חלק א, פרק מד

מתוך מורה הנבוכים
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק א, פרק מד
המונח עין
1
שלוש משמעויות
"עין" הוא מונח רב-משמעי.
א) הוא שמו של מעיין המים: "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר" (בראשית טז,ז).
ב) והוא שם העין הרואה: "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא,כד).
ג) והוא שם ההשגחה. נאמר על ירמיה: "קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו" (ירמיה לט,יב), משמעותו: השגח עליו.
עין אסם משתרך. הו אסם עין אלמא על עין המים במדבר. והו אסם אלעין אלבאצרה עין תחת עין. והו אסם אלענאיה קאל ען ירמיה קחנו ועיניך שים עליו, מענאה אג'על ענאיתך בה.
2
משמעות השגחה בזיקה לה'
לפי ההשאלה הזו נאמר לגבי ה' בכל מקום. "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים־א ט,ג) – השגחתי וכוונתי, כפי שכבר אמרנו (א,לט4). "[אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ] תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא,יב) – השגחתו עליה. "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת [בְּכָל הָאָרֶץ]" (זכריה ד,י; ושם: מְשׁוֹטְטִים) – השגחתו כוללת גם את כל מה שבארץ, כפי שיוזכר בפרקים שיבואו על ההשגחה (ג, ח-כד; נא-נד).
ובחסב הד'ה אלאסתעארה קיל פי חק אללה פי כל מוצ'ע והיו עיני ולבי שם כל הימים ענאיתי וגרצ'י כמא קדמנא, תמיד עיני י"י אלהיך בה ענאיתה בהא, עיני י"י המה משוטטות ענאיתה משתמלה בכל מא פי אלארץ' איצ'א כמא יד'כר פי פצול תאתי פי אלענאיה.
3
משמעות ד: השגה שכלית
ד) אך אם מצטרף אל העיניים לשון ראיה או חזיה, כמו "[הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע] פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט,יח), "[ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ] עֵינָיו יֶחֱזוּ [עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם]" (תהלים יא,ד), משמעות הדבר הזה כולו היא השגה שכלית ולא השגה חושית, שהרי כל תחושה היא היפעלות והתרשמות, כידוע לך, והוא יתעלה פועל ולא נפעל, כפי שאבאר (א,נד-נה).
אמא אד'א אקתרן באלעינין לפט' ראיה או חזיה מת'ל פקח עיניך וראה, עיניו יחזו, פמעני ד'לך כלה אלאדראך אלעקלי לא אדראך חסי, אד' כל אחסאס אנפעאל ותאת'ר כמא עלמת, והו תעאלי פאעל לא מנפעל כמא סאבין: