שינויים

<td class="he">

{{כותרת משנה|פסוקי פתיחה}}

{{עברית|"הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי"}} {{הפניה|(תהילים קמג,ח)}}

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

1</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|מטרה א: ביאור מונחים רב-משמעיים במקרא}}

מטרתו הראשונה של חיבור זה היא ביאור משמעויות של מונחים המופיעים בספרי הנבואה. חלק מהמונחים האלה הם מונחים רב-משמעיים ("משותפים"), והבורים הבינו אותם רק כפי חלק מן המשמעויות של המונח הרב-משמעי. חלקם מושאלים, והם הבינו אותם גם כן במשמעות הראשונית שהושאלו ממנה. וחלקם מסופקים: לעתים ניתן לחשוב שהם נאמרים "בהסכמה" (=חלים על דברים בעלי תכונה מהותית משותפת) ולעתים ניתן לחשוב שהם רב-משמעיים.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

הד'ה אלמקאלה גרצ'הא אלאול תביין מעאני אסמא ג'את פי כתב אלנבוה. מן תלך אלאסמא אסמא משתרכה פחמלהא אלג'האל עלי בעץ' אלמעאני אלתי יקאל עליהא ד'לך אלאסם אלמשתרך. ומנהא מסתעארה פחמלוהא איצ'א עלי אלמעני אלאול אלד'י אסתעירת מנה. ומנהא משככה פתארה יט'ן בהא אנהא תקאל בתואטו, ותארה יט'ן בהא אנהא משתרכה.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

2</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|קהל היעד: המעולה הנבוך}}

אין מטרתו של חיבור זה להסביר את כולם להמון, ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד את מי שאינו מעיין אלא בידיעת התורה – וכוונתי (ב"ידיעת התורה" למובן המצומצם): הלכותיה, כי (באמת) מטרתו של חיבור זה כולו וכל מה שמסוגו היא ידיעת התורה לאמיתה – אלא מטרת החיבור הזה היא להעיר לאדם דתי שכבר נקבעה בנפשו והושגה בהַאֲמָנָתוֹ {{מונח|אעתקאד}} אמיתוּת תורתנו, והוא שלם בדתו ובמידותיו, ועיין במדעי הפילוסופים וידע את משמעויותיהם, והשכל האנושי משך והוביל אותו לשכון בהיכלו, אך עצרו בעדו פשטי ("נִגלוֹת") המקראות ומה שהבין או הסבירו לו אחרים מהמשמעויות הללו של המונחים הרב-משמעיים או המושאלים או המסופקים. וכך הוא נותר נבוך ונדהם: או שילך אחר שכלו וישליך את מה שלמד (בטעות) מן המונחים הללו, ויחשוב שהוא השליך (בכך) יסודות דתיים; או שיישאר עם מה שהבין מהם ולא יימשך אחר שכלו, ונמצא שהוא מפנה עורף אל שכלו ומתרחק ממנו. ויחד עם זאת יחשוב שהוא הביא על עצמו נזק ופגיעה בדתו (על ידי חקירתו השכלית), ויישאר עם האמונות {{מונח|אעתקאד}} הדמיוניות ההן, כשהוא מבוהל ומיוסר בגללן, ויהיה שרוי תמידית בכאב לב ובמבוכה קשה.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

וליס אלגרץ' בהד'ה אלמקאלה תפהים ג'מלתהא ללג'מהור ולא ללמבתדיין באלנט'ר, ולא תעלים מן לם ינט'ר גיר פי עלם אלשריעה אעני פקההא, אד' גרץ' הד'ה אלמקאלה כלהא וכל מא הו מן נמטהא הו עלם אלשריעה עלי אלחקיקה, בל גרץ' הד'ה אלמקאלה תנביה רג'ל דין קד אתצ'ע פי נפסה וחצל פי אעתקאדה צחה' שריעתנא והו כאמל פי דינה וכ'לקה, ונט'ר פי עלום אלפלאספה ועלם מעאניהא, וג'ד'בה אלעקל אלאנסאני וקאדה ליחלה פי מחלה, ועאקתה ט'ואהר אלשריעה ומא לם יזל יפהמה או יפהם איאה מן מעאני תלך אלאסמא אלמשתרכה או אלמסתעארה או אלמשככה, פיבקי פי חירה ודהשה, אמא אן ינקאד מע עקלה ויטרח מא עלמה מן תלך אלאסמא פיט'ן אנה אטרח קואעד אלשרע, או יבקי מע מא פהמה מנהא ולא ינג'ד'ב מע עקלה פיכון קד אסתדבר עקלה ויערץ' ענה, וירי מע ד'לך אנה ג'לב עליה אד'יה ופסאד פי דינה, ויבקי מע תלך אלאעתקאדאת אלכ'יאליה והו מנהא עלי וג'ל ווכ'אמה, פלא יזאל פי אלם קלב וחירה שדידה.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

3</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|מטרה ב: ביאורי משלי המקרא}}

חיבור זה כולל מטרה שנייה, והיא ביאור משלים חבויים מאוד, הכתובים בספרי הנביאים ולא נאמר במפורש שהם משל, ולבור ולמי שאינו שם לב נראה שהם כחיצוניותם ושאין להם תוך (=רובד פנימי). כאשר יתבונן בהם החכם באמת ויבין אותם כחיצוניותם, תיגרם לו גם כאן מבוכה קשה. אך כאשר נבאר לו את המשל הזה, או שנעיר את תשומת לבו שזהו משל, הוא ימצא את הדרך הנכונה וייחלץ מאותה מבוכה. לפיכך קראתי לחיבור זה "מורה הנבוכים".</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

ותצ'מנת הד'ה אלמקאלה גרצ'א ת'אניא, והו תביין אמת'אל כ'פיה ג'דא ג'את פי כתב אלאנביא ולם יצרח באנהא מת'ל, בל יבדו ללג'אהל ואלד'אהל אנהא עלי ט'אהרהא ולא באטן פיהא, פאד'א תאמלהא אלעאלם באלחקיקה וחמלהא עלי ט'אהרהא חדת'ת לה איצ'א חירה שדידה, פאד'א בינא לה ד'לך אלמת'ל או נבהנאה עלי כונה מת'לא אהתדי ותכ'לץ מן תלך אלחירה, ולד'לך סמית הד'ה אלמקאלה דלאלה' אלחאירין.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

4</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|שיטת ההוראה: מפתחות מפוזרים}}

איני אומר שהחיבור הזה פותר כל קושי למי שיבין אותו, אך אומַר שהוא פותר את רוב הקשיים ואת החמורים שבהם. ואל ידרוש ממני הנבון ואל יתלה תקוותיו שכאשר נזכיר עניין מסוים שאמצה את הדיון בו, או שכשנתחיל לבאר משמעות משל מן המשלים, נשלים את כל מה שנאמר במשל הזה. אלו דברים שחכם לא יוכל לעשות בשיחה אישית עם בן שיחו, וכל שכן לכתוב זאת בספר, לבל יהפוך למטרה לכל בור שחושבים שהוא חכם, שיירה בו את חיצי בורותו.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

ולסת אקולאן הד'ה אלמקאלה דאפעה לכל אשכאל למן פהמהא, בל אקול אנהא דאפעה לאכת'ר אלמשכלאת ואעט'מהא ולא יטלבני אלנביה ולא תתעלק אמאלה באנא אד'א ד'כרנא גרצ'א מא אנא נתממה, או אד'א שרענא פי תביין מעני מת'ל מן אלאמת'אל אנא נסתופי ג'מיע מא קיל פי ד'לך אלמת'ל, הד'א לא ימכן עאקלא פעלה בלסאנה למן יחאורה פכיף אן יצ'עה פי כתאב, לאן לא יציר הדפא לכל ג'אהל יט'ן בה אלעלם ירמי סהאם ג'הלה נחוה.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

6</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|הפיזיקה כסוד}}

דע שגם בדברים הטבעיים אין ללמד בפירוש חלק מעיקריהם כפי שהם. ידועים לך דבריהם {{עברית|ז"ל}}: "[אין דורשין...] {{עברית|ולא במעשה בראשית בשנים}}", ואילו ביאר מישהו את הדברים הללו כולם בספר הרי זה כאילו {{עברית|דרש}} לאלפי בני אדם. לפיכך גם עניינים אלה מופיעים בספרי הנבואה במשלים, וגם ה{{עברית|חכמים ז"ל}}, בעקבות המקרא, דיברו בהם בחידות ובמשלים. זאת משום שיש קשר הדוק בינם לבין מדע האלוהות, וגם הם סודות מסודות מדע האלוהות.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

ואעלם אן אלאמור אלטביעיה איצ'א לא ימכן אלתצריח בתעלים בעץ' מבאדיהא עלי מא הי עליה, וקד עלמת קולהם {{עברית|ז"ל ולא במעשה בראשית בשנים}}, ולו בין אחד תלך אלאמור כלהא פי כתאב לכאן קד {{עברית|דרש}} לאלאף מן אלנאס. ולד'לך ג'את תלך אלמעאני איצ'א פי כתב אלנבוה באמת'אל, ותכלמוא פיהא איצ'א אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} באלגאז ואמת'אל אקתפאא לאת'ר אלכתב, לאנהא אמור בינהא ובין אלעלם אלאלאהי ארתבאט עט'ים, והי איצ'א אסראר מן אסראר אלעלם אלאלאהי.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

7</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|משל הברקים: הדרך להתוודע לסודות}}

אל תחשוב שה{{עברית|סודות}} הגדולים האלה ידועים עד תכליתם וגמרם למישהו ממנו. אין הדבר כן; אלא לעתים האמת מציצה לנו כך שאנו חושבים אותה ליום, ושוב מסתירים אותה החומרים וההרגלים עד שנחזור להיות בלילה חשוך, כמעט כפי שהיינו בתחילה. וכך אנו דומים למי שמבריק עליו הברק פעם אחר פעם בלילה אפל מאוד.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

ולא תט'ן אן תלך אל{{עברית|סודות}} אלעט'ימה מעלומה אלי גאיתהא ונהאיתהא ענד אחד מנא, לא בל תארה ילוח לנא אלחק חתי נט'נה נהארא, ת'ם תכ'פיה אלמואד ואלעאדאת חתי נעוד פי ליל מבהם קריב ממא כנא אולא,</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

9</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|טבע ההברקות מופיע גם בלימוד לאחרים}}

דע שאם ירצה אחד מן השלמים, לפי דרגת שלמותו, להביע דבר ממה שהבין מאותם ה{{עברית|סודות}}, אם בפיו אם בעטו, לא יוכל להבהיר בשלמות וכסדר אפילו את המידה שהשיג, כמו שהוא יכול לעשות בשאר המדעים שהוראתם ידועה. אלא כאשר הוא מלמד לאחרים יקרה לו מה שקרה לו כשלימד את עצמו, כלומר שהדבר מתגלה ומציץ ושוב מסתתר; כאילו כך הוא טבע דבר זה, יהא גדול או קטון. לכן כאשר כיוון כל חכם אלוהי רבני (=תלמודי; או: אלוהי, כמילה נרדפת לקודמת) שהשיג את האמת, ללמד משהו מן הסוג הזה, לא דיבר בו אלא במשלים ובחידות. {{אינדקס|דרכי החכמים במשלים:}} {{אינדקס|א)}} הם הרבו במשלים וגיוונו אותם במיניהם ואף בסוגיהם, {{אינדקס|ב)}} וניסחו את רובם כך שהעניין שביקשו להסבירו נמצא בתחילת המשל או באמצעו או בסופו, אם לא הצליחו למצוא משל המתאים לנמשל מראשו עד סופו. {{אינדקס|ג)}} נוסף על כך, העניין שרצו ללמדו למי שילמדהו פוזר בין משלים רבים ורחוקים זה מזה, אף על פי שהוא עניין אחד. {{אינדקס|ד)}} עמום יותר הוא משל אחד המשמש בעצמו משל לעניינים שונים – ראשיתו מתאימה לנמשל אחד, וסופו לנמשל אחר. {{אינדקס|ה)}} יש שכל המשל משמש לשני עניינים הקרובים במין התחום המדעי הנדון.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

ואעלם אן מתי אראד אחד אלכאמלין בחסב דרג'ה' כמאלה אן יד'כר שיא ממא פהם מן הד'ה אל{{עברית|סודות}} אמא בפמה או בקלמה, פלא יסתטיע אן יוצ'ח ולו אלקדר אלד'י אדרכה איצ'אחא כאמלא בתרתיב כמא יפעל פי סאיר אלעלום אלמשהור תעלימהא, בל ידרכה פי תעלים גירה מא אצאבה פי תעלמה נפסה, אעני מן כון אלאמר יבדו וילוח ת'ם יכ'פי, כאן טביעה' הד'א אלאמר עט'ימה ונזרה הכד'א הי. ולד'לך למא קצד כל חכים אלאהי רבאני ד'ו חקיקה לתעלים שי מן הד'א אלפן, לם יתכלם פיה אלא באלאמת'אל ואלאלגאז, וכת'רוא אלאמת'אל וג'עלוהא מכ'תלפה באלנוע בל באלג'נס, וג'עלוא אכת'רהא יכון אלגרץ' אלמקצוד תפהימה פי אול אלמת'ל או פי וסטה או פי אכ'רה אד'א לם יוג'ד מת'אל יטאבק אלאמר אלמקצוד מן אולה אלי אכ'רה, וג'על אלמעני אלד'י יקצד אעלאמה למן יעלמה ואן כאן הו מעני ואחד בעינה מפרקא פי אמת'אל כת'ירה מתבאעדה. ואגמץ' מן הד'א כון אלמת'ל אלואחד בעינה מת'לא למעאני שתי יטאבק אול אלמת'ל מעני, ויטאבק אכ'רה מעני אכ'ר. וקד יכון כלה מת'לא למעניין מתקארבין פי נוע ד'לך אלעלם.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

11</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|פתיחת התורה במעשי בראשית באה במשל}}

הלוא תראה שכאשר רצה ה', יתעלה שמו, להשלימנו ולתקן את מצבי חברתנו במצוותיו המעשיות – דבר שאינו יכול להתבצע אלא אחרי אמונות {{מונח|אעתקאד}} שכליות שראשיתן השגתו יתעלה כפי יכולתנו, וזה אינו יכול להתקיים אלא בחכמת האלוהות; וחכמת האלוהות הזאת אינה יכולה להיות מושגת אלא אחרי חכמת הטבע, כי חכמת הטבע גובלת בחכמת האלוהות וקודמת לה בזמן הלימוד, כמו שהתבאר למעיין בכך – פתח מן הסיבה הזאת את ספרו יתעלה ב{{עברית|מעשה בראשית}}, שהוא חכמת הטבע כמו שביארנו.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

אלא תרי אן אללה תע' ד'כרה למא אראד תכמילנא ואצלאח אחואל אג'תמאעאתנא בשראיעה אלעמליה, אלתי לא יצח ד'לך אלא בעד אעתקאדאת עקליה אולהא אדראכה תעאלי חסב קדרתנא, אלד'י לא יצח ד'לך אלא באלעלם אלאלאהי, ולא יחצל ד'לך אלעלם אלאלאהי אלא בעד אלעלם אלטביעי, אד' אלעלם אלטביעי מתאכ'ם ללעלם אלאלאהי ומתקדם לה בזמאן אלתעלים כמא תבין למן נט'ר פי ד'לך, פלד'לך ג'על אפתתאח כתאבה תעאלי ב{{עברית|מעשה בראשית}} אלד'י הו אלעלם אלטביעי כמא בינא.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

13</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|התלבטות והכרעה בשיטת הכתיבה הראויה}}

כבר הבטחנו בפירוש ה{{עברית|משנה}} {{הפניה|(הקדמה לפרק חלק: סנהדרין י,א, עמ' קמ,קמג)}} שנבאר עניינים מופלאים {{מונח|גריב}} ב"ספר הנבואה" וב"ספר ההתאמה", והוא ספר שהבטחנו לבאר בו את כל הדברים המוקשים שב{{עברית|דרשות}}, שחיצוניותן רחוקה מאוד מן האמת וחורגת מן המושכל, והן כולן משלים. אך כאשר התחלנו לפני שנים רבות לכתוב את הספרים ההם, וחיברנו מהם משהו, לא היה טוב בעינינו מה שהתחלנו לבארו בדרך הזאת. משום שראינו שאם נישאר בדרך ההמשלה וההסתרה של מה שראוי להסתירו, לא נצא מן הכוונה הראשונה (=ההעלמה), וכאילו החלפנו פרט אחד בפרט אחר מאותו המין. ואם נבאר מה שראוי לבארו, אין זה ראוי להמון בני האדם, ואנחנו לא שאפנו אלא לבאר את משמעות ה{{עברית|דרשות}} ונגלות הנבואה להמון. כמו כן ראינו שאם יעיין בור מהמון אנשי התלמוד באותן ה{{עברית|דרשות}} לא יקשה לו דבר מהן, כי בעיני הבור הנבער, שאינו מכיר את טבע המציאות, הדברים הבלתי אפשריים יכולים להתקיים. ואילו איש המעלה השלם, כשיעיין בהן, לא יימלט מאחת משתי האפשרויות: או שיבין אותן כחיצוניותם {{מונח|ט'אהר}}, ויחשוב רע על האומר, וייחס לו בורות, ואין בכך הרס ליסודות האמונה {{מונח|אעתקאד}}; או שיניח שיש להן תוך, וכך נחלץ מכך וחשב טוב על האומר, בין אם התברר לו התוך של האמירה ובין לא התברר לו. אשר לעניין הנבואה וביאור דרגותיה ופירוש המְשלים בספרֶיה, הרי בחיבור הזה יתבאר הדבר באופן ביאור אחר.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

וקד כנא ועדנא פי שרח אל{{עברית|משנה}} באנא נבין מעאני גריבה פי כתאב אלנבוה ופי כתאב אלמטאבקה והו כתאב ועדנא אן נבין פיה משכלאת אל{{עברית|דרשות}} כלהא אלתי ט'ואהרהא מנאפיה ג'דא ללחק כ'ארג'ה ען אלמעקול והי כלהא אמת'אל, פלמא שרענא מנד' סנין עדידה פי תלך אלכתב ואלפנא מנהא שיא לם יחסן ענדנא מא נאשבנא תביינה עלי תלך אלטריקה, לאנא ראינא אנא אן בקינא עלי אלתמת'יל ואלאכ'פא למא ינבגי אכ'פאוה פמא נכון כ'רג'נא ען אלגרץ' אלאול וכאנא בדלנא שכ'צא בשכ'ץ מן נוע ואחד, ואן בינא מא ינבגי תביינה פד'לך לא יליק בג'מהור אלנאס ונחן אנמא רמנא אן נבין מעאני אל{{עברית|דרשות}} וט'ואהר אלנבוה ללג'מהור וראינא איצ'א אן תלך אל{{עברית|דרשות}} אן נט'רהא ג'אהל מן ג'מהור אלרבאנין פלא יצעב עליה מנהא שי, אד' לא יסתבעד אלג'אהל אלגבי אלערי ען מערפה' טביעה' אלוג'וד אלממתנעאת. ואן נט'רהא כאמל פאצ'ל פלא יכ'לו מן אחד אמרין, אמא אן יחמלהא עלי ט'אהרהא פיכון קד אסא אלט'נה באלקאיל ואסתג'הלה וליס פי ד'לך הד לקואעד אלאעתקאד, ואמא אן יג'על להא באטנא פקד תכ'לץ וחסן אלט'נה באלקאיל, תבין לה באטן ד'לך אלקול או לם יתבין. ואמא מעני אלנבוה ותביין מראתבהא ואיצ'אח אמת'אל כתבהא, פפי הד'ה אלמקאלה יתבין בנחו אכ'ר מן אלתביין.</td>

</tr>

<td class="para-num">

{{כותרת משנה|}}

15</td>

<td class="he">

{{כותרת משנה|ההכרעה על תוכן הספר}}

אך בחיבור זה אני מדבר עם מי שעסק בפילוסופיה, כמו שציינתי, ולמד מדעים אמיתיים, והוא מאמין בדברי התורה, נבוך לגבי משמעויותיהם, שהמונחים המסופקים והמשלים הביכוהו בהם.</td>

<td class="ar">

{{כותרת משנה|}}

אמא הד'ה אלמקאלה פכלאמי פיהא מע מן תפלסף כמא ד'כרת ועלם עלומא חקיקיה והו מעתקד ללאמור אלשרעיה חאיר פי מעאניהא אלתי חירת פיהא אלאסמא אלמשכלה ואלאמת'אל.</td>

</tr>