http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97חלק א, פרק יח - היסטוריית גרסאות2026-05-06T12:49:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.6http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=100&oldid=prevבוט: עדכון2018-09-13T14:26:33Z<p>עדכון</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{שם פרק|חלק א, פרק יח}}<br />
{{כותרת|המונחים קרב, נגע ונגש}}<br />
<table class="hamore"><br />
<br />
<tr><br />
<td class="para-num"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}1</td><br />
<td class="he"><br />
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}<br />
{{קו}}"{{עברית|קרב}}" ו"{{עברית|נגע}}" ו"{{עברית|נגש}}". שלושת המונחים הללו, כלומר "{{עברית|קריבה}}" ו"{{עברית|נגיעה}}" ו"{{עברית|נגישה}}", נאמרים {{אינדקס|א)}} לעתים במשמעות של מגע וקרבה במקום, {{אינדקס|ב)}} ולעתים במשמעות של היקשרות הידיעה בדבר הנודע, והרי זה כאילו הוא דומה לקרבת גוף אל גוף.</td><br />
<td class="ar"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}<br />
{{עברית|קרב}} ו{{עברית|נגע}} ו{{עברית|נגש}}. הד'ה אלת'לת'ה אסמא אעני {{עברית|קריבה ונגיעה ונגישה}} קד תכון למעני אלדנו ואלקרב פי אלמכאן, וקד תכון למעני אתצאל אלעלם באלמעלום פכאנה שבה בקרב ג'סם מן ג'סם.</td><br />
</tr><br />
<tr><br />
<td class="para-num">2</td><br />
<td class="he">אשר למשמעות הראשונה של "{{עברית|קריבה}}", שהיא הקרבה במקום: "{{עברית|כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(שמות לב,יט)}}, "{{עברית|וּפַרְעֹה הִקְרִיב}}" {{הפניה|(שם,יד,י)}}. ומשמעותה הראשונה של ה"{{עברית|נגיעה}}" היא מגע גוף בגוף: "{{עברית|וַתַּגַּע לְרַגְלָיו}}" {{הפניה|(שם ד,כה)}}, "{{עברית|וַיַּגַּע עַל פִּי}}" {{הפניה|(ישעיה ו,ז; ירמיה א,ט)}}. ומשמעותה הראשונה של "{{עברית|נגישה}}" היא התקדמות אדם אחד אל אחר ותנועתו אליו: "{{עברית|וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה}}" {{הפניה|(בראשית מד,יח)}}.</td><br />
<td class="ar">אמא מעני {{עברית|קריבה}} אלאול והו אלקרב פי אלמכאן {{עברית|כאשר קרב אל המחנה, ופרעה הקריב}}. ואל{{עברית|נגיעה}} מענאהא אלאול דנו ג'סם בג'סם {{עברית|ותגע לרגליו. ויגע על פי}}. ומעני {{עברית|נגישה}} אלאול אקדאם שכ'ץ עלי שכ'ץ וחרכתה אליה {{עברית|ויגש אליו יהודה}}.</td><br />
</tr><br />
<tr><br />
<td class="para-num">3</td><br />
<td class="he">המשמעות השנייה של שלושת המונחים האלה היא היקשרות ידיעה ומגע של השגה, {{מונח|אדראך}} לא מגע של מקום. מן ה{{עברית|נגיעה}} במובן של היקשרות ידיעה נאמר: "{{עברית|כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ}}" {{הפניה|(ירמיה נא,ט)}}. ומן ה{{עברית|קריבה}} נאמר: "{{עברית|וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי}} [וּשְׁמַעְתִּיו]" {{הפניה|(דברים א,יז)}}, כאילו אמר 'תודיעוני אותו'. הרי ששימש בהוראת ידיעת הדבר הנודע. ומן ה{{עברית|נגישה}} נאמר: "{{עברית|וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר}}" {{הפניה|(בראשית יח,כג)}}, והיה זה בהתגלות ובתרדמת נבואה כמו שיתבאר {{הפניה|(א,כא; ב,מא)}}; (וכן:) "{{עברית|יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי}}" {{הפניה|(ישעיה כט,יג)}}</td><br />
<td class="ar">ומעני הד'ה אלת'לת'ה אסמא אלת'אני הו אתצאל עלם ודנו אדראך לא דנו מכאן, קאל מן אל{{עברית|נגיעה}} פי מעני אתצאל אלעלם {{עברית|כי נגע אל השמים משפטה}}.{{קו}}וקיל מן אל{{עברית|קריבה}} {{עברית|והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי}} כאנה יקול תעלמוני בה, פקד אסתעמל פי אעלאם במעלום. וקיל מן אל{{עברית|נגישה}} {{עברית|ויגש אברהם ויאמר}} והו כאן פי חאל אלוחי ואלסבאת אלנבוי כמא סיבין, {{עברית|יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני}}{{עברית|}}.</td><br />
</tr><br />
<tr><br />
<td class="para-num"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}4</td><br />
<td class="he"><br />
{{כותרת משנה|קרבה וגישה האמורה בזיקה לה' משמעה השגתו}}<br />
{{קו}}אם כן, כל {{עברית|לשון קריבה}} או {{עברית|נגישה}} שתמצא בספרי הנבואה בין ה' יתעלה ובין נברא מן הנבראים, כולן במשמעות האחרונה הזו. כי ה' יתעלה אינו גוף, כפי שיוכח לך בחיבור זה, ולכן הוא יתעלה אינו נוגע בדבר ואינו מתקרב לדבר, ושום דבר אינו מתקרב אליו או נוגע בו יתעלה. כי כשאין גשמיות, אין מקום, ומתבטלים כל קרבה ומגע או ריחוק או היקשרות או היפרדות או השקה או סמיכות.</td><br />
<td class="ar"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}פכל {{עברית|לשון קריבה}} או {{עברית|נגישה}} תג'דהא ג'את פי כתב אלנבוה בין אללה תעאלי ובין מכ'לוק מן אלמכ'לוקאת פהי כלהא מן הד'א אלמעני אלאכ'יר, לאן אללה תעאלי ליס הו ג'סמא כמא סיתברהן לך פי הד'ה אלמקאלה, פלא הו תעאלי ידנו ולא יקרב מן שי, ולא שי מן אלאשיא יקרב מנה או ידנו בה תעאלי, אד' בארתפאע אלג'סמאניה ירתפע אלמכאן ויבטל כל קרב ודנו או בעד או אתצאל או אנפצאל או תמאס או תתאלי,</td><br />
</tr><br />
<tr><br />
<td class="para-num">5</td><br />
<td class="he">איני סבור שמה שנאמר "{{עברית|קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו}}" {{הפניה|(תהילים קמה,יח)}}, "{{עברית|קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן}}" {{הפניה|(ישעיה נח,ב)}}, "{{עברית|קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב}}" {{הפניה|(תהילים עג,כח)}} יגרום לך לספק או לבלבול. כי כל אלה קרבת ידיעה, כלומר השגה {{מונח|אדראך}} של ידע, לא קרבת מקום. וכיוצא בזה דבריו "[כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים] {{עברית|קְרֹבִים אֵלָיו}}" {{הפניה|(דברים ד,ז)}}, "{{עברית|קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע}} [אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ]" {{הפניה|(דברים ה,כג)}}, "{{עברית|וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ}}" {{הפניה|(שמות כד,ב)}}. אלא אם תרצה להבין שמה שנאמר על {{עברית|משה}} "{{עברית|וְנִגַּשׁ}}", שהכוונה היא שהוא יתקרב אל המקום בהר ששרה עליו האור, כלומר {{עברית|כבוד ה'}} – יכול אתה. אבל החזק בעיקר, שאין הבדל בין אם האדם במרכז הארץ או על גבי הגלגל התשיעי, לו היה הדבר אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה ולא קרוב אליו שם. אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשגתו, והריחוק ממנו הוא באי-ידיעתו. מן הפן הזה יש הבדלים גדולים מאוד בין בני האדם בדרגות הקרבה והריחוק. עוד אבאר באחד מפרקי חיבור זה {{הפניה|(א,נט)}} כיצד הם ההבדלים במעלות בהשגה.</td><br />
<td class="ar">ומא אראך תשך ולא ילבס עליך קולה {{עברית|קרוב י"י לכל קוראיו, קרבת אלהים יחפצון, קרבת אלהים לי טוב}}, אן הד'ה כלהא קרב עלם, אעני אדראך עלמי לא קרב מכאן. וכד'לך קולה {{עברית|קרובים אליו, קרב אתה ושמע, ונגש משה לבדו אל י"י והם לא יגשו}}, אלא אן תריד אן תג'על מא קיל פי {{עברית|משה ונגש}} אנה יקרב מן אלמוצ'ע מן אלג'בל אלד'י חל פיה אלנור אעני {{עברית|כבוד י"י}} פלך ד'לך, לכן תמסך באלאצל, אן לא פרק בין כון אלשכ'ץ פי מרכז אלארץ' או פי אעלי אלפלך אלתאסע לו אמכן ד'לך, פאנה לם יבעד מן אללה הנא ולא קרב מנה הנאך, בל אלקרב מנה תעאלי באדראכה, ואלבעד ענה למן ג'הלה, ויתפאצ'ל אלקרב ואלבעד מן הד'ה אלג'הה תפאצ'לא כת'ירא ג'דא, וסאבין פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה כיף הו אלתפאצ'ל פי אלאדראך,</td><br />
</tr><br />
<tr><br />
<td class="para-num"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}6</td><br />
<td class="he"><br />
{{כותרת משנה|נגיעה האמורה בזיקה לה' משמעה ענישה}}<br />
{{קו}}אשר לאמור "[ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד] {{עברית|גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ}}" {{הפניה|(תהילים קמד,ה)}}, הכוונה היא: הבא את ציוויך אליהם, על דרך המשל, כמו שאמר "{{עברית|וְגַע אֶל עַצְמוֹ}}" {{הפניה|(איוב ב,ה)}}, כלומר שלח בו את מכתך. וכן יש לבחון בכל מקום כפי עניינו את ה{{עברית|נגיעה}} וכל מה שנגזר ממנה: {{אינדקס|א)}} לעתים הכוונה היא מגע גוף בגוף, {{אינדקס|ב)}} ולעתים היקשרות ידיעה והשגת דבר מה, וכאילו מי שמשיג את הדבר שלא יכול להשיגו לפני כן, התקרב אל דבר שהיה רחוק ממנו. הבן זאת.</td><br />
<td class="ar"><br />
{{כותרת משנה|}}<br />
{{קו}}אמא קולה {{עברית|גע בהרים ויעשנו}} יעני בה אוצל אמרך להא עלי ג'הה' אלמת'ל, כמא קאל {{עברית|וגע אל עצמו}} יעני אחל אפתך בה. וכד'לך אל{{עברית|נגיעה}} ומא יתצרף מנהא תעתברהא פי כל מכאן בחסבה, פתארה יראד בהא דנו ג'סם בג'סם, ותארה אתצאל עלם ואדראך אמר מא, פכאן מדרך אלאמר אלד'י לם יכן ידרכה קבל קד קרב מן שי כאן בעידא ענה, פאפהם הד'א:</td><br />
</tr><br />
</table></div>בוט