189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק טו}}
{{כותרת|המונח ניצב}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|נצב}}" או "{{עברית|יצב}}". אף שאלו שני שורשים שונים משמעותם אחת, כידוע לך, בכל נטיותיהם. זהו מונח רב-משמעי:{{קו}}{{אינדקס|א)}} לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "{{עברית|וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק}}" {{הפניה|(שמות ב,ד)}}, "{{עברית|יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ}}" {{הפניה|(תהילים ב,ב)}}, "{{עברית|יָצְאוּ נִצָּבִים}}" {{הפניה|(במדבר טז,כז)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "{{עברית|דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(תהילים קיט,פט)}}, כלומר קבוע וקיים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|נצב}} או {{עברית|יצב}} ואן אכ'תלפת אלאצלאן פאלמעני ואחד כמא עלמת פי ג'מיע תצאריפהמא. והד'א אלאסם משתרך, קד יכון במעני אלקיאם ואלאנתצאב {{עברית|ותתצב אחותו מרחוק, יתיצבו מלכי ארץ, יצאו נצבים}}. ויכון במעני אלת'באת ואלדואם {{עברית|דברך נצב בשמים}} יעני ת'אבת באק.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סולם יעקב}}
{{קו}}כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא, הוא במשמעות הזו: "[וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ] {{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" {{הפניה|(בראשית כח,יג)}} – קבוע וקיים עליו, כלומר על הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי שעליו, שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם. וברור הוא שמה שאמרתי כאן "עליו", הוא בהתאם למשל האמור. ו"{{עברית|מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שם שם,יב)}} – הנביאים, שנאמר עליהם במפורש "{{עברית|וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ}} [וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם]" {{הפניה|(במדבר כ,טז)}}, "{{עברית|וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים}}" {{הפניה|(שופטים ב,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכל מא ג'א מן הד'א אלאסם פי חק אלבארי פהו מן הד'א אלמעני {{עברית|והנה י"י נצב עליו}} ת'אבת באק עליה, אעני עלי אלסלם אלד'י טרפה אלאול פי אלסמא וטרפה אלאכ'ר פי אלארץ' ופיה יתסלק ויטלע כל מן יטלע חתי ידרך מן עליה צ'רורה, אד' הו ת'אבת באק עלי ראס אלסלם. ובין הו אן קולי הנא עליה הו עלי חסב הד'א אלמת'ל אלמצ'רוב, ו{{עברית|מלאכי אלהים}} אלאנביא אלד'ין קיל פיהם בביאן {{עברית|וישלח}} {{עברית|מלאך, ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבוכים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">כמה מדויקים דבריו "{{עברית|עֹלִים וְיֹרְדִים}}" {{הפניה|(בראשית כח,יב)}} – ה{{עברית|עליה}} לפני ה{{עברית|ירידה}}. כי לאחר ה{{עברית|עליה}} וההגעה אל שלב ידוע בסולם, באה הירידה בהתאם לציווי להנהיג את אנשי הארץ וללמד אותם, מה שמכונה "{{עברית|ירידה}}" כמו שביארנו {{הפניה|(א,י3)}}.</td>
<td class="ar">ומא אחכם קולה {{עברית|עולים ויורדים}} אל{{עברית|עליה}} קבל אל{{עברית|ירידה}}, לאן בעד אל{{עברית|עליה}} ואלוצול אלי דרג' מעלומה מן אלסלם אלנזול במא תלקי מן אלאמר לתדביר אהל אלארץ' ותעלימהם אלד'י ען ד'לך יכני באל{{עברית|ירידה}} כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד משה בצור}}
{{קו}}אחזור אל מטרתנו, ש"{{עברית|נִצָּב עָלָיו}}" – (פירושו) קבוע, תמידי וקיים, ולא התייצבות גוף. ובמשמעות הזו: "{{עברית|וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר}}" {{הפניה|(שמות לג,כא)}}. הנה כבר התבאר לך שהמשמעות של "{{עברית|נצב}}" ו"{{עברית|עמד}}" אחת היא לעניין זה, וכבר נאמר: "{{עברית|הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב}}" {{הפניה|(שמות יז,ו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וארג'ע אלי גרצ'נא אן {{עברית|נצב עליו}} ת'אבת דאים באק לא אנה אנתצאב ג'סם, ומן הד'א אלמעני {{עברית|ונצבת על הצור}}. פקד תבין לך אן {{עברית|נצב}} ו{{עברית|עמד}} מענאהמא ואחד פי הד'א אלגרץ', וקד קאל {{עברית|הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב}}:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח ניצב}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|נצב}}" או "{{עברית|יצב}}". אף שאלו שני שורשים שונים משמעותם אחת, כידוע לך, בכל נטיותיהם. זהו מונח רב-משמעי:{{קו}}{{אינדקס|א)}} לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "{{עברית|וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק}}" {{הפניה|(שמות ב,ד)}}, "{{עברית|יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ}}" {{הפניה|(תהילים ב,ב)}}, "{{עברית|יָצְאוּ נִצָּבִים}}" {{הפניה|(במדבר טז,כז)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "{{עברית|דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(תהילים קיט,פט)}}, כלומר קבוע וקיים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|נצב}} או {{עברית|יצב}} ואן אכ'תלפת אלאצלאן פאלמעני ואחד כמא עלמת פי ג'מיע תצאריפהמא. והד'א אלאסם משתרך, קד יכון במעני אלקיאם ואלאנתצאב {{עברית|ותתצב אחותו מרחוק, יתיצבו מלכי ארץ, יצאו נצבים}}. ויכון במעני אלת'באת ואלדואם {{עברית|דברך נצב בשמים}} יעני ת'אבת באק.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סולם יעקב}}
{{קו}}כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא, הוא במשמעות הזו: "[וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ] {{עברית|וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו}}" {{הפניה|(בראשית כח,יג)}} – קבוע וקיים עליו, כלומר על הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי שעליו, שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם. וברור הוא שמה שאמרתי כאן "עליו", הוא בהתאם למשל האמור. ו"{{עברית|מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(שם שם,יב)}} – הנביאים, שנאמר עליהם במפורש "{{עברית|וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ}} [וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם]" {{הפניה|(במדבר כ,טז)}}, "{{עברית|וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים}}" {{הפניה|(שופטים ב,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכל מא ג'א מן הד'א אלאסם פי חק אלבארי פהו מן הד'א אלמעני {{עברית|והנה י"י נצב עליו}} ת'אבת באק עליה, אעני עלי אלסלם אלד'י טרפה אלאול פי אלסמא וטרפה אלאכ'ר פי אלארץ' ופיה יתסלק ויטלע כל מן יטלע חתי ידרך מן עליה צ'רורה, אד' הו ת'אבת באק עלי ראס אלסלם. ובין הו אן קולי הנא עליה הו עלי חסב הד'א אלמת'ל אלמצ'רוב, ו{{עברית|מלאכי אלהים}} אלאנביא אלד'ין קיל פיהם בביאן {{עברית|וישלח}} {{עברית|מלאך, ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבוכים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">כמה מדויקים דבריו "{{עברית|עֹלִים וְיֹרְדִים}}" {{הפניה|(בראשית כח,יב)}} – ה{{עברית|עליה}} לפני ה{{עברית|ירידה}}. כי לאחר ה{{עברית|עליה}} וההגעה אל שלב ידוע בסולם, באה הירידה בהתאם לציווי להנהיג את אנשי הארץ וללמד אותם, מה שמכונה "{{עברית|ירידה}}" כמו שביארנו {{הפניה|(א,י3)}}.</td>
<td class="ar">ומא אחכם קולה {{עברית|עולים ויורדים}} אל{{עברית|עליה}} קבל אל{{עברית|ירידה}}, לאן בעד אל{{עברית|עליה}} ואלוצול אלי דרג' מעלומה מן אלסלם אלנזול במא תלקי מן אלאמר לתדביר אהל אלארץ' ותעלימהם אלד'י ען ד'לך יכני באל{{עברית|ירידה}} כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד משה בצור}}
{{קו}}אחזור אל מטרתנו, ש"{{עברית|נִצָּב עָלָיו}}" – (פירושו) קבוע, תמידי וקיים, ולא התייצבות גוף. ובמשמעות הזו: "{{עברית|וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר}}" {{הפניה|(שמות לג,כא)}}. הנה כבר התבאר לך שהמשמעות של "{{עברית|נצב}}" ו"{{עברית|עמד}}" אחת היא לעניין זה, וכבר נאמר: "{{עברית|הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב}}" {{הפניה|(שמות יז,ו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וארג'ע אלי גרצ'נא אן {{עברית|נצב עליו}} ת'אבת דאים באק לא אנה אנתצאב ג'סם, ומן הד'א אלמעני {{עברית|ונצבת על הצור}}. פקד תבין לך אן {{עברית|נצב}} ו{{עברית|עמד}} מענאהמא ואחד פי הד'א אלגרץ', וקד קאל {{עברית|הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב}}:</td>
</tr>
</table>