הצגת המקור של הדף "חלק א, פרק נד"

{{שם פרק|חלק א, פרק נד}}
{{כותרת|תוארי הפעולה בטבע, האמת והדרך אליה}}
<table class="hamore">

<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי בקשותיו של משה}}
{{קו}}דע שאדון החכמים, {{עברית|משה רבינו}}, ביקש שתי בקשות, וקיבל תשובה על שתיהן. {{אינדקס|א)}} הבקשה האחת, שביקש ממנו יתעלה שיודיע לו את עצמותו ואמיתתו (=מהותו האמיתית), {{אינדקס|ב)}} והבקשה השנייה, והיא שביקש בתחילה, היא שיודיע לו יתעלה את תאריו. והשיבו ה' יתעלה על שתי השאלות, בכך {{אינדקס|ב)}} שהבטיח לו להודיע לו את כל תאריו, ושהם פעולותיו, {{אינדקס|א)}} והודיע לו שעצמותו לא תושג כפי שהיא, אך הסב את תשומת לבו למקום עיון (=נקודת מבט) שממנו יושג המֵרב של מה שיכול האדם להשיג. ומה שהשיג הוא עליו השלום, לא השיג אדם לא לפניו ולא לאחריו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אעלם אן סיד אלעאלמין {{עברית|משה רבינו}} טלב מטלבין, וג'אה אלג'ואב עלי אלמטלבין, אלמטלב אלואחד הו כונה טלב מנה תעאלי אן יערפה ד'אתה וחקיקתה, ואלמטלב אלת'אני והו אלד'י טלב אולא הו אן יערפה תעלי בצפאתה, פג'אובה תעאלי עלי אלסואלין, באן ועדה בתעריפה צפאתה כלהא ואנהא אפעאלה, ואעלמה אן ד'אתה לא תדרך עלי מא הי עליה, לכנה נבהה עלי מוצ'ע נט'ר ידרך מנה גאיה' מא ימכן אלאנסאן אן ידרכה, ואלד'י אדרכה הו ע"אס לם ידרכה אחד קבלה ולא בעדה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ידיעת ה' באמצעות הכרת דרכיו בעולם}}
{{קו}}בקשתו לדעת את תאריו, היא בדבריו: "{{עברית|הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ}} {{עברית|לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ}}" {{הפניה|(שמות לג,יג)}}. התבונן בדברים המופלאים שכוללת אותה אמירה: דבריו "{{עברית|הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ}}" מורים על כך שה' יתעלה נודע באמצעות תאריו, כי כשידע (האדם) את ה{{עברית|דרכים}}, ידע אותו. ודבריו "{{עברית|לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ}}" {{הפניה|(שם)}} מורים על כך שהיודע את ה' – הוא אשר {{עברית|ימצא חן בעיניו}}, ולא מי שצם ומתפלל בלבד. אלא כל מי שיודע אותו – הרי הוא הרצוי והמקורב, ומי שאינו יודע אותו – הרי הוא השנוא והמרוחק. ולפי שיעור הידיעה והאי-ידיעה יהיה (שיעור) הריצוי והשנאה והקרבה והריחוק (לפני ה'). וכבר חרגנו ממטרת הפרק, ואשוב אליה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא טלבה מערפה' צפאתה פהו קולה {{עברית|הודעני נא את דרכיך ואדעך ואדעך למען אמצא חן בעיניך}}, ותאמל מא צ'מנה הד'א אלקול מן גראיב, קולה {{עברית|הודעני נא את דרכיך ואדעך}} דליל עלי כונה תעאלי יעלם באוצאפה, לאנה אד'א עלם אל{{עברית|דרכים}} עלמה. וקולה {{עברית|למען אמצא חן בעיניך}} דליל עלי אן מן עלם אללה הו אלד'י {{עברית|ימצא חן בעיניו}}, לא מן צאם וצלי פקט, בל כל מן ערפה פהו אלמרצ'י אלמקרב, ומן ג'הלה הו אלמסכ'וט אלמבעוד, ועלי קדר אלעלם ואלג'הל יכון אלרצ'א ואלסכ'ט ואלקרב ואלבעד. וקד כ'רג'נא ען גרץ' אלפצל, וארג'ע אלי אלגרץ'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המענה לשתי השאלות}}
{{קו}}כאשר ביקש לדעת את התארים וביקש מחילה לאומה, ונענה שיימחֵל להם, ולאחר מכן ביקש להשיג את עצמותו יתעלה, באמרו "{{עברית|הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ}}" {{הפניה|(שמות לג,יח)}} – נענה על הבקשה הראשונה, שהיא "{{עברית|הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ}}", ונאמר לו: "{{עברית|אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ}}" {{הפניה|(שם,יט)}}. ובתשובה על השאלה השנייה נאמר לו: "{{עברית|לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי}} {{עברית|[}}כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי]" {{הפניה|(שם,כ)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא טלב מערפה' אלצפאת וטלב אלעפו ען אלאמה ואג'יב עלי אלעפו ענהם, ת'ם טלב אדראך ד'אתה תעאלי והו קולה {{עברית|הראני נא את כבודך}}, אג'יב עלי אלמטלוב אלאול והו {{עברית|הודעני נא את דרכיך}} וקיל לה {{עברית|אני אעביר כל טובי על פניך}}, וקיל לה פי ג'ואב אלסואל אלת'אני {{עברית|לא תוכל לראות את פני וכו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">דבריו (של ה') "{{עברית|כָּל טוּבִי}}" רומזים לכך שיציג בפניו את כל הנמצאים (=הדברים במציאות), שעליהם נאמר "{{עברית|וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד}}" {{הפניה|(בראשית א,לא)}}. ב"הצגה בפניו" כוונתי היא שישיג את טבעם ואת מערכת הקשרים שביניהם, וידע כיצד הוא מנהיג אותם בכלל ובפרט. לעניין הזה רמז בדבריו "[עַבְדִּי מֹשֶׁה] {{עברית|בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא}}" {{הפניה|(במדבר יב,ז)}}, כלומר: הוא הבין את מציאות עולמי כולו הבנה אמיתית ויציבה; כי ההשקפות שאינן נכונות אינן יציבות. הנה כי כן, השגת הפעולות הללו היא (השגת) תאריו יתעלה, שהוא נודע דרכם. הראיה לכך שמה שהובטח לו שישיג הוא פעולותיו יתעלה, היא שהדבר שנודע בו (ה' למשה) הוא תוארי פעולה גמורים: "{{עברית|רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם [}}וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת...]" {{הפניה|(שמות לד,ו-ז)}}.</td>
<td class="ar">אמא קולה {{עברית|כל טובי}}, פהו אשארה אלי ערץ' אלמוג'ודאת כלהא עליה אלמקול ענהא {{עברית|וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד}}, אעני בערצ'הא עליה אן ידרך טביעתהא וארתבאטהא בעצ'הא בבעץ', פיערף תדבירה להא כיף הו אלג'מלה ואלתפציל, ואלי הד'א אלמעני אשאר בקולה {{עברית|בכל ביתי נאמן הוא}}, אי אנה פהם וג'וד עאלמי כלה פהמא חקיקיא ת'אבתא, לאן אלארא אלגיר צחיחה לא תת'בת, פאד'א' אדראך תלך אלאפעאל הי צפאתה תעאלי אלתי יערף מן ג'התהא. ואלדליל עלי אן אלשי אלד'י ועד באדראכה הי אפעאלה תעאלי, כון אלשי אלד'י ערף בה צפאת פעליה מחצ'ה, {{עברית|רחום וחנון ארך אפים וכול'}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">הנה התבאר שה{{עברית|דרכים}} שביקש לדעת ושה' הודיע לו אותם, הם הפעולות היוצאות ממנו יתעלה. ה{{עברית|חכמים}} קוראים להם "{{עברית|מדות}}" ואומרים "{{עברית|שלש עשרה מדות}}", והם משתמשים במונח הזה כדי לציין את מידות האופי: "{{עברית|ארבע מדות בנותני צדקה}}" {{הפניה|(משנה אבות ה,יג)}}, "{{עברית|ארבע מדות בהולכי לבית המדרש}}" {{הפניה|(שם ה,יד)}}, וזה נפוץ. המשמעות כאן אינה שה' בעל מידות אופי, אלא שהוא עושה פעולות הדומות לפעולות שיוצאות מאתנו בעקבות מידות האופי, כלומר מתכונות נפשיות; לא שהוא יתעלה בעל תכונות נפשיות.</td>
<td class="ar">פקד באן אן אל{{עברית|דרכים}} אלתי טלב מערפתהא פאעלם בהא הי אלאפעאל אלצאדרה מנה תעאלי. ואל{{עברית|חכמים}} יסמונהא {{עברית|מדות}} ויקולון {{עברית|שלש עשרה מדות}}, והד'א אלאסם ואקע פי אסתעמאלהם עלי אלאכ'לאק, {{עברית|ארבע מדות בנותני צדקה, ארבע מדות בהולכי לבית המדרש}}, והד'א כת'יר. ואלמעני הנא ליס אנה ד'ו אכ'לאק, בל פאעל אפעאל שביהה באלאפעאל אלצאדרה מנא ען אכ'לאק, אעני ען היאת נפסאניה, לא אנה תעאלי ד'ו היאת נפסאניה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">די היה לו בהזכרת אותן {{עברית|שלש עשרה מדות}} – אף שכבר השיג את {{עברית|כל טובו}}, כלומר כל פעולותיו – משום שאלה הן הפעולות היוצאות ממנו יתעלה ביצירת בני האדם ובהנהגתם. וזו הייתה המטרה הסופית בשאלתו, משום שסיום דבריו הוא: "{{עברית|וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ}}, {{עברית|וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה}}" {{הפניה|(שמות לג,יג)}}, שאני צריך להנהיגם בפעולות שאחקה בהן את פעולותיך בהנהגתם.</td>
<td class="ar">ואנמא אקתצר עלי ד'כר הד'ה אל{{עברית|שלש עשרה מדות}} ואן כאן קד אדרך {{עברית|כל טובו}} אעני ג'מיע אפעאלה, לאן הד'ה הי אלאפעאל אלצאדרה מנה תעאלי פי חק איג'אד אלאדמיין ותדבירהם, והד'א כאן אכ'ר גרץ' סואלה, לאן תמאם אלקול{{קו}}{{עברית|ואדעך למען אמצא מן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה}} אלד'י אנא מחתאג' לתדבירהם באפעאל אתקיל בהא אפעאלך פי תדבריהם,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תארים הנובעים מהכרת פעולות ה'}}
{{קו}}הנה התבאר לך שה"{{עברית|דרכים}}" וה"{{עברית|מדות}}" אחד הם, והם הפעולות היוצאות ממנו יתעלה בעולם. ובכל עת שתושג פעולה מפעולותיו, יתואר הוא יתעלה בתואר שאותה פעולה יוצאת ממנו, וייקרא בשם הנגזר מאותה פעולה. לדוגמה: כשמושגת עדינות הנהגתו בהתהוות העובר, ויצירת כוחות בו ובמי שמגדל אותו לאחר לידתו, המונעים אותו מן המוות והאובדן ושומרים אותו מכל פגע, ומועילים לו בהתנהלותו ההכרחית – ופעולה כגון זו אצלנו לא תצא אלא לאחר היפעלות ורוך, והוא עניין הרחמים – נאמר עליו יתעלה '{{עברית|רחום}}', כמו שנאמר "{{עברית|כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים}} {{עברית|[}}רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו]" {{הפניה|(תהלים קג,יג)}}, ונאמר "{{עברית|וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ}}" {{הפניה|(מלאכי ג,יז)}}. לא שהוא יתעלה נפעל ורך, אלא כדוגמת אותה פעולה שיצאה מן האב על הילד, שהיא תוצאה של רוך וחמלה והיפעלות בלבד, יצא ממנו יתעלה כלפי הקרובים לו לא כתוצאה מהיפעלות או שינוי. וכמו שכאשר אנו מעניקים משהו למי שאיננו חייבים לו, נקרא זה בלשוננו "{{עברית|חנינה}}", כמו שנאמר "{{עברית|חָנּוּנוּ אוֹתָם}}" {{הפניה|(שופטים כא,כב)}}, "{{עברית|אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(בראשית לג,ה)}}, "{{עברית|כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שם שם,יא)}} וכיוצא באלו הרבה. והוא יתעלה יוצר ומנהיג את מי שאינו חייב ליצור ולהנהיג אותו, ולכן נקרא '{{עברית|חנון}}'.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פקד באן לך אן אל{{עברית|דרכים}} ואל{{עברית|מדות}} ואחד. והי אלאפעאל אלצאדרה מנה תעאלי פי אלעאלם, פכלמא אדרך פעל מן אפעאלה וצף הו תעאלי באלצפה אלתי יצדר ענהא ד'לך אלפעל, וסמי באלאסם אלמשתק מן ד'לך אלפעל. מת'אל ד'לך, אנה למא אדרך לטף תדבירה פי תכוין אג'נה' אלחיואן, ואיג'אד קוי פיה ופי מן ירביה בעד ולאדתה תמנעה מן אלהלאך ואלתלאף, ותצונה מן כל אד'יה, ותנפעה פי תצרפאתה אלצ'רוריה, ומת'אל הד'א אלפעל מנא לא יצדר אלא בעד אנפעאל ורקה והו מעני אלרחמה, קיל ענה תעאלי {{עברית|רחום}} כמא קיל {{עברית|כרחם אב על בנים וכו'}}, וקאל {{עברית|וחמלתי עליהם}} {{עברית|כאשר יחמל איש על בנו}}, ליס אנה תעאלי ינפעל וירק, לכן מת'ל ד'לך אלפעל אלד'י יצדר מן אלאב עלי אלולד אלד'י הו תאבע לרקה ושפקה ואנפעאל מחץ', יצדר ענה תעאלי פי חק אוליאיה לא ען אנפעאל ולא ען תגיר. וכמא אנא נחן אד'א אעטינא שיא למן לא חק לה עלינא תסמי ד'לך פי לגתנא {{עברית|חנינה}} כמא קאל {{עברית|חנונו אותם,}} {{עברית|אשר}} {{עברית|חנן אלהים}} {{עברית|כי}} {{עברית|חנני אלהים}}, ומת'ל הד'א כת'יר, והו תעאלי יוג'ד וידבר למן לא חק לה עליה פי איג'אדה ותדבירה, פלד'לך סמי {{עברית|חנון}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">וכן נמצא בפעולותיו היוצאות על בני האדם פגעים גדולים הנוחתים על אי-אלו אנשים ומשמידים אותם, או פגע מקיף (מילולית: "עניין כללי") המכלה שבטים ואף אזורים שלמים, ונספים הבנים והנכדים ולא נשארים להם צאצאים, כמו שקיעת הקרקעות ורעידות האדמה והברקים הקטלניים, וכמו יציאת עם אחד כנגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את זכרם, ופעולות רבות כאלה שאינן יוצאות ממישהו מתוכנו אלא כתוצאה מכעס גדול או טינה עצומה או בקשת נקמת דם. ונקרא לפי פעולות אלו {{עברית|קנוא ונוקם ונוטר ובעל חמה}}. כלומר הפעולות שדוגמתן יוצאות מתוכנו כתוצאה מתכונה נפשית כמו קנאה או שאיפה לנקמת דם או שנאה או כעס, יוצאות ממנו יתעלה לפי מה שהתחייבו אלה שנענשו, ובשום אופן לא מהיפעלות שלו, יתעלה מכל חסרון. וכך הפעולות כולן הן פעולות הדומות לפעולות היוצאות מבני האדם כתוצאה מהיפעלות ותכונה נפשית, והן יוצאות ממנו יתעלה, ולא משום דבר נוסף על עצמותו.</td>
<td class="ar">וכד'לך נג'ד פי אפעאלה אלצאדרה פי אלאדמיין מן אפאת עט'ימה תנזל בבעץ' אשכ'אץ תדמרהם, או אמר עאם מהלך לקבאיל בל לאקאלים, תפני אלולד וולד אלולד ולא תכ'לי לא חרת'א ולא נסלא כאלכ'סוף ואלזלאזל ואלצואעק אלמהלכה, וכחרכה' קום עלי אכ'רין לאבאדתהם באלסיף ומחו את'רהם, וכת'יר מן הד'ה אלאפעאל אלתי לא תצדר מן אחדנא פי חק אכ'ר אלא ען גצ'ב שדיד או חקד עט'ים או טלב ת'אר, פסמי בחסב הד'ה אלאפעאל {{עברית|קנוא}} {{עברית|ונוקם ונוטר ובעל חמה}}, יעני אן אלאפעאל אלתי מת'להא תצדר ענא ען היאה נפסאניה והי אלגירה או אלאכ'ד' באלת'אר או אלחקד או אלגצ'ב, תצדר ענה תעאלי בחסב אסתחקאק אלד'ין עוקבוא לא ען אנפעאל בוג'ה תעאלי ען כל נקץ. והכד'א אלאפעאל כלהא הי אפעאל תשבה אלאפעאל אלצאדרה ען אלאדמיין ען אנפעאלאת והיאת נפסאניה, והי צאדרה ענה תעאלי לא ען מעני זאיד עלי ד'אתה אצלא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מנהיג המדינה ההולך בעקבות דרכי ה'}}
{{קו}}וראוי למנהיג המדינה, אם הוא נביא, שיידמה באותם תארים, ויצאו ממנו אותן פעולות בשיקול וכפי הדין, לא מתוך היפעלות בלבד. ולא יתיר את רצועת הכעס ולא יאפשר את ההיפעלויות אצלו, משום שכל היפעלות היא רעה. אלא יישמר מהן כפי יכולת האדם, ויהיה לעתים וכלפי חלק מהאנשים {{עברית|רחום וחנון}}, לא מרוך וחמלה בלבד אלא כפי הראוי; ויהיה לעתים וכלפי חלק מהאנשים {{עברית|נוקם ונוטר ובעל חמה}} כפי הראוי להם ולא רק מתוך כעס, עד שיצווה לשרוף אדם מבלי שהוא כועס עליו ולא רוגז עליו ולא שונא אותו, אלא כפי מה שייראה לו מן הדין. ויכוון לתועלת הגדולה שתיגרם מן הפעולה הזו בציבור הרחב. התבונן-נא בפסוקי ה{{עברית|תורה}}, כשציווה להכרית את {{עברית|שבעה עממים}} ואמר: "{{עברית|לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה}}" {{הפניה|(דברים כ,טז)}}, מיד לאחר מכן אמר: "{{עברית|לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם}}" {{הפניה|(שם,יח)}}, כלומר: אל תחשוב שזו אכזריות או בקשת נקמה, אלא הוא דבר שהסברה האנושית מחייבת, שיֹאבד כל מי שמסיר (או: סר) מדרך האמת, ושיסולקו כל המכשולים המונעים את השלמות שהיא השגתו יתעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וינבגי למדבר אלמדינה אד'א כאן נביא אן יתשבה בהד'ה אלצפאת ותצדר ענה הד'ה אלאפעאל בתקדיר ובחסב אסתחקאק, לא במג'רד תבע אלאנפעאל, ולא יטלק ענאן אלגצ'ב ולא ימכן אלאנפעאלאת מנה, אד' כל אנפעאל שר, בל יתחאמאהא חסב טאקה' אלאנסאן, פיכון תארה ולבעץ' אלנאס {{עברית|רחום וחנון}} לא למג'רד אלרקה ואלשפקה אלא בחסב מא ילזם, ויכון תארה ולבעץ' אלנאס {{עברית|נוקם ונוטר}} {{עברית|ובעל חמה}} בחסב אסתחקאקהם לא במג'רד אלגצ'ב, חתי אנה יאמר בחרק אלשכ'ץ והו גיר חריג' ולא גצ'וב ולא באגץ' פיה בל בחסב מא יראה מן אסתחקאקה, וילחט' מא פי איקאע הד'א אלפעל מן אלמנפעה אלעט'ימה בכ'לק כביר. אלא תתאמל נצוץ אל{{עברית|תורה}} למא אמר ב{{עברית|שבעה עממים}}{{עברית|}} באלאבאדה וקאל {{עברית|לא תחיה כל נשמה}}, אתבע ד'לך עלי אלאת'ר בקולה {{עברית|למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לי"י אלהיכם}}, יקול, לא תט'ן אן הד'ה קסאוה או טלב ת'אר, בל הו פעל יתקצ'יה אלראי אלאנסאני אן יזאל כל מן יחיד ען טרק אלחק, ותנחי אלעואיק כלהא אלתי תעוק ען אלכמאל אלד'י הו אדראכה תעאלי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">ועם כל זה ראוי שיהיו פעולות הרחמים והמחילה והחמלה והחנינה היוצאות ממנהיג המדינה מרובות הרבה יותר מפעולות העונש, משום שאותן {{עברית|שלש עשרה מדות}} כולן {{עברית|מדות רחמים}} הן מלבד אחת, והיא "{{עברית|פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים}}" {{הפניה|(שמות לד,ז)}}. כי דבריו "{{עברית|וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה}}" {{הפניה|(שם)}} פירושם 'וְשָׁרֵשׁ לא ישרש' (=לא ישמיד לגמרי), כדבריו "[מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ,] {{עברית|וְנִקָּתָה, לָאָרֶץ תֵּשֵׁב}}" {{הפניה|(ישעיה ג,כה-כו)}}.</td>
<td class="ar">ומע הד'א כלה ינבגי אן תכון אפעאל אלרחמה ואלעפו ואלשפקה ואלראפה צאדרה מן מדבר אלמדינה אכת'ר מן אפעאל אלקצאץ בכת'יר, לאן הד'ה אל{{עברית|שלש עשרה מדות}} כלהא {{עברית|מדות}} {{עברית|רחמים}} גיר ואחדה והי {{עברית|פוקד עון אבות על בנים}}, לאן קולה {{עברית|ונקה לא ינקה}} מענאה ואסתיצאלא לא יסתאצל מן קולה {{עברית|ונקתה לארץ תשב}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עונש קבוצתי בין-דורי חריג בעבודה זרה}}
{{קו}}ודע שדבריו "{{עברית|פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים}}" אינם אלא על חטא {{עברית|עבודה זרה}} בלבד, ולא על חטא אחר. יורו על כך דבריו ב{{עברית|עשר הדברות}}: "{{עברית|עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי}}" {{הפניה|(שמות כ,ד)}}, ולא נקרא '{{עברית|שונא}}' אלא {{עברית|עובד עבודה זרה}}: "{{עברית|כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא}} [עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם]" {{הפניה|(דברים יב,לא)}}. ועצר ב{{עברית|רִבֵּעִים}} משום שהמֵרב שהאדם יכול לראות מזרעו הוא {{עברית|דור רביעי}}, ואם ייהרגו אנשי עיר {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, הרי ייהרג הזקן ה{{עברית|עובד}} וזרע זרע זרעו שהוא הדור הרביעי. וכאילו תיאר שמכלל ציווייו יתעלה, שהם מכלל פעולותיו בלא ספק, שייהרגו צאצאי {{עברית|עובדי עבודה זרה}}, אפילו הם קטנים, בכלל הוריהם וסביהם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם, אן קולה {{עברית|פוקד עון אבות על בנים}} אנמא ד'לך פי ד'נב {{עברית|עבודה זרה}} כ'אצה לא פי ד'נב אכ'ר, דליל ד'לך קולה פי {{עברית|עשר}} {{עברית|הדברות על שלשים ועל רבעים לשנאי}}, ולא יסתמי {{עברית|שונא}} אלא {{עברית|עובד עבודה זרה, כי}} {{עברית|כל תועבת י"י אשר שנא}}. ואנמא אקתצר עלי {{עברית|רבעים}} לאנה גאיה' מא ימכן אלאנסאן אן ירי מן נסלה {{עברית|דור רביעי}}, פאד'א קתל אהל אלמדינה {{עברית|עובדי עבודה זרה}} פיקתל ד'לך אלשיך' אל{{עברית|עובד}} ונסל נסל נסלה אלד'י הו אלולד אלראבע, פכאנה יצף אן מן ג'מלה' אואמרה תעאלי אלתי מן ג'מלה' אפעאלה בלא שך, אן יקתל נסל {{עברית|עובדי עבודה זרה}} ואן כאנוא אצאגר פי גמאר ואלדיהם ואג'דאדהם.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">12</td>
<td class="he">את הציווי הזה מצאנו חוזר ב{{עברית|תורה}} בכל מקום, כמו שציווה לגבי {{עברית|עיר הנדחת}}: "[הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב] {{עברית|הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ}}" {{הפניה|(דברים יג,טז)}}. כל זאת כדי למחות את הרושם הזה הגורם לקלקול הגדול כמו שביארנו.</td>
<td class="ar">והד'א אלאמר וג'דנאה מטרדא פי אל{{עברית|תורה}} פי כל מוצ'ע, כמא אמר פי {{עברית|עיר הנדחת החרם אותה ואת כל אשר בה}}, כל הד'א לתעפיה' ד'לך אלאת'ר אלמוג'ב ללפסאד אלעט'ים כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חתימה}}
{{קו}}חרגנו ממטרת הפרק, אבל ביארנו מדוע הצטמצם כאן בהזכרת פעולותיו אלו בלבד, משום שיש בהן צורך בהנהגת המדינות. כי תכלית מעלת האדם היא ההידמות אליו יתעלה כפי היכולת, כלומר שנדמה את פעולותינו לפעולותיו, כמו שביארו (חז"ל) בפירוש ל"{{עברית|קְדֹשִׁים תִּהְיוּ}} [כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי]" {{הפניה|(ויקרא יט,ב)}}, ואמרו: "{{עברית|מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום}}" {{הפניה|(ראו ספרי דברים מט)}}. והמטרה (של הפרק) כולה היא שהתארים המיוחסים לה' הם תוארי פעולותיו, לא שהוא יתעלה בעל איכות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד כ'רג'נא ען גרץ' אלפצל, לכן בינא לאי שי אקתצר הנא מן ד'כר אפעאלה עלי הד'ה, ואנהא מחתאג' אליהא פי תדביר אלמדן, אד' גאיה' פצ'ילה' אלאנסאן אלתשבה בה תעאלי חסב אלקדרה, יעני אן נשבה אפעאלנא באפעאלה כמא בינוא פי שרח {{עברית|קדושים תהיו וכו'}}, קאלוא {{עברית|מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום}}. ואלגרץ' כלה אן אלצפאת אלמנסובה לה היא צפאת אפעאלה, לא אנה תעלי ד'ו כיפיה:</td>
</tr>
</table>