בוט: עדכון

2018-09-13T14:26:55Z

עדכון

דף חדש

{{שם פרק|חלק א, פרק ל}}
{{כותרת|המונח אכל}}
<table class="hamore">

<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלוש משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|אכל}}" –{{קו}}{{אינדקס|א)}} קביעתה הראשונה של המילה הזו בלשון היא צריכת המזון של בעלי החיים, ואין צורך בדוגמה לזה.{{קו}}לאחר מכן ראתה הלשון שני עניינים באכילה:{{קו}}{{אינדקס|ב)}} העניין האחד הוא כיליונו של הדבר שנאכל ואובדנו, כלומר קלקול צורתו תחילה;{{קו}}{{אינדקס|ג)}} והעניין השני הוא גדילתו של בעל החיים על ידי המזון שהוא צורך, והתמדת קיומו על ידיו, והמשך מציאותו ותיקון כל כוחות הגוף על ידו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|אכל}} הד'ה אלכלמה וצ'עהא אלאול פי אללגה לתנאול אלחיואן מא יתנאולה מן אלגד'א, והד'א מא לא יחתאג' לה מת'אל. ת'ם אן אללגה לחט'ת פי אלאכל מעניין, אלמעני אלואחד הו תלאף אלשי אלמאכול וד'האבה אעני פסאד צורתה אולא, ואלמעני אלאכ'ר נמו אלחיואן במא יתנאולה מן אלגד'א ודואם בקאיה בה ואסתמראר וג'ודה וצלאחיה' קוי אלבדן כלהא בה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פיתוח של שתי המשמעויות האחרונות}}
{{קו}}לפי העניין הראשון הושאל {{עברית|לשון אכילה}} לכל כיליון ולכל השמדה, ובאופן כללי לכל הסרת צורה: "[וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם] {{עברית|וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם}}" {{הפניה|(ויקרא כו,לח)}}, "{{עברית|אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ}}" {{הפניה|(במדבר יג,לב)}}, "{{עברית|חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ}}" {{הפניה|(ישעיה א,כ)}}, "[הֲלָנֶצַח] {{עברית|תֹּאכַל חֶרֶב}}" {{הפניה|(שמואל־ב ב,כו)}}, "{{עברית|וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה}}" {{הפניה|(במדבר יא,א)}}, "[כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ] {{עברית|אֵשׁ אֹכְלָה הוּא}} [אֵל קַנָּא]" {{הפניה|(דברים ד,כד)}}, כלומר משמיד את המורדים בו כפי שהאש משמידה את מה שהיא משתלטת עליו. וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פבחסב אלמעני אלואחד אסתעיר {{עברית|לשון אכילה}} לכל תלאף וכל אבאדה, ובאלג'מלה לכל כ'לע צורה, {{עברית|ואכלה אתכם ארץ אויביכם, ארץ אוכלת יושביה, חרב תאכלו, תאכל}}{{קו}}{{עברית|חרב, ותבער בם אש י"י ותאכל בקצה המחנה, אש אוכלה הוא}}, יעני יביד עצאתה אבאדה' אלנאר למא תתסלט עליה, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעויות המונחים אכילה, שתייה ומים}}
{{קו}}לפי העניין השני הושאל {{עברית|לשון אכילה}} לחכמה וללימוד, ובאופן כללי להשגות השכליות שקיום הצורה האנושית מתמיד על ידן באופן השלם ביותר, כמו שהגוף מתמיד באופן הטוב ביותר על ידי המזון: "{{עברית|לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ}}" {{הפניה|(ישעיה נה,א)}}, "{{עברית|שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב}}" {{הפניה|(שם,ב)}}, "{{עברית|אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב}}" {{הפניה|(משלי כה,כז)}}, "{{עברית|אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ, כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ}}" {{הפניה|(שם כד,יג-יד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב אלמעני אלאכ'יר אסתעיר {{עברית|לשון אכילה}} ללעלם ואלתעלם, ובאלג'מלה ללאדראכאת אלעקליה אלתי ידום בהא בקא אלצורה אלאנסאניה עלי אכמל אלחאלאת כדואם אלג'סם באלגד'א עלי אחסן חאלאתה, {{עברית|לכו שברו ואכלו, שמעו שמוע אלי ואכלו טוב, אכול דבש הרבות לא טוב, אכל בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך כן דעה חכמה לנפשך}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">שימוש זה נפוץ גם בדבריהם של ה{{עברית|חכמים}}, כוונתי לכינוי החכמה "אכילה": "{{עברית|תא אכלו בשרא שמינא בי רבא}}" (=בואו ואכלו בשר שמן בבית [מדרשו של] רבא) {{הפניה|(בבלי ב"ב כב,א).}} ואמרו (על מגילת קהלת): "{{עברית|כל אכילה ושתיה האמורה בספר זה אינה אלא חכמה}}" – ובחלק מהנוסחאות: "{{עברית|תורה}}" {{הפניה|(קה"ר פרשה ב כו ועוד)}}.</td>
<td class="ar">והד'א אלאסתעמאל איצ'א כת'יר פי כלאם אל{{עברית|חכמים}}, אעני אלכנאיה ען אלעלם באלאכל, {{עברית|תא אכלו בשרא שמינא בי רבא}}, וקאלוא {{עברית|כל אכילה ושתיה האמורה בספר זה אינה אלא חכמה}}, ופי בעץ' אלנסך' {{עברית|תורה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">וכך נפוץ אצלם כינוי החכמה בשם מים: "{{עברית|הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם}}" {{הפניה|(ישעיה נה,א; ראה בבא קמא יז ע"א ומקבילות: "ואין מים אלא תורה")}}. והיות ששימוש זה נפוץ בשפה והתפשט עד שהפך כאילו הוא ההוראה הראשונית, נעשה שימוש גם בביטויי הרעב והצמא לציון העדר החכמה וההשגה: "{{עברית|וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ}}: {{עברית|לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'}}" {{הפניה|(עמוס ח,יא)}}, "{{עברית|צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי}}" {{הפניה|(תהילים מב,ג)}}, וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">וכד'לך כת'ר תסמיתהם אלעלם מאא {{עברית|הוי כל צמא לכו למים}}. וממא כת'ר הד'א אלאסתעמאל פי אללגה ופשא חתי צאר כאנה אלוצ'ע אלאול אסתעמל איצ'א לפט' אלג'וע ואלעטש פי עדם אלעלם ואלאדראך, {{עברית|והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי י"י, צמאה נפשי לאלהים לאל חי}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">
{{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום תרגם את "{{עברית|וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה}}" {{הפניה|(ישעיה יב,ג)}} כך: "{{עברית|וּתְקַבְּלוּן אוּלְפַן חֲדַת בְּחֶדְוָא מִבְּחִירֵי צִדְקָא}}" (=ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדק). התבונן נא בפירושו {{מונח|תאויל}} את "{{עברית|מים}}", שהם חכמה שתושג באותם ימים, ופירש {{מונח|ג'על}} את "{{עברית|מעיני}}" כמו "{{עברית|מֵעֵינֵי הָעֵדָה}}" {{הפניה|(במדבר טו,כד)}}, כלומר הנכבדים (בערבית: "אלאעיאן"), והם החכמים, ולכן אמר: "{{עברית|מבחירי צדקא}}", כי ה{{עברית|צדק}} הוא ה{{עברית|ישועה}} האמיתית. ראה נא כיצד פירש {{מונח|תאויל}} כל מילה ב{{עברית|פסוק}} זה במשמעות של החכמה והלימוד, והבן זאת.</td>
<td class="ar">ותרג'ם {{עברית|יונתן בן עזיאל}} עליה אלסלאם {{עברית|ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה}} קאל {{עברית|ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדקא}}{{עברית|}}, פתאמל תאוילה {{עברית|מים}} אנה עלם ינאל פי תלך אלאיאם, וג'על {{עברית|מעיני}} מת'ל {{עברית|מעיני העדה}} אעני אלאעיאן והם אלעלמא פקאל {{עברית|מבחירי צדקא}}{{עברית|}}, אד' אל{{עברית|צדק}} הו אל{{עברית|ישועה}} אלחקיקיה, פארי כיף תאול כל כלמה פי הד'א אל{{עברית|פסוק}} למעני אלעלם ואלתעלם פאפהם הד'א:</td>
</tr>
</table>

חלק א, פרק ל - היסטוריית גרסאות

בוט: עדכון