הצגת המקור של הדף "חלק א, פרק ע"

{{שם פרק|חלק א, פרק ע}}
{{כותרת|המונח רכב. האל – מניע העולם}}
<table class="hamore">

<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויותיו של המונח "רכב"}}
{{קו}}"{{עברית|רכב}}" – הביטוי הזה רב-משמעי. {{אינדקס|א)}} משמעות שימושו הראשון היא רכיבת האדם על הבהמות כנהוג: "{{עברית|וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ}}" {{הפניה|(במדבר כב,כב)}}. {{אינדקס|ב)}} לאחר מכן הושאל למשילה על דבר, כי הרוכב מושל ושליט על הנרכב, והוא מה שנאמר: "{{עברית|יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ}}" {{הפניה|(דברים לב,יג),}} "{{עברית|וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ}}" {{הפניה|(ישעיה נח,יד)}}, כלומר: אתם תמשלו על מרומי הארץ. "{{עברית|אַרְכִּיב אֶפְרַיִם}}" {{הפניה|(הושע י,יא)}} – אמשילהו ואשליטהו. לפי משמעות זו נאמר לגבי ה' יתעלה "{{עברית|רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ}}" {{הפניה|(דברים לג,כו)}} – פירושו: המושל על השמים. וכן "{{עברית|לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת}}" {{הפניה|(תהילים סח,ה) –}} משמעותו: המושל על {{עברית|ערבות}}, שהוא הגלגל העליון המקיף את הכול. לשון ה{{עברית|חכמים ז"ל}} החוזר ונשנה בכל מקום {{הפניה|(בבלי חגיגה יב,ב ועוד)}} הוא ש{{עברית|שבעה רקיעים}} הם, וש{{עברית|ערבות}} הוא העליון המקיף את הכול.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|רכב}} הד'א אללפט' משתרך, מת'אלה אלאול מענאה רכוב אלאנסאן עלי אלבהאים עלי אלמעתאד, {{עברית|והוא רכב על אתונו}}. ת'ם אסתעיר ללאסתילא עלי אלשי לאן אלראכב מסתולי חאכם עלי מרכובה, וד'לך קולה {{עברית|ירכיבהו על במתי ארץ, והרכבתיך על במתי ארץ}}, מענאה אנכם תסתולון עלי אעאלי אלארץ'. {{עברית|ארכיב אפרים}}, אוליה ואסלטה, ובחסב הד'א אלמעני קיל פי אללה תעלי {{עברית|רוכב שמים בעזרך}} שרחה אלמסתולי עלי אלסמא, וכד'לך {{עברית|לרוכב בערבות}} מענאה אלמסתולי עלי {{עברית|ערבות}} והו אלפלך אלאעלי אלמחיט באלכל. נץ אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אלמתכרר פי כל מוצ'ע אנהא {{עברית|שבעה רקיעים}} ואן {{עברית|ערבות}} הו אלאעלי אלמחיט באלכל,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מספר הגלגלים ושכינת ה' על הערבות}}
{{קו}}אל תחשוב לגנאי את העובדה שהם מנו את ה{{עברית|רקיעים שבעה}} בעוד הם יותר, כי אפשר למנות כדור כאחד אף שיש בו מספר גלגלים, כמבואר למעיינים בתחום זה וכמו שאבאר {{הפניה|(ב,ט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולא תסתנכר כונהם יעדון אל{{עברית|רקיעים שבעה}} והי אכת'ר, לאנה קד תעד אלכרה ואחדה ואן כאנת פיהא עדה' אפלאך כמא הו בין ענד אלנאט'רין פי הד'א אלשאן וכמא סאבין,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">המכוּון כאן הוא רק אמירתם המפורשת תמיד ש{{עברית|ערבות}} הוא העליון מכול. על {{עברית|ערבות}} נאמר "{{עברית|רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ}}" {{הפניה|(דברים לג,כו)}}. ב(מסכת) {{עברית|חגיגה}} {{הפניה|(יב,ב)}} אמרו: "{{עברית|ערבות – רם ונשא שוכן עליו, שנאמר 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת}}' {{הפניה|(תהילים סח,ה)}}{{עברית|, ומנא לן דאיקרי 'שמים'? כתיב הכא: 'לרוכב בערבות', וכתיב התם: 'רוכב שמים'}}" (=ומנין שנקרא 'שמים'? כתוב כאן: 'לרוכב בערבות', וכתוב שם: 'רוכב שמים'). הרי התבאר כי כל הכוונה היא לגלגל אחד, והוא המקיף את הכול, שעוד תשמע על אודותיו מה שתשמע {{הפניה|(א,עב; ב,ד ועוד)}}. התבונן בדבריהם "{{עברית|שוכן עליו}}", ולא אמרו "{{עברית|שוכן בו}}". כי אילו אמרו "{{עברית|שוכן בו}}", היה זה מחייב לו מקום, או שיהיה (ה') כוח בו (=בגלגל), כמו שדמיינו כתות הצאבה שהאל הוא רוח הגלגל. נמצא שבדבריהם "{{עברית|שוכן עליו}}" הם אמרו במפורש שהוא יתעלה מובדל מן הגלגל ושאין הוא כוח בו.</td>
<td class="ar">אנמא אלמקצוד הנא תצריחהם דאימא באן {{עברית|ערבות}} הו אעלי אלכל, וען {{עברית|ערבות}} קאל {{עברית|רכב שמים בעזרך}}. ונץ {{עברית|חגיגה}} קאלוא {{עברית|ערבות רם ונשא שוכן עליו שנאמר סולו לרוכב בערבות, ומנא לן דאיקרי שמים כתיב הכא לרוכב בערבות וכתיב התם רוכב שמים}}. פקד באן אן אלאשארה כלהא לפלך ואחד והו אלמחיט באלכל אלד'י סתסמע מן כ'ברה מא תסמע, ותאמל קולהם {{עברית|שוכן עליו}} ולם יקולוא {{עברית|שוכן בו}}, לאנהם לו קאלוא {{עברית|שוכן בו}} לכאן ד'לך יוג'ב לה מכאן או יכון קוה פיה כמא תכ'ילת טואיף אלצאבה אן אללה רוח אלפלך, פבקולהם {{עברית|שוכן עליו}} צרחוא באנה תעלי מפארק ללפלך וליס הו קוה פיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הרכיבה - נבדלות לצד מתן חיות}}
{{קו}}ודע כי הושאל לו יתעלה "{{עברית|רֹכֵב שָׁמַיִם}}" {{הפניה|(דברים לג,כו)}}, בשל דימוי יוצא מן הכלל {{מונח|גריב}} ומופלא {{מונח|עג'יב}}. והוא שהרוכב נעלה יותר מן הנרכב – ואיננו אומרים "נעלה יותר" אלא בחוסר דיוק, כי הרוכב אינו מאותו המין של הנרכב. והרוכב הוא גם המניע את הבהמה והמוליך אותה איך שיחפוץ, והיא כלי שלו, שהוא משתמש בו איך שירצה. והוא חף ממנה, לא מחובר לה, אלא מחוץ לה. כך האלוה יתרומם שמו הוא המניע את הגלגל העליון שבתנועתו נע כל מתנועע שבו, והוא יתעלה מובדל ממנו ואינו כוח בו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם, אן אסתעיר לה תעלי {{עברית|רכב שמים}} ללתשביה אלגריב אלעג'יב, וד'לך אן אלראכב אפצ'ל מן אלמרכוב, ולא יקאל אפצ'ל{{קו}}אלא בתסמח, לאן ליס אלראכב מן נוע אלמרכוב, ואלראכב איצ'א הו אלד'י יחרך אלדאבה וימשיהא כיף שא, והי אלה לה יצרפהא כיף אראד, והו ברי ענהא גיר מתצל בהא בל כ'ארג' ענהא, כד'לך אלאלאה ג'ל אסמה הו מחרך אלפלך אלאעלי אלד'י בחרכתה יתחרך כל מתחרך פיה, והו תעלי מפארק לה ליס הו קוה פיה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(פרשה סח,יא)}} אמרו, בפירושם לדבריו יתעלה "{{עברית|מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם}}" {{הפניה|(דברים לג,כז)}}: "{{עברית|הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו}}". והמשיכו ואמרו: "{{עברית|הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, הדא היא:}} '{{עברית|כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ}}' {{הפניה|(חבקוק ג,ח)}}", זה לשונם. התבונן בו ויתבאר לך איך ביארו את יחסו יתעלה לגלגל, ושהוא הכלי שלו, שבו הוא מנהיג את המציאות.</td>
<td class="ar">ופי {{עברית|בראשית רבה}} קאלוא ענד שרחהם לקולה תעלי {{עברית|מעונה אלהי קדם}}, קאלוא {{עברית|הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו}}, ואתבעוא ד'לך באן קאלוא {{עברית|הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס הדא היא}} {{עברית|כי תרכב על סוסיך}}, הד'א נצהם. פתאמלה ותבין כיף בינוא נסבתה תעלי ללפלך ואנה אלתה אלתי בהא דבר אלוג'וד,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חידות חכמים על סוד הישארות הנפש}}
{{קו}}כי כל אימת שתמצא את ה{{עברית|חכמים ז"ל}} אומרים שבשמיים מסוימים יש כך וכך, ובשמיים אחרים יש כך וכך, אין הכוונה שבשמיים יש גופים אחרים מלבד השמיים, אלא הכוונה היא שהכוחות המולידים את הדבר הפלוני והמשמרים את סדירותו באים מהשמיים ההם. ראיה למה שאמרתי לך היא דבריהם {{הפניה|(בבלי חגיגה, שם)}}: "{{עברית|ערבות – שבו צדק וצדקה ומשפט וגנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להִבּרות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים}}". וברור הוא שכל מה שמנו כאן – אין מהם דבר שהוא גוף כך שיהיה במקום, כי "{{עברית|טל}}" אינו טל כפשוטו. התבונן כיצד אמרו שם "{{עברית|שבו}}", כלומר שהם בתוך {{עברית|ערבות}}, ולא אמרו שהם עליו, כאילו הודיעו שהדברים האלה המצויים בעולם אינם מצויים אלא בשל כוחות הבאים מ{{עברית|ערבות}}. ה' יתעלה הוא אשר עשאו ראשית להם וריכזם בתוכו, ובכללם "{{עברית|גנזי חיים}}". וזהו הנכון והאמת לאמיתה, שכל חיוּת הנמצאת בחי אינה אלא מהחיות הזו, כפי שאזכיר בהמשך {{הפניה|(א,עב; ב,י)}}. התבונן כיצד מנו את {{עברית|נשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להִבּרות}} – מה נשגב עניין זה למי שמבינו! כי ה{{עברית|נשמות}} הנשארות אחרי המוות אינן ה{{עברית|נשמה}} המתהווה באדם כשהוא נוצר, כי זו המתהווה בעת יצירתו היא כוח ההכנה בלבד, והדבר הנפרד אחרי המוות הוא הדבר המגיע להיות בפועל. וה{{עברית|נשמה}} המתהווה גם אינה ה{{עברית|רוח}} המתהווה, ולכן מנו במתהווים {{עברית|נשמות ורוחות}}. אך הנפרד הוא דבר אחד בלבד. וכבר ביארנו את רב-משמעיות "{{עברית|רוח}}" {{הפניה|(א,מ)}}, וגם ביארנו בסוף {{עברית|ספר מדע}} {{הפניה|(תשובה ח,ג)}} את הרב-משמעיות שחלה במונחים אלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לאן כלמא תג'ד לל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אן אלסמא אלפלאניה פיהא כד'א ואלסמא אלפלאניה פיהא כד'א ליס מענאה אן פי אלסמא אג'סאם אכ'רי גיר אלסמא, בל מענאה אן אלקוי אלמכונה ללאמר אלפלאני ואלחארסה לנט'אמה תאתי מן תלך אלסמא, ודליל מא קלתה לך קולהם {{עברית|ערבות שבו צדק וצדקה ומשפט וגנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין}} {{עברית|להברות}} {{עברית|וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים}}, ובין הו אן כל מא עדוה הנא ליס מנהא שי הו ג'סם פיכון פי מכאן, לאן {{עברית|טל}} ליס הו טל עלי ט'אהרה. ותאמל כיף קאלוא פי הד'ה {{עברית|שבו}} אעני אנהא פי {{עברית|ערבות}} ולם יקולוא אנהא עליה, פכאנהם אכ'ברוא באן הד'ה אלאשיא אלמוג'ודה פי אלעאלם אנמא הי מוג'ודה ען קוי תאתי מן {{עברית|ערבות}}, אללה תעלי הו אלד'י ג'עלה מבדא להא ורכזהא פיה אלתי מן ג'מלתהא {{עברית|גנזי חיים}}, וד'לך הו אלצחיח ואלחק אלמחץ', אן כל חיאה מוג'ודה פי חי אנמא הי מן תלך אלחיאה כמא סאד'כר פי מא בעד. ואעתבר כיף עדוא {{עברית|נשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להברות}}{{עברית|}}, פמא אג'ל הד'א אלמעני למן פהמה, לאן אל{{עברית|נשמות}} אלבאקיה בעד אלמות מא הי אל{{עברית|נשמה}} אלכאינה פי אלאנסאן ענד מא יתכון, לאן הד'ה אלכאינה ענד תכונה הי קוה' אלאסתעדאד פקט, ואלשי אלמפארק בעד אלמות הו אלשי אלחאצל באלפעל, ולא אל{{עברית|נשמה}} איצ'א אלכאינה הי אל{{עברית|רוח}} אלכאינה, ולד'לך עדוא פי אלכאינאת {{עברית|נשמות ורוחות}}, אמא אלמפארקה פשי ואחד פקט, וקד בינא אשתראך {{עברית|רוח}}, ובינא איצ'א פי אכ'ר {{עברית|ספר מדע}} מא וקע פי הד'ה אלאסמא מן אלאשתראך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">התבונן אם כן כיצד העניינים המופלאים והנכונים הללו, שאליהם הגיע עיונם של הנעלים ביותר ממי שעסקו בפילוסופיה, מפוזרים ב{{עברית|מדרשות}}. אם יעיין בהם במבט ראשון אדם משכיל שאינו הוגן, הוא ילעג להם, בשל הפער הגדול בין פשטיהם לבין העובדות. הסיבה לכל זה הוא דיבורם בחידות, בגלל זרותם של עניינים אלו להבנת ההמון, כמו שהודענו כמה פעמים.</td>
<td class="ar">פתאמל כיף הד'ה אלמעאני אלגריבה אלצחיחה אלתי אליהא וצל נט'ר אעלי מן תפלסף מבדדה פי {{עברית|מדרשות}}, אד'א נט'רהא אלרג'ל אלעאלם אלגיר מנצף באול נט'רה צ'חך מנהא למא יראה פי ט'ואהרהא מן מפארקה' חקאיק אלוג'וד, ועלה' ד'לך כלה אלאלגאז לגראבה' הד'ה אלמעאני ען אפהאם אלג'מהור כמא אכ'ברנא מראת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ה' פועל באמצעות ערבות, הוא כיסא הכבוד}}
{{קו}}אחזור להשלים מה שהתחלתי להסבירו, ואוֹמַר: הם {{עברית|ז"ל}} החלו להביא ראיות מלשונות הפסוקים על כך שהדברים האלה שמנו הם בתוך {{עברית|ערבות}}, ואמרו: "{{עברית|צדק ומשפט – דכתיב: 'צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ'}}" {{הפניה|(תהילים פט,טו)}}. וכן הביאו ראיות על כך שאלה שמנו אותם שהם מיוחסים לה' יתעלה שהם אצלו. הבן זאת. וב{{עברית|פרקי ר' אליעזר}} {{הפניה|(פרק יח)}} אמרו: "{{עברית|שבעה רקיעים ברא הקב"ה, ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, שנאמר: 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת'}} {{הפניה|(תהילים סח,ה)}}". זה לשונו, והבינהו גם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וארג'ע אלי תמאם מא נאשבת תפהימה פאקול, אנהם {{עברית|ז"ל}} אכ'ד'וא אן יסתדלוא בנצוץ פואסיק עלי כון הד'ה אלאשיא אלמעדודה פי {{עברית|ערבות}} באן קאלוא {{עברית|צדק ומשפט דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך}}, וכד'לך אסתדלוא עלי תלך אלתי עדוהא אנהא נסבת ללה תעלי אנהא ענדה פאפהם הד'א, ופי {{עברית|פרקי ר' אליעזר}} קאלוא {{עברית|שבעה רקיעים ברא הקב"ה ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות שנאמר סולו לרוכב בערבות}}, הד'א נצה פאפהמה איצ'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המונח "מעשה מרכבה"}}
{{קו}}ודע שקבוצה של בהמות נרכבות נקראת "{{עברית|מרכבה}}", וזה חוזר ונשנה רבות: "{{עברית|וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ}}" {{הפניה|(בראשית מו,כט)}}, "{{עברית|מִרְכֶּבֶת}} {{עברית|הַמִּשְׁנֶה}}" {{הפניה|(שם מא,מג)}}, "{{עברית|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה}}" {{הפניה|(שמות טו,ד)}}. והראיה שמונח זה חל על כמה בהמות היא הפסוק: "{{עברית|וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַים בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה}}" (מלכים־א י,כט). הרי זו ראיה ש(המונח) "{{עברית|מרכבה}}" חל על ארבעה סוסים. לכן אני אומר שמכיוון שנאמר כפי שנאמר שאת {{עברית|כסא הכבוד}} נשאו "{{עברית|אַרְבַּע חַיּוֹת}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ה)}}, קראוהו ה{{עברית|חכמים ז"ל}} "{{עברית|מרכבה}}", בדימוי ל{{עברית|מרכבה}} שהיא בת ארבעה פרטים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אן ג'מאעה' אלבהאים אלמרכובה תתסמי {{עברית|מרכבה}}, והד'א כת'יר אלתכראר, {{עברית|ויאסר יוסף מרכבתו, מרכבת}} {{עברית|המשנה, מרכבות פרעה}}, ואלדליל עלי כון הד'ה אלאסמיה תקע עלי עדה' בהאים קולה {{עברית|ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה}}, פהד'א דליל עלי כון {{עברית|מרכבה}} יקע עלי ארבעה מן אלכ'יל, ולהד'א אקול אנה למא קיל בחסב מא קיל אן {{עברית|כסא הכבוד}} חמלתה {{עברית|ארבע חיות}} סמוה אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל מרכבה}}, תשביה באל{{עברית|מרכבה}} אלתי הי ארבעה' אשכ'אץ,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">זו מידת מה שהתגלגל אליו הדיון בפרק זה. אין מנוס מהערות אחרות רבות בעניין זה, אבל המכוון בפרק זה, שעבורו חזרנו ואמרנו את הדברים, הוא שהאמור "{{עברית|רֹכֵב שָׁמַיִם}}" {{הפניה|(דברים לג,כו)}} משמעותו "מסובב הגלגל המקיף ומניעו ביכולתו וברצונו". וכן האמור בסוף ה{{עברית|פסוק}}: "{{עברית|וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים}}" – ש{{עברית|בגאותו}} הוא מסובב את ה{{עברית|שחקים}}. הראשון, שהוא "{{עברית|ערבות}}" כמו שביארנו, נאמר בלשון "{{עברית|רכיבה}}", והשאר בלשון "{{עברית|גאוה}}", כי בתנועת הגלגל העליון, זו התנועה היומית, נעים כל הגלגלים כתנועת החלק בַּכֹּל. וזוהי היכולת העצומה שהניעה את הכול, ולכן קרא לה "{{עברית|גאוה}}".</td>
<td class="ar">והד'א קדר מא אנג'ר אליה אלקול פי הד'א אלפצל, ולא בד מן תנביהאת אכ'רי כת'ירה איצ'א פי הד'א אלגרץ'. לכן אלמקצוד בהד'א אלפצל אלד'י נחוה כאן תרדיד אלקול אן קולה {{עברית|רוכב שמים}} מענאה מדיר אלפלך אלמחיט ומחרכה בקדרתה ואראדתה, וכד'לך קולה פי תמאם אל{{עברית|פסוק}} {{עברית|ובגאותו שחקים}} אלד'י {{עברית|בגאותו}} אדאר אל{{עברית|שחקים}}, אכ'רג' ד'לך{{קו}}אלאול אלד'י הו {{עברית|ערבות}} כמא בינא בלפט' {{עברית|רכיבה}}, ובקיתהא בלפט' {{עברית|גאוה}}, לאן בחרכה' אלפלך אלאעלי הד'ה אלחרכה אליומיה תתחרך אלאפלאך כלהא כחרכה' אלג'ז פי אלכל, והד'ה הי אלקדרה אלעט'ימה אלתי חרכת אלג'מיע ולד'לך סמאהא {{עברית|גאוה}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">11</td>
<td class="he">יהא נא עניין זה נוכח תמיד בדעתך עבור מה שאעסוק בו בהמשך, כי הוא הראיה הגדולה ביותר לידיעת מציאות האלוה, כוונתי לסיבוב הגלגל, כמו שאוכיח {{הפניה|(ב,א)}}. הבן זאת אם כן.</td>
<td class="ar">פליכן הד'א אלמעני חאצ'רא דאימא פי ד'הנך למא אסתאנפה לאנה אעט'ם דליל עלם וג'וד אלאלאה בה אעני דוראן אלפלך כמא סאברהן, פאפהמה:</td>
</tr>
</table>