189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק כ}}
{{כותרת|המונחים רם ונישא}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות ל"רם"}}
{{קו}}"{{עברית|רם}}" הוא מונח רב-משמעי, {{אינדקס|א)}} במשמעות רום המקום{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ובמשמעות רום המעלה, כלומר הגדולה והכבוד והעוז.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|רם}} הו אסם משתרך, למעני ארתפאע אלמכאן, ומעני ארתפאע אלמנזלה אעני אלג'לאלה ואלכראמה ואלעזה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">נאמר: "{{עברית|וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(בראשית ז,יז; ושם: וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ)}}, וזאת במשמעות הראשונה. ונאמר: "{{עברית|הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם}}" {{הפניה|(תהילים פט,כ)}}, "{{עברית|יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ}} {{עברית|הֶעָפָר}}" {{הפניה|(מלכים א טז,ב; ושם: מִן הֶעָפָר)}}, "{{עברית|אֲשֶׁר}} {{עברית|הֲרִמֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם}}" {{הפניה|(מלכים א יד,ז)}} – במשמעות השנייה. וכל ביטוי של {{עברית|הרמה}} שנאמר על ה' הוא במשמעות השנייה הזו: "{{עברית|רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(תהילים נז,ו)}}.</td>
<td class="ar">קאל {{עברית|ותרם התבה מעל הארץ}} והד'א מן אלמעני אלאול. וקאל {{עברית|הרימותי בחור מעם, יען אשר הרימותיך מתוך}} {{עברית|העפר, אשר הרימותיך מתוך העם}} מן אלמעני אלת'אני. וכל לפט' {{עברית|הרמה}} ג'א פי אללה הו מן הד'א אלמעני אלת'אני, {{עברית|רומה על השמים אלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות ל"נשא"}}
{{קו}}וכן יש ל"{{עברית|נשא}}"{{קו}}{{אינדקס|א)}} משמעות של רום המקום,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומשמעות של רוממות הדרגה ויתרון המעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך {{עברית|נשא}} יכון במעני רפעה' אלמכאן, ובמעני רפעה' אלמנזלה וופור אלחט'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">"{{עברית|וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם}}" {{הפניה|(בראשית מב,כו)}} הוא במשמעות הראשונה, וכמוהו רבים במשמעות של נשיאה והעברה, כי הוא מרים אותו במקום. ובמשמעות השנייה: "{{עברית|וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ}}" {{הפניה|(במדבר כד,ז)}}, "{{עברית|וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם}}" {{הפניה|(ישעיה סג,ט)}}, "{{עברית|וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ}}" {{הפניה|(במדבר טז,ג)}}. וכל {{עברית|לשון נשיאה}} המיוחסת לו יתעלה הוא מן המשמעות האחרונה הזו: "{{עברית|הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(תהילים צד,ב)}}, "[כִּי] {{עברית|כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא}}" {{הפניה|(ישעיה נז,טו)}} – רוממות וגדולה ועוז, לא עילוי מקום.</td>
<td class="ar">
{{עברית|וישאו את שברם על חמוריהם}} מן אלמעני אלאול, ומת'לה כת'יר פי מעני אלחמל ואלנקלאן לאנה רפעה פי אלמוצ'ע. ומן אלמעני אלת'אני {{עברית|ותנשא מלכותו, וינטלם וינשאם, ומדוע תתנשאו}}. פכל {{עברית|לשון נשיאה}} ג'את מנסובה לה תעאלי הי מן הד'א אלמעני אלאכ'יר, {{עברית|הנשא שופט הארץ, כה}} {{עברית|אמר רם ונשא}}, רפעה וג'לאלה ועזה לא עלו מכאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'}}
{{קו}}שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז', ותאמר: כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה, אצל המשיגים השלמים, אינו מתואר בתארים רבים. ושכל התארים המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת, והמשמעות הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו. עוד יבואו לך פרקים על השמות והתארים {{הפניה|(א,נא-סח)}}, אך המטרה בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של "{{עברית|רם}}" ו"{{עברית|נשא}}" עילוי מקום, אלא עילוי מעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולעל ישכל עליך קולי רפעה' מנזלה וג'לאלה ועזה פתקול כיף תג'על מעאני כת'ירה מן מעני ואחד, סיבין לך אן אללה תעאלי ענד אלמדרכין אלכאמלין לא יוצף באוצאף כת'ירה, ואן הד'ה אלאוצאף כלהא אלמתעדדה אלתי תדל עלי אלתעט'ים ואלעזה ואלקדרה ואלכמאל ואלג'וד וגירהא כלהא תרג'ע למעני ואחד, וד'לך אלמעני הו ד'אתה לא שי כ'ארג' ען אלד'את, וסתאתיך פצול פי אלאסמא ואלצפאת, ואנמא אלקצד פי הד'א אלפצל אן {{עברית|רם}} ו{{עברית|נשא}} ליס מענאה ומפהומה עלו מכאן, בל עלו מנזלה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונחים רם ונישא}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות ל"רם"}}
{{קו}}"{{עברית|רם}}" הוא מונח רב-משמעי, {{אינדקס|א)}} במשמעות רום המקום{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ובמשמעות רום המעלה, כלומר הגדולה והכבוד והעוז.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|רם}} הו אסם משתרך, למעני ארתפאע אלמכאן, ומעני ארתפאע אלמנזלה אעני אלג'לאלה ואלכראמה ואלעזה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">נאמר: "{{עברית|וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(בראשית ז,יז; ושם: וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ)}}, וזאת במשמעות הראשונה. ונאמר: "{{עברית|הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם}}" {{הפניה|(תהילים פט,כ)}}, "{{עברית|יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ}} {{עברית|הֶעָפָר}}" {{הפניה|(מלכים א טז,ב; ושם: מִן הֶעָפָר)}}, "{{עברית|אֲשֶׁר}} {{עברית|הֲרִמֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם}}" {{הפניה|(מלכים א יד,ז)}} – במשמעות השנייה. וכל ביטוי של {{עברית|הרמה}} שנאמר על ה' הוא במשמעות השנייה הזו: "{{עברית|רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(תהילים נז,ו)}}.</td>
<td class="ar">קאל {{עברית|ותרם התבה מעל הארץ}} והד'א מן אלמעני אלאול. וקאל {{עברית|הרימותי בחור מעם, יען אשר הרימותיך מתוך}} {{עברית|העפר, אשר הרימותיך מתוך העם}} מן אלמעני אלת'אני. וכל לפט' {{עברית|הרמה}} ג'א פי אללה הו מן הד'א אלמעני אלת'אני, {{עברית|רומה על השמים אלהים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות ל"נשא"}}
{{קו}}וכן יש ל"{{עברית|נשא}}"{{קו}}{{אינדקס|א)}} משמעות של רום המקום,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומשמעות של רוממות הדרגה ויתרון המעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך {{עברית|נשא}} יכון במעני רפעה' אלמכאן, ובמעני רפעה' אלמנזלה וופור אלחט'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">"{{עברית|וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם}}" {{הפניה|(בראשית מב,כו)}} הוא במשמעות הראשונה, וכמוהו רבים במשמעות של נשיאה והעברה, כי הוא מרים אותו במקום. ובמשמעות השנייה: "{{עברית|וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ}}" {{הפניה|(במדבר כד,ז)}}, "{{עברית|וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם}}" {{הפניה|(ישעיה סג,ט)}}, "{{עברית|וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ}}" {{הפניה|(במדבר טז,ג)}}. וכל {{עברית|לשון נשיאה}} המיוחסת לו יתעלה הוא מן המשמעות האחרונה הזו: "{{עברית|הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(תהילים צד,ב)}}, "[כִּי] {{עברית|כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא}}" {{הפניה|(ישעיה נז,טו)}} – רוממות וגדולה ועוז, לא עילוי מקום.</td>
<td class="ar">
{{עברית|וישאו את שברם על חמוריהם}} מן אלמעני אלאול, ומת'לה כת'יר פי מעני אלחמל ואלנקלאן לאנה רפעה פי אלמוצ'ע. ומן אלמעני אלת'אני {{עברית|ותנשא מלכותו, וינטלם וינשאם, ומדוע תתנשאו}}. פכל {{עברית|לשון נשיאה}} ג'את מנסובה לה תעאלי הי מן הד'א אלמעני אלאכ'יר, {{עברית|הנשא שופט הארץ, כה}} {{עברית|אמר רם ונשא}}, רפעה וג'לאלה ועזה לא עלו מכאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'}}
{{קו}}שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז', ותאמר: כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה, אצל המשיגים השלמים, אינו מתואר בתארים רבים. ושכל התארים המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת, והמשמעות הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו. עוד יבואו לך פרקים על השמות והתארים {{הפניה|(א,נא-סח)}}, אך המטרה בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של "{{עברית|רם}}" ו"{{עברית|נשא}}" עילוי מקום, אלא עילוי מעלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ולעל ישכל עליך קולי רפעה' מנזלה וג'לאלה ועזה פתקול כיף תג'על מעאני כת'ירה מן מעני ואחד, סיבין לך אן אללה תעאלי ענד אלמדרכין אלכאמלין לא יוצף באוצאף כת'ירה, ואן הד'ה אלאוצאף כלהא אלמתעדדה אלתי תדל עלי אלתעט'ים ואלעזה ואלקדרה ואלכמאל ואלג'וד וגירהא כלהא תרג'ע למעני ואחד, וד'לך אלמעני הו ד'אתה לא שי כ'ארג' ען אלד'את, וסתאתיך פצול פי אלאסמא ואלצפאת, ואנמא אלקצד פי הד'א אלפצל אן {{עברית|רם}} ו{{עברית|נשא}} ליס מענאה ומפהומה עלו מכאן, בל עלו מנזלה:</td>
</tr>
</table>