הצגת המקור של הדף "תרג'יח"

'''תַרְגִ'יח''' – 'הכרעה', 'העדפה'. משמעותו הראשונית של המונח הזה היא 'נטיית כף המאזניים לצד אחד'. בהקשר פילוסופי, הכוונה היא לשימוש בשיקול דעת לשם הכרעה לטובת דעה אחת על פני דעה אחרת. בהעדר הוכחה ([[ברהאן|בֻּרְהַאן]]) הקובעת שאחת מן הדעות נכונה בהחלט, אי אפשר לדעת בוודאות איזו מהן נכונה, אבל ניתן לנטות לצד אחת מהן על פי שיקול הדעת. כך למשל עושה הרמב"ם, כשהוא מכריע (תַרְגִ'יח) מכמה טעמים לטובת הדעה בדבר חידוש העולם ונגד הדעה שהוא קדמון.

==דוגמאות ומפתח מופעים:==
ב,טז5: "לאחר שאבאר שמה שאנו מצדדים בו אפשרי, אחל להביא גם הכרעות לטובתה ["אכ'ד' תרג'יחה"] על פני זולתה, כלומר לטובת טענת החידוש על פני טענת הקדמות, בראיות עיוניות".

ב,כה2: "ואילו קדמות העולם לא הוכְחה, ועל כן אין ראוי לדחות את הכתובים ולפרש ["[[תאויל]]"] אותם מפני הכרעה לכיוון דעה שייתכן להכריע ["תרג'יח"] לכיוון הֶפְכָּהּ בטיעוני הכרעה שונים".

'''חלק א:''' עד13–16; עו12. '''חלק ב:''' ח3; טז5; יח13; כא4, 7; כג1, 3; כה2

[[קטגוריה:מונחי ראיות ודיון]]