הצגת המקור של הדף "חלק ב, פרק מה"

{{שם פרק|חלק ב, פרק מה}}
{{כותרת|דרגות הנבואה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מטרת הפרק: דרגות הנבואה. המונח נביא רב משמעי}}
{{קו}}אחרי שהקדמנו {{הפניה|(בפרקים הקודמים)}} את ביאור מהותה האמיתית של הנבואה כפי שמחייב העיון יחד עם מה שהתבאר בתורתנו, ראוי שאציין לך את דרגות הנבואה בהתאם לשני המקורות האלה. מה שאני מכנה "דרגות נבואה" – לא כל מי שהוא באחת מאותן דרגות הוא נביא. אלא הדרגה הראשונה והשנייה הן מדרגות לנבואה, ומי שהגיע לאחת מהן אינו נמנה בכלל הנביאים שדיברנו עליהם קודם לכן. ואם הוא נקרא לעתים "נביא" הרי זה בהכללה מסוימת, בשל היותו קרוב מאוד לנביאים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד מא תקדם מן תביין חקיקה' אלנבוה בחסב מא יקתצ'יה אלנט'ר מע מא תבין פי שריעתנא, פאנה ינבגי אן אד'כר לך מראתב אלנבוה בחסב הד'ין אלאצלין, והד'ה אלתי אסמיהא מראתב נבוה ליס כל מן הו פי מרתבה מנהא הו נבי, בל אלמרתבה אלאולי ואלת'אניה הי דרג'את ללנבוה, ולא ינעד מן וצל לדרג'ה מנהמא נבי מן ג'מלה' אלאנביא אלד'ין תקדם אלכלאם פיהם, ואן סמי וקת מא נבי פבעמום מא, לכונה קריב מן אלאנביא ג'דא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דרגות הנבואה תלויות זמן}}
{{קו}}אל יטעה אותך בנוגע לדרגות אלה מה שתמצא בספרי הנבואה נביא שהגיעה אליו התגלות בצורה של אחת מן הדרגות האלה, בעוד לגבי הנביא הזה עצמו מבואר שהגיעה אליו התגלות בצורה של דרגה אחרת. משום שיש שההתגלות באה אל הנביא הזה בחלקה בצורה אחת מן הדרגות האלה שאציין, ובאה אליו התגלות אחרת בזמן אחר בדרגה נמוכה מדרגת ההתגלות הראשונה. כי כמו שהנביא אינו מתנבא כל חייו ברצף, אלא הוא מתנבא בזמן מסוים ובזמנים אחרים הנבואה נפרדת ממנו, כך הוא מתנבא בזמן מסוים בצורה של דרגה עליונה, ואחר כך מתנבא בזמן אחר בצורה של דרגה נמוכה יותר. וייתכן שלא יזכה לדרגה נעלה זו אלא פעם אחת בכל חייו ולאחר מכן תישלל ממנו. וייתכן שיישאר בדרגה מתחתיה עד אשר תיפסק נבואתו. כי אין מנוס מהסתלקות הנבואה משאר הנביאים (מלבד משה) לפני מותם, בפרק זמן קצר או ארוך, כמו שהתבאר על {{עברית|ירמיה}}, שנאמר: "[וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס] {{עברית|לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה}}" {{הפניה|(עזרא א,א)}}, וכמו שהתבאר על {{עברית|דוד}}, שנאמר: "{{עברית|וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים}}" {{הפניה|(שמואל-ב כג,א)}}. והוא הדין לכולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא יגלטך פי הד'ה אלמראתב כונך תג'ד פי כתב אלנבוה נביא אתאה אלוחי בצורה' אחדי הד'ה אלמראתב, ויבין פי ד'לך אלנבי בעינה אנה אתאה אלוחי בצורה' מרתבה אכ'רי, וד'לך אן הד'ה אלמראתב אלד'י אד'כרהא קד יכון וחי ד'לך אלנבי אתאה בעצ'ה בחסב צורה מנהא ויאתיה וחי אכ'ר פי וקת אכ'ר בחסב מרתבה דון מרתבה' אלוחי אלאולי, לאנה כמא אן אלנבי לא יתנבא טול עמרה באתצאל בל קד יתנבא וקתא ותפארקה אלנבוה אוקאת, כד'לך יתנבא וקת מא בצורה' מרתבה עאליה ת'ם יתנבא וקת אכ'ר בצורה' מרתבה דונהא, וקד רבמא לא ינאל תלך אלמרתבה אלעאליה אלא מרה ואחדה פי עמרה ת'ם יסלבהא, ורבמא בקי עלי מרתבה דונהא אלי חין אנקטאע נבותה, לאנה לא בד מן ארתפאע אלנבוה מן סאיר אלנביין קבל מותה אמא במדה יסירה או כבירה, כמא תביין פי {{עברית|ירמיה}} בקולה {{עברית|לכלות דבר י"י מפי ירמיה}}, וכמא תביין פי {{עברית|דוד}} פי קולה {{עברית|ואלה דברי דוד האחרונים}}, והו אלקיאס פי אלכל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">לאחר שהקדמתי ושטחתי את ההקדמה הזאת, אחל להזכיר את הדרגות האמורות, ואומר:</td>
<td class="ar">ובעד תקדמה הד'ה אלמקדמה ותוטיתהא אכ'ד' פי ד'כר אלמראתב אלמשאר אליהא פאקול.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|א. מעלה קדם נבואית: דחף מנהיגותי בתעוזה מעשית}}
{{קו}}הדרגה הראשונה{{קו}}הראשונה בדרגות הנבואה היא שסיוע אלוהי נלווה אל האדם, מניע אותו וממריץ אותו למעשה טוב, גדול, בעל ערך, כמו הצלת חבורת צדיקים מחבורת רשעים, או הצלת צדיק גדול, או השפעת טוב על אנשים רבים, והוא מוצא לכך בתוך עצמו מניע וממריץ לפעולה. דבר זה נקרא "{{עברית|רוח ה'}}", ועל האדם שהמצב הזה נלווה אליו נאמר ש"{{עברית|צלחה עליו רוח ה'}}" או "{{עברית|לבשה אותו רוח ה'}}" או "{{עברית|נחה עליו רוח ה'}}" או "{{עברית|היה ה' עמו}}" ומונחים כיוצא באלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלאולי אול מראתב אלנבוה אן תצחב אלשכ'ץ מעונה אלאהיה תחרכה ותנשטה לעמל צאלח עט'ים ד'י קדר, מת'ל תכ'ליץ ג'מאעה' פצ'לא מן ג'מאעה' שראר, או תכ'ליץ פאצ'ל כביר, או אפאצ'ה' כ'יר עלי קום כת'ירין, ויג'ד מן נפסה לד'לך מחרך ודאעי ללעמל, והד'ה תתסמי {{עברית|רוח י"י}}, ואלשכ'ץ אלד'י תצחבה הד'ה אלחאלה יקאל ענה אנה {{עברית|צלחה עליו רוח י"י}}, או {{עברית|לבשה אותו רוח י"י}}, או {{עברית|נחה עליו רוח י"י}}, או {{עברית|היה י"י עמו}}, ונחו הד'ה אלאסמא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות}}
{{קו}}זאת היא דרגת כל {{עברית|שופטי ישראל}}, שנאמר עליהם באופן כללי: "{{עברית|וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם}}" {{הפניה|(שופטים ב,יח)}}. וזאת היא גם דרגת כל {{עברית|משיחי ישראל}} הצדיקים. דבר זה התבאר בפרט בכמה מה{{עברית|שופטים}} וה{{עברית|מלכים}}:{{קו}}{{אינדקס|א)}} "{{עברית|וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה'}}" {{הפניה|(שם יא,כט),}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ונאמר על {{עברית|שמשון}}: "{{עברית|וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה'}}" {{הפניה|(שם יד,יט)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ונאמר: "{{עברית|וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים}}" {{הפניה|(שמואל-א יא,ו),}}{{קו}}{{אינדקס|ד)}} וכן נאמר על {{עברית|עמשא}} כאשר הניעתו {{עברית|רוח הקֹּדש}} לעזור ל{{עברית|דוד}}: "{{עברית|וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂא רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי [}}שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ]" {{הפניה|(דברי הימים-א יב,יט; ושם: עֲמָשַׂי)}}.{{קו}}{{אינדקס|ה)}} ודע שכוח מעין זה לא נפרד מ{{עברית|משה רבינו}} מעת שהגיע לבגרות, ולכן התעורר להרוג את המצרי ולהרתיע את הרשע מבין שני הנצים. חוזקו של הכוח הזה בו הגיע עד כדי כך שלאחר שפחד וברח, כאשר הגיע ל{{עברית|מדין}} כשהוא זר ופוחד, כיוון שראה עושק כלשהו לא התאפק מלהסירו ולא יכול לסובלו, כמו שנאמר: "[וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם] {{עברית|וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן}} [וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם]" {{הפניה|(שמות ב,טז-יז)}}.{{קו}}{{אינדקס|ו)}} וכן נלווה אל {{עברית|דוד}} כוח שכזה מאז {{עברית|נמשח בשמן המשחה}}, כמו שאמר עליו הכתוב: "[וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו] {{עברית|וַתִּצְלַח רוּחַ ה' אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה}}" {{הפניה|(שמואל-א טז,יג)}}. ולכן אזר עוז מול ה{{עברית|ארי}} וה{{עברית|דוב}} וה{{עברית|פלשתי}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והד'ה הי דרג'ה' {{עברית|שופטי ישראל}} כלהם אללד'ין קיל פיהם עלי אלעמום {{עברית|וכי הקים י"י להם שופטים והיה י"י עם השופט והושיעם}}. והד'ה איצ'א הי דרג'ה' {{עברית|משיחי ישראל}} אלפצ'לא כלהם, ותביין ד'לך בתכ'ציץ פי בעץ' אל{{עברית|שופטים}} ואל{{עברית|מלכים}}, {{עברית|ותהי על יפתח רוח י"י}}, וקיל פי {{עברית|שמשון ותצלח עליו רוח י"י}}, וקיל {{עברית|ותצלח רוח אלהים על שאול כשמעו את הדברים}}, וכד'לך קיל פי {{עברית|עמשא}} למא חרכתה {{עברית|רוח הקדש}} לנצרה' {{עברית|דוד ורוח לבשה את עמשא}} {{עברית|ראש השלישים לך דויד}} {{עברית|ועמך בן ישי וכו'}}. ואעלם אן מת'ל הד'ה אלקוה לם תפארק {{עברית|משה רבינו}} מן וקת בלוגה חד אלרג'אל ולד'לך תחרך לקתל אלמצרי ולרדע אלכ'אטי מן אלמתשאג'רין. ומן שדה' הד'ה אלקוה פיה חתי אנה בעד כ'ופה והרבה ענד וצולה {{עברית|מדין}} והו גריב כ'איף, למא ראי שי מן אלט'לם לם יתמאלך ען אזאלתה ולא וסעה אלצבר עליה, כמא קאל {{עברית|ויקם משה ויושיען}}. והכד'א צחבת {{עברית|דוד}} מת'ל הד'ה אלקוה מנד' {{עברית|נמשח בשמן המשחה}} כמא ג'א אלנץ פיה {{עברית|ותצלח רוח י"י}} {{עברית|אל דוד מהיום ההוא ומעלה}}, ולד'לך קדם עלי אל{{עברית|ארי}} ואל{{עברית|דוב}} ואל{{עברית|פלשתי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">
{{עברית|רוח ה'}} מעין זו לא גרמה לאף אחד מאלה לדבר שום דיבור. אלא תכלית הכוח הזה היא להניע את הנתמך הזה לפעולה מסוימת; ולא לכל פעולה שתזדמן, אלא להצלת עשוק, או יחיד חשוב או קהל, או למה שמביא לכך. וכשם שלא כל מי שרואה חלום אמת הוא נביא, כך לא נאמר על כל מי שנלווה אליו סיוע לדבר מה – יהא הדבר אשר יהא, כמו רכישת נכסים או השגת מטרה אישית – שנלוותה אליו {{עברית|רוח ה'}}, או {{עברית|ה' עמו}}, ושהוא עשה מה שעשה {{עברית|ברוח הקדש}}. אלא אנו אומרים זאת רק על מי שעשה מעשה טוב בעל משמעות רבה, או מה שמוביל לכך, כמו {{עברית|הצלחת יוסף בבית המצרי}} {{הפניה|(בראשית לט,ב)}}, שהיתה סיבה ראשונה לדברים גדולים שאירעו לאחר מכן, כידוע.</td>
<td class="ar">ומת'ל הד'ה אל{{עברית|רוח}} {{עברית|י"י}} לם תנטק אחדא מן האולי בשי, בל גאיה' הד'ה אלקוה אן תחרך ד'לך אלמויד לפעל מא, וליס לאי פעל אתפק אלא לנצרה' מט'לום אמא ואחד עט'ים או ג'מאעה או למא יודי לד'לך. וכמא אן ליס כל מן ראי מנאמא צאדקא נביא כד'לך ליס כל מן צחבתה מעונה לאמר מא אי אמר אתפק מת'ל כסב מאל או ניל גרץ' יכ'צה יקאל ענה אנה צחבתה {{עברית|רוח י"י}}, או {{עברית|י"י עמו}}, ואנה פעל מא פעל {{עברית|ברוח הקדש}}, ואנמא נקול ד'לך פי מן פעל פעל כ'יר לה עט'ם או מא יודי לד'לך מת'ל {{עברית|הצלחת יוסף בבית המצרי}} אלתי כאנת סבבא אולא לאמור עט'ימה חדת'ת בעד ד'לך כמא באן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ב. מעלה קדם נבואית: דחף מנהיגותי בכתיבה מבריקה}}
{{קו}}הדרגה השנייה{{קו}}היא שהאדם מוצא כאילו דבר מה חל בו וכוח אחר מופיע עליו ומדובב אותו, כך שהוא אומר דברי חכמה או שבח או דברי מוסר מועילים, או ענייני הנהגה או אלוהות, וכל זה בהקיץ וכשהחושים פועלים כסדרם. על זה נאמר שהוא {{עברית|מדבר ברוח הקדש}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלת'אניה הי אן יג'ד אלשכ'ץ כאן אמרא מא חל פיה וקוה אכ'רי טרת עליה פתנטקה, פיתכלם בחכם, או בתסביח, או באקאויל ועט'יה נאפעה, או באמור תדביריה או אלאהיה, והד'א כלה פי חאל אליקט'ה ותצרף אלחואס עלי מעתאדהא, והד'א הו אלד'י יקאל ענה אנה {{עברית|מדבר ברוח הקדש}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} ובסוג זה של {{עברית|רוח הקדש}} חיבר {{עברית|דוד}} את {{עברית|תִּלִּים}} (=תהילים) וחיבר {{עברית|שלמה}} את {{עברית|משלי}} ו{{עברית|קהלת}} ו{{עברית|שיר השירים}}, וכן {{עברית|דניאל}} ו{{עברית|איוב}} ו{{עברית|דברי הימים}} ושאר ה{{עברית|כתובים}} חוברו בסוג זה של {{עברית|רוח הקדש}}. לכן קוראים להם "{{עברית|כתובים}}", כלומר שהם {{עברית|כתובים ברוח הקדש}}. ובביאור אמרו (חז"ל): "{{עברית|מגלת אסתר ברוח הקדש נאמרה}}" {{הפניה|(בבלי מגילה ז,א)}}. ועל {{עברית|רוח קדש}} מעין זו אמר {{עברית|דוד}}: "{{עברית|רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי}}" {{הפניה|(שמואל-ב כג,ב)}}, כלומר שהיא גרמה לו לומר את האמירות האלה.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} בדרגה זו היו {{עברית|שבעים זקנים}} שנאמר עליהם "{{עברית|וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ}}" {{הפניה|(במדבר יא,כה)}}, וכן {{עברית|אלדד ומידד}} {{הפניה|(שם,כו-כט)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן כל {{עברית|כהן גדול הנשאל באורים ותומים}} הוא בדרגה זו, כוונתי למה שאמרו (חז"ל): "{{עברית|שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקדש}}" {{הפניה|(בבלי יומא עג,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובהד'א אלנחו מן {{עברית|רוח הקדש}} אלף {{עברית|דוד תלים}} ואלף {{עברית|שלמה משלי וקהלת ושיר השירים}}, וכד'לך {{עברית|דניאל ואיוב ודברי הימים}} וסאיר אל{{עברית|כתובים}} בהד'א אלנחו מן {{עברית|רוח הקדש}} אלפת, ולד'לך יסמונהא {{עברית|כתובים}}, יענון אנהא {{עברית|כתובים ברוח הקדש}}, ובביאן קאלוא {{עברית|מגלת אסתר ברוח הקדש נאמרה}}. וען מת'ל הד'ה אל{{עברית|רוח קדש}} קאל {{עברית|דוד רוח י"י דבר בי ומלתו על לשוני}}, יעני אנהא אנטקתה בהד'ה אלאקאויל. ומן הד'ה אלטבקה כאנוא {{עברית|שבעים זקנים}} אלמקול פיהם {{עברית|ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו}}, וכד'לך {{עברית|אלדד ומידד}}, וכד'לך כל {{עברית|כהן גדול הנשאל באורים ותומים}} הו מן הד'ה אלטבקה, אעני אנה כמא ד'כרוא {{עברית|שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ד)}} בדרגה זו נמצא גם {{עברית|יחזיאל בן זכריהו}}, והוא שנאמר עליו ב{{עברית|דברי הימים}}: "{{עברית|הָיְתָה עָלָיו רוּחַ ה' בְּתוֹךְ הַקָּהָל}}. {{עברית|וַיֹּאמֶר הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט כֹּה אָמַר ה' לָכֶם}} {{עברית|[}}אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים]" {{הפניה|(דברי הימים-ב כ,יד-טו)}}.{{קו}}{{אינדקס|ה)}} וכן {{עברית|זכריהו בן יהוידע הכהן}} בדרגה זו, כי נאמר עליו: "{{עברית|וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים}} [לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם]" {{הפניה|(שם כד,כ)}}.{{קו}}{{אינדקס|ו)}} וכן {{עברית|עזריהו בן עודד}}, שנאמר עליו: "{{עברית|וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים}}. {{עברית|וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא}} {{עברית|[}}וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם]" {{הפניה|(שם טו,א-ב)}}. וכן כל מי שנאמר עליו כיוצא בזה.</td>
<td class="ar">וכד'לך {{עברית|יחזיאל בן זכריהו}} מן הד'ה אלטבקה, והו אלמקול ענה פי {{עברית|דברי הימים היתה עליו רוח י"י בתוך הקהל ויאמר הקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר י"י לכם וכו'}}. וכד'לך {{עברית|זכריהו בן יהוידע הכהן}} מן הד'ה אלטבקה, לאנה קיל פיה {{עברית|ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים}}. וכד'לך {{עברית|עזריהו בן עודד}} אלד'י קיל פיה {{עברית|ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים ויצא לפני אסא וכו'}}. והכד'א כל מן ג'א פיה מת'ל הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ז)}} ודע שגם {{עברית|בלעם}} היה מן הסוג הזה בעת תיקונו, ולעניין הזה כיוון באומרו: "{{עברית|וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם}}" {{הפניה|(במדבר כג,ה)}}, כאילו אמר ש{{עברית|ברוח ה' ידבר}}. ועל עניין זה אמר הוא על עצמו: "{{עברית|שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל}}" {{הפניה|(שם כד:ד,טז)}}.</td>
<td class="ar">ואעלם אן {{עברית|בלעם}} איצ'א מן הד'א אלקביל כאן פי חאל צלאחה, והד'א אלמעני יריד בקולה {{עברית|וישם י"י דבר בפי בלעם}}, כאנה יקול אן {{עברית|ברוח}} {{עברית|י"י ידבר}}, וען הד'א אלמעני יקול הו ען נפסה {{עברית|שומע אמרי אל}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשך הדוגמאות: דוד ושלמה ודניאל}}
{{קו}}ראוי שנסב את תשומת הלב לכך ש{{עברית|דוד}} ו{{עברית|שלמה}} ו{{עברית|דניאל}} הם בדרגה זו, ואינם בדרגת {{עברית|ישעיה}} ו{{עברית|ירמיה}} ו{{עברית|נתן הנביא}} ו{{עברית|אחיה השילוני}} והדומים להם. כי אלה – כלומר {{עברית|דוד}} ו{{עברית|שלמה}} ו{{עברית|דניאל}} – דיברו ואמרו מה שאמרו {{עברית|ברוח הקדש}} בלבד.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן ננבה עליה אן {{עברית|דוד ושלמה ודניאל}} הם מן הד'ה אלטבקה, וליסוא הם מן טבקה' {{עברית|ישעיה וירמיה ונתן הנביא ואחיה השילוני}} ואנט'ארהם, לאן האולי אעני {{עברית|דוד ושלמה ודניאל}} אנמא תכלמוא וד'כרוא מא ד'כרוא {{עברית|ברוח הקדש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דוד)}} אשר לדברי {{עברית|דוד}}: "{{עברית|אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שמואל-ב כג,ג)}} – משמעות הדברים היא שהוא הבטיח לו על ידי נביא, בין אם {{עברית|נתן}} או נביא אחר, כמו "{{עברית|וַיֹּאמֶר ה' לָהּ}} [שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ...]" {{הפניה|(בראשית כה,כג; לעיל ב,מא10)}}, וכמו "{{עברית|וַיֹּאמֶר ה' לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי}} [וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ]" {{הפניה|(מלכים-א יא,יא)}}, שזה בלי ספק איום שנאמר לו על ידי נביא – {{עברית|אחיה השילוני}} או נביא אחר.</td>
<td class="ar">פאמא קול {{עברית|דוד אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל}} פמעני ד'לך אנה ועדה עלי יד נביא אמא {{עברית|נתן}} או גירה, מת'ל {{עברית|ויאמר י"י לה}}, ומת'ל {{עברית|ויאמר י"י לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי}}, אלד'י ד'לך בלא שך תואעד לה עלי יד נביא {{עברית|אחיה השילוני}} או גירה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">13</td>
<td class="he">
{{אינדקס|שלמה)}} וכן דבריו על {{עברית|שלמה}}: "{{עברית|בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים}} {{עברית|[}}שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ]" {{הפניה|(שם ג,ה)}} – אין זו נבואה גמורה כמו "{{עברית|הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה}}" {{הפניה|(בראשית טו,א)}} ולא כמו "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה}}" {{הפניה|(שם מו,ב)}} ולא כמו נבואת {{עברית|ישעיה}} ו{{עברית|ירמיה}}. כי כל אחד מאלה – אף על פי שבאה אליו התגלות ב{{עברית|חלום}}, ההתגלות הזאת מודיעה לו שהיא נבואה ושבאה אליו התגלות; אך בפרשה הזאת של {{עברית|שלמה}} נאמר בסופה: "{{עברית|וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם}}" {{הפניה|(מלכים-א ג,טו)}}. וכן בפרשה השנייה, נאמר בה: "{{עברית|וַיֵּרָא ה' אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן}}" {{הפניה|(שם ט,ב)}}, שהתברר שהוא {{עברית|חלום}}. זאת דרגה למטה מן הדרגה שנאמר עליה "{{עברית|בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}, כי המתנבאים {{עברית|בחלום}} אינם קוראים לכך "{{עברית|חלום}}" בשום אופן לאחר שהנבואה הגיעה אליהם {{עברית|בחלום}}, אלא הם קובעים באופן נחרץ שזוהי התגלות. כמו שאמר {{עברית|יעקב אבינו}}; שכאשר התעורר מאותו {{עברית|חלום שלנבואה}} לא אמר שהוא {{עברית|חלום}}, אלא קבע ואמר: "{{עברית|אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה}} {{עברית|[}}וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי]" {{הפניה|(בראשית כח,טז)}}. וכן אמר: "{{עברית|אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן}}" {{הפניה|(שם מח,ג)}}. הרי שקבע שזוהי התגלות. ואילו ב{{עברית|שלמה}} נאמר: "{{עברית|וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם}}".</td>
<td class="ar">וכד'לך קולה פי {{עברית|שלמה בגבעון נראה י"י אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים וכו'}} ליסת הד'ה נבוה מחצ'ה, מת'ל {{עברית|היה דבר י"י אל אברם במחזה }}, ולא מת'ל {{עברית|ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה}}, ולא מת'ל נבוה' {{עברית|ישעיה וירמיה}}, לאן כל ואחד מן האולי ואן אתאה אלוחי ב פד'לך אלוחי ינביה אנהא נבוה ואנה אתאה אלוחי, ופי הד'ה קצה' {{עברית|שלמה}} קאל פי אכ'רהא {{עברית|וייקץ שלמה והנה חלום}}, וכד'לך פי אלקצה אלת'אניה קיל פיהא {{עברית|וירא י"י אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון}} אלד'י תביין אנה {{עברית|חלום}}. והד'ה דרג'ה דון אלדרג'ה אלמקול ענהא {{עברית|בחלום אדבר בו}}, לאן אללד'ין יתנבאון {{עברית|בחלום}} ליס יסמון ד'לך {{עברית|חלום}} בוג'ה בעד וצול אלנבוה להם {{עברית|בחלום}}, אלא יקטעון קטעא באן ד'לך וחי, כמא קאל {{עברית|יעקב אבינו}}, לאנה למא אנתבה מן ד'לך {{עברית|חלום שלנבואה}} לם יקל אן הד'א {{עברית|חלום}}, בל קטע וקאל {{עברית|אכן יש י"י במקום הזה וכו'}}, וקאל {{עברית|אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען}}, פקטע אן ד'לך וחי. אמא פי {{עברית|שלמה}} פקאל {{עברית|ויקץ שלמה והנה חלום}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">14</td>
<td class="he">
{{אינדקס|דניאל)}} וכן אתה מוצא את {{עברית|דניאל}} מדבר עליהם כעל חלומות, אף על פי שהוא ראה בהם מלאך ושמע את דיבורו. והוא קרא להם "חלומות" אפילו אחרי שלמד מהם מה שלמד. נאמר: "{{עברית|אֱדַיִן}} [לְדָנִיֵּאל] {{עברית|בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָא גְלִי}}" (=אז [לדניאל] בחזון הלילה התגלה הסוד) {{הפניה|(דניאל ב,יט)}}, וכן נאמר: "{{עברית|בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב}} {{עברית|[}}רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר. עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר] {{עברית|חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא... וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}}" (=אז כתב את החלום [תחילת דברים אמר. עונה דניאל ואומר:] ראיתי בחזוני עם הלילה... וחזיונות ראשי הבהילוני) {{הפניה|(שם ז,א-טו)}}. ואמר: "{{עברית|וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה וְאֵין מֵבִין}}" {{הפניה|(שם ח,כז)}}. ואין ספק שזו דרגה נמוכה יותר מדרגת אלו שנאמר עליהם "{{עברית|בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}, ולכן הסכמת האומה היא לסדר את {{עברית|ספר דניאל}} בכלל {{עברית|כתובים}} ולא ב{{עברית|נביאים}}.</td>
<td class="ar">וכד'לך {{עברית|דניאל}} תג'דה יטלק אלקול אנהא מנאמאת ואן כאן ירי פיהא מלאך ויסמע כלאמה, ויסמיהא מנאמאת ולו בעד עלמה מנהא מא עלם, קאל {{עברית|אדין בחזוא}} {{עברית|די ליליא רזא גלי}}, וקאל איצ'א {{עברית|באדין חלמא כתב וכו' חזי הוית בחזוי עם ליליא וכו' וחזוי ראשי יבהלונני}}, וקאל {{עברית|ואשתומם על המראה ואין מבין}}. ולא שך אן הד'ה רתבה דון רתבה' אלד'ין קיל פיהם {{עברית|בחלום אדבר בו}}, ולד'לך אג'מאע אלאמה עלי תרתיב {{עברית|ספר דניאל}} מן ג'מלה' {{עברית|כתובים}} לא מן {{עברית|נביאים}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">15</td>
<td class="he">לכן הסבתי את תשומת לבך לכך שסוג זה של נבואה שהגיע ל{{עברית|דניאל}} ו{{עברית|שלמה}}, אף על פי שהם ראו בו מלאך {{עברית|בחלום}}, הרי הם לא מצאו בנפשם שזוהי נבואה גמורה, אלא {{עברית|חלום}} המודיע דברים אמיתיים. זהו אם כן מסוג מי שמדבר {{עברית|ברוח הקדש}}, וזאת היא הדרגה השנייה. וכן בסידור {{עברית|כתבי הקדש}} לא הבדילו בין {{עברית|משלי וקהלת ודניאל ותִלִּים}} לבין {{עברית|רות}} או {{עברית|מגלת אסתר}} – {{עברית|הכל ברוח הקדש נכתבו}}. גם כל אלה נקראים "נביאים" על דרך ההכללה.</td>
<td class="ar">פלד'לך נבהתך אן הד'א אלנחו מן אלנבוה אלד'י אתי {{עברית|דניאל ושלמה}} ואן כאן ראי פיה {{עברית|מלאך בחלום}} פאנהמא לם יג'דא פי אנפסהמא אן תלך נבוה מחצ'ה, בל {{עברית|חלום}} ינבי בחקיקה' אמור, פהו מן קביל מן יתכלם {{עברית|ברוח הקדש}}, והד'ה הי אלמרתבה אלת'אניה. והכד'א פי תרתיב {{עברית|כתבי הקדש}} לם יג'עלוא פרקא בין {{עברית|משלי וקהלת ודניאל ותלים}} ובין {{עברית|מגלת רות}} או {{עברית|מגלת אסתר, הכל ברוח הקדש נכתבו}}, והאולא איצ'א כלהם יתסמון אנביא בעמום.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ג. חלום נבואי: ראיית משל בסמלים}}
{{קו}}הדרגה השלישית{{קו}}והיא תחילת הדרגות של האומרים "{{עברית|ויהי דבר ה' אלי}}" וביטויים דומים במשמעות הזאת, היא שהנביא רואה משל {{עברית|בחלום}} עם כל התנאים האלה שנאמרו לעיל {{הפניה|(ב,לב)}} באשר למהותה האמיתית של הנבואה, וב{{עברית|חלום שלנבואה}} הזה עצמו מתברר לו פתרונו של המשל הזה, למה הוא מכוון, כמו רוב משלי {{עברית|זכריה}} כולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלת'אלת'ה והי אול מראתב מן יקול {{עברית|ויהי דבר י"י אלי}} ומא נחי מן אלעבאראת נחו הד'א אלמעני, הו אן ירי אלנבי מת'אלא {{עברית|בחלום}} ובתלך אלשראיט כלהא אלתי תקדמת פי חקיקה' אלנבוה, ופי נפס ד'לך אל{{עברית|חלום}} {{עברית|שלנבואה}} יבין לה מעני ד'לך אלמת'ל אי שי אריד בה, מת'ל אכת'ר אמת'אל {{עברית|זכריה}} כלהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}17</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ד. חלום נבואי: שמיעת דיבור בלא מראה}}
{{קו}}הדרגה הרביעית{{קו}}שהוא שומע דיבור מפורש וברור {{עברית|בחלום שלנבואה}} ואיננו רואה את אומרו, כמו שקרה ל{{עברית|שמואל}} בתחילת ההתגלות שבאה אליו, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,מד2)}} באשר לעניינו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלראבעה אן יסמע כלאמא {{עברית|בחלום שלנבואה}} משרוחא בין ולא ירי קאילה, כמא אעתרי {{עברית|שמואל}} פי אול וחי אתאה עלי מא בינאה מן אמרה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}18</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ה. חלום נבואי: שמיעת דיבור מדמות אדם}}
{{קו}}הדרגה החמישית{{קו}}היא שמדבר אליו {{עברית|איש בחלום}}, כמו שנאמר בחלק מ{{עברית|נבואת יחזקאל}}: "{{עברית|וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ: בֶּן אָדָם [}}רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ...]" {{הפניה|(יחזקאל מ,ד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלכ'אמסה הי אן יכלמה {{עברית|איש בחלום}}, כמא קאל פי בעץ' {{עברית|נבואת יחזקאל וידבר אלי האיש בן אדם}} {{עברית|וכו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}19</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ו. חלום נבואי: שמיעת דיבור מדמות מלאך}}
{{קו}}הדרגה השישית{{קו}}שמדבר אליו {{עברית|מלאך בחלום}}. זה הוא מצבם של רוב ה{{עברית|נביאים}}, כמו שנאמר: "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם}}" {{הפניה|(בראשית לא,יא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלסאדסה אן יכלמה {{עברית|מלאך}} {{עברית|בחלום}}, והד'ה חאלה' אכת'ר אל{{עברית|נביאים}}, כקולה {{עברית|ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום}} {{עברית|}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}20</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ז. חלום נבואי: שמיעת דיבור מדמות ה'}}
{{קו}}הדרגה השביעית{{קו}}שהוא רואה ב{{עברית|חלום שלנבואה}} כאילו הוא יתעלה מדבר אליו, כדברי {{עברית|ישעיה}}: "{{עברית|רָאִיתִי אֶת ה'}} {{עברית|[}}יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל... וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה' אֹמֵר] {{עברית|וַיֹּאמֶר אֶת מִי אֶשְׁלַח}} {{עברית|[}}וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ" {{הפניה|(ישעיהו ו,א-ה; ושם: וָאֶרְאֶה; וחסר "וַיֹּאמֶר")}}, וכדברי {{עברית|מיכיהו בן ימלא}}: "{{עברית|רָאִיתִי אֶת ה'}} {{עברית|[}}יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר ה'...]" {{הפניה|(מלכים-א כב,יט-כ)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלסאבעה אן ירי פי {{עברית|חלום שלנבואה}} כאנה תעלי יכלמה, כקול {{עברית|ישעיה ראיתי את י"י וכו' ויאמר את מי אשלח וכו'}}, וכקול {{עברית|מיכיהו בן ימלא ראיתי את י"י וכו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}21</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ח. מראה הנבואה: ראיית משל בסמלים}}
{{קו}}הדרגה השמינית{{קו}}שבאה אליו התגלות {{עברית|במראה הנבואה}} והוא רואה משלים, כ{{עברית|אברהם במראה בין הבתרים}} {{הפניה|(בראשית טו,ט-י)}}, כי המשלים האלה היו {{עברית|במראה}} ביום, כמו שהתבאר {{הפניה|(ב,מא)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלת'אמנה אן יאתיה וחי {{עברית|במראה הנבואה}} וירי אמת'אלא {{עברית|כאברהם במראה בין הבתרים}}, לאן תלך אלאמת'אל כאנת {{עברית|במראה}} נהארא כמא תבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}22</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ט. מראה הנבואה: שמיעת דיבור בלא מראה}}
{{קו}}הדרגה התשיעית{{קו}}שהוא שומע דיבור {{עברית|במראה}}, כמו שנאמר אצל {{עברית|אברהם}}: "{{עברית|וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה}}" {{הפניה|(בראשית טו,ד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלתאסעה אן יסמע כלאמא {{עברית|במראה}}, כמא ג'א פי {{עברית|אברהם והנה דבר י"י אליו לאמר לא יירשך זה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}23</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|י. מראה הנבואה: שמיעת דיבור מדמות אדם}}
{{קו}}הדרגה העשירית{{קו}}שהוא רואה {{עברית|איש}} המדבר אליו {{עברית|במראה הנבואה}}, כ{{עברית|אברהם}} גם כן ב{{עברית|אלוני ממרא}} {{הפניה|(שם יח,א ואילך)}} וכ{{עברית|יהושע}} ב{{עברית|יריחו}} {{הפניה|(יהושע ה,יג-טו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלעאשרה אן ירי {{עברית|איש}} יכלמה {{עברית|במראה הנבואה,}} כ{{עברית|אברהם}} איצ'א פי {{עברית|אילוני ממרא}} וכ{{עברית|יהושע}} פי {{עברית|יריחו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}24</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|יא. מראה הנבואה: שמיעת דיבור מדמות מלאך}}
{{קו}}הדרגה האחת עשרה{{קו}}שהוא רואה {{עברית|מלאך}} המדבר אליו {{עברית|במראה}}, כ{{עברית|אברהם בשעת העקידה}} {{הפניה|(בראשית כב,יא;טו)}}. זאת לדעתי דרגת הנביאים העליונה ביותר שהכתובים העידו על מצבם, לאחר שנקבע מה שנקבע על שלמות המעלות השכליות של האדם כפי שמחייב העיון, ולאחר הוצאת {{עברית|משה רבינו}} מן הכלל.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלמרתבה אלחאדיה' עשרה אן ירי {{עברית|מלאך}} יכלמה {{עברית|במראה כאברהם בשעת העקידה}}. והד'ה ענדי אעלי מראתב אלנביין אללד'ין שהדת אלכתב בחאלהם, בעד תקריר מא תקרר מן כמאל נטקיאת אלשכ'ץ עלי מא יוג'בה אלנט'ר, ובעד אלאסתת'ני ב{{עברית|משה רבינו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}25</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|במראה נבואה יש יותר כוח שכלי ופחות כוח מדמה}}
{{קו}}אשר לשאלה האם ייתכן שהנביא יראה גם {{עברית|במראה הנבואה}} כאילו ה' פונה אליו בדיבור – דבר זה אינו סביר בעיניי, כי יכולת פעולתו של הכוח המדמה אינה מגיעה לכך, ולא מצאנו מצב כזה בשאר הנביאים. לכן ביאר ב{{עברית|תורה}} ואמר: "{{עברית|בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}: הקצה את ה"{{עברית|דבור}}" "{{עברית|בחלום}}" בלבד, והקצה ל"{{עברית|מראה}}" את ההידבקות בשכל (הפועל) ובשפעו, והם דבריו "{{עברית|אֵלָיו אֶתְוַדָּע}}", שהוא 'התפעל' של {{עברית|ידע}}, ולא אמר במפורש שיש ב{{עברית|מראה}} שמיעת דיבור מאת ה'.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא הל ימכן אן ירי אלנבי איצ'א {{עברית|במראה הנבואה}} כאן אללה יכ'אטבה פהו בעיד ענדי, ולא תצל קוה' פעל אלמתכ'יילה לד'לך, ולא וג'דנא הד'ה אלחאלה פי סאיר אלנביין, ולהד'א ביין פי אל{{עברית|תורה}} וקאל {{עברית|במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו}} ג'על אל{{עברית|דבור}} {{עברית|בחלום}} פקט, וג'על לל{{עברית|מראה}} אתצאל אלעקל ופיצ'ה והו קולה {{עברית|אליו אתודע}}, לאנה אפתעאל מן {{עברית|ידע}}, ולם יצרח באן פי אל{{עברית|מראה}} סמאע כלאם מן אללה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}26</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי אפשרויות לכך שדיבור מיוחס רק לחלום}}
{{קו}}כיוון שמצאתי כתובים המעידים על דיבור שהנביא שמע, ומבואר שזה {{עברית|במראה}}, אמרתי על דרך ההשערה{{קו}}{{אינדקס|א)}} שייתכן שהדיבור הזה שנשמע {{עברית|בחלום}} ולא ייתכן כמותו {{עברית|במראה}} – משמעו שהוא מדמיין שה' הוא שפונה אליו בדברים. כל זאת בהליכה אחר הפשט ("החיצוניות").{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויכול האומר לומר שכל {{עברית|מראה}} שתמצא בו שמיעת דיבור – תהיה תחילת הדבר הזה {{עברית|מראה}} ואחר כך יסתיים באובדן ההכרה וייעשה {{עברית|חלום}}, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,מא)}} על מה שנאמר "{{עברית|וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם}}" {{הפניה|(בראשית טו,יב)}}, ודבריהם (של חז"ל) "{{עברית|זו תרדמה שלנבואה}}" {{הפניה|(בראשית רבה יז,ה)}}. ויהיה כל דיבור שיישמע, בכל אופן שיישמע, {{עברית|בחלום}} בלבד, כמו שאמר הכתוב: "{{עברית|בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}. ואילו ב{{עברית|מראה הנבואה}} – אין משיגים בו אלא משלים או היקשרויות שכליות המביאות להשגת דברי חכמה כגון אלה המושגים בעיון כמו שביארנו {{הפניה|(ב,לח)}}, והם דבריו "{{עברית|בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע}}" {{הפניה|(במדבר שם)}}. לפי הפרשנות {{מונח|תאויל}} האחרונה תהיינה דרגות הנבואה שמונה דרגות, כשהעליונה בהן והשלמה ביותר היא שיתנבא {{עברית|במראה}} באופן כללי, אפילו דיבר אליו {{עברית|איש}} כמו שצוין.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא וג'דת נצוץ תשהד בכלאם סמעה אלנבי ובין אן ד'לך {{עברית|במראה}}, קלת עלי ג'הה' אלחדס אנה ימכן אן יכון הד'א אלכלאם אלד'י יסמע {{עברית|בחלום}} ולא יצח מת'לה {{עברית|במראה}} הו אן יכון אללה הו אלד'י יכ'ייל לה אנה יכ'אטבה, הד'א כלה עלי ג'הה' תבע אלט'אהר. וימכן אן יקול אלקאיל אן כל {{עברית|מראה}} תג'ד פיה סמאע כ'טאב יכון אול ד'לך אלאמר {{עברית|מראה}}, ת'ם אנתהי ללאסתגראק וצאר {{עברית|חלום}} כמא בינא פי קולה {{עברית|ותרדמה נפלה על אברם}}, וקולהם {{עברית|זו תרדמה שלנבואה}}, ויכון כל כלאם יסמע עלי אי וג'ה סמע אנמא כאן {{עברית|בחלום}} כמא ג'א אלנץ {{עברית|בחלום אדבר בו}}, ואמא פי {{עברית|מראה הנבואה}} פלא ידרך פיה אלא אמת'אלא או אתצאלאת עקליה תחצל אמורא עלמיה שבה אלתי תחצל ען אלנט'ר כמא בינא, והו קולה {{עברית|במראה אליו אתודע}}. פבחסב הד'א אלתאויל אלאכ'יר תכון מראתב אלנבוה ת'מאן מראתב, ואעלאהא ואכמלהא אן יתנבא {{עברית|במראה}} עלי אלתג'מיל ולו כלמה {{עברית|איש}} כמא ד'כר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}27</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שמיעת הדיבור מה' נעשית באמצעות הכוח המדמה}}
{{קו}}שמא תקשה עליי ותאמר: מנית בדרגות הנבואה {{הפניה|(בדרגה 7)}} שהנביא שומע את הדיבור מאת ה' המדבר אליו, כ{{עברית|ישעיה}} ו{{עברית|מיכיהו}} – וכיצד דבר זה ייתכן, והרי יסוד מוסד אצלנו שכל נביא שומע את הדיבור רק באמצעות מלאך, מלבד {{עברית|משה רבינו}} שנאמר בו "{{עברית|פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ח)}}? דע לך שכך הוא הדבר, ושהאמצעי כאן הוא הכוח המדמה. כי הוא שומע את ה' מדבר אליו רק {{עברית|בחלום שלנבואה}}, בעוד {{עברית|משה רבינו}} – "{{עברית|מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים}}" {{הפניה|(שמות כה,כב)}}, בלי שימוש בכוח המדמה. כבר ביארנו ב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(יסודי התורה ז,ו)}} את ייחודי הנבואה ההיא, ופירשנו את המשמעות של "{{עברית|פֶּה אֶל פֶּה}}", ושל "{{עברית|כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ}}" {{הפניה|(שמות לג,יא)}} וזולתם. הבן זאת משם, ואין צורך לחזור על מה שכבר נאמר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולעלך תעתרצ'ני ותקול קד עדדת פי מראתב אלנבוה אן יכון אלנבי יסמע אלכ'טאב מן אללה יכ'אטבה כ{{עברית|ישעיה}} ו{{עברית|מיכיהו}}, וכיף יכון הד'א וקאעדתנא אן כל נבי אנמא יסמע אלכ'טאב בוסאטה' מלאך אלא {{עברית|משה רבינו}} אלד'י קיל פיה {{עברית|פה אל פה אדבר בו}}, פלתעלם אן אלאמר כד'לך, ואן אלואסטה הנא הי אלקוה אלמתכ'ילה, לאנה אנמא יסמע אן אללה כלמה {{עברית|בחלום שלנבואה}}, ו{{עברית|משה רבנו מעל הכפרת מבין שני הכרובים}} דון תצרף אלקוה אלמתכ'ילה. וקד בינא פי {{עברית|משנה תורה}} פצול תלך אלנבוה, ושרחנא מעני {{עברית|פה אל פה}}, ו{{עברית|כאשר ידבר איש אל רעהו}}, וגיר ד'לך, פתפהמה מן הנאך, פלא חאג'ה לתכראר מא קד קיל:</td>
</tr>
</table>