189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק יא}}
{{כותרת|המונח ישיבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|ישיבה}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} מונח זה נקבע בתחילה בלשוננו לישיבה (פיזית): "{{עברית|וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא}}" {{הפניה|(שמואל}}־{{הפניה|א א,ט)}}. וכיוון שהאדם היושב הוא קבוע ויציב באופן השלם ביותר של יציבותו וקביעותו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} הושאל המונח לכל מצב יציב וקבוע שאינו משתנה. נאמר בהבטחה ל{{עברית|ירושלם}} שתתמיד ותהיה יציבה בהיותה בדרגה העליונה ביותר: "{{עברית|וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ}}" {{הפניה|(זכריה יד,י)}}. ונאמר: "{{עברית|מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת}}" {{הפניה|(תהילים קיג,ט)}}, כלומר: מעניק לה קביעות ויציבות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|ישיבה}}. אול וצ'ע הד'א אלאסם פי לגתנא ללקעוד, {{עברית|ועלי הכהן ישב על הכסא}}. ולמא כאן אלשכ'ץ אלקאעד מסתקר ת'אבת עלי אכמל חאלאת ת'באתה ואסתקרארה אסתעיר ד'לך לכל חאלה ת'אבתה מסתקרה לא תתגיר, קאל פי ועד {{עברית|ירושלם}} באלבקא ואלת'באת והי פי אעלי מרתבה {{עברית|וראמה וישבה תחתיה}} וקאל {{עברית|מושיבי עקרת הבית}} מענאה מקרהא ומת'בתהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קביעות ה' מיוחסת לשמים הקבועים}}
{{קו}}במשמעות האחרונה הזו נאמר עליו יתעלה: "{{עברית|אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב}} [כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר]" {{הפניה|(איכה ה,יט)}}, "{{עברית|הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(תהילים קכג,א)}}, "{{עברית|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(שם ב,ד)}} – הקיים לעד והיציב שאינו משתנה באף אופן מאופני השינוי: {{אינדקס|1)}} לא שינוי עצמות {{מונח|ד'את}}; {{אינדקס|2)}} ואין לו מצב מחוץ לעצמותו שישתנה בו; {{אינדקס|3)}} גם יחסו לזולתו אינו משתנה, כיוון שאין יחס בינו ובין זולתו כדי שישתנה ביחס ההוא, כמו שיתבאר {{הפניה|(א,נב-נו)}}. ובזאת נשלם היותו לא משתנה כלל ובשום אופן שהוא, כמו שביאר ואמר: "{{עברית|כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי}}" {{הפניה|(מלאכי ג,ו)}} – בלי שינוי כלל. במשמעות הזו נאמרה "{{עברית|ישיבה}}" כאשר היא הוזכרה לגביו יתעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ועלי הד'א אלמעני אלאכ'יר קיל ענה תעאלי {{עברית|אתה י"י לעולם תשב, היושבי בשמים, יושב בשמים}}, אלדאים אלת'אבת אלדי לא יתגיר בנחו מן אנחא אלתגיר, לא תגיר ד'את ולא לה חאל מא גיר ד'אתה פיתגיר פיהא, ולא תתגיר נסבתה ללגיר איצ'א אד' לא נסבה בינה ובין אלגיר פיתגיר פי תלך אלנסבה כמא סיבין, והנא יכמל כונה גיר מתגיר ג'מלה ולא בוג'ה מן אלוג'וה, כמא בין וקאל {{עברית|כי אני י"י לא שניתי}} לא תגירא אצלא, וען הד'א אלמעני יכני ב{{עברית|ישיבה}} חית' מא ד'כרת לה תעאלי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">היא יוחסה דווקא לשמיים ברוב המקומות, משום שהשמיים הם אלה שאין בהם לא שינוי ולא שוני, כלומר שפרטיהם אינם משתנים כמו שמשתנים פרטי הדברים המתהווים וכלים על הארץ.</td>
<td class="ar">ואנמא תנסב ללסמא פי אכת'ר אלמואצ'ע לכון אלסמא הי אלתי לא תגיר פיהא ולא אכ'תלאף, אעני אנה לא תתגיר אשכ'אצהא כמא תתגיר אשכ'אץ כאינאת אלארץ' ופאסדיהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קביעות ה' ביחס לטבע}}
{{קו}}וכן כאשר יוחס יתעלה באותו יחס הנאמר ב"שיתוף (השם)" למיני הנמצאות המתהווים וכלים, נאמר עליו גם כן "{{עברית|יושב}}", כי מציאות המינים הללו מתמידה, סדירה וקבועה, כמציאות הפרטים בשמים. נאמר: "{{עברית|הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(ישעיה מ,כב)}} – הקיים לעד היציב על הקפת הארץ, כלומר סיבובהּ, ברמיזה {{מונח|אשארה}} לדברים המתהווים בה באופן מחזורי. ונאמר: "{{עברית|ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב}} [וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם]" {{הפניה|(תהילים כט,י)}}, כלומר שגם כאשר מצבי הארץ משתנים ונהרסים, אין אצלו יתעלה שינוי יחס, אלא יחסו לכך, בין אם הדבר מתהווה או כלה, הוא יחס אחד יציב וקבוע, כי אותו יחס הוא למיני הדברים המתהווים, לא לפרטיהם. בחן אם כן כל {{עברית|לשון ישיבה}} שתמצא באשר לה' ותמצאנה במשמעות הזו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך אד'א נסב תעאלי תלך אלנסבה אלמקולה באשתראך לאנואע אלמוג'ודאת אלכאינה אלפאסדה קיל ענה איצ'א {{עברית|יושב}}, לאן תלך אלאנואע דאימה מנתט'מה מסתקרה' אלוג'וד כוג'וד אשכ'אץ אלסמא, קאל {{עברית|היושב על חוג הארץ}} אלדאים אלת'אבת עלי אחאטה' אלארץ' יעני דורהא, אלאשארה ללאמור אלכאינה פיהא דורא. וקאל {{עברית|י"י למבול ישב}} יעני אן ענד תגיר חאלאת אלארץ' ופסאדהא לם יכן ענדה תעאלי תגיר נסבה, בל נסבתה תלך אליה והו כאין או פאסד נסבה ואחדה ת'אבתה מסתקרה, אד' תלך אלנסבה לאנואע אלכאינאת לא לאשכ'אצהא. פאעתבר כל {{עברית|לשון ישיבה}} תג'דהא ללה תג'דהא בהד'א אלמעני:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח ישיבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|ישיבה}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} מונח זה נקבע בתחילה בלשוננו לישיבה (פיזית): "{{עברית|וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא}}" {{הפניה|(שמואל}}־{{הפניה|א א,ט)}}. וכיוון שהאדם היושב הוא קבוע ויציב באופן השלם ביותר של יציבותו וקביעותו,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} הושאל המונח לכל מצב יציב וקבוע שאינו משתנה. נאמר בהבטחה ל{{עברית|ירושלם}} שתתמיד ותהיה יציבה בהיותה בדרגה העליונה ביותר: "{{עברית|וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ}}" {{הפניה|(זכריה יד,י)}}. ונאמר: "{{עברית|מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת}}" {{הפניה|(תהילים קיג,ט)}}, כלומר: מעניק לה קביעות ויציבות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|ישיבה}}. אול וצ'ע הד'א אלאסם פי לגתנא ללקעוד, {{עברית|ועלי הכהן ישב על הכסא}}. ולמא כאן אלשכ'ץ אלקאעד מסתקר ת'אבת עלי אכמל חאלאת ת'באתה ואסתקרארה אסתעיר ד'לך לכל חאלה ת'אבתה מסתקרה לא תתגיר, קאל פי ועד {{עברית|ירושלם}} באלבקא ואלת'באת והי פי אעלי מרתבה {{עברית|וראמה וישבה תחתיה}} וקאל {{עברית|מושיבי עקרת הבית}} מענאה מקרהא ומת'בתהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קביעות ה' מיוחסת לשמים הקבועים}}
{{קו}}במשמעות האחרונה הזו נאמר עליו יתעלה: "{{עברית|אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב}} [כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר]" {{הפניה|(איכה ה,יט)}}, "{{עברית|הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(תהילים קכג,א)}}, "{{עברית|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(שם ב,ד)}} – הקיים לעד והיציב שאינו משתנה באף אופן מאופני השינוי: {{אינדקס|1)}} לא שינוי עצמות {{מונח|ד'את}}; {{אינדקס|2)}} ואין לו מצב מחוץ לעצמותו שישתנה בו; {{אינדקס|3)}} גם יחסו לזולתו אינו משתנה, כיוון שאין יחס בינו ובין זולתו כדי שישתנה ביחס ההוא, כמו שיתבאר {{הפניה|(א,נב-נו)}}. ובזאת נשלם היותו לא משתנה כלל ובשום אופן שהוא, כמו שביאר ואמר: "{{עברית|כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי}}" {{הפניה|(מלאכי ג,ו)}} – בלי שינוי כלל. במשמעות הזו נאמרה "{{עברית|ישיבה}}" כאשר היא הוזכרה לגביו יתעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ועלי הד'א אלמעני אלאכ'יר קיל ענה תעאלי {{עברית|אתה י"י לעולם תשב, היושבי בשמים, יושב בשמים}}, אלדאים אלת'אבת אלדי לא יתגיר בנחו מן אנחא אלתגיר, לא תגיר ד'את ולא לה חאל מא גיר ד'אתה פיתגיר פיהא, ולא תתגיר נסבתה ללגיר איצ'א אד' לא נסבה בינה ובין אלגיר פיתגיר פי תלך אלנסבה כמא סיבין, והנא יכמל כונה גיר מתגיר ג'מלה ולא בוג'ה מן אלוג'וה, כמא בין וקאל {{עברית|כי אני י"י לא שניתי}} לא תגירא אצלא, וען הד'א אלמעני יכני ב{{עברית|ישיבה}} חית' מא ד'כרת לה תעאלי.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">היא יוחסה דווקא לשמיים ברוב המקומות, משום שהשמיים הם אלה שאין בהם לא שינוי ולא שוני, כלומר שפרטיהם אינם משתנים כמו שמשתנים פרטי הדברים המתהווים וכלים על הארץ.</td>
<td class="ar">ואנמא תנסב ללסמא פי אכת'ר אלמואצ'ע לכון אלסמא הי אלתי לא תגיר פיהא ולא אכ'תלאף, אעני אנה לא תתגיר אשכ'אצהא כמא תתגיר אשכ'אץ כאינאת אלארץ' ופאסדיהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קביעות ה' ביחס לטבע}}
{{קו}}וכן כאשר יוחס יתעלה באותו יחס הנאמר ב"שיתוף (השם)" למיני הנמצאות המתהווים וכלים, נאמר עליו גם כן "{{עברית|יושב}}", כי מציאות המינים הללו מתמידה, סדירה וקבועה, כמציאות הפרטים בשמים. נאמר: "{{עברית|הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(ישעיה מ,כב)}} – הקיים לעד היציב על הקפת הארץ, כלומר סיבובהּ, ברמיזה {{מונח|אשארה}} לדברים המתהווים בה באופן מחזורי. ונאמר: "{{עברית|ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב}} [וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם]" {{הפניה|(תהילים כט,י)}}, כלומר שגם כאשר מצבי הארץ משתנים ונהרסים, אין אצלו יתעלה שינוי יחס, אלא יחסו לכך, בין אם הדבר מתהווה או כלה, הוא יחס אחד יציב וקבוע, כי אותו יחס הוא למיני הדברים המתהווים, לא לפרטיהם. בחן אם כן כל {{עברית|לשון ישיבה}} שתמצא באשר לה' ותמצאנה במשמעות הזו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך אד'א נסב תעאלי תלך אלנסבה אלמקולה באשתראך לאנואע אלמוג'ודאת אלכאינה אלפאסדה קיל ענה איצ'א {{עברית|יושב}}, לאן תלך אלאנואע דאימה מנתט'מה מסתקרה' אלוג'וד כוג'וד אשכ'אץ אלסמא, קאל {{עברית|היושב על חוג הארץ}} אלדאים אלת'אבת עלי אחאטה' אלארץ' יעני דורהא, אלאשארה ללאמור אלכאינה פיהא דורא. וקאל {{עברית|י"י למבול ישב}} יעני אן ענד תגיר חאלאת אלארץ' ופסאדהא לם יכן ענדה תעאלי תגיר נסבה, בל נסבתה תלך אליה והו כאין או פאסד נסבה ואחדה ת'אבתה מסתקרה, אד' תלך אלנסבה לאנואע אלכאינאת לא לאשכ'אצהא. פאעתבר כל {{עברית|לשון ישיבה}} תג'דהא ללה תג'דהא בהד'א אלמעני:</td>
</tr>
</table>