189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק מה}}
{{כותרת|קבוצה י: המקדש והכהונה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}ה{{עברית|מצוות}} שהקבוצה העשירית כוללת הן אלה שמנינו ב{{עברית|הלכות בית הבחירה}}, {{עברית|הלכות כלי המקדש והעובדים בו}} ו{{עברית|הלכות ביאת המקדש}} {{הפניה|(בספר עבודה)}}. וכבר הודענו {{הפניה|(ג,לב5)}} את תועלת הקבוצה הזאת באופן כללי.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אל{{עברית|מצות}} אלתי תצ'מנתהא אלג'מלה אלעאשרה, הי, אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות בית הבחירה, והלכות כלי המקדש והעובדים בו, והלכות ביאת המקדש}}. וקד אכ'ברנא בפאידה' הד'ה אלג'מלה עלי אלעמום.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקום המקדש וכיוונו: אימוץ והיפוך, מסורת והסתרה}}
{{קו}}
{{אינדקס|הר גבוה)}} ידוע ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו מכוונים לבנות את מקדשיהם ולהקים את פסליהם ("צורותיהם") במקומות הגבוהים ביותר שהם מצאו שם, {{עברית|"עַל הֶהָרִים הָרָמִים}}" {{הפניה|(דברים יב,ב)}}. ולכן הבדיל {{עברית|אברהם אבינו}} את {{עברית|הר המוריה}}, משום שהוא ההר הגבוה ביותר שם, והודיע שם ברבים את ייחוד ה'.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומעלום אן {{עברית|עובדי עבודה זרה}} כאנוא יקצדון לבניאן היאכלהם ואקאמה' צורהם פי אעלי מוצ'ע יג'דונה הנאך, {{עברית|על ההרים הרמים}}, פלד'לך מיז {{עברית|אברהם אבינו הר המוריה}} לכונה אעלי ג'בל הנאך, ואעלן פיה באלתוחיד,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|כיוון)}} הוא ייחד את כיוון התפילה וקבע אותו במערב בדיוק, כי {{עברית|קדש הקדשים}} במערב, וזו משמעות דבריהם (של חז"ל) "{{עברית|שכינה במערב}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא כה,א)}}. הם {{עברית|ז"ל}} ביארו בגמרא (במסכת) {{עברית|יומא}} ש{{עברית|אברהם אבינו}} קבע את כיוון התפילה, כלומר {{עברית|בית קדש הקדשים}}. הטעם לכך לדעתי הוא שמכיוון שהדעה המפורסמת בעולם אז היתה עבודת השמש, ושהיא האלוה, אין ספק שכל בני האדם היו פונים למזרח. ולכן פנה {{עברית|אברהם אבינו}} למערב ב{{עברית|הר המוריה}}, כלומר ב{{עברית|מקדש}}, כדי להפנות עורף לשמש. הלא תראה מה עשו {{עברית|ישראל}} כשסררו וכפרו ושבו לאותן דעות קדומות קלוקלות: "{{עברית|אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ}}" {{הפניה|(יחזקאל ח,טז; ושם: מִשְׁתַּחֲוִיתֶם)}}. הבן נקודה מופלאה {{מונח|גריב}} זו.</td>
<td class="ar">וכ'צץ אלקבלה וחדדהא לעין אלגרב לאן {{עברית|קדש הקדשים}} פי אלגרב, והו מעני קולהם {{עברית|שכינה במערב}}. וקד בינוא {{עברית|ז"ל}} פי גמר(א) {{עברית|יומא}} אן {{עברית|אברהם אבינו}} חדד אלקבלה אעני {{עברית|בית קדש הקדשים}}. ועלה' ד'לך ענדי אנה למא כאן אלראי אלמשהור פי אלעאלם חיניד' עבאדה' אלשמס ואנהא אלאלאה, פלא שך אן כאן אלנאס כלהם יסתקבלון אלשרק, פלד'לך אסתקבל {{עברית|אברהם אבינו}} אלגרב פי {{עברית|הר המוריה}} אעני פי אל{{עברית|מקדש}}, חתי יסתדבר אלשמס. אלא תרי {{עברית|ישראל}} ענד רדתהם וכפרהם ורג'ועהם לתלך אלארא אלקדימה אלפאסדה מא פעלוא, {{עברית|אח[ו]ריהם אל היכל י"י ופניהם קדמה והמה משתחוי(ת)ם קדמה לשמש}}, פאפהם הד'ה אלגריבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מסורת)}} כמו כן אין ספק לדעתי שאותו מקום שהבדיל {{עברית|אברהם}} בהתגלות היה ידוע ל{{עברית|משה רבינו}} ולרבים. כי {{עברית|אברהם}} ציווה עליהם שיהיה זה בית עבודת ה', כמו שביאר המתרגם ואמר: "{{עברית|וּפְלַח וְצַלִּי אַבְרָהָם תַּמָּן קֳדָם ה' וַאֲמַר: הָכָא יְהוֹן פָּלְחִין דָּרַיָּא, [}}בְּכֵין יִתְאֲמַר בְּיוֹמָא הָדֵין בְּטוּרָא הָדֵין אַבְרָהָם קֳדָם ה' פְּלַח]" (=ועבד והתפלל אברהם שם לפני ה' ואמר: כאן יהיו עובדים הדורות, על כן ייאמר ביום הזה בהר ההוא אברהם לפני ה' עבד) {{הפניה|(אונקלוס בראשית כב,יד)}}.</td>
<td class="ar">ולא שך איצ'א ענדי באן ד'לך אלמוצ'ע אלד'י מיזה {{עברית|אברהם}} באלוחי כאן מעלו[ם](מא) ענד {{עברית|משה רב[י]נו}} וענד כת'ירין, לאן {{עברית|אברהם}} קד אוצאהם באן יכון הד'א בית עבאדה, כמא בין אלמתרג'ם וקאל {{עברית|ופלח וצלי אברהם תמן}} {{עברית|(באתרא ההוא}} {{עברית|ואמר) קדם י"י [ואמר]}} {{עברית|הכא יהון פלחין דריא}} {{עברית|ו[כ](ג)ו'}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הסבר להסתרתו)}} אשר לשאלה מדוע (מקום זה) לא נזכר במפורש ב{{עברית|תורה}} ולא יוחד אלא נרמז אליו ונאמר: "[הַמָּקוֹם] {{עברית|אֲשֶׁר יִבְחַר ה' [}}אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם]" {{הפניה|(דברים יב,יא ועוד)}} – יש לכך לדעתי שלוש סיבות.{{קו}}{{אינדקס|א)}} האחת: כדי שהאומות לא ייאחזו בו ויילחמו עליו בחוזקה משידעו שמקום זה הוא תכלית התורה בארץ. {{אינדקס|ב)}} השנייה: שלא יהרסוהו אלה שהוא כעת בידם ויחריבוהו ככל יכולתם.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} והשלישית, והיא החשובה ביותר: שלא יבקש כל {{עברית|שבט}} שהוא יהיה {{עברית|בנחלתו}} ושהוא יזכה בו, וכך יארעו מחלוקת וסכסוך כפי שאירע בבקשת ה{{עברית|כהונה}}. לכן נצטווינו שלא ייבנה {{עברית|בית הבחירה}} אלא אחרי {{עברית|הקמת מלך}}, כדי שהציווי יהיה בידי אחד וייפסקו המאבקים, כמו שביארנו ב{{עברית|ספר שופטים}} {{הפניה|(מלכים ומלחמות א,א-ב)}}.</td>
<td class="ar">וא[נ]מא כונה לם יצרח בד'כרה פי אל{{עברית|תורה}} ולם ישכ'ץ בל אשיר אליה וקיל {{עברית|אשר יבחר י"י ו[כ](ג)ו'}}, פפי ד'לך ענדי ת'לת' חכם, אחד(א)הא אן לא תתמסך בה אל[מלל](אמם) ותחארב עליה חרבא שדידא אד'א עלמוא אן הד'א אלמוצ'ע גאיה' אלשריעה מן אלארץ', ואלת'אניה אן לא יפסדה אלד'ין הו אלאן באידיהם וידמרו[נ]ה גאיה' מא ימכנהם, ואלת'אלת'ה והי אלאכד אן לא יטלב כל {{עברית|שבט}} אן יכון ד'לך {{עברית|בנחלתו}} ויפוז בה פיקע מן אלכ'לאף ואלפתנה מת'ל מא וקע פי טלב אל{{עברית|כהונה}}, ולד'לך ג'א אלאמר אן לא יבני {{עברית|בית הבחירה}} אלא בעד {{עברית|הקמת מלך}}, חתי יכון אלאמר לואחד וירתפע אלנזאע כמא בינא פי {{עברית|ספר שופטים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – ארון הברית: ביסוס הנבואה}}
{{קו}}ידוע שהאנשים הללו היו בונים מקדשים לכוכבים, ובאותו מקדש היו שמים את הפסל שהסכימו לעובדו, כלומר פסל המיוחס לכוכב מסוים או לחלק של גלגל (שמימי). על כן נצטווינו אנחנו לבנות מקדש לו יתעלה ולהניח בו את ה{{עברית|ארון}} אשר בו {{עברית|שני לוחות}} הכוללים את "{{עברית|אָנֹכִי}}" {{הפניה|(שמות כ,ב; דברים ה,ו)}} ו"{{עברית|לֹא יִהְיֶה לְךָ}}" {{הפניה|(שמות כ,ג; דברים ה,ז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומעלום אן אולאיך כאנוא יבנון היאכל ללכואכב, ויג'על פי ד'לך אלהיכל אלצורה אלמתפק עלי עבאדתהא אעני צורה מנסובה לכוכב מא או לג'ז מן פלך, פאמרנא נחן אן נבני היכל(א) לה תע(א)לי ונודע פיה אל{{עברית|ארון}} אלד'י פיה {{עברית|שני לוחות}} אלמצ'מנה {{עברית|אנכי}} ו{{עברית|לא יהיה לך}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">ידוע שהיסוד של ההאמנה בנבואה קודם להאמנה בתורה: אם אין נביא – אין תורה. וההתגלות באה לנביא רק באמצעות מלאך: "{{עברית|וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה'}}" {{הפניה|(בראשית כב,טו)}}, "{{עברית|וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'}}" {{הפניה|(שם טז,ט-יא)}}, ואלה רבים מספור. ואפילו תחילת נבואתו של {{עברית|משה רבינו}} היתה על ידי מלאך: "{{עברית|וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ}} [מִתּוֹךְ הַסְּנֶה]" {{הפניה|(שמות ג,ב)}}. התברר אם כן שההאמנה במציאות המלאכים קודמת להאמנה בנבואה, וההאמנה בנבואה קודמת להאמנה בתורה.</td>
<td class="ar">וקד עלם אן קאעדה' אעתקאד אלנבוה מתקדם לאעתקאד אלשריעה, אן לם יכן נבי פלא שריעה, ואלנבי אנמא יאתיה אלוחי בוסאטה' אלמלאך, {{עברית|ויקרא מלאך י"י, ויאמר לה מלאך י"י}}, והד'א אכת'ר מן אן יחצי, חתי {{עברית|משה רב[י]נו}} אפתתאח נבותה במלאך {{עברית|וירא (אליו) מלאך י"י [אליו]}} {{עברית|בלבת אש}}, פקד תבין אן אעתקאד וג'וד אלמלאיכה מתקדם לאעתקאד אלנבוה, ואעתקאד אלנבוה מתקדם לאעתקאד אלשריעה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">וכיוון שהצאבים לא ידעו את מציאותו של האלוה יתהדר ויתעלה, וחשבו שהמצוי הקדום שאין חל עליו שום העדר הוא הגלגל וכוכביו, וששופעים ממנו כוחות על הצלמים ועל חלק מהעצים, כלומר ה{{עברית|אשרות}} – הם חשבו שהצלמים והעצים הם אשר משרים התגלות על הנביאים ומדברים איתם בהתגלות ומלמדים אותם את המועיל והמזיק, כמו שביארנו לך {{הפניה|(ג,כט8-7)}} על שיטותיהם לגבי {{עברית|נביאי הבעל ונביאי האשרה}}.</td>
<td class="ar">ולמא ג'הלת אלצאבה וג'וד אלאלאה ג'ל ועלא וט'נוא אן אלמוג'וד אלקדים אלד'י לא ילחקה עדם קט הו אלפלך וכואכבה, ואן קוי תפיץ' מנה עלי אלאצנאם ובעץ' אלשג'ר אעני אל{{עברית|אשרות}}, ט'נוא אן אלאצנאם ואלשג'ר הי אלתי תוחי ללאנביא ותכלמהם פי אלוחי ותעלמהם מא ינפע ומא יצ'ר, כמא בינא לך מן מד'אהבהם פי {{עברית|נביאי הבעל ונביאי האשרה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">ומאחר שהתבררה האמת למלומדים, ונודע בהוכחה שיש מצוי שאינו גוף ולא כוח בגוף, שהוא האלוה האמיתי, והוא אחד; ושיש גם מצויים אחרים, נבדלים, שאינם גופים, והם אשר מציאותו יתעלה שפעה עליהם, והם המלאכים כמו שביארנו {{הפניה|(א,מט4-1; ב:ד-ו,יא-יב,לד; ועוד)}}; וכל המצויים האלה חיצוניים לגלגל וכוכביו – נודע בוודאות שאותם מלאכים הם אשר משרים באמת התגלות על הנביאים, לא הצלמים וה{{עברית|אשרות}}.</td>
<td class="ar">פלמא תבין אלחק ללעלמא ועלם באלברהאן אן ת'ם מוג'וד לא ג'סם ולא קוה פי ג'סם הו אלאלאה אלחק והו ואחד, ואן ת'ם איצ'א מוג'ודאת אכ'ר מפארקה ליסת אג'סאמא, והי אלתי פאץ' עליהא וג'ודה תע(א)לי, והי אלמלאיכה כמא בינא, והד'ה אלמוג'ודאת כלהא כ'ארג'ה ען אלפלך וכואכבה, עלם יקינא אן תלך אלמלאיכה הי אלתי תוחי ללאנביא חקא לא אלאצנאם ואל{{עברית|אשרות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">הרי התברר מתוך מה שהקדמנו שההאמנה במציאות המלאכים באה בעקבות ההאמנה במציאות האלוה, ושבזאת מתאששות הנבואה והתורה. לחיזוק ההאמנה ביסוד זה ציווה יתעלה שיעשו על ה{{עברית|ארון}} צורת {{עברית|שני מלאכים}}, כדי שתתקבע מציאות המלאכים בהאמנת ההמון, {{אינדקס|א)}} שהיא דעה נכונה, שנייה להאמנה במציאות האלוה, {{אינדקס|ב)}} והיא יסוד {{מונח|מבדא}} לנבואה ולתורה, {{אינדקס|ג)}} ושוללת {{עברית|עבודה זרה}} כמו שביארנו {{הפניה|(9-8)}}. ואילו היתה צורה אחת, כלומר צורת {{עברית|כרוב אחד}} – היתה בכך הטעיה, והיו חושבים שהיא צורת האלוה הנעבד כמו שהיו עושים {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, וגם שהמלאך הוא פרט אחד, ודבר זה מוביל לשניוּת (=דואליזם) מסוימת. וכיוון שנעשו {{עברית|שני כרובים}}, יחד עם האמירה המפורשת "{{עברית|ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד}}" {{הפניה|(דברים ו,ד)}}, התבססה הדעה על קיום המלאכים ושהם רבים, ונשמרנו מן הטעות לגביהם שהם אלוה, מאחר שהאלוה אחד והוא ברא את הריבוי הזה.</td>
<td class="ar">פקד תבין במא קדמנאה אן אעתקאד וג'וד אלמלאיכה תאבע לאעתקאד וג'וד אלאלאה, ואן בד'לך תצח אלנבוה ואלשריעה, פלוכאדה' אעתקאד הד'ה אלקאעדה אמר תע(א)לי אן יעמל עלי אל{{עברית|ארון}} צורה' {{עברית|שני מלאכים}} לית'בת וג'וד אלמלאיכה פי אעתקאד אלג'מהור אלד'י ד'לך ראי צחיח ת'א[ני](ן) לאעתקאד וג'וד אלאלאה, והו מבדא ללנבוה ואלשריעה, ומבטל ל{{עברית|עבודה זרה}} כמא בינא. ולו כאנת צורה ואחדה אעני צורה' {{עברית|כרוב אחד}} לכאן פי ד'לך תצ'ליל, וכאן יט'ן אן הד'ה צורה' אלאלאה אלמעבוד כמא כאן יפעל {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, ואן אלמלאך ואחד איצ'א באלשכ'ץ פיודי ד'לך לת'נוי מא, פלמא עמל {{עברית|שני כרובים}} מע אלתצריח {{עברית|י"י אלהינו י"י אחד}}, צח ת'באת אלראי בוג'וד אלמלאכיה ואנהם כת'ירין, ואמן אלגלט פיהם באנהם אלאה, אד' אלאלאה ואחד והו כ'לק הד'ה אלכת'רה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – המנורה: כבוד}}
{{קו}}כן הוצבה מולו {{עברית|מנורה}} כדי לרומם ולכבד את הבית, כי הבית שדולקים בו נרות תמיד ומוסתר בפרוכת – עושה רושם גדול על הנפש. וידוע לך כמה התורה הדגישה את ההאמנה ברוממות ה{{עברית|מקדש}} ויראתו, כדי שתושג לאדם היפעלות של הכנעה ורוך בראייתו, ונאמר: "[אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ] {{עברית|וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ}}" {{הפניה|(ויקרא יט,ל)}}. הוא הסמיך זאת ל{{עברית|שמירת שבת}} כדי לחזק את {{עברית|יראת המקדש}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אתכ'ד'ת {{עברית|מנורה}} אמאמה תעט'ימא ווקארא ללבית, לאן אלבית אלמסרוג' פיה דאימא אלמחג'וב בסתארה לה פי אלנפס מוקע עט'ים, וקד עלמת תאכיד אלשריעה פי אעתקאד עט'מה' אל{{עברית|מקדש}} וכ'ופה, חתי יחצל ללאנסאן אנפעאל אלכ'שוע ואלרקה ענד רויתה וקאל {{עברית|ומקדשי תיראו}}, וקרנה ב{{עברית|שמירת שבת}} תאכידא ל{{עברית|יראת המקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – המזבחות והשולחן: הקרבה וטעם נעלם}}
{{קו}}הצורך ב{{עברית|מזבח הקטורת}} וב{{עברית|מזבח העולה}} וכליהם ברור. אשר ל{{עברית|שֻלחן}} ולהיות הלחם עליו תמיד – איני יודע מה הטעם לזה, ולא מצאתי עד היום לְמה אוכל לייחס אותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואלחאג'ה ל{{עברית|מזבח הקטורת}} ו{{עברית|מזבח העולה}} ואואניהמא בינה. ואמא אל{{עברית|שלחן}} וכון אלכ'בז עליה דאימא פאני לם אעלם לד'לך עלה, ולא וג'דת לאי שי אנסבה אלי הד'ה אלגאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – אבני המזבח: שוני}}
{{קו}}אשר לאיסור לסתת את אבני ה{{עברית|מזבח}} – ידועים לך הטעם שנתנו לו (חז"ל), ודבריהם: "{{עברית|אינו דין שיונף המקצר על המאריך}}" {{הפניה|(משנה מידות ג,ד)}}. וזה טוב על דרך ה{{עברית|דרשות}}, כמו שציינו {{הפניה|(ג,מג13-11)}}. אך הטעם לכך ברור, והוא ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו בונים את המזבחות באבנים מסותתות, ועל כן נאסר להידמות להם, וכדי להתרחק מלהידמות להם על ה{{עברית|מזבח}} להיות מאדמה, שנאמר: "{{עברית|מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי}}" {{הפניה|(שמות כ,כא)}}. ואם אין ברירה אלא לעשותו מאבנים, עליהן להיות בצורתן הטבעית ולא מסותתות. זאת כעין האיסור על {{עברית|אבן משכית}} ועל נטיעת עץ {{עברית|אצל המזבח}}. והמטרה כולה אחת: שלא נעבוד את ה' בצורת פרטי עבודותיהם שהיו עושים לנעבדיהם. וזה מה שאסר באופן כללי ואמר: "[הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר] {{עברית|אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי}}" {{הפניה|(דברים יב,ל)}}, כלומר שאין לעשות כן לה', מן הטעם שאמר: "{{עברית|כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם [}}כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם]" {{הפניה|(שם,לא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא אלנהי ען הנדמה' חג'ארה' אל{{עברית|מזבח}} פקד עלמת תעלילהם פי ד'לך וקולהם {{עברית|אינו דין שיונף המקצר על המאריך}}, והד'א ג'יד עלי ג'הה' אל{{עברית|דרשות}} כמא ד'כרנא. ואלעלה פי ד'לך בינה, וד'לך אן {{עברית|עובדי עבודה זרה}} כאנוא יבנון אלמד'אבח באלחג'ארה אלמנחותה פנהי ען אלשתבה בהם, ואן יכון אל{{עברית|מזבח}} מן טין הרב(א) מן אלתשבה בהם קאל {{עברית|מזבח אדמה תעשה לי}}, ואן כאן ולא בד ועמל מן חג'ארה פתכון בצורתהא אלטביעיה לא תנחת, כמת'ל אלנהי ען {{עברית|אבן משכית}} וען גרס שג'רה {{עברית|אצל המזבח}}, ואלגרץ' כלה ואחד והו אן לא נעבד אללה בצורה' עבאדאתהם אלג'זאיה אלתי כאנוא יפעלונהא למעאב(י)דהם, וען הד'א אלמעני נהי עלי אלעמום וקאל {{עברית|איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני}}, יעני אן לא יפעל ד'לך ללה ללעלה אלתי קאל {{עברית|כי כל תועבת י"י אשר שנא עשו לאלהיהם ו[כ](ג)ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מכנסיים ואיסור מדרגות למזבח: צניעות הכהנים}}
{{קו}}ידוע לך כמה מפורסמת היתה עבודת {{עברית|פעור}} באותם זמנים, ושהיא היתה על ידי גילוי הערווה, ולכן נצטוו ה{{עברית|כהנים}} לעשות מכנסיים "{{עברית|לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה}}" {{הפניה|(שמות כח,מב)}} בשעת ה{{עברית|עבודה}}, ושאפילו כך לא יעלו על ה{{עברית|מזבח}} במדרגות, "{{עברית|אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו}}" {{הפניה|(שם כ,כג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת שהרה' עבאדה' {{עברית|פעור}} פי תלך אלאזמנה ואנהא בכשף אלעורה, פלד'לך אמר אל{{עברית|כהנים}} בעמל סראויל {{עברית|לכסות בשר ערוה}} ענד אל{{עברית|עבודה}}, ואן לא יטלע מע ד'לך לל{{עברית|מזבח}} בדרג' {{עברית|אשר לא תגלה ערותך עליו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}15</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שמירת המקדש: כבוד}}
{{קו}}ה{{עברית|שמירה}} והסיבוב סביב ה{{עברית|מקדש}} תמיד הן כדי לרוממו ולכבדו, וכן שלא יתפרצו אליו הבורים והטמאים, וגם לא במצב של ניוול, כמו שיתבאר {{הפניה|(פסקה 16)}}. ומכלל הדברים המביאים להערצת ה{{עברית|מקדש}} ורוממותו כדי שנשיג {{עברית|יראה}} ממנו – שלא ייכנס אליו שיכור, ולא טמא, ולא מנוול, כלומר {{עברית|פרוע ראש וקרוע בגדים}}, ושכל {{עברית|עובד}} {{עברית|יקדש ידיו ורגליו}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא כון אל{{עברית|שמירה}} ואלטוף חול אל{{עברית|מקדש}} דאימא פד'לך תעט'ימא לה ותוקירא, ולאן לא יתהג'ם איצ'א אלג'האל ואלאנג'אס אליה ולא פי חאל שעת' כמא יבין. ומן ג'מלה' אלאשיא אלמוג'בה לאג'לאל אל{{עברית|מקדש}} ותעט'ימה חתי תחצל לנא מנה {{עברית|יראה}} אן לא ידכ'לה סכראן, ולא נג'ס, ולא שעת' אעני {{עברית|פרוע ראש וקרוע בגדים}}, ואן כל {{עברית|עובד יקדש ידיו ורגליו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|נושאי התפקידים וייצוגם: כבוד}}
{{קו}}כמו כן כדי לרומם את הבית,{{קו}}{{אינדקס|א)}} רוממה מעלת עובדיו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויוחדו ה{{עברית|כהנים}} וה{{עברית|לוים}},{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ונעשו ל{{עברית|כהנים}} המלבושים המכובדים והיפים והנאים ביותר: "{{עברית|בִּגְדֵי קֹדֶשׁ}} [...] {{עברית|לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת}}" {{הפניה|(שמות כח,ב)}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ושלא ישמש ב{{עברית|עבודה בעל מום}} – ולא רק בעלי מום בלבד אלא גם זיהומים פוסלים את ה{{עברית|כהנים}} כמו שהתבאר בדיני {{עברית|מצוה}} זו {{הפניה|(ביאת המקדש ז,יג)}}. כי מה שמגדיל אדם בעיני ההמון אינו צורתו האמיתית אלא שלמות אבריו ויפי לבושו, והמטרה היא שתהיה לבית הזה רוממות וכבוד בעיני הכול.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך איצ'א לתעט'ים אלבית עט'ם קדר כ'דאמה ואפרדוא אל{{עברית|כהנים}} ואל{{עברית|לוים}}, וג'על לל{{עברית|כהנים}} אג'ל זי ואחסנה ואג'מלה {{עברית|בגדי קדש לכבוד ולתפארת}}, ואן לא יתצרף פי אל{{עברית|עבודה בעל מום}}, ליס ד'ו עאהה פקט אלא ואלסמאג'את איצ'א תפסול אל{{עברית|כהנים}} כמא בין פי פקה הד'ה אל{{עברית|מצוה}}, לאן אלג'מהור לא יעט'ם אלשכ'ץ ענדהם בצורתה אלחקיקיה אלא בכמאל אעצ'איה וחסן ת'יאבה, ואלמקצוד עט'מה תקע להד'א אלבית וכראמה ענד אלכל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">17</td>
<td class="he">אשר ל{{עברית|בן לוי}}, שאינו מקריב ושאין מדמים שהוא מכפר על חטאים כמו שנאמר על ה{{עברית|כהנים}} "{{עברית|וְכִפֶּר עָלָיו}}" {{הפניה|(ויקרא ד,כו ועוד רבים)}}, "{{עברית|וְכִפֶּר עָלֶיהָ}}" {{הפניה|(שם יב,ז-ח; טו,ל)}}, אלא המטרה ב{{עברית|לוי}} היא אמירת ה{{עברית|שיר}} בלבד – הוא נפסל ב{{עברית|קול}}, כי גם ב{{עברית|שיר}} המטרה היא היפעלות הנפשות מאותן אמירות, והנפש אינה נפעלת אלא ממנגינות נעימות, וכן עם כלי נגינה, כמו שהיה הדבר תמיד ב{{עברית|מקדש}}.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|בן לוי}} אלד'י לא יקרב ולא יתכ'יל פיה אנה יסתגפר אלד'נוב כמא ג'א פי אל{{עברית|כהנים וכפר עליו וכפר עליה}}, בל אלקצד באל{{עברית|לוי}} קול אל{{עברית|שיר}} פקט פהו יפס(ו)ל ב{{עברית|קול}}, לאן אלמקצוד איצ'א באל{{עברית|שיר}} אנפעאל אלאנפס לתלך אלאקאויל, ולא תנפעל אלנפס אלא ללאלחאן אלמלד'ה ומע אלאלאת איצ'א כמא כאן אלאמר פי אל{{עברית|מקדש}} דאימא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">18</td>
<td class="he">אפילו על ה{{עברית|כהנים}}, גם אלה ה{{עברית|כשרים}} העומדים ב{{עברית|מקדש}}, נאסר {{אינדקס|א)}} לשבת בו, {{אינדקס|ב)}} ולהיכנס ל{{עברית|היכל}} בכל עת, {{אינדקס|ג)}} ולהיכנס ל{{עברית|קדש הקדשים}} תמיד, פרט ל{{עברית|כהן גדול ביום הכפורים}} ארבע פעמים ותו לא – כרוממות ל{{עברית|מקדש}}.</td>
<td class="ar">ולו אל{{עברית|כהנים}} איצ'א אל{{עברית|כשרים}} אלמקימ[י](ו)ן פי אל{{עברית|מקדש}} מנהי[י](ו)ן ען אלג'לוס פיה, וען דכ'ול אל{{עברית|היכל}} פי כל וקת, וען דכ'ול {{עברית|ק(ו)דש הקדשים}} דאימא אלא {{עברית|כהן גדול ביום הכפורים}} ארבע מראת לא גיר, כל הד'א תעט'ימא לל{{עברית|מקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}19</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקטורת: ריח נעים}}
{{קו}}מכיוון שבמקום המקודש היו שוחטים בהמות רבות בכל יום, וחותכים בו את בשרן ורוחצים בו את קרביהן – אין ספק שאילו הונח במצב הזה כפי שהוא בלי שינוי, היה ריחו כריח בית מטבחיים. לכן נצטווינו בו על {{עברית|הקטרת הקטורת}} פעמיים בכל יום, {{עברית|בבֹּקר ובין הערבים}}, כדי שיתבשם ריחו וריח כל בגדי המשרתים בו. ידועים לך דבריהם (של חז"ל): "{{עברית|מיריחו היו מריחין ריח הקטורת}}" {{הפניה|(משנה תמיד ג,ח)}}. וגם זה שומר על {{עברית|יראת המקדש}}. אך אילו לא היה לו ריח טוב, וכל שכן אילו היה ההפך מזה, היה מושג ההפך מרוממות, כי הנפש מתרווחת מאוד מריחות טובים ונמשכת אליהם, ומתכווצת מריחות רעים ובורחת מהם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולמא כאן אלמוצ'ע אלמקדס תד'בח פיה (אלד'באיח)[אלבהאים] אלכת'ירה כל יום ותקטע פיה אללחמאן ותחרק ותגסל פיה אלבטון, פלא שך אנה לו תרך עלי הד'ה אלחאל פקט לכאנת ראיחתה ראיחה' מואצ'ע אללחמאן, פלד'לך אמר פיה ב{{עברית|הקטרת הקט[ו]רת}} מרתין פי כל יום {{עברית|בבקר ובין הערבים}} לתטיב ראיחתה וראיחה' ת'יאב כל מן יכ'דם פיה, קד עלמת קולהם {{עברית|מיריחו היו מריחין ריח הקטורת}}, והד'א איצ'א ממא יבקי {{עברית|יראת המקדש}}, אמא לו לם תכן לה ראיחה טיבה פכיף לו כאן כ'לאף ד'לך לכאן אלחאצל צ'ד אלתעט'ים, לאן אלנפס תנבסט ג'דא ללרואיח אלטיבה ותמתד נחוהא, ותנקבץ' מן אלרואיח אלמנתנה ותפר מנהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}20</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שמן המשחה: כבוד}}
{{קו}}אשר ל{{עברית|שמן המשחה}} – הוא כולל שתי תועלות: {{אינדקס|א)}} כדי שמה שנמשח בו יתבשם, {{אינדקס|ב)}} ושיאמינו ברוממותו של אותו דבר שנמשח, בקדושתו ובהבדלתו מדברים אחרים ממינו, בין אם הוא אדם או בגד או כלי – הכול חוזר ל{{עברית|יראת המקדש}} שהיא סיבה ל{{עברית|יראת ה'}}. כי בפנייה אליו מושגת היפעלות, והלבבות הקשים מתעדנים ומתרככים – וה' התחכם {{מונח|תלטף}} את כל ההתחכמות הזאת ב{{עברית|עֵצוֹת מֵרָחֹק}} {{הפניה|(ישעיהו כה,א)}} כדי לעדנם ולהכניעם בעת שיפנו אל הבית הזה. זאת כדי שישמעו לציוויי ה' המדריכים בדרך ישרה וייראו ממנו, כמו שהתבאר לנו בלשון ה{{עברית|תורה}} ונאמר: "{{עברית|וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ – לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים}}" {{הפניה|(דברים יד,כג)}}. הרי התברר לך מהי התכלית המבוקשת בכל הפעולות האלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא {{עברית|שמן המשחה}} פג'מע פאידתין, תטיב מא ידהן בה, ואעתקאד תעט'ים ד'לך אלשי אלממסוח ותקדיסה ותמייזה עלי גירה מן נועה, שכ'ץ אנסאן כאן [ד'לך] או ת'וב(א) או אניה, אלכל ראג'ע ל{{עברית|יראת המקדש}} אלתי הי סבב ל{{עברית|יראת י"י}}, לאנה יחצל אלאנפעאל ענד קצודה פתלין אלקלוב אלקאסיה ותרק, אלתי תלטף אלאלאה כל הד'א אלתלטף ב{{עברית|עצות מרחוק}} לאלאנתהא וכ'שועהא חין תקצד הד'א אלבית, פתקבל אואמר אללה אלהאדיה ותכ'אפה כמא יבין לנא פי נץ אל{{עברית|תורה}} [וקאל] {{עברית|ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את י"י אלהיך כל הימים}}, פקד באנת לך אלגאיה אלמקצודה בכל הד'ה אלאפעאל אי שי הי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">21</td>
<td class="he">אשר לטעם האיסור לחקות את {{עברית|שמן המשחה}} וה{{עברית|קטורת}} – הוא ברור מאוד: כדי שלא יריחו את הריח הזה אלא שם, וכך תהיה ההיפעלות מהם רבה יותר, וכן כדי שלא יחשבו שכל מי שנמשח בשמן הזה או בדומה לו הובדל, כך שיבואו קלקולים גדולים וסכסוכים.</td>
<td class="ar">ואמא עלה' אלנהי ען אלתמת'ל ב{{עברית|שמן המשחה}} ואל{{עברית|קט[ו]רת}} פבינה ג'דא, חתי לא תשם תלך אלראיחה אלא הנאך פיכון אלאנפעאל להא אכת'ר, ואן לא יט'ן איצ'א אן כל מן אנדהן בהד'א אלדהן או בשבהה תמיז פתחדת' פסאדאת עט'ימה ופתן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}22</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקפדה על הכלים והבגדים: כבוד}}
{{קו}}אשר לכך שה{{עברית|ארון}} נישא על הכתף ולא על עגלות – אופן הרוממות בכך ברור. ואין לפגוע בתבניתו אפילו בהוצאת ה{{עברית|בדים}} מן ה{{עברית|טבעות}}. וכן אין לפגוע בתבנית ה{{עברית|אפוד}} וה{{עברית|חֹשן}}, אפילו בהסרת אחד מהם מן השני. ומלאכת ה{{עברית|בגדים}} כולם נעשית באופן מושלם באריג מבלי פיצול וחיתוך, כדי שלא תיפגע צורת האריג.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא כון אל{{עברית|ארון}} ינקל עלי אלכתף לא עלי אלעג'ל פוג'ה אלתעט'ים פי ד'לך בין, ולא יפסד לה שכל ולו באכ'ראג' אל{{עברית|בדים}} מן אל{{עברית|טבעות}}. וכד'לך לא יפסד שכל אל{{עברית|אפוד}} ואל{{עברית|חשן}} ולו בתנחיה' אחדהמא ען אלאכ'ר. ואן תחכם צנאעה' אל{{עברית|בגדים}} כלהא פי אלנסיג' דון תפציל ותקטיע חתי לא תפסד צורה' אלנסיג'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}23</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|האיסור לעשות מלאכה אחרת: אחריות מוגדרת}}
{{קו}}וכן נאסר על כל אדם ממשרתי ה{{עברית|מקדש}} לעסוק בתפקידו של חברו, כי בתפקידים המסורים לרבים, אם לא מייחדים כל אדם לתפקיד מסוים, פושים ההתרשלות והרפיון בכול.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך נהי כל שכ'ץ מן כ'דאם אל{{עברית|מקדש}} אן יתנאול שגל גירה, לאן אלאשגאל אלמכ'אלה לג'מאעה אד'א לם יפרד כל שכ'ץ לשגל מכ'צוץ פיקע אלתואני ואלתראכ'י מן אלכל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}24</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מתחמים מדורגים: כבוד}}
{{קו}}וכן ברור שאותה הדְרָגה במעלות (המתחמים), שנקבעו דינים ל{{עברית|הר הבית}}, ודינים ל{{עברית|חֵיל}}, ודינים ל{{עברית|עזרת הנשים,}} ודינים ל{{עברית|עזרה}}, וכן הלאה עד {{עברית|קדש הקדשים}} – כל זה לתוספת רוממות ולמתן {{עברית|יראה יתרה}} בלבו של כל הפונה אליו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובין הו איצ'א אן הד'א אלתדריג' פי אלמנאזל, אלד'י ג'עלוא ל{{עברית|הר הבית}} אחכא[ם](מא), ולל{{עברית|חיל}} אחכא[ם](מא), ול{{עברית|עזרת [ה]נשים}} אחכא[ם](מא), ולל{{עברית|עזרה}} אחכא[ם](מא), והכד'א אלי {{עברית|קדש הקדשים}}, פאן הד'א כלה זיאדה' תעט'ים ואיקאע {{עברית|יראה יתרה}} פי קלב כל קאצד לה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}25</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}הנה סיימנו לתת טעמים לכל פרטי הקבוצה הזאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד אתינא עלי תעליל ג'זאיאת הד'ה אלג'מלה כלהא:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|קבוצה י: המקדש והכהונה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פתיחה}}
{{קו}}ה{{עברית|מצוות}} שהקבוצה העשירית כוללת הן אלה שמנינו ב{{עברית|הלכות בית הבחירה}}, {{עברית|הלכות כלי המקדש והעובדים בו}} ו{{עברית|הלכות ביאת המקדש}} {{הפניה|(בספר עבודה)}}. וכבר הודענו {{הפניה|(ג,לב5)}} את תועלת הקבוצה הזאת באופן כללי.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אל{{עברית|מצות}} אלתי תצ'מנתהא אלג'מלה אלעאשרה, הי, אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות בית הבחירה, והלכות כלי המקדש והעובדים בו, והלכות ביאת המקדש}}. וקד אכ'ברנא בפאידה' הד'ה אלג'מלה עלי אלעמום.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקום המקדש וכיוונו: אימוץ והיפוך, מסורת והסתרה}}
{{קו}}
{{אינדקס|הר גבוה)}} ידוע ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו מכוונים לבנות את מקדשיהם ולהקים את פסליהם ("צורותיהם") במקומות הגבוהים ביותר שהם מצאו שם, {{עברית|"עַל הֶהָרִים הָרָמִים}}" {{הפניה|(דברים יב,ב)}}. ולכן הבדיל {{עברית|אברהם אבינו}} את {{עברית|הר המוריה}}, משום שהוא ההר הגבוה ביותר שם, והודיע שם ברבים את ייחוד ה'.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומעלום אן {{עברית|עובדי עבודה זרה}} כאנוא יקצדון לבניאן היאכלהם ואקאמה' צורהם פי אעלי מוצ'ע יג'דונה הנאך, {{עברית|על ההרים הרמים}}, פלד'לך מיז {{עברית|אברהם אבינו הר המוריה}} לכונה אעלי ג'בל הנאך, ואעלן פיה באלתוחיד,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|כיוון)}} הוא ייחד את כיוון התפילה וקבע אותו במערב בדיוק, כי {{עברית|קדש הקדשים}} במערב, וזו משמעות דבריהם (של חז"ל) "{{עברית|שכינה במערב}}" {{הפניה|(בבלי בבא בתרא כה,א)}}. הם {{עברית|ז"ל}} ביארו בגמרא (במסכת) {{עברית|יומא}} ש{{עברית|אברהם אבינו}} קבע את כיוון התפילה, כלומר {{עברית|בית קדש הקדשים}}. הטעם לכך לדעתי הוא שמכיוון שהדעה המפורסמת בעולם אז היתה עבודת השמש, ושהיא האלוה, אין ספק שכל בני האדם היו פונים למזרח. ולכן פנה {{עברית|אברהם אבינו}} למערב ב{{עברית|הר המוריה}}, כלומר ב{{עברית|מקדש}}, כדי להפנות עורף לשמש. הלא תראה מה עשו {{עברית|ישראל}} כשסררו וכפרו ושבו לאותן דעות קדומות קלוקלות: "{{עברית|אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ}}" {{הפניה|(יחזקאל ח,טז; ושם: מִשְׁתַּחֲוִיתֶם)}}. הבן נקודה מופלאה {{מונח|גריב}} זו.</td>
<td class="ar">וכ'צץ אלקבלה וחדדהא לעין אלגרב לאן {{עברית|קדש הקדשים}} פי אלגרב, והו מעני קולהם {{עברית|שכינה במערב}}. וקד בינוא {{עברית|ז"ל}} פי גמר(א) {{עברית|יומא}} אן {{עברית|אברהם אבינו}} חדד אלקבלה אעני {{עברית|בית קדש הקדשים}}. ועלה' ד'לך ענדי אנה למא כאן אלראי אלמשהור פי אלעאלם חיניד' עבאדה' אלשמס ואנהא אלאלאה, פלא שך אן כאן אלנאס כלהם יסתקבלון אלשרק, פלד'לך אסתקבל {{עברית|אברהם אבינו}} אלגרב פי {{עברית|הר המוריה}} אעני פי אל{{עברית|מקדש}}, חתי יסתדבר אלשמס. אלא תרי {{עברית|ישראל}} ענד רדתהם וכפרהם ורג'ועהם לתלך אלארא אלקדימה אלפאסדה מא פעלוא, {{עברית|אח[ו]ריהם אל היכל י"י ופניהם קדמה והמה משתחוי(ת)ם קדמה לשמש}}, פאפהם הד'ה אלגריבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|מסורת)}} כמו כן אין ספק לדעתי שאותו מקום שהבדיל {{עברית|אברהם}} בהתגלות היה ידוע ל{{עברית|משה רבינו}} ולרבים. כי {{עברית|אברהם}} ציווה עליהם שיהיה זה בית עבודת ה', כמו שביאר המתרגם ואמר: "{{עברית|וּפְלַח וְצַלִּי אַבְרָהָם תַּמָּן קֳדָם ה' וַאֲמַר: הָכָא יְהוֹן פָּלְחִין דָּרַיָּא, [}}בְּכֵין יִתְאֲמַר בְּיוֹמָא הָדֵין בְּטוּרָא הָדֵין אַבְרָהָם קֳדָם ה' פְּלַח]" (=ועבד והתפלל אברהם שם לפני ה' ואמר: כאן יהיו עובדים הדורות, על כן ייאמר ביום הזה בהר ההוא אברהם לפני ה' עבד) {{הפניה|(אונקלוס בראשית כב,יד)}}.</td>
<td class="ar">ולא שך איצ'א ענדי באן ד'לך אלמוצ'ע אלד'י מיזה {{עברית|אברהם}} באלוחי כאן מעלו[ם](מא) ענד {{עברית|משה רב[י]נו}} וענד כת'ירין, לאן {{עברית|אברהם}} קד אוצאהם באן יכון הד'א בית עבאדה, כמא בין אלמתרג'ם וקאל {{עברית|ופלח וצלי אברהם תמן}} {{עברית|(באתרא ההוא}} {{עברית|ואמר) קדם י"י [ואמר]}} {{עברית|הכא יהון פלחין דריא}} {{עברית|ו[כ](ג)ו'}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הסבר להסתרתו)}} אשר לשאלה מדוע (מקום זה) לא נזכר במפורש ב{{עברית|תורה}} ולא יוחד אלא נרמז אליו ונאמר: "[הַמָּקוֹם] {{עברית|אֲשֶׁר יִבְחַר ה' [}}אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם]" {{הפניה|(דברים יב,יא ועוד)}} – יש לכך לדעתי שלוש סיבות.{{קו}}{{אינדקס|א)}} האחת: כדי שהאומות לא ייאחזו בו ויילחמו עליו בחוזקה משידעו שמקום זה הוא תכלית התורה בארץ. {{אינדקס|ב)}} השנייה: שלא יהרסוהו אלה שהוא כעת בידם ויחריבוהו ככל יכולתם.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} והשלישית, והיא החשובה ביותר: שלא יבקש כל {{עברית|שבט}} שהוא יהיה {{עברית|בנחלתו}} ושהוא יזכה בו, וכך יארעו מחלוקת וסכסוך כפי שאירע בבקשת ה{{עברית|כהונה}}. לכן נצטווינו שלא ייבנה {{עברית|בית הבחירה}} אלא אחרי {{עברית|הקמת מלך}}, כדי שהציווי יהיה בידי אחד וייפסקו המאבקים, כמו שביארנו ב{{עברית|ספר שופטים}} {{הפניה|(מלכים ומלחמות א,א-ב)}}.</td>
<td class="ar">וא[נ]מא כונה לם יצרח בד'כרה פי אל{{עברית|תורה}} ולם ישכ'ץ בל אשיר אליה וקיל {{עברית|אשר יבחר י"י ו[כ](ג)ו'}}, פפי ד'לך ענדי ת'לת' חכם, אחד(א)הא אן לא תתמסך בה אל[מלל](אמם) ותחארב עליה חרבא שדידא אד'א עלמוא אן הד'א אלמוצ'ע גאיה' אלשריעה מן אלארץ', ואלת'אניה אן לא יפסדה אלד'ין הו אלאן באידיהם וידמרו[נ]ה גאיה' מא ימכנהם, ואלת'אלת'ה והי אלאכד אן לא יטלב כל {{עברית|שבט}} אן יכון ד'לך {{עברית|בנחלתו}} ויפוז בה פיקע מן אלכ'לאף ואלפתנה מת'ל מא וקע פי טלב אל{{עברית|כהונה}}, ולד'לך ג'א אלאמר אן לא יבני {{עברית|בית הבחירה}} אלא בעד {{עברית|הקמת מלך}}, חתי יכון אלאמר לואחד וירתפע אלנזאע כמא בינא פי {{עברית|ספר שופטים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – ארון הברית: ביסוס הנבואה}}
{{קו}}ידוע שהאנשים הללו היו בונים מקדשים לכוכבים, ובאותו מקדש היו שמים את הפסל שהסכימו לעובדו, כלומר פסל המיוחס לכוכב מסוים או לחלק של גלגל (שמימי). על כן נצטווינו אנחנו לבנות מקדש לו יתעלה ולהניח בו את ה{{עברית|ארון}} אשר בו {{עברית|שני לוחות}} הכוללים את "{{עברית|אָנֹכִי}}" {{הפניה|(שמות כ,ב; דברים ה,ו)}} ו"{{עברית|לֹא יִהְיֶה לְךָ}}" {{הפניה|(שמות כ,ג; דברים ה,ז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ומעלום אן אולאיך כאנוא יבנון היאכל ללכואכב, ויג'על פי ד'לך אלהיכל אלצורה אלמתפק עלי עבאדתהא אעני צורה מנסובה לכוכב מא או לג'ז מן פלך, פאמרנא נחן אן נבני היכל(א) לה תע(א)לי ונודע פיה אל{{עברית|ארון}} אלד'י פיה {{עברית|שני לוחות}} אלמצ'מנה {{עברית|אנכי}} ו{{עברית|לא יהיה לך}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">ידוע שהיסוד של ההאמנה בנבואה קודם להאמנה בתורה: אם אין נביא – אין תורה. וההתגלות באה לנביא רק באמצעות מלאך: "{{עברית|וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה'}}" {{הפניה|(בראשית כב,טו)}}, "{{עברית|וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'}}" {{הפניה|(שם טז,ט-יא)}}, ואלה רבים מספור. ואפילו תחילת נבואתו של {{עברית|משה רבינו}} היתה על ידי מלאך: "{{עברית|וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ}} [מִתּוֹךְ הַסְּנֶה]" {{הפניה|(שמות ג,ב)}}. התברר אם כן שההאמנה במציאות המלאכים קודמת להאמנה בנבואה, וההאמנה בנבואה קודמת להאמנה בתורה.</td>
<td class="ar">וקד עלם אן קאעדה' אעתקאד אלנבוה מתקדם לאעתקאד אלשריעה, אן לם יכן נבי פלא שריעה, ואלנבי אנמא יאתיה אלוחי בוסאטה' אלמלאך, {{עברית|ויקרא מלאך י"י, ויאמר לה מלאך י"י}}, והד'א אכת'ר מן אן יחצי, חתי {{עברית|משה רב[י]נו}} אפתתאח נבותה במלאך {{עברית|וירא (אליו) מלאך י"י [אליו]}} {{עברית|בלבת אש}}, פקד תבין אן אעתקאד וג'וד אלמלאיכה מתקדם לאעתקאד אלנבוה, ואעתקאד אלנבוה מתקדם לאעתקאד אלשריעה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">וכיוון שהצאבים לא ידעו את מציאותו של האלוה יתהדר ויתעלה, וחשבו שהמצוי הקדום שאין חל עליו שום העדר הוא הגלגל וכוכביו, וששופעים ממנו כוחות על הצלמים ועל חלק מהעצים, כלומר ה{{עברית|אשרות}} – הם חשבו שהצלמים והעצים הם אשר משרים התגלות על הנביאים ומדברים איתם בהתגלות ומלמדים אותם את המועיל והמזיק, כמו שביארנו לך {{הפניה|(ג,כט8-7)}} על שיטותיהם לגבי {{עברית|נביאי הבעל ונביאי האשרה}}.</td>
<td class="ar">ולמא ג'הלת אלצאבה וג'וד אלאלאה ג'ל ועלא וט'נוא אן אלמוג'וד אלקדים אלד'י לא ילחקה עדם קט הו אלפלך וכואכבה, ואן קוי תפיץ' מנה עלי אלאצנאם ובעץ' אלשג'ר אעני אל{{עברית|אשרות}}, ט'נוא אן אלאצנאם ואלשג'ר הי אלתי תוחי ללאנביא ותכלמהם פי אלוחי ותעלמהם מא ינפע ומא יצ'ר, כמא בינא לך מן מד'אהבהם פי {{עברית|נביאי הבעל ונביאי האשרה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">ומאחר שהתבררה האמת למלומדים, ונודע בהוכחה שיש מצוי שאינו גוף ולא כוח בגוף, שהוא האלוה האמיתי, והוא אחד; ושיש גם מצויים אחרים, נבדלים, שאינם גופים, והם אשר מציאותו יתעלה שפעה עליהם, והם המלאכים כמו שביארנו {{הפניה|(א,מט4-1; ב:ד-ו,יא-יב,לד; ועוד)}}; וכל המצויים האלה חיצוניים לגלגל וכוכביו – נודע בוודאות שאותם מלאכים הם אשר משרים באמת התגלות על הנביאים, לא הצלמים וה{{עברית|אשרות}}.</td>
<td class="ar">פלמא תבין אלחק ללעלמא ועלם באלברהאן אן ת'ם מוג'וד לא ג'סם ולא קוה פי ג'סם הו אלאלאה אלחק והו ואחד, ואן ת'ם איצ'א מוג'ודאת אכ'ר מפארקה ליסת אג'סאמא, והי אלתי פאץ' עליהא וג'ודה תע(א)לי, והי אלמלאיכה כמא בינא, והד'ה אלמוג'ודאת כלהא כ'ארג'ה ען אלפלך וכואכבה, עלם יקינא אן תלך אלמלאיכה הי אלתי תוחי ללאנביא חקא לא אלאצנאם ואל{{עברית|אשרות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">הרי התברר מתוך מה שהקדמנו שההאמנה במציאות המלאכים באה בעקבות ההאמנה במציאות האלוה, ושבזאת מתאששות הנבואה והתורה. לחיזוק ההאמנה ביסוד זה ציווה יתעלה שיעשו על ה{{עברית|ארון}} צורת {{עברית|שני מלאכים}}, כדי שתתקבע מציאות המלאכים בהאמנת ההמון, {{אינדקס|א)}} שהיא דעה נכונה, שנייה להאמנה במציאות האלוה, {{אינדקס|ב)}} והיא יסוד {{מונח|מבדא}} לנבואה ולתורה, {{אינדקס|ג)}} ושוללת {{עברית|עבודה זרה}} כמו שביארנו {{הפניה|(9-8)}}. ואילו היתה צורה אחת, כלומר צורת {{עברית|כרוב אחד}} – היתה בכך הטעיה, והיו חושבים שהיא צורת האלוה הנעבד כמו שהיו עושים {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, וגם שהמלאך הוא פרט אחד, ודבר זה מוביל לשניוּת (=דואליזם) מסוימת. וכיוון שנעשו {{עברית|שני כרובים}}, יחד עם האמירה המפורשת "{{עברית|ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד}}" {{הפניה|(דברים ו,ד)}}, התבססה הדעה על קיום המלאכים ושהם רבים, ונשמרנו מן הטעות לגביהם שהם אלוה, מאחר שהאלוה אחד והוא ברא את הריבוי הזה.</td>
<td class="ar">פקד תבין במא קדמנאה אן אעתקאד וג'וד אלמלאיכה תאבע לאעתקאד וג'וד אלאלאה, ואן בד'לך תצח אלנבוה ואלשריעה, פלוכאדה' אעתקאד הד'ה אלקאעדה אמר תע(א)לי אן יעמל עלי אל{{עברית|ארון}} צורה' {{עברית|שני מלאכים}} לית'בת וג'וד אלמלאיכה פי אעתקאד אלג'מהור אלד'י ד'לך ראי צחיח ת'א[ני](ן) לאעתקאד וג'וד אלאלאה, והו מבדא ללנבוה ואלשריעה, ומבטל ל{{עברית|עבודה זרה}} כמא בינא. ולו כאנת צורה ואחדה אעני צורה' {{עברית|כרוב אחד}} לכאן פי ד'לך תצ'ליל, וכאן יט'ן אן הד'ה צורה' אלאלאה אלמעבוד כמא כאן יפעל {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, ואן אלמלאך ואחד איצ'א באלשכ'ץ פיודי ד'לך לת'נוי מא, פלמא עמל {{עברית|שני כרובים}} מע אלתצריח {{עברית|י"י אלהינו י"י אחד}}, צח ת'באת אלראי בוג'וד אלמלאכיה ואנהם כת'ירין, ואמן אלגלט פיהם באנהם אלאה, אד' אלאלאה ואחד והו כ'לק הד'ה אלכת'רה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – המנורה: כבוד}}
{{קו}}כן הוצבה מולו {{עברית|מנורה}} כדי לרומם ולכבד את הבית, כי הבית שדולקים בו נרות תמיד ומוסתר בפרוכת – עושה רושם גדול על הנפש. וידוע לך כמה התורה הדגישה את ההאמנה ברוממות ה{{עברית|מקדש}} ויראתו, כדי שתושג לאדם היפעלות של הכנעה ורוך בראייתו, ונאמר: "[אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ] {{עברית|וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ}}" {{הפניה|(ויקרא יט,ל)}}. הוא הסמיך זאת ל{{עברית|שמירת שבת}} כדי לחזק את {{עברית|יראת המקדש}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אתכ'ד'ת {{עברית|מנורה}} אמאמה תעט'ימא ווקארא ללבית, לאן אלבית אלמסרוג' פיה דאימא אלמחג'וב בסתארה לה פי אלנפס מוקע עט'ים, וקד עלמת תאכיד אלשריעה פי אעתקאד עט'מה' אל{{עברית|מקדש}} וכ'ופה, חתי יחצל ללאנסאן אנפעאל אלכ'שוע ואלרקה ענד רויתה וקאל {{עברית|ומקדשי תיראו}}, וקרנה ב{{עברית|שמירת שבת}} תאכידא ל{{עברית|יראת המקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – המזבחות והשולחן: הקרבה וטעם נעלם}}
{{קו}}הצורך ב{{עברית|מזבח הקטורת}} וב{{עברית|מזבח העולה}} וכליהם ברור. אשר ל{{עברית|שֻלחן}} ולהיות הלחם עליו תמיד – איני יודע מה הטעם לזה, ולא מצאתי עד היום לְמה אוכל לייחס אותו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואלחאג'ה ל{{עברית|מזבח הקטורת}} ו{{עברית|מזבח העולה}} ואואניהמא בינה. ואמא אל{{עברית|שלחן}} וכון אלכ'בז עליה דאימא פאני לם אעלם לד'לך עלה, ולא וג'דת לאי שי אנסבה אלי הד'ה אלגאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כלי המקדש – אבני המזבח: שוני}}
{{קו}}אשר לאיסור לסתת את אבני ה{{עברית|מזבח}} – ידועים לך הטעם שנתנו לו (חז"ל), ודבריהם: "{{עברית|אינו דין שיונף המקצר על המאריך}}" {{הפניה|(משנה מידות ג,ד)}}. וזה טוב על דרך ה{{עברית|דרשות}}, כמו שציינו {{הפניה|(ג,מג13-11)}}. אך הטעם לכך ברור, והוא ש{{עברית|עובדי עבודה זרה}} היו בונים את המזבחות באבנים מסותתות, ועל כן נאסר להידמות להם, וכדי להתרחק מלהידמות להם על ה{{עברית|מזבח}} להיות מאדמה, שנאמר: "{{עברית|מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי}}" {{הפניה|(שמות כ,כא)}}. ואם אין ברירה אלא לעשותו מאבנים, עליהן להיות בצורתן הטבעית ולא מסותתות. זאת כעין האיסור על {{עברית|אבן משכית}} ועל נטיעת עץ {{עברית|אצל המזבח}}. והמטרה כולה אחת: שלא נעבוד את ה' בצורת פרטי עבודותיהם שהיו עושים לנעבדיהם. וזה מה שאסר באופן כללי ואמר: "[הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר] {{עברית|אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי}}" {{הפניה|(דברים יב,ל)}}, כלומר שאין לעשות כן לה', מן הטעם שאמר: "{{עברית|כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם [}}כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם]" {{הפניה|(שם,לא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא אלנהי ען הנדמה' חג'ארה' אל{{עברית|מזבח}} פקד עלמת תעלילהם פי ד'לך וקולהם {{עברית|אינו דין שיונף המקצר על המאריך}}, והד'א ג'יד עלי ג'הה' אל{{עברית|דרשות}} כמא ד'כרנא. ואלעלה פי ד'לך בינה, וד'לך אן {{עברית|עובדי עבודה זרה}} כאנוא יבנון אלמד'אבח באלחג'ארה אלמנחותה פנהי ען אלשתבה בהם, ואן יכון אל{{עברית|מזבח}} מן טין הרב(א) מן אלתשבה בהם קאל {{עברית|מזבח אדמה תעשה לי}}, ואן כאן ולא בד ועמל מן חג'ארה פתכון בצורתהא אלטביעיה לא תנחת, כמת'ל אלנהי ען {{עברית|אבן משכית}} וען גרס שג'רה {{עברית|אצל המזבח}}, ואלגרץ' כלה ואחד והו אן לא נעבד אללה בצורה' עבאדאתהם אלג'זאיה אלתי כאנוא יפעלונהא למעאב(י)דהם, וען הד'א אלמעני נהי עלי אלעמום וקאל {{עברית|איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני}}, יעני אן לא יפעל ד'לך ללה ללעלה אלתי קאל {{עברית|כי כל תועבת י"י אשר שנא עשו לאלהיהם ו[כ](ג)ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מכנסיים ואיסור מדרגות למזבח: צניעות הכהנים}}
{{קו}}ידוע לך כמה מפורסמת היתה עבודת {{עברית|פעור}} באותם זמנים, ושהיא היתה על ידי גילוי הערווה, ולכן נצטוו ה{{עברית|כהנים}} לעשות מכנסיים "{{עברית|לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה}}" {{הפניה|(שמות כח,מב)}} בשעת ה{{עברית|עבודה}}, ושאפילו כך לא יעלו על ה{{עברית|מזבח}} במדרגות, "{{עברית|אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו}}" {{הפניה|(שם כ,כג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת שהרה' עבאדה' {{עברית|פעור}} פי תלך אלאזמנה ואנהא בכשף אלעורה, פלד'לך אמר אל{{עברית|כהנים}} בעמל סראויל {{עברית|לכסות בשר ערוה}} ענד אל{{עברית|עבודה}}, ואן לא יטלע מע ד'לך לל{{עברית|מזבח}} בדרג' {{עברית|אשר לא תגלה ערותך עליו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}15</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שמירת המקדש: כבוד}}
{{קו}}ה{{עברית|שמירה}} והסיבוב סביב ה{{עברית|מקדש}} תמיד הן כדי לרוממו ולכבדו, וכן שלא יתפרצו אליו הבורים והטמאים, וגם לא במצב של ניוול, כמו שיתבאר {{הפניה|(פסקה 16)}}. ומכלל הדברים המביאים להערצת ה{{עברית|מקדש}} ורוממותו כדי שנשיג {{עברית|יראה}} ממנו – שלא ייכנס אליו שיכור, ולא טמא, ולא מנוול, כלומר {{עברית|פרוע ראש וקרוע בגדים}}, ושכל {{עברית|עובד}} {{עברית|יקדש ידיו ורגליו}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא כון אל{{עברית|שמירה}} ואלטוף חול אל{{עברית|מקדש}} דאימא פד'לך תעט'ימא לה ותוקירא, ולאן לא יתהג'ם איצ'א אלג'האל ואלאנג'אס אליה ולא פי חאל שעת' כמא יבין. ומן ג'מלה' אלאשיא אלמוג'בה לאג'לאל אל{{עברית|מקדש}} ותעט'ימה חתי תחצל לנא מנה {{עברית|יראה}} אן לא ידכ'לה סכראן, ולא נג'ס, ולא שעת' אעני {{עברית|פרוע ראש וקרוע בגדים}}, ואן כל {{עברית|עובד יקדש ידיו ורגליו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|נושאי התפקידים וייצוגם: כבוד}}
{{קו}}כמו כן כדי לרומם את הבית,{{קו}}{{אינדקס|א)}} רוממה מעלת עובדיו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויוחדו ה{{עברית|כהנים}} וה{{עברית|לוים}},{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ונעשו ל{{עברית|כהנים}} המלבושים המכובדים והיפים והנאים ביותר: "{{עברית|בִּגְדֵי קֹדֶשׁ}} [...] {{עברית|לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת}}" {{הפניה|(שמות כח,ב)}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ושלא ישמש ב{{עברית|עבודה בעל מום}} – ולא רק בעלי מום בלבד אלא גם זיהומים פוסלים את ה{{עברית|כהנים}} כמו שהתבאר בדיני {{עברית|מצוה}} זו {{הפניה|(ביאת המקדש ז,יג)}}. כי מה שמגדיל אדם בעיני ההמון אינו צורתו האמיתית אלא שלמות אבריו ויפי לבושו, והמטרה היא שתהיה לבית הזה רוממות וכבוד בעיני הכול.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך איצ'א לתעט'ים אלבית עט'ם קדר כ'דאמה ואפרדוא אל{{עברית|כהנים}} ואל{{עברית|לוים}}, וג'על לל{{עברית|כהנים}} אג'ל זי ואחסנה ואג'מלה {{עברית|בגדי קדש לכבוד ולתפארת}}, ואן לא יתצרף פי אל{{עברית|עבודה בעל מום}}, ליס ד'ו עאהה פקט אלא ואלסמאג'את איצ'א תפסול אל{{עברית|כהנים}} כמא בין פי פקה הד'ה אל{{עברית|מצוה}}, לאן אלג'מהור לא יעט'ם אלשכ'ץ ענדהם בצורתה אלחקיקיה אלא בכמאל אעצ'איה וחסן ת'יאבה, ואלמקצוד עט'מה תקע להד'א אלבית וכראמה ענד אלכל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">17</td>
<td class="he">אשר ל{{עברית|בן לוי}}, שאינו מקריב ושאין מדמים שהוא מכפר על חטאים כמו שנאמר על ה{{עברית|כהנים}} "{{עברית|וְכִפֶּר עָלָיו}}" {{הפניה|(ויקרא ד,כו ועוד רבים)}}, "{{עברית|וְכִפֶּר עָלֶיהָ}}" {{הפניה|(שם יב,ז-ח; טו,ל)}}, אלא המטרה ב{{עברית|לוי}} היא אמירת ה{{עברית|שיר}} בלבד – הוא נפסל ב{{עברית|קול}}, כי גם ב{{עברית|שיר}} המטרה היא היפעלות הנפשות מאותן אמירות, והנפש אינה נפעלת אלא ממנגינות נעימות, וכן עם כלי נגינה, כמו שהיה הדבר תמיד ב{{עברית|מקדש}}.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|בן לוי}} אלד'י לא יקרב ולא יתכ'יל פיה אנה יסתגפר אלד'נוב כמא ג'א פי אל{{עברית|כהנים וכפר עליו וכפר עליה}}, בל אלקצד באל{{עברית|לוי}} קול אל{{עברית|שיר}} פקט פהו יפס(ו)ל ב{{עברית|קול}}, לאן אלמקצוד איצ'א באל{{עברית|שיר}} אנפעאל אלאנפס לתלך אלאקאויל, ולא תנפעל אלנפס אלא ללאלחאן אלמלד'ה ומע אלאלאת איצ'א כמא כאן אלאמר פי אל{{עברית|מקדש}} דאימא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">18</td>
<td class="he">אפילו על ה{{עברית|כהנים}}, גם אלה ה{{עברית|כשרים}} העומדים ב{{עברית|מקדש}}, נאסר {{אינדקס|א)}} לשבת בו, {{אינדקס|ב)}} ולהיכנס ל{{עברית|היכל}} בכל עת, {{אינדקס|ג)}} ולהיכנס ל{{עברית|קדש הקדשים}} תמיד, פרט ל{{עברית|כהן גדול ביום הכפורים}} ארבע פעמים ותו לא – כרוממות ל{{עברית|מקדש}}.</td>
<td class="ar">ולו אל{{עברית|כהנים}} איצ'א אל{{עברית|כשרים}} אלמקימ[י](ו)ן פי אל{{עברית|מקדש}} מנהי[י](ו)ן ען אלג'לוס פיה, וען דכ'ול אל{{עברית|היכל}} פי כל וקת, וען דכ'ול {{עברית|ק(ו)דש הקדשים}} דאימא אלא {{עברית|כהן גדול ביום הכפורים}} ארבע מראת לא גיר, כל הד'א תעט'ימא לל{{עברית|מקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}19</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקטורת: ריח נעים}}
{{קו}}מכיוון שבמקום המקודש היו שוחטים בהמות רבות בכל יום, וחותכים בו את בשרן ורוחצים בו את קרביהן – אין ספק שאילו הונח במצב הזה כפי שהוא בלי שינוי, היה ריחו כריח בית מטבחיים. לכן נצטווינו בו על {{עברית|הקטרת הקטורת}} פעמיים בכל יום, {{עברית|בבֹּקר ובין הערבים}}, כדי שיתבשם ריחו וריח כל בגדי המשרתים בו. ידועים לך דבריהם (של חז"ל): "{{עברית|מיריחו היו מריחין ריח הקטורת}}" {{הפניה|(משנה תמיד ג,ח)}}. וגם זה שומר על {{עברית|יראת המקדש}}. אך אילו לא היה לו ריח טוב, וכל שכן אילו היה ההפך מזה, היה מושג ההפך מרוממות, כי הנפש מתרווחת מאוד מריחות טובים ונמשכת אליהם, ומתכווצת מריחות רעים ובורחת מהם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולמא כאן אלמוצ'ע אלמקדס תד'בח פיה (אלד'באיח)[אלבהאים] אלכת'ירה כל יום ותקטע פיה אללחמאן ותחרק ותגסל פיה אלבטון, פלא שך אנה לו תרך עלי הד'ה אלחאל פקט לכאנת ראיחתה ראיחה' מואצ'ע אללחמאן, פלד'לך אמר פיה ב{{עברית|הקטרת הקט[ו]רת}} מרתין פי כל יום {{עברית|בבקר ובין הערבים}} לתטיב ראיחתה וראיחה' ת'יאב כל מן יכ'דם פיה, קד עלמת קולהם {{עברית|מיריחו היו מריחין ריח הקטורת}}, והד'א איצ'א ממא יבקי {{עברית|יראת המקדש}}, אמא לו לם תכן לה ראיחה טיבה פכיף לו כאן כ'לאף ד'לך לכאן אלחאצל צ'ד אלתעט'ים, לאן אלנפס תנבסט ג'דא ללרואיח אלטיבה ותמתד נחוהא, ותנקבץ' מן אלרואיח אלמנתנה ותפר מנהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}20</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שמן המשחה: כבוד}}
{{קו}}אשר ל{{עברית|שמן המשחה}} – הוא כולל שתי תועלות: {{אינדקס|א)}} כדי שמה שנמשח בו יתבשם, {{אינדקס|ב)}} ושיאמינו ברוממותו של אותו דבר שנמשח, בקדושתו ובהבדלתו מדברים אחרים ממינו, בין אם הוא אדם או בגד או כלי – הכול חוזר ל{{עברית|יראת המקדש}} שהיא סיבה ל{{עברית|יראת ה'}}. כי בפנייה אליו מושגת היפעלות, והלבבות הקשים מתעדנים ומתרככים – וה' התחכם {{מונח|תלטף}} את כל ההתחכמות הזאת ב{{עברית|עֵצוֹת מֵרָחֹק}} {{הפניה|(ישעיהו כה,א)}} כדי לעדנם ולהכניעם בעת שיפנו אל הבית הזה. זאת כדי שישמעו לציוויי ה' המדריכים בדרך ישרה וייראו ממנו, כמו שהתבאר לנו בלשון ה{{עברית|תורה}} ונאמר: "{{עברית|וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ – לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים}}" {{הפניה|(דברים יד,כג)}}. הרי התברר לך מהי התכלית המבוקשת בכל הפעולות האלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא {{עברית|שמן המשחה}} פג'מע פאידתין, תטיב מא ידהן בה, ואעתקאד תעט'ים ד'לך אלשי אלממסוח ותקדיסה ותמייזה עלי גירה מן נועה, שכ'ץ אנסאן כאן [ד'לך] או ת'וב(א) או אניה, אלכל ראג'ע ל{{עברית|יראת המקדש}} אלתי הי סבב ל{{עברית|יראת י"י}}, לאנה יחצל אלאנפעאל ענד קצודה פתלין אלקלוב אלקאסיה ותרק, אלתי תלטף אלאלאה כל הד'א אלתלטף ב{{עברית|עצות מרחוק}} לאלאנתהא וכ'שועהא חין תקצד הד'א אלבית, פתקבל אואמר אללה אלהאדיה ותכ'אפה כמא יבין לנא פי נץ אל{{עברית|תורה}} [וקאל] {{עברית|ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את י"י אלהיך כל הימים}}, פקד באנת לך אלגאיה אלמקצודה בכל הד'ה אלאפעאל אי שי הי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">21</td>
<td class="he">אשר לטעם האיסור לחקות את {{עברית|שמן המשחה}} וה{{עברית|קטורת}} – הוא ברור מאוד: כדי שלא יריחו את הריח הזה אלא שם, וכך תהיה ההיפעלות מהם רבה יותר, וכן כדי שלא יחשבו שכל מי שנמשח בשמן הזה או בדומה לו הובדל, כך שיבואו קלקולים גדולים וסכסוכים.</td>
<td class="ar">ואמא עלה' אלנהי ען אלתמת'ל ב{{עברית|שמן המשחה}} ואל{{עברית|קט[ו]רת}} פבינה ג'דא, חתי לא תשם תלך אלראיחה אלא הנאך פיכון אלאנפעאל להא אכת'ר, ואן לא יט'ן איצ'א אן כל מן אנדהן בהד'א אלדהן או בשבהה תמיז פתחדת' פסאדאת עט'ימה ופתן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}22</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקפדה על הכלים והבגדים: כבוד}}
{{קו}}אשר לכך שה{{עברית|ארון}} נישא על הכתף ולא על עגלות – אופן הרוממות בכך ברור. ואין לפגוע בתבניתו אפילו בהוצאת ה{{עברית|בדים}} מן ה{{עברית|טבעות}}. וכן אין לפגוע בתבנית ה{{עברית|אפוד}} וה{{עברית|חֹשן}}, אפילו בהסרת אחד מהם מן השני. ומלאכת ה{{עברית|בגדים}} כולם נעשית באופן מושלם באריג מבלי פיצול וחיתוך, כדי שלא תיפגע צורת האריג.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא כון אל{{עברית|ארון}} ינקל עלי אלכתף לא עלי אלעג'ל פוג'ה אלתעט'ים פי ד'לך בין, ולא יפסד לה שכל ולו באכ'ראג' אל{{עברית|בדים}} מן אל{{עברית|טבעות}}. וכד'לך לא יפסד שכל אל{{עברית|אפוד}} ואל{{עברית|חשן}} ולו בתנחיה' אחדהמא ען אלאכ'ר. ואן תחכם צנאעה' אל{{עברית|בגדים}} כלהא פי אלנסיג' דון תפציל ותקטיע חתי לא תפסד צורה' אלנסיג'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}23</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|האיסור לעשות מלאכה אחרת: אחריות מוגדרת}}
{{קו}}וכן נאסר על כל אדם ממשרתי ה{{עברית|מקדש}} לעסוק בתפקידו של חברו, כי בתפקידים המסורים לרבים, אם לא מייחדים כל אדם לתפקיד מסוים, פושים ההתרשלות והרפיון בכול.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך נהי כל שכ'ץ מן כ'דאם אל{{עברית|מקדש}} אן יתנאול שגל גירה, לאן אלאשגאל אלמכ'אלה לג'מאעה אד'א לם יפרד כל שכ'ץ לשגל מכ'צוץ פיקע אלתואני ואלתראכ'י מן אלכל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}24</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מתחמים מדורגים: כבוד}}
{{קו}}וכן ברור שאותה הדְרָגה במעלות (המתחמים), שנקבעו דינים ל{{עברית|הר הבית}}, ודינים ל{{עברית|חֵיל}}, ודינים ל{{עברית|עזרת הנשים,}} ודינים ל{{עברית|עזרה}}, וכן הלאה עד {{עברית|קדש הקדשים}} – כל זה לתוספת רוממות ולמתן {{עברית|יראה יתרה}} בלבו של כל הפונה אליו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובין הו איצ'א אן הד'א אלתדריג' פי אלמנאזל, אלד'י ג'עלוא ל{{עברית|הר הבית}} אחכא[ם](מא), ולל{{עברית|חיל}} אחכא[ם](מא), ול{{עברית|עזרת [ה]נשים}} אחכא[ם](מא), ולל{{עברית|עזרה}} אחכא[ם](מא), והכד'א אלי {{עברית|קדש הקדשים}}, פאן הד'א כלה זיאדה' תעט'ים ואיקאע {{עברית|יראה יתרה}} פי קלב כל קאצד לה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}25</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}הנה סיימנו לתת טעמים לכל פרטי הקבוצה הזאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד אתינא עלי תעליל ג'זאיאת הד'ה אלג'מלה כלהא:</td>
</tr>
</table>
