189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק כב}}
{{כותרת|איוב: סיפור הפתיחה וזהות השטן}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}פרשת {{עברית|איוב}} הנפלאה {{מונח|גריב}} והמופלאה {{מונח|עג'יב}} הוא מסוג הדברים שאנו עוסקים בו. כוונתי שהוא משל שנועד להבהרת דעות בני האדם על ההשגחה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קצה' {{עברית|איוב}} אלגריבה אלעג'יבה הי מן קביל מא נחן פיה, אעני אנה מת'ל לתביין ארא אלנאס פי אלענאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשל וחשיבותו}}
{{קו}}ידועים לך דבריהם המפורשים (של חז"ל), ואמירת אחד מהם:{{קו}}{{אינדקס|א: משל)}} "{{עברית|איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא טו,א)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב: מציאות מסופקת)}} ומי שטען שהוא {{עברית|היה ונברא}} ושהוא מעשה שהיה – לא ידע לא מתי התרחש ולא היכן. אלא יש מן ה{{עברית|חכמים}} מי שאמר שהוא היה {{עברית|בימי האבות}}, ויש שאמר שהוא היה {{עברית|בימי משה}}, ויש שאמר שהוא היה {{עברית|בימי דוד}}, ויש שאמר שהוא מ{{עברית|עולי בבל}} {{הפניה|(שם טו,א-ב)}}. דבר זה מחזק את דברי האומר שהוא {{עברית|לא היה ולא נברא}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת תצריחהם וקול בעצ'הם {{עברית|איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה}}, ואלד'י זעם אנה {{עברית|היה ונברא}} ואנהא קצה ג'רת לם יעלם לה לא זמא[ן](נא) ולא מכא[ן](נא), אלא בעץ' אל{{עברית|חכמים}} יקול אנה כאן {{עברית|בימי האבות}}, ובעצ'הם קאל אנה כאן {{עברית|בימי משה}}, ובעצ'הם קאל אנה כאן {{עברית|בימי דוד}}, ובעצ'הם קאל אנה (כאן) מן {{עברית|עולי בבל}}, והד'א ממא י(ו)[א]כד קול מן קאל אנה {{עברית|לא היה ולא נברא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">כללו של דבר, {{עברית|בין היה בין לא היה}}, בדברים מעין בעייתו זו, המצויים תמיד, נבוך כל מעיין מבני האדם, עד שנאמר על ידיעת האל ועל השגחתו מה שציינתי לך {{הפניה|(ג:טז,יז,יט).}} כוונתי לכך שעל אדם צדיק, שלם, שמעשיו ישרים, ירא חטא ביותר – נוחתות צרות קשות בזו אחר זו על נכסיו ובניו וגופו, ולא בשל חטא שחייב זאת.</td>
<td class="ar">ובאלג'מלה {{עברית|בין היה בין לא היה}}, פי מת'ל קצ'יתה אלמוג'ודה דאימא תחיר כל נט'אר מן אלנאס, חתי קיל פי עלם אללה ופי ענאיתה מא קד ד'כרת לך, אעני כון אלרג'ל אלצאלח אלכאמל אלמסדד אלאעמאל אלשדיד אלתקיה ללאת'אם תנזל בה מצאיב עט'ימה מתראדפה פי מאלה וולדה וג'סמה לא לאת'ם יוג'ב ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">לכל הדעות, בין {{עברית|היה}} בין {{עברית|לא היה}}, אותם דברים שנאמרו כהקדמה, כלומר דברי ה{{עברית|שטן}} ודברי ה' ל{{עברית|שטן}} ומסירתו בידו {{הפניה|(איוב א,א-ב,ז)}} – כל אלה משל בלי ספק לכל בר דעת. אבל הוא משל שאינו ככל המשלים, אלא משל שנקשרו בו נפלאות ו{{עברית|דברים שהם כבשונו שלעולם}}, והתבררו על ידו קשיים חמורים, והתחוורו ממנו אמיתות שאין נעלות מהן.{{קו}}אציין לך מה שאפשר לציין, ואביא את דברי ה{{עברית|חכמים}} שהסבו את תשומת לבי לכל מה שהבנתי מאותו משל גדול.</td>
<td class="ar">ועלי כלא אלראיין אעני הל {{עברית|היה}} או {{עברית|לא היה}} ד'לך אלכלאם אלמצדר בה אעני קול אל{{עברית|שטן}} וקול אללה לל{{עברית|שטן}} ואסלאמה פי ידה כל ד'לך מת'ל בלא שך ענד כל ד'י עקל, לכנה מת'ל ליס מת'ל כל אלאמת'אל, בל מת'ל תעלקת בה עג'איב ו{{עברית|דברים שהם כבשונו של( )עולם}}, ותבינת בה משכלאת עט'ימה, ואתצ'חת מנה חקאיק לא גאיה בעדהא. ואנא אד'כר לך מא ימכן ד'כרה, ואד'כר לך כלאם אל{{עברית|חכמים}} אלמנבה לי עלי ג'מיע מא פהמתה מן ד'לך אלמת'ל אלעט'ים.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|"ארץ עוץ" – הזמנה למחשבה ועיון}}
{{קו}}הדבר הראשון שעליך להתבונן בו הוא דבריו: "{{עברית|אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ}}" {{הפניה|(שם א,א)}}. ננקט שם רב־משמעי, {{עברית|עוץ}}.{{קו}}{{אינדקס|א)}} כי הוא שם אדם: "{{עברית|אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ}}" {{הפניה|(בראשית כב,כא)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} והוא ציווי לחשוב ולהתבונן: "{{עברית|עֻצוּ עֵצָה}}" {{הפניה|(ישעיהו ח,י)}}. הרי הוא כאומר לך: התבונן במשל זה, חשוב עליו והבן את משמעותו, וראה מה היא הדעה הנכונה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאול מא תתאמלה קולה {{עברית|איש היה בארץ עוץ}}, אתי באלאסם אלמשתרך והו {{עברית|עוץ}}, לאנה אסם שכ'ץ {{עברית|את עוץ בכרו}}, והו אמר באלפכרה ואלתדביר {{עברית|עוצו עצה}}, פכאנה יקול לך תדבר הד'א אלמת'ל ופכר פיה וחצל מענאה וארי אלראי אלצחיח מא הו.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני השטן}}
{{קו}}
{{אינדקס|נספח)}} אחר כך ציין ש{{עברית|בני האלהים}} באו {{עברית|להתיצב על ה'}} וה{{עברית|שטן}} בא בתוכם ובחבורתם. כי הוא לא אמר "{{עברית|ויבאו בני האלהים והשטן להתיצב}}", שאז היתה מציאות הכול באותו יחס, אלא אמר: "{{עברית|וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם}}" {{הפניה|(איוב א,ו)}}. צורת דיבור זו נאמרת דווקא על מי שבא כשאין הכוונה לעצמו (שיבוא) ואינו מבוקש מצד עצמו, אלא מכיוון שנכח מי שהיתה הכוונה שיהיה נוכח, בא הוא בכלל הבאים.{{קו}}{{אינדקס|בארץ)}} אחר כך ציין שה{{עברית|שטן}} הזה הוא משוטט בארץ ועובר בה, ואין בינו ובין העליונים שום יחס ואין לו שָם מהלכים, והם דבריו: "{{עברית|מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ}}" {{הפניה|(שם א,ז; ב,ב)}} – הוא מסייר ומשוטט בארץ בלבד.{{קו}}{{אינדקס|מקור הרע)}} אחר כך ציין שהישר והתם הזה נמסר בידי ה{{עברית|שטן}} הזה, ושהסיבה לכל הפגעים שנחתו על נכסיו ועל בניו ועל גופו היתה ה{{עברית|שטן}}.{{קו}}{{אינדקס|התעלמות מן השטן)}} לאחר שקבע את הקביעוֹת האלה החל לכתוב את אמרות אנשי העיון על בעיה זו. הוא ציין דעה מסוימת וייחס אותה ל{{עברית|איוב}}, ודעות אחרות לרעיו. אני עתיד להשמיע לך אותן בבירור {{הפניה|(בפרק הבא)}}; כוונתי לאותן דעות שבגללן נתגלעו המחלוקות בפרשה זו, שכל סיבתה היתה ה{{עברית|שטן}}, אך כולם, {{עברית|איוב}} ורעיו, חשבו שה' עושה זאת בעצמו ולא באמצעות ה{{עברית|שטן}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם ד'כר אן {{עברית|בני האלהים}} ג'אוא {{עברית|להתיצב על י"י}} וג'א אל{{עברית|שטן}} פי ג'מארהם ולפפהם, לאנה לם יקל {{עברית|ויבאו בני האלהים והשטן להתיצב (על י"י)}}{{עברית|}} פכאן יכון וג'וד אלכל עלי נסבה ואחדה, בל קאל {{עברית|ויבאו בני האלהים להתיצב על י"י ויבא גם השטן בתוכם}}, והד'ה אלצורה מן אלקול אנמא תקאל פי מן ג'א גיר מקצוד לד'אתה ולא מטלוב(א) מן אג'ל נפסה, בל למא חצ'ר מן קצד חצ'ורה ג'א הד'א פי ג'מלה' מן ג'א. ת'ם ד'כר אן הד'א אל{{עברית|שטן}} הו ג'איל פי אלארץ' מכ'תרקהא, וליס בינה ובין אלעלו נסבה בוג'ה ולא לה הנאך מג'אל, הו קולה {{עברית|משוט בארץ ומהתהלך בה}}, אנמא טופה וג'ולאנה פי אלארץ'. ת'ם ד'כר אן הד'א אלמסתקים אלכאמל אסלם פי יד הד'א אל{{עברית|שטן}}, ואן כל מא חל בה מן אלאפאת פי מאלה וולדה וג'סמה כאן סבבה אל{{עברית|שטן}}. פלמא קדר הד'א אלתקדיר אכ'ד' אן יצ'ע אקאויל אהל אלנט'ר פי הד'ה אלקצ'יה, פד'כר ראי(א) מא ונסבה ל{{עברית|איוב}}, וארא אכ'רי לאצחאבה, וסאסמעהא לך בביאן אעני תלך אלארא אלתי תראג'מת בהם אלט'נון מן אג'להא פי הד'ה אלקצה אלתי כאן סבבהא כלהא אל{{עברית|שטן}}, וט'נוא כלהם {{עברית|איוב}} ואצחאבה אן אללה פאעל ד'לך בד'אתה לא בוסאטה' אל{{עברית|שטן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|אפיון השכלתו של איוב ומדרג הפגעים}}
{{קו}}
{{אינדקס|לא חכם)}} המופלא {{מונח|עג'יב}} והנפלא {{מונח|גריב}} ביותר בנושא זה הוא שהוא לא תיאר את {{עברית|איוב}} כחכם. הוא לא אמר: "{{עברית|איש חכם}}" או "{{עברית|מבין}}" או "{{עברית|משכיל}}", אלא תיאר אותו רק כבעל מידות נעלות ומעשים ישרים. כי אילו היה {{עברית|חכם}} לא היה מתקשה במה שקרה לו, כמו שעתיד להתבאר {{הפניה|(ג,כג17,7)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעג'ב מא פי הד'ה אלקצ'יה ואגרבה, כונה לא יצף {{עברית|איוב}} בעלם, ולא קאל {{עברית|איש חכם}} או {{עברית|מבין}} או {{עברית|משכיל}}, בל אנמא וצפה בפצ'ילה' כ'לק ואסתקאמה' אעמאל, לאנה לו כאן {{עברית|חכם}} למא אשכל עליה אמרה כמא סיבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דירוג הפגעים)}} אחר כך דירג את צרותיו ביחס למצבי בני האדם. {{אינדקס|רכוש)}} כי יש מבני האדם מי שאינו נבהל מאובדן הנכסים והוא מקל בכך ראש, {{אינדקס|בנים)}} אך מות הבנים מחריד אותו וממית אותו מרוב צער. {{אינדקס|כאבים)}} ויש מבני האדם מי שסובל באורך רוח ואינו נחרד אפילו מאובדן הבנים, אך המכאובים – אין בעל חוש שיכול לסבול אותם בשקט.{{קו}}וכל בני האדם – כוונתי להמון – מרוממים את ה' בפיהם ומתארים אותו כצודק וכמיטיב רק כשהם מאושרים וחיים בשלווה, או בעת צרה נסבלת. אך אם מגיעות הצרות האלה שנזכרו לגבי {{עברית|איוב}} – יש מהם מי שעם אובדן נכסיו הוא כופר, ומאמין שאין סדר במציאות כולה. ויש מהם מי שנותר מאמין בצדק ובסדר (במציאות) אפילו עם צרות אובדן הנכסים, אך אם נפגע באובדן הבנים לא יסבול בשקט. ומהם מי שסובל בשקט ואמונתו אינה משתבשת עם אובדן הבנים; אך כשבאים מכאובים גופניים – אף לא אחד מהם יסבול בשקט, אלא יתאונן ויתלונן, בפה או בלב, שנעשה לו עוול.</td>
<td class="ar">ת'ם אנה דרג' מצאיבה עלי נסבה' אחואל אלנאס, לאן מן אלנאס מן לא ירתאע לפקד אלמאל ויתהאון בה, לכנה יהולה אמר מות אלאולאד ויהלכה גמא. ומן אלנאס איצ'א מן יצבר ולא יהלע ולו לפקד אלאולאד, פאמא אלצבר עלי אלאוג'אע פלא קדרה לחסאס עלי ד'לך. וג'מיע אלנאס אעני אלג'מהור אנמא יעט'מון אללה באלסנתהם ויצפונה באלעדל ואלאחסאן פי חאל סעאדתהם ורכ'א(י)הם או פי חאל שקאוה תחתמל, אמא אד'א ג'את הד'ה אלמצאיב אלמד'כורה פי {{עברית|איוב}}, פמנהם מן יכפר ויעתקד קלה' אלאנתט'אם פי אלוג'וד כלה ענד ד'האב מאלה, ומנהם מן יבקי מע אעתקאד אלעדל ואלנט'אם ולו מע אנכאד ד'האב אלמאל, לכן אן אבתלי בפקד אלאולאד פלא יצבר, ומנהם מן יצבר ולא יתשוש עליה אעתקאדה מע ד'האב אלאולאד, אמא מע אוג'אע אלג'סם פלא יצבר אחד מנהם אלא תשכי ותט'לם אמא באללסאן או באלקלב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניתוח ההדגשות בתיאור בני האלוהים, ושני מופעי השטן}}
{{קו}}דבריו על {{עברית|בני האלהים}}: "[וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים] {{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" הם בפעם הראשונה {{הפניה|(איוב א,ו)}} והשנייה {{הפניה|(שם ב,א)}}; ואילו ה{{עברית|שטן}}, אף על פי שבא בחבורתם ובתוכם בפעם הראשונה והשנייה, הרי בפעם הראשונה לא אמר בו "{{עברית|להתיצב}}", ואילו בשנייה אמר: {{עברית|"וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם}} {{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא קולה פי {{עברית|בני האלהים להתיצב על י"י}} פהו פי אלמרה אלאולי ואלת'אניה, ואמא אל{{עברית|שטן}} ואן כאן ג'א פי לפפהם וג'מארהם פי אלמרה אלאולי ואלת'אניה, פאנה פי אלאולי לם יקל פיה {{עברית|להתיצב}}, ופי אלת'אניה קאל {{עברית|ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על י"י}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">הבן עניין זה והתבונן כמה נפלא {{מונח|גריב}} הוא, וראה כיצד השגתי עניינים אלה בכעין התגלות: שמשמעות "{{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" היא שהם נמצאים ככפופים לציוויו במה שהוא רוצה, כמו שאמר {{עברית|זכריה}} על "{{עברית|אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת}}" {{הפניה|(זכריה ו,א)}}: "{{עברית|וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ}} {{עברית|וַיֹּאמֶר אֵלָי: אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,ה)}}. וברור הוא שאין יחס {{עברית|בני האלהים}} ויחס ה{{עברית|שטן}} במציאות אותו יחס, אלא {{עברית|בני האלהים}} יציבים יותר ומתמידים יותר. אבל גם לו יש מעמד מסוים במציאות, למטה מהם.</td>
<td class="ar">פאפהם הד'א אלמעני ו[א]תאמל מא אגרבה, וארי כיף תחצל(ת) לי הד'ה אלמעאני שבה אלוחי, וד'לך אן מעני {{עברית|להתיצב על י"י}} כונהם מוג'ודין מסכ'רין באמרה פי מא אראדה, מן קול {{עברית|זכריה}} פי {{עברית|ארבע מרכבות יוצאות}}, קאל {{עברית|ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ}}, פבין אן ליס נסבה' {{עברית|בני האלהים}} ונסבה' אל{{עברית|שטן}} פי אלוג'וד נסבה ואחדה, בל {{עברית|בני האלהים}} את'בת ואדום, והו איצ'א לה חט' מא פי אלוג'וד דונהם.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">ועוד מפלאי {{מונח|עג'יב}} משל זה, שכאשר ציין שה{{עברית|שטן}} משוטט בארץ דווקא ושהוא עושה את המעשים האלה, הבהיר שהוא מנוּע מלהשתלט על הנפש, ושניתן לו שלטון על כל הדברים הארציים האלה ונחצץ בינו לבין הנפש, והם דבריו: "{{עברית|אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר}}" {{הפניה|(איוב ב,ו)}}. וכבר ביארתי לך {{הפניה|(א,מא6)}} את הרב־משמעיות של המונח "{{עברית|נפש}}" בלשוננו, ושהוא חל על הדבר הנשאר מן האדם לאחר המוות, והוא מה שאין ל{{עברית|שטן}} שלטון עליו.</td>
<td class="ar">ומן עג'איב [איצ'א] הד'א אלמת'ל (איצ'א), אנה למא ד'כר ג'ולאן אל{{עברית|שטן}} פי אלארץ' כ'אצה ופעלה הד'ה אלאפעאל, בין אנה ממנוע מן אלתסלט עלי אלנפס, ואנה ג'על לה סלטאן עלי הד'ה אלאשיא אלארצ'יה כלהא וחיל בינה ובין אלנפס, והו קולה {{עברית|אך את נפשו שמור}}, וקד בינת לך אשתראך אסם {{עברית|נפש}} פי לגתנא, ואנה יקע עלי אלשי אלבאקי מן אלאנסאן בעד אלמות, וד'לך הו אלד'י לא סלטאן לל{{עברית|שטן}} עליה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השטן כמייצג החטא ויצר רע במקרא ובמדרשי חז"ל}}
{{קו}}לאחר מה שהזכרתי, שמע את המימרה המאלפת שאמרו ה{{עברית|חכמים}} שבצדק יש לקרוא להם "{{עברית|חכמים}}", שביארה כל קושי וחשפה כל דבר כמוס וגילתה את רוב {{עברית|סתרי תורה}}, והיא דבריהם ב{{עברית|תלמוד}}: "{{עברית|אמר ר' שמעון בן לקיש: הוא שטן, הוא יצר רע, הוא מלאך המות}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא טז,א)}}. הרי שביאר את כל מה שהזכרנו באופן שאין בו ספק למבין. התברר לך אפוא ששלושת המונחים האלה הם כינוי למשמעות אחת, ושכל הפעולות המיוחסות לכל אחד משלושתם – כולן אינן אלא פעולתו של דבר אחד. כך אמרו גם {{עברית|חכמי משנה}} הקדומים: "{{עברית|תנא: יורד ומתעה, עולה ומשטין, נוטל רשות ונוטל נשמה}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד ד'כר מא ד'כרת פאסמע הד'ה אלקולה אלמפידה אלתי קאלהא אל{{עברית|חכמים}} אלד'ין יטלק עליהם אסם {{עברית|חכמים}} באלחקיקה, פאבאנת כל משכל וכשפת כל מגטי ואוצ'חת מעט'ם {{עברית|סתרי תורה}}, והי קולהם פי אל{{עברית|תלמוד אמר ר' שמעון בן לקיש הוא שטן הוא יצר (ה)רע הוא מלאך המות}}, פקד אבאן ען כל מא ד'כרנאה אבאנה לא תשכל עלי ד'י פהם. פקד תבין לך אן ען מעני ואחד בעינה יכני בהד'ה אלת'לת'ה אסמא, ואן כל אלאפעאל אלמנסובה לכל ואחד מן האולא אלת'לת'ה אנמא הי כלהא פעל שי ואחד, והכד'א איצ'א נצוא {{עברית|חכמי משנה}} אלקדם, קאלוא {{עברית|תנא יורד ומתעה עולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">13</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דוד)}} והתברר לך שמה שראה {{עברית|דוד במראה הנבואה}} בזמן הדֶבֶר: "[מַלְאַךְ עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם] {{עברית|וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִִָם}}" {{הפניה|(דברי הימים־א כא,טז)}} – שהוא הראהו זאת רק כהוראה על עניין,{{קו}}{{אינדקס|יהושע)}} שהוא עצמו העניין שנאמר עליו גם {{עברית|במראה הנבואה}} לגבי חטאם של בני {{עברית|יהושע הכהן הגדול}}: "{{עברית|וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ}}" {{הפניה|(זכריה ג,א)}}, ואחר כך הבהיר את ריחוקו ממנו יתעלה בדבריו: "{{עברית|יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן, וְיִגְעַר ה' בְּךָ}}" {{הפניה|(שם,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|בלעם)}} והוא אשר ראה גם {{עברית|בלעם}} {{עברית|במראה הנבואה}} {{עברית|בַּדֶּרֶךְ}} {{הפניה|(במדבר כב,לא)}} כשאמר לו: "{{עברית|הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן}}" {{הפניה|(שם,לב)}}.</td>
<td class="ar">פקד באן לך אן אלד'י ראי {{עברית|דוד במראה הנבואה}} פי וקת אלובא {{עברית|וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם}} אנה אנמא אוראה ד'לך ללדלאלה עלי מעני, ד'לך אלמעני בעינה הו אלמקול איצ'א ענה {{עברית|במראה הנבואה}} פי חק עציאן אולאד {{עברית|יהושע הכהן הגדול והשטן עומד על ימינו לשטנו}}, ת'ם בין בעדה ענה תע(א)לי בקולה {{עברית|יגער י"י בך השטן ויגער י"י בך (הבוחר בירושלם)}}{{עברית|}}, והו אלד'י ראי {{עברית|בלעם}} איצ'א {{עברית|במראה הנבואה בדרך}} ענד קולה לה {{עברית|הנה אנכי יצאתי לשטן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני השטן ויצר הרע}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} דע ש"{{עברית|שטן}}" נגזר מן "{{עברית|שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר}}" {{הפניה|(משלי ד,טו)}}, כלומר ממשמעות ההסרה והעזיבה (גם: האובדן והחידלון), כי הוא אשר מסיר מדרכי האמת בלי ספק, ומביא לאבדון בדרכי התעייה.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} על עניין זה עצמו נאמר: "{{עברית|כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו}}" {{הפניה|(בראשית ח,כא)}}. ידוע לך כמה דעה זו – {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}} – מפורסמת בתורתנו, ודבריהם (של חז"ל) "{{עברית|בשני יצריך}}" {{הפניה|(משנה ברכות ט,ה)}}. הם אמרו ש{{עברית|יצר רע}} נוצר באדם בשעת לידתו {{הפניה|(בבלי סנהדרין צא,ב)}}: "{{עברית|לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ}}" {{הפניה|(בראשית ד,ז)}}, וכמו שאמרה ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|מִנְּעֻרָיו}}", וש{{עברית|יצר טוב}} נמצא לו רק לאחר ששכלו נשלם {{הפניה|(קהלת רבה ד,יג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ולכן אמרו {{הפניה|(בבלי נדרים לב,ב)}}: נקרא {{עברית|יצר רע}} "{{עברית|מֶלֶךְ גָּדוֹל}}" {{הפניה|(קהלת ט,יד)}} ונקרא {{עברית|יצר טוב}} "{{עברית|יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם}}" {{הפניה|(שם ד,יג)}} במשל שהומשל על גוף האדם וכוחותיו השונים, בדבריו: "{{עברית|עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט [}}וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא]" {{הפניה|(שם ט,יד-טו)}}. כל הדברים האלה הם אמירות מפורסמות שלהם {{עברית|ז"ל}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אן {{עברית|שטן}} משתק מן {{עברית|שטה מעליו ועב[ו]ר}}, אעני אנה מן מעני אלזואל ואלד'האב, לאנה הו אלד'י יזיל ען טרק אלחק בלא שך, ויובק פי טרק אלצ'לאל. וען ד'לך אלמעני בעינה איצ'א קיל {{עברית|כי יצר לב האדם רע מנע[ו]ריו}}. וקד עלמת שהרה' הד'א אלראי פי שריעתנא אעני {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}}, וקולהם {{עברית|בשני יצריך}}. וקד קאלוא אן {{עברית|יצר (ה)רע}} יחדת' פי אלשכ'ץ אלאנסאני ענד ולאדתה {{עברית|לפתח חטאת ר[ו]בץ}}, וכמא נצת אל{{עברית|תורה מנע[ו]ריו}}, ואן {{עברית|יצר טוב}} אנמא יוג'ד לה בעד אסתכמאל עקלה, ולד'לך קאלוא סמי {{עברית|יצר (ה)רע מלך גדול}}, וסמי {{עברית|יצר טוב ילד מסכן וחכם}}, פי אלמת'ל אלמצ'רוב לג'סם שכ'ץ אלאנסאן ואכ'תלאף קואה, פי קולה {{עברית|עיר קטנה ואנשים בה מעט ו[כ](ג)ו'}}, כל הד'ה אלאשיא נצוץ להם {{עברית|ז"ל}} משהורה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">וכיוון שהם ביארו לנו ש{{עברית|יצר רע}} הוא ה{{עברית|שטן}}, והוא בלי ספק מלאך, כוונתי שגם הוא נקרא מלאך משום שהוא היה בתוך {{עברית|בני האלהים}}. ואם כן גם {{עברית|יצר טוב}} הוא מלאך באמת. נמצא שדבר מפורסם זה במימרות ה{{עברית|חכמים ז"ל}} {{הפניה|(בבלי שבת קיט,ב; תענית יא,א; חגיגה טז,א)}} שלכל אדם נלווים {{עברית|שני מלאכים}}, אחד מימינו והשני משמאלו – הם {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}}. ובפירוש אמרו {{עברית|ז"ל}} בגמרא (מסכת) {{עברית|שבת}} על {{עברית|שני}} ה{{עברית|מלאכים}} האלה: "{{עברית|אחד טוב ואחד רע}}" {{הפניה|(בבלי שבת שם)}}. ראה כמה נפלאות {{מונח|עג'יב}} גילתה לנו מימרה זו, וכמה דמיונות שגויים היא סילקה.</td>
<td class="ar">פאד' ובינוא לנא אן {{עברית|יצר (ה)רע}} הו אל{{עברית|שטן}} והו מלאך בלא שך, אעני אנה איצ'א יסמי מלאך לאנה פי ג'מאר {{עברית|בני האלהים}}, פיכון איצ'א {{עברית|יצר טוב}} מלאך חקיקה, פאד'א' הד'א אלאמר אלמשהור פי אקאויל אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} מן אן כל אנסאן קרן בה {{עברית|שני מלאכים}} ואחד ען ימינה ואכ'ר ען שמאלה המא {{עברית|יצר טוב ויצר רע}}, ובביאן קאלוא {{עברית|ז"ל}} פי גמר {{עברית|שבת}} פי הד'ין אל{{עברית|שני מלאכים}} קאלוא {{עברית|אחד טוב ואחד רע}}, פארי כם כשפת לנא הד'ה אלקולה מן עג'איב, וכם רפעת מן אלכ'יאלאת אלגיר צחיחה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיום והקדמה לפרק הבא}}
{{קו}}סבורני שכבר פירשתי {{מונח|שרח}} וביארתי את פרשת {{עברית|איוב}} עד תכליתהּ וסופה. אך ברצוני לבאר לך מה היא הדעה המיוחסת ל{{עברית|איוב}} והדעה המיוחסת לכל אחד מרעיו, בראיות שאלקט מדברי כל אחד מהם. אל תשים לבך לאמירות אחרות (שנאמרו), שהתחייבו משטף הדיבור, כמו שביארתי לך בתחילתו של חיבור זה {{הפניה|(הקדמות,משלים11-6)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומא ארי אלא אני קד שרחת ובינת קצה' {{עברית|איוב}} אלי גאיתהא ונהאיתהא, לכן אריד אבין לך אלראי אלמנסוב ל{{עברית|איוב}} ואלראי אלמנסוב לכל ואחד מן אצחאבה מא הו בדלאיל אלתקטהא מן כלאם כל ואחד מנהם, ולא תלתפת למא סוי ד'לך מן אלאקאויל אלתי אוג'בהא נסק אלקול כמא בינת לך פי אול הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|איוב: סיפור הפתיחה וזהות השטן}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}פרשת {{עברית|איוב}} הנפלאה {{מונח|גריב}} והמופלאה {{מונח|עג'יב}} הוא מסוג הדברים שאנו עוסקים בו. כוונתי שהוא משל שנועד להבהרת דעות בני האדם על ההשגחה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קצה' {{עברית|איוב}} אלגריבה אלעג'יבה הי מן קביל מא נחן פיה, אעני אנה מת'ל לתביין ארא אלנאס פי אלענאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשל וחשיבותו}}
{{קו}}ידועים לך דבריהם המפורשים (של חז"ל), ואמירת אחד מהם:{{קו}}{{אינדקס|א: משל)}} "{{עברית|איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא טו,א)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב: מציאות מסופקת)}} ומי שטען שהוא {{עברית|היה ונברא}} ושהוא מעשה שהיה – לא ידע לא מתי התרחש ולא היכן. אלא יש מן ה{{עברית|חכמים}} מי שאמר שהוא היה {{עברית|בימי האבות}}, ויש שאמר שהוא היה {{עברית|בימי משה}}, ויש שאמר שהוא היה {{עברית|בימי דוד}}, ויש שאמר שהוא מ{{עברית|עולי בבל}} {{הפניה|(שם טו,א-ב)}}. דבר זה מחזק את דברי האומר שהוא {{עברית|לא היה ולא נברא}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת תצריחהם וקול בעצ'הם {{עברית|איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה}}, ואלד'י זעם אנה {{עברית|היה ונברא}} ואנהא קצה ג'רת לם יעלם לה לא זמא[ן](נא) ולא מכא[ן](נא), אלא בעץ' אל{{עברית|חכמים}} יקול אנה כאן {{עברית|בימי האבות}}, ובעצ'הם קאל אנה כאן {{עברית|בימי משה}}, ובעצ'הם קאל אנה כאן {{עברית|בימי דוד}}, ובעצ'הם קאל אנה (כאן) מן {{עברית|עולי בבל}}, והד'א ממא י(ו)[א]כד קול מן קאל אנה {{עברית|לא היה ולא נברא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">כללו של דבר, {{עברית|בין היה בין לא היה}}, בדברים מעין בעייתו זו, המצויים תמיד, נבוך כל מעיין מבני האדם, עד שנאמר על ידיעת האל ועל השגחתו מה שציינתי לך {{הפניה|(ג:טז,יז,יט).}} כוונתי לכך שעל אדם צדיק, שלם, שמעשיו ישרים, ירא חטא ביותר – נוחתות צרות קשות בזו אחר זו על נכסיו ובניו וגופו, ולא בשל חטא שחייב זאת.</td>
<td class="ar">ובאלג'מלה {{עברית|בין היה בין לא היה}}, פי מת'ל קצ'יתה אלמוג'ודה דאימא תחיר כל נט'אר מן אלנאס, חתי קיל פי עלם אללה ופי ענאיתה מא קד ד'כרת לך, אעני כון אלרג'ל אלצאלח אלכאמל אלמסדד אלאעמאל אלשדיד אלתקיה ללאת'אם תנזל בה מצאיב עט'ימה מתראדפה פי מאלה וולדה וג'סמה לא לאת'ם יוג'ב ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">לכל הדעות, בין {{עברית|היה}} בין {{עברית|לא היה}}, אותם דברים שנאמרו כהקדמה, כלומר דברי ה{{עברית|שטן}} ודברי ה' ל{{עברית|שטן}} ומסירתו בידו {{הפניה|(איוב א,א-ב,ז)}} – כל אלה משל בלי ספק לכל בר דעת. אבל הוא משל שאינו ככל המשלים, אלא משל שנקשרו בו נפלאות ו{{עברית|דברים שהם כבשונו שלעולם}}, והתבררו על ידו קשיים חמורים, והתחוורו ממנו אמיתות שאין נעלות מהן.{{קו}}אציין לך מה שאפשר לציין, ואביא את דברי ה{{עברית|חכמים}} שהסבו את תשומת לבי לכל מה שהבנתי מאותו משל גדול.</td>
<td class="ar">ועלי כלא אלראיין אעני הל {{עברית|היה}} או {{עברית|לא היה}} ד'לך אלכלאם אלמצדר בה אעני קול אל{{עברית|שטן}} וקול אללה לל{{עברית|שטן}} ואסלאמה פי ידה כל ד'לך מת'ל בלא שך ענד כל ד'י עקל, לכנה מת'ל ליס מת'ל כל אלאמת'אל, בל מת'ל תעלקת בה עג'איב ו{{עברית|דברים שהם כבשונו של( )עולם}}, ותבינת בה משכלאת עט'ימה, ואתצ'חת מנה חקאיק לא גאיה בעדהא. ואנא אד'כר לך מא ימכן ד'כרה, ואד'כר לך כלאם אל{{עברית|חכמים}} אלמנבה לי עלי ג'מיע מא פהמתה מן ד'לך אלמת'ל אלעט'ים.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|"ארץ עוץ" – הזמנה למחשבה ועיון}}
{{קו}}הדבר הראשון שעליך להתבונן בו הוא דבריו: "{{עברית|אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ}}" {{הפניה|(שם א,א)}}. ננקט שם רב־משמעי, {{עברית|עוץ}}.{{קו}}{{אינדקס|א)}} כי הוא שם אדם: "{{עברית|אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ}}" {{הפניה|(בראשית כב,כא)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} והוא ציווי לחשוב ולהתבונן: "{{עברית|עֻצוּ עֵצָה}}" {{הפניה|(ישעיהו ח,י)}}. הרי הוא כאומר לך: התבונן במשל זה, חשוב עליו והבן את משמעותו, וראה מה היא הדעה הנכונה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאול מא תתאמלה קולה {{עברית|איש היה בארץ עוץ}}, אתי באלאסם אלמשתרך והו {{עברית|עוץ}}, לאנה אסם שכ'ץ {{עברית|את עוץ בכרו}}, והו אמר באלפכרה ואלתדביר {{עברית|עוצו עצה}}, פכאנה יקול לך תדבר הד'א אלמת'ל ופכר פיה וחצל מענאה וארי אלראי אלצחיח מא הו.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני השטן}}
{{קו}}
{{אינדקס|נספח)}} אחר כך ציין ש{{עברית|בני האלהים}} באו {{עברית|להתיצב על ה'}} וה{{עברית|שטן}} בא בתוכם ובחבורתם. כי הוא לא אמר "{{עברית|ויבאו בני האלהים והשטן להתיצב}}", שאז היתה מציאות הכול באותו יחס, אלא אמר: "{{עברית|וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם}}" {{הפניה|(איוב א,ו)}}. צורת דיבור זו נאמרת דווקא על מי שבא כשאין הכוונה לעצמו (שיבוא) ואינו מבוקש מצד עצמו, אלא מכיוון שנכח מי שהיתה הכוונה שיהיה נוכח, בא הוא בכלל הבאים.{{קו}}{{אינדקס|בארץ)}} אחר כך ציין שה{{עברית|שטן}} הזה הוא משוטט בארץ ועובר בה, ואין בינו ובין העליונים שום יחס ואין לו שָם מהלכים, והם דבריו: "{{עברית|מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ}}" {{הפניה|(שם א,ז; ב,ב)}} – הוא מסייר ומשוטט בארץ בלבד.{{קו}}{{אינדקס|מקור הרע)}} אחר כך ציין שהישר והתם הזה נמסר בידי ה{{עברית|שטן}} הזה, ושהסיבה לכל הפגעים שנחתו על נכסיו ועל בניו ועל גופו היתה ה{{עברית|שטן}}.{{קו}}{{אינדקס|התעלמות מן השטן)}} לאחר שקבע את הקביעוֹת האלה החל לכתוב את אמרות אנשי העיון על בעיה זו. הוא ציין דעה מסוימת וייחס אותה ל{{עברית|איוב}}, ודעות אחרות לרעיו. אני עתיד להשמיע לך אותן בבירור {{הפניה|(בפרק הבא)}}; כוונתי לאותן דעות שבגללן נתגלעו המחלוקות בפרשה זו, שכל סיבתה היתה ה{{עברית|שטן}}, אך כולם, {{עברית|איוב}} ורעיו, חשבו שה' עושה זאת בעצמו ולא באמצעות ה{{עברית|שטן}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם ד'כר אן {{עברית|בני האלהים}} ג'אוא {{עברית|להתיצב על י"י}} וג'א אל{{עברית|שטן}} פי ג'מארהם ולפפהם, לאנה לם יקל {{עברית|ויבאו בני האלהים והשטן להתיצב (על י"י)}}{{עברית|}} פכאן יכון וג'וד אלכל עלי נסבה ואחדה, בל קאל {{עברית|ויבאו בני האלהים להתיצב על י"י ויבא גם השטן בתוכם}}, והד'ה אלצורה מן אלקול אנמא תקאל פי מן ג'א גיר מקצוד לד'אתה ולא מטלוב(א) מן אג'ל נפסה, בל למא חצ'ר מן קצד חצ'ורה ג'א הד'א פי ג'מלה' מן ג'א. ת'ם ד'כר אן הד'א אל{{עברית|שטן}} הו ג'איל פי אלארץ' מכ'תרקהא, וליס בינה ובין אלעלו נסבה בוג'ה ולא לה הנאך מג'אל, הו קולה {{עברית|משוט בארץ ומהתהלך בה}}, אנמא טופה וג'ולאנה פי אלארץ'. ת'ם ד'כר אן הד'א אלמסתקים אלכאמל אסלם פי יד הד'א אל{{עברית|שטן}}, ואן כל מא חל בה מן אלאפאת פי מאלה וולדה וג'סמה כאן סבבה אל{{עברית|שטן}}. פלמא קדר הד'א אלתקדיר אכ'ד' אן יצ'ע אקאויל אהל אלנט'ר פי הד'ה אלקצ'יה, פד'כר ראי(א) מא ונסבה ל{{עברית|איוב}}, וארא אכ'רי לאצחאבה, וסאסמעהא לך בביאן אעני תלך אלארא אלתי תראג'מת בהם אלט'נון מן אג'להא פי הד'ה אלקצה אלתי כאן סבבהא כלהא אל{{עברית|שטן}}, וט'נוא כלהם {{עברית|איוב}} ואצחאבה אן אללה פאעל ד'לך בד'אתה לא בוסאטה' אל{{עברית|שטן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|אפיון השכלתו של איוב ומדרג הפגעים}}
{{קו}}
{{אינדקס|לא חכם)}} המופלא {{מונח|עג'יב}} והנפלא {{מונח|גריב}} ביותר בנושא זה הוא שהוא לא תיאר את {{עברית|איוב}} כחכם. הוא לא אמר: "{{עברית|איש חכם}}" או "{{עברית|מבין}}" או "{{עברית|משכיל}}", אלא תיאר אותו רק כבעל מידות נעלות ומעשים ישרים. כי אילו היה {{עברית|חכם}} לא היה מתקשה במה שקרה לו, כמו שעתיד להתבאר {{הפניה|(ג,כג17,7)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעג'ב מא פי הד'ה אלקצ'יה ואגרבה, כונה לא יצף {{עברית|איוב}} בעלם, ולא קאל {{עברית|איש חכם}} או {{עברית|מבין}} או {{עברית|משכיל}}, בל אנמא וצפה בפצ'ילה' כ'לק ואסתקאמה' אעמאל, לאנה לו כאן {{עברית|חכם}} למא אשכל עליה אמרה כמא סיבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דירוג הפגעים)}} אחר כך דירג את צרותיו ביחס למצבי בני האדם. {{אינדקס|רכוש)}} כי יש מבני האדם מי שאינו נבהל מאובדן הנכסים והוא מקל בכך ראש, {{אינדקס|בנים)}} אך מות הבנים מחריד אותו וממית אותו מרוב צער. {{אינדקס|כאבים)}} ויש מבני האדם מי שסובל באורך רוח ואינו נחרד אפילו מאובדן הבנים, אך המכאובים – אין בעל חוש שיכול לסבול אותם בשקט.{{קו}}וכל בני האדם – כוונתי להמון – מרוממים את ה' בפיהם ומתארים אותו כצודק וכמיטיב רק כשהם מאושרים וחיים בשלווה, או בעת צרה נסבלת. אך אם מגיעות הצרות האלה שנזכרו לגבי {{עברית|איוב}} – יש מהם מי שעם אובדן נכסיו הוא כופר, ומאמין שאין סדר במציאות כולה. ויש מהם מי שנותר מאמין בצדק ובסדר (במציאות) אפילו עם צרות אובדן הנכסים, אך אם נפגע באובדן הבנים לא יסבול בשקט. ומהם מי שסובל בשקט ואמונתו אינה משתבשת עם אובדן הבנים; אך כשבאים מכאובים גופניים – אף לא אחד מהם יסבול בשקט, אלא יתאונן ויתלונן, בפה או בלב, שנעשה לו עוול.</td>
<td class="ar">ת'ם אנה דרג' מצאיבה עלי נסבה' אחואל אלנאס, לאן מן אלנאס מן לא ירתאע לפקד אלמאל ויתהאון בה, לכנה יהולה אמר מות אלאולאד ויהלכה גמא. ומן אלנאס איצ'א מן יצבר ולא יהלע ולו לפקד אלאולאד, פאמא אלצבר עלי אלאוג'אע פלא קדרה לחסאס עלי ד'לך. וג'מיע אלנאס אעני אלג'מהור אנמא יעט'מון אללה באלסנתהם ויצפונה באלעדל ואלאחסאן פי חאל סעאדתהם ורכ'א(י)הם או פי חאל שקאוה תחתמל, אמא אד'א ג'את הד'ה אלמצאיב אלמד'כורה פי {{עברית|איוב}}, פמנהם מן יכפר ויעתקד קלה' אלאנתט'אם פי אלוג'וד כלה ענד ד'האב מאלה, ומנהם מן יבקי מע אעתקאד אלעדל ואלנט'אם ולו מע אנכאד ד'האב אלמאל, לכן אן אבתלי בפקד אלאולאד פלא יצבר, ומנהם מן יצבר ולא יתשוש עליה אעתקאדה מע ד'האב אלאולאד, אמא מע אוג'אע אלג'סם פלא יצבר אחד מנהם אלא תשכי ותט'לם אמא באללסאן או באלקלב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניתוח ההדגשות בתיאור בני האלוהים, ושני מופעי השטן}}
{{קו}}דבריו על {{עברית|בני האלהים}}: "[וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים] {{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" הם בפעם הראשונה {{הפניה|(איוב א,ו)}} והשנייה {{הפניה|(שם ב,א)}}; ואילו ה{{עברית|שטן}}, אף על פי שבא בחבורתם ובתוכם בפעם הראשונה והשנייה, הרי בפעם הראשונה לא אמר בו "{{עברית|להתיצב}}", ואילו בשנייה אמר: {{עברית|"וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם}} {{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא קולה פי {{עברית|בני האלהים להתיצב על י"י}} פהו פי אלמרה אלאולי ואלת'אניה, ואמא אל{{עברית|שטן}} ואן כאן ג'א פי לפפהם וג'מארהם פי אלמרה אלאולי ואלת'אניה, פאנה פי אלאולי לם יקל פיה {{עברית|להתיצב}}, ופי אלת'אניה קאל {{עברית|ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על י"י}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">הבן עניין זה והתבונן כמה נפלא {{מונח|גריב}} הוא, וראה כיצד השגתי עניינים אלה בכעין התגלות: שמשמעות "{{עברית|לְהִתְיַצֵּב}} {{עברית|עַל ה'}}" היא שהם נמצאים ככפופים לציוויו במה שהוא רוצה, כמו שאמר {{עברית|זכריה}} על "{{עברית|אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת}}" {{הפניה|(זכריה ו,א)}}: "{{עברית|וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ}} {{עברית|וַיֹּאמֶר אֵלָי: אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,ה)}}. וברור הוא שאין יחס {{עברית|בני האלהים}} ויחס ה{{עברית|שטן}} במציאות אותו יחס, אלא {{עברית|בני האלהים}} יציבים יותר ומתמידים יותר. אבל גם לו יש מעמד מסוים במציאות, למטה מהם.</td>
<td class="ar">פאפהם הד'א אלמעני ו[א]תאמל מא אגרבה, וארי כיף תחצל(ת) לי הד'ה אלמעאני שבה אלוחי, וד'לך אן מעני {{עברית|להתיצב על י"י}} כונהם מוג'ודין מסכ'רין באמרה פי מא אראדה, מן קול {{עברית|זכריה}} פי {{עברית|ארבע מרכבות יוצאות}}, קאל {{עברית|ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ}}, פבין אן ליס נסבה' {{עברית|בני האלהים}} ונסבה' אל{{עברית|שטן}} פי אלוג'וד נסבה ואחדה, בל {{עברית|בני האלהים}} את'בת ואדום, והו איצ'א לה חט' מא פי אלוג'וד דונהם.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">ועוד מפלאי {{מונח|עג'יב}} משל זה, שכאשר ציין שה{{עברית|שטן}} משוטט בארץ דווקא ושהוא עושה את המעשים האלה, הבהיר שהוא מנוּע מלהשתלט על הנפש, ושניתן לו שלטון על כל הדברים הארציים האלה ונחצץ בינו לבין הנפש, והם דבריו: "{{עברית|אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר}}" {{הפניה|(איוב ב,ו)}}. וכבר ביארתי לך {{הפניה|(א,מא6)}} את הרב־משמעיות של המונח "{{עברית|נפש}}" בלשוננו, ושהוא חל על הדבר הנשאר מן האדם לאחר המוות, והוא מה שאין ל{{עברית|שטן}} שלטון עליו.</td>
<td class="ar">ומן עג'איב [איצ'א] הד'א אלמת'ל (איצ'א), אנה למא ד'כר ג'ולאן אל{{עברית|שטן}} פי אלארץ' כ'אצה ופעלה הד'ה אלאפעאל, בין אנה ממנוע מן אלתסלט עלי אלנפס, ואנה ג'על לה סלטאן עלי הד'ה אלאשיא אלארצ'יה כלהא וחיל בינה ובין אלנפס, והו קולה {{עברית|אך את נפשו שמור}}, וקד בינת לך אשתראך אסם {{עברית|נפש}} פי לגתנא, ואנה יקע עלי אלשי אלבאקי מן אלאנסאן בעד אלמות, וד'לך הו אלד'י לא סלטאן לל{{עברית|שטן}} עליה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השטן כמייצג החטא ויצר רע במקרא ובמדרשי חז"ל}}
{{קו}}לאחר מה שהזכרתי, שמע את המימרה המאלפת שאמרו ה{{עברית|חכמים}} שבצדק יש לקרוא להם "{{עברית|חכמים}}", שביארה כל קושי וחשפה כל דבר כמוס וגילתה את רוב {{עברית|סתרי תורה}}, והיא דבריהם ב{{עברית|תלמוד}}: "{{עברית|אמר ר' שמעון בן לקיש: הוא שטן, הוא יצר רע, הוא מלאך המות}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא טז,א)}}. הרי שביאר את כל מה שהזכרנו באופן שאין בו ספק למבין. התברר לך אפוא ששלושת המונחים האלה הם כינוי למשמעות אחת, ושכל הפעולות המיוחסות לכל אחד משלושתם – כולן אינן אלא פעולתו של דבר אחד. כך אמרו גם {{עברית|חכמי משנה}} הקדומים: "{{עברית|תנא: יורד ומתעה, עולה ומשטין, נוטל רשות ונוטל נשמה}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד ד'כר מא ד'כרת פאסמע הד'ה אלקולה אלמפידה אלתי קאלהא אל{{עברית|חכמים}} אלד'ין יטלק עליהם אסם {{עברית|חכמים}} באלחקיקה, פאבאנת כל משכל וכשפת כל מגטי ואוצ'חת מעט'ם {{עברית|סתרי תורה}}, והי קולהם פי אל{{עברית|תלמוד אמר ר' שמעון בן לקיש הוא שטן הוא יצר (ה)רע הוא מלאך המות}}, פקד אבאן ען כל מא ד'כרנאה אבאנה לא תשכל עלי ד'י פהם. פקד תבין לך אן ען מעני ואחד בעינה יכני בהד'ה אלת'לת'ה אסמא, ואן כל אלאפעאל אלמנסובה לכל ואחד מן האולא אלת'לת'ה אנמא הי כלהא פעל שי ואחד, והכד'א איצ'א נצוא {{עברית|חכמי משנה}} אלקדם, קאלוא {{עברית|תנא יורד ומתעה עולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">13</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דוד)}} והתברר לך שמה שראה {{עברית|דוד במראה הנבואה}} בזמן הדֶבֶר: "[מַלְאַךְ עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם] {{עברית|וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִִָם}}" {{הפניה|(דברי הימים־א כא,טז)}} – שהוא הראהו זאת רק כהוראה על עניין,{{קו}}{{אינדקס|יהושע)}} שהוא עצמו העניין שנאמר עליו גם {{עברית|במראה הנבואה}} לגבי חטאם של בני {{עברית|יהושע הכהן הגדול}}: "{{עברית|וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ}}" {{הפניה|(זכריה ג,א)}}, ואחר כך הבהיר את ריחוקו ממנו יתעלה בדבריו: "{{עברית|יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן, וְיִגְעַר ה' בְּךָ}}" {{הפניה|(שם,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|בלעם)}} והוא אשר ראה גם {{עברית|בלעם}} {{עברית|במראה הנבואה}} {{עברית|בַּדֶּרֶךְ}} {{הפניה|(במדבר כב,לא)}} כשאמר לו: "{{עברית|הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן}}" {{הפניה|(שם,לב)}}.</td>
<td class="ar">פקד באן לך אן אלד'י ראי {{עברית|דוד במראה הנבואה}} פי וקת אלובא {{עברית|וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם}} אנה אנמא אוראה ד'לך ללדלאלה עלי מעני, ד'לך אלמעני בעינה הו אלמקול איצ'א ענה {{עברית|במראה הנבואה}} פי חק עציאן אולאד {{עברית|יהושע הכהן הגדול והשטן עומד על ימינו לשטנו}}, ת'ם בין בעדה ענה תע(א)לי בקולה {{עברית|יגער י"י בך השטן ויגער י"י בך (הבוחר בירושלם)}}{{עברית|}}, והו אלד'י ראי {{עברית|בלעם}} איצ'א {{עברית|במראה הנבואה בדרך}} ענד קולה לה {{עברית|הנה אנכי יצאתי לשטן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני השטן ויצר הרע}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} דע ש"{{עברית|שטן}}" נגזר מן "{{עברית|שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר}}" {{הפניה|(משלי ד,טו)}}, כלומר ממשמעות ההסרה והעזיבה (גם: האובדן והחידלון), כי הוא אשר מסיר מדרכי האמת בלי ספק, ומביא לאבדון בדרכי התעייה.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} על עניין זה עצמו נאמר: "{{עברית|כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו}}" {{הפניה|(בראשית ח,כא)}}. ידוע לך כמה דעה זו – {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}} – מפורסמת בתורתנו, ודבריהם (של חז"ל) "{{עברית|בשני יצריך}}" {{הפניה|(משנה ברכות ט,ה)}}. הם אמרו ש{{עברית|יצר רע}} נוצר באדם בשעת לידתו {{הפניה|(בבלי סנהדרין צא,ב)}}: "{{עברית|לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ}}" {{הפניה|(בראשית ד,ז)}}, וכמו שאמרה ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|מִנְּעֻרָיו}}", וש{{עברית|יצר טוב}} נמצא לו רק לאחר ששכלו נשלם {{הפניה|(קהלת רבה ד,יג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ולכן אמרו {{הפניה|(בבלי נדרים לב,ב)}}: נקרא {{עברית|יצר רע}} "{{עברית|מֶלֶךְ גָּדוֹל}}" {{הפניה|(קהלת ט,יד)}} ונקרא {{עברית|יצר טוב}} "{{עברית|יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם}}" {{הפניה|(שם ד,יג)}} במשל שהומשל על גוף האדם וכוחותיו השונים, בדבריו: "{{עברית|עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט [}}וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא]" {{הפניה|(שם ט,יד-טו)}}. כל הדברים האלה הם אמירות מפורסמות שלהם {{עברית|ז"ל}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אן {{עברית|שטן}} משתק מן {{עברית|שטה מעליו ועב[ו]ר}}, אעני אנה מן מעני אלזואל ואלד'האב, לאנה הו אלד'י יזיל ען טרק אלחק בלא שך, ויובק פי טרק אלצ'לאל. וען ד'לך אלמעני בעינה איצ'א קיל {{עברית|כי יצר לב האדם רע מנע[ו]ריו}}. וקד עלמת שהרה' הד'א אלראי פי שריעתנא אעני {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}}, וקולהם {{עברית|בשני יצריך}}. וקד קאלוא אן {{עברית|יצר (ה)רע}} יחדת' פי אלשכ'ץ אלאנסאני ענד ולאדתה {{עברית|לפתח חטאת ר[ו]בץ}}, וכמא נצת אל{{עברית|תורה מנע[ו]ריו}}, ואן {{עברית|יצר טוב}} אנמא יוג'ד לה בעד אסתכמאל עקלה, ולד'לך קאלוא סמי {{עברית|יצר (ה)רע מלך גדול}}, וסמי {{עברית|יצר טוב ילד מסכן וחכם}}, פי אלמת'ל אלמצ'רוב לג'סם שכ'ץ אלאנסאן ואכ'תלאף קואה, פי קולה {{עברית|עיר קטנה ואנשים בה מעט ו[כ](ג)ו'}}, כל הד'ה אלאשיא נצוץ להם {{עברית|ז"ל}} משהורה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">וכיוון שהם ביארו לנו ש{{עברית|יצר רע}} הוא ה{{עברית|שטן}}, והוא בלי ספק מלאך, כוונתי שגם הוא נקרא מלאך משום שהוא היה בתוך {{עברית|בני האלהים}}. ואם כן גם {{עברית|יצר טוב}} הוא מלאך באמת. נמצא שדבר מפורסם זה במימרות ה{{עברית|חכמים ז"ל}} {{הפניה|(בבלי שבת קיט,ב; תענית יא,א; חגיגה טז,א)}} שלכל אדם נלווים {{עברית|שני מלאכים}}, אחד מימינו והשני משמאלו – הם {{עברית|יצר טוב}} ו{{עברית|יצר רע}}. ובפירוש אמרו {{עברית|ז"ל}} בגמרא (מסכת) {{עברית|שבת}} על {{עברית|שני}} ה{{עברית|מלאכים}} האלה: "{{עברית|אחד טוב ואחד רע}}" {{הפניה|(בבלי שבת שם)}}. ראה כמה נפלאות {{מונח|עג'יב}} גילתה לנו מימרה זו, וכמה דמיונות שגויים היא סילקה.</td>
<td class="ar">פאד' ובינוא לנא אן {{עברית|יצר (ה)רע}} הו אל{{עברית|שטן}} והו מלאך בלא שך, אעני אנה איצ'א יסמי מלאך לאנה פי ג'מאר {{עברית|בני האלהים}}, פיכון איצ'א {{עברית|יצר טוב}} מלאך חקיקה, פאד'א' הד'א אלאמר אלמשהור פי אקאויל אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} מן אן כל אנסאן קרן בה {{עברית|שני מלאכים}} ואחד ען ימינה ואכ'ר ען שמאלה המא {{עברית|יצר טוב ויצר רע}}, ובביאן קאלוא {{עברית|ז"ל}} פי גמר {{עברית|שבת}} פי הד'ין אל{{עברית|שני מלאכים}} קאלוא {{עברית|אחד טוב ואחד רע}}, פארי כם כשפת לנא הד'ה אלקולה מן עג'איב, וכם רפעת מן אלכ'יאלאת אלגיר צחיחה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיום והקדמה לפרק הבא}}
{{קו}}סבורני שכבר פירשתי {{מונח|שרח}} וביארתי את פרשת {{עברית|איוב}} עד תכליתהּ וסופה. אך ברצוני לבאר לך מה היא הדעה המיוחסת ל{{עברית|איוב}} והדעה המיוחסת לכל אחד מרעיו, בראיות שאלקט מדברי כל אחד מהם. אל תשים לבך לאמירות אחרות (שנאמרו), שהתחייבו משטף הדיבור, כמו שביארתי לך בתחילתו של חיבור זה {{הפניה|(הקדמות,משלים11-6)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומא ארי אלא אני קד שרחת ובינת קצה' {{עברית|איוב}} אלי גאיתהא ונהאיתהא, לכן אריד אבין לך אלראי אלמנסוב ל{{עברית|איוב}} ואלראי אלמנסוב לכל ואחד מן אצחאבה מא הו בדלאיל אלתקטהא מן כלאם כל ואחד מנהם, ולא תלתפת למא סוי ד'לך מן אלאקאויל אלתי אוג'בהא נסק אלקול כמא בינת לך פי אול הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
