189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק ז}}
{{כותרת|המונח ילד}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חמש משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|יָלַד}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} מובן המילה הזו ידוע, והוא הלידה: "{{עברית|וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים}}" {{הפניה|(דברים כא,טו)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} לאחר מכן הושאל הביטוי הזה ליצירת הדברים הטבעיים: "{{עברית|בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ}}" {{הפניה|(תהילים צ,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} והושאל גם כן למשמעות הצמחת הארץ מה שהיא מצמיחה, בדימוי ללידה: "[הַגֶּשֶׁם... הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ] {{עברית|וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ}}" {{הפניה|(ישעיה נה,י)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} והושאל גם כן למאורעות המתחדשים בזמן, כאילו הם דברים שנולדו: "{{עברית|כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם}}" {{הפניה|(משלי כז,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|ילד}}. אלמעני אלמפהום מן הד'ה אלכלמה מעלום והו אלולאדה, {{עברית|וילדו לו בנים}}. ת'ם אסתעיר הד'א אללפט' לאיג'אד אלאמור אלטביעיה {{עברית|בטרם הרים ילדו}}. ואסתעיר איצ'א למעני אנבאת אלארץ' מא תנבת תשביהא באלולאדה {{עברית|והולידה והצמיחה}}. ואסתעיר איצ'א לחואדת' אלזמאן כאנהא אמור ולדת {{עברית|כי לא תדע מה ילד יום}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ה)}} כן הושאל המונח לחידושי המחשבות {{מונח|פכרה}}, ולדעות {{מונח|ראי}} ולשיטות שהן מחייבות, כמו שנאמר: "{{עברית|וְיָלַד שָׁקֶר}}" {{הפניה|(תהילים ז,טו)}}. וכך נאמר: "{{עברית|וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ}}" {{הפניה|(ישעיה ב,ו)}} – (בני ישראל) מסתפקים בדעותיהם {{מונח|ראי}} (של הגוים), כמו שאמר {{עברית|יונתן בן עוזיאל}} עליו השלום בביאור {{מונח|שרח}} הדברים: "{{עברית|וּבְנִימוֹסֵי עַמְמַיָּא אָזְלִין}}" (=ובחוקות הגויים הם הולכים). בהתאם למשמעות הזו, מי שלימד אדם דבר-מה והקנה לו דעה, הוא כאילו הוליד את האיש ההוא באשר הוא בעליה של אותה דעה. ולפי המשמעות הזו נקראו תלמידי הנביאים "{{עברית|בני הנביאים}}", כמו שנבאר לגבי רב-משמעיות המונח "{{עברית|בן}}".</td>
<td class="ar">ואסתעיר ד'לך איצ'א לחואדת' אלאפכאר ומא תוג'בה מן אלארא ואלמד'אהב כמא קאל {{עברית|וילד שקר}}, ומנה קיל {{עברית|ובילדי נכרים ישפיקו}}, יג'תזיון באראיהם, כמא קאל {{עברית|יונתן בן עוזיאל}} ע"אס פי שרח ד'לך {{עברית|ובנימוסי עממיא אזלין}}. פעלי הד'א אלמעני מן עלם שכ'צא אמרא מא ואפאדה ראיא פכאנה אולד ד'לך אלשכ'ץ מן חית' הו ד'ו ד'לך אלראי, ובהד'א אלמעני תסמוא תלאמיד' אלאנביא {{עברית|בני הנביאים}} כמא סנבין פי אשתראך אסמיה' {{עברית|בן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ללדת אדם, לממש את הצלם}}
{{קו}}בהשאלה הזו נאמר לגבי {{עברית|אדם}}: "{{עברית|וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}} [וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת]" {{הפניה|(בראשית ה,ג)}}. כבר הסברנו לך {{הפניה|(א,א)}} מה משמעות {{עברית|צלם אדם ודמותו}}. נמצא כי כל אלה שנולדו לו לפני כן לא השיגו את הצורה האנושית באמת, שהיא {{עברית|צלם אדם ודמותו}} שנאמר עליה {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}. ואילו {{עברית|שת}}, כיוון שלימד אותו (אדם הראשון) ונטע בו בינה והרי נשלם בשלמות האנושית, נאמר עליו: "{{עברית|וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}}" {{הפניה|(בראשית ה,ג)}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובהד'ה אלאסתעארה קיל פי {{עברית|אדם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו}}, וקד תקדם לך מעני {{עברית|צלם אדם ודמותו}} מא הי, פכל מן תקדמה מן אלאולאד לם תחצל להם אלצורה אלאנסאניה באלחקיקה אלתי הי {{עברית|צלם אדם ודמותו}} אלמקול{{קו}}ענהא {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, אמא {{עברית|שת}} פלמא עלמה ופהמה פכמל אלכמאל אלאנסאני קיל פיה {{עברית|ויולד בדמותו כצלמו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ללדת שד, חיקוי אדם}}
{{קו}}יודע אתה שכל מי שלא השיג אותה צורה שביארנו את עניינה, אינו אדם אלא בעל חיים בעל תבנית אדם ומתארו, אלא שיש לו יכולת לגרום מיני נזק ולחולל רעות, יכולת שאין לשאר בעלי החיים. כי כושר-החשיבה {{מונח|פכרה}} ושיקול הדעת {{מונח|רויה}} שהיו לו ונועדו להשגת השלמות שאליה אין הוא מגיע, משתמש הוא בהם לצורך תחבולות שונות הגורמות לרעות ולהולדת נזקים. והרי הוא כמו דבר הדומה לאדם או מחקה אותו. וכך היו ילדי {{עברית|אדם}} הקודמים ל{{עברית|שת}}. אמרו ב{{עברית|מדרש}}: "{{עברית|כל אותן מאה ושלשים שנה שהיה אדם נזוף בהן}}, {{עברית|היה מוליד רוחות}}", כלומר {{עברית|שדים}}. וכאשר נעשה רצוי (לפני ה') הוליד את הדומה לו, כלומר {{עברית|בדמותו כצלמו}}, וזהו שנאמר: "{{עברית|וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת אן כל מן לם תחצל לה הד'ה אלצורה אלתי בינא מענאהא פאנה ליס הו אנסאנא בל חיואנא עלי שכל אלאנסאן ותכ'טיטה, לכן לה קדרה עלי אנואע אלאד'יאת ואחדאת' אלשרור מא ליס לסאיר אלחיואן, אד' אלפכרה ואלרויה אלתי כאנת לה מעדה לחצול אלכמאל אלד'י לם יחצל יצרפהא פי אנואע אלחיל אלמוג'בה ללשרור ותוליד אלאד'יאת, פכאנה שי ישבה אלאנסאן או יחאכיה, והכד'א כאנוא אולאד {{עברית|אדם}} אלמתקדמון ל{{עברית|שת}}, וקאלוא פי אל{{עברית|מדרש כל אותן מאה ושלשים שנה שהיה אדם נזוף בהן היה מוליד רוחות}}, יענון {{עברית|שדים}}, פלמא רצ'י ענה אולד שבהה אעני {{עברית|בדמותו כצלמו}} והו קולה {{עברית|ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו}}:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח ילד}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חמש משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|יָלַד}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} מובן המילה הזו ידוע, והוא הלידה: "{{עברית|וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים}}" {{הפניה|(דברים כא,טו)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} לאחר מכן הושאל הביטוי הזה ליצירת הדברים הטבעיים: "{{עברית|בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ}}" {{הפניה|(תהילים צ,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} והושאל גם כן למשמעות הצמחת הארץ מה שהיא מצמיחה, בדימוי ללידה: "[הַגֶּשֶׁם... הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ] {{עברית|וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ}}" {{הפניה|(ישעיה נה,י)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} והושאל גם כן למאורעות המתחדשים בזמן, כאילו הם דברים שנולדו: "{{עברית|כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם}}" {{הפניה|(משלי כז,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|ילד}}. אלמעני אלמפהום מן הד'ה אלכלמה מעלום והו אלולאדה, {{עברית|וילדו לו בנים}}. ת'ם אסתעיר הד'א אללפט' לאיג'אד אלאמור אלטביעיה {{עברית|בטרם הרים ילדו}}. ואסתעיר איצ'א למעני אנבאת אלארץ' מא תנבת תשביהא באלולאדה {{עברית|והולידה והצמיחה}}. ואסתעיר איצ'א לחואדת' אלזמאן כאנהא אמור ולדת {{עברית|כי לא תדע מה ילד יום}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ה)}} כן הושאל המונח לחידושי המחשבות {{מונח|פכרה}}, ולדעות {{מונח|ראי}} ולשיטות שהן מחייבות, כמו שנאמר: "{{עברית|וְיָלַד שָׁקֶר}}" {{הפניה|(תהילים ז,טו)}}. וכך נאמר: "{{עברית|וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ}}" {{הפניה|(ישעיה ב,ו)}} – (בני ישראל) מסתפקים בדעותיהם {{מונח|ראי}} (של הגוים), כמו שאמר {{עברית|יונתן בן עוזיאל}} עליו השלום בביאור {{מונח|שרח}} הדברים: "{{עברית|וּבְנִימוֹסֵי עַמְמַיָּא אָזְלִין}}" (=ובחוקות הגויים הם הולכים). בהתאם למשמעות הזו, מי שלימד אדם דבר-מה והקנה לו דעה, הוא כאילו הוליד את האיש ההוא באשר הוא בעליה של אותה דעה. ולפי המשמעות הזו נקראו תלמידי הנביאים "{{עברית|בני הנביאים}}", כמו שנבאר לגבי רב-משמעיות המונח "{{עברית|בן}}".</td>
<td class="ar">ואסתעיר ד'לך איצ'א לחואדת' אלאפכאר ומא תוג'בה מן אלארא ואלמד'אהב כמא קאל {{עברית|וילד שקר}}, ומנה קיל {{עברית|ובילדי נכרים ישפיקו}}, יג'תזיון באראיהם, כמא קאל {{עברית|יונתן בן עוזיאל}} ע"אס פי שרח ד'לך {{עברית|ובנימוסי עממיא אזלין}}. פעלי הד'א אלמעני מן עלם שכ'צא אמרא מא ואפאדה ראיא פכאנה אולד ד'לך אלשכ'ץ מן חית' הו ד'ו ד'לך אלראי, ובהד'א אלמעני תסמוא תלאמיד' אלאנביא {{עברית|בני הנביאים}} כמא סנבין פי אשתראך אסמיה' {{עברית|בן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ללדת אדם, לממש את הצלם}}
{{קו}}בהשאלה הזו נאמר לגבי {{עברית|אדם}}: "{{עברית|וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}} [וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת]" {{הפניה|(בראשית ה,ג)}}. כבר הסברנו לך {{הפניה|(א,א)}} מה משמעות {{עברית|צלם אדם ודמותו}}. נמצא כי כל אלה שנולדו לו לפני כן לא השיגו את הצורה האנושית באמת, שהיא {{עברית|צלם אדם ודמותו}} שנאמר עליה {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}. ואילו {{עברית|שת}}, כיוון שלימד אותו (אדם הראשון) ונטע בו בינה והרי נשלם בשלמות האנושית, נאמר עליו: "{{עברית|וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}}" {{הפניה|(בראשית ה,ג)}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובהד'ה אלאסתעארה קיל פי {{עברית|אדם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו}}, וקד תקדם לך מעני {{עברית|צלם אדם ודמותו}} מא הי, פכל מן תקדמה מן אלאולאד לם תחצל להם אלצורה אלאנסאניה באלחקיקה אלתי הי {{עברית|צלם אדם ודמותו}} אלמקול{{קו}}ענהא {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, אמא {{עברית|שת}} פלמא עלמה ופהמה פכמל אלכמאל אלאנסאני קיל פיה {{עברית|ויולד בדמותו כצלמו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ללדת שד, חיקוי אדם}}
{{קו}}יודע אתה שכל מי שלא השיג אותה צורה שביארנו את עניינה, אינו אדם אלא בעל חיים בעל תבנית אדם ומתארו, אלא שיש לו יכולת לגרום מיני נזק ולחולל רעות, יכולת שאין לשאר בעלי החיים. כי כושר-החשיבה {{מונח|פכרה}} ושיקול הדעת {{מונח|רויה}} שהיו לו ונועדו להשגת השלמות שאליה אין הוא מגיע, משתמש הוא בהם לצורך תחבולות שונות הגורמות לרעות ולהולדת נזקים. והרי הוא כמו דבר הדומה לאדם או מחקה אותו. וכך היו ילדי {{עברית|אדם}} הקודמים ל{{עברית|שת}}. אמרו ב{{עברית|מדרש}}: "{{עברית|כל אותן מאה ושלשים שנה שהיה אדם נזוף בהן}}, {{עברית|היה מוליד רוחות}}", כלומר {{עברית|שדים}}. וכאשר נעשה רצוי (לפני ה') הוליד את הדומה לו, כלומר {{עברית|בדמותו כצלמו}}, וזהו שנאמר: "{{עברית|וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת אן כל מן לם תחצל לה הד'ה אלצורה אלתי בינא מענאהא פאנה ליס הו אנסאנא בל חיואנא עלי שכל אלאנסאן ותכ'טיטה, לכן לה קדרה עלי אנואע אלאד'יאת ואחדאת' אלשרור מא ליס לסאיר אלחיואן, אד' אלפכרה ואלרויה אלתי כאנת לה מעדה לחצול אלכמאל אלד'י לם יחצל יצרפהא פי אנואע אלחיל אלמוג'בה ללשרור ותוליד אלאד'יאת, פכאנה שי ישבה אלאנסאן או יחאכיה, והכד'א כאנוא אולאד {{עברית|אדם}} אלמתקדמון ל{{עברית|שת}}, וקאלוא פי אל{{עברית|מדרש כל אותן מאה ושלשים שנה שהיה אדם נזוף בהן היה מוליד רוחות}}, יענון {{עברית|שדים}}, פלמא רצ'י ענה אולד שבהה אעני {{עברית|בדמותו כצלמו}} והו קולה {{עברית|ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו}}:</td>
</tr>
</table>