189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק לו}}
{{כותרת|קבוצה א: דעות יסודיות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דעות נכונות: תועלת ברורה}}
{{קו}}ה{{עברית|מצוות}} שהקבוצה הראשונה כוללת, והן הדעות שמנינו ב{{עברית|הלכות יסודי התורה}} – הטעם של כולן ברור. אם תתבונן בהן אחת אחת תמצא את נכונותה של אותה דעה, ושהיא דבר מוכח.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אל{{עברית|מצ[ו]ות}} אלתי תצ'מנתהא אלג'מלה אלאולי והי אלארא אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות יסודי התורה}}, כלהא בינה' אלעלה, תאמלהא ואחדה ואחדה תג'ד צחה' ד'לך אלראי, ואנה אמר ברהאני.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|לימוד וכיבוד המלמדים: הוקרת הידע לשם השגתו}}
{{קו}}
{{אינדקס|ללמוד וללמד)}} וכן יש תועלת ברורה לכל הזירוז וההדגשה ללמוד וללמד, כי אם לא יושג ידע, לא יושגו לא מעשה מתוקן ולא דעה נכונה.{{קו}}{{אינדקס|כבוד ויראה)}} גם לכיבוד נושאי התורה יש תועלת ברורה, כי אם לא תוחדר בנפשות רוממות כלפיהם לא יישמעו דבריהם באשר לדעות ולמעשים שהם ידריכו אליהם. ה{{עברית|מצוה}} הזאת כוללת גם סיגול תכונת הבושה, כוונתי למה שנאמר "{{עברית|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם}}" {{הפניה|(ויקרא יט,לב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך כל מא ג'א מן אלחץ' ואלתאכיד פי אלתעלם ואלתעלים בין אלפאידה, לאנה אן לם יחצל עלם לא יחצל עמל צאלח ולא ראי צחיח. ואכראם חמלה' אלשריעה איצ'א בין אלפאידה, לאנה אן לם תתצ'ע להם עט'מה פי אלנפוס לא יסמע קולהם פי מא ירשדון אליה מן אלארא ואלאעמאל. ופי צ'מן הד'ה אל{{עברית|מצוה}} איצ'א אלתכ'לק באלחיא, אעני קולה {{עברית|מפני שיבה תקום}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שבועה בשם ה': רוממות ה'}}
{{קו}}בכלל קבוצה זו גם הציווי שנצטווינו להישבע בשמו, ונאסר עלינו להפר שבועה, ולהישבע לשווא. הטעם לכל זה ברור, שהוא כדי לרומם אותו יתעלה, ואלה הם מעשים המביאים להאמנה ברוממותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומן הד'ה אלג'מלה איצ'א אלאמר אלד'י אמרנא באלימין באסמה, ונהינא ען חנת' אלימין, וען אימאן אללגו, כל הד'א בין אלעלה אנה תעט'ימא לה תע(א)לי, פהד'ה אעמאל תוג'ב אעתקאד עט'מתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תפילה בעת צרה: ביסוס הדעה על ההשגחה}}
{{קו}}וכן הציווי שנצטווינו לזעוק אליו יתעלה בבוא כל צרה, כוונתי למה שנאמר: "[וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם] {{עברית|וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת}} [וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם]" {{הפניה|(במדבר י,ט)}}, בכלל קבוצה זו. כי זוהי פעולה שעל ידה מתקבעת הדעה הנכונה: שהוא יתעלה משיג את מצבינו ושבידו לתקנם אם נציית ולקלקלם אם נחטא, ולא שנאמין שזה מקרה ודבר אקראי. זוהי משמעות דבריו: "{{עברית|וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי [}}וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי – וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם]" {{הפניה|(ויקרא כו,כא)}}, כלומר: כשאביא עליכם את הפגעים האלה כעונש לכם – אם תתייחסו לפגעים האלה כאילו הם מקרה, אוסיף לכם מן הדבר הזה שאתם חושבים למקרה, בעוצמה ובקושי רבים יותר, והם דבריו: "{{עברית|וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי – וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי}}" {{הפניה|(שם,כז-כח)}}. כי אמונתם שדבר זה הוא מקרה היא מן הדברים המביאים לכך שיתמידו בדעותיהם הנפסדות ובמעשיהם הרעים ושלא ישובו מהם, כמו שנאמר: "{{עברית|הִכִּיתִי אֹתָם וְלֹא חָלוּ}}" {{הפניה|(ירמיהו ה,ג; ושם: הִכִּיתָה)}}. ולכן נצטווינו לקרוא אליו יתעלה ולהתחנן לו ולזעוק לפניו בכל עת צרה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך אלאמר אלד'י אמרנא באסתצראכ'ה תע(א)לי ענד כל שדה, אעני קולה {{עברית|והרעותם בחצוצרות}}, ה[י](ו) מן הד'ה אלג'מלה. לאנה פעל ית'בת בה אלראי אלצחיח, והו אנה תע(א)לי מדרך אחואלנא ובידה אצלאחהא אד'א טענא, ואפסאדהא אד'א עצינא, לא אן נעתקד ד'לך אתפאקא ואמר(א) ערץ', והד'א הו מעני קולה {{עברית|ואם תלכו עמי קרי}}, יעני אני אד'א אנזלת בכם הד'ה אלאפאת עקאבא לכם, אן חמלתם תלך אלאפאת מחמל אלאתפאק פאזידכם מן ד'לך אלאתפאק בזעמכם אשדה ואצעבה, והו קולה {{עברית|והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי}}, לאן אעתקאדהם אן ד'לך אתפאק ממא יוג'ב דואמהם עלי אראיהם אלפאסדה ואעמאלהם אלט'למיה ולא ירג'עון ענהא, כמא קאל {{עברית|הכית[י](ה) אותם}} {{עברית|ולא חלו}}, פלד'לך אמרנא באלדעא לה תע(א)לי ואלהרע אליה ואלצראך' בין ידיה ענד כל מלמה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תשובה, וידוי, קרבנות על שגגות ותעניות: תקווה לתיקון}}
{{קו}}ברור שגם ה{{עברית|תשובה}} היא מן הקבוצה הזאת, כלומר מן הדעות שמציאות בני הדת לא תהיה סדירה אלא אם מאמינים בהן. כי בהכרח יחטא האדם וייכשל, אם בבורות לגבי דעה או מידה שהוא מבכר אף על פי שבאמת אין היא רצויה, או בהתגברות תאווה או כעס. ואילו האמין האדם שאין מרפא לשבר הזה לעולם, היה מתמיד בתעייתו, ואולי אף חוטא עוד יותר, מאחר שלא נותרה לו עצה. אך האמנת התשובה מאפשרת לו לחזור למוטב ולשוב למצב טוב יותר ושלם יותר ממה שהיה בו לפני שחטא. לכן רבו המעשים המקבעים את הדעה הזאת, הנכונה והמועילה מאוד, כוונתי ל{{עברית|וִדויין}}, ל{{עברית|קרבנות}} על השגגות כמו גם על חלק מהזדונות, ול{{עברית|תעניות}}. הדבר המשותף לתשובה מכל חטא הוא עזיבתו, וזוהי תכליתה של דעה זו.{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} אם כן התבררה תועלתם של כל אלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובין הו אן אל{{עברית|תשובה}} איצ'א מן הד'ה אלג'מלה, אעני מן אלארא אלתי לא ינתט'ם וג'וד אשכ'אץ אלמתשרעין אלא באעתקאדהא, לאנה לא בד לשכ'ץ מן אן יכ'טי ויזל, אמא בג'הלה פי ראי יות'רה או כ'לק והו גיר מות'ר באלחקיקה, או בגלבה' שהוה או גצ'ב, פלו אעתקד אלשכ'ץ אן לא ג'ברה להד'א אלצדע אבדא לדאם פי צ'לאלה, וקד רבמא זאד פי עציאנה אד' לם תבק לה חילה, אמא מע אעתקאד אלתובה פהו ינצלח וירג'ע לאחסן חאל ולאכמל ממא כאן קבל אן יעצי. ולד'לך כת'רת אלאעמאל אלמת'בתה להד'א אלראי אלצחיח אלנאפע ג'דא, אעני אל{{עברית|ודויין}} ואל{{עברית|קרבנות}} עלי אלסהו, וכד'לך איצ'א עלי תעמד בעץ' את'אם, ואל{{עברית|תעניות}}. ואלאמר אלעאם ללתובה מן כל ד'נב אלאקלאע ענה פתלך גאיה' הד'א אלראי, פהד'ה כלהא קד באנת פאידתהא:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|קבוצה א: דעות יסודיות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דעות נכונות: תועלת ברורה}}
{{קו}}ה{{עברית|מצוות}} שהקבוצה הראשונה כוללת, והן הדעות שמנינו ב{{עברית|הלכות יסודי התורה}} – הטעם של כולן ברור. אם תתבונן בהן אחת אחת תמצא את נכונותה של אותה דעה, ושהיא דבר מוכח.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אל{{עברית|מצ[ו]ות}} אלתי תצ'מנתהא אלג'מלה אלאולי והי אלארא אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות יסודי התורה}}, כלהא בינה' אלעלה, תאמלהא ואחדה ואחדה תג'ד צחה' ד'לך אלראי, ואנה אמר ברהאני.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|לימוד וכיבוד המלמדים: הוקרת הידע לשם השגתו}}
{{קו}}
{{אינדקס|ללמוד וללמד)}} וכן יש תועלת ברורה לכל הזירוז וההדגשה ללמוד וללמד, כי אם לא יושג ידע, לא יושגו לא מעשה מתוקן ולא דעה נכונה.{{קו}}{{אינדקס|כבוד ויראה)}} גם לכיבוד נושאי התורה יש תועלת ברורה, כי אם לא תוחדר בנפשות רוממות כלפיהם לא יישמעו דבריהם באשר לדעות ולמעשים שהם ידריכו אליהם. ה{{עברית|מצוה}} הזאת כוללת גם סיגול תכונת הבושה, כוונתי למה שנאמר "{{עברית|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם}}" {{הפניה|(ויקרא יט,לב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך כל מא ג'א מן אלחץ' ואלתאכיד פי אלתעלם ואלתעלים בין אלפאידה, לאנה אן לם יחצל עלם לא יחצל עמל צאלח ולא ראי צחיח. ואכראם חמלה' אלשריעה איצ'א בין אלפאידה, לאנה אן לם תתצ'ע להם עט'מה פי אלנפוס לא יסמע קולהם פי מא ירשדון אליה מן אלארא ואלאעמאל. ופי צ'מן הד'ה אל{{עברית|מצוה}} איצ'א אלתכ'לק באלחיא, אעני קולה {{עברית|מפני שיבה תקום}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שבועה בשם ה': רוממות ה'}}
{{קו}}בכלל קבוצה זו גם הציווי שנצטווינו להישבע בשמו, ונאסר עלינו להפר שבועה, ולהישבע לשווא. הטעם לכל זה ברור, שהוא כדי לרומם אותו יתעלה, ואלה הם מעשים המביאים להאמנה ברוממותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומן הד'ה אלג'מלה איצ'א אלאמר אלד'י אמרנא באלימין באסמה, ונהינא ען חנת' אלימין, וען אימאן אללגו, כל הד'א בין אלעלה אנה תעט'ימא לה תע(א)לי, פהד'ה אעמאל תוג'ב אעתקאד עט'מתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תפילה בעת צרה: ביסוס הדעה על ההשגחה}}
{{קו}}וכן הציווי שנצטווינו לזעוק אליו יתעלה בבוא כל צרה, כוונתי למה שנאמר: "[וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם] {{עברית|וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת}} [וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם]" {{הפניה|(במדבר י,ט)}}, בכלל קבוצה זו. כי זוהי פעולה שעל ידה מתקבעת הדעה הנכונה: שהוא יתעלה משיג את מצבינו ושבידו לתקנם אם נציית ולקלקלם אם נחטא, ולא שנאמין שזה מקרה ודבר אקראי. זוהי משמעות דבריו: "{{עברית|וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי [}}וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי – וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם]" {{הפניה|(ויקרא כו,כא)}}, כלומר: כשאביא עליכם את הפגעים האלה כעונש לכם – אם תתייחסו לפגעים האלה כאילו הם מקרה, אוסיף לכם מן הדבר הזה שאתם חושבים למקרה, בעוצמה ובקושי רבים יותר, והם דבריו: "{{עברית|וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי – וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי}}" {{הפניה|(שם,כז-כח)}}. כי אמונתם שדבר זה הוא מקרה היא מן הדברים המביאים לכך שיתמידו בדעותיהם הנפסדות ובמעשיהם הרעים ושלא ישובו מהם, כמו שנאמר: "{{עברית|הִכִּיתִי אֹתָם וְלֹא חָלוּ}}" {{הפניה|(ירמיהו ה,ג; ושם: הִכִּיתָה)}}. ולכן נצטווינו לקרוא אליו יתעלה ולהתחנן לו ולזעוק לפניו בכל עת צרה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך אלאמר אלד'י אמרנא באסתצראכ'ה תע(א)לי ענד כל שדה, אעני קולה {{עברית|והרעותם בחצוצרות}}, ה[י](ו) מן הד'ה אלג'מלה. לאנה פעל ית'בת בה אלראי אלצחיח, והו אנה תע(א)לי מדרך אחואלנא ובידה אצלאחהא אד'א טענא, ואפסאדהא אד'א עצינא, לא אן נעתקד ד'לך אתפאקא ואמר(א) ערץ', והד'א הו מעני קולה {{עברית|ואם תלכו עמי קרי}}, יעני אני אד'א אנזלת בכם הד'ה אלאפאת עקאבא לכם, אן חמלתם תלך אלאפאת מחמל אלאתפאק פאזידכם מן ד'לך אלאתפאק בזעמכם אשדה ואצעבה, והו קולה {{עברית|והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי}}, לאן אעתקאדהם אן ד'לך אתפאק ממא יוג'ב דואמהם עלי אראיהם אלפאסדה ואעמאלהם אלט'למיה ולא ירג'עון ענהא, כמא קאל {{עברית|הכית[י](ה) אותם}} {{עברית|ולא חלו}}, פלד'לך אמרנא באלדעא לה תע(א)לי ואלהרע אליה ואלצראך' בין ידיה ענד כל מלמה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תשובה, וידוי, קרבנות על שגגות ותעניות: תקווה לתיקון}}
{{קו}}ברור שגם ה{{עברית|תשובה}} היא מן הקבוצה הזאת, כלומר מן הדעות שמציאות בני הדת לא תהיה סדירה אלא אם מאמינים בהן. כי בהכרח יחטא האדם וייכשל, אם בבורות לגבי דעה או מידה שהוא מבכר אף על פי שבאמת אין היא רצויה, או בהתגברות תאווה או כעס. ואילו האמין האדם שאין מרפא לשבר הזה לעולם, היה מתמיד בתעייתו, ואולי אף חוטא עוד יותר, מאחר שלא נותרה לו עצה. אך האמנת התשובה מאפשרת לו לחזור למוטב ולשוב למצב טוב יותר ושלם יותר ממה שהיה בו לפני שחטא. לכן רבו המעשים המקבעים את הדעה הזאת, הנכונה והמועילה מאוד, כוונתי ל{{עברית|וִדויין}}, ל{{עברית|קרבנות}} על השגגות כמו גם על חלק מהזדונות, ול{{עברית|תעניות}}. הדבר המשותף לתשובה מכל חטא הוא עזיבתו, וזוהי תכליתה של דעה זו.{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} אם כן התבררה תועלתם של כל אלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובין הו אן אל{{עברית|תשובה}} איצ'א מן הד'ה אלג'מלה, אעני מן אלארא אלתי לא ינתט'ם וג'וד אשכ'אץ אלמתשרעין אלא באעתקאדהא, לאנה לא בד לשכ'ץ מן אן יכ'טי ויזל, אמא בג'הלה פי ראי יות'רה או כ'לק והו גיר מות'ר באלחקיקה, או בגלבה' שהוה או גצ'ב, פלו אעתקד אלשכ'ץ אן לא ג'ברה להד'א אלצדע אבדא לדאם פי צ'לאלה, וקד רבמא זאד פי עציאנה אד' לם תבק לה חילה, אמא מע אעתקאד אלתובה פהו ינצלח וירג'ע לאחסן חאל ולאכמל ממא כאן קבל אן יעצי. ולד'לך כת'רת אלאעמאל אלמת'בתה להד'א אלראי אלצחיח אלנאפע ג'דא, אעני אל{{עברית|ודויין}} ואל{{עברית|קרבנות}} עלי אלסהו, וכד'לך איצ'א עלי תעמד בעץ' את'אם, ואל{{עברית|תעניות}}. ואלאמר אלעאם ללתובה מן כל ד'נב אלאקלאע ענה פתלך גאיה' הד'א אלראי, פהד'ה כלהא קד באנת פאידתהא:</td>
</tr>
</table>
