189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק נד}}
{{כותרת|תכלית האדם: לחבר השגה לעשייה בארץ}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע משמעויות שהן אחת להסבר המונח חכמה}}
{{קו}}המונח "{{עברית|חכמה}}" מציין בעברית ארבע משמעויות:{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא מציין השגת האמיתות, שתכליתן השגתו יתעלה. נאמר: "{{עברית|וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא [}}וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה, לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים] {{הפניה|(איוב כח,יב-יג)}}, ונאמר: "[לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ...] {{עברית|אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף}} {{עברית|[}}וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה...]" {{הפניה|(משלי ב,ב-ו)}}, וזה נפוץ.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} הוא מציין קניית מומחיות מקצועית במקצוע כלשהו: "{{עברית|וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם}} [יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ...] {{הפניה|(שמות לה,י-יא)}}, "{{עברית|וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב}} [בְּיָדֶיהָ טָווּ]" {{הפניה|(שם,כה)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} הוא מציין קניית מעלות המידות: "{{עברית|וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם}}" {{הפניה|(תהילים קה,כב)}}, "{{עברית|בִּישִׁישִׁים חָכְמָה}}" {{הפניה|(איוב יב,יב)}}. משום שמה שנקנה בזקנה כשלעצמה הוא ההכנה לקבלת מעלות המידות.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} והוא מציין תחכום וערמה: "{{עברית|הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ}}" {{הפניה|(שמות א,י)}}. לפי משמעות זו נאמר: "{{עברית|וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה}}" {{הפניה|(שמואל־ב יד,ב)}}, כלומר בעלת תחכום וערמה. ובמשמעות זו גם: "{{עברית|חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע}}" {{הפניה|(ירמיהו ד,כב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אסם {{עברית|חכמה}} יקע פי אלעבראני עלי ארבעה מעאני, וד'לך אנה יקע עלי אדראך אלחקאיק אלתי גאיתהא אדראכה תע(א)לי, קאל {{עברית|והחכמה מאין תמצא ו[כ](ג)ו'}}, וקאל {{עברית|אם תבקשנה ככסף וגו'}}, והד'א כת'יר. ויקע עלי אקתנ[י](א) אלצנאיע אי צנאעה כאנת, {{עברית|וכל חכם לב בכם, וכל אשה חכמת לב}}. ויקע עלי אקתנא אלפצ'איל אלכ'לקיה, {{עברית|וזקניו יחכם, בישישים חכמה}}, לאן אלשי אלד'י יכתסב במג'רד אלשיך' הו אלתהיו לקבול אלפצ'איל אלכ'לקיה. ויקע עלי אלתלטף ואלאחתיאל, {{עברית|הבה נתחכמה לו}}, ובחסב הד'א אלמעני ק[י](א)ל {{עברית|ויקח משם אשה חכמה}} יעני ד'את תלטף ואחתיאל, ומן הד'א אלמעני {{עברית|חכמים המה להרע}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|איחוד המשמעויות)}} ייתכן שמשמעות "{{עברית|חכמה}}" בעברית מורה על תחכום והפעלת המחשבה, ואז יש שאותו תחכום והערמה הוא{{קו}}{{אינדקס|א)}} בקניית מעלות שכליות,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} או בקניית מעלות מידותיות,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} או בקניית מומחיות מעשית,{{קו}}{{אינדקס|ד)}} או במעשי רוע ורשע.{{קו}}התברר אם כן ש"{{עברית|חכם}}" נאמר{{קו}}{{אינדקס|א)}} על בעל מעלות שכליות,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ועל בעל מעלות מידותיות,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ועל כל בעל מומחיות מעשית,{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ועל בעל ערמה במעשי רשע ורוע.</td>
<td class="ar">וימכן אן יכון מעני {{עברית|חכמה}} פי אלעבראני ידל עלי אלתלטף ואעמאל אלפכרה, פקד יכון ד'לך אלתלטף ואלאחתיאל פי תחציל פצ'איל נטקיה, או פי תחציל פצ'איל כ'לקיה, או פי תחציל צנאעה עמליה, או פי שרור ורד'איל. פקד באן אן {{עברית|חכם}} יקאל לד'י אלפצ'איל אלנטקיה, ולד'י אלפצ'איל אלכ'לקיה, ולכל ד'י צנעאה עמליה, ולד'י אלאחתיאל פי אלרד'איל ואלשרור.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חכמת התורה וסדר לימודה}}
{{קו}}לפי ביאור זה נקרא היודע את כל התורה לאמיתה "{{עברית|חכם}}" משני היבטים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} מצד המעלות השכליות הכלולות בתורה,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומצד מעלות המידות הכלולות בה.{{קו}}אך מכיוון שהדברים השכליים שבתורה נמסרים בקבלה (=כקביעה) ואינם מוכחים בדרכי העיון, החלו להתייחס בספרי הנביאים ובדברי ה{{עברית|חכמים}} לידיעת התורה כמין בפני עצמו ול{{עברית|חכמה}} סתם כמין אחר, כשאותה {{עברית|חכמה}} סתם היא זו שהוכחו באמצעותה אותם דברים שכליים שלמדנו מן התורה כקבלה. וכל מה שתמצא בכתובים על שבח ה{{עברית|חכמה}} ומופלאותה ומיעוט קוניה, כגון "{{עברית|לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ}}" {{הפניה|(איוב לב,ט)}}, "{{עברית|וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא}} [וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה]" {{הפניה|(שם כח,יב)}} ופסוקים רבים כיוצא בהם – כולם מתייחסים לאותה {{עברית|חכמה}} המלמדת אותנו את ההוכחה לדעות ה{{עברית|תורה}}. דבר זה נפוץ גם בדברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}}, כלומר שגם הם מתייחסים לידיעת ה{{עברית|תורה}} כמין אחד ואל ה{{עברית|חכמה}} כמין אחר.{{קו}}{{אינדקס|א)}} אמרו {{עברית|ז"ל}} על {{עברית|משה רבינו}}: "{{עברית|אב בחכמה, אב בתורה, אב בנביאים}}" {{הפניה|(בבלי מגילה יג,א)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ועל {{עברית|שלמה}} נאמר: "{{עברית|וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם}}" {{הפניה|(מלכים־א ה,יא)}}, ואמרו: "{{עברית|ולא ממשה}}" {{הפניה|(ראו בבלי ראש השנה כא,ב)}}, כלומר שהכוונה ב"{{עברית|מִכָּל הָאָדָם}}" היא "מאנשי דורו", ומשום כך מזכיר הפסוק את "{{עברית|הֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל}}", החכמים המפורסמים אז.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'א אלביאן פאן אלעאלם בג'מלה' אלשריעה עלי חקיקתהא יתסמי {{עברית|חכם}} מן ג'התין, מן ג'הה' מא אשתמלת עליה אלשריעה מן אלפצ'איל אלנטקיה ומן ג'הה' מא אשתמלת עליה מן אלפצ'איל אלכ'לקיה, לכן לכון נטקיאת אלשריעה מקבולה גיר מברהנה בטרק אלנט'ר צאר פי כתב אלאנביא וכלאם אל{{עברית|חכמים}} יג'עלון עלם אלשריעה נועא ואל{{עברית|חכמה}} באטלאק נועא אכ'ר, תלך אל{{עברית|חכמה}} באטלאק הי אלתי יתברהן בהא מא תלקינאה מן אלשריעה מן תלך אלנטקיאת מקבולא, וכל מא תג'ד פי אלכתב מן תעט'ים אל{{עברית|חכמה}} וגראבתהא וקלה' מכתסביהא, {{עברית|לא רבים יחכמו, והחכמה מאין תמצא (וגו')}}, ומת'ל הד'ה אלנצוץ כת'יר(א), כל ד'לך ען תלך אל{{עברית|חכמה}} אלתי תפידנא אלברהאן עלי ארא אל{{עברית|תורה}}. אמא פי כלאם אל{{עברית|חכמים ז"ל}} פד'לך איצ'א כת'יר, אעני כונהם יג'עלון עלם אל{{עברית|תורה}} נועא ויג'עלון אל{{עברית|חכמה}} נועא אכ'ר, קאלוא {{עברית|ז"ל}} ען {{עברית|משה רב[י]נו}} {{עברית|אב בחכמה אב בתורה אב בנביאים}}, וג'א פי {{עברית|שלמה}} {{עברית|ויחכם מכל האדם}} קאלוא {{עברית|ולא ממשה}}, לאנה יריד בקולה {{עברית|מכל האדם}} מן מעאצריה, ולד'לך תג'דה יד'כר {{עברית|הימן וכלכל ודרדע בני מחול}} אלחכמא אלמשאה(י)ר חיניד'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ה{{עברית|חכמים ז"ל}} אמרו גם שהאדם נתבע תחילה לדעת את ה{{עברית|תורה}}, ואחר כך הוא נתבע על ה{{עברית|חכמה}}, ואחר כך הוא נתבע על התלמוד המוטל עליו, כלומר להסיק מה עליו לעשות. וכך ראוי שיהיה הסדר:{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהדעות הללו ייוודעו בתחילה כקבלה,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ואחר כך יוכחו,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואחר כך יש לדקדק את המעשים שעל ידם יוטבו דרכי האדם.{{קו}}זה לשונם {{עברית|ז"ל}} על כך שהאדם נתבע על שלושת העניינים הללו בסדר זה: "{{עברית|כשאדם נכנס לדין תחלה אומרים לו: קבעת עתים לתורה? פלפלת בחכמה? הבינות דבר מתוך דבר?}}" {{הפניה|(בבלי שבת לא,א)}}. הרי התברר לך שידיעת ה{{עברית|תורה}} היא לשיטתם מין אחד, וה{{עברית|חכמה}} מין אחר, והיא אימות דעות ה{{עברית|תורה}} בעיון נכון.</td>
<td class="ar">וד'כרוא אל{{עברית|חכמים ז"ל}} איצ'א אן אלאנסאן מטלוב בעלם אל{{עברית|תורה}} אולא, ובעד ד'לך מטלוב ב{{עברית|חכמה}}, ובעד ד'לך מטלוב במא יתעין עליה מן פקה אלשריעה אעני אסתכ'ראג' מא ינבגי אן יפעל. והכד'א ינבגי אן יכון אלתרתיב, תערף תלך אלארא אולא מקבולה, ובעד ד'לך תברהן, ובעד ד'לך תחרר אלאעמאל אלתי תחסן בהא אלסירה, והד'א נצהם {{עברית|ז"ל}} פי כון אלאנסאן מטאלב(א) ען הד'א אלת'ל[א]ת'(ה) מעאני עלי הד'א אלתרתיב, קאלוא {{עברית|כשאדם נכנס לדין תחלה אומרים לו קבעת עתים לתורה פלפלת}} {{עברית|בחכמה הבינות דבר מתוך דבר}}. פקד באן לך אן עלם אל{{עברית|תורה}} ענדהם נוע ואל{{עברית|חכמה}} נוע אכ'ר והי תצחיח ארא אל{{עברית|תורה}} באלנט'ר אלצחיח.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע השלמויות האנושיות}}
{{קו}}לאחר כל מה שהקדמנו, שמע מה שנֹאמר: הפילוסופים, הקדומים והמאוחרים, הבהירו שהשלמויות המצויות לאדם – ארבעה מינים הם:{{קו}}{{אינדקס|א: שלמות קניינית)}} הראשון – והוא הנחות שבהם, והוא אשר בו מכלים אנשי העולם את ימיהם – הוא שלמות הקניין, כלומר הממון והבגדים והכלים והעבדים והקרקעות וכיוצא בהם שיש לאדם. והיותו של האדם מלך גדול הוא גם כן ממין זה. בשלמות זו אין שום חיבור בינה ובין אותו אדם, אלא היא יחס כלשהו, שרוב ההנאה ממנו היא דמיון גרידא, כלומר: "זה ביתי" ו"זה עבדי" ו"הכסף הזה שלי" ו"אלה הם אנשי צבאי". ואם יתבונן בעצמו ימצא שהכול חיצוני לעצמותו, ושכל דבר מקניינים אלה קיים כפי שהוא בפני עצמו. ולכן אם יֵעדר אותו היחס, לא יהיה הבדל בין אותו אדם שהיה מלך גדול לבין הנקלה שבאנשים, מבלי שישתנה דבר מאותם הדברים שהיו מיוחסים לו. הפילוסופים הבהירו שמי שישים את השתדלותו ומטרתו לאופן זה של שלמות – לא תהיה השתדלותו אלא לדמיון גרידא, והוא דבר שאינו בר קיימא, ואף אם יתקיים בידו הקניין ההוא כל ימי חייו, לא תושג לו בעצמותו כל שלמות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד כל מא וטינאה תסמע מא נקולה. קד בין אלפלאספה אלמתקדמון ואלמתאכ'רון אן אלכמאלאת אלמוג'ודה ללאנסאן ארבעה אנואע. אולהא והו אנקצהא והו אלד'י עליה יתפאנ[א](י) אהל אלארץ' הו כמאל אלקניה, והו מא יוג'ד ללשכ'ץ מן אלאמואל ואלת'יאב ואלאלאת ואלעביד ואלאראצ'י ונחוהא, ואן יכון אלאנסאן מלכא עט'ימא הו מן הד'א אלנוע, והד'א כמאל לא אתצאל בינה ובין ד'לך אלשכ'ץ בוג'ה, ואנמא הי נסבה' מא מעט'ם אללד'ה בהא כ'יאל מחץ', אעני אן הד'ה דארי והד'א עבדי והד'א אלמאל (מא)לי והאולא ג'נדי, ואד'א אעתבר שכ'צה יג'ד אלכל כ'ארג'(א) ען ד'אתה, וכל שי מן הד'ה אלקניאת בחית' הו פי וג'ודה, ולהד'א אד'א עדמת תלך אלנסבה אצבח ד'לך אלשכ'ץ אלד'י כאן מלכא עט'ימא לא פרק בינה ובין אחקר מן יכון פי אלנאס מן גיר אן יתגיר שי מן תלך אלאשיא אלתי כאנת מנסובה לה. ובינוא אלפלאספה אן אלד'י יג'על וכדה וסעיה להד'א אלנחו מן אלכמאל אנמא סעי לכ'יאל מחץ', והו שי לא ית'בת, ולו ת'בתת לה תלך אלקניה טול חיאתה פאנה לם יחצל לה פי ד'אתה כמאל אצלא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב: שלמות גופנית)}} המין השני קשור לעצמותו של האדם יותר מן הראשון, והוא שלמות מבנה הגוף ותכונתו, כלומר שמזגו של אותו אדם יהיה בתכלית האיזון ואבריו בפרופורציות מתאימות וחזקים כראוי. גם את מין זה של שלמות אין לעשות תכלית, כי הוא שלמות גופנית, ואינו של האדם באשר הוא אדם אלא באשר הוא בעל חיים, והוא שותף בזה לחיות הפחותות ביותר. ועוד, אפילו יגיע כוח האדם לשיאו המרבי, לא יגיע לכוחו של פרד חזק, לא כל שכן שיגיע לכוח אריה או כוח פיל. שיא השלמות הזאת, כמו שציינו, היא שיישא משא כבד או ישבור עצם עבה וכיוצא בזה מן הדברים שאין בהם תועלת גופנית גדולה. תועלת נפשית, מכל מקום, נעדרת מן המין זה.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלת'אני לה בד'את אלשכ'ץ תעלק אכת'ר מן אלאול, והו כמאל אלבניה ואלהיאה, אעני אן יכון מזאג' ד'לך אלשכ'ץ פי גאיה' אלאעתדאל ואעצ'אוה מתנאסבה קויה כמא ינבגי. והד'א אלנוע איצ'א מן אלכמאל לא יתכ'ד' גאיה לאנה כמאל ג'סמאני, ומא הו ללאנסאן מן חית' הו אנסאן בל מן חית' הו חיואן, וישארך פי הד'א אכ'ס אלחיואן (ו)איצ'א לו וצל מן קוה' שכ'ץ אלאנסאן גאיה ונהאיה מא ילחק בקוה' בגל קוי, פנאהיך אן ילחק בקוה' אסד או קוה' פיל, וגאיה' הד'א אלכמאל כמא ד'כר[ו](נ)א אן ינקל חמלא ת'קילא או יכסר עט'מא גליט'א ונחו הד'א ממא לא כביר פאידה ג'סמאניה פיה, אמא פאידה נפסאניה פמעדומה מן הד'א אלנוע.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ג: שלמות אופי וחברה)}} המין השלישי הוא שלמות בעצם האדם יותר מן השני, והוא שלמות מעלות המידות, כלומר שמידותיו של אותו אדם תהיינה בתכלית המעלה. ומטרת רוב ה{{עברית|מצוות}} אינה אלא להשגת מין זה של שלמות. גם מין שלמות זה אינו אלא הכנה לזולתו ואינו תכלית לעצמו. זאת משום שכל המידות אינן אלא בדברים שבין אדם לחברו, וכאילו באותה שלמות במידותיו הוא רק הכשיר עצמו לתועלת בני האדם, ואם כן נעשתה כלי עבור אחרים. שהרי אם תניח אדם לבדו, שאין לו עסק עם אף אחד, תמצא שכל מידותיו הטובות יהיו אז נטולות ערך ובטלות ואין בהן צורך, ואינן תורמות לשלמותו האישית כלל. כי אין הוא צריך אותן ואין הן מועילות לו אלא מבחינת זולתו.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלת'אלת' הו כמאל פי ד'את אלשכ'ץ אכת'ר מן אלת'אני, והו כמאל אלפצ'איל אלכ'לקיה, וד'לך באן תכון אכ'לאק ד'לך אלשכ'ץ עלי גאיה' פצ'ילתהא, ואכת'ר אל{{עברית|מצות}} אנמא הי לחצול הד'א אלנוע מן אלכמאל. והד'א אלנוע מן אלכמאל איצ'א אנמא הו תוטיה לגירה וליס הו גאיה לד'אתה, וד'לך אן אלכ'לקיאת כלהא אנמא הי פי מא בין אלשכ'ץ מן אלנאס ובין גירה, פכאן הד'א אלכמאל פי כ'לקיאתה אנמא תהיא בה למנפעה' אלנאס, פצאר אלה לגירה, לאנך אד'א פרצ'ת שכ'ץ אנסאן וחדה לא יעאמל אחדא, וג'דת אלפצ'איל אלכ'לקיה מנה כלהא חיניד' בטאלה עטאלה לא חאג'ה להא, ולא תכמל שכ'צה פי שי, ואנמא יחתאג' אליהא ותעוד פאידתהא עליה באעתבאר אלגיר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ד: שלמות ההכרה)}} המין הרביעי הוא השלמות האנושית האמיתית, שהיא השגת המעלות השכליות, כלומר תפיסת {{מונח|תצור}} מושכלות המלמדות דעות נכונות במטפיזיקה. וזו היא התכלית האחרונה, והיא המביאה את האדם לשלמות אמיתית, והיא לו לבדו, והיא הנותנת לו קיום נצחי. ובה האדם אדם.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלראבע הו אלכמאל אלאנסאני אלחקיקי, והו חצול אלפצ'איל אלנטקיה אעני תצור מעקולאת, תפיד ארא(א) צחיחה פי אלאלאהיאת, והד'ה הי אלגאיה אלאכ'ירה והי אלתי תכמל אלשכ'ץ כמאלא חקיקיא, והי לה וחדה, והי תפידה אלבקא אלדאים. ובהא אלאנסאן אנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלמות השיא, גם בתפיסת הנביאים והחכמים}}
{{קו}}התבונן בכל אחת משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהיא לזולתך, לא לך; ואם אי אפשר בלעדיהן, כַּמפורסם, הרי הן לך ולזולתך. אך השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך, ואין בה לאחר שום שותפות עמך, "{{עברית|יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ}} [וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ]" {{הפניה|(משלי ה,יז)}}. לכן ראוי לך שתשקוד להשיג את מה שנשאר לך, ולא תטרח ותתייגע עבור אחרים, אתה המזניח את נפשך עד שלובנהּ השחיר בשלוט הכוחות הגופניים עליה, כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שנאמרו על עניינים אלה: "[אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ] {{עברית|בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי}}" {{הפניה|(שיר השירים א,ו)}}. ועל אותו עניין עצמו נאמר: "{{עברית|פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי}}" {{הפניה|(משלי ה,ט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעתבר כל כמאל מן אלת'לת'ה כמאלאת אלמתקדמה תג'דה לגירך לא לך, ואן כאן ולא בד בחסב אלמשהור פהי לך ולגירך, אמא הד'א אלכמאל אלאכ'יר פהו לך וחדך ליס לאכ'ר מעך פיה משארכה בוג'ה, {{עברית|יהיו לך לבדך (וגו')}}. ולהד'א ינבגי לך אן תחרץ עלי חצול הד'א אלבאקי לך, ולא תתעב ותשק[א](י) לאכ'רין יא גאפלא ען נפסה חתי אסוד ביאצ'הא באסתילא אלקוי אלג'סמאניה עליהא, כמא קיל פי אבתדא תלך אלאמת'אל אלשעריה אלמצ'רובה להד'ה אלמעאני, קאל {{עברית|בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי}}, ופי הד'א אלמעני בעינה קאל {{עברית|פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">גם הנביאים ביארו לנו את העניינים האלה עצמם ופירשו אותם לנו כמו שפירשום הפילוסופים, ואמרו לנו בפירוש ששלמות הקניין, ושלמות בריאות הגוף, ושלמות תכונות האופי – כל אלה אינן שלמויות שיש להתפאר בהן ולחשוק בהן; ושהשלמות שיש להתפאר בה ולחשוק בה היא ידיעתו יתעלה, שהיא הידע האמיתי. {{עברית|ירמיה}} אמר על אותן ארבע שלמויות: "{{עברית|כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי}}" {{הפניה|(ירמיהו ט,כב-כג)}}. התבונן כיצד נקט אותן כסדרן אצל ההמון, משום שמבחינתם השלמות הגדולה ביותר היא "{{עברית|עשיר בעשרו}}", ולמטה ממנה "{{עברית|גבור בגבורתו}}" ולמטה ממנה "{{עברית|חכם בחכמתו}}", כלומר בעל המידות הנעלות, משום שגם אותו אדם הוא נכבד אצל המון העם שאליהם הוא מדבר, ולכן סודרו (השלמויות) בסדר זה.</td>
<td class="ar">קד בין לנא אלאנביא איצ'א הד'ה אלמעאני בעינהא, ושרחוהא לנא כמא שרחתהא אלפלאספה, וצרחוא לנא באן ליס כמאל אלקניה ולא כמאל אלצחה ולא כמאל אלאכ'לאק כמאלא יפתכ'ר בה ולא ירגב פיה, ואן אלכמאל אלד'י יפתכ'ר בה וירגב פיה הו מערפתה תע(א)לי אלד'י ד'לך הו אלעלם אלחקיקי, קאל {{עברית|ירמיה}} פי הד'ה אלכמאלאת אלארבעה {{עברית|כה אמר י"י אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל}} {{עברית|יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי}}, ותאמל כיף אכ'ד'הא עלי תרתיבהא ענד אלג'מהור, פאן אעט'ם כמאל ענדהם {{עברית|עשיר בעשרו}}, ודונה {{עברית|גבור בגבורתו}}, ודונה {{עברית|חכם בחכמתו}} יעני ד'א אלאכ'לאק אלפאצ'לה, פאן ד'לך אלשכ'ץ איצ'א מעט'ם ענד אלג'מהור אלד'ין אליהם הו אלכ'טאב, פלד'לך רתבת הד'א אלתרתיב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">ה{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} כבר השיגו מאותו {{עברית|פסוק}} את העניינים האלה עצמם שצִיַּנּו, ואמרו במפורש את מה שביארתי לך בפרק זה: שה"{{עברית|חכמה}}" האמורה בסתם בכל מקום, והיא התכלית, היא השגתו יתעלה, ושאותם קניינים שאדם קונה מן האוצרות שמתחרים בהם ומחשיבים אותם לשלמות – אינם שלמות. וכן כל המעשים התורניים האלה, כלומר מיני העבודות וכן המידות המועילות לכל האנשים בהתנהגותם זה עם זה – לכולם אין חיבור לתכלית אחרונה זו ואין להשוותם אליה, אלא הן הכנות עבור תכלית זו.</td>
<td class="ar">וקד אדרכוא אל{{עברית|חכמים ז"ל}} מן הד'א אל{{עברית|פסוק}} הד'ה אלמעאני בעינהא אלתי ד'כרנא וצרחוא במא בינתה לך פי הד'א אלפצל, והו אן אל{{עברית|חכמה}} אלמקולה באטלאק פי כל מוצ'ע והי אלגאיה הי אדראכה תע(א)לי, ואן הד'ה אלקניה אלתי יקתניהא אלאנסאן מן אלד'כ'איר אלתי יתנאפס פיהא ותט'ן כמאל(א) ליסת בכמאל. וכד'לך הד'ה אעמאל אלשריעה כלהא אעני אנואע אלעבאדאת וכד'לך אלכ'לקיאת אלנאפעה ללנאס כלהם פי תצרפאתהם בעצ'הם מע בעץ' ג'מיע ד'לך לא יקתרן בהד'ה אלגאיה אלאכ'ירה ולא יסאויהא, בל הי תוטיאת מן אג'ל הד'ה אלגאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">שמע דבריהם בכל אותם עניינים בלשונם, והוא לשון {{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(לה,ג)}}. נאמר שם: "{{עברית|כתוב אחד אומר: 'וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ'}} {{הפניה|(משלי ח,יא)}} {{עברית|וכתוב אחר אומר: 'וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ'}} {{הפניה|(שם ג,טו)}}; {{עברית|'חֲפָצִים' – אלו מצות ומעשים טובים, 'חֲפָצֶיךָ' – אלו אבנים טובות ומרגליות; חֲפָצַי}} {{עברית|וחֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, אלא: 'כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל [}}הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי]{{עברית|'}} {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}}". ראה כמה תמציתי מאמר זה וכמה שלם אומרו, ואיך לא החסיר דבר מכל מה שציינו והארכנו בביאורו ובהקדמותיו!</td>
<td class="ar">ואסמע נצהם פי ג'מיע הד'ה אלמעאני בלפט'הם והו נץ {{עברית|בראשית רבה}}, הנאך קיל {{עברית|כתוב אחד אומר וכל חפצים לא ישוו בה וכתוב אחד אומר וכל חפציך לא ישוו בה, חפצים אלו מצות}} {{עברית|ומעשים טובים, חפציך אלו אבנים טובות}} {{עברית|ומרגליות, חפצי(ם)}} {{עברית|וחפציך לא ישוו בה, אלא כי אם בזאת יתהלל המתהלל [וכו'](השכל וידע אותי)}}. פתאמל מא אוג'ז הד'א אלקול ומא אכמל קאילה, וכיף לם יגאדר שיא מן כל מא ד'כרנאה וטולנא פי ביאנה ופי תוטיאתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המנהיגות כהידמות}}
{{קו}}כיוון שהזכרנו את ה{{עברית|פסוק}} הזה והדברים המופלאים הכלולים בו, והזכרנו את דברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}} עליו, נשלים את מה שהוא כולל: ב{{עברית|פסוק}} הזה, בביאור המטרה הנכבדת ביותר, הוא לא הסתפק בהשגתו יתעלה בלבד, משום שאילו זו היתה כוונתו היה אומר: "{{עברית|כי אם בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידוע אותי}}" ועוצר, או היה אומר "{{עברית|השכל וידוע אותי כי אני אחד}}" או היה אומר "{{עברית|כי אין לי תמונה}}" או "{{עברית|כי אין כמוני}}" וכיוצא בזה. אלא אמר: ההתפארות היא בהשגתי ובידיעת תאריי, כלומר פעולותיו, כדרך שביארנו {{הפניה|(א,נד)}} על מה שנאמר: "{{עברית|הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ [}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ]" {{הפניה|(שמות לג,יג)}}. וביאר לנו ב{{עברית|פסוק}} הזה {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}} שאותן פעולות שיש לדעת ולחקות הן {{עברית|חסד}}, {{עברית|משפט}} ו{{עברית|צדקה}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' וד'כרנא הד'א אל{{עברית|פסוק}} ומא אשתמל עליה מן אלגראיב וד'כרנא כלאם אל{{עברית|חכמים ז"ל}} פיה פלנתמם מא תצ'מנה, וד'לך אנה לם יקתצר פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} פי תביין אשרף אלגאיאת עלי אדראכה תע(א)לי פקט, לאנה לו כאן הד'א קצדה לקאל {{עברית|כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל ויד[ו]ע אותי}} ויקטע אלקול, או כאן יקול {{עברית|השכל ויד[ו]ע אותי כי אני אחד}}, או כאן יקול {{עברית|כי אין לי תמונה}}, או {{עברית|כי אין כמוני}} ומא נחי הד'א אלנחו, בל קאל אן אלאפתכ'אר הו באדראכי ובמערפה' צפאתי יעני אפעאלה, נחו מא בינא פי קולה {{עברית|הודיעני נא את דרכיך ו[כ](ג)ו'}}, ובין לנא פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} אן תלך אלאפעאל אלתי יג'ב אן תערף ותתקיל הי {{עברית|חסד}} ו{{עברית|משפט}} ו{{עברית|צדקה}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">14</td>
<td class="he">הוא הוסיף עניין חשוב אחר, והם דבריו "{{עברית|בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם)}}, שזה הוא ציר התורה. ולא כמחשבתם של המתפרצים, שחשבו שהשגחתו יתעלה מסתיימת אצל גלגל הירח ואילו הארץ ואשר בה עזובים, "{{עברית|עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(יחזקאל ט,ט)}}, אלא כמו שהבהיר לנו על ידי אדון החכמים: "{{עברית|כִּי לַה' הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שמות ט,כט)}}, כלומר שהשגחתו גם בארץ כמתאים לה כמו שהוא משגיח בשמים כמתאים להם, והוא אומרו: "{{עברית|כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}}.</td>
<td class="ar">וזאד מעני אכ'ר וכידא והו קולה {{עברית|בארץ}} אלד'י הד'א הו קטב אלשריעה. וליס כזעם אלמתהאפתין אלד'ין ט'נוא אן ענאיתה תע(א)לי אנתהת ענד פלך אלקמר ואן אלארץ' במא פיהא מהמלה {{עברית|עזב י"י את הארץ}}, בל כמא בין לנא עלי ידי סיד אלעאלמין {{עברית|כי לי"י הארץ}}, יקול אן ענאיתה איצ'א באלארץ' בחסבהא כמא אעתני באלסמא בחסבהא, והו קולה {{עברית|כי אני י"י עשה חסד משפט וצדקה בארץ}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">אחר כך השלים את העניין ואמר: "{{עברית|כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם ה'}}" {{הפניה|(שם)}}, כלומר כוונתי שיבוא מכם {{עברית|חסד, צדקה}} ו{{עברית|משפט בארץ}} באופן שביארנו {{הפניה|(א,נד)}} לגבי {{עברית|שלש עשרה מדות}}, שהמטרה היא להידמות להן ושיהיו אלה דרכינו. אם כן התכלית הנזכרת ב{{עברית|פסוק}} הזה היא שהוא הבהיר ששלמות האדם שיתפאר בה באמת היא{{קו}}{{אינדקס|א)}} מי שיזכה בהשגתו יתעלה כפי יכולתו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ושידע כיצד היא השגחתו על ברואיו בהבאתם למציאות ובהנהגתם,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ושבדרכיו של אותו אדם לאחר אותה השגה יתכוון תמיד ל{{עברית|חסד צדקה ומשפט}}, כהידמות לפעולותיו יתעלה באופן שביארנו כמה פעמים בחיבור זה.</td>
<td class="ar">ת'ם כמל אלמעני וקאל {{עברית|כי באלה חפצתי נאם י"י}}, יעני אן גרצ'י אן יכון מנכם {{עברית|חסד}} ו{{עברית|צדקה}} ו{{עברית|משפט בארץ}} עלי נחו מא בינא פי {{עברית|שלש עשרה מדות}}, אן אלקצד אלתשבה בהא ואן תכון תלך סירתנא. פאלגאיה אלתי ד'כרהא פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} הי אנה בין אן כמאל אלאנסאן אלד'י בה יפתכ'ר חקיקה הו מן חצל לה אדראכה תע(א)לי חסב טאקתה, וערף ענאיתה במכ'לוקאתה פי איג'אדהא ותדבירהא כיף הו, וכאנת סירה' ד'לך אלשכ'ץ בעד ד'לך אלאדראך יקצד בהא דאימא {{עברית|חסד צדקה ומשפט}} תשבהא באפעאלה תע(א)לי נחו מא בינא מראת פי הד'ה אלמקאלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חתימת הספר}}
{{קו}}זה מה שנראה לי לכלול בחיבור זה ממה שנראה לי שיועיל מאוד לשכמותך, ואני מאחל לך שעם התבוננות שלמה תשיג כל מה שכללתי בו בעזרת ה' יתעלה, והוא יזכנו {{עברית|וכל ישראל חברים}} למה שהבטיח לנו: "{{עברית|אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים, וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה}}" {{הפניה|(ישעיהו לה,ה)}}. "{{עברית|הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם ט,א)}}. {{עברית|אמן}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והד'א קדר מא ראית אן נודעה פי הד'ה אלמקאלה ממא ראית אנה נאפע ג'דא לאמת'אלך, ואנא ארג'ו לך ענד אלתאמל אלשאפי אן תנאל כל גרץ' צ'מנתה פיהא במעונה' אללה תע(א)לי, והו יזכינא {{עברית|וכל ישראל חברים}} למא ועדנא בה {{עברית|אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ}} {{עברית|צלמות אור נגה עליהם. אמן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}17</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שיר סיום}}
{{קו}}
{{עברית|קָרוֹב מְאֹד הָאֵל לְכָל קוֹרֵא,}}
{{קו}}
{{עברית|אִם בֶּאֱמֶת יִקְרָא וְלוֹ}} {{עברית|יִשְעֶה.}}{{קו}}{{עברית|נִמְצָא לְכָל דּוֹרֵש יְבַקְּשֵהוּ,}}{{קו}}{{עברית|אִם יַהֲלֹךְ נִכְחוֹ וְלֹא יִתְעֶה.}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קרוב מאד האל לכל קורא אם באמת יקרא ול[ו](א) ישעה. נמצא לכל דורש יבקשהו אם יהל[ו]ך נכחו ולא יתעה. (כמל אלג'ז אלת'אלת' בעון אללה ובכמאלה כמלת דלאלה' אלחאירין.)</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|תכלית האדם: לחבר השגה לעשייה בארץ}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע משמעויות שהן אחת להסבר המונח חכמה}}
{{קו}}המונח "{{עברית|חכמה}}" מציין בעברית ארבע משמעויות:{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא מציין השגת האמיתות, שתכליתן השגתו יתעלה. נאמר: "{{עברית|וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא [}}וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה, לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים] {{הפניה|(איוב כח,יב-יג)}}, ונאמר: "[לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ...] {{עברית|אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף}} {{עברית|[}}וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה...]" {{הפניה|(משלי ב,ב-ו)}}, וזה נפוץ.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} הוא מציין קניית מומחיות מקצועית במקצוע כלשהו: "{{עברית|וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם}} [יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ...] {{הפניה|(שמות לה,י-יא)}}, "{{עברית|וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב}} [בְּיָדֶיהָ טָווּ]" {{הפניה|(שם,כה)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} הוא מציין קניית מעלות המידות: "{{עברית|וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם}}" {{הפניה|(תהילים קה,כב)}}, "{{עברית|בִּישִׁישִׁים חָכְמָה}}" {{הפניה|(איוב יב,יב)}}. משום שמה שנקנה בזקנה כשלעצמה הוא ההכנה לקבלת מעלות המידות.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} והוא מציין תחכום וערמה: "{{עברית|הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ}}" {{הפניה|(שמות א,י)}}. לפי משמעות זו נאמר: "{{עברית|וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה}}" {{הפניה|(שמואל־ב יד,ב)}}, כלומר בעלת תחכום וערמה. ובמשמעות זו גם: "{{עברית|חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע}}" {{הפניה|(ירמיהו ד,כב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אסם {{עברית|חכמה}} יקע פי אלעבראני עלי ארבעה מעאני, וד'לך אנה יקע עלי אדראך אלחקאיק אלתי גאיתהא אדראכה תע(א)לי, קאל {{עברית|והחכמה מאין תמצא ו[כ](ג)ו'}}, וקאל {{עברית|אם תבקשנה ככסף וגו'}}, והד'א כת'יר. ויקע עלי אקתנ[י](א) אלצנאיע אי צנאעה כאנת, {{עברית|וכל חכם לב בכם, וכל אשה חכמת לב}}. ויקע עלי אקתנא אלפצ'איל אלכ'לקיה, {{עברית|וזקניו יחכם, בישישים חכמה}}, לאן אלשי אלד'י יכתסב במג'רד אלשיך' הו אלתהיו לקבול אלפצ'איל אלכ'לקיה. ויקע עלי אלתלטף ואלאחתיאל, {{עברית|הבה נתחכמה לו}}, ובחסב הד'א אלמעני ק[י](א)ל {{עברית|ויקח משם אשה חכמה}} יעני ד'את תלטף ואחתיאל, ומן הד'א אלמעני {{עברית|חכמים המה להרע}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|איחוד המשמעויות)}} ייתכן שמשמעות "{{עברית|חכמה}}" בעברית מורה על תחכום והפעלת המחשבה, ואז יש שאותו תחכום והערמה הוא{{קו}}{{אינדקס|א)}} בקניית מעלות שכליות,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} או בקניית מעלות מידותיות,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} או בקניית מומחיות מעשית,{{קו}}{{אינדקס|ד)}} או במעשי רוע ורשע.{{קו}}התברר אם כן ש"{{עברית|חכם}}" נאמר{{קו}}{{אינדקס|א)}} על בעל מעלות שכליות,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ועל בעל מעלות מידותיות,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ועל כל בעל מומחיות מעשית,{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ועל בעל ערמה במעשי רשע ורוע.</td>
<td class="ar">וימכן אן יכון מעני {{עברית|חכמה}} פי אלעבראני ידל עלי אלתלטף ואעמאל אלפכרה, פקד יכון ד'לך אלתלטף ואלאחתיאל פי תחציל פצ'איל נטקיה, או פי תחציל פצ'איל כ'לקיה, או פי תחציל צנאעה עמליה, או פי שרור ורד'איל. פקד באן אן {{עברית|חכם}} יקאל לד'י אלפצ'איל אלנטקיה, ולד'י אלפצ'איל אלכ'לקיה, ולכל ד'י צנעאה עמליה, ולד'י אלאחתיאל פי אלרד'איל ואלשרור.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חכמת התורה וסדר לימודה}}
{{קו}}לפי ביאור זה נקרא היודע את כל התורה לאמיתה "{{עברית|חכם}}" משני היבטים:{{קו}}{{אינדקס|א)}} מצד המעלות השכליות הכלולות בתורה,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומצד מעלות המידות הכלולות בה.{{קו}}אך מכיוון שהדברים השכליים שבתורה נמסרים בקבלה (=כקביעה) ואינם מוכחים בדרכי העיון, החלו להתייחס בספרי הנביאים ובדברי ה{{עברית|חכמים}} לידיעת התורה כמין בפני עצמו ול{{עברית|חכמה}} סתם כמין אחר, כשאותה {{עברית|חכמה}} סתם היא זו שהוכחו באמצעותה אותם דברים שכליים שלמדנו מן התורה כקבלה. וכל מה שתמצא בכתובים על שבח ה{{עברית|חכמה}} ומופלאותה ומיעוט קוניה, כגון "{{עברית|לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ}}" {{הפניה|(איוב לב,ט)}}, "{{עברית|וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא}} [וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה]" {{הפניה|(שם כח,יב)}} ופסוקים רבים כיוצא בהם – כולם מתייחסים לאותה {{עברית|חכמה}} המלמדת אותנו את ההוכחה לדעות ה{{עברית|תורה}}. דבר זה נפוץ גם בדברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}}, כלומר שגם הם מתייחסים לידיעת ה{{עברית|תורה}} כמין אחד ואל ה{{עברית|חכמה}} כמין אחר.{{קו}}{{אינדקס|א)}} אמרו {{עברית|ז"ל}} על {{עברית|משה רבינו}}: "{{עברית|אב בחכמה, אב בתורה, אב בנביאים}}" {{הפניה|(בבלי מגילה יג,א)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ועל {{עברית|שלמה}} נאמר: "{{עברית|וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם}}" {{הפניה|(מלכים־א ה,יא)}}, ואמרו: "{{עברית|ולא ממשה}}" {{הפניה|(ראו בבלי ראש השנה כא,ב)}}, כלומר שהכוונה ב"{{עברית|מִכָּל הָאָדָם}}" היא "מאנשי דורו", ומשום כך מזכיר הפסוק את "{{עברית|הֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל}}", החכמים המפורסמים אז.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'א אלביאן פאן אלעאלם בג'מלה' אלשריעה עלי חקיקתהא יתסמי {{עברית|חכם}} מן ג'התין, מן ג'הה' מא אשתמלת עליה אלשריעה מן אלפצ'איל אלנטקיה ומן ג'הה' מא אשתמלת עליה מן אלפצ'איל אלכ'לקיה, לכן לכון נטקיאת אלשריעה מקבולה גיר מברהנה בטרק אלנט'ר צאר פי כתב אלאנביא וכלאם אל{{עברית|חכמים}} יג'עלון עלם אלשריעה נועא ואל{{עברית|חכמה}} באטלאק נועא אכ'ר, תלך אל{{עברית|חכמה}} באטלאק הי אלתי יתברהן בהא מא תלקינאה מן אלשריעה מן תלך אלנטקיאת מקבולא, וכל מא תג'ד פי אלכתב מן תעט'ים אל{{עברית|חכמה}} וגראבתהא וקלה' מכתסביהא, {{עברית|לא רבים יחכמו, והחכמה מאין תמצא (וגו')}}, ומת'ל הד'ה אלנצוץ כת'יר(א), כל ד'לך ען תלך אל{{עברית|חכמה}} אלתי תפידנא אלברהאן עלי ארא אל{{עברית|תורה}}. אמא פי כלאם אל{{עברית|חכמים ז"ל}} פד'לך איצ'א כת'יר, אעני כונהם יג'עלון עלם אל{{עברית|תורה}} נועא ויג'עלון אל{{עברית|חכמה}} נועא אכ'ר, קאלוא {{עברית|ז"ל}} ען {{עברית|משה רב[י]נו}} {{עברית|אב בחכמה אב בתורה אב בנביאים}}, וג'א פי {{עברית|שלמה}} {{עברית|ויחכם מכל האדם}} קאלוא {{עברית|ולא ממשה}}, לאנה יריד בקולה {{עברית|מכל האדם}} מן מעאצריה, ולד'לך תג'דה יד'כר {{עברית|הימן וכלכל ודרדע בני מחול}} אלחכמא אלמשאה(י)ר חיניד'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ה{{עברית|חכמים ז"ל}} אמרו גם שהאדם נתבע תחילה לדעת את ה{{עברית|תורה}}, ואחר כך הוא נתבע על ה{{עברית|חכמה}}, ואחר כך הוא נתבע על התלמוד המוטל עליו, כלומר להסיק מה עליו לעשות. וכך ראוי שיהיה הסדר:{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהדעות הללו ייוודעו בתחילה כקבלה,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ואחר כך יוכחו,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואחר כך יש לדקדק את המעשים שעל ידם יוטבו דרכי האדם.{{קו}}זה לשונם {{עברית|ז"ל}} על כך שהאדם נתבע על שלושת העניינים הללו בסדר זה: "{{עברית|כשאדם נכנס לדין תחלה אומרים לו: קבעת עתים לתורה? פלפלת בחכמה? הבינות דבר מתוך דבר?}}" {{הפניה|(בבלי שבת לא,א)}}. הרי התברר לך שידיעת ה{{עברית|תורה}} היא לשיטתם מין אחד, וה{{עברית|חכמה}} מין אחר, והיא אימות דעות ה{{עברית|תורה}} בעיון נכון.</td>
<td class="ar">וד'כרוא אל{{עברית|חכמים ז"ל}} איצ'א אן אלאנסאן מטלוב בעלם אל{{עברית|תורה}} אולא, ובעד ד'לך מטלוב ב{{עברית|חכמה}}, ובעד ד'לך מטלוב במא יתעין עליה מן פקה אלשריעה אעני אסתכ'ראג' מא ינבגי אן יפעל. והכד'א ינבגי אן יכון אלתרתיב, תערף תלך אלארא אולא מקבולה, ובעד ד'לך תברהן, ובעד ד'לך תחרר אלאעמאל אלתי תחסן בהא אלסירה, והד'א נצהם {{עברית|ז"ל}} פי כון אלאנסאן מטאלב(א) ען הד'א אלת'ל[א]ת'(ה) מעאני עלי הד'א אלתרתיב, קאלוא {{עברית|כשאדם נכנס לדין תחלה אומרים לו קבעת עתים לתורה פלפלת}} {{עברית|בחכמה הבינות דבר מתוך דבר}}. פקד באן לך אן עלם אל{{עברית|תורה}} ענדהם נוע ואל{{עברית|חכמה}} נוע אכ'ר והי תצחיח ארא אל{{עברית|תורה}} באלנט'ר אלצחיח.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע השלמויות האנושיות}}
{{קו}}לאחר כל מה שהקדמנו, שמע מה שנֹאמר: הפילוסופים, הקדומים והמאוחרים, הבהירו שהשלמויות המצויות לאדם – ארבעה מינים הם:{{קו}}{{אינדקס|א: שלמות קניינית)}} הראשון – והוא הנחות שבהם, והוא אשר בו מכלים אנשי העולם את ימיהם – הוא שלמות הקניין, כלומר הממון והבגדים והכלים והעבדים והקרקעות וכיוצא בהם שיש לאדם. והיותו של האדם מלך גדול הוא גם כן ממין זה. בשלמות זו אין שום חיבור בינה ובין אותו אדם, אלא היא יחס כלשהו, שרוב ההנאה ממנו היא דמיון גרידא, כלומר: "זה ביתי" ו"זה עבדי" ו"הכסף הזה שלי" ו"אלה הם אנשי צבאי". ואם יתבונן בעצמו ימצא שהכול חיצוני לעצמותו, ושכל דבר מקניינים אלה קיים כפי שהוא בפני עצמו. ולכן אם יֵעדר אותו היחס, לא יהיה הבדל בין אותו אדם שהיה מלך גדול לבין הנקלה שבאנשים, מבלי שישתנה דבר מאותם הדברים שהיו מיוחסים לו. הפילוסופים הבהירו שמי שישים את השתדלותו ומטרתו לאופן זה של שלמות – לא תהיה השתדלותו אלא לדמיון גרידא, והוא דבר שאינו בר קיימא, ואף אם יתקיים בידו הקניין ההוא כל ימי חייו, לא תושג לו בעצמותו כל שלמות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד כל מא וטינאה תסמע מא נקולה. קד בין אלפלאספה אלמתקדמון ואלמתאכ'רון אן אלכמאלאת אלמוג'ודה ללאנסאן ארבעה אנואע. אולהא והו אנקצהא והו אלד'י עליה יתפאנ[א](י) אהל אלארץ' הו כמאל אלקניה, והו מא יוג'ד ללשכ'ץ מן אלאמואל ואלת'יאב ואלאלאת ואלעביד ואלאראצ'י ונחוהא, ואן יכון אלאנסאן מלכא עט'ימא הו מן הד'א אלנוע, והד'א כמאל לא אתצאל בינה ובין ד'לך אלשכ'ץ בוג'ה, ואנמא הי נסבה' מא מעט'ם אללד'ה בהא כ'יאל מחץ', אעני אן הד'ה דארי והד'א עבדי והד'א אלמאל (מא)לי והאולא ג'נדי, ואד'א אעתבר שכ'צה יג'ד אלכל כ'ארג'(א) ען ד'אתה, וכל שי מן הד'ה אלקניאת בחית' הו פי וג'ודה, ולהד'א אד'א עדמת תלך אלנסבה אצבח ד'לך אלשכ'ץ אלד'י כאן מלכא עט'ימא לא פרק בינה ובין אחקר מן יכון פי אלנאס מן גיר אן יתגיר שי מן תלך אלאשיא אלתי כאנת מנסובה לה. ובינוא אלפלאספה אן אלד'י יג'על וכדה וסעיה להד'א אלנחו מן אלכמאל אנמא סעי לכ'יאל מחץ', והו שי לא ית'בת, ולו ת'בתת לה תלך אלקניה טול חיאתה פאנה לם יחצל לה פי ד'אתה כמאל אצלא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב: שלמות גופנית)}} המין השני קשור לעצמותו של האדם יותר מן הראשון, והוא שלמות מבנה הגוף ותכונתו, כלומר שמזגו של אותו אדם יהיה בתכלית האיזון ואבריו בפרופורציות מתאימות וחזקים כראוי. גם את מין זה של שלמות אין לעשות תכלית, כי הוא שלמות גופנית, ואינו של האדם באשר הוא אדם אלא באשר הוא בעל חיים, והוא שותף בזה לחיות הפחותות ביותר. ועוד, אפילו יגיע כוח האדם לשיאו המרבי, לא יגיע לכוחו של פרד חזק, לא כל שכן שיגיע לכוח אריה או כוח פיל. שיא השלמות הזאת, כמו שציינו, היא שיישא משא כבד או ישבור עצם עבה וכיוצא בזה מן הדברים שאין בהם תועלת גופנית גדולה. תועלת נפשית, מכל מקום, נעדרת מן המין זה.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלת'אני לה בד'את אלשכ'ץ תעלק אכת'ר מן אלאול, והו כמאל אלבניה ואלהיאה, אעני אן יכון מזאג' ד'לך אלשכ'ץ פי גאיה' אלאעתדאל ואעצ'אוה מתנאסבה קויה כמא ינבגי. והד'א אלנוע איצ'א מן אלכמאל לא יתכ'ד' גאיה לאנה כמאל ג'סמאני, ומא הו ללאנסאן מן חית' הו אנסאן בל מן חית' הו חיואן, וישארך פי הד'א אכ'ס אלחיואן (ו)איצ'א לו וצל מן קוה' שכ'ץ אלאנסאן גאיה ונהאיה מא ילחק בקוה' בגל קוי, פנאהיך אן ילחק בקוה' אסד או קוה' פיל, וגאיה' הד'א אלכמאל כמא ד'כר[ו](נ)א אן ינקל חמלא ת'קילא או יכסר עט'מא גליט'א ונחו הד'א ממא לא כביר פאידה ג'סמאניה פיה, אמא פאידה נפסאניה פמעדומה מן הד'א אלנוע.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ג: שלמות אופי וחברה)}} המין השלישי הוא שלמות בעצם האדם יותר מן השני, והוא שלמות מעלות המידות, כלומר שמידותיו של אותו אדם תהיינה בתכלית המעלה. ומטרת רוב ה{{עברית|מצוות}} אינה אלא להשגת מין זה של שלמות. גם מין שלמות זה אינו אלא הכנה לזולתו ואינו תכלית לעצמו. זאת משום שכל המידות אינן אלא בדברים שבין אדם לחברו, וכאילו באותה שלמות במידותיו הוא רק הכשיר עצמו לתועלת בני האדם, ואם כן נעשתה כלי עבור אחרים. שהרי אם תניח אדם לבדו, שאין לו עסק עם אף אחד, תמצא שכל מידותיו הטובות יהיו אז נטולות ערך ובטלות ואין בהן צורך, ואינן תורמות לשלמותו האישית כלל. כי אין הוא צריך אותן ואין הן מועילות לו אלא מבחינת זולתו.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלת'אלת' הו כמאל פי ד'את אלשכ'ץ אכת'ר מן אלת'אני, והו כמאל אלפצ'איל אלכ'לקיה, וד'לך באן תכון אכ'לאק ד'לך אלשכ'ץ עלי גאיה' פצ'ילתהא, ואכת'ר אל{{עברית|מצות}} אנמא הי לחצול הד'א אלנוע מן אלכמאל. והד'א אלנוע מן אלכמאל איצ'א אנמא הו תוטיה לגירה וליס הו גאיה לד'אתה, וד'לך אן אלכ'לקיאת כלהא אנמא הי פי מא בין אלשכ'ץ מן אלנאס ובין גירה, פכאן הד'א אלכמאל פי כ'לקיאתה אנמא תהיא בה למנפעה' אלנאס, פצאר אלה לגירה, לאנך אד'א פרצ'ת שכ'ץ אנסאן וחדה לא יעאמל אחדא, וג'דת אלפצ'איל אלכ'לקיה מנה כלהא חיניד' בטאלה עטאלה לא חאג'ה להא, ולא תכמל שכ'צה פי שי, ואנמא יחתאג' אליהא ותעוד פאידתהא עליה באעתבאר אלגיר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ד: שלמות ההכרה)}} המין הרביעי הוא השלמות האנושית האמיתית, שהיא השגת המעלות השכליות, כלומר תפיסת {{מונח|תצור}} מושכלות המלמדות דעות נכונות במטפיזיקה. וזו היא התכלית האחרונה, והיא המביאה את האדם לשלמות אמיתית, והיא לו לבדו, והיא הנותנת לו קיום נצחי. ובה האדם אדם.</td>
<td class="ar">ואלנוע אלראבע הו אלכמאל אלאנסאני אלחקיקי, והו חצול אלפצ'איל אלנטקיה אעני תצור מעקולאת, תפיד ארא(א) צחיחה פי אלאלאהיאת, והד'ה הי אלגאיה אלאכ'ירה והי אלתי תכמל אלשכ'ץ כמאלא חקיקיא, והי לה וחדה, והי תפידה אלבקא אלדאים. ובהא אלאנסאן אנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלמות השיא, גם בתפיסת הנביאים והחכמים}}
{{קו}}התבונן בכל אחת משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהיא לזולתך, לא לך; ואם אי אפשר בלעדיהן, כַּמפורסם, הרי הן לך ולזולתך. אך השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך, ואין בה לאחר שום שותפות עמך, "{{עברית|יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ}} [וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ]" {{הפניה|(משלי ה,יז)}}. לכן ראוי לך שתשקוד להשיג את מה שנשאר לך, ולא תטרח ותתייגע עבור אחרים, אתה המזניח את נפשך עד שלובנהּ השחיר בשלוט הכוחות הגופניים עליה, כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שנאמרו על עניינים אלה: "[אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ] {{עברית|בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי}}" {{הפניה|(שיר השירים א,ו)}}. ועל אותו עניין עצמו נאמר: "{{עברית|פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי}}" {{הפניה|(משלי ה,ט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעתבר כל כמאל מן אלת'לת'ה כמאלאת אלמתקדמה תג'דה לגירך לא לך, ואן כאן ולא בד בחסב אלמשהור פהי לך ולגירך, אמא הד'א אלכמאל אלאכ'יר פהו לך וחדך ליס לאכ'ר מעך פיה משארכה בוג'ה, {{עברית|יהיו לך לבדך (וגו')}}. ולהד'א ינבגי לך אן תחרץ עלי חצול הד'א אלבאקי לך, ולא תתעב ותשק[א](י) לאכ'רין יא גאפלא ען נפסה חתי אסוד ביאצ'הא באסתילא אלקוי אלג'סמאניה עליהא, כמא קיל פי אבתדא תלך אלאמת'אל אלשעריה אלמצ'רובה להד'ה אלמעאני, קאל {{עברית|בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי}}, ופי הד'א אלמעני בעינה קאל {{עברית|פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">גם הנביאים ביארו לנו את העניינים האלה עצמם ופירשו אותם לנו כמו שפירשום הפילוסופים, ואמרו לנו בפירוש ששלמות הקניין, ושלמות בריאות הגוף, ושלמות תכונות האופי – כל אלה אינן שלמויות שיש להתפאר בהן ולחשוק בהן; ושהשלמות שיש להתפאר בה ולחשוק בה היא ידיעתו יתעלה, שהיא הידע האמיתי. {{עברית|ירמיה}} אמר על אותן ארבע שלמויות: "{{עברית|כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי}}" {{הפניה|(ירמיהו ט,כב-כג)}}. התבונן כיצד נקט אותן כסדרן אצל ההמון, משום שמבחינתם השלמות הגדולה ביותר היא "{{עברית|עשיר בעשרו}}", ולמטה ממנה "{{עברית|גבור בגבורתו}}" ולמטה ממנה "{{עברית|חכם בחכמתו}}", כלומר בעל המידות הנעלות, משום שגם אותו אדם הוא נכבד אצל המון העם שאליהם הוא מדבר, ולכן סודרו (השלמויות) בסדר זה.</td>
<td class="ar">קד בין לנא אלאנביא איצ'א הד'ה אלמעאני בעינהא, ושרחוהא לנא כמא שרחתהא אלפלאספה, וצרחוא לנא באן ליס כמאל אלקניה ולא כמאל אלצחה ולא כמאל אלאכ'לאק כמאלא יפתכ'ר בה ולא ירגב פיה, ואן אלכמאל אלד'י יפתכ'ר בה וירגב פיה הו מערפתה תע(א)לי אלד'י ד'לך הו אלעלם אלחקיקי, קאל {{עברית|ירמיה}} פי הד'ה אלכמאלאת אלארבעה {{עברית|כה אמר י"י אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל}} {{עברית|יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי}}, ותאמל כיף אכ'ד'הא עלי תרתיבהא ענד אלג'מהור, פאן אעט'ם כמאל ענדהם {{עברית|עשיר בעשרו}}, ודונה {{עברית|גבור בגבורתו}}, ודונה {{עברית|חכם בחכמתו}} יעני ד'א אלאכ'לאק אלפאצ'לה, פאן ד'לך אלשכ'ץ איצ'א מעט'ם ענד אלג'מהור אלד'ין אליהם הו אלכ'טאב, פלד'לך רתבת הד'א אלתרתיב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">ה{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} כבר השיגו מאותו {{עברית|פסוק}} את העניינים האלה עצמם שצִיַּנּו, ואמרו במפורש את מה שביארתי לך בפרק זה: שה"{{עברית|חכמה}}" האמורה בסתם בכל מקום, והיא התכלית, היא השגתו יתעלה, ושאותם קניינים שאדם קונה מן האוצרות שמתחרים בהם ומחשיבים אותם לשלמות – אינם שלמות. וכן כל המעשים התורניים האלה, כלומר מיני העבודות וכן המידות המועילות לכל האנשים בהתנהגותם זה עם זה – לכולם אין חיבור לתכלית אחרונה זו ואין להשוותם אליה, אלא הן הכנות עבור תכלית זו.</td>
<td class="ar">וקד אדרכוא אל{{עברית|חכמים ז"ל}} מן הד'א אל{{עברית|פסוק}} הד'ה אלמעאני בעינהא אלתי ד'כרנא וצרחוא במא בינתה לך פי הד'א אלפצל, והו אן אל{{עברית|חכמה}} אלמקולה באטלאק פי כל מוצ'ע והי אלגאיה הי אדראכה תע(א)לי, ואן הד'ה אלקניה אלתי יקתניהא אלאנסאן מן אלד'כ'איר אלתי יתנאפס פיהא ותט'ן כמאל(א) ליסת בכמאל. וכד'לך הד'ה אעמאל אלשריעה כלהא אעני אנואע אלעבאדאת וכד'לך אלכ'לקיאת אלנאפעה ללנאס כלהם פי תצרפאתהם בעצ'הם מע בעץ' ג'מיע ד'לך לא יקתרן בהד'ה אלגאיה אלאכ'ירה ולא יסאויהא, בל הי תוטיאת מן אג'ל הד'ה אלגאיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">שמע דבריהם בכל אותם עניינים בלשונם, והוא לשון {{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(לה,ג)}}. נאמר שם: "{{עברית|כתוב אחד אומר: 'וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ'}} {{הפניה|(משלי ח,יא)}} {{עברית|וכתוב אחר אומר: 'וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ'}} {{הפניה|(שם ג,טו)}}; {{עברית|'חֲפָצִים' – אלו מצות ומעשים טובים, 'חֲפָצֶיךָ' – אלו אבנים טובות ומרגליות; חֲפָצַי}} {{עברית|וחֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, אלא: 'כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל [}}הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי]{{עברית|'}} {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}}". ראה כמה תמציתי מאמר זה וכמה שלם אומרו, ואיך לא החסיר דבר מכל מה שציינו והארכנו בביאורו ובהקדמותיו!</td>
<td class="ar">ואסמע נצהם פי ג'מיע הד'ה אלמעאני בלפט'הם והו נץ {{עברית|בראשית רבה}}, הנאך קיל {{עברית|כתוב אחד אומר וכל חפצים לא ישוו בה וכתוב אחד אומר וכל חפציך לא ישוו בה, חפצים אלו מצות}} {{עברית|ומעשים טובים, חפציך אלו אבנים טובות}} {{עברית|ומרגליות, חפצי(ם)}} {{עברית|וחפציך לא ישוו בה, אלא כי אם בזאת יתהלל המתהלל [וכו'](השכל וידע אותי)}}. פתאמל מא אוג'ז הד'א אלקול ומא אכמל קאילה, וכיף לם יגאדר שיא מן כל מא ד'כרנאה וטולנא פי ביאנה ופי תוטיאתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המנהיגות כהידמות}}
{{קו}}כיוון שהזכרנו את ה{{עברית|פסוק}} הזה והדברים המופלאים הכלולים בו, והזכרנו את דברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}} עליו, נשלים את מה שהוא כולל: ב{{עברית|פסוק}} הזה, בביאור המטרה הנכבדת ביותר, הוא לא הסתפק בהשגתו יתעלה בלבד, משום שאילו זו היתה כוונתו היה אומר: "{{עברית|כי אם בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידוע אותי}}" ועוצר, או היה אומר "{{עברית|השכל וידוע אותי כי אני אחד}}" או היה אומר "{{עברית|כי אין לי תמונה}}" או "{{עברית|כי אין כמוני}}" וכיוצא בזה. אלא אמר: ההתפארות היא בהשגתי ובידיעת תאריי, כלומר פעולותיו, כדרך שביארנו {{הפניה|(א,נד)}} על מה שנאמר: "{{עברית|הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ [}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ]" {{הפניה|(שמות לג,יג)}}. וביאר לנו ב{{עברית|פסוק}} הזה {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}} שאותן פעולות שיש לדעת ולחקות הן {{עברית|חסד}}, {{עברית|משפט}} ו{{עברית|צדקה}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' וד'כרנא הד'א אל{{עברית|פסוק}} ומא אשתמל עליה מן אלגראיב וד'כרנא כלאם אל{{עברית|חכמים ז"ל}} פיה פלנתמם מא תצ'מנה, וד'לך אנה לם יקתצר פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} פי תביין אשרף אלגאיאת עלי אדראכה תע(א)לי פקט, לאנה לו כאן הד'א קצדה לקאל {{עברית|כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל ויד[ו]ע אותי}} ויקטע אלקול, או כאן יקול {{עברית|השכל ויד[ו]ע אותי כי אני אחד}}, או כאן יקול {{עברית|כי אין לי תמונה}}, או {{עברית|כי אין כמוני}} ומא נחי הד'א אלנחו, בל קאל אן אלאפתכ'אר הו באדראכי ובמערפה' צפאתי יעני אפעאלה, נחו מא בינא פי קולה {{עברית|הודיעני נא את דרכיך ו[כ](ג)ו'}}, ובין לנא פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} אן תלך אלאפעאל אלתי יג'ב אן תערף ותתקיל הי {{עברית|חסד}} ו{{עברית|משפט}} ו{{עברית|צדקה}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">14</td>
<td class="he">הוא הוסיף עניין חשוב אחר, והם דבריו "{{עברית|בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם)}}, שזה הוא ציר התורה. ולא כמחשבתם של המתפרצים, שחשבו שהשגחתו יתעלה מסתיימת אצל גלגל הירח ואילו הארץ ואשר בה עזובים, "{{עברית|עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(יחזקאל ט,ט)}}, אלא כמו שהבהיר לנו על ידי אדון החכמים: "{{עברית|כִּי לַה' הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שמות ט,כט)}}, כלומר שהשגחתו גם בארץ כמתאים לה כמו שהוא משגיח בשמים כמתאים להם, והוא אומרו: "{{עברית|כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(ירמיהו ט,כג)}}.</td>
<td class="ar">וזאד מעני אכ'ר וכידא והו קולה {{עברית|בארץ}} אלד'י הד'א הו קטב אלשריעה. וליס כזעם אלמתהאפתין אלד'ין ט'נוא אן ענאיתה תע(א)לי אנתהת ענד פלך אלקמר ואן אלארץ' במא פיהא מהמלה {{עברית|עזב י"י את הארץ}}, בל כמא בין לנא עלי ידי סיד אלעאלמין {{עברית|כי לי"י הארץ}}, יקול אן ענאיתה איצ'א באלארץ' בחסבהא כמא אעתני באלסמא בחסבהא, והו קולה {{עברית|כי אני י"י עשה חסד משפט וצדקה בארץ}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">אחר כך השלים את העניין ואמר: "{{עברית|כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם ה'}}" {{הפניה|(שם)}}, כלומר כוונתי שיבוא מכם {{עברית|חסד, צדקה}} ו{{עברית|משפט בארץ}} באופן שביארנו {{הפניה|(א,נד)}} לגבי {{עברית|שלש עשרה מדות}}, שהמטרה היא להידמות להן ושיהיו אלה דרכינו. אם כן התכלית הנזכרת ב{{עברית|פסוק}} הזה היא שהוא הבהיר ששלמות האדם שיתפאר בה באמת היא{{קו}}{{אינדקס|א)}} מי שיזכה בהשגתו יתעלה כפי יכולתו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ושידע כיצד היא השגחתו על ברואיו בהבאתם למציאות ובהנהגתם,{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ושבדרכיו של אותו אדם לאחר אותה השגה יתכוון תמיד ל{{עברית|חסד צדקה ומשפט}}, כהידמות לפעולותיו יתעלה באופן שביארנו כמה פעמים בחיבור זה.</td>
<td class="ar">ת'ם כמל אלמעני וקאל {{עברית|כי באלה חפצתי נאם י"י}}, יעני אן גרצ'י אן יכון מנכם {{עברית|חסד}} ו{{עברית|צדקה}} ו{{עברית|משפט בארץ}} עלי נחו מא בינא פי {{עברית|שלש עשרה מדות}}, אן אלקצד אלתשבה בהא ואן תכון תלך סירתנא. פאלגאיה אלתי ד'כרהא פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} הי אנה בין אן כמאל אלאנסאן אלד'י בה יפתכ'ר חקיקה הו מן חצל לה אדראכה תע(א)לי חסב טאקתה, וערף ענאיתה במכ'לוקאתה פי איג'אדהא ותדבירהא כיף הו, וכאנת סירה' ד'לך אלשכ'ץ בעד ד'לך אלאדראך יקצד בהא דאימא {{עברית|חסד צדקה ומשפט}} תשבהא באפעאלה תע(א)לי נחו מא בינא מראת פי הד'ה אלמקאלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חתימת הספר}}
{{קו}}זה מה שנראה לי לכלול בחיבור זה ממה שנראה לי שיועיל מאוד לשכמותך, ואני מאחל לך שעם התבוננות שלמה תשיג כל מה שכללתי בו בעזרת ה' יתעלה, והוא יזכנו {{עברית|וכל ישראל חברים}} למה שהבטיח לנו: "{{עברית|אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים, וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה}}" {{הפניה|(ישעיהו לה,ה)}}. "{{עברית|הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם ט,א)}}. {{עברית|אמן}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והד'א קדר מא ראית אן נודעה פי הד'ה אלמקאלה ממא ראית אנה נאפע ג'דא לאמת'אלך, ואנא ארג'ו לך ענד אלתאמל אלשאפי אן תנאל כל גרץ' צ'מנתה פיהא במעונה' אללה תע(א)לי, והו יזכינא {{עברית|וכל ישראל חברים}} למא ועדנא בה {{עברית|אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ}} {{עברית|צלמות אור נגה עליהם. אמן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}17</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שיר סיום}}
{{קו}}
{{עברית|קָרוֹב מְאֹד הָאֵל לְכָל קוֹרֵא,}}
{{קו}}
{{עברית|אִם בֶּאֱמֶת יִקְרָא וְלוֹ}} {{עברית|יִשְעֶה.}}{{קו}}{{עברית|נִמְצָא לְכָל דּוֹרֵש יְבַקְּשֵהוּ,}}{{קו}}{{עברית|אִם יַהֲלֹךְ נִכְחוֹ וְלֹא יִתְעֶה.}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קרוב מאד האל לכל קורא אם באמת יקרא ול[ו](א) ישעה. נמצא לכל דורש יבקשהו אם יהל[ו]ך נכחו ולא יתעה. (כמל אלג'ז אלת'אלת' בעון אללה ובכמאלה כמלת דלאלה' אלחאירין.)</td>
</tr>
</table>
