http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 2026-05-06T12:48:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=298&oldid=prev 2021-05-31T06:35:46Z

<p>יצירה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{שם פרק|חלק ג, פרק ג}}<br /> {{כותרת|הבהרות מן המרכבה השנייה}}<br /> &lt;table class=&quot;hamore&quot;&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}1&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|המרכבה השנייה מבהירה את הראשונה}}<br /> {{קו}}לאחר ש{{עברית|יחזקאל}} עליו השלום הזכיר מתיאור ה{{עברית|מרכבה}} את מה שתיאר בתחילת הספר, שָׁבָה אליו אותה השגה עצמה פעם שנייה כשנישא {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, וביאר לנו דברים שלא התבארו תחילה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}למא ד&#039;כר {{עברית|יחזקאל}} ע&quot;אס מן צפה&#039; אל{{עברית|מרכבה}} מא וצף פי אול אלספר עאד לה ד&#039;לך אלאדראך בעינה מרה ת&#039;אניה ענד מא אסרי בה {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, פבין לנא אשיא לם (תתבין)[תבן] אולא.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}2&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 1: החיות הן הכרובים}}<br /> {{קו}}בכלל זה, שהוא החליף לנו את הביטוי &quot;{{עברית|חיות}}&quot; בביטוי &quot;{{עברית|כרובים}}&quot;, והודיענו שה{{עברית|חיות}} הנזכרות תחילה הן גם מלאכים, כוונתי ל{{עברית|כרובים}}, ואמר: &quot;{{עברית|וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ לֹא יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם הֵם מֵאֶצְלָם}}&quot; {{הפניה|(יחזקאל י,טז)}}. הוא הדגיש את הקשר בין שתי התנועות, כמו שצִיַּנּו {{הפניה|(ג,ב10)}}, ואחר כך אמר: &quot;{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר, וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה}}&quot; {{הפניה|(יחזקאל י,כ)}}, וחזר על אותן צורות עצמן ועל אותן תנועות עצמן. התברר שה{{עברית|חיות}} הן ה{{עברית|כרובים}}, וה{{עברית|כרובים}} הם ה{{עברית|חיות}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}מן ד&#039;לך אנה נקלנא מן לפט&#039; {{עברית|חיות}} ללפט&#039; {{עברית|כרובים}}, וערפנא אן אל{{עברית|חיות}} אלמד&#039;כורה אולא הם איצ&#039;א מלאיכה אעני אל{{עברית|כרובים}}, פקאל {{עברית|ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם}}. ואכד ארתבאט אלחרכתין כמא ד&#039;כרנא, ת&#039;ם קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה}}. וכרר אלצור בעינהא ואלחרכאת בעינהא, ו[ת]בין אן אל{{עברית|חיות}} הם אל{{עברית|כרובים}} ואל{{עברית|כרובים}} הם אל{{עברית|חיות}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}3&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 2: האופנים בנויים כגלגלים}}<br /> {{קו}}אחר כך ביאר בתיאור השני הזה עניין אחר, והוא שה{{עברית|אופנים}} הם ה{{עברית|גלגלים}}. הוא אמר: &quot;{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}&quot; {{הפניה|(שם,יג)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם בין פי הד&#039;א אלוצף אלת&#039;אני מעני אכ&#039;ר, והו אן אל{{עברית|אופנים}} הם אל{{עברית|גלגלים}}, קאל {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}4&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 3: האופנים נעים עקב תנועת הגלגל המקיף}}<br /> {{קו}}עוד ביאר עניין שלישי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר עליהם: &quot;{{עברית|כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ – אַחֲרָיו יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם}}&quot; {{הפניה|(שם,יא)}}. הרי אמר במפורש שתנועת ה{{עברית|אופנים}} הכפויה נמשכת {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, שהתברר שהוא נמשך &quot;{{עברית|אֶל}} {{עברית|אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת}}&quot; {{הפניה|(שם א,יב)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם בין מעני ת&#039;אלת&#039;(א) פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל פיהם {{עברית|כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם}}, פקד צרח אן חרכה&#039; אל{{עברית|אופנים}} אלקסריה אנמא הי תאבעה {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, אלד&#039;י [ת]בין אן ד&#039;לך תאבע {{עברית|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}5&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 4: גלגלי האופנים הסובבים}}<br /> {{קו}}עוד הוסיף עניין רביעי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר: &quot;{{עברית|וְהָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם}}&quot; {{הפניה|(שם י,יב)}}. ואת העניין הזה לא הזכיר בתחילה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם זאד מעני ראבעא פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל {{עברית|והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם}} ולם יד&#039;כר הד&#039;א אלמעני אולא.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}6&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבחנה 5: האופנים כבעלי חיים, לא כתבונה}}<br /> {{קו}}עוד אמר גם כן על ה{{עברית|אופנים}} בהשגה האחרונה הזאת: &quot;{{עברית|בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם}}&quot; {{הפניה|(שם)}}. הוא לא ייחס ל{{עברית|אופנים}} בהתחלה לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}}, אלא אמר שהם גופים בלבד. הוא חזר לבסוף לומר שהם בעלי בשר וידיים וכנפיים, אבל לא ייחס להם שום צורה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם קאל [איצ&#039;א] פי אל{{עברית|אופנים}} פי הד&#039;א אלאדראך אלאכ&#039;יר {{עברית|בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם}}, ולם יד&#039;כר לל{{עברית|אופנים}} אולא לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}} בל אנהא אג&#039;סאד פקט, וצאר אכ&#039;ירא אלי אן קאל אנהא ד&#039;את לחם וידין ואג&#039;נחה, ולכנה לם יד&#039;כר להא צורה בוג&#039;ה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}7&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 6: שיוך כל אופן לחיה}}<br /> {{קו}}עוד ביאר גם כן בהשגה השנייה הזאת שכל {{עברית|אופן}} מתייחס ל{{עברית|כרוב}}, ואמר: &quot;{{עברית|אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד}}&quot; {{הפניה|(שם,ט)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם בין איצ&#039;א פי הד&#039;א אלאדראך אלת&#039;אני אן כל {{עברית|אופן}} ינסב ל{{עברית|כרוב}}, פקאל {{עברית|אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}8&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 7: הגלגלים הם יחידה אחת}}<br /> {{קו}}עוד ביאר כאן גם כן ש{{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} הן {{עברית|חיה אחת}} משום שהן צמודות זו לזו, ואמר: &quot;{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר}}&quot; {{הפניה|(שם,כ)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ת&#039;ם בין איצ&#039;א הנא אן אל{{עברית|ארבע חיות}} הי {{עברית|חיה אחת}} לאלתזאק בעצ&#039;הא בבעץ&#039;, קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}9&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|הבהרה 8: האופנים הם יחידה אחת}}<br /> {{קו}}וכן גם ל{{עברית|אופנים}} הוא קרא &quot;{{עברית|אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}&quot; {{הפניה|(שם א,טו)}}, אף על פי שהם &quot;{{עברית|אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים}}&quot; כמו שציין {{הפניה|(שם י,ט)}}, משום שהם דבוקים זה בזה, ושכולם &quot;{{עברית|דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}&quot; {{הפניה|(שם א,טז)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}וכד&#039;לך איצ&#039;א אל{{עברית|אופנים}} אנמא סמאהא {{עברית|אופן אחד בארץ}} ואן כאנת {{עברית|ארבעה אופנים}} כמא ד&#039;כר לאתצאל בעצ&#039;הא בבעץ&#039;, וכונהא כלהא {{עברית|דמות אחד לארבעתן}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}10&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|סיכום}}<br /> {{קו}}זה אפוא הביאור שהוא הוסיף לנו על צורת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}} בהשגה השנייה הזאת.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}פהד&#039;א מא זאדנא מן אלביאן פי צורה&#039; אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} בהד&#039;א אלאדראך אלת&#039;אני:&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;/table&gt;</div>

בוט