שינויים

<td class="he">

{{אינדקס|קבוצה ג)}} אשר לאלה המכוונים אל בית המלך ולהיכנס אליו אלא שלא ראו מעולם את בית המלך – אלה הם המון אנשי התורה, כלומר {{עברית|עמי הארץ העוסקים במצוות}}.</td>

</tr>

<tr>

<td class="he">

{{אינדקס|קבוצה ד)}} דע, בני, שכל זמן שאתה מתעסק במדעי המתמטיקה ובתורת הלוגיקה – הרי אתה מן הסובבים סביב הבית ומחפשים את שערו, כמו שאמרו (חכמינו) {{עברית|ז"ל}} על דרך המשל: "{{עברית|עדיין בן זומא מבחוץ}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה טו,א)}}.{{קו}}{{אינדקס|קבוצה ה)}} כשתבין את מדעי הטבע – הרי שנכנסת לבית ואתה מהלך במסדרונותיו.{{קו}}{{אינדקס|קבוצה ו)}} וכשתשלים את מדעי הטבע ותבין את העניינים האלוהיים – הרי נכנסת אל המלך {{עברית|אל החצר הפנימית}}, ואתה נמצא אתו בבית אחד. זוהי דרגת החכמים, ולהם רמות שלמוּת שונות.</td>

</tr>

<tr>

<td class="he">

{{אינדקס|קבוצה ז)}} ואולם מי שלאחר שהגיעו לשלמות בעניינים האלוהיים מעסיקים את מחשבתם ונוטים כל־כולם אל ה' יתהדר ויתרומם, ונמנעים מכל דבר זולתו, ומקדישים את כל פעולות שכלם להתבונן בנמצאים כדי ללמוד מהם עליו יתעלה, לדעת כיצד תיתכן הנהגתו אותם – הרי אלה הם הניצבים במושב המלך, וזוהי דרגת הנביאים.{{קו}}{{אינדקס|שיא הנביאים)}} מהם, מי שהגיע מגודל השגתו והימנעותו מכל דבר זולת ה' יתעלה לכך שנאמר עליו "{{עברית|וַיְהִי שָׁם עִם ה'}}" {{הפניה|(שמות לד,כח)}}: שואל ונענה, מדבר ומדובר אליו באותו מעמד מקודש, ומגודל שמחתו במה שהשיג "{{עברית|לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה}}" {{הפניה|(שם)}} משום שהשכל התחזק עד שהושבת כל כוח גס שבגוף, כלומר מיני חוש המישוש.{{קו}}{{אינדקס|שאר הנביאים)}} ויש מן הנביאים שראו בלבד: מהם שראו מקרוב ומהם שראו מרחוק, כמו שנאמר: "{{עברית|מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי}}" {{הפניה|(ירמיהו לא,ב)}}, וכבר דיברנו על דרגות הנבואה {{הפניה|(ב,מה)}}.</td>

</tr>

<tr>

<td class="para-num">13</td>

<td class="he">אלא ראוי להתחיל במין זה של עבודה רק לאחר תפיסה {{מונח|תצור}} שכלית. וכך, משתשיג את ה' ומעשיו לפי מה שהשכל מחייב, תחל לאחר מכן להתמסר אליו ותשתדל להתקרב אליו ותעבה את הקשר אשר בינך ובינו, שהוא השכל:{{קו}}{{אינדקס|א)}} נאמר: "{{עברית|אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת [}}כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ] {{הפניה|(דברים ד,לה)}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ונאמר: "{{עברית|וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם [}}וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד]" {{הפניה|(שם,לט)}},{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ונאמר: "{{עברית|דְּעוּ כִּי ה' הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(תהילים ק,ג; ושם: הוּא אֱלֹהִים)}}.{{קו}}ה{{עברית|תורה}} כבר ביארה שהעבודה האחרונה הזאת שהסבנו אליה את תשומת הלב בפרק זה אינה אלא לאחר ההשגה. נאמר: "{{עברית|לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם}}" {{הפניה|(דברים יא,יג)}}, וכבר ביארנו כמה פעמים {{הפניה|(הלכות תשובה י,ו ועוד)}} שהאהבה היא על פי מידת ההשגה. ולאחר ה{{עברית|אהבה}} ההיא תהיה אותה עבודה שגם חכמינו {{עברית|ז"ל}} העירו עליה ואמרו: "{{עברית|זו עבודה שבלב}}" {{הפניה|(ספרי דברים יא; בבלי תענית ב,א; הלכות תפילה א,א)}}, והיא לדעתי הפעלת המחשבה במושכל הראשון (=ה') וההתבודדות לצורך כך כפי היכולת.</td>

</tr>

<tr>

<td class="para-num">14</td>

<td class="he">לכן תמצא ש{{עברית|דוד}} ציווה את {{עברית|שלמה}} וזירז אותו על שני אלה, כלומר {{אינדקס|א)}} להשתדל להשיגו, {{אינדקס|ב)}} ולהשתדל לעובדו לאחר ההשגה. הוא אמר: "{{עברית|וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ [}}בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין,]{{עברית| אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ – יִמָּצֵא לָךְ; וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ – יַזְנִיחֲךָ לָעַד}}" {{הפניה|(דברי הימים־א כח,ט)}}. ההמרצה היא תמיד על ההשגות השכליות, לא על הדמיונות, משום שהמחשבה בדמיונות אינה נקראת "{{עברית|דעה}}" אלא נקראת "{{עברית|הָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם}}" {{הפניה|(יחזקאל כ,לב)}}.</td>

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="para-num">18</td>

<td class="he">מכאן אחל להדריך אותך אל צורת האימון, כדי שתשיג את התכלית הגדולה הזאת.{{קו}}{{אינדקס|שלב הכנה א)}} הדבר הראשון שתטיל על עצמך הוא לפַנות את דעתך מכל דבר כאשר אתה קורא {{עברית|קרית שמע}} ומתפלל, ואל תסתפק ב{{עברית|כוונה}} ב{{עברית|קרית שמע בפסוק ראשון}} ובתפילה {{עברית|בברכה ראשונה}}.{{קו}}{{אינדקס|שלב הכנה ב)}} כשדבר זה יעלה בידך לגמרי, ויתבסס במשך שנים, הטל על עצמך לאחר מכן שכל אימת שתקרא ב{{עברית|תורה}} או תשמע אותה, שלא תחדל מלִפְנות כל־כולך ובכל מחשבתך להתבונן במה שתשמע או תקרא.{{קו}}{{אינדקס|שלב הכנה ג)}} כשגם דבר זה יתבסס למשך תקופה, הטל על עצמך שמחשבתך תהיה תמיד זַכּה (ממחשבות אחרות) בקריאתך את כל שאר דברי הנביאים. ואפילו בכל ה{{עברית|ברכות}} תתכוון בהן להתבונן במה שתבטא בשפתיך ולבחון את משמעותו.{{קו}}{{אינדקס|שלב יעד)}} לאחר שיזדככו לך אותן עבודות, ומחשבתך בהן בעת עשייתן תהיה נקייה ממחשבה בדבר מענייני העולם הזה –{{קו}}{{אינדקס|זמן לצרכי גוף)}} הטל על עצמך אחר כך להעסיק את מחשבתך בצרכיך או במותרותיך, וככלל תעסיק את מחשבתך ב{{עברית|מילי דעלמא}} (=בדברי העולם הזה), (רק) בזמן אכילתך או שתייתך או בהיותך במרחץ או כשאתה מדבר עם אשתך או בניך הקטנים או כשאתה מדבר עם המון העם. הרי מצאתי לך זמנים ארוכים וממושכים לחשוב בהן בכל מה שתצטרך מענייני הקניין וניהול הבית ותיקון הגוף.{{קו}}{{אינדקס|זמן למצוות)}} אך בזמני המעשים התורניים אל תעסיק את המחשבה אלא במה שאתה עושה, כמו שביארנו.{{קו}}{{אינדקס|זמן להתבודדות)}} וכשאתה מתבודד לבדך כשאין איש אתך, וכשאתה ער על מיטתך, הישמר מכל משמר מלהפעיל את מחשבתך באותם זמנים יקרים בשום דבר אחר מלבד אותה עבודה שכלית, שהיא ההתקרבות לה' והעמידה לפניו באופן האמיתי שהודעתיך, לא באופן של היפעלויות דמיוניות.{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} זוהי לדעתי התכלית שיוכל להשיג איש מאנשי החכמה המכשיר את עצמו לכך בצורה זו של אימון.</td>

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="he">

{{אינדקס|ייחוד 1: השילוב)}} כי על ארבעה אלו, כלומר ה{{עברית|אבות}} ו{{עברית|משה רבינו}}, התבארה התאחדותם עם ה' שהעידו עליה הכתובים, כוונתי להשגתו ולאהבתו; וכן השגחת ה' עליהם ועל צאצאיהם אחריהם גדולה. ועם זאת הם היו עוסקים בהנהגת בני האדם וצבירת נכסים וההשתדלות בקניין. זו לדעתי ראיה שבעת אותם מעשים, הם היו עושים אותם באבריהם בלבד, בעוד שכלם לא סר מלפני ה' יתעלה.</td>

</tr>

<tr>

<td class="he">

{{אינדקס|ייחוד 2: ייסוד עם)}} כמו כן נראה לי שמה שחייב שאותם ארבעה נשארו בתכלית השלמות עם ה', כשהשגחתו עליהם התמידה, אף בעת התעסקותם בצבירת נכסים, כלומר בעת הרעייה ועבודת האדמה וניהול הבית, הוא שתכליתם בכל אותם מעשים היתה להתקרב אליו יתעלה. ומה רבה הקרבה! כי תכלית השתדלותם בחייהם היתה להביא למציאות אומה שתדע את ה' ותעבוד אותו, "{{עברית|כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו [}}וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט]" {{הפניה|(בראשית יח,יט)}}. הרי התברר לך שתכלית כל השתדלותם היתה מופנית להפצת {{עברית|ייחוד השם בעולם}} והדרכת בני האדם לאהבתו יתעלה. ולכן עלתה בידם דרגה זו, כי אותן התעסקויות הן עבודה צרופה גדולה.</td>

</tr>

<tr>

<td class="he">

{{אינדקס|סיכום)}} אותה דרגה אינה כזו שאיש אשר כמוני יתיימר להדריך להשגתה. אך אל אותה דרגה שנזכרה לפניה ניתן לשאוף להגיע על ידי אותו אימון שהזכרנו. ואל ה' נישא תחינה להסיר את המכשולים המבדילים בינינו ובינו, אף על פי שרוב המכשולים הללו נובעים מאתנו, כמו שביארנו בפרקי החיבור הזה {{הפניה|(ג,יא-יב)}}, "{{עברית|עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם}}" {{הפניה|(ישעיהו נט,ב)}}.</td>

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="para-num">25</td>

<td class="he">האמנה {{מונח|אעתקאד}} זו התבררה לי גם מלשון ה{{עברית|תורה}}. הוא יתעלה אמר: "[וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים] {{עברית|וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא: הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה}}" {{הפניה|(דברים לא,יז)}}. הוא הבהיר שאנחנו הסיבה ל{{עברית|הסתרת פנים}} זו ואנחנו היוצרים את ההסתרה הזאת. והוא אשר אמר: "{{עברית|וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה}}" {{הפניה|(שם,יח)}}. ואין ספק שדין היחיד כדין הציבור.</td>

</tr>

<tr>

<td class="para-num">26</td>

<td class="he">הרי התברר לך שהסיבה להיותו של אחד מבני האדם מופקר לאקראיות, והיותו נתון "{{עברית|לאכול}}" כבהמות, הוא היסתרו מה'. אך כאשר "{{עברית|אלהיו בקרבו}}" אין פוגע בו רע כלל.{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא יתעלה אמר: "{{עברית|אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ}} [אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי]" {{הפניה|(ישעיהו מא,י; ושם: כִּי עִמְּךָ אָנִי)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ואמר: "{{עברית|כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ [}}כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ]" {{הפניה|(שם מג,ב)}}, כלומר: '{{עברית|כי תעבר במים ואני אתך – הנהרות לא ישטפוך}}'. כי כל מי שהוכשר עד ששפע עליו השכל הזה, תילווה אליו ההשגחה ותימנענה ממנו כל הרעות.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} נאמר: "{{עברית|ה' לִי – לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם?}}" {{הפניה|(תהילים קיח,ו)}}, ונאמר: "{{עברית|הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְלָם}}" {{הפניה|(איוב כב,כא)}}, כלומר פנה אליו ויהיה לך שלום מכל רע.</td>

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

</tr>

<tr>