פתיחת התפריט הראשי

מורה הנבוכים β

שינויים

חלק א, פרק נה

נוספו 5,012 בתים, 17:27, 13 בספטמבר 2018
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק נה}}
{{כותרת|שלילת השפעה על האל}}
<table class="hamore">

<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלילת הגשמות וההיפעלות}}
{{קו}}כבר אמרנו בכמה מקומות בחיבור זה {{הפניה|(כגון: א,יח-כ)}} שהכרח לשלול ממנו (יתעלה) כל מה שמחייב גשמות. וכן יש לשלול ממנו כל היפעלות, כי כל ההיפעלויות מחייבות שינוי, ובלי ספק הפועֵל של אותן היפעלויות אינו הנפעל, ואם כן אילו היה הוא יתעלה נפעל באופן היפעלות כלשהו הרי היה זולתו הפועל בו והמשנה אותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קד תקדם לנא פי עדה' מואצ'ע מן הד'ה אלמקאלה, אן כל מא יוג'ב ג'סמאניה לזם צ'רורה נפיה ענה, וכד'לך כל אנפעאל ינפי ענה, לאן אלאנפעאלאת כלהא תוג'ב אלתגייר, ואן אלפאעל לתלך אלאנפעאלאת גיר אלמנפעל בלא שך, פלו כאן תעלי ינפעל בוג'ה מן וג'וה אלאנפעאל לכאן גירה אלפאעל פיה ואלמגיר לה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלילת ההשתלמות מן האל}}
{{קו}}וכן הכרח לשלול ממנו כל העדר, ושלא תהיה שלמות כלשהי נעדרת ממנו פעם אחת ונמצאת בפעם אחרת. משום שאילו היינו מניחים זאת היה הוא שלם בכוח, ולכל "כוח" חוֹבֵר בהכרח העדר, וכל מה שיוצא מן הכוח אל הפועל, הכרח שיהיה לו מוציא שאינו הוא, מצוי בפועל, שיוציא אותו. לכן הכרחי שתהיינה כל שלמויותיו מצויות בפועל ושלא יהיה לו דבר בכוח בשום אופן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך ילזם צ'רורה אן ינפי ענה כל עדם, ואן לא יכון כמאל מא מעדום מנה תארה ומוג'וד אכ'רי, לאנה אן פרץ' ד'לך כאן כאמל באלקוה, וכל קוה יקארנהא עדם צ'רורה, וכל מא יכ'רג' מן אלקוה אלי אלפעל פלא בד לה מן מכ'רג' גירה מוג'וד באלפעל יכ'רג'ה, פלד'לך ילזם אן תכון כמאלאתה כלהא מוג'ודה באלפעל ולא יכון לה שי באלקוה בוג'ה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלילת דומוּת האל לברואים}}
{{קו}}הכרח גם לשלול ממנו דומוּת לדבר כלשהו מן המצויים. וזה דבר שכל אדם כבר חש בו, ושלילת הדומוּת נאמרה במפורש בספרי הנביאים: נאמר "{{עברית|וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה}}" {{הפניה|(ישעיה מ,כה)}}, ונאמר "{{עברית|וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל}} [וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ]" {{הפניה|(שם,יח)}}, ונאמר "{{עברית|מֵאֵין כָּמוֹךָ}} [ה']" {{הפניה|(ירמיה י,ו)}}, וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא ילזם צ'רורה אן ינפי ענה איצ'א אלשבה באי שי מן אלמוג'ודאת, והד'א אמר קד שער בה כל אחד, וקד צרח פי כתב אלאנביא בנפי אלתשביה וקאל {{עברית|ואל מי תדמיוני ואשוה}}, וקאל {{עברית|ואל מי תדמיון אל וכו'}}{{עברית|}}, וקאל {{עברית|מאין כמוך}} {{עברית|}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">כללו של דבר, כל דבר המביא לאחד מארבעת הסוגים הללו מוכח בבירור שהכרח לשלול אותו ממנו (יתעלה), והם: {{אינדקס|א)}} כל מה שמביא לגשמות, {{אינדקס|ב)}} או מה שמביא להיפעלות ולשינוי, {{אינדקס|ג)}} או מה שמביא להעדר, כגון שלא יהיה לו דבר בפועל ולאחר מכן יהיה בפועל, {{אינדקס|ד)}} או מה שמביא לדומוּת לדבר מברואיו.</td>
<td class="ar">פיכון מלאך אלאמר, אן כל שי יודי לאחד הד'ה אלאצנאף אלארבעה ילזם צ'רורה נפיה ענה באלברהאן אלואצ'ח, והי כל מא יודי לג'סמאניה, או מא יודי לאנפעאל ותגיר, או מא יודי לעדם מת'ל אן לא יכון לה שי באלפעל ת'ם יציר באלפעל, או מא יודי לשבה שי מן מכ'לוקאתה.</td>
</tr>
</table>