189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ד}}
{{כותרת|דיון בפירוש אחר של האופנים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תרגום יונתן: האופנים הם גלגלי הכוכבים}}
{{קו}}ראוי שנעיר לך על עניין מסוים שנקט {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום: כיוון שראה אמירה מפורשת בדבריו (של יחזקאל) "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(יחזקאל י,יג)}} – קבע בהחלטיות שה{{עברית|אופנים}} הם השמים, ועל כן תרגם כל "{{עברית|אוֹפָן}}" – "{{עברית|גִּלְגָּלָא}}", וכל "{{עברית|אוֹפַנִּים}}" – "{{עברית|גִּלְגְּלַיָּא}}".{{קו}}{{אינדקס|חיזוק)}} אין לי ספק שמה שחיזק אצלו עליו השלום את הפרשנות {{מונח|תאויל}} הזאת הוא אמירתו של {{עברית|יחזקאל}} עליו השלום על ה{{עברית|אופנים}} שהם "{{עברית|כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ}}" {{הפניה|(שם א,טז)}}, וזה צבע המיוחס לשמים, כמפורסם.{{קו}}{{אינדקס|דוחק)}} אך כיוון שמצא את הפסוק "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,טו)}}, שזה מורה בלי ספק שה{{עברית|אופנים בארץ}} – הוקשה עליו הדבר לפי הפרשנות הזאת, ועל כן הכליל את פרשנותו ופירש {{מונח|תאויל}} את אמירתו כאן "{{עברית|ארץ}}" – שהוא מִשטַח השמים, כי הוא קרקע ביחס למה שמעל המשטח הזה, ותרגם את "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" – "{{עברית|מִלְּרַע לְרוּם שְׁמַיָּא}}" (=מתחת לגובה השמים). הבן כיצד היא פרשנותו.{{קו}}{{אינדקס|המניע)}} נראה לי שמה שהביא אותו עליו השלום לפרשנות זו הוא ההבנה {{מונח|אעתקאד}} ש"{{עברית|גלגל}}" הוא שם ראשוני לשמים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ינבגי אן ננבהך עלי מעני מא ד'הב אליה {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס, וד'לך אנה למא ראי אלתצריח בקולה {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}} קטע קטעא אן אל{{עברית|אופנים}} הם אלסמאואת, פתרג'ם כל {{עברית|אופן גלגלא}}, וכל {{עברית|אופנים גלגליא}}, ולא שך ענדי אנה ע"אס אנמא קוי ענדה הד'א אלתאויל קול {{עברית|יחזקאל}} ע"אס פי אל{{עברית|אופנים}} אנהא {{עברית|כעין תרשיש}}, והד'א לון מנסוב (אלי א)[ל]לסמא כמא הו משהור. פלמא וג'ד אלנץ {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ}} אלד'י ידל ד'לך בלא ריב אן אל{{עברית|אופנים}} {{עברית|בארץ}} צעב עליה ד'לך בחסב ד'לך אלתאויל, פטרד תאוילה ותאול קולה הנא {{עברית|ארץ}} אנה סטח אלסמא אלד'י ד'לך ארץ['] באלאצ'אפה למא פוק ד'לך אלסטח, פתרג'ם {{עברית|אופן אחד בארץ מלרע לרום שמיא}}, פאפהם תאוילה כיף הו. ואלד'י יבדו לי אן כאן אלדאעי להד'א אלתאויל כונה ע"אס אעתקד אן {{עברית|גלגל}} אסם אול ללסמא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פירוש הרמב"ם: האופנים הם היסודות כמעטפות כדוריות}}
{{קו}}ונראה לי שאין הדבר אלא כך: הגלגול נקרא {{עברית|גלגל}}: "{{עברית|וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים}}" {{הפניה|(ירמיהו נא,כה)}}, "{{עברית|וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן}} [מֵעַל פִּי הַבְּאֵר]" {{הפניה|(בראשית כט,י)}}. ובשל כך נאמר: "[וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ] {{עברית|וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה}}" {{הפניה|(ישעיהו יז,יג)}}, בשל גלגולו. ולכן נקראת גולגולת הראש "{{עברית|גולגולת}}" {{הפניה|(שמות טז,טז; משנה נזירות ז,ב)}}, משום שהיא נוטה להיות עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהירות, נקרא כל דבר כדורי "{{עברית|גלגל}}". לפיכך נקראו השמים "{{עברית|גלגלים}}", על שום עגילותם, כלומר היותם כדוריים. על כן אומרים (חז"ל): "{{עברית|גלגל הוא שחוזר}}" {{הפניה|(בבלי שבת קנא,ב)}}, והם קוראים גם לגלגלת "{{עברית|גלגל}}" {{הפניה|(משנה עירובין י,יד)}} מאותה סיבה עצמה. אם כן דבריו "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(יחזקאל י,יג)}}, נועדו ללמד אותנו על תבניתם, כי לא צוינה עבורם תבנית ולא צורה, אלא שהם ה{{עברית|גלגלים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ויבדו לי אן ליס אלאמר אלא הכד'א, וד'לך אן אלדחרג'ה אסמהא {{עברית|גלגל, וגלגלתיך מן הסלעים, ויגל את האבן}}, ומן אג'ל ד'לך קיל {{עברית|וכגלגל לפני סופה}} לתדחרג'ה, ולד'לך סמית ג'מג'מה' אלראס {{עברית|ג[ו]לג[ו]לת}} לכונהא לל(ת)דו(י)ר, [לאן](ולכון) כל כרה פהי סריעה' אלדחרג'ה [פ]סמי כל שי כרי {{עברית|גלגל}}, ולד'לך סמית אלסמאואת {{עברית|גלגלים}} לאסתדארתהא אעני לכונהא כריה פיקולון {{עברית|גלגל הוא שחוזר}}, ויסמון איצ'א אלב[א]כרה {{עברית|גלגל}} להד'א אלמעני בעינה, פקולה {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}} ליעלמנא בשכלהא, אד' לם יד'כר להא שכל ולא צורה אלא אנהא [אל]{{עברית|גלגלים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">אשר לדבריו עליהם "{{עברית|כתרשיש}}" {{הפניה|(שם א,טז: כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ)}} – הוא פירש {{מונח|שרח}} זאת גם כן בתיאור השני ואמר על ה{{עברית|אופנים}}: "{{עברית|וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ}}" {{הפניה|(שם י,ט)}}. ותרגם זאת {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום: "{{עברית|כְּעֵין אֶבֶן טָבָא}}" (=כעין אבן טובה). ידוע לך שבביטוי הזה עצמו תרגם {{עברית|אֻנקלוס}} את "{{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}" {{הפניה|(שמות כד,י)}}, ואמר: "{{עברית|כְּעוֹבַד אֶבֶן טָבָא}}" (=כמעשה אבן טובה). הרי שאין הבדל בין האמור "{{עברית|כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ}}" לבין האמור "{{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}". הבן זאת.</td>
<td class="ar">ואמא קולה פיהא {{עברית|כתרשיש}} פקד שרח ד'לך איצ'א פי אלוצף אלת'אני וקאל פי אל{{עברית|אופנים}} {{עברית|ומראה האופנים כעין אבן תרשיש}}, ותרג'[מה](ם) {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס {{עברית|כעין אבן טבא}}, וקד עלמת אן בהד'א אללפט' בעינה תרג'ם {{עברית|אנקלוס}} {{עברית|כמעשה לבנת הספיר}} (ו)קאל {{עברית|כעובד אבן טבא}}, פלא פרק בין קולה {{עברית|כעין אבן תרשיש}} ובין קולה {{עברית|כמעשה לבנת הספיר}} פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקום לחלוק והזמנה להתבונן}}
{{קו}}אל תחשוב למגונה שאני מזכיר את פרשנותו של {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום בעודי מפרש {{מונח|תאויל}} אחרת, שהרי אתה מוצא רבים מן ה{{עברית|חכמים}}, ואף מן המפרשים, חולקים על פרשנותו בכמה ביטויים וברבים מענייני ה{{עברית|נביאים}}. וכיצד לא יהיה כך בדברים העמוקים הללו? ועוד, שאינני מכריע {{מונח|תרג'יח}} לך לטובת פרשנותי, אלא הבן את כל מה שהערתי לך על פרשנותו והבן את פרשנותי, וה' יודע איזו משתי הפרשנויות היא המתאימה לכוונה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא תסתשנע כוני ד'כרת תאויל {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס ותאולת כ'לאפה, פאנת תג'ד כת'יר(א) מן אל{{עברית|חכמים}} בל מן אלמפסרין יכ'אלפון תאוילה פי בעץ' אלפאט' ופי מעאני כת'ירה מן מעאני אל{{עברית|נביאים}}, פכיף לא יכון ד'לך פי הד'ה אלגואמץ', ואיצ'א פאני לא ארג'ח לך תאוילי, בל אפהם תאוילה כלה ממא נבהתך ואפהם תאוילי, ואללה אעלם באי אלתאוילין הו אלמטאבק למא אריד:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|דיון בפירוש אחר של האופנים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תרגום יונתן: האופנים הם גלגלי הכוכבים}}
{{קו}}ראוי שנעיר לך על עניין מסוים שנקט {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום: כיוון שראה אמירה מפורשת בדבריו (של יחזקאל) "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(יחזקאל י,יג)}} – קבע בהחלטיות שה{{עברית|אופנים}} הם השמים, ועל כן תרגם כל "{{עברית|אוֹפָן}}" – "{{עברית|גִּלְגָּלָא}}", וכל "{{עברית|אוֹפַנִּים}}" – "{{עברית|גִּלְגְּלַיָּא}}".{{קו}}{{אינדקס|חיזוק)}} אין לי ספק שמה שחיזק אצלו עליו השלום את הפרשנות {{מונח|תאויל}} הזאת הוא אמירתו של {{עברית|יחזקאל}} עליו השלום על ה{{עברית|אופנים}} שהם "{{עברית|כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ}}" {{הפניה|(שם א,טז)}}, וזה צבע המיוחס לשמים, כמפורסם.{{קו}}{{אינדקס|דוחק)}} אך כיוון שמצא את הפסוק "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,טו)}}, שזה מורה בלי ספק שה{{עברית|אופנים בארץ}} – הוקשה עליו הדבר לפי הפרשנות הזאת, ועל כן הכליל את פרשנותו ופירש {{מונח|תאויל}} את אמירתו כאן "{{עברית|ארץ}}" – שהוא מִשטַח השמים, כי הוא קרקע ביחס למה שמעל המשטח הזה, ותרגם את "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" – "{{עברית|מִלְּרַע לְרוּם שְׁמַיָּא}}" (=מתחת לגובה השמים). הבן כיצד היא פרשנותו.{{קו}}{{אינדקס|המניע)}} נראה לי שמה שהביא אותו עליו השלום לפרשנות זו הוא ההבנה {{מונח|אעתקאד}} ש"{{עברית|גלגל}}" הוא שם ראשוני לשמים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ינבגי אן ננבהך עלי מעני מא ד'הב אליה {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס, וד'לך אנה למא ראי אלתצריח בקולה {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}} קטע קטעא אן אל{{עברית|אופנים}} הם אלסמאואת, פתרג'ם כל {{עברית|אופן גלגלא}}, וכל {{עברית|אופנים גלגליא}}, ולא שך ענדי אנה ע"אס אנמא קוי ענדה הד'א אלתאויל קול {{עברית|יחזקאל}} ע"אס פי אל{{עברית|אופנים}} אנהא {{עברית|כעין תרשיש}}, והד'א לון מנסוב (אלי א)[ל]לסמא כמא הו משהור. פלמא וג'ד אלנץ {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ}} אלד'י ידל ד'לך בלא ריב אן אל{{עברית|אופנים}} {{עברית|בארץ}} צעב עליה ד'לך בחסב ד'לך אלתאויל, פטרד תאוילה ותאול קולה הנא {{עברית|ארץ}} אנה סטח אלסמא אלד'י ד'לך ארץ['] באלאצ'אפה למא פוק ד'לך אלסטח, פתרג'ם {{עברית|אופן אחד בארץ מלרע לרום שמיא}}, פאפהם תאוילה כיף הו. ואלד'י יבדו לי אן כאן אלדאעי להד'א אלתאויל כונה ע"אס אעתקד אן {{עברית|גלגל}} אסם אול ללסמא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פירוש הרמב"ם: האופנים הם היסודות כמעטפות כדוריות}}
{{קו}}ונראה לי שאין הדבר אלא כך: הגלגול נקרא {{עברית|גלגל}}: "{{עברית|וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים}}" {{הפניה|(ירמיהו נא,כה)}}, "{{עברית|וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן}} [מֵעַל פִּי הַבְּאֵר]" {{הפניה|(בראשית כט,י)}}. ובשל כך נאמר: "[וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ] {{עברית|וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה}}" {{הפניה|(ישעיהו יז,יג)}}, בשל גלגולו. ולכן נקראת גולגולת הראש "{{עברית|גולגולת}}" {{הפניה|(שמות טז,טז; משנה נזירות ז,ב)}}, משום שהיא נוטה להיות עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהירות, נקרא כל דבר כדורי "{{עברית|גלגל}}". לפיכך נקראו השמים "{{עברית|גלגלים}}", על שום עגילותם, כלומר היותם כדוריים. על כן אומרים (חז"ל): "{{עברית|גלגל הוא שחוזר}}" {{הפניה|(בבלי שבת קנא,ב)}}, והם קוראים גם לגלגלת "{{עברית|גלגל}}" {{הפניה|(משנה עירובין י,יד)}} מאותה סיבה עצמה. אם כן דבריו "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(יחזקאל י,יג)}}, נועדו ללמד אותנו על תבניתם, כי לא צוינה עבורם תבנית ולא צורה, אלא שהם ה{{עברית|גלגלים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ויבדו לי אן ליס אלאמר אלא הכד'א, וד'לך אן אלדחרג'ה אסמהא {{עברית|גלגל, וגלגלתיך מן הסלעים, ויגל את האבן}}, ומן אג'ל ד'לך קיל {{עברית|וכגלגל לפני סופה}} לתדחרג'ה, ולד'לך סמית ג'מג'מה' אלראס {{עברית|ג[ו]לג[ו]לת}} לכונהא לל(ת)דו(י)ר, [לאן](ולכון) כל כרה פהי סריעה' אלדחרג'ה [פ]סמי כל שי כרי {{עברית|גלגל}}, ולד'לך סמית אלסמאואת {{עברית|גלגלים}} לאסתדארתהא אעני לכונהא כריה פיקולון {{עברית|גלגל הוא שחוזר}}, ויסמון איצ'א אלב[א]כרה {{עברית|גלגל}} להד'א אלמעני בעינה, פקולה {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}} ליעלמנא בשכלהא, אד' לם יד'כר להא שכל ולא צורה אלא אנהא [אל]{{עברית|גלגלים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">אשר לדבריו עליהם "{{עברית|כתרשיש}}" {{הפניה|(שם א,טז: כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ)}} – הוא פירש {{מונח|שרח}} זאת גם כן בתיאור השני ואמר על ה{{עברית|אופנים}}: "{{עברית|וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ}}" {{הפניה|(שם י,ט)}}. ותרגם זאת {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום: "{{עברית|כְּעֵין אֶבֶן טָבָא}}" (=כעין אבן טובה). ידוע לך שבביטוי הזה עצמו תרגם {{עברית|אֻנקלוס}} את "{{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}" {{הפניה|(שמות כד,י)}}, ואמר: "{{עברית|כְּעוֹבַד אֶבֶן טָבָא}}" (=כמעשה אבן טובה). הרי שאין הבדל בין האמור "{{עברית|כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ}}" לבין האמור "{{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}". הבן זאת.</td>
<td class="ar">ואמא קולה פיהא {{עברית|כתרשיש}} פקד שרח ד'לך איצ'א פי אלוצף אלת'אני וקאל פי אל{{עברית|אופנים}} {{עברית|ומראה האופנים כעין אבן תרשיש}}, ותרג'[מה](ם) {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס {{עברית|כעין אבן טבא}}, וקד עלמת אן בהד'א אללפט' בעינה תרג'ם {{עברית|אנקלוס}} {{עברית|כמעשה לבנת הספיר}} (ו)קאל {{עברית|כעובד אבן טבא}}, פלא פרק בין קולה {{עברית|כעין אבן תרשיש}} ובין קולה {{עברית|כמעשה לבנת הספיר}} פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקום לחלוק והזמנה להתבונן}}
{{קו}}אל תחשוב למגונה שאני מזכיר את פרשנותו של {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום בעודי מפרש {{מונח|תאויל}} אחרת, שהרי אתה מוצא רבים מן ה{{עברית|חכמים}}, ואף מן המפרשים, חולקים על פרשנותו בכמה ביטויים וברבים מענייני ה{{עברית|נביאים}}. וכיצד לא יהיה כך בדברים העמוקים הללו? ועוד, שאינני מכריע {{מונח|תרג'יח}} לך לטובת פרשנותי, אלא הבן את כל מה שהערתי לך על פרשנותו והבן את פרשנותי, וה' יודע איזו משתי הפרשנויות היא המתאימה לכוונה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא תסתשנע כוני ד'כרת תאויל {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס ותאולת כ'לאפה, פאנת תג'ד כת'יר(א) מן אל{{עברית|חכמים}} בל מן אלמפסרין יכ'אלפון תאוילה פי בעץ' אלפאט' ופי מעאני כת'ירה מן מעאני אל{{עברית|נביאים}}, פכיף לא יכון ד'לך פי הד'ה אלגואמץ', ואיצ'א פאני לא ארג'ח לך תאוילי, בל אפהם תאוילה כלה ממא נבהתך ואפהם תאוילי, ואללה אעלם באי אלתאוילין הו אלמטאבק למא אריד:</td>
</tr>
</table>
