189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק כח}}
{{כותרת|האמונות להשגת מטרות התורה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשקפות שהתורה מלמדת המביאות לשלמות הנפש ולשלמות הגוף}}
{{קו}}ממה שעליך לשים לב אליו, הוא{{קו}}{{אינדקס|לשלמות הנפש)}} שתדע שהתורה הודיעה את תכליתן של הדעות הנכונות שהשלמות האחרונה מושגת על ידיהן וקראה להאמין בהן רק באופן כללי; והן קיום האלוה יתעלה, ייחודו, ידיעתו, יכולתו, רצונו וקדמותו. כל אלה תכליות אחרונות שאינן מתבררות בפירוט ובהגדרה אלא לאחר הכרת דעות רבות.{{קו}}{{אינדקס|לשלמות הגוף)}} כמו כן התורה קראה גם להאמין במה שההַאֲמנה בו הכרחית לתיקון המצבים המדיניים, כמו שאנחנו מאמינים שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שאינו מציית לו, ולכן יש לירוא ולפחד ולהישמר מאי־ציות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא יג'ב אן תתנבה עליה, הו אן תעלם אן אלארא אלצחיחה אלתי בהא יחצל אלכמאל אלאכ'יר אנמא אעטת אלשריעה מנהא גאיתהא, ודעת לאעתקאדהא עלי אלתג'מיל, וה[י](ו) וג'וד אלאלאה תע(א)לי ותוחידה ועלמה וקדרתה ואראדתה וקדמה. והד'ה כלהא גאיאת אכ'ירה לא תתבין בתפציל ותחדיד אלא בעד מערפה' ארא כת'ירה. וכד'לך איצ'א דעת אלשריעה לאעתקאדאת מא אעתקאדהא צ'רורי פי צלאח אלאחואל אלמדניה, כאעתקאדנא אנה תע(א)לי ישתד גצ'בה עלי מן עצאה פלד'לך ילזם אן יכ'אף וירהב ויחד'ר אלעציאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קריאת התורה ללימוד כל המדעים כלולה במצוות אהבת ה'}}
{{קו}}אשר לשאר הדעות הנכונות לגבי כלל ההוויה הזאת, כלומר כל המדעים העיוניים למיניהם הרבים, שבאמצעותם מתאמתות הדעות שהן התכלית האחרונה – אף על פי שהתורה לא קראה אליהן במפורש כמו שקראה לאמורות לעיל, היא קראה אליהן באופן כללי, והוא שנאמר: "{{עברית|לְאַהֲבָה אֶת ה'}}" {{הפניה|(דברים יא,יג)}}. ידועה לך ההדגשה שנאמרה בנוגע ל{{עברית|אהבה}}, "{{עברית|בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}" {{הפניה|(שם ו,ה)}}, וכבר ביארנו ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה ב,ב; תשובה י,ו ועוד)}} שה{{עברית|אהבה}} הזאת אינה מתקיימת אלא בהשגת המציאות כולה כפי שהיא, והתבוננות בחכמתו בה. וכן הזכרנו שם את הערת ה{{עברית|חכמים ז"ל}} על עניין זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא סאיר אלארא אלצחיחה פי ג'מיע הד'א אלמוג'וד אלתי תלך הי אלעלום אלנט'ריה כלהא עלי כת'רה' אנואעהא אלתי בהא תצח תלך אלארא אלתי הי אלגאיה אלאכ'ירה, פאן אלשריעה ואן כאנת לם תדע[ו] אליהא בתצריח כמא דעת לתלך פאנהא דעת להא עלי אלתג'מיל, והו קולה {{עברית|לאהבה את י"י}}. וקד עלמת מא ג'א מן אלתאכיד פי אל{{עברית|אהבה}} {{עברית|בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך}}, וקד בינא פי {{עברית|משנה תורה}} אן הד'ה אל{{עברית|אהבה}} לא תצח אלא באדראך אלוג'וד כלה עלי מא הו עליה ואעתבאר חכמתה פיה. וד'כרנא איצ'א הנאך תנביה אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} עלי הד'א אלמעני,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מיון טעמי המצוות לשלוש מטרות משנֶה}}
{{קו}}העולה מכל מה שהקדמנו עתה בנושא זה הוא שכל {{עברית|מצוה}}, בין אם היא מצוות עשה או לא תעשה, שמטרתה היא{{קו}}{{אינדקס|א)}} סילוק עושק הדדי,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} או עידוד למידה טובה המביאה לשיפור החיים בחברה,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} או מתן דעה נכונה שיש להאמין בה, אם מצד הדבר עצמו, או בהיותה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה –{{קו}}הרי {{עברית|מצוה}} זו היא בעלת טעם ברור ותועלת גלויה, ואין שאלה על תכלית ה{{עברית|מצוות}} הללו, כי מעולם לא נבוך אדם ולא שאל: "מדוע נצטווינו (בהאמנה) שה' אחד?" או "מדוע נאסר עלינו לרצוח ולגנוב?" או "מדוע נאסר עלינו לנקום ולהתנקם?" או "מדוע נצטווינו לאהוב זה את זה?".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}(ו)[פ]אלמתחצל מן כל מא קדמנאה אלאן פי הד'א אלגרץ' הו אן כל {{עברית|מצוה}} סוי כאנת אמרא או נהיא יכון מקתצ'אהא רפע תט'אלם, או חץ' עלי כ'לק כרים מוד לחסן עשרה, או אעטא ראי צחיח ילזם אעתקאדה אמא בחסב אלאמר פי נפסה או בכונה צ'רורי(א) פי רפע אלתט'אלם או אכסאב כ'לק כרים, פאן תלך אל{{עברית|מצוה}} בינה' אלעלה ט'אהרה' אלמנפעה, וליס פי תלך אל{{עברית|מצו[ו]ת}} סואל ען גאיה, לאנה לם יתחיר אחד יומא קט ולא סאל לאי שי שרענא באן אללה ואחד, או לאי שי נהינא ען אלקתל ואלסרקה, או לאי שי נהינא ען אלאנתקאם ואלאכ'ד' באלת'אר, או לאי שי אמרנא במחבה' בעצ'נא בע[ץ'](צ'א).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">אלא מה שנבוכו לגביו בני האדם ונחלקו בו הדעות, עד שהיו שאמרו שאין בהן שום תועלת אלא ציווי גרידא, ואחרים אמרו שיש להן תועלת אלא שהיא נעלמה מאיתנו – הן ה{{עברית|מצוות}} שאין נראית מהן לכאורה תועלת באחד משלושת הדברים שציינו. כוונתי {{אינדקס|ג)}} שאינן מקנות דעה כלשהי, {{אינדקס|ב)}} ואינן מלמדות מידה טובה, {{אינדקס|א)}} ואינן מסירות עושק. אלא הדבר נראה לכאורה כאילו אין ל{{עברית|מצוות}} הללו קשר לא לתיקון הנפש במתן הַאֲמָנוֹת, ולא לתיקון הגוף במתן חוקים מועילים בהנהגת המדינה או הנהגת משק הבית, כגון איסור ה{{עברית|שעטנז}} וה{{עברית|כלאים}} ו{{עברית|בשר בחלב}}, והציווי על {{עברית|כסוי הדם}} ו{{עברית|עגלה ערופה}} ו{{עברית|פטר חמור}} וכיוצא בהם. עוד תשמע את ביאורי לכולם {{הפניה|(בפרקים לה-מט)}}, ומתן טעמיהם הנכונים והמוכחים, מלבד פרטים ו{{עברית|מצוות}} בודדות כמו שציינתי לך {{הפניה|(ג,כו10-6)}}, ואבאר שכל אלו וכיוצא בהם קשורים בהכרח לאחד משלושת הדברים: {{אינדקס|ג)}} תיקון הַאֲמָנוֹת; או תיקון מצבי המדינה, המושג בשתיים: {{אינדקס|א)}} בסילוק העושק ההדדי, {{אינדקס|ב)}} ובהקניית מידות נעלות.</td>
<td class="ar">בל אלתי תחיר פיהא אלנאס ואכ'תלפת אלארא חתי קאל אלבעץ' לא פאידה פיהא אצלא אלא מג'רד אמר, וקאל אכ'ר להא פאידה וכ'פ(י)ת ענא, הי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי לא יבדו מן ט'אהרהא נפע פי ואחד מן תלך אלת'לת'ה מעאני אלתי ד'כרנא, אעני אנהא לא תעטי ראיא מן אלארא ולא תפיד כ'לקא כרימא ולא תרפע תט'אל[ם](מא), (ו)[פ]ט'אהר אלאמר אן לא מד'כל לתלך אל{{עברית|מצו[ו]ת}} לא פי צלאח אלנפס באעטא אעתקאד ולא פי צלאח אלג'סד באעטא קואנין נאפעה פי תדביר אלמדינה או תדביר אלמנזל, מת'ל אלנהי ען אל{{עברית|שעטנז}} ואל{{עברית|כלאים}} ו{{עברית|בשר בחלב}}, ואלאמר ב{{עברית|כסוי הדם}} ו{{עברית|עגלה ערופה}} ו{{עברית|פטר חמור}} ונחוהא. וסתסמע תבייני לג'מיעהא ואעטא עללהא אלצחיחה אלמברהנה, אלא ג'זאיאת ואחאד {{עברית|מצו[ו]ת}} כמא ד'כרת לך, ואבין אן כל הד'ה ונחוהא לא בד אן יכון להא מדכ'ל פי אחד אלת'לת'(ה) מעאני, אמא צלאח אעתקאד, או צלאח אחואל אלמדינה אלד'י יתם בשי[א]ין ברפע אלתט'אלם ובאכסאב כ'לק פאצ'ל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}הבן את מה שאמרנו על ההאמנות:{{קו}}{{אינדקס|א)}} יש שה{{עברית|מצוה}} מקנה האמנה נכונה וזו המטרה ותו לא, כמו ההאמנה בייחוד ובקדמות האלוה ושאין הוא גוף;{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויש שאותה האמנה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה, כמו ההאמנה שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שעושק, כמו שנאמר: "{{עברית|וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב [}}וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים]" {{הפניה|(שמות כב,כג)}}, וכמו ההאמנה שהוא יתעלה עונה מיד לזעקת העשוק או המרומה: "{{עברית|וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי – וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי}}" {{הפניה|(שם,כו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וחצל מא קלנאה פי אלאעתקאדאת, אנה קד תכון אל{{עברית|מצוה}} תעטי אעתקאדא צחיחא הו אלמקצוד לא גיר, מת'ל אעתקאד אלתוחיד ואזליה' אלאלאה ואנה גיר ג'סם, וקד יכון ד'לך אלאעתקאד צ'רורי(א) פי רפע אלתט'אלם או אכסאב כ'לק כרים, מת'ל אלאעתקאד אנה תע(א)לי ישתד גצ'בה עלי מן ט'לם כמא קאל {{עברית|וחרה אפי והרגתי וגו'}}, וכאלאעתקאד באנה תע(א)לי יג'יב דעוה' אלמט'לום או אלמגבון פי אלחין {{עברית|והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני}}:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|האמונות להשגת מטרות התורה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההשקפות שהתורה מלמדת המביאות לשלמות הנפש ולשלמות הגוף}}
{{קו}}ממה שעליך לשים לב אליו, הוא{{קו}}{{אינדקס|לשלמות הנפש)}} שתדע שהתורה הודיעה את תכליתן של הדעות הנכונות שהשלמות האחרונה מושגת על ידיהן וקראה להאמין בהן רק באופן כללי; והן קיום האלוה יתעלה, ייחודו, ידיעתו, יכולתו, רצונו וקדמותו. כל אלה תכליות אחרונות שאינן מתבררות בפירוט ובהגדרה אלא לאחר הכרת דעות רבות.{{קו}}{{אינדקס|לשלמות הגוף)}} כמו כן התורה קראה גם להאמין במה שההַאֲמנה בו הכרחית לתיקון המצבים המדיניים, כמו שאנחנו מאמינים שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שאינו מציית לו, ולכן יש לירוא ולפחד ולהישמר מאי־ציות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא יג'ב אן תתנבה עליה, הו אן תעלם אן אלארא אלצחיחה אלתי בהא יחצל אלכמאל אלאכ'יר אנמא אעטת אלשריעה מנהא גאיתהא, ודעת לאעתקאדהא עלי אלתג'מיל, וה[י](ו) וג'וד אלאלאה תע(א)לי ותוחידה ועלמה וקדרתה ואראדתה וקדמה. והד'ה כלהא גאיאת אכ'ירה לא תתבין בתפציל ותחדיד אלא בעד מערפה' ארא כת'ירה. וכד'לך איצ'א דעת אלשריעה לאעתקאדאת מא אעתקאדהא צ'רורי פי צלאח אלאחואל אלמדניה, כאעתקאדנא אנה תע(א)לי ישתד גצ'בה עלי מן עצאה פלד'לך ילזם אן יכ'אף וירהב ויחד'ר אלעציאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קריאת התורה ללימוד כל המדעים כלולה במצוות אהבת ה'}}
{{קו}}אשר לשאר הדעות הנכונות לגבי כלל ההוויה הזאת, כלומר כל המדעים העיוניים למיניהם הרבים, שבאמצעותם מתאמתות הדעות שהן התכלית האחרונה – אף על פי שהתורה לא קראה אליהן במפורש כמו שקראה לאמורות לעיל, היא קראה אליהן באופן כללי, והוא שנאמר: "{{עברית|לְאַהֲבָה אֶת ה'}}" {{הפניה|(דברים יא,יג)}}. ידועה לך ההדגשה שנאמרה בנוגע ל{{עברית|אהבה}}, "{{עברית|בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}" {{הפניה|(שם ו,ה)}}, וכבר ביארנו ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה ב,ב; תשובה י,ו ועוד)}} שה{{עברית|אהבה}} הזאת אינה מתקיימת אלא בהשגת המציאות כולה כפי שהיא, והתבוננות בחכמתו בה. וכן הזכרנו שם את הערת ה{{עברית|חכמים ז"ל}} על עניין זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא סאיר אלארא אלצחיחה פי ג'מיע הד'א אלמוג'וד אלתי תלך הי אלעלום אלנט'ריה כלהא עלי כת'רה' אנואעהא אלתי בהא תצח תלך אלארא אלתי הי אלגאיה אלאכ'ירה, פאן אלשריעה ואן כאנת לם תדע[ו] אליהא בתצריח כמא דעת לתלך פאנהא דעת להא עלי אלתג'מיל, והו קולה {{עברית|לאהבה את י"י}}. וקד עלמת מא ג'א מן אלתאכיד פי אל{{עברית|אהבה}} {{עברית|בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך}}, וקד בינא פי {{עברית|משנה תורה}} אן הד'ה אל{{עברית|אהבה}} לא תצח אלא באדראך אלוג'וד כלה עלי מא הו עליה ואעתבאר חכמתה פיה. וד'כרנא איצ'א הנאך תנביה אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} עלי הד'א אלמעני,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מיון טעמי המצוות לשלוש מטרות משנֶה}}
{{קו}}העולה מכל מה שהקדמנו עתה בנושא זה הוא שכל {{עברית|מצוה}}, בין אם היא מצוות עשה או לא תעשה, שמטרתה היא{{קו}}{{אינדקס|א)}} סילוק עושק הדדי,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} או עידוד למידה טובה המביאה לשיפור החיים בחברה,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} או מתן דעה נכונה שיש להאמין בה, אם מצד הדבר עצמו, או בהיותה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה –{{קו}}הרי {{עברית|מצוה}} זו היא בעלת טעם ברור ותועלת גלויה, ואין שאלה על תכלית ה{{עברית|מצוות}} הללו, כי מעולם לא נבוך אדם ולא שאל: "מדוע נצטווינו (בהאמנה) שה' אחד?" או "מדוע נאסר עלינו לרצוח ולגנוב?" או "מדוע נאסר עלינו לנקום ולהתנקם?" או "מדוע נצטווינו לאהוב זה את זה?".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}(ו)[פ]אלמתחצל מן כל מא קדמנאה אלאן פי הד'א אלגרץ' הו אן כל {{עברית|מצוה}} סוי כאנת אמרא או נהיא יכון מקתצ'אהא רפע תט'אלם, או חץ' עלי כ'לק כרים מוד לחסן עשרה, או אעטא ראי צחיח ילזם אעתקאדה אמא בחסב אלאמר פי נפסה או בכונה צ'רורי(א) פי רפע אלתט'אלם או אכסאב כ'לק כרים, פאן תלך אל{{עברית|מצוה}} בינה' אלעלה ט'אהרה' אלמנפעה, וליס פי תלך אל{{עברית|מצו[ו]ת}} סואל ען גאיה, לאנה לם יתחיר אחד יומא קט ולא סאל לאי שי שרענא באן אללה ואחד, או לאי שי נהינא ען אלקתל ואלסרקה, או לאי שי נהינא ען אלאנתקאם ואלאכ'ד' באלת'אר, או לאי שי אמרנא במחבה' בעצ'נא בע[ץ'](צ'א).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">אלא מה שנבוכו לגביו בני האדם ונחלקו בו הדעות, עד שהיו שאמרו שאין בהן שום תועלת אלא ציווי גרידא, ואחרים אמרו שיש להן תועלת אלא שהיא נעלמה מאיתנו – הן ה{{עברית|מצוות}} שאין נראית מהן לכאורה תועלת באחד משלושת הדברים שציינו. כוונתי {{אינדקס|ג)}} שאינן מקנות דעה כלשהי, {{אינדקס|ב)}} ואינן מלמדות מידה טובה, {{אינדקס|א)}} ואינן מסירות עושק. אלא הדבר נראה לכאורה כאילו אין ל{{עברית|מצוות}} הללו קשר לא לתיקון הנפש במתן הַאֲמָנוֹת, ולא לתיקון הגוף במתן חוקים מועילים בהנהגת המדינה או הנהגת משק הבית, כגון איסור ה{{עברית|שעטנז}} וה{{עברית|כלאים}} ו{{עברית|בשר בחלב}}, והציווי על {{עברית|כסוי הדם}} ו{{עברית|עגלה ערופה}} ו{{עברית|פטר חמור}} וכיוצא בהם. עוד תשמע את ביאורי לכולם {{הפניה|(בפרקים לה-מט)}}, ומתן טעמיהם הנכונים והמוכחים, מלבד פרטים ו{{עברית|מצוות}} בודדות כמו שציינתי לך {{הפניה|(ג,כו10-6)}}, ואבאר שכל אלו וכיוצא בהם קשורים בהכרח לאחד משלושת הדברים: {{אינדקס|ג)}} תיקון הַאֲמָנוֹת; או תיקון מצבי המדינה, המושג בשתיים: {{אינדקס|א)}} בסילוק העושק ההדדי, {{אינדקס|ב)}} ובהקניית מידות נעלות.</td>
<td class="ar">בל אלתי תחיר פיהא אלנאס ואכ'תלפת אלארא חתי קאל אלבעץ' לא פאידה פיהא אצלא אלא מג'רד אמר, וקאל אכ'ר להא פאידה וכ'פ(י)ת ענא, הי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי לא יבדו מן ט'אהרהא נפע פי ואחד מן תלך אלת'לת'ה מעאני אלתי ד'כרנא, אעני אנהא לא תעטי ראיא מן אלארא ולא תפיד כ'לקא כרימא ולא תרפע תט'אל[ם](מא), (ו)[פ]ט'אהר אלאמר אן לא מד'כל לתלך אל{{עברית|מצו[ו]ת}} לא פי צלאח אלנפס באעטא אעתקאד ולא פי צלאח אלג'סד באעטא קואנין נאפעה פי תדביר אלמדינה או תדביר אלמנזל, מת'ל אלנהי ען אל{{עברית|שעטנז}} ואל{{עברית|כלאים}} ו{{עברית|בשר בחלב}}, ואלאמר ב{{עברית|כסוי הדם}} ו{{עברית|עגלה ערופה}} ו{{עברית|פטר חמור}} ונחוהא. וסתסמע תבייני לג'מיעהא ואעטא עללהא אלצחיחה אלמברהנה, אלא ג'זאיאת ואחאד {{עברית|מצו[ו]ת}} כמא ד'כרת לך, ואבין אן כל הד'ה ונחוהא לא בד אן יכון להא מדכ'ל פי אחד אלת'לת'(ה) מעאני, אמא צלאח אעתקאד, או צלאח אחואל אלמדינה אלד'י יתם בשי[א]ין ברפע אלתט'אלם ובאכסאב כ'לק פאצ'ל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}הבן את מה שאמרנו על ההאמנות:{{קו}}{{אינדקס|א)}} יש שה{{עברית|מצוה}} מקנה האמנה נכונה וזו המטרה ותו לא, כמו ההאמנה בייחוד ובקדמות האלוה ושאין הוא גוף;{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויש שאותה האמנה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה, כמו ההאמנה שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שעושק, כמו שנאמר: "{{עברית|וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב [}}וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים]" {{הפניה|(שמות כב,כג)}}, וכמו ההאמנה שהוא יתעלה עונה מיד לזעקת העשוק או המרומה: "{{עברית|וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי – וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי}}" {{הפניה|(שם,כו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וחצל מא קלנאה פי אלאעתקאדאת, אנה קד תכון אל{{עברית|מצוה}} תעטי אעתקאדא צחיחא הו אלמקצוד לא גיר, מת'ל אעתקאד אלתוחיד ואזליה' אלאלאה ואנה גיר ג'סם, וקד יכון ד'לך אלאעתקאד צ'רורי(א) פי רפע אלתט'אלם או אכסאב כ'לק כרים, מת'ל אלאעתקאד אנה תע(א)לי ישתד גצ'בה עלי מן ט'לם כמא קאל {{עברית|וחרה אפי והרגתי וגו'}}, וכאלאעתקאד באנה תע(א)לי יג'יב דעוה' אלמט'לום או אלמגבון פי אלחין {{עברית|והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני}}:</td>
</tr>
</table>
