חלק ג, פרק ט

חלק ג, פרק ט

החומר חוצץ מהבנת המופשט

1	חציצת החומר החומר הוא חציצה גדולה בפני השגת הנבדל (מחומר) כפי שהוא – אפילו היה הוא החומר הנכבד ביותר והזך ביותר, כלומר אפילו חומר הגלגלים, כל שכן החומר האפל העכור הזה, שהוא החומר שלנו. לכן כל אימת שירצה שכלנו להשיג את האלוה או אחד מהשכלים (הנבדלים), הוא ימצא את החציצה הגדולה מבדילה בינו לבין כך.	אלמאדה חג'אב עט'ים ען אדראך אלמפארק עלי מא הו עליה, ולו כאנת אשרף מאדה ואצפאהא, אעני ולו מאדה' אלאפלאך פנאהיך הד'ה אלמאדה אלמט'למה אלכדרה אלתי הי מאדתנא. פלד'לך כלמא ראם עקלנא אדראך אלאלאה או אחד אלעקול וג'ד אלחג'אב אלעט'ים חאיל(ה) בינה ובין ד'לך,
2	דימויי החציצה בתיאורי האל לדבר זה נרמז בכל ספרי הנביאים כשנאמר שאנו מוסתרים מה' והוא מוסתר מאיתנו בענן או בחושך או בערפל או בעב ורמיזות מעין אלה, משום שאנו מוגבלים מלהשיגו בשל החומר. ענן) ולזו הכוונה במה שנאמר: "עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו" (תהילים צז,ב), להסב את תשומת הלב לכך שהמונע הוא עכירות העצם שלנו, לא שהוא יתעלה גוף שמקיף אותו ערפל או עב או ענן כך שאי אפשר לראותו, כמו שנראה מפשט מילות המשל. חושך) משל זה גם נכפל, ונאמר: "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (שם יח,יב).	ואלי הד'א הי אלאשארה פי ג'מיע כתב אלאנביא באן נחן מחג'ובון ען אללה, והו מסתור ענא בגמאם או בט'לאם או בצ'באב או בסחאב ונחו (ת)[ד']לך אלאשארה, לכוננא מקצרין ען אדראכה מן אג'ל אלמאדה, והד'א הו אלקצד בקולה ענן וערפל סביביו, תנביהא עלי כון אלמאנע כדורה' ג'והרנא, לא אנה תע(א)לי ג'סם אחאט בה צ'באב או סחאב או גמאם פמנע מן רויתה עלי מא יעטי ט'אהר אלפאט' אלמת'ל. וקד תכרר הד'א אלמת'ל איצ'א, קאל ישת חשך סתרו.
3	דימויי חציצה וגילוי במעמד הר סיני ענן מסתיר) וכן התגלותו יתעלה "בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט,ט) ו"חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא) – גם היא לא נועדה אלא שילמדו ממנה על עניין זה. כי כל דבר המושג במראה הנבואה אינו אלא משל לעניין כלשהו. ואף על פי שאותו מעמד גדול היה גדול מכל מראה נבואה וחורג מכל היקש – לא היה זה, כוונתי להתגלותו יתעלה בעב הענן, בלא משמעות, אלא להסב את תשומת הלב לכך שהשגת מהותו האמיתית נמנעת מאיתנו בשל החומר החשוך המקיף אותנו, ולא אותו יתעלה, כי הוא יתעלה אינו גוף. ענן גשם) וכן ידוע ומפורסם באומה שיום מעמד הר סיני היה יום של עננים, ערפל וגשם קל. נאמר: "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה [גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ] גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. [הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי, מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל]" (שופטים ה,ד-ה). גם זאת אפוא הכוונה בדבריו: "חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא), לא שהחושך הקיף אותו יתעלה, כי אין אצלו יתעלה חושך אלא האור הבהיר התמידי, שמשִפעו מאיר כל חשוך, כמו שנאמר במשלים הנבואיים: "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ" (יחזקאל מג,ב).	וכד'לך תג'ליה תע(א)לי בעב הענן, וחשך ענן וערפל, אנמא כאן ד'לך איצ'א ליסתדל מנה עלי הד'א אלמעני, לאן כל שי ידרך פי מראה הנבואה אנמא הו מת'ל למעני מא. וד'לך אלמשהד אלעט'ים ואן כאן אעט'ם מן כל מראה נבואה וכ'ארג'א ען כל קיאס לכן לם יכן ד'לך ללא מעני אעני תג'ליה תע(א)לי בעב הענן, בל ללתנביה אן אדראך חקיקתה ממתנע עלינא מן אג'ל אלמאדה אלמט'למה אלמחיטה בנא, לא בה תע(א)לי, אד' הו תע(א)לי לא ג'סם. ומעלום איצ'א (ו)משהור פי אלמלה אן יום מעמד הר סיני כאן יום גים וצ'באב ומטר יסיר, קאל י"י בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה [וכו'](גם שמים נטפו) גם עבים נטפו מים. פיכון איצ'א הו אלקצד בקולה ח[ו]שך ענן וערפל, לא אנה תע(א)לי אחאט בה אלח[ו]שך, אד' הו תע(א)לי לא ט'לאם ענדה אלא אלצ'ו אלבאהר אלדאים, אלד'י מן פיצ'ה אצ'א כל מט'לם, כמא קיל פי אלאמת'אל אלנבויה והארץ האירה מכבודו: