189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק כז}}
{{כותרת|הרחקת ההגשמה בתרגום אונקלוס}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שיטת אונקלוס בהרחקת ההגשמה}}
{{קו}}
{{עברית|אנקלוס הגר}} היה בקי מאוד בעברית ובארמית. הוא נתן את לבו להסיר את ההגשמה (מן ה'), כך שכל תואר המביא לידי גשמות שהכתוב משתמש בו, הוא מפרש {{מונח|תאויל}} אותו (שלא כפשוטו) לפי עניינו. כל מונח שהוא מוצא המורה על אחד ממיני התנועה, הוא מפרש {{מונח|ג'על}} את משמעות התנועה כהתגלות וכהופעה של אור נברא, כלומר {{עברית|שכינה}}, או השגחה. על כן הוא תרגם "{{עברית|יֵרֵד ה'}} [לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי]" {{הפניה|(שמות יט,יא)}} – "{{עברית|יִתגְּלֵי ה'}}" (=יתגלה ה'); "{{עברית|וַיֵּרֶד ה'}} [עַל הַר סִינַי]" {{הפניה|(שם,כ)}} – "{{עברית|וְאִתְגְּלִי ה'}}" (=והתגלה ה'), ולא אמר "{{עברית|וּנְחַת ה'}}" (=וירד ה'). "{{עברית|אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה}}" {{הפניה|(בראשית יח,כא)}} – "{{עברית|אֶתְגְּלֵי כְעַן וְאֶחְזֵי}}" (=אתגלה כעת ואראה). וזה עקבי בתרגומו. {{מונח|שרח}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|אנקלוס הגר}} כאמל ג'דא פי אללגה אלעבראניה ואלסריאניה, וקד ג'על וכדה רפע אלתג'סים, פכל צפה יצפהא אלכתאב תודי אלי ג'סמאניה יתאולהא בחסב מענאהא, וכל מא יג'דה מן הד'ה אלאסמא אלתי תדל עלי נוע מן אנואע אלחרכה יג'על מעני אלחרכה תג'לי וט'הור נור מכ'לוק אעני {{עברית|שכינה}}, או אעתנאא, פהו תרג'ם {{עברית|ירד י"י יתגלי י"י, וירד י"י ואתגלי י"י}} ולם יקל {{עברית|ונחת י"י, ארדה נא}}{{קו}}{{עברית|ואראה אתגלי כען ואחזי}}, והד'א מטרד פי שרחה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסבר ראשון לחריגה: תיאור החוויה הנבואית}}
{{קו}}אבל הוא תרגם "{{עברית|אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה}}" {{הפניה|(בראשית מו,ד)}} – "{{עברית|אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם}}" (=אני ארד עמך למצרים). זו פרשה מופלאה {{מונח|עג'יב}} מאוד המורה על שלמות החכם הזה וטוב פירושו {{מונח|תאויל}} והבנתו את הדברים כפי שהם. בתרגום זה הוא גם פתח לנו פתח לעניין גדול מענייני הנבואה, והוא שבתחילת הפרשה הזו נאמר: "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב}} {{עברית|[}}וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.] {{עברית|וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל}} {{עברית|[}}אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.] {{עברית|אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה}} [וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ]" {{הפניה|(שם,ב-ד)}}. מכיוון שבתחילת הדיבור נאמר שהוא היה {{עברית|במראות הלילה}}, לא חשב {{עברית|אנקלוס}} לבלתי ראוי לומר כלשונם את הדברים שנאמרו {{עברית|במראות הלילה}}. וכך נכון, משום שזה תיאור של מה שנאמר, לא תיאור מעשה שהיה כמו "{{עברית|וַיֵּרֶד ה'}} {{עברית|עַל הַר סִינַי}}" {{הפניה|(שמות יט,כ)}} שהוא תיאור מה שאירע במציאות, ולכן כינהו (אנקלוס) "התגלות" ושלל ממנו מה שמורה על מציאות תנועה. אך את הדברים שבדמיון, כלומר סיפור מה שנאמר לו, השאירם כפי שהם. וזה מופלא.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לכנה תרג'ם {{עברית|אנכי ארד עמך מצרימה אנא אחות עמך למצרים}}, והד'ה קצה עג'יבה ג'דא תדל עלי כמאל הד'א אלסיד וחסן תאוילה ופהמה אלאמור עלי מא הי עליה, ופתח לנא איצ'א בהד'ה אלתרג'מה מעני כביר מן מעאני אלנבוה, וד'לך, אן אול הד'ה אלקצה קאל {{עברית|ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב וכו' ויאמר אנכי האל וכו' אנכי ארד עמך מצרימה}}, פלמא צ'מן אול אלקול אנה כאן {{עברית|במראות הלילה}} פלם יסתשנע {{עברית|אנקלוס}} אן יחכי אלקול אלד'י קיל {{עברית|במראות הלילה}} בנצה, והו אלצחיח, לאן הד'א וצף מא קיל, לא וצף קצה ג'רת מת'ל {{עברית|וירד י"י על הר סיני}} אלד'י הו וצף מא חדת' פי אלאמור אלוג'ודיה ולד'לך כני ענה באלתג'לי ונפי ענה מא ידל עלי וג'וד חרכה, ואלאמור אלכ'יאליה אעני חכאיה' מא קיל לה אבקאה בחסבה, והד'א עג'יב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">מכאן תתעורר לכך שיש הבדל גדול בין מה שנאמר בו "{{עברית|בחלום}}" או "{{עברית|במראות הלילה}}" ובין מה שנאמר בו "{{עברית|במחזה}}" ו"{{עברית|במראה}}", ובין מה שנאמר בו סתם "{{עברית|ויהי דבר ה' אלי}}" או "{{עברית|ויאמר ה' אלי}}".</td>
<td class="ar">ומן הנא תתנבה אן פרק כביר בין מא יקאל פיה {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראות הלילה}}, ובין מא יקאל פיה {{עברית|במחזה}} ו{{עברית|במראה}}, ובין מא יקאל פיה מטלקא {{עברית|ויהי דבר י"י אלי }} או {{עברית|ויאמר י"י אלי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסבר שני לחריגה: ההגשמה מיוחסת למלאך ולא לה'}}
{{קו}}לדעתי ייתכן גם ש{{עברית|אנקלוס}} מפרש {{מונח|תאויל}} (שלא כפשוטו) ש"{{עברית|אלהים}}" האמור כאן הוא מלאך, ולכן לא סלד מלומר עליו: "{{עברית|אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם}}". ואל תחשוב לבלתי ראוי שהוא מפרש {{מונח|אעתקאד}} ש"{{עברית|אלהים}}" כאן הוא מלאך בעוד הוא אומר לו "{{עברית|אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ}}", משום שאמירה זו נאמרת בניסוח זה גם {{עברית|על ידי}} {{עברית|מלאך}}. הלוא תראה שהוא אומר "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב, וָאֹמַר הִנֵּנִי}}" {{הפניה|(בראשית לא,יא)}}, ובסוף הוא תיאר את דיבורו אליו: "{{עברית|אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר}}" {{הפניה|(שם,יג)}}. ואין ספק ש{{עברית|יעקב}} נדר לה', לא למלאך. אבל דבר זה שגור בדברי הנביאים, כלומר סיפור הדברים שאומר להם המלאך בשם ה', בלשון דיבור ה' להם; וכל זה בהשמטת הנסמך, כאילו אמר: '{{עברית|אנכי שלוח אלהי אביך}}', '{{עברית|אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל}}', וכיוצא בזה. אשר לנבואה ודרגותיה ובאשר למלאכים, עוד יבוא דיון נרחב בהתאם למטרת חיבור זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וימכן איצ'א ענדי אן יכון {{עברית|אנקלוס}} תאול {{עברית|אלהים}} אלמקול הנא מלאך, ולד'לך לם יכרה אן יקול פיה {{עברית|אנא אחות עמך למצרים}}, ולא תסתשנע כונה יעתקד {{עברית|אלהים}} הנא מלאך והו יקול לה {{עברית|אנכי האל אלהי אביך}}, לאן הד'א אלקול יכון בהד'א אלנץ {{{עברית|על ידי}} {{עברית|מלאך}} איצ'א, אלא תראה יקול {{עברית|ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואומר הנני}}, ופי אכ'ר וצף כ'טאבה לה {{עברית|אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר}}, ולא שך אן {{עברית|יעקב}} נד'ר ללה לא ללמלאך, לכן הד'א מטרד פי אקאויל אלאנביא אעני חכאיה' אלאמור אלתי יקולהא להם אלמלאך ען אללה בלפט' כ'טאב אללה להם, והי כלהא בחד'ף אלמצ'אף, כאנה יקול {{עברית|אנכי שלוח אלהי אביך, אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל}}, ונחו הד'א. וסיאתי פי אלנבוה ומראתבהא ופי אלמלאיכה כלאם כת'יר בחסב גרץ' הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|הרחקת ההגשמה בתרגום אונקלוס}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שיטת אונקלוס בהרחקת ההגשמה}}
{{קו}}
{{עברית|אנקלוס הגר}} היה בקי מאוד בעברית ובארמית. הוא נתן את לבו להסיר את ההגשמה (מן ה'), כך שכל תואר המביא לידי גשמות שהכתוב משתמש בו, הוא מפרש {{מונח|תאויל}} אותו (שלא כפשוטו) לפי עניינו. כל מונח שהוא מוצא המורה על אחד ממיני התנועה, הוא מפרש {{מונח|ג'על}} את משמעות התנועה כהתגלות וכהופעה של אור נברא, כלומר {{עברית|שכינה}}, או השגחה. על כן הוא תרגם "{{עברית|יֵרֵד ה'}} [לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי]" {{הפניה|(שמות יט,יא)}} – "{{עברית|יִתגְּלֵי ה'}}" (=יתגלה ה'); "{{עברית|וַיֵּרֶד ה'}} [עַל הַר סִינַי]" {{הפניה|(שם,כ)}} – "{{עברית|וְאִתְגְּלִי ה'}}" (=והתגלה ה'), ולא אמר "{{עברית|וּנְחַת ה'}}" (=וירד ה'). "{{עברית|אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה}}" {{הפניה|(בראשית יח,כא)}} – "{{עברית|אֶתְגְּלֵי כְעַן וְאֶחְזֵי}}" (=אתגלה כעת ואראה). וזה עקבי בתרגומו. {{מונח|שרח}}</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|אנקלוס הגר}} כאמל ג'דא פי אללגה אלעבראניה ואלסריאניה, וקד ג'על וכדה רפע אלתג'סים, פכל צפה יצפהא אלכתאב תודי אלי ג'סמאניה יתאולהא בחסב מענאהא, וכל מא יג'דה מן הד'ה אלאסמא אלתי תדל עלי נוע מן אנואע אלחרכה יג'על מעני אלחרכה תג'לי וט'הור נור מכ'לוק אעני {{עברית|שכינה}}, או אעתנאא, פהו תרג'ם {{עברית|ירד י"י יתגלי י"י, וירד י"י ואתגלי י"י}} ולם יקל {{עברית|ונחת י"י, ארדה נא}}{{קו}}{{עברית|ואראה אתגלי כען ואחזי}}, והד'א מטרד פי שרחה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסבר ראשון לחריגה: תיאור החוויה הנבואית}}
{{קו}}אבל הוא תרגם "{{עברית|אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה}}" {{הפניה|(בראשית מו,ד)}} – "{{עברית|אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם}}" (=אני ארד עמך למצרים). זו פרשה מופלאה {{מונח|עג'יב}} מאוד המורה על שלמות החכם הזה וטוב פירושו {{מונח|תאויל}} והבנתו את הדברים כפי שהם. בתרגום זה הוא גם פתח לנו פתח לעניין גדול מענייני הנבואה, והוא שבתחילת הפרשה הזו נאמר: "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב}} {{עברית|[}}וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.] {{עברית|וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל}} {{עברית|[}}אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.] {{עברית|אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה}} [וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ]" {{הפניה|(שם,ב-ד)}}. מכיוון שבתחילת הדיבור נאמר שהוא היה {{עברית|במראות הלילה}}, לא חשב {{עברית|אנקלוס}} לבלתי ראוי לומר כלשונם את הדברים שנאמרו {{עברית|במראות הלילה}}. וכך נכון, משום שזה תיאור של מה שנאמר, לא תיאור מעשה שהיה כמו "{{עברית|וַיֵּרֶד ה'}} {{עברית|עַל הַר סִינַי}}" {{הפניה|(שמות יט,כ)}} שהוא תיאור מה שאירע במציאות, ולכן כינהו (אנקלוס) "התגלות" ושלל ממנו מה שמורה על מציאות תנועה. אך את הדברים שבדמיון, כלומר סיפור מה שנאמר לו, השאירם כפי שהם. וזה מופלא.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לכנה תרג'ם {{עברית|אנכי ארד עמך מצרימה אנא אחות עמך למצרים}}, והד'ה קצה עג'יבה ג'דא תדל עלי כמאל הד'א אלסיד וחסן תאוילה ופהמה אלאמור עלי מא הי עליה, ופתח לנא איצ'א בהד'ה אלתרג'מה מעני כביר מן מעאני אלנבוה, וד'לך, אן אול הד'ה אלקצה קאל {{עברית|ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב וכו' ויאמר אנכי האל וכו' אנכי ארד עמך מצרימה}}, פלמא צ'מן אול אלקול אנה כאן {{עברית|במראות הלילה}} פלם יסתשנע {{עברית|אנקלוס}} אן יחכי אלקול אלד'י קיל {{עברית|במראות הלילה}} בנצה, והו אלצחיח, לאן הד'א וצף מא קיל, לא וצף קצה ג'רת מת'ל {{עברית|וירד י"י על הר סיני}} אלד'י הו וצף מא חדת' פי אלאמור אלוג'ודיה ולד'לך כני ענה באלתג'לי ונפי ענה מא ידל עלי וג'וד חרכה, ואלאמור אלכ'יאליה אעני חכאיה' מא קיל לה אבקאה בחסבה, והד'א עג'יב.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">מכאן תתעורר לכך שיש הבדל גדול בין מה שנאמר בו "{{עברית|בחלום}}" או "{{עברית|במראות הלילה}}" ובין מה שנאמר בו "{{עברית|במחזה}}" ו"{{עברית|במראה}}", ובין מה שנאמר בו סתם "{{עברית|ויהי דבר ה' אלי}}" או "{{עברית|ויאמר ה' אלי}}".</td>
<td class="ar">ומן הנא תתנבה אן פרק כביר בין מא יקאל פיה {{עברית|בחלום}} או {{עברית|במראות הלילה}}, ובין מא יקאל פיה {{עברית|במחזה}} ו{{עברית|במראה}}, ובין מא יקאל פיה מטלקא {{עברית|ויהי דבר י"י אלי }} או {{עברית|ויאמר י"י אלי}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסבר שני לחריגה: ההגשמה מיוחסת למלאך ולא לה'}}
{{קו}}לדעתי ייתכן גם ש{{עברית|אנקלוס}} מפרש {{מונח|תאויל}} (שלא כפשוטו) ש"{{עברית|אלהים}}" האמור כאן הוא מלאך, ולכן לא סלד מלומר עליו: "{{עברית|אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם}}". ואל תחשוב לבלתי ראוי שהוא מפרש {{מונח|אעתקאד}} ש"{{עברית|אלהים}}" כאן הוא מלאך בעוד הוא אומר לו "{{עברית|אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ}}", משום שאמירה זו נאמרת בניסוח זה גם {{עברית|על ידי}} {{עברית|מלאך}}. הלוא תראה שהוא אומר "{{עברית|וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב, וָאֹמַר הִנֵּנִי}}" {{הפניה|(בראשית לא,יא)}}, ובסוף הוא תיאר את דיבורו אליו: "{{עברית|אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר}}" {{הפניה|(שם,יג)}}. ואין ספק ש{{עברית|יעקב}} נדר לה', לא למלאך. אבל דבר זה שגור בדברי הנביאים, כלומר סיפור הדברים שאומר להם המלאך בשם ה', בלשון דיבור ה' להם; וכל זה בהשמטת הנסמך, כאילו אמר: '{{עברית|אנכי שלוח אלהי אביך}}', '{{עברית|אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל}}', וכיוצא בזה. אשר לנבואה ודרגותיה ובאשר למלאכים, עוד יבוא דיון נרחב בהתאם למטרת חיבור זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וימכן איצ'א ענדי אן יכון {{עברית|אנקלוס}} תאול {{עברית|אלהים}} אלמקול הנא מלאך, ולד'לך לם יכרה אן יקול פיה {{עברית|אנא אחות עמך למצרים}}, ולא תסתשנע כונה יעתקד {{עברית|אלהים}} הנא מלאך והו יקול לה {{עברית|אנכי האל אלהי אביך}}, לאן הד'א אלקול יכון בהד'א אלנץ {{{עברית|על ידי}} {{עברית|מלאך}} איצ'א, אלא תראה יקול {{עברית|ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואומר הנני}}, ופי אכ'ר וצף כ'טאבה לה {{עברית|אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר}}, ולא שך אן {{עברית|יעקב}} נד'ר ללה לא ללמלאך, לכן הד'א מטרד פי אקאויל אלאנביא אעני חכאיה' אלאמור אלתי יקולהא להם אלמלאך ען אללה בלפט' כ'טאב אללה להם, והי כלהא בחד'ף אלמצ'אף, כאנה יקול {{עברית|אנכי שלוח אלהי אביך, אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל}}, ונחו הד'א. וסיאתי פי אלנבוה ומראתבהא ופי אלמלאיכה כלאם כת'יר בחסב גרץ' הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
