<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94</id>
	<title>חלק ב, פרק ה - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&amp;action=history"/>
	<updated>2026-05-06T12:48:49Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.6</generator>
	<entry>
		<id>http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&amp;diff=251&amp;oldid=prev</id>
		<title>בוט: יצירה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&amp;diff=251&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2021-05-31T06:33:59Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יצירה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{שם פרק|חלק ב, פרק ה}}&lt;br /&gt;
{{כותרת|השכלים הנבדלים במקרא ובחז&amp;quot;ל}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;table class=&amp;quot;hamore&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;para-num&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}1&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;he&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|השמים חיים ומשיגים גם לדעת התורה}}&lt;br /&gt;
{{קו}}אשר להיות הגלגלים חיים והוגים, כלומר משיגים – דבר זה אמת ודאית גם לפי התורה; אין הם גופים מתים כמו האש והארץ כמו שחשבו הבורים, אלא הם, כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים המצייתים לאדונם, משבחים ומהללים אותו בכל שבח והלל.{{קו}}{{אינדקס|ראיה שהשמים משבחים)}} נאמר: &amp;quot;{{עברית|הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל}} {{עברית|[}}וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ]&amp;quot; {{הפניה|(תהילים יט,ב)}}. כמה רחוק מתפיסת האמת מי שחשב שזה תיאור מצב! זאת משום שהעברית אינה משתמשת ב{{עברית|לשון &amp;quot;הגדה&amp;quot; ו&amp;quot;סיפור&amp;quot;}} יחד אלא על בעלי שכל. הראיה הברורה על כך שהוא מתאר את מצבם בעצמותם, כוונתי למצב הגלגלים ולא מצב התבוננות האנשים בהם, היא מה שאמר (בהמשך): &amp;quot;{{עברית|אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם}}&amp;quot; {{הפניה|(שם,ד)}}. הרי שהבהיר ואמר במפורש שהוא מתאר את עצמותם, שהם משבחים את ה&amp;#039; ומספרים את נפלאותיו בלא דיבור שפה ולשון.{{קו}}{{אינדקס|הסבר לשבח שבדממה)}} וזה הנכון, כי המשבח בדיבור מספר רק את מה שתפס {{מונח|תצור}}, ותפיסה זו עצמה היא השבח האמיתי; ואילו הביטוי שלו נועד רק ללמד אחרים, או להבהיר שהוא עצמו השיג.{{קו}}{{אינדקס|ראיה שמדובר בדממה)}} אכן נאמר: &amp;quot;{{עברית|אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה}}&amp;quot; {{הפניה|(שם ד,ה)}}, כמו שביארנו {{הפניה|(א,נ5; א,נט7)}}. זו ראיה תורנית שלא יכחישנה אלא בור או עקשן.&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;ar&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}אמא אן אלאפלאך חיה נאטקה אעני מדרכה פהד&amp;#039;א חק יקין איצ&amp;#039;א מן ג&amp;#039;הה&amp;#039; אלשריעה, ואנהא ליסת אג&amp;#039;סאם מיתה כאלנאר ואלארץ&amp;#039; כמא ט&amp;#039;ן אלג&amp;#039;האל, בל הי כמא קאלת אלפלאספה חיואנאת מטיעה לרבהא תסבחה ותמג&amp;#039;דה אי תסביח ואי תמג&amp;#039;יד, קאל {{עברית|השמים מספרים כבוד אל וגו&amp;#039;}}. ומא אבעד ען תצור אלחק מן ט&amp;#039;ן אן הד&amp;#039;ה לסאן אלחאל, וד&amp;#039;לך אן {{עברית|לשון הגדה וסיפור}} לם תוקעהמא אלעבראניה מעא אלא עלי ד&amp;#039;י עקל, ואלדליל אלואצ&amp;#039;ח עלי כונה יצף חאלהא פי ד&amp;#039;אתהא, אעני חאל אלאפלאך לא חאל אעתבאר אלנאס בהא, קולה {{עברית|אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם}}, פקד ביין וצרח אנה יצף ד&amp;#039;אתהא אנהא תסבח אללה ותכ&amp;#039;בר בעג&amp;#039;איבה בלא כלאם שפה ולסאן, והו אלצחיח, לאן אלד&amp;#039;י יסבח באלכלאם אנמא יכ&amp;#039;בר במא תצור, ונפס ד&amp;#039;לך אלתצור הו אלתסביח אלחקיקי, אמא אללפט&amp;#039; בה פהו לתעלים אלגיר או ליביין ען נפסה אנה אדרך, קד קאל {{עברית|אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה}} כמא ביינא, והד&amp;#039;א דליל שרעי לא ינאכרה אלא ג&amp;#039;אהל או מעאנד.&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;para-num&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}2&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;he&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|גם לדעת חכמים}}&lt;br /&gt;
{{קו}}אשר לדעת ה{{עברית|חכמים}} בכך, איני סבור שהיא זקוקה לביאור או לראיה.{{קו}}{{אינדקס|א)}} התבונן כיצד סידרו את {{עברית|ברכת הירח}},{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומה שחוזר ונשנה בתפילות ובלשונות ה{{עברית|מדרשות}} מן הכתוב &amp;quot;{{עברית|וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}}&amp;quot; {{הפניה|(נחמיה ט,ו)}}, והכתוב &amp;quot;{{עברית|בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים}}&amp;quot; {{הפניה|(איוב לח,ז)}}, וזה נפוץ בדבריהם.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(ב,א)}} אמרו על דבריו יתעלה &amp;quot;{{עברית|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}&amp;quot; {{הפניה|(בראשית א,ב)}} – &amp;quot;{{עברית|תוהָא ובוהָא}}&amp;quot;, כלומר הארץ נאנחת ומתייפחת על מר גורלה; &amp;quot;{{עברית|אמרה: אני והן נבראנו כאחת}}&amp;quot;, כלומר הארץ והשמים, &amp;quot;{{עברית|העליונים חיים והתחתונים מתים}}&amp;quot;. הרי גם הם אמרו במפורש שהשמים הם גופים חיים ולא גופים מתים כמו היסודות.{{קו}}{{אינדקס|מסקנה)}} התברר לך אם כן שגם מה שאמר אריסטו על כך שהגלגל משיג ותופס עולה בקנה אחד עם דברי נביאינו ומעבירי תורתנו, שהם ה{{עברית|חכמים ז&amp;quot;ל}}.&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;ar&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}אמא ראי אל{{עברית|חכמים}} פי ד&amp;#039;לך פמא אראה יחתאג&amp;#039; אלי ביאן ולא אלי דליל, תאמל תרתיבהם פי {{עברית|ברכת הירח}}, ומא יתכרר פי אלצלואת ונצוץ אל{{עברית|מדרשות}} פי קולה {{עברית|וצבא השמים לך משתחוים}} ופי קולה {{עברית|ברון יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים}}, והד&amp;#039;א פי כלאמהם כת&amp;#039;יר. ופי {{עברית|בראשית רבה}} קאלוא פי קולה תעלי {{עברית|והארץ היתה תהו ובהו}} קאלוא {{עברית|תוהא ובוהא}}, יעני תתואיל ותתצ&amp;#039;ור עלי סו קסמהא אעני אלארץ&amp;#039;, {{עברית|אמרה אני והן נבראנו}} {{עברית|כאחת}} יעני אלארץ&amp;#039; ואלסמאואת {{עברית|העליונים חיים והתחתונים מתים}}, פקד צרחוא איצ&amp;#039;א בכון אלסמאואת אג&amp;#039;סאם חיה לא אג&amp;#039;סאם מיתה כאלאסטקסאת. פקד תבין לך אן אלד&amp;#039;י קאלה ארסטו איצ&amp;#039;א פי כון אלפלך מדרך מתצור מטאבק לאקאויל אנביאנא וחמלה&amp;#039; שריעתנא והם אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז&amp;quot;ל}}.&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;para-num&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}3&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;he&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|השפעת השמים על העולם – גם לדעת התורה}}&lt;br /&gt;
{{קו}}דע שכל הפילוסופים מסכימים שהנהגת העולם השפל הזה נעשית על ידי הכוחות השופעים עליו מן הגלגל כמו שציינו {{הפניה|(א,עב)}}, ושהגלגלים משיגים ויודעים את מה שהם מנהיגים.{{קו}}{{אינדקס|א)}} גם על זה דיברה ה{{עברית|תורה}} במפורש ואמרה: &amp;quot;[וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם] {{עברית|אֲשֶׁר חָלַק ה&amp;#039; אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים}}&amp;quot; {{הפניה|(דברים ד,יט)}}, כלומר שהוא עשה אותם אמצעי להנהגת הבריאה, לא כדי שייעבדו.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ונאמר בבירור: &amp;quot;[וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים... וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.] {{עברית|וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל [}}בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ]&amp;quot; {{הפניה|(בראשית א,טז-יח)}}, ומשמעות ה{{עברית|משילה}} היא שלטון על ידי הנהגה. זה עניין נוסף על עניין האור והחושך שהוא העילה הקרובה להתהוות ולכיליון, כי על עניין האור והחושך נאמר &amp;quot;{{עברית|וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}}&amp;quot;. ולא ייתכן שהמנהיג דבר מסוים לא ידע את הדבר שהוא מנהיג, אם מבינים את מהותה האמיתית של ההנהגה במובנהּ כאן. עוד נרחיב את הדיבור על עניין זה במקום אחר {{הפניה|(על המלאכים ב,ו; על האור והחושך ב,ל14; על הנהגת הנביא ב,לז6-5)}}.&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;td class=&amp;quot;ar&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{כותרת משנה|}}&lt;br /&gt;
{{קו}}ואעלם אן כל אלפלאספה מג&amp;#039;מעון עלי כון תדביר הד&amp;#039;א אלעאלם אלספלי יתם באלקוי אלפאיצ&amp;#039;ה עליה מן אלפלך כמא ד&amp;#039;כרנא, ואן אלאפלאך מדרכה למא תדברה עאלמה בה, והד&amp;#039;א איצ&amp;#039;א נצת בה אל{{עברית|תורה}} וקאלת {{עברית|אשר חלק י&amp;quot;י אלהיך אותם לכל העמים}}, יעני אנה ג&amp;#039;עלהא ואסטה לתדביר אלכ&amp;#039;לק לא אן תעבד, וקאל בביאן {{עברית|ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל וכו&amp;#039;}}, ומעני אל{{עברית|משילה}} אלאסתילא באלתדביר והו מעני זאיד עלי מעני אלצ&amp;#039;ו ואלט&amp;#039;לאם אלד&amp;#039;י הו עלה&amp;#039; אלכון ואלפסאד אלקריבה, לאן מעני אלצ&amp;#039;ו ואלט&amp;#039;לאם הו אלמקול ענה {{עברית|ולהבדיל בין האור ובין החשך}}, ומחאל אן יכון אלמדבר לאמר מא לא יעלם ד&amp;#039;לך אלאמר אלד&amp;#039;י ידברה אד&amp;#039;א עלם חקיקה&amp;#039; אלתדביר עלי מא ד&amp;#039;א תקע הנא, וסנבסט פי הד&amp;#039;א אלמעני קולא אכ&amp;#039;ר:&amp;lt;/td&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/tr&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/table&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>בוט</name></author>
	</entry>
</feed>