http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%91 2026-05-06T12:58:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%91&diff=278&oldid=prev 2021-05-31T06:35:26Z

<p>יצירה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{שם פרק|חלק ב, פרק לב}}<br /> {{כותרת|מיפוי הגישות בנבואה}}<br /> &lt;table class=&quot;hamore&quot;&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}1&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|פתיחה}}<br /> {{קו}}דעות בני האדם על הנבואה הן כדעותיהם על קדמות העולם וחידושו. כוונתי בכך: כמו שבקרב אלה שהִתְאַמֵּת להם קיום האלוה יש שלוש דעות על קדמות העולם וחידושו, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,יג)}}, כך גם הדעות על הנבואה שלוש הן. לא אתייחס לדעתו של אֶפִּיקוּרוֹס, שהרי אין הוא מאמין בקיומו של אלוה, לא כל שכן בנבואה; ואילו מטרתי כאן היא רק לציין את דעות המאמינים באלוה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ארא אלנאס פי אלנבוה כאראהם פי קדם אלעאלם וחדות&#039;ה, אריד בד&#039;לך אן כמא אן אלד&#039;ין צח ענדהם וג&#039;וד אלאלאה להם ת&#039;לת&#039;ה&#039; ארא פי קדם אלעאלם וחדות&#039;ה כמא בינא, כד&#039;לך אלארא איצ&#039;א פי אלנבוה ת&#039;לת&#039;ה. ולא אערג&#039; עלי ראי אפיקורוס לאנה לא יעתקד וג&#039;וד אלאה פנאהיך אן יעתקד נבוה, ואנמא אקצד לד&#039;כר ארא מעתקד אלאלאה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}2&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|דעת ההמון: נבואה כחפץ האל, גם לבורים}}<br /> {{קו}}הדעה הראשונה{{קו}}והיא דעת המון הבורים מבין אלה המקבלים את הנבואה כאמיתית, וגם חלק מעמי הארצות מדתנו מאמינים בה, היא שהאל יתעלה בוחר במי שיחפוץ מבני האדם, ומנבא אותו ושולח אותו. אין לדעתם הבדל בין אם האיש הזה מלומד או בור, מבוגר או צעיר. אבל גם הם מתנים שיהיו בו טוּב מסוים ומידות מתוקנות, כי האנשים לא הגיעו עד כדי כך שיאמרו שהאל ינבא אדם רע, אלא אם כן יחזירהו למוטב תחילה, לפי דעה זו.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}אלראי אלאול, והו ראי ג&#039;מהור אלג&#039;אהליה ממן יצדק באלנבוה, ובעץ&#039; עואם שריעתנא איצ&#039;א יעתקדה, והו אן אללה תעאלי יכ&#039;תאר מן ישא מן אלנאס פינביה ויבעת&#039;ה, לא פרק אן יכון ד&#039;לך אלשכ&#039;ץ ענדהם עאלמא או ג&#039;אהלא, כביר אלסן או צגיר אלסן, לכנהם ישתרטון פיה איצ&#039;א כ&#039;יריה&#039; מא וצלאחיה&#039; אכ&#039;לאק, לאן אלנאס אלי הד&#039;ה אלגאיה מא קאלוא אנה קד ינבי אללה רג&#039;לא שרירא, אלא באן ירדה כ&#039;ירא אולא בחסב הד&#039;א אלראי.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}3&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|דעת הפילוסופים: נבואה כחוק טבע לשלמים לאחר הכנות}}<br /> {{קו}}הדעה השנייה{{קו}}והיא דעת הפילוסופים, היא שהנבואה היא שלמות מסוימת בטבע האדם, והשלמות הזאת אינה מושגת לאף אדם אלא לאחר אימון, המוציא מה שבכוח המין אל הפועל, אם אין מכך מניעה מזגית או סיבה חיצונית כלשהי; כדין כל שלמות שתיתכן במין כלשהו, שאין מנוס מכך ששלמות זו לא תהיה עד תכליתה וסופה בכל אחד מפרטי המין הזה אלא רק בפרטים מסוימים. ואם בשביל להשיג את השלמות הזאת יש צורך במוציא לפועל, הרי יש הכרח במוציא לפועל. לפי דעה זו לא ייתכן שבוּר יתנבא, ואדם לא ילך לישון בערב כשאינו נביא ויקום בבוקר כשהוא נביא, כמי שמוצא מציאה. אלא הדבר הוא כך: האיש הנעלה והשלם במעלותיו השכליות והמידותיות, כשהכוח המדמה שלו בשיא שלמותו, והכין את עצמו כפי שעוד תשמע {{הפניה|(ב,לו11-6)}} – הכרח שיתנבא, כי זו שלמות טבעית שיש לנו. לפי דעה זו לא ייתכן שאדם יהיה ראוי לנבואה ויכין עצמו אליה ולא יתנבא, כמו שלא ייתכן שאדם בעל מזג תקין ייזון ממזון מעולה ולא ייווצר מן המזון הזה דם טוב, וכיוצא בזה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ואלראי אלת&#039;אני והו ראי אלפלאספה הו אן אלנבוה כמאל מא פי טביעה&#039; אלאנסאן, וד&#039;לך אלכמאל לא יחצל ללשכ&#039;ץ מן אלנאס אלא בעד ארתיאץ&#039; יכ&#039;רג&#039; מא פי קוה&#039; אלנוע ללפעל אן לם יעק מן ד&#039;לך עאיק מזאג&#039;י או סבב מא מן כ&#039;ארג&#039;, כחכם כל כמאל ימכן וג&#039;ודה פי נוע מא, פאנה לא יצח וג&#039;וד ד&#039;לך אלכמאל עלי גאיתה ונהאיתה פי כל שכ&#039;ץ מן אשכ&#039;אץ ד&#039;לך אלנוע בל פי שכ&#039;ץ מא ולא בד צ&#039;רורה, ואן כאן ד&#039;לך אלכמאל ממא יחתאג&#039; פי חצולה למכ&#039;רג&#039; פלא בד מן מכרג&#039;. ובחסב הד&#039;א אלראי לא ימכן אן יתנבא אלג&#039;אהל, ולא יכון אלאנסאן ימסי גיר נבי ויצבח נביא כמן יג&#039;ד וג&#039;דה, בל יכון אלאמר הכד&#039;א, וד&#039;לך אן אלשכ&#039;ץ אלפאצ&#039;ל אלכאמל פי נטקיאתה וכ&#039;לקיאתה אד&#039;א כאנת קותה אלמתכ&#039;ילה עלי אכמל מא תכון ותהיא אלתהיו אלד&#039;י סתסמעה, פאנה יתנבי צ&#039;רורה, אד&#039; הד&#039;א כמאל הו לנא באלטבע. ולא יצח בחסב הד&#039;א אלראי אן יכון שכ&#039;ץ יצלח ללנבוה ויתהיא להא ולא יתנבא אלא מא יצח אן יגתד&#039;י שכ&#039;ץ צחיח אלמזאג&#039; בגד&#039;א מחמוד פלא יתולד מן ד&#039;לך אלגד&#039;א דם ג&#039;יד ומא אשבה הד&#039;א.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}4&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|דעת התורה: נבואה כחוק טבע לשלמים, העשוי להישלל בחפץ האל}}<br /> {{קו}}הדעה השלישית{{קו}}והיא דעת תורתנו ויסוד דתנו, היא בדיוק כמו הדעה הפילוסופית מלבד דבר אחד: אנו מאמינים שהראוי לנבואה שהכין עצמו לה, יש שאינו מתנבא, וזאת לפי חפץ אלוהי. זה דומה לדעתי לכל הנסים ונוהג כמותם. כי הדבר הטבעי הוא שכל מי שראוי מצד טבעו המולד, והתאמן מצד חינוכו ולימודו – הוא יתנבא; והמנוע מכך הוא כמי שנמנע מלהניע את ידו, כ{{עברית|ירבעם}}, או נמנע מלראות, כצבא {{עברית|מלך ארם}} כשחיפש את {{עברית|אלישע}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ואלראי אלת&#039;אלת&#039; והו ראי שריעתנא וקאעדה&#039; מד&#039;הבנא, הו מת&#039;ל אלראי אלפלספי בעינה אלא פי שי ואחד, וד&#039;לך אנא נעתקד אן אלד&#039;י יצלח ללנבוה אלמתהיי להא קד לא יתנבא, וד&#039;לך במשיה אלאהיה, והד&#039;א ענדי הו שבה אלמעג&#039;זאת כלהא וג&#039;אר פי נסקהא, פאן אלאמר אלטביעי אן כל מן יצלח בחסב ג&#039;בלתה וארתאץ&#039; בחסב תרביתה ותעלימה סיתנבי, ואלממנוע מן ד&#039;לך אנמא הו כמן מנע תחריך ידה כ{{עברית|ירבעם}}, או מנע אלאבצאר כעסכר {{עברית|מלך ארם}} ענד קצדה {{עברית|אלישע}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;5&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;יסודנו שיש הכרח בהכנה ובשלמות במעלות המידות ובמעלות השכליות, עולה מדבריהם (של חז&quot;ל): &quot;{{עברית|אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר}}&quot; {{הפניה|(בבלי שבת צב,א)}}. וכבר ביארנו זאת בפירוש ה{{עברית|משנה}} {{הפניה|(הקדמה, עמ&#039; ה; שמונה פרקים, ז)}} ובחיבור הגדול {{הפניה|(משנה תורה, יסודי התורה ז,א)}}, והראינו ש{{עברית|בני הנביאים}} היו מתעסקים תמיד בהתכוננות.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;אמא כון קאעדתנא אלתהיו ואלכמאל פי אלכ&#039;לקיאת ואלנטקיאת ולא בד פהו קולהם, {{עברית|אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר}}, וקד בינא ד&#039;לך פי שרח אל{{עברית|משנה}} ופי אלתאליף אלכביר, ואכ&#039;ברנא בכון {{עברית|בני הנביאים}} משתגלין דאימא באלתהיו.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}6&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|ראיות לאפשרות שלילת הנבואה}}<br /> {{קו}}את זה שיש שהמכין את עצמו נמנע ואינו מתנבא, תלמד מסיפורו של {{עברית|ברוך בן נריה}}. כי הוא הלך אחר {{עברית|ירמיה}}, והוא אימן אותו ולימד אותו והכין אותו, והוא שאף לנבואה אבל נמנע מכך, כמו שאמר: &quot;{{עברית|יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי}}&quot; {{הפניה|(ירמיהו מה,ג)}}, ונאמר לו על ידי {{עברית|ירמיה}}: &quot;{{עברית|כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה&#039;}} [הִנֵּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ וְאֶת כָּל הָאָרֶץ הִיא.] {{עברית|וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!}}&quot; {{הפניה|(שם,ד-ה)}}. אמנם אפשר לטעון שנאמר כאן במפורש שהנבואה היא &quot;{{עברית|גדולות}}&quot; בשביל {{עברית|ברוך}}. וכן ניתן לומר שמה שנאמר &quot;{{עברית|גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵה&#039;}}&quot; {{הפניה|(איכה ב,ט)}} הוא מפני היותם ב{{עברית|גלות}}, כמו שנבאר {{הפניה|(ב,לו).}} אבל אנחנו מוצאים לשונות רבים, מהם במקרא ומהם דברי {{עברית|חכמים}}, שכולם הולכים לפי היסוד הזה, שהאל מנבא את מי שהוא חפץ כשהוא חפץ, אבל (רק) את השלם המעולה בתכלית. אך את הבורים מעמי הארצות – זה בלתי אפשרי לדעתנו, כוונתי לכך שיינבא אחד מהם, כמו שבלתי אפשרי שיינבא חמור או צפרדע. זהו יסודנו, שיש הכרח באימון ובשלמות ורק אז תהיה האפשרות, שהיכולת האלוהית דבקה בה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ואמא כון אלמתהיי קד ימנע ולא יתנבא פתעלם ד&#039;לך מן קצה&#039; {{עברית|ברוך בן נריה}}, לאנה תבע {{עברית|ירמיה}} וראצ&#039;ה ועלמה והיאה, וכאן יטמע נפסה באן יתנבא פמנע, כמא קאל {{עברית|יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי}}, פקיל לה עלי יד {{עברית|ירמיה כה תאמר אליו כה אמר י&quot;י ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש}}. ולקד כאן יתסע אן יקאל באן הד&#039;א תצריח באן אלנבוה פי חק {{עברית|ברוך גדולות}}, וכד&#039;לך כאן יקאל אן קולה {{עברית|גם נביאיה לא מצאו חזון מי&quot;י}} מן אג&#039;ל כונהם פי אל כמא נבין, לכן נג&#039;ד נצוצא כת&#039;ירה מנהא נצוץ כתב ומנהא כלאם {{עברית|חכמים}} כלהא מסתמרה עלי הד&#039;ה אלקאעדה, והי אן אללה ינבי מן שא מתי שא, לכן ללכאמל אלפאצ&#039;ל פי אלגאיה, אמא אלג&#039;האל מן אלעואם פלא ימכן ד&#039;לך ענדנא אעני אן ינבי אחדהם, אלא כאמכאן אן ינבי חמאר או צ&#039;פדע. הד&#039;ה קאעדתנא אנה לא בד מן אלארתיאץ&#039; ואלכמאל וחיניד&#039; יכון אלאמכאן אלד&#039;י תתעלק בה קדרה&#039; אלאלאה,&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}7&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|טיפול בפסוקים המקשים על דעת הרמב&quot;ם}}<br /> {{קו}}<br /> {{אינדקס|א)}} אל יטעה אותך הכתוב &quot;{{עברית|בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ}}&quot; {{הפניה|(ירמיהו א,ה)}}. כי זה מצבו של כל נביא, שיש לו הכרח בהכנה טבעית מעיקר ברייתו, כמו שיתבאר {{הפניה|(ב,לו)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} אשר לדבריו &quot;{{עברית|נַעַר אָנֹכִי}}&quot; {{הפניה|(ירמיהו א,ו) –}} הרי ידוע לך ש{{עברית|יוסף הצדיק}} נקרא בעברית &quot;{{עברית|נַעַר}}&quot; {{הפניה|(בראשית מא,יב)}} בהיותו בן שלושים שנה {{הפניה|(שם,מו)}}. ו{{עברית|יהושע}} נקרא &quot;{{עברית|נַעַר}}&quot; בהיותו קרוב לגיל שישים, כמו שנאמר בעת {{עברית|מעשה העגל}}: &quot;{{עברית|וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן}} {{עברית|נַעַר}} [לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל]&quot; {{הפניה|(שמות לג,יא)}}. {{עברית|משה רבינו}} היה אז בן שמונים ואחת, וסך חייו היה מאה ועשרים, ו{{עברית|יהושע}} חי אחריו ארבע עשרה שנה, ושנות חיי {{עברית|יהושע}} מאה ועשר. נמצא ש{{עברית|יהושע}} היה אז לפחות בן חמישים ושבע, ונקרא &quot;{{עברית|נער}}&quot;.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} אל יטעה אותך גם מה שנאמר בהבטחות הנבואיות: &quot;[וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן] {{עברית|אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם}}&quot; {{הפניה|(יואל ג,א)}}, כי הוא פירש זאת והודיע מה תהיה הנבואה הזאת, באומרו: {{עברית|&quot;זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן, בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ}}&quot; {{הפניה|(שם)}}. כי כל מי שמודיע נסתרות, בין בדרך של ניחוש ואינטואיציה בין בדרך של חלום אמת, נקרא גם הוא &quot;{{עברית|נביא}}&quot;, ולכן &quot;{{עברית|נְבִיאֵי הַבַּעַל}}&quot; ו&quot;{{עברית|נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה}}&quot; {{הפניה|(מלכים-א יח,יט)}} נקראו &quot;{{עברית|נביאים}}&quot;. הלא תראה את דבריו יתעלה: &quot;{{עברית|כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם}}&quot; {{הפניה|(דברים יג,ב)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ולא יגלטך קולה {{עברית|בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך}}, לאן הד&#039;ה חאל כל נבי לא בד לה מן תהיו טביעי פי אצל ג&#039;בלתה כמא יבין. ואמא קולה {{עברית|נער אנכי}}, פקד עלמת תסמיה&#039; אלעבראני {{עברית|יוסף הצדיק נער}} והו אבן ת&#039;לת&#039;ין סנה, ותסמיה&#039; {{עברית|יהושע נער}} והו נאהז אלסתין, והו קולה פי חין {{עברית|מעשה העגל ומשרתו יהושע בן נון נער וכו&#039;,}}{{עברית|}} ו{{עברית|משה רבינו}} חיניד&#039; אבן אחד ות&#039;מאנין, וג&#039;מלה&#039; עמרה מאיה ועשרין, ועאש {{עברית|יהושע}} בעדה ארבעה&#039; עשר סנה, ועמר {{עברית|יהושע}} מאיה ועשר, פקד באן אן {{עברית|יהושע}} חיניד&#039; אבן סבע וכ&#039;מסין סנה אקל ד&#039;לך וסמאה {{עברית|נער}}. ולא יגלטך איצ&#039;א מא ג&#039;א פי אלמואעד פי קולה {{עברית|אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם}}, לאנה קד פסר ד&#039;לך ואכ&#039;בר מא תכון תלך אלנבוה פקאל {{עברית|זקניכם חלמות יחלומון בחוריכם חזיונות יראו}}, לאן כל מכ&#039;בר בגיב מן ג&#039;הה&#039; אלתכהן ואלשעור כאן ד&#039;לך או מן ג&#039;הה&#039; רויה צאדקה פאנה יתסמי איצ&#039;א {{עברית|נביא}}, ולד&#039;לך יסמי {{עברית|נביאי הבעל ונביאי האשרה נביאים}}, אלא תרי קולה תעאלי {{עברית|כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}8&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|מעמד הר סיני והקדמה לפרק הבא}}<br /> {{קו}}אשר ל{{עברית|מעמד הר סיני}} – אף על פי שכולם היו עדים לאש הגדולה ושמעו את הקולות הנוראים והמבהילים על דרך הנס, הרי לא הגיעו לדרגת הנבואה אלא מי שהיו ראויים לכך, וגם זאת בדרגות שונות. הלא תראה את דבריו: &quot;[וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר] {{עברית|עֲלֵה אֶל ה&#039; אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל}}&quot; {{הפניה|(שמות כד,א)}}. הוא עליו השלום בדרגה הגבוהה ביותר, כמו שנאמר: &quot;{{עברית|וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה&#039; וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ}}&quot; {{הפניה|(שם,ב)}}, ו{{עברית|אהרן}} למטה ממנו, ו{{עברית|נדב ואביהוא}} למטה מ{{עברית|אהרן}}, ו{{עברית|שבעים איש}} למטה מ{{עברית|נדב ואביהוא}}, ושאר האנשים למטה מהם, בהתאם לשלמויותיהם. ולשון ה{{עברית|חכמים}}: &quot;{{עברית|משה מחִצה בפני עצמה ואהרן מחִצה בפני עצמה}}&quot; {{הפניה|(מכילתא דרשב&quot;י יט,כד)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}פאמא {{עברית|מעמד הר סיני}} ואן כאנוא כלהם משאהדין אלנאר אלעט&#039;ימה סאמעין אלאצואת אלמהולה אלמפזעה עלי ג&#039;הה&#039; אלמעג&#039;ז, פלם יחצל פי דרג&#039;ה&#039; אלנבוה אלא מן יצלח ועלי מראתב איצ&#039;א, אלא תרי קולה {{עברית|עלה אל י&quot;י}} {{עברית|אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל}}{{עברית|}}, הו ע&quot;אס פי אעלי מרתבה כמא קאל {{עברית|ונגש משה לבדו אל י&quot;י והם לא יגשו,}} {{עברית|ואהרן}} דונה, {{עברית|ונדב ואביהוא}} דון {{עברית|אהרן, ושבעים איש}} דון {{עברית|נדב ואביהוא}}, וסאיר אלנאס דון האולא עלי חסב כמאלאתהם, ונץ אל{{עברית|חכמים}} {{עברית| משה מחצה בפני עצמה ואהרן מחצה בפני עצמה}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;9&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;כיוון שהזדמן לנו להזכיר את {{עברית|מעמד הר סיני}}, נעיר בפרק נפרד {{הפניה|(ב,לג)}} על מה שמובן מן הפסוקים בהתבוננות נאותה, כמו גם מדברי ה{{עברית|חכמים}}, כיצד היה ה{{עברית|מעמד}} הזה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;ואד&#039; ואנדרג&#039; לנא ד&#039;כר {{עברית|מעמד הר}} {{עברית|סיני}} פלננבה עלי מא יבין מן אלנצוץ ענד אלתאמל אלחסן ומן כלאם אל{{עברית|חכמים}} פי ד&#039;לך אל{{עברית|מעמד}} כיף כאן פי פצל מפרד:&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;/table&gt;</div>

בוט