׁה}}" {{הפניה|(שמות ג,ד)}}, "{{עברית|אַבְרָהָם אַבְרָהָם}}" {{הפניה|(בראשית כב,יא)}}. וגם זה פירוש {{מונח|תאויל}} נאה מאוד.</td>
<td class="ar">פיכון אלשרח בחסב הד'א אלתקדיר הכד'א, ועבר צות מן קבל אללה במחצ'רה פנאדי {{עברית|י"י י"י}}, ויכון תכריר {{עברית|י"י}} ללנדא לאנא תעאלי אלמנאדי מת'ל {{עברית|משה משה אברהם אברהם}}, והד'א איצ'א תאויל חסן ג'דא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סובלנות לריבוי פירושים בדברים עמוקים}}
{{קו}}אל יהא מגונה בעיניך קיומם של פירושים {{מונח|תאויל}} רבים לעניין הקשה הזה, שהשגתו {{מונח|אדראך}} רחוקה, כי אין בכך נזק באשר למה שאנו עוסקים בו. ואתה, בחר לך מה שתחפוץ להאמין {{מונח|אעתקאד}} בו:{{קו}}{{אינדקס|א) השגה שכלית}} אם שיהיה המעמד הגדול הזה כולו {{עברית|מראה נבואה}} בלא ספק, וכל השאיפה (של משה) – השגות שכליות, שביקש ושנמנעו ממנו, ושהשיג; הכול שכלי, בלי שום חוש, כמו שפירשנו {{מונח|תאויל}} בתחילה.{{קו}}{{אינדקס|ב) דמות ממשית נבראת}} או שיחד עם זאת הייתה השגת חוש הראייה, אך על דבר נברא, שבראייתו מושגת שלמות ההשגה השכלית, כפי שפירש {{עברית|אנקלוס}}.{{קו}}{{אינדקס|ג) דמות בדמיון הנבואי}} אלא אם השגת הראייה הזו הייתה גם כן ב{{עברית|מראה הנבואה}}, כפי שנאמר אצל {{עברית|אברהם}}: "{{עברית|וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר}} [בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה]" {{הפניה|(בראשית טו,יז)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד) קול ממשי נברא}} או שיחד עם זאת הייתה השגת חוש השמיעה גם כן, ואז ה{{עברית|קול}} הוא אשר {{עברית|עבר על פניו}}, שגם הוא נברא בלי ספק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא תסתנכר כון הד'א אלמעני אלעויץ אלבעיד אלאדראך יתאול פיה תאוילאת כת'ירה, אד' הד'א לא יצ'ר פי מא נחן בסבילה, ולך אן תכ'תאר אי אלאעתקאדאת שית. אמא אן יכון ד'לך אלמקאם אלעט'ים כלה {{עברית|מראה נבואה}} בלא שך, ואלרום כלה אדראכאת עקליה, אלד'י טלב ואלד'י אמתנע ואלד'י אדרך אלכל עקלי לא חס פיה כמא תאולנא אולא. או יכון ת'ם מע ד'לך אדראך חס בצר לכן לשי מכ'לוק, ברויתה יחצל כמאל אלאדראך אלעקלי כמא תאול {{עברית|אנקלוס}}, הד'א אן לם יכן ד'לך אלאדראך אלבצרי איצ'א ב{{עברית|מראה הנבואה}} כמא ג'א פי {{עברית|אברהם והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר}}, או יכון מע ד'לך אדראך חאסה' אד'ן איצ'א ויכון אל{{עברית|קול}} הו אלד'י {{עברית|עבר על פניו}} אלד'י הו מכ'לוק איצ'א בלא שך, אכ'תר אי אלארא שית,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">בחר איזו דעה {{מונח|ראי}} שתחפוץ, כי כל המטרה היא שלא תפרש {{מונח|אעתקאד}} את דבריו כאן "{{עברית|וַיַּעֲבֹר}}" כמו "{{עברית|עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם}}" {{הפניה|(שמות יז,ה)}}, כי ה' יתהדר ויתרומם אינו גוף ולא אפשרית בו תנועה, ועל כן לא ייתכן שייאמר שהוא {{עברית|עבר}} כפי קביעתו הראשונית בלשון.</td>
<td class="ar">אד' אלקצד כלה אן לא תעתקד קולה הנא {{עברית|ויעבור}} מת'ל {{עברית|עבור לפני העם}}, אן אללה עז וג'ל ליס הו ג'סמא ולא תג'וז עליה אלחרכה, פלא ימכן אן יקאל אנה {{עברית|עבר}} בחסב אלוצ'ע אלאול פי אללגה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח עבר}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חמש משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|עבר}}" –{{קו}}{{אינדקס|א)}} משמעותו הראשונה היא כמשמעות "עֻבּוּר" בערבית (=לעבור), והיא תזוזת גוף במרחב. ודוגמתו הראשונה היא תנועת בעל חיים על פני מרחק ישר מסוים: "{{עברית|וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם}}" {{הפניה|(בראשית לג,ג)}}, "{{עברית|עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם}}" {{הפניה|(שמות יז,ה)}}. זה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|עבר}} מענאה אלאול הו במעני אלעבור פי אלערבי, והו אנתקאל ג'סם פי מכאן, ומת'אלה אלאול לחרכה' אלחיואן עלי בעד מא מסתקים, {{עברית|והוא עבר לפניהם, עבור לפני העם}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} אחר כך הושאל להתפשטות הקולות באוויר: "{{עברית|וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(שמות לו,ו)}}, "[כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה] {{עברית|אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם ה'}}" {{הפניה|(שמואל־א ב,כד)}}.</td>
<td class="ar">ת'ם אסתעיר לאמתדאד אלאצואת פי אלהוא, {{עברית|ויעבירו קול במחנה, אשר אנכי שומע מעבירים עם י"י}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ג)}} אחר כך הושאל לשריית האור והשכינה שרואים הנביאים ב{{עברית|מראה הנבואה}}. נאמר: "{{עברית|וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה}}" {{הפניה|(בראשית טו,יז)}}, והיה זה ב{{עברית|מראה הנבואה}}, משום שבתחילת הסיפור נאמר: "{{עברית|וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם}} {{עברית|[}}וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו]" {{הפניה|(בראשית טו,יב)}}. ולפי השאלה זו נאמר: "{{עברית|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם [}}וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם]" {{הפניה|(שמות יב,יב)}} וכל כיוצא בזה.</td>
<td class="ar">ת'ם אסתעיר לחלול אלנור ואלסכינה אלתי יראהא אלאנביא ב{{עברית|מראה הנבואה}}, קאל {{עברית|והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה}}, וכאן ד'לך ב{{עברית|מראה הנבואה}} לאן אול אלקצה קאל {{עברית|ותרדמה נפלה על אברם וכו'}}. ובחסב הד'ה אלאסתעארה קיל {{עברית|ועברתי בארץ מצרים וכו'}}, וכל מא שאבהה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ד)}} הוא הושאל גם למי שעשה מעשה כלשהו והפריז בו ועבר את גבולו. נאמר: "[הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר] {{עברית|וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן}}" {{הפניה|(ירמיה כג,ט)}}.</td>
<td class="ar">וקד אסתעיר איצ'א למן פעל פעל מא ואפרט פיה ותג'אוז חדה קאל {{עברית|וכגבר עברו יין}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ה)}} והושאל גם למי שדילג על מטרה כלשהי וכיוון למטרה אחרת ולתכלית אחרת: "{{עברית|וְהוּא יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ}}" {{הפניה|(שמואל־א כ,לו)}}.</td>
<td class="ar">וקד אסתעיר איצ'א למן תכ'טי קצד מא וקצד קצד אכ'ר וגאיה אכ'רי {{עברית|והוא ירה החצי להעבירו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{אינדקס|
{{כותרת משנה|"ויעבֹר ה' על פניו" - ביאור הרמב"ם}}
{{קו}}לדעתי דבריו "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}} הם לפי השאלה זו, וכינוי הגוף (="-יו") ב"{{עברית|פניו}}" מתייחס אליו יתעלה. וכך פירשו זאת ה{{עברית|חכמים}}, ש"{{עברית|פניו}}" כאן הם שלו יתעלה. והגם כי אמרו זאת בכלל ה{{עברית|הגדות}} שאין זה מקומן, הרי יש בכך חיזוק כלשהו לדעתנו, ונמצא ש"{{עברית|פניו}}" מתייחס ל{{עברית|הקב"ה}}.}}
</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'ה אלאסתעארה הו ענדי קולה {{עברית|ויעבר י"י על פניו}}, ויכון אלצ'מיר פי {{עברית|פניו}} עאיד עליה תעאלי, וכד'א ג'עלוה אל{{עברית|חכמים}} אן הד'א {{עברית|פניו}} לה תעאלי, ואן כאן ד'כרוא ד'לך במערץ' {{עברית|הגדות}} ליס הד'א מוצ'עהא לכנה תקויה' מא לראינא, פיכון {{עברית|פניו}} צ'מיר {{עברית|הק"ב"ה}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">ביאור הדבר לדעתי ולפי מה שנראה לי, הוא ש{{עברית|משה}} עליו השלום ביקש השגה {{מונח|אדראך}} מסוימת, והיא שכונתה "{{עברית|ראיית פנים}}" בדבריו "{{עברית|וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ}}" {{הפניה|(שמות לג,כג)}}, והובטחה לו השגה למטה ממה שביקש, והיא שכונתה "{{עברית|ראיית אחור}}" בדבריו "{{עברית|וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי}}" {{הפניה|(שם)}}. וכבר הערנו על העניין הזה ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה א,י)}}. אם כן הוא אמר כאן שה' יתעלה הסתיר ממנו את ההשגה ההיא המכונה "{{עברית|פנים}}", והעבירו הלאה לעניין אחר, כלומר ידיעת המעשים המיוחסים אליו יתעלה, שחושבים שהם תארים מרובים, כפי שעוד נבאר {{הפניה|(א,נד)}}.</td>
<td class="ar">וביאן ד'לך בחסב מא אראה ויבדו לי, אן {{עברית|משה}} ע"אס טלב אדראכא מא והו אלד'י כני ענה ב{{עברית|ראיית פנים}} פי קולה {{עברית|ופני לא יראו}}, וועד באדראך דון מא טלב והו אלד'י כני ענה {{עברית|בראיית אחור}} פי קולה {{עברית|וראית את אחורי}}, וקד נבהנא עלי הד'א אלמעני פי {{עברית|משנה תורה}}, פקאל הנא אן אללה תעאלי חג'ב ענה ד'לך אלאדראך אלמכני ענה ב{{עברית|פנים}}, ותג'אוזה למעני אכ'ר אעני מערפה' אלאפעאל אלמנסובה לה תעאלי אלתי יט'ן בהא אנהא צפאת מתעדדה כמא סנבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">בדבריי "הסתיר ממנו", כוונתי שההשגה הזו היא מוסתרת ומנועה מטבעה; ושכּל אדם שלם, כאשר שכלו נקשר בדבר שטבעו להשיג, וישאף להשגה נוספת מעבר לכך, עלולה השגתו להשתבש, או שימות, כפי שיבואר בפרק מפרקי חיבור זה {{הפניה|(א,לב)}}, אלא אם יילווה אליו סיוע אלוהי, כמו שאמר: "{{עברית|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי}}" {{הפניה|(שם,כב)}}.</td>
<td class="ar">וקולי חג'ב ענה, אריד בה אן ד'לך אלאדראך מחג'וב ממנוע בטביעתה, ואן כל אנסאן כאמל ענד אתצאל עקלה בד'לך אלד'י פי טבעה אן ידרך, וירום אדראכא אכ'ר וראה, קד יכ'תל אדראכה או יהלך כמא סיבין פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה, אלא אן תצחבה מעונה אלאהיה כמא קאל {{עברית|ושכותי כפי עליך עד עברי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ביאור שני: תרגום אונקלוס}}
{{קו}}ואילו ה{{עברית|תרגום}} נהג כמנהגו בדברים הללו. דהיינו, שכל דבר שהוא מוצא אותו מיוחס לה' ויש בו הגשמה או ספיחי {{מונח|לאחק}} הגשמה, הוא מפרש {{מונח|תקדיר}} אותו בצורה של הֶשְׁמֵט הנסמך, כך שכינוי הגוף יהיה לדבר כלשהו הנסמך לה', אלא שהושמט. על "{{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" {{הפניה|(בראשית כח,יג)}} אמר: "{{עברית|יְקָרָא דַה' מְעַתַּד עִלָּווֹהִי}}" (=כבוד ה' ניצב עליו). ועל "{{עברית|יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ}}" {{הפניה|(שם לא,מט)}} אמר: "{{עברית|יִסַךְ מֵימְרָא דַה'}}" (=יצפה דבר ה'). כך נהג (אנקלוס) עליו השלום בפירושו באורח קבע. וכך עשה לגבי מה שנאמר "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}} – אמר: "{{עברית|וְאַעְבַּר ה' שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא}}" (=והעביר ה' את שכינתו על פניו וקרא). אם כן לדעתו הדבר ש{{עברית|עבר}} הוא נברא בלי ספק. הוא פירש את כינוי הגוף של "{{עברית|פָּנָיו}}" כמוסב אל {{עברית|משה רבינו}}. ולפי זה יהיה פירוש "{{עברית|עַל פָּנָיו}}" – בנוכחותו, כמו שנאמר: "{{עברית|וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(בראשית לב,כב)}}. גם פירוש {{מונח|תאויל}} זה הוא טוב ונאה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אל{{עברית|תרגום}} פג'רי עלי מעתאדה פי הד'ה אלאמור, וד'לך, אן כל אמר יג'דה מנסובא ללה ויחלקה תג'סים או לואחק אלתג'סים פיקדרה בחד'ף אלמצ'אף ויג'על תלך אלנסבה לאמר מא מצ'אף ללה מחד'וף, קאל פי קולה {{עברית|והנה י"י נצב עליו יקרא די"י}} {{עברית|מעתד עלווהי}}, וקאל פי קולה {{עברית|יצף י"י ביני ובינך יסך מימרא די"י}}, ועלי הד'א אטרד שרחה ע"אס. וכד'לך פעל פי קולה {{עברית|ויעבר י"י על פניו קאל ואעבר י"י שכינתיה על אפוהי וקרא}}, פיכון אלשי אלד'י {{עברית|עבר}} ענדה מכ'לוק בלא שך, וג'על צ'מיר {{עברית|פניו}} עאיד אלי {{עברית|משה רבינו}}, ויכון שרח {{עברית|על פניו}} במחצ'רה, כמא קאל {{עברית|ותעבר המנחה על פניו}}, והד'א איצ'א תאויל ג'יד מסתחסן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">אישוש לפירוש {{עברית|אנקלוס ז"ל}} ניתן למצוא בדברי הכתוב "{{עברית|וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי}}" {{הפניה|(שמות לג,כב)}}. הרי שנאמר במפורש שמה ש{{עברית|יעבור}} הוא דבר המיוחס אליו יתעלה, לא עצמותו, יתהדר שמו, ועל ה{{עברית|כבוד}} הזה אמר: "{{עברית|עַד עָבְרִי}}" {{הפניה|(שם)}}, "{{עברית|וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו}}" {{הפניה|(שמות לד,ו)}}.</td>
<td class="ar">וממא יוכד שרח {{עברית|אנקלוס ז"ל}} קול אלכתאב {{עברית|והיה בעבור כבודי}}, פקד צרח באן אלד'י {{עברית|יעבור}} הו שי מנסוב לה תעאלי לא ד'אתה ג'ל אסמה, וען ד'לך אל{{עברית|כבוד}} קאל {{עברית|עד עברי, ויעבר י"י על פניו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ביאור שלישי: יישום משופר לשיטת אונקלוס}}
{{קו}}ואם הכרח לפרש {{מונח|תקדיר}} באופן של השמט הנסמך, כדרכו של {{עברית|אנקלוס}} תמיד, שלעתים מפרש {{מונח|ג'על}} שהמילה המושמטת היא "{{עברית|יְקָרָא}}" (=כבוד), ולעתים "{{עברית|שכינה}}", ולעתים "{{עברית|מֵימְרָא}}" (=דבר), כל מקום לפי עניינו – הרי שאנחנו גם כן נפרש {{מונח|ג'על}} שהנסמך המושמט כאן הוא {{עברית|קול}}, וכך יש לקרוא: "{{עברית|ויעבור קול ה' על פניו ויקרא}}". וכבר ביארנו {{הפניה|(פסקה 2)}} את ההשאלה בלשון של "{{עברית|עֲבָרָה}}" ביחס ל"{{עברית|קול}}": "{{עברית|וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(שמות לו,ו)}}. ולפי זה ה{{עברית|קול}} הוא אשר {{עברית|קרא}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד'א לם יכן בד מן תקדיר מצ'אף מחד'וף כמא יפעל {{עברית|אנקלוס}} דאימא פתארה יג'על ד'לך אלמחד'וף {{עברית|יקרא}}, ותארה יג'עלה {{עברית|שכינה}}, ותארה יג'עלה {{עברית|מימרא}}, בחסב כל מוצ'ע, פאנא נחן איצ'א נג'על אלמצ'אף אלמחד'וף הנא {{עברית|קול}}, ויכון אלתקדיר {{עברית|ויעבור קול י"י על פניו ויקרא}}. וקד בינא אסתעארה' אללגה לל{{עברית|קול}} {{עברית|עברה ויעבירו קול במחנה}}, ויכון אל{{עברית|קול}} הו אלד'י {{עברית|קרא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">אל ירחק בעיניך ייחוס ה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}, כי במילים האלה עצמן סופר על דיבורו {{מונח|כ'טאב}} יתעלה ל{{עברית|משה}}. נאמר: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו}}" {{הפניה|(במדבר ז,פט)}}. אם כן כמו שייחס את ה{{עברית|דִבור}} ל{{עברית|קול}}, כך ייחס כאן את ה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}. וכגון זה, כלומר ייחוס ה{{עברית|אמירה}} וה{{עברית|קריאה}} ל{{עברית|קול}}, נאמר כבר במפורש; נאמר: "{{עברית|קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא}}" {{הפניה|(ישעיה מ,ו)}}.</td>
<td class="ar">ולא תסתבעד כון אל{{עברית|קריאה}} מנסובה לל{{עברית|קול}}, פאן בהד'ה אלאלפאט' בעינהא ג'את אלעבארה ען כ'טאבה תעאלי ל{{עברית|משה}}, קאל {{עברית|וישמע את הקול מדבר אליו}}, פכמא נסב אל{{עברית|דבור}} לל{{עברית|קול}} כד'לך נסב הנא אל{{עברית|קריאה}} לל{{עברית|קול}}, וקד ג'א מת'ל הד'א בביאן אעני נסבה' אל{{עברית|אמירה}} ואל{{עברית|קריאה}} לל{{עברית|קול}}, קאל {{עברית|קול אומר קרא ואמר מה אקרא}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">13</td>
<td class="he">הפירוש {{מונח|שרח}} לפי הקריאה {{מונח|תקדיר}} הזו יהיה אם כן כך: "ועבר קול מלפני ה' בנוכחותו (של משה) וקרא: "{{עברית|ה' ה'}}". וכפילות "{{עברית|ה'}}" תהיה עבור הקריאה, משום שהוא יתעלה הנקרא, כמו "{{עברית|מֹשֶׁה מֹשֶׁה}}" {{הפניה|(שמות ג,ד)}}, "{{עברית|אַבְרָהָם אַבְרָהָם}}" {{הפניה|(בראשית כב,יא)}}. וגם זה פירוש {{מונח|תאויל}} נאה מאוד.</td>
<td class="ar">פיכון אלשרח בחסב הד'א אלתקדיר הכד'א, ועבר צות מן קבל אללה במחצ'רה פנאדי {{עברית|י"י י"י}}, ויכון תכריר {{עברית|י"י}} ללנדא לאנא תעאלי אלמנאדי מת'ל {{עברית|משה משה אברהם אברהם}}, והד'א איצ'א תאויל חסן ג'דא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סובלנות לריבוי פירושים בדברים עמוקים}}
{{קו}}אל יהא מגונה בעיניך קיומם של פירושים {{מונח|תאויל}} רבים לעניין הקשה הזה, שהשגתו {{מונח|אדראך}} רחוקה, כי אין בכך נזק באשר למה שאנו עוסקים בו. ואתה, בחר לך מה שתחפוץ להאמין {{מונח|אעתקאד}} בו:{{קו}}{{אינדקס|א) השגה שכלית}} אם שיהיה המעמד הגדול הזה כולו {{עברית|מראה נבואה}} בלא ספק, וכל השאיפה (של משה) – השגות שכליות, שביקש ושנמנעו ממנו, ושהשיג; הכול שכלי, בלי שום חוש, כמו שפירשנו {{מונח|תאויל}} בתחילה.{{קו}}{{אינדקס|ב) דמות ממשית נבראת}} או שיחד עם זאת הייתה השגת חוש הראייה, אך על דבר נברא, שבראייתו מושגת שלמות ההשגה השכלית, כפי שפירש {{עברית|אנקלוס}}.{{קו}}{{אינדקס|ג) דמות בדמיון הנבואי}} אלא אם השגת הראייה הזו הייתה גם כן ב{{עברית|מראה הנבואה}}, כפי שנאמר אצל {{עברית|אברהם}}: "{{עברית|וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר}} [בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה]" {{הפניה|(בראשית טו,יז)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד) קול ממשי נברא}} או שיחד עם זאת הייתה השגת חוש השמיעה גם כן, ואז ה{{עברית|קול}} הוא אשר {{עברית|עבר על פניו}}, שגם הוא נברא בלי ספק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא תסתנכר כון הד'א אלמעני אלעויץ אלבעיד אלאדראך יתאול פיה תאוילאת כת'ירה, אד' הד'א לא יצ'ר פי מא נחן בסבילה, ולך אן תכ'תאר אי אלאעתקאדאת שית. אמא אן יכון ד'לך אלמקאם אלעט'ים כלה {{עברית|מראה נבואה}} בלא שך, ואלרום כלה אדראכאת עקליה, אלד'י טלב ואלד'י אמתנע ואלד'י אדרך אלכל עקלי לא חס פיה כמא תאולנא אולא. או יכון ת'ם מע ד'לך אדראך חס בצר לכן לשי מכ'לוק, ברויתה יחצל כמאל אלאדראך אלעקלי כמא תאול {{עברית|אנקלוס}}, הד'א אן לם יכן ד'לך אלאדראך אלבצרי איצ'א ב{{עברית|מראה הנבואה}} כמא ג'א פי {{עברית|אברהם והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר}}, או יכון מע ד'לך אדראך חאסה' אד'ן איצ'א ויכון אל{{עברית|קול}} הו אלד'י {{עברית|עבר על פניו}} אלד'י הו מכ'לוק איצ'א בלא שך, אכ'תר אי אלארא שית,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">בחר איזו דעה {{מונח|ראי}} שתחפוץ, כי כל המטרה היא שלא תפרש {{מונח|אעתקאד}} את דבריו כאן "{{עברית|וַיַּעֲבֹר}}" כמו "{{עברית|עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם}}" {{הפניה|(שמות יז,ה)}}, כי ה' יתהדר ויתרומם אינו גוף ולא אפשרית בו תנועה, ועל כן לא ייתכן שייאמר שהוא {{עברית|עבר}} כפי קביעתו הראשונית בלשון.</td>
<td class="ar">אד' אלקצד כלה אן לא תעתקד קולה הנא {{עברית|ויעבור}} מת'ל {{עברית|עבור לפני העם}}, אן אללה עז וג'ל ליס הו ג'סמא ולא תג'וז עליה אלחרכה, פלא ימכן אן יקאל אנה {{עברית|עבר}} בחסב אלוצ'ע אלאול פי אללגה:</td>
</tr>
</table>