שינויים

<td class="para-num">6</td>

<td class="he">גם {{עברית|שלמה}} ציין שמעשי האלוה האלה, כלומר העולם ומה שבו,{{קו}}{{אינדקס|קביעות)}} יציבים בטבעם לנצח אף על פי שהם נוצרו. הוא אמר: "{{עברית|כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים – הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם; עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}" {{הפניה|(קהלת ג,יד)}}. הרי שהודיע ב{{עברית|פסוק}} הזה שהעולם נוצר על ידי האלוה ושהוא קיים לעד.{{קו}}{{אינדקס|שלמות)}} הוא גם נתן טעם לקיומו לעד, והם דבריו: "{{עברית|עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}"; הרי זה טעם לכך שהוא "{{עברית|יִהְיֶה לְעוֹלָם}}". כאילו הוא אומר שהדבר המשתנה – אינו משתנה אלא בשל חסרון שיש בו, כדי שיושלם, או תוספת שיש בו שאין בה צורך, כדי שהתוספת הזאת תחסר. אך מעשי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ולא ייתכן לא תוספת עליהם ולא חסרון מהם – הרי שהם יישארו יציבים כפי שהם בהכרח, כי לא ייתכן קיומו של מניע לשינויָם.{{קו}}{{אינדקס|סדירות)}} הוא כאילו נתן גם תכלית מסוימת למה שנמצא, או התנצל על מה שמשתנה, בסוף ה{{עברית|פסוק}}, בדבריו: "{{עברית|וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו}}" {{הפניה|(שם)}}, וכוונתו לחידוש הנסים. בדבריו לאחר מכן: "{{עברית|מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה}} {{עברית|[}}וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה] {{עברית|וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף}}" {{הפניה|(שם,טו; ושם: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא)}} הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תמשיך ושמרכיביה יבואו זה אחר זה.</td>

</tr>

<tr>