189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|הקדמות, המשלים}}
{{כותרת|הקדמה על המשלים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבנת המשלים: המפתח להבנת דברי הנביאים}}
{{קו}}כיוון שנזכרו המשלים, נקדים הקדמה:{{קו}}דע, שמפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים עליהם השלום, וידיעת אמיתתו, הוא הבנת המשלים ונמשליהם ופירוש מילותיהם. ידועים לך דבריו יתעלה: "{{עברית|וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה}}" {{הפניה|(הושע יב,יא)}}, ודבריו: {{עברית|"}}[בֶּן אָדָם] {{עברית|חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל}} [אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל]{{עברית|"}} {{הפניה|(יחזקאל יז,ב)}}. ויודע אתה שמרוב שימושם של הנביאים במשלים, אמר הנביא: {{עברית|"הֵמָּה אֹמְרִים לִי: הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא"}} {{הפניה|(יחזקאל כא,ה)}}. וידעת מה שפתח בו {{עברית|שלמה}}: {{עברית|"לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"}} {{הפניה|(משלי א,ו)}}. נאמר ב{{עברית|מדרש}}: "{{עברית|למה היו דברי תורה דומין עד שלא עמד שלמה? לבאר שהיו מימיה עמוקים וצונין}} (=צוננים) {{עברית|ולא היה אדם יכול לשתות מהן. מה עשה פקח אחד? ספק}} (=חיבר) {{עברית|חבל לחבל ומשיחה}} (=חוט שזור) {{עברית|למשיחה, ודלה}} (=שאב בדלי) {{עברית|ושתה. כך היה שלמה מִמָּשל למשל ומִדָּבר לדבר עד שעמד על דברי תורה}}" {{הפניה|(שיר השירים רבה א,ח)}}; זה לשונם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' וד'כרת אלאמת'אל פלנקדם מקדמה והי הד'ה{{קו}}אעלם, אן מפתאח פהם ג'מיע מא קאלתה אלאנביא ע"אס ומערפה' חקיקתה הו פהם אלאמת'אל ומענאהא ותאויל אלפאט'הא, קד עלמת קולה תעאלי {{עברית|וביד הנביאים אדמה}}, ועלמת קולה {{עברית|חוד חידה ומשול משל}} ועלמת אן מן כת'רה' אסתעמאל אלנביין אלאמת'אל, קאל אלנבי {{עברית|המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא}}. וקד עלמת מא אפתתח בה {{עברית|שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם}}.{{קו}}קיל פי אל{{עברית|מדרש}} {{עברית|למה היו דברי תורה דומים}} {{עברית|עד שלא עמד שלמה לבאר}} {{עברית|שהיו מימיה עמוקים וצוננים}} {{עברית|ולא היה אדם יכול לשתות מהן, מה עשה פקח אחד ספק חבל בחבל}} {{עברית|ומשיחה למשיחה ודלה ושתה,}} {{עברית|כך היה שלמה ממשל למשל ומדבר לדבר עד שעמד על דברי תורה}}, הד'א נצהם.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">איני סבור שיש מישהו מבעלי הדעת הבריאה המדמיין ש"{{עברית|דברי תורה}}" הנזכרים כאן, שנערכו תחבולות כדי להסבירם על ידי הסבר ענייני המשלים, הם דיני עשיית ה{{עברית|סוכה}} וה{{עברית|לולב}} ו{{עברית|דין ארבעה שומרים}}. אלא הכוונה כאן היא בלי ספק הסברת הדברים העמוקים. נאמר שם: "{{עברית|רבנן אמרי}} (=חכמים אומרים): {{עברית|זה שהוא מאבד סלע}} (=מטבע יקרה) {{עברית|או מרגלית בתוך ביתו, עד שהוא מדליק פתילה באיסר}} (=מטבע זולה) {{עברית|מוצא את המרגלית, כך המשל הזה אינו כלום, ועל ידי המשל אַתְּ רואה את דברי תורה}}", גם זה לשונם. התבונן-נא כיצד אמרו {{עברית|ז"ל}} בפירוש שתוכם של {{עברית|דברי תורה}} הם ה{{עברית|מרגלית}}, ונגלהו של כל משל {{עברית|אינו כלום}}; וכיצד דימו את הסתרת העניין הנמשל בתוך נגלהו של המשל למי שנפלה לו מרגלית בביתו, והוא בית חשוך ובו חפצים רבים, והמרגלית ההיא נמצאת בו, אלא שהוא אינו רואה אותה ואינו מרגיש בה, והרי היא כאילו יצאה מרשותו משום שנמנע ממנו כל שימוש בה, עד שידליק את הנר כמו שהוזכר, והדימוי הוא הבנת משמעות המשל.</td>
<td class="ar">ומא ארי אן אחדא מן אלסאלמי אלקראיח יתכ'יל אן {{עברית|דברי תורה}} אלמשאר אליהא הנא אלתי תחיל פי פהמהא בפהם מעאני אלאמת'אל הי אחכאם עמל אל{{עברית|סוכה}} ואל{{עברית|לולב}} {{עברית|ודין ארבעה שומרים}}, בל אלקצד הנא פהם אלגואמץ' בלא שך. והנאך קיל {{עברית|רבנן אמרי זה שהוא מאבד סלע או מרגלית בתוך ביתו, עד שהוא מדליק פתילה באיסר מוצא את המרגלית, כך המשל הזה אינו כלום, ועל ידי המשל את}} {{עברית|רואה את דברי תורה}}, הד'א נצהם איצ'א פתאמל תצריחהם {{עברית|ז"ל}} באן בואטן {{עברית|דברי תורה}} הי אל{{עברית|מרגלית}} וט'אהר כל מת'ל {{עברית|אינו כלום}}, ותשביההם כ'פי אלמעני אלממת'ול פי ט'אהר אלמת'ל. במן סקטת מנה לולוה פי ביתה והו בית מט'לם כת'יר אלדבש, פתלך אללולוה חאצלה לכנה לא יראהא ולא יעלם בהא, פכאנהא כ'ארג'ה ען מלכה אד' אמתנע וג'ה אלנפע בהא, חתי יסרג' אלסראג' כמא ד'כר, אלד'י נט'ירה פהם מעני אלמת'ל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני המשל המושלם}}
{{קו}}אמר החכם: "{{עברית|תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו"}} {{הפניה|(משלי כה,יא)}}. שמע ביאור העניין הזה שהזכיר: "{{עברית|מַשְׂכִּיּוֹת}}" הן הפיתוחים בדמות שׂבָכה, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים, כעין עיניים קטנות מאוד, כמעשה הצורפים, ונקראו כך משום שניתן לראות דרכם: {{עברית|תרגום}} (אונקלוס של) {{עברית|"וַיַּשְׁקֵף"}} {{הפניה|(בראשית יט,כח ועוד)}} – {{עברית|"וְאִסְתְּכִי}}". הרי שאמר שתפוח זהב הנמצא בתוך שבכת כסף עם נקבים קטנים מאוד הוא משל לדיבור שנאמר על אופניו {{הפניה|(כמבואר בפסקה הבאה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קאל אלחכים {{עברית|תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו}}, ואסמע תביין הד'א אלמעני אלד'י ד'כרה, {{עברית|משכיות}} הי אלנקוש אלמשבכה, אעני אלתי פיהא מואצ'ע מפתוחה דקיקה' אלאעין ג'דא מת'ל אעמאל אלצאגה, תסמת בד'לך לאנהא ינפד'הא אלנט'ר, {{עברית|תרגום וישקף ואסתכי}}, פקאל אן מת'ל תפאחה' ד'הב פי שבכה' פצ'ה דקיקה' אלכ'רום ג'דא הו אלכלאם אלד'י קיל עלי וג'היה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ראה-נא כמה מופלאה אמירה זו המתארת את המשל העשוי כהלכה: הוא אומר שהדיבור בעל שני האופנים, כלומר שיש לו חיצוניות ותוך, ראוי שחיצוניותו תהיה טובה ככסף, וראוי שתוכו יהיה טוב מן החיצוניות, כך שתוכו יהיה עדיף על חיצוניותו כעדיפות הזהב על הכסף. וראוי שיהיה בחיצוניותו מה שיצביע למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו אותו תפוח זהב המכוסה שבכת כסף בעלת חורים קטנים מאוד, כך שהרואה מרחוק או שלא בעיון חושב שהוא תפוח כסף, אך אם יתבונן בו חד-העין באופן מדוקדק יתברר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב.</td>
<td class="ar">פארי מא אעג'ב הד'א אלקול פי וצף אלמת'ל אלמחכם, וד'לך אנה יקול, אן אלכלאם אלד'י הו ד'ו וג'הין יעני לה ט'אהר ובאטן, ינבגי אן יכון ט'אהרה חסן כאלפצ'ה, וינבגי אן יכון באטנה אחסן מן ט'אהרה, חתי יכון באטנה באלאצ'אפה לט'אהרה כאלד'הב ענד אלפצ'ה,{{קו}}וינבגי אן יכון פי ט'אהרה מא ידל אלמתאמל עלי מא פי באטנה, מת'ל הד'ה אלתפאחה' אלד'הב אלתי אכסית שבכה דקיקה' אלאעין ג'דא מן פצ'ה, פאד'א ראית עלי בעד או עלי גיר תאמל באלג, ט'ן בהא אנהא תפאחה' פצ'ה, פאד'א תאמלהא אלחדיד אלבצר תאמלא ג'ידא באן לה מא דאכ'להא ועלם אנהא ד'הב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">כך הם משליהם של הנביאים עליהם השלום: חיצוניותם היא חכמה המועילה בדברים רבים, ובכללם תיקון מצבי החברה האנושית, כמו שייראה מפשטי ("נִגלוֹת") ספר {{עברית|משלי}} ואמירות דומות להם, ותוכם חכמה מועילה באמונות {{מונח|אעתקאד}} האמת לאמיתה.</td>
<td class="ar">והכד'א הי אמת'אל אלאנביא ע"אס, ט'ואהרהא חכמה מפידה פי אשיא כת'ירה, מן ג'מלתהא צלאח אחואל אלאג'תמאעאת אלאנסאניה כמא יבדו מן ט'ואהר {{עברית|משלי}} ומא אשבה ד'לך מן אלאקאויל, ובאטנהא חכמה מפידה פי אעתקאדאת אלחק עלי חקיקתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי דרכים להבנת כל משל}}
{{קו}}דע שיש שתי דרכים במשלי הנבואה. יש מהם משלים שלכל מילה במשל יש משמעות, ויש מהם משלים שכלל המשל מורה על כללו של העניין הנמשל. במשל הזה יש מילים רבות מאוד שלא כל מילה מהן מוסיפה משמעות לנמשל אלא היא נועדה לייפוי המשל ולסידור הדברים בו, או כדי להעמיק את הסתרת הנמשל, והדיבור נמשך לפי כל מה שמצריכה חיצוניות המשל הזה. הבן זאת מאוד.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אן אלאמת'אל אלנבויה פיהא טריקתאן, מנהא אמת'אל כל כלמה פי ד'לך אלמת'ל תקתצ'י מעני, ומנהא מא יכון ג'מלה' אלמת'ל ינבי ען ג'מלה' אלמעני אלממת'ול, ותג'י פי ד'לך אלמת'ל כלמאת כת'ירה ג'דא ליס כל כלמה מנהא תזיד מעני פי ד'לך אלמעני אלממת'ול בל הי לתחסין אלמת'ל ותרתיב אלקול פיה, או ללמבאלגה פי אכ'פא אלמעני אלממת'ול, פיטרד אלקול בחסב כל מא ילזם פי ט'אהר ד'לך אלמת'ל פאפהם הד'א ג'דא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דרך א: משל מדויק לפרטיו}}
{{קו}}דוגמה למין הראשון של משלי הנבואה, היא אמירתו {{עברית|"}}[וַיַּחֲלֹם] {{עברית|וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה}} {{עברית|[}}וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו...]{{עברית|"}} {{הפניה|(בראשית כח,יב-יג)}}. משום שאמירתו "{{עברית|סֻלָּם}}" מורה על עניין אחד, ואמירתו "{{עברית|מֻצָּב אַרְצָה}}" על עניין שני, ואמירתו "{{עברית|וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה}}" מורה על עניין שלישי, ואמירתו "{{עברית|וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים}}" מורה על עניין רביעי, ואמירתו "{{עברית|עֹלִים}}" מורה על עניין חמישי, ואמירתו "{{עברית|וְיֹרְדִים}}" מורה על עניין שישי, ואמירתו "{{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" מורה על עניין שביעי. הרי שכל מילה במשל הזה מוסיפה משמעות בכלל הנמשל.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מת'אל אלנוע אלאול מן אלאמת'אל אלנבויה פקולה {{עברית|והנה סלם מצב ארצה וכו'}}, פאן קולה {{עברית|סלם}} ידל עלי מעני מא וקולה {{עברית|מצב ארצה}} ידל עלי מעני ת'אן, וקולה {{עברית|וראשו מגיע השמימה}} ידל עלי מעני ת'אלת', וקולה {{עברית|והנה מלאכי אלהים}} ידל עלי מעני ראבע, וקולה {{עברית|עולים}} ידל עלי מעני כ'אמס, וקולה {{עברית|ויורדים}} ידל עלי מעני סאדס, וקולה {{עברית|והנה י"י נצב עליו}} ידל עלי מעני סאבע, פכל לפט'ה ג'את פי הד'א אלמת'ל הי למעני זאיד פי אלג'מלה אלממת'ולה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דרך ב: משל עקרוני בלבד}}
{{קו}}דוגמה למין השני של משלי הנבואה היא אמירתו "{{עברית|כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי, בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי. וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר חֲסַר לֵב. עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד. בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, [}}בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.]{{עברית| פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת,}} {{עברית|[}}וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב.] {{עברית|וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ [}}וְנָשְׁקָה לּוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ.] {{עברית|זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי,}} {{עברית|[}}הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.] {{עברית|עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ, [}}לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.] {{עברית|מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי [}}עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם.] {{עברית|נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי [}}מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.{{עברית|] לְכָה נִרְוֶה דֹדִים [}}עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.] {{עברית|כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ,}} {{עברית|[}}הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.] {{עברית|צְרוֹר הַכֶּסֶף}} {{עברית|[}}לָקַח בְּיָדוֹ, לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ.] {{עברית|הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ"}} {{הפניה|(משלי ז ו-כא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא מת'אל אלנוע אלת'אני מן אלאמת'אל אלנבויה פקולה {{עברית|כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב, עובר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד, בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב, הומיה היא וסוררת וגו', פעם בחוץ פעם ברחובות וגו', והחזיקה בו וגו' זבחי שלמים עלי וגו', על כן יצאתי לקראתך וגו', מרבדים רבדתי וגו', נפתי משכבי וגו', לכה נרוה דודים וגו', כי אין האיש בביתו וגו', צרור הכסף וגו', הטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">העולה מכלל הדברים הללו הוא האזהרה מפני ההימשכות אחרי תענוגות הגוף ותאוותיו. הוא דימה את החומר שהוא סיבת כל התאוות הגופניות ל{{עברית|אשה זונה}} שהיא גם {{עברית|אשת איש}}, ועל המשל הזה בנה את כל ספרו (=משלי). עוד נבאר בפרקים מן החיבור הזה {{הפניה|(א,יז; ג,ח-ט)}} את חכמתו בדימוי החומר ל{{עברית|אשת איש זונה}}, ונבאר כיצד חתם ספרו בשבח ה{{עברית|אשה}} כאשר אינה {{עברית|זונה}} אלא מתמקדת בהצלחת ביתה ומצב בעלה. וכל המניעות הללו המונעות מהאדם את שלמותו האחרונה, וכל פגם הדבק באדם וכל חטא, אינם דבקים בו אלא מצד החומר שלו בלבד, כמו שנבאר בחיבור זה {{הפניה|(ג,ח)}}. כלל הדברים הזה הוא המובן מהמשל הזה בכללותו, כלומר שהאדם לא יימשך אחר בהמיותו בלבד, כלומר החומר שלו, כי החומר הקרוב של האדם הוא החומר הקרוב של שאר בעלי החיים.</td>
<td class="ar">פחאצל הד'ה אלג'מלה הו אלתחד'יר מן תבע לד'את אלאבדאן ושהואתהא, פשבה אלמאדה אלתי הי סבב הד'ה אלשהואת אלבדניה כלהא {{עברית|באשה זונה}}, והי {{עברית|אשת איש}} איצ'א, ועלי הד'א אלמת'ל בני כתאבה כלה, וסנבין פי פצול מן הד'ה אלמקאלה חכמתה פי תשביהה אלמאדה {{עברית|באשת איש זונה}}, ונבין כיף כ'תם כתאבה הד'א במדח אל{{עברית|אשה}} אד'א לם תכן {{עברית|זונה}} בל מקתצרה עלי צלאח ביתהא וחאל בעלהא, וג'מיע הד'ה אלעואיק אלתי תעוק אלאנסאן ען כמאלה אלאכ'יר וכל נקיצה תלחק אלאנסאן וכל מעציה, פאנמא תלחקה מן ג'הה' מאדתה פקט כמא סנבין פי הד'ה אלמקאלה. פהד'ה אלג'מלה הי אלמפהומה מן ג'מיע הד'א אלמת'ל, אעני אן לא יכון אלאנסאן תאבעא בהימיתה פקט אעני מאדתה, אד' מאדה' אלאנסאן אלקריבה הי מאדה' סאיר אלחיואן אלקריבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">לאחר שביארתי זאת לך וגיליתי לך את סודו של המשל הזה, אל תתלה תקוותך בכך שתשאל למה התכוון בדבריו "{{עברית|זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי}}, {{עברית|הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי}}", ואיזו משמעות טמונה בדבריו "{{עברית|מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי}}", ואיזו משמעות הוסיפו לכללות הזאת דבריו "{{עברית|כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ}}", וכן שאר הדברים האמורים באותה {{עברית|פרשה}}, משום שכל זה רצף דברים בחיצוניות המשל. שכן אותם מצבים שהזכיר הם ממין מצב הנואפים, וכן אותן אמירות וכיוצא בהן הן ממין אמירות המנאפים זה לזה. הבן זאת ממני מאוד, משום שהוא עיקר גדול וחשוב במה שארצה לבארו.</td>
<td class="ar">פאד' ובינת לך הד'א וכשפת לך סר הד'א אלמת'ל, לא תעלק אמאלך באן תקול איש תחת קולה {{עברית|זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי}} ואי מעני יתצ'מן קולה {{עברית|מרבדים רבדתי ערשי}}, ואי מעני זאד פי הד'ה אלג'מלה קולה {{עברית|כי אין האיש בביתו}}, וכד'לך סאיר מא ג'א פי הד'ה אל{{עברית|פרשה}} פאן הד'א כלה טרד כלאם עלי ט'אהר אלמת'ל, אד' הד'ה אלאחואל אלתי ד'כר הי נוע חאל אלזנאה, וכד'לך הד'ה אלאקאויל ונחוהא הי נוע אקאויל אלזאנין בעצ'הם לבעץ', פאפהם הד'א עני ג'דא, פהו אצל כביר עט'ים פי מא אריד תביינה,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">לפיכך אם תמצאני מבאר באחד מפרקי חיבור זה את משמעותו של אחד מן המשלים ומעיר לך מהו הכלל הנמשל, אל תדרוש את כל חלקי העניינים שנאמרו במשל הזה כדי לרצות למצוא להם מקבילה בנמשל. זאת משום שהדבר יביא אותך לאחד משני דברים: או שיסיט אותך מהנושא המכוון במשל; או שיחייב אותך לפרש דברים שאין להם פירוש ושלא נועדו לפירוש. מחויבות זו תביא אותך אל כגון ההזיה העצומה הזאת שרוב כִּתות העולם בזמננו הוזות אותה ומחברות עליה חיבורים, כי כל אחת מהן רוצה שיימצא פירוש כלשהו לאמירות שהאומר אותן לא כיוון בהם לשום דבר ממה שהם (=אנשי הכתות) רוצים. אלא לעולם תהיה כוונתך ברוב המשלים לדעת את הכללות שהם כיוונו ללמד. ובחלק מהדברים יספיק לך שתבין מדבריי שסיפור פלוני הוא משל גם אם לא נבאר יותר מכך. משום שכאשר תדע שזה משל יתבאר לך מיד לאיזה דבר הוא משל, ואמירתי שהוא משל תהיה כמי שהסיר דבר החוצץ בין כוח הראייה לבין הנראה.</td>
<td class="ar">פאד'א וג'דתני פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה קד בינת מעני מת'ל מן אלאמת'אל ונבהתך עלי אלג'מלה אלממת'ולה מא הי, לא תטלב כל ג'זאיאת אלמעאני אלתי ג'את פי ד'לך אלמת'ל ותריד אן תג'ד להא מטאבקה פי אלשי אלממת'ול, לאן הד'א יכ'רג'ך לאחד אמרין, אמא ליחידך ען אלגרץ' אלמקצוד באלמת'ל, או לתכליפך תאויל אמור לא תאויל להא ולא וצ'עת לתתאול, פתחצל מן ד'לך אלתכלף עלי מת'ל הד'א אלהד'יאן אלעט'ים אלד'י יהד'יה ויולף פיה אכת'ר פרק אלעאלם פי זמאננא הד'א לכונהם יריד כל מנהם אן יוג'ד מעאני מא לאקאויל לם יקצד בהא קאילהא שיא ממא ירידונה הם, בל יכון אבדא גרצ'ך פי אכת'ר אלאמת'אל מערפה' אלג'מלה אלמקצוד מערפתהא, ויכפיך פי בעץ' אלאשיא אן תפהם מן כלאמי אן אלקצה אלפלאניה מת'ל ואן לם נבין שיא זאידא, פאנך אד'א עלמת אנה מת'ל תבין לך לחינך לאי שי הו מת'ל, ויכון קולי אנה מת'ל כמן אזאל אלשי אלחאיל בין אלבצר ואלמבצר:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|הקדמה על המשלים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבנת המשלים: המפתח להבנת דברי הנביאים}}
{{קו}}כיוון שנזכרו המשלים, נקדים הקדמה:{{קו}}דע, שמפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים עליהם השלום, וידיעת אמיתתו, הוא הבנת המשלים ונמשליהם ופירוש מילותיהם. ידועים לך דבריו יתעלה: "{{עברית|וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה}}" {{הפניה|(הושע יב,יא)}}, ודבריו: {{עברית|"}}[בֶּן אָדָם] {{עברית|חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל}} [אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל]{{עברית|"}} {{הפניה|(יחזקאל יז,ב)}}. ויודע אתה שמרוב שימושם של הנביאים במשלים, אמר הנביא: {{עברית|"הֵמָּה אֹמְרִים לִי: הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא"}} {{הפניה|(יחזקאל כא,ה)}}. וידעת מה שפתח בו {{עברית|שלמה}}: {{עברית|"לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"}} {{הפניה|(משלי א,ו)}}. נאמר ב{{עברית|מדרש}}: "{{עברית|למה היו דברי תורה דומין עד שלא עמד שלמה? לבאר שהיו מימיה עמוקים וצונין}} (=צוננים) {{עברית|ולא היה אדם יכול לשתות מהן. מה עשה פקח אחד? ספק}} (=חיבר) {{עברית|חבל לחבל ומשיחה}} (=חוט שזור) {{עברית|למשיחה, ודלה}} (=שאב בדלי) {{עברית|ושתה. כך היה שלמה מִמָּשל למשל ומִדָּבר לדבר עד שעמד על דברי תורה}}" {{הפניה|(שיר השירים רבה א,ח)}}; זה לשונם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' וד'כרת אלאמת'אל פלנקדם מקדמה והי הד'ה{{קו}}אעלם, אן מפתאח פהם ג'מיע מא קאלתה אלאנביא ע"אס ומערפה' חקיקתה הו פהם אלאמת'אל ומענאהא ותאויל אלפאט'הא, קד עלמת קולה תעאלי {{עברית|וביד הנביאים אדמה}}, ועלמת קולה {{עברית|חוד חידה ומשול משל}} ועלמת אן מן כת'רה' אסתעמאל אלנביין אלאמת'אל, קאל אלנבי {{עברית|המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא}}. וקד עלמת מא אפתתח בה {{עברית|שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם}}.{{קו}}קיל פי אל{{עברית|מדרש}} {{עברית|למה היו דברי תורה דומים}} {{עברית|עד שלא עמד שלמה לבאר}} {{עברית|שהיו מימיה עמוקים וצוננים}} {{עברית|ולא היה אדם יכול לשתות מהן, מה עשה פקח אחד ספק חבל בחבל}} {{עברית|ומשיחה למשיחה ודלה ושתה,}} {{עברית|כך היה שלמה ממשל למשל ומדבר לדבר עד שעמד על דברי תורה}}, הד'א נצהם.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">איני סבור שיש מישהו מבעלי הדעת הבריאה המדמיין ש"{{עברית|דברי תורה}}" הנזכרים כאן, שנערכו תחבולות כדי להסבירם על ידי הסבר ענייני המשלים, הם דיני עשיית ה{{עברית|סוכה}} וה{{עברית|לולב}} ו{{עברית|דין ארבעה שומרים}}. אלא הכוונה כאן היא בלי ספק הסברת הדברים העמוקים. נאמר שם: "{{עברית|רבנן אמרי}} (=חכמים אומרים): {{עברית|זה שהוא מאבד סלע}} (=מטבע יקרה) {{עברית|או מרגלית בתוך ביתו, עד שהוא מדליק פתילה באיסר}} (=מטבע זולה) {{עברית|מוצא את המרגלית, כך המשל הזה אינו כלום, ועל ידי המשל אַתְּ רואה את דברי תורה}}", גם זה לשונם. התבונן-נא כיצד אמרו {{עברית|ז"ל}} בפירוש שתוכם של {{עברית|דברי תורה}} הם ה{{עברית|מרגלית}}, ונגלהו של כל משל {{עברית|אינו כלום}}; וכיצד דימו את הסתרת העניין הנמשל בתוך נגלהו של המשל למי שנפלה לו מרגלית בביתו, והוא בית חשוך ובו חפצים רבים, והמרגלית ההיא נמצאת בו, אלא שהוא אינו רואה אותה ואינו מרגיש בה, והרי היא כאילו יצאה מרשותו משום שנמנע ממנו כל שימוש בה, עד שידליק את הנר כמו שהוזכר, והדימוי הוא הבנת משמעות המשל.</td>
<td class="ar">ומא ארי אן אחדא מן אלסאלמי אלקראיח יתכ'יל אן {{עברית|דברי תורה}} אלמשאר אליהא הנא אלתי תחיל פי פהמהא בפהם מעאני אלאמת'אל הי אחכאם עמל אל{{עברית|סוכה}} ואל{{עברית|לולב}} {{עברית|ודין ארבעה שומרים}}, בל אלקצד הנא פהם אלגואמץ' בלא שך. והנאך קיל {{עברית|רבנן אמרי זה שהוא מאבד סלע או מרגלית בתוך ביתו, עד שהוא מדליק פתילה באיסר מוצא את המרגלית, כך המשל הזה אינו כלום, ועל ידי המשל את}} {{עברית|רואה את דברי תורה}}, הד'א נצהם איצ'א פתאמל תצריחהם {{עברית|ז"ל}} באן בואטן {{עברית|דברי תורה}} הי אל{{עברית|מרגלית}} וט'אהר כל מת'ל {{עברית|אינו כלום}}, ותשביההם כ'פי אלמעני אלממת'ול פי ט'אהר אלמת'ל. במן סקטת מנה לולוה פי ביתה והו בית מט'לם כת'יר אלדבש, פתלך אללולוה חאצלה לכנה לא יראהא ולא יעלם בהא, פכאנהא כ'ארג'ה ען מלכה אד' אמתנע וג'ה אלנפע בהא, חתי יסרג' אלסראג' כמא ד'כר, אלד'י נט'ירה פהם מעני אלמת'ל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני המשל המושלם}}
{{קו}}אמר החכם: "{{עברית|תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו"}} {{הפניה|(משלי כה,יא)}}. שמע ביאור העניין הזה שהזכיר: "{{עברית|מַשְׂכִּיּוֹת}}" הן הפיתוחים בדמות שׂבָכה, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים, כעין עיניים קטנות מאוד, כמעשה הצורפים, ונקראו כך משום שניתן לראות דרכם: {{עברית|תרגום}} (אונקלוס של) {{עברית|"וַיַּשְׁקֵף"}} {{הפניה|(בראשית יט,כח ועוד)}} – {{עברית|"וְאִסְתְּכִי}}". הרי שאמר שתפוח זהב הנמצא בתוך שבכת כסף עם נקבים קטנים מאוד הוא משל לדיבור שנאמר על אופניו {{הפניה|(כמבואר בפסקה הבאה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קאל אלחכים {{עברית|תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו}}, ואסמע תביין הד'א אלמעני אלד'י ד'כרה, {{עברית|משכיות}} הי אלנקוש אלמשבכה, אעני אלתי פיהא מואצ'ע מפתוחה דקיקה' אלאעין ג'דא מת'ל אעמאל אלצאגה, תסמת בד'לך לאנהא ינפד'הא אלנט'ר, {{עברית|תרגום וישקף ואסתכי}}, פקאל אן מת'ל תפאחה' ד'הב פי שבכה' פצ'ה דקיקה' אלכ'רום ג'דא הו אלכלאם אלד'י קיל עלי וג'היה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ראה-נא כמה מופלאה אמירה זו המתארת את המשל העשוי כהלכה: הוא אומר שהדיבור בעל שני האופנים, כלומר שיש לו חיצוניות ותוך, ראוי שחיצוניותו תהיה טובה ככסף, וראוי שתוכו יהיה טוב מן החיצוניות, כך שתוכו יהיה עדיף על חיצוניותו כעדיפות הזהב על הכסף. וראוי שיהיה בחיצוניותו מה שיצביע למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו אותו תפוח זהב המכוסה שבכת כסף בעלת חורים קטנים מאוד, כך שהרואה מרחוק או שלא בעיון חושב שהוא תפוח כסף, אך אם יתבונן בו חד-העין באופן מדוקדק יתברר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב.</td>
<td class="ar">פארי מא אעג'ב הד'א אלקול פי וצף אלמת'ל אלמחכם, וד'לך אנה יקול, אן אלכלאם אלד'י הו ד'ו וג'הין יעני לה ט'אהר ובאטן, ינבגי אן יכון ט'אהרה חסן כאלפצ'ה, וינבגי אן יכון באטנה אחסן מן ט'אהרה, חתי יכון באטנה באלאצ'אפה לט'אהרה כאלד'הב ענד אלפצ'ה,{{קו}}וינבגי אן יכון פי ט'אהרה מא ידל אלמתאמל עלי מא פי באטנה, מת'ל הד'ה אלתפאחה' אלד'הב אלתי אכסית שבכה דקיקה' אלאעין ג'דא מן פצ'ה, פאד'א ראית עלי בעד או עלי גיר תאמל באלג, ט'ן בהא אנהא תפאחה' פצ'ה, פאד'א תאמלהא אלחדיד אלבצר תאמלא ג'ידא באן לה מא דאכ'להא ועלם אנהא ד'הב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">כך הם משליהם של הנביאים עליהם השלום: חיצוניותם היא חכמה המועילה בדברים רבים, ובכללם תיקון מצבי החברה האנושית, כמו שייראה מפשטי ("נִגלוֹת") ספר {{עברית|משלי}} ואמירות דומות להם, ותוכם חכמה מועילה באמונות {{מונח|אעתקאד}} האמת לאמיתה.</td>
<td class="ar">והכד'א הי אמת'אל אלאנביא ע"אס, ט'ואהרהא חכמה מפידה פי אשיא כת'ירה, מן ג'מלתהא צלאח אחואל אלאג'תמאעאת אלאנסאניה כמא יבדו מן ט'ואהר {{עברית|משלי}} ומא אשבה ד'לך מן אלאקאויל, ובאטנהא חכמה מפידה פי אעתקאדאת אלחק עלי חקיקתה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי דרכים להבנת כל משל}}
{{קו}}דע שיש שתי דרכים במשלי הנבואה. יש מהם משלים שלכל מילה במשל יש משמעות, ויש מהם משלים שכלל המשל מורה על כללו של העניין הנמשל. במשל הזה יש מילים רבות מאוד שלא כל מילה מהן מוסיפה משמעות לנמשל אלא היא נועדה לייפוי המשל ולסידור הדברים בו, או כדי להעמיק את הסתרת הנמשל, והדיבור נמשך לפי כל מה שמצריכה חיצוניות המשל הזה. הבן זאת מאוד.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אן אלאמת'אל אלנבויה פיהא טריקתאן, מנהא אמת'אל כל כלמה פי ד'לך אלמת'ל תקתצ'י מעני, ומנהא מא יכון ג'מלה' אלמת'ל ינבי ען ג'מלה' אלמעני אלממת'ול, ותג'י פי ד'לך אלמת'ל כלמאת כת'ירה ג'דא ליס כל כלמה מנהא תזיד מעני פי ד'לך אלמעני אלממת'ול בל הי לתחסין אלמת'ל ותרתיב אלקול פיה, או ללמבאלגה פי אכ'פא אלמעני אלממת'ול, פיטרד אלקול בחסב כל מא ילזם פי ט'אהר ד'לך אלמת'ל פאפהם הד'א ג'דא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דרך א: משל מדויק לפרטיו}}
{{קו}}דוגמה למין הראשון של משלי הנבואה, היא אמירתו {{עברית|"}}[וַיַּחֲלֹם] {{עברית|וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה}} {{עברית|[}}וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו...]{{עברית|"}} {{הפניה|(בראשית כח,יב-יג)}}. משום שאמירתו "{{עברית|סֻלָּם}}" מורה על עניין אחד, ואמירתו "{{עברית|מֻצָּב אַרְצָה}}" על עניין שני, ואמירתו "{{עברית|וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה}}" מורה על עניין שלישי, ואמירתו "{{עברית|וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים}}" מורה על עניין רביעי, ואמירתו "{{עברית|עֹלִים}}" מורה על עניין חמישי, ואמירתו "{{עברית|וְיֹרְדִים}}" מורה על עניין שישי, ואמירתו "{{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" מורה על עניין שביעי. הרי שכל מילה במשל הזה מוסיפה משמעות בכלל הנמשל.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מת'אל אלנוע אלאול מן אלאמת'אל אלנבויה פקולה {{עברית|והנה סלם מצב ארצה וכו'}}, פאן קולה {{עברית|סלם}} ידל עלי מעני מא וקולה {{עברית|מצב ארצה}} ידל עלי מעני ת'אן, וקולה {{עברית|וראשו מגיע השמימה}} ידל עלי מעני ת'אלת', וקולה {{עברית|והנה מלאכי אלהים}} ידל עלי מעני ראבע, וקולה {{עברית|עולים}} ידל עלי מעני כ'אמס, וקולה {{עברית|ויורדים}} ידל עלי מעני סאדס, וקולה {{עברית|והנה י"י נצב עליו}} ידל עלי מעני סאבע, פכל לפט'ה ג'את פי הד'א אלמת'ל הי למעני זאיד פי אלג'מלה אלממת'ולה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דרך ב: משל עקרוני בלבד}}
{{קו}}דוגמה למין השני של משלי הנבואה היא אמירתו "{{עברית|כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי, בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי. וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר חֲסַר לֵב. עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד. בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, [}}בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.]{{עברית| פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת,}} {{עברית|[}}וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב.] {{עברית|וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ [}}וְנָשְׁקָה לּוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ.] {{עברית|זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי,}} {{עברית|[}}הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.] {{עברית|עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ, [}}לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.] {{עברית|מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי [}}עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם.] {{עברית|נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי [}}מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.{{עברית|] לְכָה נִרְוֶה דֹדִים [}}עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.] {{עברית|כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ,}} {{עברית|[}}הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.] {{עברית|צְרוֹר הַכֶּסֶף}} {{עברית|[}}לָקַח בְּיָדוֹ, לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ.] {{עברית|הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ"}} {{הפניה|(משלי ז ו-כא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא מת'אל אלנוע אלת'אני מן אלאמת'אל אלנבויה פקולה {{עברית|כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב, עובר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד, בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב, הומיה היא וסוררת וגו', פעם בחוץ פעם ברחובות וגו', והחזיקה בו וגו' זבחי שלמים עלי וגו', על כן יצאתי לקראתך וגו', מרבדים רבדתי וגו', נפתי משכבי וגו', לכה נרוה דודים וגו', כי אין האיש בביתו וגו', צרור הכסף וגו', הטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">העולה מכלל הדברים הללו הוא האזהרה מפני ההימשכות אחרי תענוגות הגוף ותאוותיו. הוא דימה את החומר שהוא סיבת כל התאוות הגופניות ל{{עברית|אשה זונה}} שהיא גם {{עברית|אשת איש}}, ועל המשל הזה בנה את כל ספרו (=משלי). עוד נבאר בפרקים מן החיבור הזה {{הפניה|(א,יז; ג,ח-ט)}} את חכמתו בדימוי החומר ל{{עברית|אשת איש זונה}}, ונבאר כיצד חתם ספרו בשבח ה{{עברית|אשה}} כאשר אינה {{עברית|זונה}} אלא מתמקדת בהצלחת ביתה ומצב בעלה. וכל המניעות הללו המונעות מהאדם את שלמותו האחרונה, וכל פגם הדבק באדם וכל חטא, אינם דבקים בו אלא מצד החומר שלו בלבד, כמו שנבאר בחיבור זה {{הפניה|(ג,ח)}}. כלל הדברים הזה הוא המובן מהמשל הזה בכללותו, כלומר שהאדם לא יימשך אחר בהמיותו בלבד, כלומר החומר שלו, כי החומר הקרוב של האדם הוא החומר הקרוב של שאר בעלי החיים.</td>
<td class="ar">פחאצל הד'ה אלג'מלה הו אלתחד'יר מן תבע לד'את אלאבדאן ושהואתהא, פשבה אלמאדה אלתי הי סבב הד'ה אלשהואת אלבדניה כלהא {{עברית|באשה זונה}}, והי {{עברית|אשת איש}} איצ'א, ועלי הד'א אלמת'ל בני כתאבה כלה, וסנבין פי פצול מן הד'ה אלמקאלה חכמתה פי תשביהה אלמאדה {{עברית|באשת איש זונה}}, ונבין כיף כ'תם כתאבה הד'א במדח אל{{עברית|אשה}} אד'א לם תכן {{עברית|זונה}} בל מקתצרה עלי צלאח ביתהא וחאל בעלהא, וג'מיע הד'ה אלעואיק אלתי תעוק אלאנסאן ען כמאלה אלאכ'יר וכל נקיצה תלחק אלאנסאן וכל מעציה, פאנמא תלחקה מן ג'הה' מאדתה פקט כמא סנבין פי הד'ה אלמקאלה. פהד'ה אלג'מלה הי אלמפהומה מן ג'מיע הד'א אלמת'ל, אעני אן לא יכון אלאנסאן תאבעא בהימיתה פקט אעני מאדתה, אד' מאדה' אלאנסאן אלקריבה הי מאדה' סאיר אלחיואן אלקריבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">לאחר שביארתי זאת לך וגיליתי לך את סודו של המשל הזה, אל תתלה תקוותך בכך שתשאל למה התכוון בדבריו "{{עברית|זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי}}, {{עברית|הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי}}", ואיזו משמעות טמונה בדבריו "{{עברית|מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי}}", ואיזו משמעות הוסיפו לכללות הזאת דבריו "{{עברית|כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ}}", וכן שאר הדברים האמורים באותה {{עברית|פרשה}}, משום שכל זה רצף דברים בחיצוניות המשל. שכן אותם מצבים שהזכיר הם ממין מצב הנואפים, וכן אותן אמירות וכיוצא בהן הן ממין אמירות המנאפים זה לזה. הבן זאת ממני מאוד, משום שהוא עיקר גדול וחשוב במה שארצה לבארו.</td>
<td class="ar">פאד' ובינת לך הד'א וכשפת לך סר הד'א אלמת'ל, לא תעלק אמאלך באן תקול איש תחת קולה {{עברית|זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי}} ואי מעני יתצ'מן קולה {{עברית|מרבדים רבדתי ערשי}}, ואי מעני זאד פי הד'ה אלג'מלה קולה {{עברית|כי אין האיש בביתו}}, וכד'לך סאיר מא ג'א פי הד'ה אל{{עברית|פרשה}} פאן הד'א כלה טרד כלאם עלי ט'אהר אלמת'ל, אד' הד'ה אלאחואל אלתי ד'כר הי נוע חאל אלזנאה, וכד'לך הד'ה אלאקאויל ונחוהא הי נוע אקאויל אלזאנין בעצ'הם לבעץ', פאפהם הד'א עני ג'דא, פהו אצל כביר עט'ים פי מא אריד תביינה,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">לפיכך אם תמצאני מבאר באחד מפרקי חיבור זה את משמעותו של אחד מן המשלים ומעיר לך מהו הכלל הנמשל, אל תדרוש את כל חלקי העניינים שנאמרו במשל הזה כדי לרצות למצוא להם מקבילה בנמשל. זאת משום שהדבר יביא אותך לאחד משני דברים: או שיסיט אותך מהנושא המכוון במשל; או שיחייב אותך לפרש דברים שאין להם פירוש ושלא נועדו לפירוש. מחויבות זו תביא אותך אל כגון ההזיה העצומה הזאת שרוב כִּתות העולם בזמננו הוזות אותה ומחברות עליה חיבורים, כי כל אחת מהן רוצה שיימצא פירוש כלשהו לאמירות שהאומר אותן לא כיוון בהם לשום דבר ממה שהם (=אנשי הכתות) רוצים. אלא לעולם תהיה כוונתך ברוב המשלים לדעת את הכללות שהם כיוונו ללמד. ובחלק מהדברים יספיק לך שתבין מדבריי שסיפור פלוני הוא משל גם אם לא נבאר יותר מכך. משום שכאשר תדע שזה משל יתבאר לך מיד לאיזה דבר הוא משל, ואמירתי שהוא משל תהיה כמי שהסיר דבר החוצץ בין כוח הראייה לבין הנראה.</td>
<td class="ar">פאד'א וג'דתני פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה קד בינת מעני מת'ל מן אלאמת'אל ונבהתך עלי אלג'מלה אלממת'ולה מא הי, לא תטלב כל ג'זאיאת אלמעאני אלתי ג'את פי ד'לך אלמת'ל ותריד אן תג'ד להא מטאבקה פי אלשי אלממת'ול, לאן הד'א יכ'רג'ך לאחד אמרין, אמא ליחידך ען אלגרץ' אלמקצוד באלמת'ל, או לתכליפך תאויל אמור לא תאויל להא ולא וצ'עת לתתאול, פתחצל מן ד'לך אלתכלף עלי מת'ל הד'א אלהד'יאן אלעט'ים אלד'י יהד'יה ויולף פיה אכת'ר פרק אלעאלם פי זמאננא הד'א לכונהם יריד כל מנהם אן יוג'ד מעאני מא לאקאויל לם יקצד בהא קאילהא שיא ממא ירידונה הם, בל יכון אבדא גרצ'ך פי אכת'ר אלאמת'אל מערפה' אלג'מלה אלמקצוד מערפתהא, ויכפיך פי בעץ' אלאשיא אן תפהם מן כלאמי אן אלקצה אלפלאניה מת'ל ואן לם נבין שיא זאידא, פאנך אד'א עלמת אנה מת'ל תבין לך לחינך לאי שי הו מת'ל, ויכון קולי אנה מת'ל כמן אזאל אלשי אלחאיל בין אלבצר ואלמבצר:</td>
</tr>
</table>
