189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ל}}
{{כותרת|האלילות: הבטחות הנגד של התורה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|יצירת קשר בין הפולחן האלילי לבין השפע הכלכלי}}
{{קו}}
{{אינדקס|העיקרון)}} אם תתבונן בדעות הקדומות המשובשות הללו יתברר לך שהדבר שהיה מפורסם אצל כל בני האדם הוא שבזכות עבודת הכוכבים תיושב הארץ והאדמות תהיינה פוריות.{{קו}}{{אינדקס|הטפה)}} חכמיהם ונזיריהם ויראי השמים שביניהם היו מטיפים לאנשים ומלמדים אותם שעבודת האדמה, שעל ידה מתקיימת מציאות האדם, תשלם ותצליח כרצונם רק אם יעבדו את השמש ואת הכוכבים, ושאם ירגיזו אותם במריים תהיינה האדמות שוממות וחרבות. בספריהם הללו הם אמרו שכוכב צדק כעס על השממות והמדבריות ולכן נעשו חסרי מים ועצים, ושוכנים בהם רוּלים.{{קו}}{{אינדקס|הוקרת החקלאים)}} הם רוממו מאוד את החקלאים ואת האיכרים משום שהם עוסקים ביישוב הארץ, שהוא מרצון הכוכבים והוא מה שמרצה אותם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אד'א תאמלת תלך אלארא אלקדימה אלסקימה, יבין לך אן אלאמר אלמשהור כאן ענד אלנאס כלהם, הו, אן בעבאדה' אלכואכב תעמר אלארץ' ותכ'צב אלבלאד, וכאנוא עלמא(ו)הם ונסאכהם ואהל אלתקוי מנהם יעט'ון אלנאס ויעלמונהם אן אלפלאחה אלתי בהא קואם וג'וד אלאנסאן אנמא תתם ותג'י עלי אלאכ'תיאר באן תעבדוא אלשמס ואלכואכב, ואן אסכ'טתמוהא בעציאנכם קפרת אלבלאד וכ'רבת. קאלוא פי כתבהם תלך, אן אלמשתרי סכ'ט עלי אלברארי ואלצחארי (פ)[ו]לד'לך צארת עאדמה' אלמא עאדמה' אלאשג'אר, תאויהא אלגילאן, וכאנוא יעט'מון אלפלאחין ואלאכארין ג'דא לאשתגאלהם בעמארה' אלארץ' אלתי הי מן אראדה' אלכואכב והו רצ'אהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הוקרת הבקר)}} הטעם לכך ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו מרוממים את השוורים והפרות הוא רק בשל תועלתם לחקלאות. עד כדי כך שהם אמרו שאסור לשחוט אותם, כי חברו בהם יחדיו כוח ונכונות להתמסר לאדם בעבודת האדמה. הם עשו זאת ונכנעו לאדם על אף כוחם, רק כדי לרצות את האלים בכך שהם עובדים אותם בעבודת האדמה.{{קו}}כיוון שהדעות האלה היו מפורסמות מאוד, הם קישרו בין עבודת {{עברית|עבודה זרה}} לעבודת האדמה, כי עבודת האדמה היא דבר הכרחי לקיום האדם ורוב בעלי החיים. אותם {{עברית|כומרי עבודה זרה}} היו נואמים לבני האדם כשהתקבצו במקדשים, ומקבעים בדעתם שבזכות עבודות אלה ירדו הגשמים וינובו העצים והאדמות תהיינה פוריות ומיושבות.</td>
<td class="ar">ועלה' תעט'ים {{עברית|עובדי עבודה זרה}} ללבקר אנמא הו מן אג'ל נפעהא פי אלפלאחה חתי קאלוא אנה לא יג'וז ד'בחהא לאנהא ג'מעת אלקוה וחסן אלתאתי ללאנסאן פי פלאחה' אלארץ', ואנמא פעלת הד'א וד'ענת ללאנסאן מע קותהא לרצ'א אלאלהה בעבאדתהא פי פלאחה' אלארץ'. פלמא כאנת הד'ה אלארא משהורה ג'דא קידוא עבאדה' {{עברית|עבודה זרה}} באלפלאחה, לכון אלפלאחה אמר(א) צ'רורי(א) פי קואם אלאנסאן ואכת'ר אלחיואן. וכאנוא אולאיך {{עברית|כומרי עבודה זרה}} יכ'אטבון אלנאס ענד אג'תמאעהם פי אלהיאכל ויקררון פי אד'האנהם אן בהד'ה אלעבאדאת תנזל אלאמטאר ותת'מר אלאשג'אר ותכ'צב אלבלאד ותעמר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">התבונן במה שאמרו ב"עבודת האדמה הנבטית" בדיון על הכרם. תמצא את הלשון הזה מדברי הצַאבּים: "כל החכמים הקדומים אמרו, והנביאים ציוו וחייבו, שינגנו בכלים האלה בחגים לפני הפסלים. והם אמרו – והם דוברי האמת – שדבר זה משביע את רצון האלים, ושהם גומלים היטב למי שעושה זאת. הם הרבו בהבטחות כאלה, ובין השאר הבטיחו אריכות ימים, והגנה מפני פגעים, ומניעת מגפות, ופוריות המטעים, ושגשוג הפירות". עד כאן לשון הצאבים.</td>
<td class="ar">(ו)תאמל מא ד'כרוה פי אלפלאחה אלנבטיה פי אלכלאם עלי אלכרם תג'ד הד'א אלנץ מן כלאם אלצאבה, קאלוא אלחכמא אלקדמא כלהם ואלאנביא קד אמרוא ופרצ'וא אן יצ'רב בהד'ה אלאלאת פי אלאעיאד ובין אידי אלאצנאם, וקאלוא והם אלצאדקון אן אלאלהה יעג'בהא ד'לך, ואנהא תכאפי פאעליה אחסן מכאפאה, ואכת'רוא פי הד'א אלפעל מן אלועד. ומן אלועד עלי ד'לך תטויל אלאעמאר ודפע אלאפאת וצרף אלעאהאת וכ'צב אלמזארע וזכאה' אלת'מאר. אלי הנא נץ כלאם אלצאבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תגובת הנגד של התורה}}
{{קו}}כיוון שהתפרסמו הדברים האלה עד שנחשבו לוודאיים, וה' יתעלה ברוב רחמיו עלינו רצה למחות את הטעות הזאת מלבותינו ולהסיר את הטורח מגופותינו על ידי ביטול אותם מעשים מייגעים שאין בהם תועלת, ונתן לנו תורה על ידי {{עברית|משה רבינו}} שהודיע לנו משמו יתעלה שאם ייעבדו הכוכבים והפסלים האלה תהיה עבודתם סיבה לכך שהגשם ייעצר והארץ תחרב כך שלא תגדל דבר, ופירות העצים ינשרו, ופגעים יבואו על המצבים ומגפות על הגופים, והחיים יהיו קצרים. אלה הם הנושאים של "{{עברית|דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה'}}" {{עברית|וכו'}} {{הפניה|(דברים כח,סט; ושם: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא שהרת הד'ה אלאמור חתי ט'נת יקינא, ואראד אללה תע(א)לי רחמה לנא מחו הד'א אלגלט מן אד'האננא, ורפע אלתעב מן אג'סאמנא בתעטיל תלך אלאעמאל אלשאקה אלגיר מפידה, ושרענא עלי ידי {{עברית|משה רב[י]נו}}, אכ'ברנא ענה תע(א)לי אנה אן עבדת הד'ה אלכואכב ואלאצנאם פאן עבאדתהא סבב פי אן ינקטע אלמטר ותכ'רב אלארץ' ולא תנבת שיא, ותסקט ת'מר אלאשג'אר, ותאתי אלאפאת ללאחואל, ואלעאהאת ללאג'סאם, ותקצר אלאעמאר, והד'ה הי אגראץ' {{עברית|דברי הברית אשר כרת י"י ו[כ](ג)ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">תמצא את הנושא הזה חוזר ונשנה בכל ה{{עברית|תורה}}, כוונתי לכך שעבודת הכוכבים גוררת את עצירת הגשם וחורבן הארץ וקלקול המצבים וחוליי הגופים וקיצור החיים, ושעזיבת עבודתה והפנייה לעבודת ה' גוררות את ירידת הגשם ופוריות הארץ והצלחת המצבים ובריאות הגוף ואריכות הימים, הפך מה שהיו מטיפים {{עברית|עובדי עבודה זרה}} לאנשים כדי שיעבדוה. כי יסוד התורה הוא הסרת אותה דעה ומחיית עקבותיה, כמו שביארנו {{הפניה|(ג,כט11-10)}}.</td>
<td class="ar">ואנת תג'ד הד'א אלגרץ' מתכרר(א) פי ג'מיע אל{{עברית|תורה}}, אעני אן ילזם ען עבאדה' אלכואכב ארתפאע אלמטר וכ'ראב אלארץ' ופסאד אלאחואל ואמראץ' אלג'סם וקצר אלאעמאר, וילזם ען תרך עבאדתהא ואלאקבאל עלי עבאדה' אללה נזול אלמטר וכ'צב אלארץ' וצלאח אלאחואל וצחה' אלג'סם וטול אלאעמאר, צ'ד מא כאנוא יכ'טבון בה {{עברית|עובדי עבודה זרה}} ללנאס חתי יעבדו[נ]הא, לאן אצל אלשריעה אזאלה' ד'לך אלראי ומחו את'רה כמא בינא:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|האלילות: הבטחות הנגד של התורה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|יצירת קשר בין הפולחן האלילי לבין השפע הכלכלי}}
{{קו}}
{{אינדקס|העיקרון)}} אם תתבונן בדעות הקדומות המשובשות הללו יתברר לך שהדבר שהיה מפורסם אצל כל בני האדם הוא שבזכות עבודת הכוכבים תיושב הארץ והאדמות תהיינה פוריות.{{קו}}{{אינדקס|הטפה)}} חכמיהם ונזיריהם ויראי השמים שביניהם היו מטיפים לאנשים ומלמדים אותם שעבודת האדמה, שעל ידה מתקיימת מציאות האדם, תשלם ותצליח כרצונם רק אם יעבדו את השמש ואת הכוכבים, ושאם ירגיזו אותם במריים תהיינה האדמות שוממות וחרבות. בספריהם הללו הם אמרו שכוכב צדק כעס על השממות והמדבריות ולכן נעשו חסרי מים ועצים, ושוכנים בהם רוּלים.{{קו}}{{אינדקס|הוקרת החקלאים)}} הם רוממו מאוד את החקלאים ואת האיכרים משום שהם עוסקים ביישוב הארץ, שהוא מרצון הכוכבים והוא מה שמרצה אותם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אד'א תאמלת תלך אלארא אלקדימה אלסקימה, יבין לך אן אלאמר אלמשהור כאן ענד אלנאס כלהם, הו, אן בעבאדה' אלכואכב תעמר אלארץ' ותכ'צב אלבלאד, וכאנוא עלמא(ו)הם ונסאכהם ואהל אלתקוי מנהם יעט'ון אלנאס ויעלמונהם אן אלפלאחה אלתי בהא קואם וג'וד אלאנסאן אנמא תתם ותג'י עלי אלאכ'תיאר באן תעבדוא אלשמס ואלכואכב, ואן אסכ'טתמוהא בעציאנכם קפרת אלבלאד וכ'רבת. קאלוא פי כתבהם תלך, אן אלמשתרי סכ'ט עלי אלברארי ואלצחארי (פ)[ו]לד'לך צארת עאדמה' אלמא עאדמה' אלאשג'אר, תאויהא אלגילאן, וכאנוא יעט'מון אלפלאחין ואלאכארין ג'דא לאשתגאלהם בעמארה' אלארץ' אלתי הי מן אראדה' אלכואכב והו רצ'אהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הוקרת הבקר)}} הטעם לכך ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו מרוממים את השוורים והפרות הוא רק בשל תועלתם לחקלאות. עד כדי כך שהם אמרו שאסור לשחוט אותם, כי חברו בהם יחדיו כוח ונכונות להתמסר לאדם בעבודת האדמה. הם עשו זאת ונכנעו לאדם על אף כוחם, רק כדי לרצות את האלים בכך שהם עובדים אותם בעבודת האדמה.{{קו}}כיוון שהדעות האלה היו מפורסמות מאוד, הם קישרו בין עבודת {{עברית|עבודה זרה}} לעבודת האדמה, כי עבודת האדמה היא דבר הכרחי לקיום האדם ורוב בעלי החיים. אותם {{עברית|כומרי עבודה זרה}} היו נואמים לבני האדם כשהתקבצו במקדשים, ומקבעים בדעתם שבזכות עבודות אלה ירדו הגשמים וינובו העצים והאדמות תהיינה פוריות ומיושבות.</td>
<td class="ar">ועלה' תעט'ים {{עברית|עובדי עבודה זרה}} ללבקר אנמא הו מן אג'ל נפעהא פי אלפלאחה חתי קאלוא אנה לא יג'וז ד'בחהא לאנהא ג'מעת אלקוה וחסן אלתאתי ללאנסאן פי פלאחה' אלארץ', ואנמא פעלת הד'א וד'ענת ללאנסאן מע קותהא לרצ'א אלאלהה בעבאדתהא פי פלאחה' אלארץ'. פלמא כאנת הד'ה אלארא משהורה ג'דא קידוא עבאדה' {{עברית|עבודה זרה}} באלפלאחה, לכון אלפלאחה אמר(א) צ'רורי(א) פי קואם אלאנסאן ואכת'ר אלחיואן. וכאנוא אולאיך {{עברית|כומרי עבודה זרה}} יכ'אטבון אלנאס ענד אג'תמאעהם פי אלהיאכל ויקררון פי אד'האנהם אן בהד'ה אלעבאדאת תנזל אלאמטאר ותת'מר אלאשג'אר ותכ'צב אלבלאד ותעמר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">התבונן במה שאמרו ב"עבודת האדמה הנבטית" בדיון על הכרם. תמצא את הלשון הזה מדברי הצַאבּים: "כל החכמים הקדומים אמרו, והנביאים ציוו וחייבו, שינגנו בכלים האלה בחגים לפני הפסלים. והם אמרו – והם דוברי האמת – שדבר זה משביע את רצון האלים, ושהם גומלים היטב למי שעושה זאת. הם הרבו בהבטחות כאלה, ובין השאר הבטיחו אריכות ימים, והגנה מפני פגעים, ומניעת מגפות, ופוריות המטעים, ושגשוג הפירות". עד כאן לשון הצאבים.</td>
<td class="ar">(ו)תאמל מא ד'כרוה פי אלפלאחה אלנבטיה פי אלכלאם עלי אלכרם תג'ד הד'א אלנץ מן כלאם אלצאבה, קאלוא אלחכמא אלקדמא כלהם ואלאנביא קד אמרוא ופרצ'וא אן יצ'רב בהד'ה אלאלאת פי אלאעיאד ובין אידי אלאצנאם, וקאלוא והם אלצאדקון אן אלאלהה יעג'בהא ד'לך, ואנהא תכאפי פאעליה אחסן מכאפאה, ואכת'רוא פי הד'א אלפעל מן אלועד. ומן אלועד עלי ד'לך תטויל אלאעמאר ודפע אלאפאת וצרף אלעאהאת וכ'צב אלמזארע וזכאה' אלת'מאר. אלי הנא נץ כלאם אלצאבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תגובת הנגד של התורה}}
{{קו}}כיוון שהתפרסמו הדברים האלה עד שנחשבו לוודאיים, וה' יתעלה ברוב רחמיו עלינו רצה למחות את הטעות הזאת מלבותינו ולהסיר את הטורח מגופותינו על ידי ביטול אותם מעשים מייגעים שאין בהם תועלת, ונתן לנו תורה על ידי {{עברית|משה רבינו}} שהודיע לנו משמו יתעלה שאם ייעבדו הכוכבים והפסלים האלה תהיה עבודתם סיבה לכך שהגשם ייעצר והארץ תחרב כך שלא תגדל דבר, ופירות העצים ינשרו, ופגעים יבואו על המצבים ומגפות על הגופים, והחיים יהיו קצרים. אלה הם הנושאים של "{{עברית|דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה'}}" {{עברית|וכו'}} {{הפניה|(דברים כח,סט; ושם: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא שהרת הד'ה אלאמור חתי ט'נת יקינא, ואראד אללה תע(א)לי רחמה לנא מחו הד'א אלגלט מן אד'האננא, ורפע אלתעב מן אג'סאמנא בתעטיל תלך אלאעמאל אלשאקה אלגיר מפידה, ושרענא עלי ידי {{עברית|משה רב[י]נו}}, אכ'ברנא ענה תע(א)לי אנה אן עבדת הד'ה אלכואכב ואלאצנאם פאן עבאדתהא סבב פי אן ינקטע אלמטר ותכ'רב אלארץ' ולא תנבת שיא, ותסקט ת'מר אלאשג'אר, ותאתי אלאפאת ללאחואל, ואלעאהאת ללאג'סאם, ותקצר אלאעמאר, והד'ה הי אגראץ' {{עברית|דברי הברית אשר כרת י"י ו[כ](ג)ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">תמצא את הנושא הזה חוזר ונשנה בכל ה{{עברית|תורה}}, כוונתי לכך שעבודת הכוכבים גוררת את עצירת הגשם וחורבן הארץ וקלקול המצבים וחוליי הגופים וקיצור החיים, ושעזיבת עבודתה והפנייה לעבודת ה' גוררות את ירידת הגשם ופוריות הארץ והצלחת המצבים ובריאות הגוף ואריכות הימים, הפך מה שהיו מטיפים {{עברית|עובדי עבודה זרה}} לאנשים כדי שיעבדוה. כי יסוד התורה הוא הסרת אותה דעה ומחיית עקבותיה, כמו שביארנו {{הפניה|(ג,כט11-10)}}.</td>
<td class="ar">ואנת תג'ד הד'א אלגרץ' מתכרר(א) פי ג'מיע אל{{עברית|תורה}}, אעני אן ילזם ען עבאדה' אלכואכב ארתפאע אלמטר וכ'ראב אלארץ' ופסאד אלאחואל ואמראץ' אלג'סם וקצר אלאעמאר, וילזם ען תרך עבאדתהא ואלאקבאל עלי עבאדה' אללה נזול אלמטר וכ'צב אלארץ' וצלאח אלאחואל וצחה' אלג'סם וטול אלאעמאר, צ'ד מא כאנוא יכ'טבון בה {{עברית|עובדי עבודה זרה}} ללנאס חתי יעבדו[נ]הא, לאן אצל אלשריעה אזאלה' ד'לך אלראי ומחו את'רה כמא בינא:</td>
</tr>
</table>
