189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ז}}
{{כותרת|דמות האדם שעל הכיסא היא המרכבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ציון לזמן ולמקום}}
{{קו}}מכלל מה שראוי לחקור עליו הוא קשירת השגת ה{{עברית|מרכבה}} לשנה ולחודש וליום, וקשירתה למקום. זה מסוג הדברים שיש לבקש להם משמעות, ואין לחשוב שהוא דבר שאין לו משמעות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ג'מלה' מא ינבגי אלבחת' ענה תקייד אדראך אל{{עברית|מרכבה}} באלסנה ואלשהר ואליום ותקייד אלמוצ'ע. פהד'א ממא ינבגי אן יטלב לה מעני ולא יט'ן אנה אמר לא מעני פיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המפתח להבנה: הביטוי "נפתחו השמים"}}
{{קו}}וממה שיש להתבונן בו, והוא המפתח לכול, הם דבריו: "{{עברית|נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}}. דבר זה נפוץ בדברי הנביאים, כוונתי לציון היפתחות בהשאלה, וכן היפתחות שערים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} "{{עברית|פִּתְחוּ שְׁעָרִים}} [וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים]" {{הפניה|(ישעיהו כו,ב);}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] {{עברית|וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח}}" {{הפניה|(תהילים עח,כג)}};{{קו}}{{אינדקס|ג)}} "[שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם] {{עברית|וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם}} [וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד]" {{הפניה|(שם כד,ט);}}{{קו}}{{אינדקס|ד)}} "{{עברית|פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק}} [אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ]" {{הפניה|(שם קיח,יט)}}. וכאלה לרוב.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא ינבגי תאמלה והו מפתאח אלג'מיע קולה {{עברית|נפתחו השמים}}, והד'א שי כת'(י)ר פי כלאם אלאנביא אעני ד'כר אסתעארה' אלאנפתאח, ואנפתאח אלאבואב איצ'א, {{עברית|פתחו שערים, ודלתי שמים פתח, ושאו פתחי עולם, פתחו לי שערי צדק}}, ומן הד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|רמות השגה שונות}}
{{קו}}
{{אינדקס|יד ה')}} וממה שראוי שתשים לב אליו הוא שאף על פי שכּל התיאור הזה היה בלי ספק {{עברית|במראה הנבואה}}, כמו שנאמר: "{{עברית|וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ג)}} – אף על פי כן יש שוני רב מאוד בדרך ההתבטאות בחלקי התיאור הזה.{{קו}}{{אינדקס|דמות כמשל)}} כי כאשר הזכיר את ה{{עברית|חיות}} הוא אמר "{{עברית|דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת}}" {{הפניה|(שם,ה)}} ולא אמר רק "{{עברית|אַרְבַּע חַיּוֹת}}". וכך אמר "{{עברית|וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ}}" {{הפניה|(שם,כב)}}, וכן אמר "{{עברית|כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם,כו)}}, וכן אמר "{{עברית|דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם}}" {{הפניה|(שם)}} – בכל אלה אמר "{{עברית|דמות}}". ואילו על ה{{עברית|אופנים}} לא אמר לא "{{עברית|דמות אופן}}" ולא "{{עברית|דמות אופנים}}" כלל, אלא הודעה סתמית על צורה מציאותית כפי שהיא.{{קו}}{{אינדקס|הערה א)}} אל יטעו אותך דבריו "{{עברית|דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}, כי אין זה באותו הסדר ולא במשמעות שנרמז אליה.{{קו}}{{אינדקס|הערה ב)}} בהשגה האחרונה הדגיש עניין זה וביארו. הוא הזכיר את ה{{עברית|רקיע}} סתם כיוון שהתחיל להזכירו, ופירט ואמר: "{{עברית|וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם}}" {{הפניה|(יחזקאל י,א)}}. הוא הזכיר כאן את ה{{עברית|רקיע}} באופן סתמי, ולא אמר "{{עברית|דמות רקיע}}" כמו שהיה כשסמך אותו ל{{עברית|ראשי דמות החיות}}. ואילו לגבי ה{{עברית|כסא}} הוא אמר: "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם}}". וזאת ראיה שהשגת ה{{עברית|רקיע}} קדמה תחילה, ולאחר מכן {{עברית|נראה לו עליו דמות כסא}}. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה כון הד'א אלוצף כלה ואן כאן {{עברית|במראה הנבואה}} בלא שך כמא קאל {{עברית|ותהי עליו שם יד י"י}}, לכנה מע ד'לך תגירת אלעבארה ען אג'זא הד'א אלוצף תגירא עט'ימא ג'דא, וד'לך אנה למא ד'כר אל{{עברית|חיות}} קאל {{עברית|דמות ארבע חיות}} ולם יקל {{עברית|ארבע חיות}} פקט, וכד'לך קאל {{עברית|ודמות על ראשי החיה רקיע}} וכד'לך קאל {{עברית|כמראה אבן ספיר דמות כסא}}, וכד'לך קאל {{עברית|דמות כמראה אדם}}, כל הד'ה קאל פיהא {{עברית|דמות}}. אמא אל{{עברית|אופנים}} פאנה לם יקל פיהא {{עברית|דמות אופן}} ולא {{עברית|דמות אופנים}} בוג'ה, אלא אכ'באר(א) מטלק(א) בצורה וג'ודיה עלי מא הי עליה. ולא יגלטך קולה {{עברית|דמות אחד לארבעתן}}, לאן ליס ד'לך פי הד'א אלנסק ולא בחסב אלמעני אלמשאר אליה, וג'א פי אלאדראך אלאכ'יר אכד הד'א אלמעני ובינה, וד'כר אל{{עברית|רקיע}} מטלק(א) למא בדא בד'כרה, ופצלה וקאל {{עברית|ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם}}, אטלק אלקול הנא פי אל{{עברית|רקיע}} ולם יקל {{עברית|דמות רקיע}} כמא כאן ענד אצ'אפתה ל{{עברית|ראשי דמות החיות}}. אמא אל{{עברית|כסא}} פקאל {{עברית|דמות כסא נראה עליהם}} דלילא עלי תקדם אדראך אל{{עברית|רקיע}} אולא, ובעד ד'לך {{עברית|נראה לו עליו דמות כסא}}. פאפהם ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תבנית יד אדם – מתן צורה מהשכל הנבדל לגלגל}}
{{קו}}וממה שראוי שתשים לב אליו, שהוא תיאר בהשגה הראשונה שה{{עברית|חיות}} הן בעלות כנפיים {{עברית|וִידֵי אָדָם}} {{הפניה|(שם א,ח)}} גם יחד. ובהשגה השנייה הזאת, שביאר בה שה{{עברית|חיות}} הן {{עברית|כרובים}}, השיג תחילה רק את כנפיהם, ולאחר מכן התחדשו להם {{עברית|ידי אדם}} בהשגתו. הוא אמר: "{{עברית|וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם י,ח)}}. דבריו "{{עברית|תבנית}}" הם כדבריו "{{עברית|דמות}}", ודרגת הדבר {{עברית|תחת כנפיהם}}. הבן זאת.{{קו}}התבונן כיצד אמר במפורש: "{{עברית|אוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם}}" {{הפניה|(שם,יט)}}, אף על פי שלא ייחס להם צורה בתיאורו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה כונה וצף פי אלאדראך אלאול אן אל{{עברית|חיות}} ד'את אג'נחה {{עברית|וידי אדם}} מעא, ופי הד'א אלאדראך אלת'אני אלד'י בין פיה אן אל{{עברית|חיות}} הי {{עברית|כרובים}} אדרך אולא אג'נחתהא פקט, ובעד ד'לך חדת'ת להא {{עברית|ידי אדם}} פי אדראכה, קאל {{עברית|וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם}}, קולה {{עברית|תבנית}} מת'ל קולה {{עברית|דמות}}, ורתבה' ד'לך {{עברית|תחת כנפיהם}}, פאפהם הד'א. תאמל כיף צרח בקול(ה) {{עברית|אופנים לע[ו]מתם}} ואן כאן לם יצפהא בצורה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית, חלק תחתון: הקשת כדימוי למראה כבוד ה'}}
{{קו}}הוא אמר גם: "{{עברית|כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'}}" {{הפניה|(שם א,כח)}}. חומר ה{{עברית|קשת}} המתוארת, אמיתתה ומהותה – ידועים. זה הדימוי וההמשלה המופלאים ביותר שיכולים להיות, וזה בלי ספק בכוח נבואי. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קאל איצ'א {{עברית|כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד י"י}}, מאדה' אל{{עברית|קשת}} אלמוצופה וחקיקתהא ומאהיתהא מעלומה, והד'א אגרב מא ימכן אן יכון פי אלתשביה ואלתמת'יל, והד'א בלא שך בקוה נבויה. פאפהם ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית, חלק עליון: החשמל}}
{{קו}}וממה שראוי שתשים לב אליו, שהוא חילק את {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}}, כשחלקו העליון "{{עברית|כְּעֵין חַשְׁמַל}}" וחלקו התחתון "{{עברית|כְּמַרְאֵה אֵשׁ}}" {{הפניה|(שם,כז)}}.{{קו}}{{אינדקס|הסבר א)}} את הביטוי הזה, "{{עברית|חַשְׁמַל}}", ביארו (חז"ל) כמורכב משני עניינים: "{{עברית|חש}}"-"{{עברית|מל}}" {{הפניה|(ראו ר"ח, בבלי חגיגה יג,א-ב)}} – כלומר מהירות, שהיא הוראת "{{עברית|חש}}", והפסקה, שעליה מורה "{{עברית|מל}}". והכוונה: צירוף של שני עניינים נבדלים מבחינת שני צדדים, עליון ותחתון, על דרך הדימוי.{{קו}}{{אינדקס|הסבר ב)}} הם הסבו את תשומת לבנו שנית ואמרו שהוא נגזר מדיבור ושתיקה, ואמרו: "{{עברית|פעמים חשות, פעמים ממללות}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יג,ב)}}. את (מובן) השתיקה הם גזרו מ"{{עברית|הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם}}" {{הפניה|(ישעיהו מב,יד)}}, כהערה על שני העניינים (שהם) בדיבור בלי קול. אין ספק שדבריהם "{{עברית|פעמים חשות, פעמים ממללות}}" אינם אלא על דבר נברא.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה תבעיצ'ה {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}}, ואעלאה {{עברית|כעין חשמל}} ואספלה {{עברית|כמראה אש}}. והד'ה לפט'ה' {{עברית|חשמל}} בינוא אנהא מרכבה מן מעניין, {{עברית|חש מל}}, יעני אלסרעה והו דליל {{עברית|חש}}, ואלקטע והו [מדלול](דליל) {{עברית|מל}}, אלקצד אג'תמאע מעניין מתבאינין באעתבאר ג'התין עלו וספל עלי טריק אלתשביה. וקד נבהונא תנביהא ת'אניא וקאלוא אנה משתק מן אלכלאם ואלסכות, קאלוא {{עברית|פעמים חשות פעמים ממללות}}, אשתקוא אלסכות מן {{עברית|החשיתי מעולם}}, תנביהא עלי אלמעניין בכלאם דון צות. ולא שך אן קולהם {{עברית|פעמים חשות פעמים ממללות}} אנמא הו ען שי מכ'לוק,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית: דמות האדם החלוקה היא המרכבה}}
{{קו}}ראה אפוא כיצד אמרו לנו במפורש שאותה {{עברית|דמות אדם}} המחולק {{עברית|שעל הכסא}}– אין זה משל אליו, יתעלה מכל מורכבות, אלא משל לדבר נברא. וכך אמר הנביא: "{{עברית|הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כח)}}. {{עברית|כבוד ה'}} אינו {{עברית|ה'}}, כמו שהבהרנו כמה פעמים {{הפניה|(א:יח;כא;סד)}}. נמצא שכל מה שהמשיל בהשגות האלה כולן אינו אלא {{עברית|כבוד ה'}}, דהיינו ה{{עברית|מרכבה}} ולא ה{{עברית|רוכב}}, כי הוא יתעלה אינו ניתן להמשלה. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פארי כיף צרחוא לנא אן הד'ה {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}} אלמבעץ' ליס ד'לך מת'אל(א) ענה תע(א)לי ען כל תרכיב בל מת'אל(א) ען שי מכ'לוק, והכד'א קאל אלנבי {{עברית|הוא מראה דמות כבוד י"י}}, ו{{עברית|כבוד י"י}} ליס הו {{עברית|י"י}} כמא בינא מראת. פכל מא מת'ל פי הד'ה אלאדראכאת כלהא אנמא הו {{עברית|כבוד י"י}} אעני אל{{עברית|מרכבה}} לא אל{{עברית|רוכב}}, אד' לא ימת'ל תע(א)לי, פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והזמנה}}
{{קו}}הרי נתנו לך גם בפרק הזה דברים מ{{עברית|ראשי הפרקים}}, שאם תשלים את ה{{עברית|ראשים}} ההם יצא מהם כלל מועיל בנושא הזה. ואם תתבונן בכל מה שאמרנו בפרקי חיבור זה עד הפרק הזה, יתבהר לך רובו או כולו של נושא זה, מלבד פרטים מועטים וחזרות על דברים שמשמעותן עלומה. ואולי לאחר התבוננות מופלגת יתגלה הדבר ולא ייעלם ממנו מאומה. אל תתלה תקוותך לשמוע ממני אחר הפרק הזה אפילו מילה אחת בעניין זה, לא בפירוש ולא ברמז, כי כבר נאמר בכך כל מה שניתן לאומרו, ואף פרצתי את הגבול מאוד.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פקד אעטינאך איצ'א פי הד'א אלפצל מן {{עברית|ראשי הפרקים}} מא אד'א (צ')[ת]ממת תלך אל{{עברית|ראשים}} ג'את מנהא ג'מלה מפידה פי הד'א אלגרץ', ואד'א תאמלת כל מא קלנאה פי פצול הד'ה אלמקאלה אלי הד'א אלפצל תבין לך מן הד'א אלמעני אכת'רה או כלה, אלא ג'זאיאת יסירה ותכריראת קול יכ'פי אמרהא, ולעל ענד אלתאמל אלבליג ינכשף ד'לך ולא יכ'פי מנה שי. ולא תתעלק אמאלך באנך תסמע מני בעד הד'א אלפצל ולו כלמה ואחדה פי הד'א אלמעני, לא בתצריח ולא בתלויח, לאנה קד קיל פי ד'לך כל מא ימכן קולה, בל קד תקחמת כת'יר(א).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">הבה נתחיל בעניינים אחרים מתוך כל העניינים שאני מקווה לבאר בחיבור זה.</td>
<td class="ar">פלנאכ'ד' פי מעאני אכ'רי מן ג'מלה' אלמעאני אלתי אומל אן אבינהא פי הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|דמות האדם שעל הכיסא היא המרכבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ציון לזמן ולמקום}}
{{קו}}מכלל מה שראוי לחקור עליו הוא קשירת השגת ה{{עברית|מרכבה}} לשנה ולחודש וליום, וקשירתה למקום. זה מסוג הדברים שיש לבקש להם משמעות, ואין לחשוב שהוא דבר שאין לו משמעות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ג'מלה' מא ינבגי אלבחת' ענה תקייד אדראך אל{{עברית|מרכבה}} באלסנה ואלשהר ואליום ותקייד אלמוצ'ע. פהד'א ממא ינבגי אן יטלב לה מעני ולא יט'ן אנה אמר לא מעני פיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המפתח להבנה: הביטוי "נפתחו השמים"}}
{{קו}}וממה שיש להתבונן בו, והוא המפתח לכול, הם דבריו: "{{עברית|נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}}. דבר זה נפוץ בדברי הנביאים, כוונתי לציון היפתחות בהשאלה, וכן היפתחות שערים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} "{{עברית|פִּתְחוּ שְׁעָרִים}} [וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים]" {{הפניה|(ישעיהו כו,ב);}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] {{עברית|וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח}}" {{הפניה|(תהילים עח,כג)}};{{קו}}{{אינדקס|ג)}} "[שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם] {{עברית|וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם}} [וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד]" {{הפניה|(שם כד,ט);}}{{קו}}{{אינדקס|ד)}} "{{עברית|פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק}} [אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ]" {{הפניה|(שם קיח,יט)}}. וכאלה לרוב.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא ינבגי תאמלה והו מפתאח אלג'מיע קולה {{עברית|נפתחו השמים}}, והד'א שי כת'(י)ר פי כלאם אלאנביא אעני ד'כר אסתעארה' אלאנפתאח, ואנפתאח אלאבואב איצ'א, {{עברית|פתחו שערים, ודלתי שמים פתח, ושאו פתחי עולם, פתחו לי שערי צדק}}, ומן הד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|רמות השגה שונות}}
{{קו}}
{{אינדקס|יד ה')}} וממה שראוי שתשים לב אליו הוא שאף על פי שכּל התיאור הזה היה בלי ספק {{עברית|במראה הנבואה}}, כמו שנאמר: "{{עברית|וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ג)}} – אף על פי כן יש שוני רב מאוד בדרך ההתבטאות בחלקי התיאור הזה.{{קו}}{{אינדקס|דמות כמשל)}} כי כאשר הזכיר את ה{{עברית|חיות}} הוא אמר "{{עברית|דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת}}" {{הפניה|(שם,ה)}} ולא אמר רק "{{עברית|אַרְבַּע חַיּוֹת}}". וכך אמר "{{עברית|וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ}}" {{הפניה|(שם,כב)}}, וכן אמר "{{עברית|כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם,כו)}}, וכן אמר "{{עברית|דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם}}" {{הפניה|(שם)}} – בכל אלה אמר "{{עברית|דמות}}". ואילו על ה{{עברית|אופנים}} לא אמר לא "{{עברית|דמות אופן}}" ולא "{{עברית|דמות אופנים}}" כלל, אלא הודעה סתמית על צורה מציאותית כפי שהיא.{{קו}}{{אינדקס|הערה א)}} אל יטעו אותך דבריו "{{עברית|דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}, כי אין זה באותו הסדר ולא במשמעות שנרמז אליה.{{קו}}{{אינדקס|הערה ב)}} בהשגה האחרונה הדגיש עניין זה וביארו. הוא הזכיר את ה{{עברית|רקיע}} סתם כיוון שהתחיל להזכירו, ופירט ואמר: "{{עברית|וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם}}" {{הפניה|(יחזקאל י,א)}}. הוא הזכיר כאן את ה{{עברית|רקיע}} באופן סתמי, ולא אמר "{{עברית|דמות רקיע}}" כמו שהיה כשסמך אותו ל{{עברית|ראשי דמות החיות}}. ואילו לגבי ה{{עברית|כסא}} הוא אמר: "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם}}". וזאת ראיה שהשגת ה{{עברית|רקיע}} קדמה תחילה, ולאחר מכן {{עברית|נראה לו עליו דמות כסא}}. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה כון הד'א אלוצף כלה ואן כאן {{עברית|במראה הנבואה}} בלא שך כמא קאל {{עברית|ותהי עליו שם יד י"י}}, לכנה מע ד'לך תגירת אלעבארה ען אג'זא הד'א אלוצף תגירא עט'ימא ג'דא, וד'לך אנה למא ד'כר אל{{עברית|חיות}} קאל {{עברית|דמות ארבע חיות}} ולם יקל {{עברית|ארבע חיות}} פקט, וכד'לך קאל {{עברית|ודמות על ראשי החיה רקיע}} וכד'לך קאל {{עברית|כמראה אבן ספיר דמות כסא}}, וכד'לך קאל {{עברית|דמות כמראה אדם}}, כל הד'ה קאל פיהא {{עברית|דמות}}. אמא אל{{עברית|אופנים}} פאנה לם יקל פיהא {{עברית|דמות אופן}} ולא {{עברית|דמות אופנים}} בוג'ה, אלא אכ'באר(א) מטלק(א) בצורה וג'ודיה עלי מא הי עליה. ולא יגלטך קולה {{עברית|דמות אחד לארבעתן}}, לאן ליס ד'לך פי הד'א אלנסק ולא בחסב אלמעני אלמשאר אליה, וג'א פי אלאדראך אלאכ'יר אכד הד'א אלמעני ובינה, וד'כר אל{{עברית|רקיע}} מטלק(א) למא בדא בד'כרה, ופצלה וקאל {{עברית|ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם}}, אטלק אלקול הנא פי אל{{עברית|רקיע}} ולם יקל {{עברית|דמות רקיע}} כמא כאן ענד אצ'אפתה ל{{עברית|ראשי דמות החיות}}. אמא אל{{עברית|כסא}} פקאל {{עברית|דמות כסא נראה עליהם}} דלילא עלי תקדם אדראך אל{{עברית|רקיע}} אולא, ובעד ד'לך {{עברית|נראה לו עליו דמות כסא}}. פאפהם ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תבנית יד אדם – מתן צורה מהשכל הנבדל לגלגל}}
{{קו}}וממה שראוי שתשים לב אליו, שהוא תיאר בהשגה הראשונה שה{{עברית|חיות}} הן בעלות כנפיים {{עברית|וִידֵי אָדָם}} {{הפניה|(שם א,ח)}} גם יחד. ובהשגה השנייה הזאת, שביאר בה שה{{עברית|חיות}} הן {{עברית|כרובים}}, השיג תחילה רק את כנפיהם, ולאחר מכן התחדשו להם {{עברית|ידי אדם}} בהשגתו. הוא אמר: "{{עברית|וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם י,ח)}}. דבריו "{{עברית|תבנית}}" הם כדבריו "{{עברית|דמות}}", ודרגת הדבר {{עברית|תחת כנפיהם}}. הבן זאת.{{קו}}התבונן כיצד אמר במפורש: "{{עברית|אוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם}}" {{הפניה|(שם,יט)}}, אף על פי שלא ייחס להם צורה בתיאורו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה כונה וצף פי אלאדראך אלאול אן אל{{עברית|חיות}} ד'את אג'נחה {{עברית|וידי אדם}} מעא, ופי הד'א אלאדראך אלת'אני אלד'י בין פיה אן אל{{עברית|חיות}} הי {{עברית|כרובים}} אדרך אולא אג'נחתהא פקט, ובעד ד'לך חדת'ת להא {{עברית|ידי אדם}} פי אדראכה, קאל {{עברית|וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם}}, קולה {{עברית|תבנית}} מת'ל קולה {{עברית|דמות}}, ורתבה' ד'לך {{עברית|תחת כנפיהם}}, פאפהם הד'א. תאמל כיף צרח בקול(ה) {{עברית|אופנים לע[ו]מתם}} ואן כאן לם יצפהא בצורה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית, חלק תחתון: הקשת כדימוי למראה כבוד ה'}}
{{קו}}הוא אמר גם: "{{עברית|כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'}}" {{הפניה|(שם א,כח)}}. חומר ה{{עברית|קשת}} המתוארת, אמיתתה ומהותה – ידועים. זה הדימוי וההמשלה המופלאים ביותר שיכולים להיות, וזה בלי ספק בכוח נבואי. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קאל איצ'א {{עברית|כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד י"י}}, מאדה' אל{{עברית|קשת}} אלמוצופה וחקיקתהא ומאהיתהא מעלומה, והד'א אגרב מא ימכן אן יכון פי אלתשביה ואלתמת'יל, והד'א בלא שך בקוה נבויה. פאפהם ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית, חלק עליון: החשמל}}
{{קו}}וממה שראוי שתשים לב אליו, שהוא חילק את {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}}, כשחלקו העליון "{{עברית|כְּעֵין חַשְׁמַל}}" וחלקו התחתון "{{עברית|כְּמַרְאֵה אֵשׁ}}" {{הפניה|(שם,כז)}}.{{קו}}{{אינדקס|הסבר א)}} את הביטוי הזה, "{{עברית|חַשְׁמַל}}", ביארו (חז"ל) כמורכב משני עניינים: "{{עברית|חש}}"-"{{עברית|מל}}" {{הפניה|(ראו ר"ח, בבלי חגיגה יג,א-ב)}} – כלומר מהירות, שהיא הוראת "{{עברית|חש}}", והפסקה, שעליה מורה "{{עברית|מל}}". והכוונה: צירוף של שני עניינים נבדלים מבחינת שני צדדים, עליון ותחתון, על דרך הדימוי.{{קו}}{{אינדקס|הסבר ב)}} הם הסבו את תשומת לבנו שנית ואמרו שהוא נגזר מדיבור ושתיקה, ואמרו: "{{עברית|פעמים חשות, פעמים ממללות}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יג,ב)}}. את (מובן) השתיקה הם גזרו מ"{{עברית|הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם}}" {{הפניה|(ישעיהו מב,יד)}}, כהערה על שני העניינים (שהם) בדיבור בלי קול. אין ספק שדבריהם "{{עברית|פעמים חשות, פעמים ממללות}}" אינם אלא על דבר נברא.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תתנבה עליה תבעיצ'ה {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}}, ואעלאה {{עברית|כעין חשמל}} ואספלה {{עברית|כמראה אש}}. והד'ה לפט'ה' {{עברית|חשמל}} בינוא אנהא מרכבה מן מעניין, {{עברית|חש מל}}, יעני אלסרעה והו דליל {{עברית|חש}}, ואלקטע והו [מדלול](דליל) {{עברית|מל}}, אלקצד אג'תמאע מעניין מתבאינין באעתבאר ג'התין עלו וספל עלי טריק אלתשביה. וקד נבהונא תנביהא ת'אניא וקאלוא אנה משתק מן אלכלאם ואלסכות, קאלוא {{עברית|פעמים חשות פעמים ממללות}}, אשתקוא אלסכות מן {{עברית|החשיתי מעולם}}, תנביהא עלי אלמעניין בכלאם דון צות. ולא שך אן קולהם {{עברית|פעמים חשות פעמים ממללות}} אנמא הו ען שי מכ'לוק,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשגה השלישית: דמות האדם החלוקה היא המרכבה}}
{{קו}}ראה אפוא כיצד אמרו לנו במפורש שאותה {{עברית|דמות אדם}} המחולק {{עברית|שעל הכסא}}– אין זה משל אליו, יתעלה מכל מורכבות, אלא משל לדבר נברא. וכך אמר הנביא: "{{עברית|הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כח)}}. {{עברית|כבוד ה'}} אינו {{עברית|ה'}}, כמו שהבהרנו כמה פעמים {{הפניה|(א:יח;כא;סד)}}. נמצא שכל מה שהמשיל בהשגות האלה כולן אינו אלא {{עברית|כבוד ה'}}, דהיינו ה{{עברית|מרכבה}} ולא ה{{עברית|רוכב}}, כי הוא יתעלה אינו ניתן להמשלה. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פארי כיף צרחוא לנא אן הד'ה {{עברית|דמות אדם שעל הכסא}} אלמבעץ' ליס ד'לך מת'אל(א) ענה תע(א)לי ען כל תרכיב בל מת'אל(א) ען שי מכ'לוק, והכד'א קאל אלנבי {{עברית|הוא מראה דמות כבוד י"י}}, ו{{עברית|כבוד י"י}} ליס הו {{עברית|י"י}} כמא בינא מראת. פכל מא מת'ל פי הד'ה אלאדראכאת כלהא אנמא הו {{עברית|כבוד י"י}} אעני אל{{עברית|מרכבה}} לא אל{{עברית|רוכב}}, אד' לא ימת'ל תע(א)לי, פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והזמנה}}
{{קו}}הרי נתנו לך גם בפרק הזה דברים מ{{עברית|ראשי הפרקים}}, שאם תשלים את ה{{עברית|ראשים}} ההם יצא מהם כלל מועיל בנושא הזה. ואם תתבונן בכל מה שאמרנו בפרקי חיבור זה עד הפרק הזה, יתבהר לך רובו או כולו של נושא זה, מלבד פרטים מועטים וחזרות על דברים שמשמעותן עלומה. ואולי לאחר התבוננות מופלגת יתגלה הדבר ולא ייעלם ממנו מאומה. אל תתלה תקוותך לשמוע ממני אחר הפרק הזה אפילו מילה אחת בעניין זה, לא בפירוש ולא ברמז, כי כבר נאמר בכך כל מה שניתן לאומרו, ואף פרצתי את הגבול מאוד.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פקד אעטינאך איצ'א פי הד'א אלפצל מן {{עברית|ראשי הפרקים}} מא אד'א (צ')[ת]ממת תלך אל{{עברית|ראשים}} ג'את מנהא ג'מלה מפידה פי הד'א אלגרץ', ואד'א תאמלת כל מא קלנאה פי פצול הד'ה אלמקאלה אלי הד'א אלפצל תבין לך מן הד'א אלמעני אכת'רה או כלה, אלא ג'זאיאת יסירה ותכריראת קול יכ'פי אמרהא, ולעל ענד אלתאמל אלבליג ינכשף ד'לך ולא יכ'פי מנה שי. ולא תתעלק אמאלך באנך תסמע מני בעד הד'א אלפצל ולו כלמה ואחדה פי הד'א אלמעני, לא בתצריח ולא בתלויח, לאנה קד קיל פי ד'לך כל מא ימכן קולה, בל קד תקחמת כת'יר(א).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">הבה נתחיל בעניינים אחרים מתוך כל העניינים שאני מקווה לבאר בחיבור זה.</td>
<td class="ar">פלנאכ'ד' פי מעאני אכ'רי מן ג'מלה' אלמעאני אלתי אומל אן אבינהא פי הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
