189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק לד}}
{{כותרת|תועלת המצוות נבחנת באופן כללי}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה, כמו הטבע, אינה עוסקת בחריג}}
{{קו}}עוד עליך לדעת, שהתורה אינה מתייחסת לחריג, וציווייה אינם לפי הדבר הנדיר. אלא כל דעה או מידה או מעשה מועיל שיש רצון להשיג, מכוון בו לדברים השכיחים, ואין שועים לדבר שהיקרותו נדירה, או לנזק שיקרה לאחד מן האנשים בשל אותן קביעות והנהגות תורניות. כי התורה היא דבר אלוהי.{{קו}}{{אינדקס|השוואה לטבע)}} עליך להתבונן בדברים הטבעיים, שיש בכלל התועלות הכלליות המצויות בהם, ואף מתחייבים מהן, נזקים פרטיים, כמו שהתברר מדברינו {{הפניה|(א,עב18-16; ג,יב7)}} ומדברי אחרים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא יג'ב אן תעלמה איצ'א אן אלשריעה לא תלתפת ללשאד', ולא יכון אלתשריע בחסב אלאמר אלאקל, בל כל מא יראד תחצילה מן ראי או כ'לק או עמל נאפע אנמא יקצד בה אלאמור אלאכת'ריה, ולא ילתפת ללאמר אלקליל אלוקוע, או לאד'יה תקע לואחד מן אלנאס מן אג'ל ד'לך אלתקדיר ואלתדביר אלשרעי, לאן אלשריעה הי אמר אלאהי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה, כמו הטבע, אינה נשלמת בכל אדם}}
{{קו}}גם לפי ההתבוננות הזאת אין לך להתפלא על כך שמטרת התורה אינה נשלמת בכל אדם ואדם, אלא בהכרח יהיו אנשים שאותה הנהגה תורנית לא תביא לשלמות, כי לא כל מה שמתחייב מצורות המינים בטבע מתממש בכל פרט ופרט.{{קו}}{{אינדקס|הסבר)}} כי הכול (=התורה והטבע) מאלוה אחד ומפועל אחד, {{עברית|וכולם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד}} {{הפניה|(קהלת יב,יא; בבלי חגיגה ג,ב)}}. לא ייתכן אחרת, וכבר הבהרנו {{הפניה|(ג,טו1)}} שלבלתי אפשרי יש טבע קבוע שאינו משתנה לעולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולך אן תעתבר באלאמור אלטביעיה, אלתי תלך אלמנאפע אלעאמה אלמוג'ודה פיהא פי צ'מנהא ולאזם ענהא אד'יאת שכ'ציה כמא באן מן כלאמנא וכלאם גירנא. ובחסב הד'א אלאעתבאר איצ'א לא תעג'ב מן כון קצד אלשריעה לא יתם פי כל שכ'ץ ושכ'ץ, בל ילזם צ'רורה וג'וד אשכ'אץ לא יכמלהם ד'לך אלתדביר אלשרעי, לאן אלצור אלטביעיה אלנועיה לא יחצל כל מא ילזם ענהא פי כל שכ'ץ ושכ'ץ, לאן אלכל מן אלאה ואחד ופאעל ואחד, {{עברית|[וכולם]}} {{עברית|נתנו מרועה אחד}}. וכ'לאף הד'א ממתנע, וקד בינא אן ללממתנע טביעה ת'אבתה לא תתגיר אבדא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מצוות התורה: בין רפואה למשפט}}
{{קו}}לפי התבוננות זו גם לא ייתכן שהמצוות תהיינה תלויות בשוני במצבי בני האדם ובזמנים בדומה לטיפול רפואי המיוחד לכל אדם בהתאם למזגו הנוכחי. אלא ההנהגה של התורה צריכה להיות מוחלטת, כללית, לכול, אפילו היה הדבר מתאים לאנשים מסוימים ולאנשים אחרים לא; כי אילו היה הדבר בהתאם לאנשים הפרטיים היה מגיע קלקול לכול, {{עברית|ונתת דבריך לשיעורין}} {{הפניה|(תוספתא סוכה ד,יב ועוד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'א אלאעתבאר איצ'א לא ימכן אן תכון אלשראיע מקידה בחסב אכ'תלאף חאלאת אלאשכ'אץ ואלאזמאן שבה אלעלאג' אלטבי אלד'י יכ'ץ עלאג' כל שכ'ץ בחסב מזאג'ה אלחאצ'ר, בל ינבגי אן יכון אלתדביר אלשרעי מטלקא עאמא ללכל ואן כאן ד'לך לאז[ם](מא) פי חק אשכ'אץ ופי חק אכ'רין לא ילזם, לאנה לו כאן בחסב אלאשכ'אץ לוקע אלפסאד ללכל {{עברית|ונתת דבריך לשיעורין}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מטרות מצוות התורה אינן תלויות בזמן או במקום}}
{{קו}}
{{אינדקס|מטרה)}} מסיבה זו אין ראוי שהדברים המכוונים מן התורה בכוונה ראשונה (=כמטרה) יהיו תלויים לא בזמן ולא במקום, אלא יהיו הדינים מוחלטים וכלליים, כמו שאמר יתעלה: "{{עברית|הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם}}" {{הפניה|(במדבר טו,טו)}}. אך הכוונה בהם תהיה לאינטרסים הכלליים, השכיחים, כמו שביארנו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומן אג'ל הד'א לא ינבגי אן תקיד אלאמור אלמקצודה קצדא אולא מן אלשריעה לא בזמאן ולא במכאן, בל תכון אלאחכאם מטלקה עאמה, כמא קאל תע(א)לי {{עברית|הקהל חקה אחת לכם}}, לכן ילחט' פיהא אלמצאלח אלעאמה אלאכת'ריה כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה לפרקי מיון טעמי המצוות}}
{{קו}}לאחר שהקדמתי את ההנחות האלה אחל לבאר מה שהתכוונתי לבאר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד תקדימי להד'ה אלמקדמאת אכ'ד' פי תביין מא קצדת תביינה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|תועלת המצוות נבחנת באופן כללי}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה, כמו הטבע, אינה עוסקת בחריג}}
{{קו}}עוד עליך לדעת, שהתורה אינה מתייחסת לחריג, וציווייה אינם לפי הדבר הנדיר. אלא כל דעה או מידה או מעשה מועיל שיש רצון להשיג, מכוון בו לדברים השכיחים, ואין שועים לדבר שהיקרותו נדירה, או לנזק שיקרה לאחד מן האנשים בשל אותן קביעות והנהגות תורניות. כי התורה היא דבר אלוהי.{{קו}}{{אינדקס|השוואה לטבע)}} עליך להתבונן בדברים הטבעיים, שיש בכלל התועלות הכלליות המצויות בהם, ואף מתחייבים מהן, נזקים פרטיים, כמו שהתברר מדברינו {{הפניה|(א,עב18-16; ג,יב7)}} ומדברי אחרים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא יג'ב אן תעלמה איצ'א אן אלשריעה לא תלתפת ללשאד', ולא יכון אלתשריע בחסב אלאמר אלאקל, בל כל מא יראד תחצילה מן ראי או כ'לק או עמל נאפע אנמא יקצד בה אלאמור אלאכת'ריה, ולא ילתפת ללאמר אלקליל אלוקוע, או לאד'יה תקע לואחד מן אלנאס מן אג'ל ד'לך אלתקדיר ואלתדביר אלשרעי, לאן אלשריעה הי אמר אלאהי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה, כמו הטבע, אינה נשלמת בכל אדם}}
{{קו}}גם לפי ההתבוננות הזאת אין לך להתפלא על כך שמטרת התורה אינה נשלמת בכל אדם ואדם, אלא בהכרח יהיו אנשים שאותה הנהגה תורנית לא תביא לשלמות, כי לא כל מה שמתחייב מצורות המינים בטבע מתממש בכל פרט ופרט.{{קו}}{{אינדקס|הסבר)}} כי הכול (=התורה והטבע) מאלוה אחד ומפועל אחד, {{עברית|וכולם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד}} {{הפניה|(קהלת יב,יא; בבלי חגיגה ג,ב)}}. לא ייתכן אחרת, וכבר הבהרנו {{הפניה|(ג,טו1)}} שלבלתי אפשרי יש טבע קבוע שאינו משתנה לעולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולך אן תעתבר באלאמור אלטביעיה, אלתי תלך אלמנאפע אלעאמה אלמוג'ודה פיהא פי צ'מנהא ולאזם ענהא אד'יאת שכ'ציה כמא באן מן כלאמנא וכלאם גירנא. ובחסב הד'א אלאעתבאר איצ'א לא תעג'ב מן כון קצד אלשריעה לא יתם פי כל שכ'ץ ושכ'ץ, בל ילזם צ'רורה וג'וד אשכ'אץ לא יכמלהם ד'לך אלתדביר אלשרעי, לאן אלצור אלטביעיה אלנועיה לא יחצל כל מא ילזם ענהא פי כל שכ'ץ ושכ'ץ, לאן אלכל מן אלאה ואחד ופאעל ואחד, {{עברית|[וכולם]}} {{עברית|נתנו מרועה אחד}}. וכ'לאף הד'א ממתנע, וקד בינא אן ללממתנע טביעה ת'אבתה לא תתגיר אבדא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מצוות התורה: בין רפואה למשפט}}
{{קו}}לפי התבוננות זו גם לא ייתכן שהמצוות תהיינה תלויות בשוני במצבי בני האדם ובזמנים בדומה לטיפול רפואי המיוחד לכל אדם בהתאם למזגו הנוכחי. אלא ההנהגה של התורה צריכה להיות מוחלטת, כללית, לכול, אפילו היה הדבר מתאים לאנשים מסוימים ולאנשים אחרים לא; כי אילו היה הדבר בהתאם לאנשים הפרטיים היה מגיע קלקול לכול, {{עברית|ונתת דבריך לשיעורין}} {{הפניה|(תוספתא סוכה ד,יב ועוד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'א אלאעתבאר איצ'א לא ימכן אן תכון אלשראיע מקידה בחסב אכ'תלאף חאלאת אלאשכ'אץ ואלאזמאן שבה אלעלאג' אלטבי אלד'י יכ'ץ עלאג' כל שכ'ץ בחסב מזאג'ה אלחאצ'ר, בל ינבגי אן יכון אלתדביר אלשרעי מטלקא עאמא ללכל ואן כאן ד'לך לאז[ם](מא) פי חק אשכ'אץ ופי חק אכ'רין לא ילזם, לאנה לו כאן בחסב אלאשכ'אץ לוקע אלפסאד ללכל {{עברית|ונתת דבריך לשיעורין}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מטרות מצוות התורה אינן תלויות בזמן או במקום}}
{{קו}}
{{אינדקס|מטרה)}} מסיבה זו אין ראוי שהדברים המכוונים מן התורה בכוונה ראשונה (=כמטרה) יהיו תלויים לא בזמן ולא במקום, אלא יהיו הדינים מוחלטים וכלליים, כמו שאמר יתעלה: "{{עברית|הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם}}" {{הפניה|(במדבר טו,טו)}}. אך הכוונה בהם תהיה לאינטרסים הכלליים, השכיחים, כמו שביארנו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומן אג'ל הד'א לא ינבגי אן תקיד אלאמור אלמקצודה קצדא אולא מן אלשריעה לא בזמאן ולא במכאן, בל תכון אלאחכאם מטלקה עאמה, כמא קאל תע(א)לי {{עברית|הקהל חקה אחת לכם}}, לכן ילחט' פיהא אלמצאלח אלעאמה אלאכת'ריה כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה לפרקי מיון טעמי המצוות}}
{{קו}}לאחר שהקדמתי את ההנחות האלה אחל לבאר מה שהתכוונתי לבאר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד תקדימי להד'ה אלמקדמאת אכ'ד' פי תביין מא קצדת תביינה:</td>
</tr>
</table>
