פתיחת התפריט הראשי

מורה הנבוכים β

שינויים

חלק א, פרק לט

נוספו 9,412 בתים, 17:27, 13 בספטמבר 2018
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק לט}}
{{כותרת|המונח לב}}
<table class="hamore">

<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חמש משמעויות. משמעות א: לב גשמי}}
{{קו}}"{{עברית|לב}}" הוא מונח רב-משמעי.{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא שמו של הלב, כלומר האבר שבו ראשית {{מונח|מבדא}} חיותו של כל בעל לב: "[וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ] {{עברית|וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם}}" {{הפניה|(שמואל־ב יח,יד)}}. וכיוון שהאבר הזה נמצא באמצע הגוף, הושאל לאמצעו של כל דבר: "{{עברית|עַד לֵב הַשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(דברים ד,יא)}}, "{{עברית|לַבַּת אֵשׁ}}" {{הפניה|(שמות ג,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|לב}} אסם משתרך. הו אסם אלקלב אעני אלעצ'ו אלד'י פיה מבדא חיאה' כל ד'י קלב, {{עברית|ויתקעם בלב אבשלום}}. ולמא כאן הד'א אלעצ'ו פי וסט אלבדן אסתעיר לוסט כל שי, {{עברית|עד לב השמים, לבת אש}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ב: מחשבה}}
{{קו}}
{{אינדקס|ב)}} הוא גם שמה של המחשבה: "{{עברית|לֹא לִבִּי הָלַךְ}} [...]{{עברית|?!}}" {{הפניה|(מלכים־ב ה,כו)}}, כלומר הייתי נוכח במחשבתי כאשר אירע כך וכך. ובמשמעות הזו: "{{עברית|וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם}}" {{הפניה|(במדבר טו,לט)}}, והכוונה היא להימשכות אחר מחשבותיכם; "{{עברית|אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם}} [מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ]" {{הפניה|(דברים כט,יז)}} – מחשבתו סרה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלפכרה איצ'א {{עברית|לא לבי הלך}}, יעני כנת חאצ'רא בפכרתי ענד מא ג'רי כד'א וכד'א. ומן הד'א אלמעני {{עברית|ולא תתורו אחרי לבבכם}} יעני תבע אפכארכם. {{עברית|אשר לבבו פונה היום}} פכרתה זאילה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ג: דעה או עמדה}}
{{קו}}
{{אינדקס|ג)}} הוא שמה של הדעה: "{{עברית|כָּל שֵׁארִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד}}" {{הפניה|(דברי הימים־א יב,לט; ושם: שֵׁרִית)}}, כלומר בדעה אחת. וכך דבריו: "{{עברית|וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ}}" {{הפניה|(משלי י,כא)}}, כלומר בדעה פגומה. וכן דבריו "{{עברית|לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי}}" {{הפניה|(איוב כז,ו)}}, משמעותם: לא סרה ("ינחרף" בערבית) דעתי ולא נטשה את הדבר הזה, כי ראשית הפסוק היא: "{{עברית|בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ, לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי}}". במשמעות של "{{עברית|יחרף}}" לדעתי הם מה שנאמר "{{עברית|שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ}}" {{הפניה|(ויקרא יט,כ)}}, בדומה לערבית, כלומר "מֻנְחַרַפַה" (=סרה, נוטה), דהיינו סרה מקניין העבדות אל קניין הנישואין.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלראי, {{עברית|כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד}}, אי עלי ראי ואחד, וכד'לך קולה {{עברית|ואוילים בחסר לב ימותו}} יריד בנקץ אלראי, וכד'לך קולה {{עברית|לא יחרף לבבי מימי}} מענאה לם ינחרף ראיי ולא זאל ען הד'א אלאמר, לאן אול אלכלאם {{עברית|בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי}}. ומן מעני {{עברית|יחרף}} ענדי קולה {{עברית|שפחה נחרפת לאיש}} מג'אנס ללערבי, יעני מנחרפה. אי זאילה ען מלכיה' אלרק למלכיה' אלזוג'יה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ד: רצון}}
{{קו}}
{{אינדקס|ד)}} הוא שמו של הרצון: "{{עברית|וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי}}" {{הפניה|(ירמיה ג,טו)}}, "{{עברית|הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי}} [עִם לְבָבֶךָ]" {{הפניה|(מלכים־ב,י,טו)}}, כלומר: רצונך ביושר כרצוני. יש שהוא מושאל לה' במשמעות זו: "[וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן] {{עברית|כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה}}" {{הפניה|(שמואל־א ב,לה)}}, משמעותו: יעשה כרצוני. "[הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם] {{עברית|וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים}}" {{הפניה|(מלכים־א ט,ג)}} – השגחתי ורצוני.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלאראדה {{עברית|ונתתי לכם רועים כלבי, היש את לבבך ישר כאשר לבבי}}, אי אראדתך פי אלאסתקאמה כאראדתי. וקד יסתעאר ללה בחסב הד'א אלמעני, {{עברית|כאשר בלבבי ובנפשי יעשה}} מענאה יפעל בחסב אראדתי, {{עברית|והיו עיני ולבי שם כל הימים}} ענאיתי ואראדתי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ה: שכל}}
{{קו}}
{{אינדקס|ה)}} הוא שמו של השכל: "{{עברית|וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב}}" {{הפניה|(איוב יא,יב)}} – ישכיל. וכך "{{עברית|לֵב חָכָם לִימִינוֹ}}" {{הפניה|(קהלת י,ב)}} – שכלו בעניינים השלמים, וזה נפוץ. לפי המשמעות הזו הושאל לה' בכל מקום, כוונתי לכך שהוא מורה על השכל, מלבד חריגים שבהם הוא יכול להורות על הרצון, כל מקום לפי הקשרו. וכך "{{עברית|וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ}}" {{הפניה|(דברים ד,לט)}}, "{{עברית|וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ}}" {{הפניה|(ישעיה מד,יט)}} וכל מה שדומה לו – כל זה בחינת שכל, כמו שנאמר "{{עברית|וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת}}" {{הפניה|(דברים כט,ג)}}, בדומה ל"{{עברית|אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת}}" {{הפניה|(שם ד,לה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלעקל, {{עברית|ואיש נבוב ילבב}} יעקל, וכד'לך {{עברית|לב חכם לימינו}} עקלה פי אלאמור אלכאמלה, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א אלמעני אסתעיר ללה פי כל מוצ'ע אעני עלי אנה דאל עלי אלעקל, אלא אלשאד' פאנה קד ידל בה עלי אלאראדה, כל מוצ'ע בחסבה. וכד'לך {{עברית|והשבות אל לבבך, ולא ישיב אל לבו}} וכל מה שאבהה, כלה אעתבאר עקל, כמא קאל {{עברית|ולא נתן י"י לכם לב לדעת}}, מת'ל {{עברית|אתה הראת לדעת}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|"בכל לבבך" משמעו בכל כוחותיך}}
{{קו}}דבריו "{{עברית|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ}}" {{הפניה|(שם ו,ה)}} פירושם לדעתי: בכל כוחות לבך, כלומר כל כוחות הגוף, כי ראשית הכול הוא מן הלב. והכוונה היא שתעשה שהשגתו תהיה תכלית כל מעשיך, כפי שביארנו בפירוש ה{{עברית|משנה}} {{הפניה|(שמונה פרקים, פרק ה ועוד)}} וב{{עברית|משנה תורה}} {{הפניה|(דעות ג,ב ועוד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא קולה {{עברית|ואהבת את י"י אלהיך בכל לבבך}}, פאן שרחה ענדי בג'מיע קוי קלבך אעני קוי אלבדן כלהא, לאן מבדא אלג'מיע מן אלקלב, ואלגרץ' אנך תג'על גאיה' אפעאלך כלהא אדראכה כמא בינא פי שרח אל{{עברית|משנה}} ופי {{עברית|משנה תורה}}:</td>
</tr>
</table>