שינויים

'''אִעְתִקַאד''' – הַאֲמָנָה. מילה הנגזרת מן השורש עק"ד, שמשמעותו היסודית היא 'קשירה, כבילה, עקידה', ומשמעותה כאן: 'לחשוב היגד מסוים כמתאים למצב המציאות'.

מונחי תרגום חלופיים אפשריים הם "דעה" או "אמונה": התרגום "דעה" משקף טוב יותר את מהות השכנוע, וכן תרגם הרמב"ם את המילה "אעתקאד" הערבית (שנקט אותה ביחס להאמנה בקיום האל, במצוות עשה הראשונה בספר המצוות) במילה "לֵידַע" בעברית (משנה תורה, יסודי התורה א,א). אלא ש"אעתקאד" יכול לחול גם על טענה שלאמיתו של דבר היא שגויה (ורק המחזיק בה סבור שהיא אמיתית), ועל כן אי אפשר לנקוט לגביו את המונח "ידיעה", ושימוש בצורה "להיות בדעה" נראה מאולץ.

עם זאת, לצד השימוש במונח "האמנה", השתמשנו לצורך הנוחות גם בשם העצם "אמונה" ובפועל "להאמין", ועל הלומד לדעת שבדרך כלל המונח שבמקור הוא "אעתקאד", מלבד המקרים שצוינו על ידינו בפירוש כיוצאים מן הכלל. יש מקרים ספורים שבהם השתמשנו גם במונחים אחרים, כמו "לסבור", "להבין", "לייחס" ואף "לפרש" (ראו ב"י, מילון, עמ' 446), על פי ההקשר. מופעים אלה מצוינים במפורש להלן ברשימת היקרויות המונח.

א,לו3: "מי שמאמין ["אעתקד"] שראובן עומד, בזמן שהוא באמת יושב, אינו נוטה מן האמת כמי שמאמין שהאש נמצאת מתחת לאוויר, או שהמים מתחת לארץ, או שהארץ שטוחה, וכיוצא בזה".

'''חלק א''': פתיחה2, 11, 13–16; משלים5; סתירות12; א1; ה1; ט4; כא14, 15 ("תפרש"); כז4 ("שהוא מפרש"); כח5; מט6 ("מייחס","לייחס"); נ; נט4, 14 ("להבינו"); סב1 ("סבור") 3; עג4, 5 ("סבורים") 12, 24, 29 (שם גם: "האמונה"=אימאן). '''חלק ב''': א16; ב5; ו6; ח1, 3; יג1, 2, 5, 9, 10, 13; טז1, 4–5; כג4; כד8; כה2–5; כו2, 3; כז1, 3, 4; כט13, 29, 31; ל4, 29; לא2; לה5; מז7, 8.