http://hamore.openapp.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94 2026-05-06T12:48:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 http://hamore.openapp.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=300&oldid=prev 2021-05-31T06:35:48Z

<p>יצירה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{שם פרק|חלק ג, פרק ה}}<br /> {{כותרת|האדם שעל הכיסא – שיא מעשה המרכבה}}<br /> &lt;table class=&quot;hamore&quot;&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}1&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|שלושת המראות מייצגים שלוש השגות}}<br /> {{קו}}ממה שראוי שתשים לב אליו הוא דבריו &quot;{{עברית|מַרְאוֹת אֱלֹהִים}}&quot; {{הפניה|(יחזקאל א,א)}}. הוא לא אמר &quot;{{עברית|מראָה}}&quot; בלשון יחיד אלא &quot;{{עברית|מראות}}&quot;, כי אלה כמה השגות ממינים שונים, כלומר שלוש השגות: השגת ה{{עברית|אופנים}}, השגת ה{{עברית|חיות}} והשגת ה{{עברית|אדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}}. בכל אחת מן ההשגות האלה אמר &quot;{{עברית|וארא}}&quot;:{{קו}}{{אינדקס|א)}} בהשגת ה{{עברית|חיות}} אמר: &quot;{{עברית|וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה}} {{עברית|[}}בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ]&quot; {{הפניה|(שם,ד);}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} {{הפניה|בהשגת ה}}{{עברית|אופנים}} אמר: &quot;{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}} {{עברית|[}}אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו]&quot; {{הפניה|(שם,טו);}}{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובהשגת {{עברית|האדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}} במעלה, אמר: &quot;{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}} {{עברית|[}}כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב] {{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו [}}וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב]&quot; {{הפניה|(שם,כז)}}.{{קו}}הוא לא חזר על הביטוי &quot;{{עברית|וארא}}&quot; כלל בתיאור ה{{עברית|מרכבה}} אלא בשלוש הפעמים האלה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}ממא ינבגי אן תתנבה עליה קולה {{עברית|מראות אלהים}}, ולם יקל {{עברית|מראה}} בלפט&#039; אלפראד אלא {{עברית|מראות}}, לאנהא אדראכאת כת&#039;ירה מכ&#039;תלפה&#039; אלאנואע, אעני ת&#039;לת&#039;ה אדראכאת, אדראך אל{{עברית|אופנים}} ואדראך אל{{עברית|חיות}} ואדראך אל{{עברית|אדם}} אלד&#039;י פוק אל{{עברית|חיות}}, ופי כל אדראך מנהא קאל {{עברית|וארא}}, וד&#039;לך אן פי אדראך אל{{עברית|חיות}} קאל {{עברית|וארא והנה רוח סערה וגו&#039;}}, ופי אדראך אל{{עברית|אופנים}} קאל {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ [וכו&#039;]}}, ופי אדראך אל{{עברית|אדם}} אלד&#039;י פוק אל{{עברית|חיות}} באלרתבה קאל {{עברית|וארא כעין חשמל וגו&#039; ממראה מתניו וגו&#039;}}. ולם יכרר לפט&#039; {{עברית|וארא}} בוג&#039;ה פי וצף אל{{עברית|מרכבה}} אלא פי הד&#039;ה אלת&#039;ל(א)ת&#039; כראת,&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}2&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|ההבנות מדברי חכמי המשנה}}<br /> {{קו}}<br /> {{עברית|חכמי משנה}} כבר ביארו את העניין הזה, והם שהסבו את תשומת לבי אליו. הם אמרו שמותר ללמד רק את שתי ההשגות הראשונות, כלומר השגת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}; ואילו ההשגה השלישית, שהיא ה&quot;{{עברית|חשמל}}&quot; ואילך – אין ללמד ממנה אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. {{עברית|רבינו הקדוש}} סבור {{מונח|אעתקאד}} ששלוש ההשגות כולן נקראות &quot;{{עברית|מעשה מרכבה}}&quot;, והן אשר אין ללמד מהן אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. זה לשונם בעניין: &quot;{{עברית|עד היכן מעשה מרכבה? ר&#039; אומר: עד &#039;וארא&#039; בתראה}} (=האחרון) {{הפניה|(שם,כז)}}{{עברית|. ר&#039; יצחק אומר: עד &#039;חשמל&#039;}} {{הפניה|(שם,כז-כח)}}{{עברית|. מעד}} {{עברית|&#039;וארא&#039;}} {{הפניה|(שם,ד)}} {{עברית|עד &#039;חשמל&#039;}} {{הפניה|(שם,כו)}} {{עברית|מגמרינן אגמורי}} (=מלמדים){{עברית|, מיכן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי}} (=יש אומרים){{עברית|: עד &#039;וארא&#039; ועד &#039;חשמל&#039; מסרינן}} (=מוסרים) {{עברית|ראשי הפרקים; מיכן ואילך: אם היה חכם ומבין מדעתו – אִין}} (=כן){{עברית|, ואילא}} (=ואם לא) {{עברית|– לא}}&quot; {{הפניה|(בבלי חגיגה יג,א)}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}וקד בינוא {{עברית|חכמי משנה}} הד&#039;א אלמעני והם נבהוני עליה, וד&#039;לך אנהם קאלוא אן אלאדראכין אלאולין אעני אדראך אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} פקט יג&#039;וז תעלימה, ואלאדראך אלת&#039;אלת&#039; אלד&#039;י הו אל{{עברית|חשמל}} ומא אתצל בד&#039;לך לא יעלם מנה גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ו{{עברית|רב[י]נו הקדוש}} יעתקד אן אלת&#039;לת&#039;ה אלאדראכאת כלהא [ת]תסמי {{עברית|מעשה מרכבה}} והי אלתי לא יעלם מנהא גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ונצהם פי ד&#039;לך הו הד&#039;א, {{עברית|עד היכן מעשה מרכבה ר&#039; (מאיר) אומר עד וארא בתראה, ר&#039; יצחק אומר עד חשמל, (מן)[מעד] וארא עד חשמל מגמרינן אגמורי, מ[י]כ(א)ן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי (מן)[עד] וארא ועד חשמל, מסרינן ראשי הפרקים, מ[י]כ(א)ן ואילך אם היה חכם [ו]מבין}} {{עברית|מדעתו אין, ואי( )לא לא}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;3&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;התברר לך אפוא מלשונותיהם{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהן השגות שונות, ומה שמסב את תשומת הלב לכך הוא &quot;{{עברית|וארא}}&quot;, &quot;{{עברית|וארא}}&quot;, &quot;{{עברית|וארא}}&quot;;{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ושהן דרגות, ושההשגה האחרונה מהן, והיא שנאמר עליה &quot;{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}}&quot; {{הפניה|(יחזקאל א,כז)}}, כלומר צורת האדם החלוקה, שנאמר עליו &quot;{{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה}}&quot; {{הפניה|(שם)}} – היא ההשגה האחרונה שבהן והנעלה שבהן.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}} האם מותר לרמוז משהו כשהוא מלמד, כלומר {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}}, או שאסור בשום אופן לרמוז כשמלמדים את ההשגה השלישית הזאת ואפילו {{עברית|בראשי הפרקים}} אלא מי שהוא {{עברית|חכם יבין}} {{עברית|מדעתו}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} וכן גם המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}}, כמו שאתה רואה, גם לגבי שתי ההשגות הראשונות, כלומר ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}, האם מותר ללמד את ענייניהן במפורש או שאין היתר אלא ברמז ובחידות {{עברית|בראשי הפרקים}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;פקד באן לך מן נצוצהם אנהא אדראכאת מכ&#039;תלפה, ואלתנביה עליהא {{עברית|וארא וארא וארא}}, ואנהא מראתב, ואן אלאדראך אלאכ&#039;יר מנהא והו אלמקול ענה {{עברית|וארא כעין חשמל}} אעני צורה&#039; אלרג&#039;ל אלמבע[צ&#039;ה](ץ&#039;) אלד&#039;י קיל פיה {{עברית|ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה}} [הי](הו) אכ&#039;ר אלאדראכאת ואעלאהא, ואלאכ&#039;תלאף איצ&#039;א בין אל{{עברית|חכמים}} הל יג&#039;וז אן ישאר פי תעלימה בשי אעני {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}} או לא יג&#039;וז בוג&#039;ה אן ישאר פי תעלים הד&#039;א אלאדראך אלת&#039;אלת&#039; ולו {{עברית|בראשי הפרקים}}, בל מן הו {{עברית|חכם יבין מדעתו}}. וכד&#039;לך איצ&#039;א אלאכ&#039;תלאף בין אל{{עברית|חכמים}} כמא תרי פי אלאדראכין אלאולין איצ&#039;א אעני אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} הל יג&#039;וז תעלים מעאני ד&#039;לך בתצריח או לא יג&#039;וז אלא באשארה ואלגאז {{עברית|בראשי הפרקים}}.&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;tr&gt;<br /> &lt;td class=&quot;para-num&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}4&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;he&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|סדר ההשגות ומשמעותו}}<br /> {{קו}}ראוי שתשים לב גם לסידור שלוש ההשגות האלה: הוא הקדים את השגת ה{{עברית|חיות}}, משום שהן קודמות בנכבדות ובסיבתיות, כמו שאמר: &quot;{{עברית|כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}&quot; {{הפניה|(שם,כ)}}, וכן ב(היבטים) אחרים. ואחרי ה{{עברית|אופנים}} ההשגה השלישית, שהיא במעלה עליונה יותר מן ה{{עברית|חיות}}, כמו שהתבאר. הטעם לכך הוא ששתי ההשגות קודמות בהכרח בלימוד להשגה השלישית, ומהן ניתן להביא ראיות עליה.&lt;/td&gt;<br /> &lt;td class=&quot;ar&quot;&gt;<br /> {{כותרת משנה|}}<br /> {{קו}}וינבגי אן תתנבה איצ&#039;א עלי תרתיב הד&#039;ה אלאדראכאת אלת&#039;לת&#039;ה, וד&#039;לך אנה קדם אדראך אל{{עברית|חיות}} לאנהא אקדם באלשרף ואלסבביה כמא ד&#039;כר {{עברית|כי רוח החיה באופנים}}, ובגיר ד&#039;לך איצ&#039;א. ובעד אל{{עברית|אופנים}} אלאדראך אלת&#039;אלת&#039; אלד&#039;י הו אעלי רתבה מן אל{{עברית|חיות}} כמא באן. ועלה&#039; ד&#039;לך אן אלאדראכין מתקדמאן פי אלעלם צ&#039;רורה ללאדראך אלת&#039;אלת&#039;, פבהמא יסתדל עליה:&lt;/td&gt;<br /> &lt;/tr&gt;<br /> &lt;/table&gt;</div>

בוט