חלק א, פרק יט

חלק א, פרק יט

המונח מלא

1	שלוש משמעויות. משמעויות א-ב: מלוא המקום והשלמת זמן "מלא" – זהו מונח רב-משמעי. א) דוברי השפה משתמשים בו לגבי גוף הנמצא בתוך גוף וממלא אותו: "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ" (בראשית כד,טז), "מְלֹא הָעֹמֶר לָאֶחָד" (שילוב פסוקים שמות טז: כב,לב), וכאלה רבים. ב) ומשתמשים בו במובן של תום פרק זמן והשלמתו: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ [לָלֶדֶת]" (בראשית כה,כד), "וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם" (שם נ,ג).	מלא הד'א אסם משתרך, יסתעמלה אהל אללגה פי ג'סם יחל פי ג'סם פימלאה, ותמלא כדה, מלא העומר לאחד, והד'א כת'יר. ויסתעמל פי מעני אנקצ'א זמאן מא מקדר ותמאמה, וימלאו ימיה, וימלאו לו ארבעים יום.
2	משמעות ג: שלמות המעלה ג) ומשתמשים בו במובן של שלמות במעלה והגעה אל תכליתה: "וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'" (דברים לג,כג), "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב" (שמות לה,לה), "וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת" (מלכים-א ז,יד). במשמעות הזאת נאמר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיה ו,ג); פירוש הדברים: כל הארץ מעידה על שלמותו, כלומר מורה עליה. וכיוצא בזה דבריו: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ,לד-לה). וכל לשון מליאה שתמצא מיוחסת לה' היא במשמעות הזו, לא שיש גוף שממלא מקום. אלא אם תרצה להבין את כבוד ה' כאור הנברא המכונה "כבוד" בכל מקום, והוא אשר מלא את המשכן, אין נזק בכך.	ויסתעמל פי מעני אלכמאל פי אלפצ'ילה ואלגאיה פיהא, ומלא ברכת י"י, מלא אותם חכמת לב, וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת. ומן הד'א אלמעני קיל מלא כל הארץ כבודו מענאה ג'מיע אלארץ' תשהד בכמאלה אי תדל עליה, וכד'לך קולה וכבוד י"י מלא את המשכן. וכל לשון מליאה תג'דהא מנסובה ללה פהי מן הד'א אלמעני, לא אן ת'ם ג'סם ימלא מכאן. אלא אן תריד תג'על כבוד י"י אלנור אלמכ'לוק אלד'י יסמי כבוד פי כל מוצ'ע, והו אלד'י מלא את המשכן, פלא צ'יר פי ד'לך: