189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק כה}}
{{כותרת|המונח שכן}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|שכן}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} ידוע שמשמעות פועל זה היא להתגורר, לשכון ("סכן" בערבית): "{{עברית|וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא}}" {{הפניה|(בראשית יד,יג)}}, "{{עברית|וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל}} [בָּאָרֶץ הַהִיא]" {{הפניה|(שם לה,כב)}}, וזו (המשמעות) הידועה והמפורסמת. והמשמעות של לשכון ("סכן") היא שהנמצא במקום מסוים מתמיד לשהות באותו מקום. כאשר בעל החיים נמצא לאורך זמן במקום מסוים, בין אם כללי או מיוחד, ייאמר עליו שהוא שוכן במקום הזה, גם אם הוא נע בו בלי ספק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|שכן}}
{{קו}}מעלום אן מעני הד'א אלפעל אלסכן, {{עברית|והוא שוכן באלוני ממרא, ויהי בשכן ישראל}}, והד'א הו אלמעלום אלמשהור. ומעני אלסכן הו דואם אלמקים פי מכאן מא פי ד'לך אלמכאן, פאנה בטול אקאמה' אלחיואן פי מכאן עאם כאן או כ'אץ יקאל פיה אנה סכן פי ד'לך אלמוצ'ע ואן כאן הו מתחרך פיה בלא שך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} הדבר הושאל גם למה שאינו בעל חיים, ואף לכל דבר המתמיד וחובר לדבר-מה אחר, שנאמר בו גם כן {{עברית|לשון שכינה}}, גם אם אותו דבר-מה שהדבר ההוא חבר אליו אינו מקום, וגם אם הדבר אינו בעל חיים. נאמר: "[הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ...] {{עברית|תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה}}" {{הפניה|(איוב ג,ה)}}. ואין ספק שה{{עברית|עננה}} אינה בעל חיים, וה{{עברית|יום}} אינו גוף כלל, אלא הוא פרק זמן.</td>
<td class="ar">ואסתעיר ד'לך למא ליס בחיואן, בל לכל אמר ת'בת ולזם שיא אכ'ר, פיקאל פיה איצ'א {{עברית|לשון שכינה}} ולו לם יכן אלשי אלד'י לזמה ד'לך אלאמר מכאן ולא כאן אלאמר איצ'א חיואן, קאל {{עברית|תשכן עליו עננה}}, ולא שך אן אל{{עברית|עננה}} ליסת חיואן ולא אל{{עברית|יום}} ג'סם אצלא בל הו ג'ז זמאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שכינת ה'}}
{{קו}}לפי השאלה זו הושאל לה' יתעלה, כלומר להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו, או לכל דבר שהתמידה בו ההשגחה. וכך נאמר: "{{עברית|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה'}} [עַל הַר סִינַי]" {{הפניה|(שמות כד,טז)}}, "{{עברית|וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שם כט,מה;}} {{הפניה|מלכים־א ו,יג)}}, "{{עברית|וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה}}" {{הפניה|(דברים לג,טז)}}. כל מופע של הפועל הזה ביחס לה' הוא במשמעות של התמדת שכינתו, כלומר אורו הנברא, במקום מסוים; או התמדת ההשגחה על דבר-מה; כל מקום לפי עניינו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'ה אלאסתעארה אסתעיר ללה תעאלי אעני לדואם סכינתה או ענאיתה פי אי מוצ'ע דאמת פיה, או לכל אמר דאמת בה אלענאיה, פקיל {{עברית|וישכן כבוד י"י, ושכנתי בתוך בני ישראל, ורצון שכני סנה}}. וכל מא ג'א מן הד'א אלפעל מנסוב ללה הו במעני דואם סכינתה אעני נורה אלמכ'לוק פי מוצ'ע, או דואם אלענאיה באמר מא, כל מוצ'ע בחסבה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח שכן}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות}}
{{קו}}"{{עברית|שכן}}".{{קו}}{{אינדקס|א)}} ידוע שמשמעות פועל זה היא להתגורר, לשכון ("סכן" בערבית): "{{עברית|וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא}}" {{הפניה|(בראשית יד,יג)}}, "{{עברית|וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל}} [בָּאָרֶץ הַהִיא]" {{הפניה|(שם לה,כב)}}, וזו (המשמעות) הידועה והמפורסמת. והמשמעות של לשכון ("סכן") היא שהנמצא במקום מסוים מתמיד לשהות באותו מקום. כאשר בעל החיים נמצא לאורך זמן במקום מסוים, בין אם כללי או מיוחד, ייאמר עליו שהוא שוכן במקום הזה, גם אם הוא נע בו בלי ספק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|שכן}}
{{קו}}מעלום אן מעני הד'א אלפעל אלסכן, {{עברית|והוא שוכן באלוני ממרא, ויהי בשכן ישראל}}, והד'א הו אלמעלום אלמשהור. ומעני אלסכן הו דואם אלמקים פי מכאן מא פי ד'לך אלמכאן, פאנה בטול אקאמה' אלחיואן פי מכאן עאם כאן או כ'אץ יקאל פיה אנה סכן פי ד'לך אלמוצ'ע ואן כאן הו מתחרך פיה בלא שך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} הדבר הושאל גם למה שאינו בעל חיים, ואף לכל דבר המתמיד וחובר לדבר-מה אחר, שנאמר בו גם כן {{עברית|לשון שכינה}}, גם אם אותו דבר-מה שהדבר ההוא חבר אליו אינו מקום, וגם אם הדבר אינו בעל חיים. נאמר: "[הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ...] {{עברית|תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה}}" {{הפניה|(איוב ג,ה)}}. ואין ספק שה{{עברית|עננה}} אינה בעל חיים, וה{{עברית|יום}} אינו גוף כלל, אלא הוא פרק זמן.</td>
<td class="ar">ואסתעיר ד'לך למא ליס בחיואן, בל לכל אמר ת'בת ולזם שיא אכ'ר, פיקאל פיה איצ'א {{עברית|לשון שכינה}} ולו לם יכן אלשי אלד'י לזמה ד'לך אלאמר מכאן ולא כאן אלאמר איצ'א חיואן, קאל {{עברית|תשכן עליו עננה}}, ולא שך אן אל{{עברית|עננה}} ליסת חיואן ולא אל{{עברית|יום}} ג'סם אצלא בל הו ג'ז זמאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שכינת ה'}}
{{קו}}לפי השאלה זו הושאל לה' יתעלה, כלומר להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו, או לכל דבר שהתמידה בו ההשגחה. וכך נאמר: "{{עברית|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה'}} [עַל הַר סִינַי]" {{הפניה|(שמות כד,טז)}}, "{{עברית|וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שם כט,מה;}} {{הפניה|מלכים־א ו,יג)}}, "{{עברית|וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה}}" {{הפניה|(דברים לג,טז)}}. כל מופע של הפועל הזה ביחס לה' הוא במשמעות של התמדת שכינתו, כלומר אורו הנברא, במקום מסוים; או התמדת ההשגחה על דבר-מה; כל מקום לפי עניינו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובחסב הד'ה אלאסתעארה אסתעיר ללה תעאלי אעני לדואם סכינתה או ענאיתה פי אי מוצ'ע דאמת פיה, או לכל אמר דאמת בה אלענאיה, פקיל {{עברית|וישכן כבוד י"י, ושכנתי בתוך בני ישראל, ורצון שכני סנה}}. וכל מא ג'א מן הד'א אלפעל מנסוב ללה הו במעני דואם סכינתה אעני נורה אלמכ'לוק פי מוצ'ע, או דואם אלענאיה באמר מא, כל מוצ'ע בחסבה:</td>
</tr>
</table>