189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק ה}}
{{כותרת|גישה זהירה בחקירת הסוד}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|גישה זהירה למעשה בראשית ומעשה מרכבה}}
{{קו}}כאשר החל ראש הפילוסופים (=אריסטו) לחקור ולהביא ראיות על דברים נסתרים מאוד (על השמים ב, 12), התנצל ואמר דברים שעניינם הוא שאין ראוי שהמעיין בספריו ייחס לו באשר למה שחקר חוצפה או העזה והתפרצות לדבֵּר על מה שאין לו ידיעה בו, אלא ראוי שייחס זאת לשקידה ולהשתדלות ליצור ולהשיג אמונות {{מונח|אעתקאד}} נכונות כפי יכולת האדם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}למא אכ'ד' רייס אלפלאספה פי אלבחת' ואלאסתדלאל ען אמור גאמצ'ה ג'דא קאל מעתד'רא כלאמא מענאה אנה לא ינבגי לנאט'ר פי כתבה אן ינסבה פימא יבחת' ענה לקחה או תג'אסר ותהג'ם ללכלאם פי מא לא עלם לה בה, בל ינבגי אן ינסבה ללחרץ ואלאג'תהאד פי איג'אד ותחציל אעתקאדאת צחיחה חסב מקדרה' אלאנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">בדומה לכך נאמר אנחנו, שראוי לאדם שלא יתפרץ אל הדבר הגדול והנכבד הזה בעיון ראשון מבלי שיאמן את עצמו במדעים ובידיעות, ויתקן את מידותיו היטב, וימית את תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. רק כאשר ישיג הקדמות אמיתיות וודאיות וידע אותן, וידע את דרכי הסקת המסקנות {{מונח|קיאס}} והבאת הראיות, וידע את הדרכים להישמר מתעתועי הדעת {{מונח|ד'הן}} –אז ייגש לחקירה בעניין זה. אל-לו לעצור בדעה {{מונח|ראי}} הראשונה שתעלה בדעתו, ולא לשַלֵּח את מחשבותיו {{מונח|פכר}} תחילה ולהשליט אותן על השגת האלוה, אלא יבוש ויירא ויעצור עד שיתקדם בהדרגה.</td>
<td class="ar">וכד'לך נקול נחן אנה ינבגי ללאנסאן אן לא יתהג'ם להד'א אלאמר אלעט'ים אלג'ליל מן אול והלה דון אן ירוץ' נפסה פי אלעלום ואלמעארף, ויהד'ב אכ'לאקה חק אלתהד'יב, ויקתל שהואתה ותשוקאתה אלכ'יאליה. פאד'א חצל מקדמאת חקיקיה יקיניה ועלמהא, ועלם קואנין אלקיאס ואלאסתדלאל, ועלם וג'וה אלתחפט' מן אגאליט אלד'הן, חיניד' יקדם ללבחת' פי הד'א אלמעני. ולא יקטע באול ראי יקע לה, ולא ימד אפכארה אולא ויסלטהא נחו אדראך אלאלאה, בל יסתחי ויכף ויקף חתי יסתנהץ' אולא אולא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הצלחת משה וכישלון אצילי בני ישראל}}
{{קו}}על עניין זה נאמר: "{{עברית|וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שמות ג,ו)}}, נוסף על מה שעולה מחיצוניות {{מונח|ט'אהר}} הדברים, שהוא התיירא מהביט אל האור המתגלה; לא שהעיניים יכולות להשיג את האלוה, יתעלה מאוד מאוד על כל חסרון. ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום על כך, והאציל עליו מנעמו וטובו מה שחייב לומר עליו לבסוף: "{{עברית|וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט}}" {{הפניה|(במדבר יב,ח)}}, וה{{עברית|חכמים ז"ל}} {{הפניה|(בבלי ברכות ז,א)}} אמרו שזהו שכר על כך שהוא {{עברית|הסתיר פניו}} בתחילה {{עברית|מהביט אל האלהים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וען הד'א אלמעני קיל {{עברית|ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים}}, מצ'אף אלי מא ידל עליה אלט'אהר מן כ'ופה מן נט'ר אלנור אלמתג'לי, לא אן אלאלאה{{קו}}תדרכה אלאעין תעאלי ען כל נקץ עלוא כבירא, וחמד לה עליה אלסלאם ד'לך, ואפאץ' עליה תעאלי מן ג'ודה וכ'ירה מא אוג'ב לה אן קיל פיה אכ'ירא {{עברית|ותמונת י"י יביט}}, ודכרוא אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אן ד'לך ג'זא לכונה {{עברית|הסתיר פניו}} אולא {{עברית|מהביט אל האלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ואילו {{עברית|אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{הפניה|(שמות כד,יא)}} התפרצו ושילחו את מחשבותיהם {{מונח|פכרה}}; הם השיגו, אך השגה שאינה שלמה, ולכן נאמר עליהם: "{{עברית|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו [}}כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"] {{הפניה|(שם,י)}}. לא נאמר "{{עברית|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}}" ותו לא, כי מטרת הדברים אינה אלא למתוח ביקורת על ראייתם, לא לתאר כיצד ראו. ומכיוון שאכן ביקר את צורת השגתם, שהייתה בה הגשמה, כמחויב מכך שהתפרצו לפני שהיו שלמים – הם התחייבו {{עברית|כליה}}. (משה רבנו) עליו השלום לימד עליהם זכות, ונעזבו עד שנשרפו ב{{עברית|תבערה}}, ונשרפו {{עברית|נדב ואביהוא}} ב{{עברית|אהל מועד}} כמו שנאמר במסורת הנכונה.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|אצילי בני ישראל}} פאנהם תהג'מוא ומדוא אפכארהם ואדרכוא לכן אדראכא ליס בכאמל, ולד'לך קאל ענהם {{עברית|ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו'}} ולם יקל {{עברית|ויראו}} {{עברית|את אלהי ישראל}} פקט, אד' מערץ' אלקול אנמא הו פי אלאנתקאד עליהם רויתהם לא פי וצף כיף ראוא, פאד'א אנמא אנתקד עליהם צורה' אדראכהם אלתי צ'מנהא מן אלג'סמאניה מא צ'מן, אוג'ב ד'לך תהג'מהם קבל כמאלהם, ואסתחקוא אל{{עברית|כליה}}, ושפע פיהם עליה אלסלאם פאמהלוא אלי אן אחתרקוא פי {{עברית|תבערה}}, ואחתרק {{עברית|נדב ואביהוא}} פי {{עברית|אהל מועד}} עלי מא ג'א בה אלנקל אלצחיח.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מסקנות ותוצאות}}
{{קו}}ואם כך היה לגביהם, כל שכן לגבינו אנחנו הנחותים ומי שלמטה מאתנו, שראוי לו שיכוון (עצמו) ויתעסק {{אינדקס|א)}} בהשלמת הלימודים המכינים, {{אינדקס|ב)}} ורכישת ההקדמות המטהרות את ההשגה מטומאתה, שהיא הטעויות, ואז ייגש להתבונן בכבוד הקודש האלוהי, "{{עברית|וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'}}" {{הפניה|(שמות יט,כב)}}. וכבר ציווה {{עברית|שלמה}} להישמר מאוד כאשר ישאף האדם להגיע לדרגה הזו, ואמר במשל ובאזהרה: "{{עברית|שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(קהלת ד,יז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד'א כאן הד'א פי חק אולאיך, פנאהיך פי חקנא נחן אלאדואן ומן דוננא, אנה ינבגי לה אן יקצד וישתגל בתכמיל אלתוטיאת ותחציל אלמקדמאת אלמטהרה ללאדראך מן נג'אסתה אלתי הי אלגלטאת, וחיניד' יתקדם ללחט' אלחצ'רה אלקדיסיה אלאלאהיה, {{עברית|וגם הכהנים הנגשים אל י"י יתקדשו פן יפרץ בהם י"י}}. וקד אמר {{עברית|שלמה}} באלתחפט' אלעט'ים ענד מא ירום אלאנסאן אלוצול להד'ה אלדרג'ה וקאל ממת'לא ומחד'רא {{עברית|שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">אחזור להשלים את מה שהתחלנו לבאר, ואומר שיחד עם התקלות שחלו בהשגתם של {{עברית|אצילי בני ישראל}}, גם מעשיהם התבלבלו בשל כך, והם נטו אל הדברים הגופניים בשל השתבשות ההשגה, ולכן נאמר "{{עברית|וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ}}" {{הפניה|(שמות כד,יא)}}. אשר לסוף הפסוק {{הפניה|(לעיל פסקה 4)}} "{{עברית|וְתַחַת רַגְלָיו}} {{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}} {{עברית|[}}וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר]" {{הפניה|(שם,י)}} – דבר זה עוד יתבאר בכמה מפרקי חיבור זה {{הפניה|(א,כח; ב,כו; ג,ד)}}.</td>
<td class="ar">וארג'ע אלי תמאם מא נאשבנא ביאנה, ואקול, אן {{עברית|אצילי בני ישראל}} מע מא אעתראהם פי אדראכהם מן אלעת'ראת, אצ'טרבת איצ'א מן אג'ל ד'לך אפעאלהם ומאלוא נחו אלאמור אלבדניה לאכ'תלאל אלאדראך, ולד'לך קאל {{עברית|ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו}}. אמא תמאם אלקול והו קולה {{עברית|ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו'}} פסיבין פי בעץ' פצול הד'ה אלמקאלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום ואפשרות למשמעות כפולה}}
{{קו}}כל המטרה שכיוַנּו אליה היא שכל "{{עברית|ראיה}}" או "{{עברית|חזיה}}" או "{{עברית|הבטה}}" שנאמרה בעניין הזה היא השגה שכלית ולא ראיית עין, משום שאין הוא יתעלה מצוי שחוש הראות יכול להשיג אותו. ואם ירצה אחד מהמתרשלים שלא להגיע לאותה דרגה שאנו שואפים להעלותו אליה, ויבין את כל הביטויים האלה שנאמרו בעניין הזה כמורים על השגות חושיות של אורות נבראים, מלאכים או אחרים, אין בזה נזק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואלקצד כלה אלד'י קצדנאה הו אן כל {{עברית|ראיה}} או {{עברית|חזיה}} או {{עברית|הבטה}} ג'את פי הד'א אלמעני הי אדראך עקלי לא רויה' עין, אד' ליס הו תעאלי מוג'ודא תדרכה אלאבצאר פאן אראד אחד אלמקצרין אן לא יצל להד'ה אלדרג'ה אלתי נרום בה טלועהא, וג'על הד'ה אלאלפאט' כלהא אלתי ג'את פי הד'א אלמעני דאלה עלי אדראכאת חסיה לאנואר מכ'לוקה, אמא מלאיכה או גירהא, פלא צ'יר פי ד'לך:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|גישה זהירה בחקירת הסוד}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|גישה זהירה למעשה בראשית ומעשה מרכבה}}
{{קו}}כאשר החל ראש הפילוסופים (=אריסטו) לחקור ולהביא ראיות על דברים נסתרים מאוד (על השמים ב, 12), התנצל ואמר דברים שעניינם הוא שאין ראוי שהמעיין בספריו ייחס לו באשר למה שחקר חוצפה או העזה והתפרצות לדבֵּר על מה שאין לו ידיעה בו, אלא ראוי שייחס זאת לשקידה ולהשתדלות ליצור ולהשיג אמונות {{מונח|אעתקאד}} נכונות כפי יכולת האדם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}למא אכ'ד' רייס אלפלאספה פי אלבחת' ואלאסתדלאל ען אמור גאמצ'ה ג'דא קאל מעתד'רא כלאמא מענאה אנה לא ינבגי לנאט'ר פי כתבה אן ינסבה פימא יבחת' ענה לקחה או תג'אסר ותהג'ם ללכלאם פי מא לא עלם לה בה, בל ינבגי אן ינסבה ללחרץ ואלאג'תהאד פי איג'אד ותחציל אעתקאדאת צחיחה חסב מקדרה' אלאנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">בדומה לכך נאמר אנחנו, שראוי לאדם שלא יתפרץ אל הדבר הגדול והנכבד הזה בעיון ראשון מבלי שיאמן את עצמו במדעים ובידיעות, ויתקן את מידותיו היטב, וימית את תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. רק כאשר ישיג הקדמות אמיתיות וודאיות וידע אותן, וידע את דרכי הסקת המסקנות {{מונח|קיאס}} והבאת הראיות, וידע את הדרכים להישמר מתעתועי הדעת {{מונח|ד'הן}} –אז ייגש לחקירה בעניין זה. אל-לו לעצור בדעה {{מונח|ראי}} הראשונה שתעלה בדעתו, ולא לשַלֵּח את מחשבותיו {{מונח|פכר}} תחילה ולהשליט אותן על השגת האלוה, אלא יבוש ויירא ויעצור עד שיתקדם בהדרגה.</td>
<td class="ar">וכד'לך נקול נחן אנה ינבגי ללאנסאן אן לא יתהג'ם להד'א אלאמר אלעט'ים אלג'ליל מן אול והלה דון אן ירוץ' נפסה פי אלעלום ואלמעארף, ויהד'ב אכ'לאקה חק אלתהד'יב, ויקתל שהואתה ותשוקאתה אלכ'יאליה. פאד'א חצל מקדמאת חקיקיה יקיניה ועלמהא, ועלם קואנין אלקיאס ואלאסתדלאל, ועלם וג'וה אלתחפט' מן אגאליט אלד'הן, חיניד' יקדם ללבחת' פי הד'א אלמעני. ולא יקטע באול ראי יקע לה, ולא ימד אפכארה אולא ויסלטהא נחו אדראך אלאלאה, בל יסתחי ויכף ויקף חתי יסתנהץ' אולא אולא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הצלחת משה וכישלון אצילי בני ישראל}}
{{קו}}על עניין זה נאמר: "{{עברית|וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שמות ג,ו)}}, נוסף על מה שעולה מחיצוניות {{מונח|ט'אהר}} הדברים, שהוא התיירא מהביט אל האור המתגלה; לא שהעיניים יכולות להשיג את האלוה, יתעלה מאוד מאוד על כל חסרון. ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום על כך, והאציל עליו מנעמו וטובו מה שחייב לומר עליו לבסוף: "{{עברית|וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט}}" {{הפניה|(במדבר יב,ח)}}, וה{{עברית|חכמים ז"ל}} {{הפניה|(בבלי ברכות ז,א)}} אמרו שזהו שכר על כך שהוא {{עברית|הסתיר פניו}} בתחילה {{עברית|מהביט אל האלהים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וען הד'א אלמעני קיל {{עברית|ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים}}, מצ'אף אלי מא ידל עליה אלט'אהר מן כ'ופה מן נט'ר אלנור אלמתג'לי, לא אן אלאלאה{{קו}}תדרכה אלאעין תעאלי ען כל נקץ עלוא כבירא, וחמד לה עליה אלסלאם ד'לך, ואפאץ' עליה תעאלי מן ג'ודה וכ'ירה מא אוג'ב לה אן קיל פיה אכ'ירא {{עברית|ותמונת י"י יביט}}, ודכרוא אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אן ד'לך ג'זא לכונה {{עברית|הסתיר פניו}} אולא {{עברית|מהביט אל האלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ואילו {{עברית|אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{הפניה|(שמות כד,יא)}} התפרצו ושילחו את מחשבותיהם {{מונח|פכרה}}; הם השיגו, אך השגה שאינה שלמה, ולכן נאמר עליהם: "{{עברית|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו [}}כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"] {{הפניה|(שם,י)}}. לא נאמר "{{עברית|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}}" ותו לא, כי מטרת הדברים אינה אלא למתוח ביקורת על ראייתם, לא לתאר כיצד ראו. ומכיוון שאכן ביקר את צורת השגתם, שהייתה בה הגשמה, כמחויב מכך שהתפרצו לפני שהיו שלמים – הם התחייבו {{עברית|כליה}}. (משה רבנו) עליו השלום לימד עליהם זכות, ונעזבו עד שנשרפו ב{{עברית|תבערה}}, ונשרפו {{עברית|נדב ואביהוא}} ב{{עברית|אהל מועד}} כמו שנאמר במסורת הנכונה.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|אצילי בני ישראל}} פאנהם תהג'מוא ומדוא אפכארהם ואדרכוא לכן אדראכא ליס בכאמל, ולד'לך קאל ענהם {{עברית|ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו'}} ולם יקל {{עברית|ויראו}} {{עברית|את אלהי ישראל}} פקט, אד' מערץ' אלקול אנמא הו פי אלאנתקאד עליהם רויתהם לא פי וצף כיף ראוא, פאד'א אנמא אנתקד עליהם צורה' אדראכהם אלתי צ'מנהא מן אלג'סמאניה מא צ'מן, אוג'ב ד'לך תהג'מהם קבל כמאלהם, ואסתחקוא אל{{עברית|כליה}}, ושפע פיהם עליה אלסלאם פאמהלוא אלי אן אחתרקוא פי {{עברית|תבערה}}, ואחתרק {{עברית|נדב ואביהוא}} פי {{עברית|אהל מועד}} עלי מא ג'א בה אלנקל אלצחיח.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מסקנות ותוצאות}}
{{קו}}ואם כך היה לגביהם, כל שכן לגבינו אנחנו הנחותים ומי שלמטה מאתנו, שראוי לו שיכוון (עצמו) ויתעסק {{אינדקס|א)}} בהשלמת הלימודים המכינים, {{אינדקס|ב)}} ורכישת ההקדמות המטהרות את ההשגה מטומאתה, שהיא הטעויות, ואז ייגש להתבונן בכבוד הקודש האלוהי, "{{עברית|וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'}}" {{הפניה|(שמות יט,כב)}}. וכבר ציווה {{עברית|שלמה}} להישמר מאוד כאשר ישאף האדם להגיע לדרגה הזו, ואמר במשל ובאזהרה: "{{עברית|שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים}}" {{הפניה|(קהלת ד,יז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד'א כאן הד'א פי חק אולאיך, פנאהיך פי חקנא נחן אלאדואן ומן דוננא, אנה ינבגי לה אן יקצד וישתגל בתכמיל אלתוטיאת ותחציל אלמקדמאת אלמטהרה ללאדראך מן נג'אסתה אלתי הי אלגלטאת, וחיניד' יתקדם ללחט' אלחצ'רה אלקדיסיה אלאלאהיה, {{עברית|וגם הכהנים הנגשים אל י"י יתקדשו פן יפרץ בהם י"י}}. וקד אמר {{עברית|שלמה}} באלתחפט' אלעט'ים ענד מא ירום אלאנסאן אלוצול להד'ה אלדרג'ה וקאל ממת'לא ומחד'רא {{עברית|שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">אחזור להשלים את מה שהתחלנו לבאר, ואומר שיחד עם התקלות שחלו בהשגתם של {{עברית|אצילי בני ישראל}}, גם מעשיהם התבלבלו בשל כך, והם נטו אל הדברים הגופניים בשל השתבשות ההשגה, ולכן נאמר "{{עברית|וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ}}" {{הפניה|(שמות כד,יא)}}. אשר לסוף הפסוק {{הפניה|(לעיל פסקה 4)}} "{{עברית|וְתַחַת רַגְלָיו}} {{עברית|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}} {{עברית|[}}וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר]" {{הפניה|(שם,י)}} – דבר זה עוד יתבאר בכמה מפרקי חיבור זה {{הפניה|(א,כח; ב,כו; ג,ד)}}.</td>
<td class="ar">וארג'ע אלי תמאם מא נאשבנא ביאנה, ואקול, אן {{עברית|אצילי בני ישראל}} מע מא אעתראהם פי אדראכהם מן אלעת'ראת, אצ'טרבת איצ'א מן אג'ל ד'לך אפעאלהם ומאלוא נחו אלאמור אלבדניה לאכ'תלאל אלאדראך, ולד'לך קאל {{עברית|ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו}}. אמא תמאם אלקול והו קולה {{עברית|ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו'}} פסיבין פי בעץ' פצול הד'ה אלמקאלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום ואפשרות למשמעות כפולה}}
{{קו}}כל המטרה שכיוַנּו אליה היא שכל "{{עברית|ראיה}}" או "{{עברית|חזיה}}" או "{{עברית|הבטה}}" שנאמרה בעניין הזה היא השגה שכלית ולא ראיית עין, משום שאין הוא יתעלה מצוי שחוש הראות יכול להשיג אותו. ואם ירצה אחד מהמתרשלים שלא להגיע לאותה דרגה שאנו שואפים להעלותו אליה, ויבין את כל הביטויים האלה שנאמרו בעניין הזה כמורים על השגות חושיות של אורות נבראים, מלאכים או אחרים, אין בזה נזק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואלקצד כלה אלד'י קצדנאה הו אן כל {{עברית|ראיה}} או {{עברית|חזיה}} או {{עברית|הבטה}} ג'את פי הד'א אלמעני הי אדראך עקלי לא רויה' עין, אד' ליס הו תעאלי מוג'ודא תדרכה אלאבצאר פאן אראד אחד אלמקצרין אן לא יצל להד'ה אלדרג'ה אלתי נרום בה טלועהא, וג'על הד'ה אלאלפאט' כלהא אלתי ג'את פי הד'א אלמעני דאלה עלי אדראכאת חסיה לאנואר מכ'לוקה, אמא מלאיכה או גירהא, פלא צ'יר פי ד'לך:</td>
</tr>
</table>