189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק כד}}
{{כותרת|הניסיון בתורה כדוגמה ופרסום לדעות אמת}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}עניין ה{{עברית|נסיון}} מוקשה מאוד גם הוא, והוא מן הקשיים הגדולים שבתורה. ה{{עברית|תורה}} הזכירה אותו בשישה מקומות, כמו שאבאר לך בפרק זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמר אל{{עברית|נסיון}} איצ'א משכל ג'דא, והו מן אעט'ם משכלאת אלשריעה, ואל{{עברית|תורה}} ד'כרתה פי סתה מואצ'ע כמא אבין לך פי הד'א אלפצל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דעה שגויה: הניסיון בא להרבות שכר}}
{{קו}}מה שמפורסם בקרב בני האדם בעניין ה{{עברית|נסיון}}, שה' מביא על האדם פגעים מבלי שחטא לפני כן כדי שיגדל שכרו –{{קו}}{{אינדקס|חוסר ביסוס)}} יסוד זה אינו נזכר ב{{עברית|תורה}} בכתוב גלוי בשום אופן, ואין ב{{עברית|תורה}} מה שפשוטו ("חיצוניותו") {{מונח|ט'אהר}} מביא להעלות על הדעת בדמיון שווא את העניין הזה, מלבד מקום אחד מששת המקומות, שאני עתיד לבאר את משמעותו {{הפניה|(פסקה 8)}}.{{קו}}{{אינדקס|דחייה עקרונית)}} היסוד הדתי המנוגד לדעה זו, הוא דבריו יתעלה: "{{עברית|אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל}}" {{הפניה|(דברים לב,ד)}}. גם לא כל ה{{עברית|חכמים}} מחזיקים בדעה המונית זו, כי הם אמרו: "{{עברית|אין מיתה בלא חטא ולא יסורין בלא עון}}" {{הפניה|(בבלי שבת נה,א)}}. זוהי הדעה שראוי לכל דתי בר דעת להאמין בה, לא שייוחס לה' עוול, חלילה לו מכך, עד שנאמין בחפותו ובשלמותו של פלוני ושמה שאירע לו אינו מגיע לו בדין.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מא הו משהור ענד אלנאס מן אמר אל{{עברית|נסיון}} והו אן ינזל אללה אפאת באלשכ'ץ דון אן יתקדם לה ד'נב כי יעט'ם אג'רה פאן הד'ה קאעדה לם תד'כר פי אל{{עברית|תורה}} בנץ ג'לי בוג'ה, ולא פי אל{{עברית|תורה}} מא יוהם ט'אהרה הד'א אלמעני, גיר מוצ'ע ואחד מן אלסתה מואצ'ע וסאבין מעני ד'לך, ואלקאעדה אלשרעיה צ'ד הד'א אלראי, הו קולה תע(א)לי {{עברית|אל אמונה ואין עול}}. ולא כל אל{{עברית|חכמים}} איצ'א ירון הד'א אלראי אלג'מהורי, לאנהם קד קאלוא {{עברית|אין מיתה בלא חטא (ואין)[ולא]}} {{עברית|יסורין בלא עון}}. והד'א הו אלראי אלד'י ינבגי אן יעתקד(ה) כל מתשרע ד'ו עקל, לא אן ינסב אלט'לם ללה תע(א)לי ענה חתי (י)[נ]עתקד בראה' זיד מן אלאת'אם וכמאלה ואנה לם יסתחק מא נזל בה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פשט הכתוב: הניסיון בא לחשוף את רמת האמונה}}
{{קו}}אלא פשט {{מונח|ט'אהר}} ה{{עברית|נסיונות}} הנזכרים ב{{עברית|תורה}} באותם מקומות הוא שהם באו בתור מבחן ובדיקה כדי לדעת את מידת אמונתו (=ביטחונו) של אותו אדם או אותה אומה, או מידת צייתנותו. ועניין זה הוא הקושי הגדול,{{קו}}{{אינדקס|א)}} ובפרט פרשת ה{{עברית|עקידה}}, שלא ידעו אותה אלא ה' ושניהם (=אברהם ויצחק), ונאמר לו: "{{עברית|כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים [}}אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי]" {{הפניה|(בראשית כב,יב)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן דבריו: "{{עברית|כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' [}}אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם]" {{הפניה|(דברים יג,ד)}},{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן דבריו: "[לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ] {{עברית|לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ [}}הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא]" {{הפניה|(שם ח,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא ט'אהר אל{{עברית|נסיונות}} אלמד'כורה פי אל{{עברית|תורה}} פי תלך אלמואצ'ע פאנהא ג'את פי מערץ' אלאמתחאן ואלאכ'תבאר חתי יעלם קדר אימאן ד'לך אלשכ'ץ או אלאמה או קדר טאעתה, והד'א אלמעני הו אלמשכל אלעט'ים, ובכ'אצה קצה' אל{{עברית|עקידה}} אלתי לם יעלמהא גיר אללה והמא, וקיל לה {{עברית|כי עתה ידעתי כי ירא אלהים (אתה)[וכו']}}{{עברית|}}, וכד'לך קולה {{עברית|כי מנסה י"י אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את י"י ו[כ](ג)ו'}}, וכד'לך קולה {{עברית|לדעת את אשר בלבבך ו[כ](ג)ו'}}{{עברית|}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדעה הנכונה: הניסיון הוא דוגמה ומופת}}
{{קו}}והריני לפתור לך את כל הקשיים האלה. דע שמטרתו ומשמעותו של כל {{עברית|נסיון}} שנאמר ב{{עברית|תורה}} היא כדי שבני האדם ידעו מה ראוי להם לעשות או מה עליהם להאמין. ונמצא שמשמעות ה{{עברית|נסיון}} היא שייעשה מעשה מסוים שאין הכוונה למעשה הזה עצמו, אלא הכוונה שיהווה דוגמה שינהגו לפיה וילכו בעקבותיה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והאנא אחל לך ג'מיע הד'ה אלמשכלאת. אעלם, אן כל {{עברית|נסיון}} ג'א פי אל{{עברית|תורה}} אנמא גרצ'ה ומענאה ליעלם אלנאס מא ינבגי להם אן יפעלוא או מא יג'ב אן יעתקדוא, פכאן מעני אל{{עברית|נסיון}} אן יפעל פעל[א] מא ליס אלקצד שכ'ץ ד'לך אלפעל בל אלקצד אן יכון מת'אלא יקתדי בה ויקפי את'רה,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון נביא השקר: פרסום אהבת האל והוודאות באמונת האמת}}
{{קו}}
{{אינדקס|אהבה)}} נמצא שאין פירוש {{מונח|שרח}} דבריו "{{עברית|לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים}}" {{הפניה|(שם יג,ד)}} הוא "כדי שה' ידע זאת", כי הוא כבר יודע; אלא הרי זה כמו דבריו "{{עברית|לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם}}" {{הפניה|(שמות לא,יג)}}, שמשמעותם: "כדי שידעו האומות".{{קו}}{{אינדקס|אמונה)}} כן אמר: אם יקום אדם הטוען לנבואה, ותראו את הטעיותיו הגורמות לדמיון שווא שהן אמת – דעו שזהו דבר שה' רצה להודיע בו לאומות את מידת הוודאות שלכם בתורתו יתעלה, ואת מידת השגתכם את אמיתתו, ושאינכם הולכים שולל אחר כל רמאי, ואמונתכם (=ביטחונכם) בה' אינה ניתנת לערעור. דבר זה יהווה משענת לכל דורש אמת, שיבקש מבין ההאמנות את זו המביאה ליציבות כזו שאין שמים בה לב למי שעושה מופת, מאחר שהוא קורא ל(האמין ב)דברים בלתי אפשריים. השימוש במופת אינו מועיל אלא למי שקורא להאמין בדבר אפשרי, כמו שביארנו ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה ח,ב-ג; ט,ב-ה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פקולה {{עברית|לדעת הישכם אהבים}} ליס שרחה ליעלם אללה ד'לך, לאנה קד עלם, בל ד'לך מת'ל קולה {{עברית|לדעת כי אני י"י מקדשכם}}, אלד'י מענאה לתעלם אלמלל. כד'לך קאל אנה אד'א קאם מדעי נבוה וראיתם איהאמאתה תוהם אלצחה פאעלמוא אן ד'לך אמר אראד אללה בה אעלאם אלמלל קדר תיקנכם לשריעתה תע(א)לי ואדראככם לחקיקתה, ואנכם לא תנכ'דעו[א](ן) בכ'דעה' כ'אדע ולא יכ'תל אימאנכם באללה, פיעתמד ד'לך כל טאלב חק, ויטלב מן אלאעתקאדאת מא ית'בת הד'א אלת'באת לא ילתפת מעה למתחד במעג'ז לאנה דעא ללממתנעאת, ואנמא יפיד אלתחדי במעג'ז למדעי ממכן כמא בינא פי {{עברית|משנה תורה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון המן: פרסום האמונה ותחכום ההתמודדות במדבר}}
{{קו}}
{{אינדקס|אזכור א)}} מאחר שהתברר שמשמעות "{{עברית|לָדַעַת}}" כאן היא "כדי שידעו בני האדם", כך משמעות דבריו על ה{{עברית|מן}} "{{עברית|לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא}}" {{הפניה|(דברים ח,ב)}} היא: כדי שידעו זאת האומות, ויפורסם בעולם שמי שמתמסר לעבודתו יתעלה, ה' יפרנס אותו ממקור שאינו עולה על הדעת.{{קו}}{{אינדקס|אזכור ב)}} על עניין זה עצמו נאמר על ה{{עברית|מן}} כשירד לראשונה: "{{עברית|לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא}}" {{הפניה|(שמות טז,ד)}}, כלומר: כדי שילמד מכך כל לומד לקח, ויראה האם ההתמסרות לעבודתו מועילה ומַספקת או שאינה מספקת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' ותבין אן מעני {{עברית|לדעת}} הנא ליעלמוא אלנאס, כד'לך קולה פי אל{{עברית|מן למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא}} מענאה לתעלם אלמלל ד'לך, וישהר פי אלעאלם אן מן אנקטע לעבאדתה תע(א)לי רזקה מן חית' לא יט'ן, וען הד'א אלמעני בעינה קיל פי אל{{עברית|מן}} פי אול נזולה {{עברית|למען אנסנו הילך בתורתי אם לא}}, יעני ליעתבר בהד'א כל מעתבר וירי הל אלאנקטאע לעבאדתה מפיד וכאף א[ו](ם) ליס בכאף.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">
{{אינדקס|אזכור ג)}} דבריו על ה{{עברית|מן}} גם בפעם השלישית: "{{עברית|הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ – לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ}}" {{הפניה|(דברים ח,טז)}} יכולים להביא לדמיון שווא שיש שה' מביא על אדם טורח כדי ששכרו יגדל. אך למען האמת אין הדבר כן, אלא משמעות דברים אלה היא אחת משתיים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} הראשונה היא העניין החוזר ונשנה ב{{עברית|מן}} באמירה הראשונה והשנייה, כלומר כדי שייוודע אם ההתמסרות לה' מַספקת כדי להתפרנס ומניחה מן הטורח והעמל או לא.{{קו}}{{אינדקס|ב: הרגל 1)}} או שמשמעות "{{עברית|נַסֹּתֶךָ}}" היא "כדי להרגילך", על פי הפסוק: "{{עברית|לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ}} [הַצֵּג עַל הָאָרֶץ]" {{הפניה|(שם כח,נו)}}. והרי הוא כאומר: הוא יתעלה הקדים להרגילכם בסבל במדבר, כדי שתגדל רווחתכם כשתיכנסו לארץ. ודבר זה נכון, כי היציאה מן הטורח אל המנוחה מהנה יותר מן ההתמדה במנוחה.{{קו}}{{אינדקס|ב: הרגל 2)}} וידוע שלולא סבלם וטורחם במדבר לא היו יכולים לכבוש את הארץ ואף לא להילחם. ה{{עברית|תורה}} כבר אמרה זאת במפורש: "[וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא] {{עברית|כִּי אָמַר אֱלֹהִים: פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף}}" {{הפניה|(שמות יג,יז-יח)}}. כי חיי הרווחה מסלקים את אומץ הלב, ודוחק המחיה והטורח מביאים לאומץ לב, והיא ה{{עברית|טובה}} שבאה מעניין זה {{עברית|באחריתם}}.</td>
<td class="ar">אמא קולה איצ'א פי אל{{עברית|מן}} ת'אלת' מרה {{עברית|המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך}} פהו יוהם אנה קד יתעב אללה אלשכ'ץ כי יעט'ם אג'רה, וליס חקיקה' אלאמר הכד'א, בל מעני הד'א אלכלאם אחד מעניין, אחדהמא הו אלמעני אלמתכרר פי אל{{עברית|מן}} פי אלקול אלאול ואלת'אני והו ליעלם הל אלאנקטאע ללה כאף פי אלרזק ומריח מן אלתעב ואלנצב או לא. או יכון מעני {{עברית|נסותך}} ליעודך מן קולה {{עברית|לא נסתה כף רגלה (וגו')}}, כאנה יקול אנה תע(א)לי תקדם בתעוידכם אלשקא פי אלבריה ליעט'ם נעימכם אד'א דכ'לתם אלבלאד, והד'א צחיח, לאן אלכ'רוג' מן אלתעב (אלי א)[ל]לראחה אלד' מן אלדואם עלי אלראחה, ומעלום אנה לולא שקא(ו)הם ותעבהם פי אלבריה למא אמכנהם פתח אלבלאד ולא אלקתאל, קד נצת אל{{עברית|תורה}} ד'לך {{עברית|כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף}}, לאן אלרפאהיה תד'הב אלשג'אעה וצ'נך אלעיש ואלתעב יוג'ב אלשג'אעה והי אל{{עברית|טובה}} אלתי ג'את (פי)[מן] הד'ה אלקצה {{עברית|באחריתם}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד הר סיני בא לניסיון עתידי: פרסום בעולם בוודאות אמונת האמת}}
{{קו}}אשר לדבריו "[אַל תִּירָאוּ,] {{עברית|כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שם כ,טז)}} – הוא הדבר עצמו שנאמר ב{{עברית|משנה תורה}} (=חומש דברים) על {{עברית|מתנבא בשם עבודה זרה}}: "{{עברית|כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם}}" {{הפניה|(דברים יג,ד)}} שכבר ביארנו את עניינו {{הפניה|(פסקה 5)}}.{{קו}}{{אינדקס|הסבר)}} וכן כאן ב{{עברית|מעמד הר סיני}} אמר להם: "אל תיראו, כי המעמד הגדול הזה שראיתם לא היה אלא כדי שתשיגו ודאות בהיותכם עדים לו, כדי שאם {{עברית|ינסה}} {{עברית|ה' אלהיכם אתכם בנביא שקר}} שיטען לסתור את מה ששמעתם, תפורסם מידת אמונתכם (=ביטחונכם), תהיו יציבים ולא יימוטו רגליכם. כי אילו באתי אליכם כשליח, כדבריכם, כך שהייתי אומר לכם מה שנאמר לי מבלי שתשמעוהו (ישירות) – הייתם עלולים לדמות בטעות שיש אמת במה שאמר זולתי, אם יבוא אליכם עם דבר שיסתור את מה שהודעתיכם, לולא הייתם שומעים אותו במעמד זה".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא קולה {{עברית|כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים}} פהו אלמעני בעינה אלמקול פי {{עברית|משנה תורה}} פי {{עברית|מתנבא בשם עבודה זרה כי מנסה י"י אלהיכם אתכם}} אלד'י קד בינא מענאה, כד'לך הנא פי {{עברית|מעמד הר סיני}} קאל להם לא תכ'אפוא, אן הד'א אלמשהד אלעט'ים אלד'י ראיתם אנמא כאן כי יחצל לכם אליקין באלמשאהדה, מן חית' אד'א {{עברית|נסה י"י אלהיכם אתכם בנביא שקר}} ידעו לנקץ' מא קד סמעתמוה לישהר קדר אימאנכם תת'בתוא ולא תזל אקדאמכם, ולו ג'י[א]תכם רסולא כמא זעמתם ואקול לכם מא קיל לי ולא תסמעונה לכאן ימכן אן תתוהמוא צחה' מא פי (יד) גירי אד'א אתאכם בנקיץ' מא אכ'ברתכם בה לו לם תסמעוה פי הד'א אלמשהד.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון העקידה: פרסום אהבת ה' ויראתו, ווודאות הנבואה}}
{{קו}}אשר לפרשת {{עברית|אברהם}} ב{{עברית|עקידה}} – היא כוללת שני עניינים חשובים שהם מיסודי התורה.{{קו}}{{אינדקס|מטרת העקידה א: שיא אהבת ה')}} העניין האחד הוא להודיענו עד היכן מגיעות ה{{עברית|אהבה}} לה' יתעלה וה{{עברית|יראה}} ממנו.{{קו}}{{אינדקס|שיא)}} בפרשה זו, שאין דומה לה, הוא ציווה לא על מסירות ממון ולא על מסירות נפש, אלא זהו המרב שיכול להיות במציאות, שאין להעלות בדמיון שטבע האדם ייענה לכך. כלומר: שאדם עקר, בשיא ההשתוקקות לילד, בעל עושר רב ומעמד נכבד, הרוצה שתהיה מזרעו אומה, ונולד לו ילד לאחר שהתייאש – כמה גדולה תהיה אהבתו העזה וחיבתו אליו! אבל מתוך יראתו מפניו יתעלה ואהבת קיום מצוותו, הקל באותו ילד אהוב, וזנח את כל התקוות שתלה בו, והזדרז לשוחטו לאחר מהלך כמה ימים –{{קו}}{{אינדקס|בשיקול דעת)}} כי אילו ביקש לעשות זאת מיד כשנצטווה, היה זה מעשה מתוך תדהמה ובלבול בלא התבוננות מעמיקה. אך כשעשה זאת לאחר כמה ימים מאז שנצטווה, הרי עשה מתוך מחשבה ושיקול דעת שלם, והתבוננות באמיתות ציוויו יתעלה ואהבתו ויראתו. ואין לטעון למצב אחר ולא לייחס זאת לשום היפעלות.{{קו}}{{אינדקס|אברהם כמופת)}} כי {{עברית|אברהם אבינו}} לא מיהר לשחוט את {{עברית|יצחק}} מתוך יראה מה' שמא יהרגהו או יעשהו עני, אלא רק בשל החובה המוטלת על בני האדם לאהבתו יתעלה ויראתו, לא מתוך תקווה לגמול ולא ליראה מעונש, כמו שביארנו בכמה מקומות {{הפניה|(פה"מ, הקדמה לפרק חלק; משנה תורה תשובה י)}}. על כן אמר לו המלאך: "{{עברית|כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה [}}וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי]" {{הפניה|(בראשית כב,יב)}}, כלומר: במעשה זה, שבגללו תיקרא "{{עברית|יְרֵא אֱלֹהִים}}", יֵדעו כל בני האדם עד היכן מגיעה {{עברית|יראת ה'}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא קצה' {{עברית|אברהם}} פי אל{{עברית|עקידה}} פתצ'מנת מעניין עט'ימין המא מן קואעד אלשריעה, אלמעני אלואחד הו אעלאמנא חד אל{{עברית|אהבה}} ללה תע(א)לי ואל{{עברית|יראה}} מנה לאי חד תנתהי, פאמר בהד'ה אלקצה אלתי לא יעאדלהא לא בד'ל מאל ולא בד'ל נפס, בל הד'א אגיא מא ימכן אן יקע פי אלוג'וד ממא לא יתכ'יל אן טבאע אלאנסאן תג'יב לד'לך והו אן יכון רג'ל(א) עקימא פי גאיה' אלשוק לולד וד'א נעמה כבירה ווג'אהה ומות'ר(א) אן תכון מן נסלה מלה וג'אה אלולד בעד אליאס, כיף יכון ולועה בה ומחבתה לה, לכן ענד כ'ופה תע(א)לי ומחבה' אמתת'אל אמרה תהאון בהד'א אלולד אלחביב ואטרח כל מא אמל פיה ובאדר לד'בחה בעד סיר איאם, לאנה לו ראם פעל ד'לך לחינה ענד ורוד אלאמר עליה לכאן פעל דהשה ואצ'טראב בגיר תאמל מסתקצי, אמא כונה יפעל ד'לך בעד איאם מן ורוד אלאמר עליה פהו פעל ען פכרה ורויה צחיחה ואעתבאר חק אמרה תע(א)לי ומחבתה וכ'ופה, ואנה לא ינבגי אן תדעי חאלה אכ'רי ולא יות'ר אנפעאל בוג'ה, לאן {{עברית|אברהם אבינו}} מא באדר לד'בח {{עברית|יצחק}} כ'ופא מן אללה איאך (אן) יקתלה או יפקרה, בל למג'רד מא יתעין עלי אלאדמיין מן מחבתה תע(א)לי וכ'ופה, לא לתרג'י ת'ואב ולא לכ'וף עקאב כמא בינא פי עדה' מואצ'ע, פקאל אלמלאך לה {{עברית|כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה [וכו']}}{{עברית|}}, יעני אן בהד'א אלפעל אלד'י בה יטלק עליך {{עברית|ירא אלהים}} יעלם ג'מיע אלאדמיין חד {{עברית|יראת י"י}} מא הו.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מטרת התורה: יראה)}} דע שעניין זה הודגש והובהר ב{{עברית|תורה}}, ונאמר שתכלית מכלול ה{{עברית|תורה}} כולה, על הציוויים והאיסורים וההבטחות והסיפורים הכלולים בה – אינה אלא דבר אחד, והוא היראה ממנו יתעלה, כמו שנאמר: "{{עברית|אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה [}}אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ]" {{הפניה|(דברים כח,נח)}}.{{קו}}זהו אחד משני העניינים המכוונים ב{{עברית|עקידה}}.</td>
<td class="ar">ואעלם אנה קד אכד הד'א אלמעני פי אל{{עברית|תורה}} ובינה, וד'כר אן גאיה' ג'מלה' אל{{עברית|תורה}} כלהא במא אשתמלת עליה מן אמר ונהי וועד ואכ'באר אנמא הו שי ואחד והו אלכ'וף מנה תע(א)לי, והו קולה {{עברית|אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה וגו'}}, פהד'א אחד אלמעניין אלמקצודין באל{{עברית|עקידה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מטרת העקידה ב: אמיתת הנבואה)}} העניין השני הוא להודיענו שהנביאים בטוחים באמיתתו של מה שבא אליהם מאת ה' בהתגלות. שלא יחשוב מישהו שמכיוון שהדבר {{עברית|בחלום ובמראה}}, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,מא-מד)}}, ובאמצעות הכוח המדמה, אפשר שמה שהם שומעים או בא אליהם כמשל לא יהיה ודאי, או שיתערב בו דמיון שווא כלשהו. על כן רצה להודיענו שהנביא מחזיק כאמת ודאית כל מה שהוא רואה ב{{עברית|מראה הנבואה}}, ואין הוא מסופק בשום דבר ממנו, ודינו בעיניו כדין כל הדברים המציאותיים המושגים בחושים או בשכל.{{קו}}{{אינדקס|הראיה)}} הראיה לכך היא שהוא הזדרז לשחוט את {{עברית|בנו יחידו אשר אהב}} כמו שנצטווה, אף על פי שאותו ציווי היה {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראה}}. ואילו היו הנביאים מסופקים בחלום הנבואה, או היה להם ספק במה שהם משיגים {{עברית|במראה הנבואה}} או כיוצא בו, לא היו מזדרזים לעשות מה שהטבע סולד ממנו, ונפשו (של אברהם) לא היתה נענית לעשות מעשה כה מסוכן זה {{עברית|מספק}}.</td>
<td class="ar">ואלמעני אלת'אני ליעלמנא תחקיק אלאנביא למא יאתיהם מן קבל אללה באלוחי, לאן לא יט'ן אלט'אן אנה למא (אן) ד'לך {{עברית|בחלום ובמראה}} כמא בינא ובוסאטה' אלקוה אלמתכ'ילה, קד לא יכון מא יסמעונה או מא ימת'ל להם יקינא, או יכ'אלטה והם מא, פאראד אן יעלמנא אן כל מא יראה אלנבי פי {{עברית|מראה הנבואה}} חק יקין ענד אלנבי לא ישך פי שי מנה בוג'ה, וחכמה ענדה חכם אלאמור אלוג'ודיה כלהא אלמדרכה באלחואס או באלעקל, ודליל ד'לך כונה באדר בד'בח {{עברית|בנו יחידו אשר אהב}} כמא אמר ואן כאן ד'לך אלאמר {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראה}}, ולו כאן ישכל עלי אלאנביא אלמנאם באלנבוה או יכון ענדהם שך פי מא ידרכונה {{עברית|במראה הנבואה}} או שבהה למא באדרוא למא תאבאה אלטבאע, ולא כאן תג'יב נפסה אן תפעל הד'א אלפעל אלעט'ים כ'טרה {{עברית|מספק}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">
{{אינדקס|סיכום: אברהם כמופת)}} בצדק היה ראוי שפרשה זו – ה{{עברית|עקידה}} – תהיה על ידי {{עברית|אברהם}} ובאדם כמו {{עברית|יצחק}}. כי {{עברית|אברהם אבינו}} הוא שהתחיל להודיע את ייחוד ה' ואימות הנבואה, ולהנציח דעה זו ולמשוך אליה את בני האדם. נאמר: "{{עברית|כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט}}" {{הפניה|(בראשית יח,יט)}}. וכמו שהלכו אחר דעותיו הנכונות והמועילות הנשמעות ממנו, כך חובה ללכת אחר הדעות הנלמדות ממעשיו, ובייחוד מעשה זה, שאימת בו את יסוד אמיתות הנבואה והודיע לנו על ידו עד היכן מגיעה תכלית {{עברית|יראת ה' ואהבתו}}.</td>
<td class="ar">ובאלחק כאן ינבגי אן תכון הד'ה אלקצה עלי יד {{עברית|אברהם}} ופי מת'ל {{עברית|יצחק}} אעני אל{{עברית|עקידה}}, אד' {{עברית|אברהם אבינו}} הו אלמבתדי בתעריף אלתוחיד ואת'באת אלנבוה ותכ'ליד הד'א אלראי וג'ד'ב אלנאס אליה, קאל {{עברית|כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך י"י לעשות צדקה ומשפט}}, פכמא תבעוא אראה אלצחיחה אלנאפעה אלמסמועה מנה כד'לך ילזם אן תתבע אלארא אלמאכ'וד'ה מן אפעאלה, ובכ'אצה הד'א אלפעל אלד'י צחח בה קאעדה' צחה' אלנבוה וערפנא בה גאיה' {{עברית|יראת י"י ואהבתו}} אין תנתהי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חתימה}}
{{קו}}כך ראוי שיובנו ענייני ה{{עברית|נסיונות}}, לא שה' יתעלה רוצה לבחון ולבדוק אדם (או: דבר) כדי שידע מה שלא ידע לפני כן, חלילה חלילה לו ממה שמדמיינים הבורים השוטים במחשבתם הרעה. דע זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהכד'א ינבגי אן תפהם מעאני אל{{עברית|נסיונות}}, לא אן אללה תע(א)לי יריד אן ימתחן אמרא ויכ'תברה חתי יעלם מא לם יכן יעלמה מן קבל, תע(א)לי ת'ם תע(א)לי עמא יתכ'ילה אלג'אהלון אלבלה בסו פכרהם. פאעלם הד'א:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|הניסיון בתורה כדוגמה ופרסום לדעות אמת}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}עניין ה{{עברית|נסיון}} מוקשה מאוד גם הוא, והוא מן הקשיים הגדולים שבתורה. ה{{עברית|תורה}} הזכירה אותו בשישה מקומות, כמו שאבאר לך בפרק זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמר אל{{עברית|נסיון}} איצ'א משכל ג'דא, והו מן אעט'ם משכלאת אלשריעה, ואל{{עברית|תורה}} ד'כרתה פי סתה מואצ'ע כמא אבין לך פי הד'א אלפצל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דעה שגויה: הניסיון בא להרבות שכר}}
{{קו}}מה שמפורסם בקרב בני האדם בעניין ה{{עברית|נסיון}}, שה' מביא על האדם פגעים מבלי שחטא לפני כן כדי שיגדל שכרו –{{קו}}{{אינדקס|חוסר ביסוס)}} יסוד זה אינו נזכר ב{{עברית|תורה}} בכתוב גלוי בשום אופן, ואין ב{{עברית|תורה}} מה שפשוטו ("חיצוניותו") {{מונח|ט'אהר}} מביא להעלות על הדעת בדמיון שווא את העניין הזה, מלבד מקום אחד מששת המקומות, שאני עתיד לבאר את משמעותו {{הפניה|(פסקה 8)}}.{{קו}}{{אינדקס|דחייה עקרונית)}} היסוד הדתי המנוגד לדעה זו, הוא דבריו יתעלה: "{{עברית|אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל}}" {{הפניה|(דברים לב,ד)}}. גם לא כל ה{{עברית|חכמים}} מחזיקים בדעה המונית זו, כי הם אמרו: "{{עברית|אין מיתה בלא חטא ולא יסורין בלא עון}}" {{הפניה|(בבלי שבת נה,א)}}. זוהי הדעה שראוי לכל דתי בר דעת להאמין בה, לא שייוחס לה' עוול, חלילה לו מכך, עד שנאמין בחפותו ובשלמותו של פלוני ושמה שאירע לו אינו מגיע לו בדין.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מא הו משהור ענד אלנאס מן אמר אל{{עברית|נסיון}} והו אן ינזל אללה אפאת באלשכ'ץ דון אן יתקדם לה ד'נב כי יעט'ם אג'רה פאן הד'ה קאעדה לם תד'כר פי אל{{עברית|תורה}} בנץ ג'לי בוג'ה, ולא פי אל{{עברית|תורה}} מא יוהם ט'אהרה הד'א אלמעני, גיר מוצ'ע ואחד מן אלסתה מואצ'ע וסאבין מעני ד'לך, ואלקאעדה אלשרעיה צ'ד הד'א אלראי, הו קולה תע(א)לי {{עברית|אל אמונה ואין עול}}. ולא כל אל{{עברית|חכמים}} איצ'א ירון הד'א אלראי אלג'מהורי, לאנהם קד קאלוא {{עברית|אין מיתה בלא חטא (ואין)[ולא]}} {{עברית|יסורין בלא עון}}. והד'א הו אלראי אלד'י ינבגי אן יעתקד(ה) כל מתשרע ד'ו עקל, לא אן ינסב אלט'לם ללה תע(א)לי ענה חתי (י)[נ]עתקד בראה' זיד מן אלאת'אם וכמאלה ואנה לם יסתחק מא נזל בה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פשט הכתוב: הניסיון בא לחשוף את רמת האמונה}}
{{קו}}אלא פשט {{מונח|ט'אהר}} ה{{עברית|נסיונות}} הנזכרים ב{{עברית|תורה}} באותם מקומות הוא שהם באו בתור מבחן ובדיקה כדי לדעת את מידת אמונתו (=ביטחונו) של אותו אדם או אותה אומה, או מידת צייתנותו. ועניין זה הוא הקושי הגדול,{{קו}}{{אינדקס|א)}} ובפרט פרשת ה{{עברית|עקידה}}, שלא ידעו אותה אלא ה' ושניהם (=אברהם ויצחק), ונאמר לו: "{{עברית|כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים [}}אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי]" {{הפניה|(בראשית כב,יב)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן דבריו: "{{עברית|כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' [}}אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם]" {{הפניה|(דברים יג,ד)}},{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן דבריו: "[לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ] {{עברית|לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ [}}הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא]" {{הפניה|(שם ח,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא ט'אהר אל{{עברית|נסיונות}} אלמד'כורה פי אל{{עברית|תורה}} פי תלך אלמואצ'ע פאנהא ג'את פי מערץ' אלאמתחאן ואלאכ'תבאר חתי יעלם קדר אימאן ד'לך אלשכ'ץ או אלאמה או קדר טאעתה, והד'א אלמעני הו אלמשכל אלעט'ים, ובכ'אצה קצה' אל{{עברית|עקידה}} אלתי לם יעלמהא גיר אללה והמא, וקיל לה {{עברית|כי עתה ידעתי כי ירא אלהים (אתה)[וכו']}}{{עברית|}}, וכד'לך קולה {{עברית|כי מנסה י"י אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את י"י ו[כ](ג)ו'}}, וכד'לך קולה {{עברית|לדעת את אשר בלבבך ו[כ](ג)ו'}}{{עברית|}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדעה הנכונה: הניסיון הוא דוגמה ומופת}}
{{קו}}והריני לפתור לך את כל הקשיים האלה. דע שמטרתו ומשמעותו של כל {{עברית|נסיון}} שנאמר ב{{עברית|תורה}} היא כדי שבני האדם ידעו מה ראוי להם לעשות או מה עליהם להאמין. ונמצא שמשמעות ה{{עברית|נסיון}} היא שייעשה מעשה מסוים שאין הכוונה למעשה הזה עצמו, אלא הכוונה שיהווה דוגמה שינהגו לפיה וילכו בעקבותיה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והאנא אחל לך ג'מיע הד'ה אלמשכלאת. אעלם, אן כל {{עברית|נסיון}} ג'א פי אל{{עברית|תורה}} אנמא גרצ'ה ומענאה ליעלם אלנאס מא ינבגי להם אן יפעלוא או מא יג'ב אן יעתקדוא, פכאן מעני אל{{עברית|נסיון}} אן יפעל פעל[א] מא ליס אלקצד שכ'ץ ד'לך אלפעל בל אלקצד אן יכון מת'אלא יקתדי בה ויקפי את'רה,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון נביא השקר: פרסום אהבת האל והוודאות באמונת האמת}}
{{קו}}
{{אינדקס|אהבה)}} נמצא שאין פירוש {{מונח|שרח}} דבריו "{{עברית|לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים}}" {{הפניה|(שם יג,ד)}} הוא "כדי שה' ידע זאת", כי הוא כבר יודע; אלא הרי זה כמו דבריו "{{עברית|לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם}}" {{הפניה|(שמות לא,יג)}}, שמשמעותם: "כדי שידעו האומות".{{קו}}{{אינדקס|אמונה)}} כן אמר: אם יקום אדם הטוען לנבואה, ותראו את הטעיותיו הגורמות לדמיון שווא שהן אמת – דעו שזהו דבר שה' רצה להודיע בו לאומות את מידת הוודאות שלכם בתורתו יתעלה, ואת מידת השגתכם את אמיתתו, ושאינכם הולכים שולל אחר כל רמאי, ואמונתכם (=ביטחונכם) בה' אינה ניתנת לערעור. דבר זה יהווה משענת לכל דורש אמת, שיבקש מבין ההאמנות את זו המביאה ליציבות כזו שאין שמים בה לב למי שעושה מופת, מאחר שהוא קורא ל(האמין ב)דברים בלתי אפשריים. השימוש במופת אינו מועיל אלא למי שקורא להאמין בדבר אפשרי, כמו שביארנו ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה ח,ב-ג; ט,ב-ה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פקולה {{עברית|לדעת הישכם אהבים}} ליס שרחה ליעלם אללה ד'לך, לאנה קד עלם, בל ד'לך מת'ל קולה {{עברית|לדעת כי אני י"י מקדשכם}}, אלד'י מענאה לתעלם אלמלל. כד'לך קאל אנה אד'א קאם מדעי נבוה וראיתם איהאמאתה תוהם אלצחה פאעלמוא אן ד'לך אמר אראד אללה בה אעלאם אלמלל קדר תיקנכם לשריעתה תע(א)לי ואדראככם לחקיקתה, ואנכם לא תנכ'דעו[א](ן) בכ'דעה' כ'אדע ולא יכ'תל אימאנכם באללה, פיעתמד ד'לך כל טאלב חק, ויטלב מן אלאעתקאדאת מא ית'בת הד'א אלת'באת לא ילתפת מעה למתחד במעג'ז לאנה דעא ללממתנעאת, ואנמא יפיד אלתחדי במעג'ז למדעי ממכן כמא בינא פי {{עברית|משנה תורה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון המן: פרסום האמונה ותחכום ההתמודדות במדבר}}
{{קו}}
{{אינדקס|אזכור א)}} מאחר שהתברר שמשמעות "{{עברית|לָדַעַת}}" כאן היא "כדי שידעו בני האדם", כך משמעות דבריו על ה{{עברית|מן}} "{{עברית|לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא}}" {{הפניה|(דברים ח,ב)}} היא: כדי שידעו זאת האומות, ויפורסם בעולם שמי שמתמסר לעבודתו יתעלה, ה' יפרנס אותו ממקור שאינו עולה על הדעת.{{קו}}{{אינדקס|אזכור ב)}} על עניין זה עצמו נאמר על ה{{עברית|מן}} כשירד לראשונה: "{{עברית|לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא}}" {{הפניה|(שמות טז,ד)}}, כלומר: כדי שילמד מכך כל לומד לקח, ויראה האם ההתמסרות לעבודתו מועילה ומַספקת או שאינה מספקת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' ותבין אן מעני {{עברית|לדעת}} הנא ליעלמוא אלנאס, כד'לך קולה פי אל{{עברית|מן למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא}} מענאה לתעלם אלמלל ד'לך, וישהר פי אלעאלם אן מן אנקטע לעבאדתה תע(א)לי רזקה מן חית' לא יט'ן, וען הד'א אלמעני בעינה קיל פי אל{{עברית|מן}} פי אול נזולה {{עברית|למען אנסנו הילך בתורתי אם לא}}, יעני ליעתבר בהד'א כל מעתבר וירי הל אלאנקטאע לעבאדתה מפיד וכאף א[ו](ם) ליס בכאף.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">
{{אינדקס|אזכור ג)}} דבריו על ה{{עברית|מן}} גם בפעם השלישית: "{{עברית|הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ – לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ}}" {{הפניה|(דברים ח,טז)}} יכולים להביא לדמיון שווא שיש שה' מביא על אדם טורח כדי ששכרו יגדל. אך למען האמת אין הדבר כן, אלא משמעות דברים אלה היא אחת משתיים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} הראשונה היא העניין החוזר ונשנה ב{{עברית|מן}} באמירה הראשונה והשנייה, כלומר כדי שייוודע אם ההתמסרות לה' מַספקת כדי להתפרנס ומניחה מן הטורח והעמל או לא.{{קו}}{{אינדקס|ב: הרגל 1)}} או שמשמעות "{{עברית|נַסֹּתֶךָ}}" היא "כדי להרגילך", על פי הפסוק: "{{עברית|לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ}} [הַצֵּג עַל הָאָרֶץ]" {{הפניה|(שם כח,נו)}}. והרי הוא כאומר: הוא יתעלה הקדים להרגילכם בסבל במדבר, כדי שתגדל רווחתכם כשתיכנסו לארץ. ודבר זה נכון, כי היציאה מן הטורח אל המנוחה מהנה יותר מן ההתמדה במנוחה.{{קו}}{{אינדקס|ב: הרגל 2)}} וידוע שלולא סבלם וטורחם במדבר לא היו יכולים לכבוש את הארץ ואף לא להילחם. ה{{עברית|תורה}} כבר אמרה זאת במפורש: "[וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא] {{עברית|כִּי אָמַר אֱלֹהִים: פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף}}" {{הפניה|(שמות יג,יז-יח)}}. כי חיי הרווחה מסלקים את אומץ הלב, ודוחק המחיה והטורח מביאים לאומץ לב, והיא ה{{עברית|טובה}} שבאה מעניין זה {{עברית|באחריתם}}.</td>
<td class="ar">אמא קולה איצ'א פי אל{{עברית|מן}} ת'אלת' מרה {{עברית|המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך}} פהו יוהם אנה קד יתעב אללה אלשכ'ץ כי יעט'ם אג'רה, וליס חקיקה' אלאמר הכד'א, בל מעני הד'א אלכלאם אחד מעניין, אחדהמא הו אלמעני אלמתכרר פי אל{{עברית|מן}} פי אלקול אלאול ואלת'אני והו ליעלם הל אלאנקטאע ללה כאף פי אלרזק ומריח מן אלתעב ואלנצב או לא. או יכון מעני {{עברית|נסותך}} ליעודך מן קולה {{עברית|לא נסתה כף רגלה (וגו')}}, כאנה יקול אנה תע(א)לי תקדם בתעוידכם אלשקא פי אלבריה ליעט'ם נעימכם אד'א דכ'לתם אלבלאד, והד'א צחיח, לאן אלכ'רוג' מן אלתעב (אלי א)[ל]לראחה אלד' מן אלדואם עלי אלראחה, ומעלום אנה לולא שקא(ו)הם ותעבהם פי אלבריה למא אמכנהם פתח אלבלאד ולא אלקתאל, קד נצת אל{{עברית|תורה}} ד'לך {{עברית|כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף}}, לאן אלרפאהיה תד'הב אלשג'אעה וצ'נך אלעיש ואלתעב יוג'ב אלשג'אעה והי אל{{עברית|טובה}} אלתי ג'את (פי)[מן] הד'ה אלקצה {{עברית|באחריתם}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד הר סיני בא לניסיון עתידי: פרסום בעולם בוודאות אמונת האמת}}
{{קו}}אשר לדבריו "[אַל תִּירָאוּ,] {{עברית|כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שם כ,טז)}} – הוא הדבר עצמו שנאמר ב{{עברית|משנה תורה}} (=חומש דברים) על {{עברית|מתנבא בשם עבודה זרה}}: "{{עברית|כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם}}" {{הפניה|(דברים יג,ד)}} שכבר ביארנו את עניינו {{הפניה|(פסקה 5)}}.{{קו}}{{אינדקס|הסבר)}} וכן כאן ב{{עברית|מעמד הר סיני}} אמר להם: "אל תיראו, כי המעמד הגדול הזה שראיתם לא היה אלא כדי שתשיגו ודאות בהיותכם עדים לו, כדי שאם {{עברית|ינסה}} {{עברית|ה' אלהיכם אתכם בנביא שקר}} שיטען לסתור את מה ששמעתם, תפורסם מידת אמונתכם (=ביטחונכם), תהיו יציבים ולא יימוטו רגליכם. כי אילו באתי אליכם כשליח, כדבריכם, כך שהייתי אומר לכם מה שנאמר לי מבלי שתשמעוהו (ישירות) – הייתם עלולים לדמות בטעות שיש אמת במה שאמר זולתי, אם יבוא אליכם עם דבר שיסתור את מה שהודעתיכם, לולא הייתם שומעים אותו במעמד זה".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא קולה {{עברית|כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים}} פהו אלמעני בעינה אלמקול פי {{עברית|משנה תורה}} פי {{עברית|מתנבא בשם עבודה זרה כי מנסה י"י אלהיכם אתכם}} אלד'י קד בינא מענאה, כד'לך הנא פי {{עברית|מעמד הר סיני}} קאל להם לא תכ'אפוא, אן הד'א אלמשהד אלעט'ים אלד'י ראיתם אנמא כאן כי יחצל לכם אליקין באלמשאהדה, מן חית' אד'א {{עברית|נסה י"י אלהיכם אתכם בנביא שקר}} ידעו לנקץ' מא קד סמעתמוה לישהר קדר אימאנכם תת'בתוא ולא תזל אקדאמכם, ולו ג'י[א]תכם רסולא כמא זעמתם ואקול לכם מא קיל לי ולא תסמעונה לכאן ימכן אן תתוהמוא צחה' מא פי (יד) גירי אד'א אתאכם בנקיץ' מא אכ'ברתכם בה לו לם תסמעוה פי הד'א אלמשהד.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ניסיון העקידה: פרסום אהבת ה' ויראתו, ווודאות הנבואה}}
{{קו}}אשר לפרשת {{עברית|אברהם}} ב{{עברית|עקידה}} – היא כוללת שני עניינים חשובים שהם מיסודי התורה.{{קו}}{{אינדקס|מטרת העקידה א: שיא אהבת ה')}} העניין האחד הוא להודיענו עד היכן מגיעות ה{{עברית|אהבה}} לה' יתעלה וה{{עברית|יראה}} ממנו.{{קו}}{{אינדקס|שיא)}} בפרשה זו, שאין דומה לה, הוא ציווה לא על מסירות ממון ולא על מסירות נפש, אלא זהו המרב שיכול להיות במציאות, שאין להעלות בדמיון שטבע האדם ייענה לכך. כלומר: שאדם עקר, בשיא ההשתוקקות לילד, בעל עושר רב ומעמד נכבד, הרוצה שתהיה מזרעו אומה, ונולד לו ילד לאחר שהתייאש – כמה גדולה תהיה אהבתו העזה וחיבתו אליו! אבל מתוך יראתו מפניו יתעלה ואהבת קיום מצוותו, הקל באותו ילד אהוב, וזנח את כל התקוות שתלה בו, והזדרז לשוחטו לאחר מהלך כמה ימים –{{קו}}{{אינדקס|בשיקול דעת)}} כי אילו ביקש לעשות זאת מיד כשנצטווה, היה זה מעשה מתוך תדהמה ובלבול בלא התבוננות מעמיקה. אך כשעשה זאת לאחר כמה ימים מאז שנצטווה, הרי עשה מתוך מחשבה ושיקול דעת שלם, והתבוננות באמיתות ציוויו יתעלה ואהבתו ויראתו. ואין לטעון למצב אחר ולא לייחס זאת לשום היפעלות.{{קו}}{{אינדקס|אברהם כמופת)}} כי {{עברית|אברהם אבינו}} לא מיהר לשחוט את {{עברית|יצחק}} מתוך יראה מה' שמא יהרגהו או יעשהו עני, אלא רק בשל החובה המוטלת על בני האדם לאהבתו יתעלה ויראתו, לא מתוך תקווה לגמול ולא ליראה מעונש, כמו שביארנו בכמה מקומות {{הפניה|(פה"מ, הקדמה לפרק חלק; משנה תורה תשובה י)}}. על כן אמר לו המלאך: "{{עברית|כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה [}}וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי]" {{הפניה|(בראשית כב,יב)}}, כלומר: במעשה זה, שבגללו תיקרא "{{עברית|יְרֵא אֱלֹהִים}}", יֵדעו כל בני האדם עד היכן מגיעה {{עברית|יראת ה'}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא קצה' {{עברית|אברהם}} פי אל{{עברית|עקידה}} פתצ'מנת מעניין עט'ימין המא מן קואעד אלשריעה, אלמעני אלואחד הו אעלאמנא חד אל{{עברית|אהבה}} ללה תע(א)לי ואל{{עברית|יראה}} מנה לאי חד תנתהי, פאמר בהד'ה אלקצה אלתי לא יעאדלהא לא בד'ל מאל ולא בד'ל נפס, בל הד'א אגיא מא ימכן אן יקע פי אלוג'וד ממא לא יתכ'יל אן טבאע אלאנסאן תג'יב לד'לך והו אן יכון רג'ל(א) עקימא פי גאיה' אלשוק לולד וד'א נעמה כבירה ווג'אהה ומות'ר(א) אן תכון מן נסלה מלה וג'אה אלולד בעד אליאס, כיף יכון ולועה בה ומחבתה לה, לכן ענד כ'ופה תע(א)לי ומחבה' אמתת'אל אמרה תהאון בהד'א אלולד אלחביב ואטרח כל מא אמל פיה ובאדר לד'בחה בעד סיר איאם, לאנה לו ראם פעל ד'לך לחינה ענד ורוד אלאמר עליה לכאן פעל דהשה ואצ'טראב בגיר תאמל מסתקצי, אמא כונה יפעל ד'לך בעד איאם מן ורוד אלאמר עליה פהו פעל ען פכרה ורויה צחיחה ואעתבאר חק אמרה תע(א)לי ומחבתה וכ'ופה, ואנה לא ינבגי אן תדעי חאלה אכ'רי ולא יות'ר אנפעאל בוג'ה, לאן {{עברית|אברהם אבינו}} מא באדר לד'בח {{עברית|יצחק}} כ'ופא מן אללה איאך (אן) יקתלה או יפקרה, בל למג'רד מא יתעין עלי אלאדמיין מן מחבתה תע(א)לי וכ'ופה, לא לתרג'י ת'ואב ולא לכ'וף עקאב כמא בינא פי עדה' מואצ'ע, פקאל אלמלאך לה {{עברית|כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה [וכו']}}{{עברית|}}, יעני אן בהד'א אלפעל אלד'י בה יטלק עליך {{עברית|ירא אלהים}} יעלם ג'מיע אלאדמיין חד {{עברית|יראת י"י}} מא הו.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מטרת התורה: יראה)}} דע שעניין זה הודגש והובהר ב{{עברית|תורה}}, ונאמר שתכלית מכלול ה{{עברית|תורה}} כולה, על הציוויים והאיסורים וההבטחות והסיפורים הכלולים בה – אינה אלא דבר אחד, והוא היראה ממנו יתעלה, כמו שנאמר: "{{עברית|אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה [}}אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ]" {{הפניה|(דברים כח,נח)}}.{{קו}}זהו אחד משני העניינים המכוונים ב{{עברית|עקידה}}.</td>
<td class="ar">ואעלם אנה קד אכד הד'א אלמעני פי אל{{עברית|תורה}} ובינה, וד'כר אן גאיה' ג'מלה' אל{{עברית|תורה}} כלהא במא אשתמלת עליה מן אמר ונהי וועד ואכ'באר אנמא הו שי ואחד והו אלכ'וף מנה תע(א)לי, והו קולה {{עברית|אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה וגו'}}, פהד'א אחד אלמעניין אלמקצודין באל{{עברית|עקידה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מטרת העקידה ב: אמיתת הנבואה)}} העניין השני הוא להודיענו שהנביאים בטוחים באמיתתו של מה שבא אליהם מאת ה' בהתגלות. שלא יחשוב מישהו שמכיוון שהדבר {{עברית|בחלום ובמראה}}, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,מא-מד)}}, ובאמצעות הכוח המדמה, אפשר שמה שהם שומעים או בא אליהם כמשל לא יהיה ודאי, או שיתערב בו דמיון שווא כלשהו. על כן רצה להודיענו שהנביא מחזיק כאמת ודאית כל מה שהוא רואה ב{{עברית|מראה הנבואה}}, ואין הוא מסופק בשום דבר ממנו, ודינו בעיניו כדין כל הדברים המציאותיים המושגים בחושים או בשכל.{{קו}}{{אינדקס|הראיה)}} הראיה לכך היא שהוא הזדרז לשחוט את {{עברית|בנו יחידו אשר אהב}} כמו שנצטווה, אף על פי שאותו ציווי היה {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראה}}. ואילו היו הנביאים מסופקים בחלום הנבואה, או היה להם ספק במה שהם משיגים {{עברית|במראה הנבואה}} או כיוצא בו, לא היו מזדרזים לעשות מה שהטבע סולד ממנו, ונפשו (של אברהם) לא היתה נענית לעשות מעשה כה מסוכן זה {{עברית|מספק}}.</td>
<td class="ar">ואלמעני אלת'אני ליעלמנא תחקיק אלאנביא למא יאתיהם מן קבל אללה באלוחי, לאן לא יט'ן אלט'אן אנה למא (אן) ד'לך {{עברית|בחלום ובמראה}} כמא בינא ובוסאטה' אלקוה אלמתכ'ילה, קד לא יכון מא יסמעונה או מא ימת'ל להם יקינא, או יכ'אלטה והם מא, פאראד אן יעלמנא אן כל מא יראה אלנבי פי {{עברית|מראה הנבואה}} חק יקין ענד אלנבי לא ישך פי שי מנה בוג'ה, וחכמה ענדה חכם אלאמור אלוג'ודיה כלהא אלמדרכה באלחואס או באלעקל, ודליל ד'לך כונה באדר בד'בח {{עברית|בנו יחידו אשר אהב}} כמא אמר ואן כאן ד'לך אלאמר {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראה}}, ולו כאן ישכל עלי אלאנביא אלמנאם באלנבוה או יכון ענדהם שך פי מא ידרכונה {{עברית|במראה הנבואה}} או שבהה למא באדרוא למא תאבאה אלטבאע, ולא כאן תג'יב נפסה אן תפעל הד'א אלפעל אלעט'ים כ'טרה {{עברית|מספק}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">
{{אינדקס|סיכום: אברהם כמופת)}} בצדק היה ראוי שפרשה זו – ה{{עברית|עקידה}} – תהיה על ידי {{עברית|אברהם}} ובאדם כמו {{עברית|יצחק}}. כי {{עברית|אברהם אבינו}} הוא שהתחיל להודיע את ייחוד ה' ואימות הנבואה, ולהנציח דעה זו ולמשוך אליה את בני האדם. נאמר: "{{עברית|כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט}}" {{הפניה|(בראשית יח,יט)}}. וכמו שהלכו אחר דעותיו הנכונות והמועילות הנשמעות ממנו, כך חובה ללכת אחר הדעות הנלמדות ממעשיו, ובייחוד מעשה זה, שאימת בו את יסוד אמיתות הנבואה והודיע לנו על ידו עד היכן מגיעה תכלית {{עברית|יראת ה' ואהבתו}}.</td>
<td class="ar">ובאלחק כאן ינבגי אן תכון הד'ה אלקצה עלי יד {{עברית|אברהם}} ופי מת'ל {{עברית|יצחק}} אעני אל{{עברית|עקידה}}, אד' {{עברית|אברהם אבינו}} הו אלמבתדי בתעריף אלתוחיד ואת'באת אלנבוה ותכ'ליד הד'א אלראי וג'ד'ב אלנאס אליה, קאל {{עברית|כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך י"י לעשות צדקה ומשפט}}, פכמא תבעוא אראה אלצחיחה אלנאפעה אלמסמועה מנה כד'לך ילזם אן תתבע אלארא אלמאכ'וד'ה מן אפעאלה, ובכ'אצה הד'א אלפעל אלד'י צחח בה קאעדה' צחה' אלנבוה וערפנא בה גאיה' {{עברית|יראת י"י ואהבתו}} אין תנתהי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חתימה}}
{{קו}}כך ראוי שיובנו ענייני ה{{עברית|נסיונות}}, לא שה' יתעלה רוצה לבחון ולבדוק אדם (או: דבר) כדי שידע מה שלא ידע לפני כן, חלילה חלילה לו ממה שמדמיינים הבורים השוטים במחשבתם הרעה. דע זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהכד'א ינבגי אן תפהם מעאני אל{{עברית|נסיונות}}, לא אן אללה תע(א)לי יריד אן ימתחן אמרא ויכ'תברה חתי יעלם מא לם יכן יעלמה מן קבל, תע(א)לי ת'ם תע(א)לי עמא יתכ'ילה אלג'אהלון אלבלה בסו פכרהם. פאעלם הד'א:</td>
</tr>
</table>
