189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק לג}}
{{כותרת|התחכום במצוות בתחום המידות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הנזקים בהתמכרות לתאוות}}
{{קו}}עוד מכלל מטרות התורה השלמה – לזנוח את התאוות, לזלזל בהן ולמעט בהן ככל האפשר, ושלא לפנות אלא להכרחי שבהן. וידוע לך שרוב תשוקת ההמון והפקרותו אינו אלא בתאוות האכילה והשתייה ויחסי המין.{{קו}}{{אינדקס|תוצאות: א)}} זה מה שמבטל את שלמותו האחרונה של האדם, {{אינדקס|ב)}} מזיק לו גם בשלמותו הראשונה, {{אינדקס|ג)}} ומשחית את רוב מצבי האזרחים והנהגת הבית.{{קו}}{{אינדקס|הסבר:}} כי בשל ההליכה אחר התאווה גרידא, כמו שעושים הבורים – {{אינדקס|א)}} מתבטלת ההשתוקקות העיונית, {{אינדקס|ב)}} הגוף נשחת והאדם אובד לפני שיגיע לגיל הטבעי הראוי לו, {{אינדקס|ג)}} מתרבות הדאגות והיגונות, {{אינדקס|ד)}} ומתרבים הקנאה והשנאה והמאבק לגזול את מה שבידי הזולת.{{קו}}לכל זה מביאה העובדה שהבוּר מציב לו את ההנאה בלבד כתכלית המבוקשת לשם עצמה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ג'מלה' אגראץ' אלשריעה אלכאמלה איצ'א אטראח אלשהואת ואלתהאון בהא, ותקצירהא מא אמכן, ואן לא יקצד מנהא אלא [ל](א)לצ'רורי. וקד עלמת אן מעט'ם שרה אלג'מהור ותסיבהם אנמא הו פי אלנהם פי אלאכל ואלשרב ואלנכאח, והד'א הו אלמעטל לכמאל אלאנסאן אלאכ'יר, אלמוד'י לה איצ'א פי כמאלה אלאול, אלמפסד לאכת'ר חאלאת אהל אלמדן ותדביר אלמנזל, לאן בתבע מג'רד אלשהוה כמא תפעל אלג'אהליה תבטל אלתשוקאת אלנט'ריה, ויפסד אלבדן ויתלף אלאנסאן קבל מקתצ'י עמרה אלטביעי לה, ותכת'ר אלהמום ואלאנכאד, ויכת'ר אלתחאסד ואלתבאגץ' ואלתנאזע עלי אנתזאע מא ביד אלגיר, דואעי כל ד'לך כון אלג'אהל יג'על אללד'ה פקט גאיה מטלובה לד'אתהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המצוות באות לרסן את התאוות ולהטמיע מידות טובות באדם}}
{{קו}}לכן התחכם {{מונח|תלטף}} האלוה, יתהדר שמו, לצוותנו במצוות השוללות את התכלית הזאת, מרחיקות ממנה את המחשבה בכל אופן אפשרי, ומונעות כל מה שמוביל לתאווה ולהנאה גרידא. וזו מטרה גדולה ממטרות התורה הזאת. הלא תתבונן בלשונות ה{{עברית|תורה}}, כיצד ציוותה להרוג מי שמתגלה שהוא מפריז בבקשת הנאת האכילה והשתייה, והוא {{עברית|בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה}} {{הפניה|(דברים כא,יח)}}, וזהו שנאמר: "{{עברית|זוֹלֵל וְסֹבֵא}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, ונצטווינו לסקול אותו ולמהר לאבדו בטרם יחמיר מצבו, ויהרוג רבים וישחית את מצבם של אנשים כשרים ברוב תאוותנותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולד'לך תלטף אל[א]לה ג'ל אסמה פי תשריענא בשראיע תעטל הד'ה אלגאיה, ותצרף אלפכרה ענהא בכל וג'ה, ומנע מן כל מא יודי לשרה ולמג'רד לד'ה, והד'א מקצד כביר מן מקאצד הד'ה אלשריעה. אלא תתאמל נצוץ אל{{עברית|תורה}} כיף אמרת בקתל מן ט'הר מן אמרה אנה מפרט פי טלב לד'ה' אלאכל ואלשרב והו {{עברית|בן סורר ומורה}}, והו קולה {{עברית|זולל וסובא}}, ואמר ברג'מה ואלמבאדרה בקטעה קבל אן יעט'ם כ'טבה ויהלך כת'ירין ויפסד אחואל צאלחין בשדה' שרהה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">וכן מכלל מטרות התורה: עדינות ונינוחות, ושלא יהיה האדם קשה וגס, אלא נענה, ממושמע, נוח לשוב, נינוח.{{קו}}{{אינדקס|א)}} ידוע לך ציוויו יתעלה: "{{עברית|וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד}}" {{הפניה|(שם י,טז)}};{{קו}}{{אינדקס|ב)}} "{{עברית|הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שם כז,ט);}}{{קו}}{{אינדקס|ג)}} "{{עברית|אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם}} [טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ]" {{הפניה|(ישעיהו א,יט)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ועל הנכונות להישמע למה שיש להישמע לו נאמר: "[אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ] {{עברית|וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ}}" {{הפניה|(דברים ה,כג)}};{{קו}}{{אינדקס|ה)}} ונאמר על כך על דרך המשל: "{{עברית|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה}}" {{הפניה|(שיר השירים א,ד)}}.</td>
<td class="ar">וכד'לך מן ג'מלה' מקאצד אלשריעה אללין ואלתאתי, ואן לא יכון אלאנסאן ד'א (כ)[פ]ט'אט'ה וגלט'ה, בל מג'יב(א) מטיע(א) מניב(א) מתאתי(א), קד עלמת אמרה תע(א)לי {{עברית|ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד, הסכת ושמע ישראל, אם תאבו ושמעתם}}, וקיל פי אלאתי לקבול מא יג'ב קבולה {{עברית|ושמענו ועשינו}}, וקיל פי ד'לך עלי ג'הה' אלמת'ל {{עברית|משכני אחריך נרוצה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המצוות מכוננות טהרת גוף וקדושת נפש והלימה ביניהם}}
{{קו}}וכן מכלל מטרות התורה: הטהרה והקדושה.{{קו}}{{אינדקס|מיניות)}} כוונתי בכך: לפרוש מיחסי מין, להתרחק מהם ולמעט בהם ככל האפשר, כמו שאני עתיד לבאר {{הפניה|(ג,מט)}}. כך, כשציווה יתעלה שהאומה תתקדש לקבלת ה{{עברית|תורה}} ואמר: "{{עברית|וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר}}" {{הפניה|(שמות יט,י)}}, אמר: "{{עברית|אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה}}" {{הפניה|(שם,טו)}}. הרי אמר במפורש שה{{עברית|קדושה}} היא פרישות מיחסי מין.{{קו}}{{אינדקס|יין)}} כמו כן הוא גם אמר במפורש שהימנעות משתיית יין היא {{עברית|קדושה}}, בכך שאמר על ה{{עברית|נזיר}}: "{{עברית|קָדֹשׁ יִהְיֶה}}" {{הפניה|(במדבר ו,ה)}}.{{קו}}{{אינדקס|מצוות)}} ולשון {{עברית|ספרא}}: "'{{עברית|וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים}}' {{הפניה|(ויקרא יא,מד)}} {{עברית|– זו קדושת מצוות}}" {{הפניה|(ראו ספרי במדבר קטו)}}. וכשם שהתורה כינתה את קיום הציוויים האלה "{{עברית|קדושה}}" ו"{{עברית|טהרה}}", כך היא כינתה את העבירה על הציוויים האלה ואת ביצוע המעשים המגונים "{{עברית|טומאה}}", כמו שאני עתיד לבאר {{הפניה|(ג,מז10-9)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך מן [ג'מלה'] מקאצד אלשריעה אלטהארה ואלתקדיס, אעני בד'לך אטראח אלנכאח ואג'תנאבה ותקלילה מא אמכן כמא סאבין, למא אן אמר תע(א)לי בתקדיס אלמלה לקבול אל{{עברית|תורה}} וקאל {{עברית|וקדשתם היום ומחר}} קאל {{עברית|אל תגשו אשה}}, פקד צרח באן אל{{עברית|קדושה}} אטראח אלנכאח, כמא צרח איצ'א באן תרך שרב אלכ'מר {{עברית|קדושה}} בקולה פי אל{{עברית|נזיר קדוש יהיה}}. ונץ {{עברית|ספרא והתקדשתם והייתם קדושים זו קדושת מצות}}. וכמא סמת אלשריעה אמתת'אל הד'ה אלאואמר {{עברית|קדושה}} ו{{עברית|טהרה}} כד'לך סמת אלתעדי עלי הד'ה אלאואמר וארתכאב אלקבאיח {{עברית|טומאה}} כמא סאבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וניקוי הטינופים – גם הם מִמטרות התורה הזאת, אבל זאת לאחר טיהור המעשים וטיהור הלבבות מן הדעות והמידות המטמאות. ואילו להסתפק בניקיון חיצוני, ברחיצה ובטיהור הבגדים, ובו זמנית לרדוף אחר ההנאות ולשלח רסן באכילה וביחסי מין – זה מגונה לגמרי.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א)}} {{עברית|ישעיה}} אמר על כך: "{{עברית|הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר [}}וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה']" {{הפניה|(ישעיהו סו,יז)}}. הוא אומר שהם מיטהרים ומתקדשים במקומות גלויים ופתוחים, ואחר כך חוטאים כשהם לבדם בחדרים ובתוך בתיהם, בשילוח רסן באכילת דברים אסורים: "{{עברית|הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר}}". וייתכן שהוא רומז באומרו "{{עברית|אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ}}" להתייחדות ביחסי מין אסורים. העולה מהדברים הוא שכלפי חוץ הם מזדככים, מנוקים ומיטהרים בפרהסיה, אך בסתר הם עם תאוותיהם והנאות גופיהם. ואין זו כוונת התורה, אלא הכוונה הראשונה היא הימנעות מתאוות והיטהרות חיצונית לאחר היטהרות פנימית.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ב)}} {{עברית|שלמה}} כבר העיר על מי שמסתמך על רחיצת הגוף וטיהור הבגדים בעוד מעשיו מלוכלכים ומידותיו מגונות, ואמר: "{{עברית|דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ}}" {{הפניה|(משלי ל,יב-יג)}}.</td>
<td class="ar">אמא תנט'יף אלת'יאב וגסל אלג'סם ותנקיה' אלאוסאך' פהו איצ'א מן מקאצד הד'ה אלשריעה, לכן בעד תטהיר אלאעמאל ותטהיר אלקלב מן אלארא אלמנג'סה ואלאכ'לאק אלמנג'סה. אמא אלאקתצאר עלי תנט'יף אלט'אהר באלתגסל ותטהיר אלת'יאב מע אלשרה פי אללד'את ואלתסיב פי אלמאכל ואלמנאכח פפיה גאיה' אלד'ם, קאל {{עברית|ישעיה}} פי ד'לך {{עברית|המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר ו[כ](ג)ו'}}, יקול אנהם יתטהרון ויתקדסון פי אלמואצ'ע אלמכשופה אלמבאחה, ת'ם אנהם ינפרדון פי אלכ'דור ופי דואכ'ל ביותהם במעאציהם, והו תסיבהם פי אכל אלמחרמאת {{עברית|החזיר והשקץ והעכבר}}. ולעלה ישיר בקולה {{עברית|אחר אחת בתוך}} ללאנפראד בנכאח חראם. פמחצול אלקול אן ט'ואהרהם נט'יפה משהורה' אלנקא ואלטהארה, אמא אלבואטן פהם מע שהואתהם ולד'את אג'סאמהם, ומא הכד'א קצד אלשריעה, בל אלקצד אלאול תקציר אלשהוה ותנט'יף אלט'אהר בעד תנט'יף אלבאטן. וקד נבה {{עברית|שלמה}} עלי מן יעתמד עלי גסל אלג'סם ותטהיר אלת'יאב ואלאעמאל וסכ'ה ואלאכ'לאק רדיה, פקאל {{עברית|דור טהור בעיניו ומצ[ו]אתו לא ר[ו]חץ דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והקדמה לפרקים הבאים}}
{{קו}}אם תתבונן גם במטרות אלה שציינו בפרק הזה יתבררו לך טעמיהן של מצוות רבות, שטעמיהן לא היו ידועים לפני שמטרות אלה נודעו, כמו שאני עתיד לבאר בהמשך.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאד'א תאמלת איצ'א הד'ה אלמקאצד אלתי ד'כרנא פי הד'א אלפצל תבין לך עלל שראיע כת'ירה כאנת עללהא מג'הולה קבל עלם הד'ה אלמקאצד כמא סאבין פי מא יסתאנף:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|התחכום במצוות בתחום המידות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הנזקים בהתמכרות לתאוות}}
{{קו}}עוד מכלל מטרות התורה השלמה – לזנוח את התאוות, לזלזל בהן ולמעט בהן ככל האפשר, ושלא לפנות אלא להכרחי שבהן. וידוע לך שרוב תשוקת ההמון והפקרותו אינו אלא בתאוות האכילה והשתייה ויחסי המין.{{קו}}{{אינדקס|תוצאות: א)}} זה מה שמבטל את שלמותו האחרונה של האדם, {{אינדקס|ב)}} מזיק לו גם בשלמותו הראשונה, {{אינדקס|ג)}} ומשחית את רוב מצבי האזרחים והנהגת הבית.{{קו}}{{אינדקס|הסבר:}} כי בשל ההליכה אחר התאווה גרידא, כמו שעושים הבורים – {{אינדקס|א)}} מתבטלת ההשתוקקות העיונית, {{אינדקס|ב)}} הגוף נשחת והאדם אובד לפני שיגיע לגיל הטבעי הראוי לו, {{אינדקס|ג)}} מתרבות הדאגות והיגונות, {{אינדקס|ד)}} ומתרבים הקנאה והשנאה והמאבק לגזול את מה שבידי הזולת.{{קו}}לכל זה מביאה העובדה שהבוּר מציב לו את ההנאה בלבד כתכלית המבוקשת לשם עצמה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ג'מלה' אגראץ' אלשריעה אלכאמלה איצ'א אטראח אלשהואת ואלתהאון בהא, ותקצירהא מא אמכן, ואן לא יקצד מנהא אלא [ל](א)לצ'רורי. וקד עלמת אן מעט'ם שרה אלג'מהור ותסיבהם אנמא הו פי אלנהם פי אלאכל ואלשרב ואלנכאח, והד'א הו אלמעטל לכמאל אלאנסאן אלאכ'יר, אלמוד'י לה איצ'א פי כמאלה אלאול, אלמפסד לאכת'ר חאלאת אהל אלמדן ותדביר אלמנזל, לאן בתבע מג'רד אלשהוה כמא תפעל אלג'אהליה תבטל אלתשוקאת אלנט'ריה, ויפסד אלבדן ויתלף אלאנסאן קבל מקתצ'י עמרה אלטביעי לה, ותכת'ר אלהמום ואלאנכאד, ויכת'ר אלתחאסד ואלתבאגץ' ואלתנאזע עלי אנתזאע מא ביד אלגיר, דואעי כל ד'לך כון אלג'אהל יג'על אללד'ה פקט גאיה מטלובה לד'אתהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המצוות באות לרסן את התאוות ולהטמיע מידות טובות באדם}}
{{קו}}לכן התחכם {{מונח|תלטף}} האלוה, יתהדר שמו, לצוותנו במצוות השוללות את התכלית הזאת, מרחיקות ממנה את המחשבה בכל אופן אפשרי, ומונעות כל מה שמוביל לתאווה ולהנאה גרידא. וזו מטרה גדולה ממטרות התורה הזאת. הלא תתבונן בלשונות ה{{עברית|תורה}}, כיצד ציוותה להרוג מי שמתגלה שהוא מפריז בבקשת הנאת האכילה והשתייה, והוא {{עברית|בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה}} {{הפניה|(דברים כא,יח)}}, וזהו שנאמר: "{{עברית|זוֹלֵל וְסֹבֵא}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, ונצטווינו לסקול אותו ולמהר לאבדו בטרם יחמיר מצבו, ויהרוג רבים וישחית את מצבם של אנשים כשרים ברוב תאוותנותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולד'לך תלטף אל[א]לה ג'ל אסמה פי תשריענא בשראיע תעטל הד'ה אלגאיה, ותצרף אלפכרה ענהא בכל וג'ה, ומנע מן כל מא יודי לשרה ולמג'רד לד'ה, והד'א מקצד כביר מן מקאצד הד'ה אלשריעה. אלא תתאמל נצוץ אל{{עברית|תורה}} כיף אמרת בקתל מן ט'הר מן אמרה אנה מפרט פי טלב לד'ה' אלאכל ואלשרב והו {{עברית|בן סורר ומורה}}, והו קולה {{עברית|זולל וסובא}}, ואמר ברג'מה ואלמבאדרה בקטעה קבל אן יעט'ם כ'טבה ויהלך כת'ירין ויפסד אחואל צאלחין בשדה' שרהה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">וכן מכלל מטרות התורה: עדינות ונינוחות, ושלא יהיה האדם קשה וגס, אלא נענה, ממושמע, נוח לשוב, נינוח.{{קו}}{{אינדקס|א)}} ידוע לך ציוויו יתעלה: "{{עברית|וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד}}" {{הפניה|(שם י,טז)}};{{קו}}{{אינדקס|ב)}} "{{עברית|הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שם כז,ט);}}{{קו}}{{אינדקס|ג)}} "{{עברית|אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם}} [טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ]" {{הפניה|(ישעיהו א,יט)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ועל הנכונות להישמע למה שיש להישמע לו נאמר: "[אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ] {{עברית|וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ}}" {{הפניה|(דברים ה,כג)}};{{קו}}{{אינדקס|ה)}} ונאמר על כך על דרך המשל: "{{עברית|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה}}" {{הפניה|(שיר השירים א,ד)}}.</td>
<td class="ar">וכד'לך מן ג'מלה' מקאצד אלשריעה אללין ואלתאתי, ואן לא יכון אלאנסאן ד'א (כ)[פ]ט'אט'ה וגלט'ה, בל מג'יב(א) מטיע(א) מניב(א) מתאתי(א), קד עלמת אמרה תע(א)לי {{עברית|ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד, הסכת ושמע ישראל, אם תאבו ושמעתם}}, וקיל פי אלאתי לקבול מא יג'ב קבולה {{עברית|ושמענו ועשינו}}, וקיל פי ד'לך עלי ג'הה' אלמת'ל {{עברית|משכני אחריך נרוצה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המצוות מכוננות טהרת גוף וקדושת נפש והלימה ביניהם}}
{{קו}}וכן מכלל מטרות התורה: הטהרה והקדושה.{{קו}}{{אינדקס|מיניות)}} כוונתי בכך: לפרוש מיחסי מין, להתרחק מהם ולמעט בהם ככל האפשר, כמו שאני עתיד לבאר {{הפניה|(ג,מט)}}. כך, כשציווה יתעלה שהאומה תתקדש לקבלת ה{{עברית|תורה}} ואמר: "{{עברית|וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר}}" {{הפניה|(שמות יט,י)}}, אמר: "{{עברית|אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה}}" {{הפניה|(שם,טו)}}. הרי אמר במפורש שה{{עברית|קדושה}} היא פרישות מיחסי מין.{{קו}}{{אינדקס|יין)}} כמו כן הוא גם אמר במפורש שהימנעות משתיית יין היא {{עברית|קדושה}}, בכך שאמר על ה{{עברית|נזיר}}: "{{עברית|קָדֹשׁ יִהְיֶה}}" {{הפניה|(במדבר ו,ה)}}.{{קו}}{{אינדקס|מצוות)}} ולשון {{עברית|ספרא}}: "'{{עברית|וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים}}' {{הפניה|(ויקרא יא,מד)}} {{עברית|– זו קדושת מצוות}}" {{הפניה|(ראו ספרי במדבר קטו)}}. וכשם שהתורה כינתה את קיום הציוויים האלה "{{עברית|קדושה}}" ו"{{עברית|טהרה}}", כך היא כינתה את העבירה על הציוויים האלה ואת ביצוע המעשים המגונים "{{עברית|טומאה}}", כמו שאני עתיד לבאר {{הפניה|(ג,מז10-9)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך מן [ג'מלה'] מקאצד אלשריעה אלטהארה ואלתקדיס, אעני בד'לך אטראח אלנכאח ואג'תנאבה ותקלילה מא אמכן כמא סאבין, למא אן אמר תע(א)לי בתקדיס אלמלה לקבול אל{{עברית|תורה}} וקאל {{עברית|וקדשתם היום ומחר}} קאל {{עברית|אל תגשו אשה}}, פקד צרח באן אל{{עברית|קדושה}} אטראח אלנכאח, כמא צרח איצ'א באן תרך שרב אלכ'מר {{עברית|קדושה}} בקולה פי אל{{עברית|נזיר קדוש יהיה}}. ונץ {{עברית|ספרא והתקדשתם והייתם קדושים זו קדושת מצות}}. וכמא סמת אלשריעה אמתת'אל הד'ה אלאואמר {{עברית|קדושה}} ו{{עברית|טהרה}} כד'לך סמת אלתעדי עלי הד'ה אלאואמר וארתכאב אלקבאיח {{עברית|טומאה}} כמא סאבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וניקוי הטינופים – גם הם מִמטרות התורה הזאת, אבל זאת לאחר טיהור המעשים וטיהור הלבבות מן הדעות והמידות המטמאות. ואילו להסתפק בניקיון חיצוני, ברחיצה ובטיהור הבגדים, ובו זמנית לרדוף אחר ההנאות ולשלח רסן באכילה וביחסי מין – זה מגונה לגמרי.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א)}} {{עברית|ישעיה}} אמר על כך: "{{עברית|הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר [}}וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה']" {{הפניה|(ישעיהו סו,יז)}}. הוא אומר שהם מיטהרים ומתקדשים במקומות גלויים ופתוחים, ואחר כך חוטאים כשהם לבדם בחדרים ובתוך בתיהם, בשילוח רסן באכילת דברים אסורים: "{{עברית|הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר}}". וייתכן שהוא רומז באומרו "{{עברית|אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ}}" להתייחדות ביחסי מין אסורים. העולה מהדברים הוא שכלפי חוץ הם מזדככים, מנוקים ומיטהרים בפרהסיה, אך בסתר הם עם תאוותיהם והנאות גופיהם. ואין זו כוונת התורה, אלא הכוונה הראשונה היא הימנעות מתאוות והיטהרות חיצונית לאחר היטהרות פנימית.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ב)}} {{עברית|שלמה}} כבר העיר על מי שמסתמך על רחיצת הגוף וטיהור הבגדים בעוד מעשיו מלוכלכים ומידותיו מגונות, ואמר: "{{עברית|דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ}}" {{הפניה|(משלי ל,יב-יג)}}.</td>
<td class="ar">אמא תנט'יף אלת'יאב וגסל אלג'סם ותנקיה' אלאוסאך' פהו איצ'א מן מקאצד הד'ה אלשריעה, לכן בעד תטהיר אלאעמאל ותטהיר אלקלב מן אלארא אלמנג'סה ואלאכ'לאק אלמנג'סה. אמא אלאקתצאר עלי תנט'יף אלט'אהר באלתגסל ותטהיר אלת'יאב מע אלשרה פי אללד'את ואלתסיב פי אלמאכל ואלמנאכח פפיה גאיה' אלד'ם, קאל {{עברית|ישעיה}} פי ד'לך {{עברית|המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר ו[כ](ג)ו'}}, יקול אנהם יתטהרון ויתקדסון פי אלמואצ'ע אלמכשופה אלמבאחה, ת'ם אנהם ינפרדון פי אלכ'דור ופי דואכ'ל ביותהם במעאציהם, והו תסיבהם פי אכל אלמחרמאת {{עברית|החזיר והשקץ והעכבר}}. ולעלה ישיר בקולה {{עברית|אחר אחת בתוך}} ללאנפראד בנכאח חראם. פמחצול אלקול אן ט'ואהרהם נט'יפה משהורה' אלנקא ואלטהארה, אמא אלבואטן פהם מע שהואתהם ולד'את אג'סאמהם, ומא הכד'א קצד אלשריעה, בל אלקצד אלאול תקציר אלשהוה ותנט'יף אלט'אהר בעד תנט'יף אלבאטן. וקד נבה {{עברית|שלמה}} עלי מן יעתמד עלי גסל אלג'סם ותטהיר אלת'יאב ואלאעמאל וסכ'ה ואלאכ'לאק רדיה, פקאל {{עברית|דור טהור בעיניו ומצ[ו]אתו לא ר[ו]חץ דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והקדמה לפרקים הבאים}}
{{קו}}אם תתבונן גם במטרות אלה שציינו בפרק הזה יתבררו לך טעמיהן של מצוות רבות, שטעמיהן לא היו ידועים לפני שמטרות אלה נודעו, כמו שאני עתיד לבאר בהמשך.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאד'א תאמלת איצ'א הד'ה אלמקאצד אלתי ד'כרנא פי הד'א אלפצל תבין לך עלל שראיע כת'ירה כאנת עללהא מג'הולה קבל עלם הד'ה אלמקאצד כמא סאבין פי מא יסתאנף:</td>
</tr>
</table>
