189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק ו}}
{{כותרת|המלאכים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קיום המלאכים}}
{{קו}}על כך שהמלאכים קיימים אין צורך להביא ראיה מן התורה, כי ה{{עברית|תורה}} אמרה זאת במפורש בכמה מקומות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אן אלמלאיכה מוג'דין פהד'א ממא לא יחתאג' אן יותי עליה בדליל שרעי, לאן אל{{עברית|תורה}} קד נצת ד'לך פי עדה' מואצ'ע.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המונח אלוהים}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} ידוע לך כבר ש"{{עברית|אלהים}}" הוא שם השופטים ("חֻכַּאם", גם: מושלים): "[עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע...] {{עברית|עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם}} [אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ]" {{הפניה|(שמות כב,ח)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב-ג)}} לכן הושאל מונח זה למלאכים ולאלוה, כי הוא מנהיג־שופט ("חאכם") את המלאכים. ולכן אמר: "{{עברית|כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}", וזו פנייה לכל מין האדם, והמשיך ואמר: "{{עברית|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים}}", כלומר אלוהי המלאכים, "{{עברית|וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}" {{הפניה|(דברים י,יז)}} – אדוני הגלגלים והכוכבים, שהם {{עברית|אדונים}} לכל גוף זולתם. זאת היא המשמעות, לא ש"{{עברית|אֱלֹהִים}}" ו"{{עברית|אֲדֹנִים}}" הם ממין האדם, שכן הם פחותים מדי לכך. מה גם שדבריו "{{עברית|אֱלֹהֵיכֶם}}" כוללים את כל מין האדם, שליטים ונשלטים. וגם לא ייתכן שהכוונה היא שהוא יתעלה אדוני כל האבנים והעצים שמייחסים להם אלוהות, כי אין פאר ורוממות בכך שהאלוה הוא אדוני האבן והעץ ופיסת המתכת. אלא הכוונה היא שהוא יתעלה מנהיג־שופט על המנהיגים־שופטים, כלומר על המלאכים, ואדוני הגלגלים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת אן {{עברית|אלהים}} אסם אלחכאם {{עברית|עד האלהים יבא דבר שניהם}}, ולד'לך אסתעיר הד'א אלאסם ללמלאיכה וללאלאה לכונה חאכם עלי אלמלאיכה, ולד'לך קאל {{עברית|כי י"י אלהיכם}} והד'א כ'טאב לנוע אלאנסאן כלה, ת'ם קאל {{עברית|הוא אלהי האלהים}} יעני אלאה אלמלאיכה, {{עברית|ואדוני האדונים}} סייד אלאפלאך ואלכואכב אלתי הי {{עברית|אדונים}} לכל ג'סם סואהא, פהד'א הו אלמעני, לא אן יכון {{עברית|אלהים}} ו{{עברית|אדונים}} מן נוע אלאנסאן, אד' הם אכ'ס מן ד'לך, ולא סימא אן קולה {{עברית|אלהיכם}} יעם כל נוע אלאנסאן ראיסה ומראוסה, ולא ימכן אן יכון אלמראד בה איצ'א אנה תעלי סייד כל מא יעתקד פיה אלוהיה מן חג'ר ועוד, אד' לא פכ'ר ולא תעט'ים פי כון אלאלאה סייד אלחג'ר ואלכ'שבה וקטעה' מסבוך, ואנמא אלמראד אנה תעלי אלחאכם עלי אלחכאם אעני אלמלאיכה, וסייד אלאפלאך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כל כוח בעולם הוא מלאך}}
{{קו}}כבר הבאנו בחיבור זה פרק {{הפניה|(א,מט1)}} שבו התבאר שהמלאכים אינם גופים. כך אמר גם אריסטו, מלבד זה שיש כאן הבדל במונחים: הוא אומר "שכלים נבדלים" ואילו אנחנו אומרים "{{עברית|מלאכים}}". אשר לדבריו שהשכלים הנבדלים האלה הם גם מתווכים בין האל יתעלה לבין הנמצאים, ושבתיווכם נעים הגלגלים, שזוהי סיבת התהוות המתהווים – גם זה הוא לשון כל הכתובים, כי אינך מוצא אף פעולה שפועל האל כי אם {{עברית|על ידי מלאך}}. ידוע לך שמשמעות "{{עברית|מלאך}}" היא שליח, ואם כן כל מבצע ציווי הוא {{עברית|מלאך}}. כך שגם על תנועות בעלי החיים, אפילו שאינם הוגים, מתבטא הכתוב שהן {{עברית|על ידי מלאך}}, כאשר התנועה הזאת מתאימה למטרת האלוה ששם בו כוח המניע אותו בתנועה הזאת. נאמר: "{{עברית|אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי}} (=אלוהיי שלח את מלאכו וסגר את פי האריות ולא פגעו בי)" {{הפניה|(דניאל ו,כג)}}. וכל תנועות {{עברית|אתון בלעם}} {{הפניה|(במדבר כב,כב-ל)}} {{עברית|על ידי מלאך}}. אפילו היסודות נקראים גם הם {{עברית|מלאכים}}: "{{עברית|עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט}}" {{הפניה|(תהילים קד,ד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד תקדם לנא פי הד'ה אלמקאלה פצל פי תביין אן אלמלאיכה ליסת אג'סאם, פהד'א איצ'א הו אלד'י קאלה ארסטו, גיר אן הנא אכ'תלאף אסמיה, הו יקול עקול מפארקה ונחן נקול {{עברית|מלאכים}}. ואמא קולה הו אן הד'ה אלעקול אלמפארקה הי איצ'א ואסטה בין אללה תעלי ובין אלמוג'ודאת, ואן בוסאטתהא תתחרך אלאפלאך אלד'י ד'לך סבב כון אלכאינאת, פאן הד'א איצ'א הו נצוץ אלכתב כלהא, לאנך לא תג'ד קט פעל יפעלה אללה אלא {{עברית|על ידי מלאך}}. וקד עלמת אן מעני {{עברית|מלאך}} רסול, פכל מנפד' אמר הו {{עברית|מלאך}}, חתי אן חרכאת אלחיואן ולו אלגיר נאטק ינץ אלכתאב פיהא אנהא {{עברית|על ידי מלאך}}, אד'א כאנת תלך אלחרכה ופק גרץ' אלאלאה אלד'י ג'על פיה קוה תחרכה תלך אלחרכה, קאל {{עברית|אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני}}, וחרכאת {{עברית|אתון בלעם}} כלהא {{עברית|על ידי מלאך}}, חתי אן אלאסטקסאת תתסמי איצ'א {{עברית|מלאכים. עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע משמעויות למונח מלאך}}
{{קו}}עוד יתבאר לך {{הפניה|(ב,לד)}} ש"{{עברית|מלאך}}" נאמר{{קו}}{{אינדקס|א)}} על שליח מבני האדם: "{{עברית|וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים}}" {{הפניה|(בראשית לב,ד),}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ונאמר על הנביא: "{{עברית|וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים}}" {{הפניה|(שופטים ב,א)}}, "{{עברית|וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם}}" {{הפניה|(במדבר כ,טז)}}, {{אינדקס|ג)}} ונאמר על השכלים הנבדלים המתגלים לנביאים {{עברית|במראה הנבואה}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ונאמר על הכוחות החיוניים, כמו שנבאר {{הפניה|(פסקאות 7-6)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וסיביין לך אן {{עברית|מלאך}} יקאל עלי אלרסול מן אלנאס {{עברית|וישלח יעקב מלאכים}}. ויקאל עלי אלנבי {{עברית|ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבוכים, וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים}}. ויקאל עלי אלעקול אלמפארקה אלתי תט'הר ללאנביא {{עברית|במראה הנבואה}}, ויקאל עלי אלקוי אלחיואניה כמא נביין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקורות חכמים שהאל מנהיג את המציאות באמצעות מלאכים}}
{{קו}}דיוננו כאן הוא רק ב{{עברית|מלאכים}} שהם שכלים נבדלים, כי תורתנו אינה מכחישה שהוא יתעלה מנהיג את המציאות הזאת באמצעות ה{{עברית|מלאכים}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א)}} ה{{עברית|חכמים}} אמרו על דברי ה{{עברית|תורה}} "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ}}" {{הפניה|(בראשית א,כו)}} ועל דבריו "{{עברית|הָבָה נֵרְדָה}} [וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם]" {{הפניה|(שם יא,ז)}} – שהם ב{{עברית|לשון רבים}} – כך: "{{עברית|כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמיליא}} {{עברית|שלמעלה}}". התפעל על דבריהם "{{עברית|מסתכל}}", שהרי בלשון הזה עצמו אומר אפלטון, שהאל מסתכל בעולם השכלים וכתוצאה מכך שופעת ממנו המציאות.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ב)}} ובכמה מקומות {{הפניה|(בבלי סנהדרין לח ע"ב ועוד)}} אמרו כך סתם: "{{עברית|אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמיליא שלמעלה}}", ו"{{עברית|פמיליא}}" היא צבא ביוונית.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ג)}} גם ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(יב,א)}} נאמר, וכן ב{{עברית|מדרש קהלת}} {{הפניה|(קהלת רבה ב,יא)}}: "{{עברית|'}}[כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ] {{עברית|אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ' – לא נאמר כָּן, אלא 'עָשׂוּהוּ'}} {{הפניה|(קהלת ב,יב)}}{{עברית|, כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו, שנאמר 'הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ'}} {{הפניה|(דברים לב,ו)}}".{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ד)}} וכן אמרו ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(נא,ב)}}: "{{עברית|כל מקום שנאמר 'ה', וַה''}} {{עברית|– הוא ובית דינו}}".{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} אין הכוונה בכל הלשונות האלה מה שחושבים הבורים, שיש לו יתעלה דיבור או מחשבה או סברה או התייעצות והסתייעות בדעת אחרים – וכיצד זה יסתייע הבורא במה שברא? אלא כל זה הוא אמירה מפורשת שאפילו חלקי המציאות, עד כדי בריאת אברי בעל החיים כפי שהם – הכול באמצעות מלאכים, כי כל הכוחות הם מלאכים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכלאמנא הנא אנמא הו פי אל{{עברית|מלאכים}} אללד'ין הם עקול מפארקה, פאן שריעתנא לא תנכר כונה תעלי ידבר הד'א אלוג'וד בוסאטה' אל{{עברית|מלאכים}}, נץ אל{{עברית|חכמים}} פי קול אל{{עברית|תורה}} {{עברית|נעשה אדם בצלמינו}}, וקולה {{עברית|הבה}} {{עברית|נרדה}}, אלד'י ד'לך {{עברית|לשון רבים}} קאלוא {{עברית|כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמיליא}} {{עברית|שלמעלה}}. ואעג'ב מן קולהם {{עברית|מסתכל}}, פאנה בהד'א אלנץ בעינה יקול אפלאטון פאן אללה ינט'ר פי עאלם אלעקול פיפיץ' ענה אלוג'וד. ופי מואצ'ע קאלוא הכד'א מטלק, {{עברית|אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמיליא שלמעלה}}, ו{{עברית|פמיליא}} הו אלעסכר פי לגה' יונאן. ופי {{עברית|בראשית רבה}} איצ'א קיל ופי {{עברית|מדרש קהלת, את אשר כבר עשהו, לא נאמר כן אלא עשוהו,}} {{עברית|כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך}} {{עברית|והושיבו אותו על כנו שנאמר הוא עשך ויכוננך}}. ופי {{עברית|בראשית רבה}} איצ'א קאלוא {{עברית|כל מקום שנ' יוי}} {{עברית|וי"י הוא ובית דינו}}. וליס אלקצד בהד'ה אלנצוץ כלהא מא יט'נה אלג'האל באן ת'ם כלאם תעלי או פכרה או רויה או משורה ואסתעאנה בראי אלגיר, וכיף יסתען אלכ'אלק במא כ'לק, בל הד'א כלה תצריח באן ולו ג'זאיאת אלוג'וד חתי כ'לק אלאעצ'א מן אלחיואן עלי מא הי עליה כל ד'לך בוסאטה' מלאיכה, לאן אלקוי כלהא מלאיכה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|לעג למי שאינו מבין את הנהגת האל בעולם}}
{{קו}}מה רב עיוורון הבורים ומה מזיק הוא! אילו אמרת לאדם מן הטוענים שהם {{עברית|חכמי ישראל}} שהאל שולח מלאך הנכנס בבטן האישה ומעצב שם את העובר, הוא היה מתפעל מכך ומקבל זאת, וחושב זאת לגדלות יכולת ביחס לאל, וחכמה ממנו יתעלה. זאת אף על פי שהוא גם מאמין שהמלאך הוא גוף מאש בוערת, שמידתו כשליש העולם כולו. הוא יחשוב שכל זה אפשרי לאל. אבל אם תאמר לו שהאל שם בזרע כוח מעצב הנותן לאברים האלה תבנית ומתאר, שהוא המלאך, או שׁכּל הצורות הן מפעולת השׂכל הפועל, שהוא המלאך, והוא "{{עברית|שרו שלעולם}}" שה{{עברית|חכמים}} מזכירים תמיד – יירתע מזה, כי אין הוא מבין את עניין הגדֻלָּה והיכולת האמיתיות האלה, שהוא ההבאה למציאות של הכוחות הפועלים בדבר, כוחות שאינם מושגים בחושים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מא אשד עמי אלג'האל ומא אצ'רה, לו קלת לרג'ל מן אללד'ין יזעמון אנהם {{עברית|חכמי ישראל}} אן אללה יבעת' מלאך ידכ'ל פי בטן אלאמראה ויצור ת'ם אלג'נין אעג'בה ד'לך וקבלה, וירי הד'א עט'מה קדרה פי חק אללה וחכמה מנה תעלי, מע אעתקאדה איצ'א אן אלמלאך ג'סם מן נאר מחרקה מקדארה קדר ת'לת' אלעאלם באסרה, וירי הד'א כלה ממכן פי חק אללה, אמא אד'א קלת לה אן אללה ג'על פי אלמני קוה מצורה תשכל הד'ה אלאעצ'א ותכ'טטהא והי אלמלאך, או אן אלצור כלהא מן פעל אלעקל אלפעאל והו אלמלאך והו {{עברית|שרו שלעולם}} אלד'י יד'כרה אל{{עברית|חכמים}} דאימא, נפר מן ד'לך, לאנה לא יפהם מעני הד'ה אלעט'מה ואלקדרה אלחקיקיה והי איג'אד אלקוי אלפאעלה פי אלשי אלתי לא תדרך בחאסה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשך מקורות חכמים}}
{{קו}}
{{אינדקס|דוגמה ה)}} ה{{עברית|חכמים ז"ל}} אמרו במפורש למי שהוא {{עברית|חכם}}, שכל אחד מן הכוחות הגופניים הוא {{עברית|מלאך}}, כל שכן הכוחות הפזורים בעולם, ושלכל כוח יש פעולה מסוימת אחת מיוחדת, ואין לו שתי פעולות. ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(נ,ב)}}: "{{עברית|תני}} (=נשנה): {{עברית|אין מלאך עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושין שליחות אחת}}", וכך הוא מצב כל הכוחות.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ו)}} מה שיחזק לך את היות הכוחות הפרטיים הטבעיים והנפשיים מכונים "{{עברית|מלאכים}}", הוא אמירתם בכמה מקומות, ועיקרהּ ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(עח,א)}}: "{{עברית|בכל יום הקב"ה בורא כת שלמלאכים ואומרין לפניו שירה והולכין להן}}". כאשר הקשו על אמירה זו מאמירה המורה על כך שהמלאכים יציבים, וכן התבאר כמה פעמים שהמלאכים {{עברית|חיים וקיימים}} {{הפניה|(שמות רבה כג,ז)}}, היתה התשובה שיש מהם יציבים ויש מהם אובדים. וכך הוא הדבר באמת, שהכוחות הפרטיים האלה מתהווים וכלים באופן תמידי, ומיני הכוחות ההם קיימים ואינם משתבשים.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ז)}} ונאמר שם {{הפניה|(בראשית רבה פה,ח)}} בפרשת {{עברית|יהודה ותמר}}: "{{עברית|אמר ר' יוחנן: ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה}}", כלומר כוח הגירוי המיני. הרי שקרא גם לכוח הזה "{{עברית|מלאך}}". וכך אתה מוצא אותם אומרים תמיד: '{{עברית|מלאך שהוא ממונה על כך וכך}}', כי כל כוח שהאל יתעלה מְמַנֶּה על אחד מן הדברים הוא {{עברית|מלאך הממונה על אותו דבר}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ח)}} ולשון {{עברית|מדרש קהלת}} {{הפניה|(קהלת רבה י,כ)}}: "{{עברית|בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב}}". הרי שאמרו במפורש למי שמבין ומשכיל, שהכוח המדמה נקרא גם הוא "{{עברית|מלאך}}", ושהשכל נקרא "{{עברית|כרוב}}". מה נאה הדבר ליודע, ומה מאוס הוא לבורים!</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קד צרחוא אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} למן הו {{עברית|חכם}} אן כל קוה מן אלקוי אלבדניה {{עברית|מלאך}}, נאהיך אלקוי אלמבת'ות'ה פי אלעאלם, ואן כל קוה להא פעל מא ואחד מכ'צוץ ולא יכון להא פעלין, פי {{עברית|בראשית רבה תני אין מלאך עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושין שליחות אחת}}, והד'ה הי חאל ג'מיע אלקוי. וממא יאכד ענדך כון אלקוי אלשכ'ציה אלטביעיה ואלנפסאניה תתסמי {{עברית|מלאכים}} קולהם פי עדה' מואצ'ע ואצלה פי {{עברית|בראשית רבה בכל יום הקב"ה בורא כת שלמלאכים ואומרין לפניו שירה והולכין להן}}, ולמא אעתרץ' הד'א אלקול בקול ידל עלי כון אלמלאיכה ת'אבתין וכד'לך תביין מראת אן אלמלאיכה {{עברית|חיים וקיימים}}, פכאן אלג'ואב אן מנהם ת'אבת ומנהם תאלף, והכד'א אלאמר באלחקיקה, אן הד'ה אלקוי אלשכ'ציה כאינה פאסדה עלי אלאסתמראר, ואנואע תלך אלקוי באקיה לא תכ'תל. והנאך קיל פי קצה' {{עברית|יהודה ותמר, אמר ר' יוחנן ביקש}} {{עברית|לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה}}, יעני קוה' אלאנעאט', פקד סמי הד'ה אלקוי איצ'א {{עברית|מלאך}}. וכד'א תג'דהם דאימא יקולון {{עברית|מלאך שהוא ממונה על כך וכך}}{{עברית|}}, לאן כל קוה וכלהא אללה תעלי באמר מן אלאמור פהי {{עברית|מלאך הממונה על אותו דבר}}, ונץ {{עברית|מדרש קהלת בשעה שאדם ישן נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב}}, פקד צרחוא למן יפהם ויעקל באן אלקוה אלמתכ'יילה איצ'א תתסמי {{עברית|מלאך}}, ואן אלעקל יתסמי {{עברית|כרוב}}, פמא אחסן הד'א למן יעלם ומא אסמג'ה ענד אלג'האל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ראיית מלאך – רק במופע נבואי}}
{{קו}}על כך שכל צורה שהמלאך נראה בה היא {{עברית|במראה הנבואה}} כבר דיברנו {{הפניה|(פסקה 3; א,מט)}}.{{קו}}{{אינדקס|א)}} אתה מוצא נביאים הרואים את ה{{עברית|מלאכים}} כאילו הם בני אדם: "[וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא] {{עברית|וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים}} [נִצָּבִים עָלָיו]" {{הפניה|(בראשית יח,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויש מהם הרואים אותו כאילו הוא אדם נורא ומבהיל: "[וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי] {{עברית|וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד}}" {{הפניה|(שופטים יג,ו)}}. {{אינדקס|ג)}} ויש מהם הרואים אותו כאש: "{{עברית|וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ}} [מִתּוֹךְ הַסְּנֶה]" {{הפניה|(שמות ג,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ושם נאמר: "{{עברית|אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים}}" {{הפניה|(בראשית רבה נ,ב)}}. וזהו סוד נבואי גדול. ועוד יבוא {{הפניה|(ב,לב-מז)}} דיון כראוי על הנבואה. ושם נאמר: "{{עברית|עד שלא עשו שליחותן – אנשים; ומשעשו שליחותן – לבשו מלאכוּת}}" {{הפניה|(בראשית רבה שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא כון כל צורה ירי פיהא אלמלאך פהי {{עברית|במראה הנבואה}} פקד קלנא פי ד'לך, אנת תג'ד אנבייא ירון אל{{עברית|מלאכים}} כאנה שכ'ץ אנסאן {{עברית|והנה שלשה אנשים}}, ומנהם מן יראה כאנה אנסאן מהול מבהת קאל {{עברית|ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד}}, ומנהם מן יראה נאר {{עברית|וירא מלאך י"י אליו בלבת אש}}{{עברית|}}, והנאך קיל {{עברית|אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים}}, והד'א סר נבוי עט'ים, וסיקע אלכלאם פי אלנבוה במא יליק. והנאך קיל {{עברית|עד שלא עשו שליחותן אנשים ומשעשו שליחותן לבשו מלאכות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}התבונן אם כן כיצד התבאר מכל היבט שמשמעות "{{עברית|מלאך}}" היא פעולה מסוימת, ושכל {{עברית|מראה מלאך}} אינו אלא {{עברית|במראה הנבואה}} ובהתאם למצב המשיג. אם כן אין במה שהזכיר אריסטו בעניין הזה שום דבר החולק על התורה. אלא מה שהוא חולק עלינו בכל זה הוא שהוא מאמין שהדברים האלה (=בעולמנו) כולם קדומים, ושהם דברים המתחייבים ממנו יתעלה כך; ואילו אנחנו מאמינים שכל זה נברא, ושהאל ברא את השכלים הנבדלים ושם בגלגלים את כוח התשוקה אליהם, והוא שברא את השכלים ואת הגלגלים ושם בהם את הכוח המנהיג הזה. בזה אנו חולקים עליו. בהמשך {{הפניה|(ב,יג-לא)}} תשמע את דעתו ואת דעת תורת האמת על חידוש העולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פתאמל כיף ביין מן כל ג'הה אן מעני {{עברית|מלאך}} הו פעל מא, ואן כל {{עברית|מראה מלאך}} אנמא הו {{עברית|במראה הנבואה}} ובחסב חאלה' אלמדרך. פליס פי מא ד'כרה ארסטו איצ'א פי הד'א אלמעני שי יכ'אלף אלשריעה, בל אלד'י יכ'אלפנא פי הד'א כלה כונה יעתקד הד'ה אלאשיא כלהא קדימה ואנהא אמור לאזמה ענה תעלי הכד'א, ונחן נעתקד אן כל הד'א מכ'לוק, ואן אללה כ'לק אלעקול אלמפארקה וג'על פי אלפלך קוה' אלשוק להא, והו אלד'י כ'לק אלעקול ואלאפלאך וג'על פיהא הד'ה אלקוי אלמדברה. פי הד'א נכ'אלפה. וסתסמע ראיה וראי אלשריעה אלחאקה פי חדות' אלעאלם:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המלאכים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|קיום המלאכים}}
{{קו}}על כך שהמלאכים קיימים אין צורך להביא ראיה מן התורה, כי ה{{עברית|תורה}} אמרה זאת במפורש בכמה מקומות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אן אלמלאיכה מוג'דין פהד'א ממא לא יחתאג' אן יותי עליה בדליל שרעי, לאן אל{{עברית|תורה}} קד נצת ד'לך פי עדה' מואצ'ע.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המונח אלוהים}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} ידוע לך כבר ש"{{עברית|אלהים}}" הוא שם השופטים ("חֻכַּאם", גם: מושלים): "[עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע...] {{עברית|עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם}} [אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ]" {{הפניה|(שמות כב,ח)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב-ג)}} לכן הושאל מונח זה למלאכים ולאלוה, כי הוא מנהיג־שופט ("חאכם") את המלאכים. ולכן אמר: "{{עברית|כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}", וזו פנייה לכל מין האדם, והמשיך ואמר: "{{עברית|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים}}", כלומר אלוהי המלאכים, "{{עברית|וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}" {{הפניה|(דברים י,יז)}} – אדוני הגלגלים והכוכבים, שהם {{עברית|אדונים}} לכל גוף זולתם. זאת היא המשמעות, לא ש"{{עברית|אֱלֹהִים}}" ו"{{עברית|אֲדֹנִים}}" הם ממין האדם, שכן הם פחותים מדי לכך. מה גם שדבריו "{{עברית|אֱלֹהֵיכֶם}}" כוללים את כל מין האדם, שליטים ונשלטים. וגם לא ייתכן שהכוונה היא שהוא יתעלה אדוני כל האבנים והעצים שמייחסים להם אלוהות, כי אין פאר ורוממות בכך שהאלוה הוא אדוני האבן והעץ ופיסת המתכת. אלא הכוונה היא שהוא יתעלה מנהיג־שופט על המנהיגים־שופטים, כלומר על המלאכים, ואדוני הגלגלים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלמת אן {{עברית|אלהים}} אסם אלחכאם {{עברית|עד האלהים יבא דבר שניהם}}, ולד'לך אסתעיר הד'א אלאסם ללמלאיכה וללאלאה לכונה חאכם עלי אלמלאיכה, ולד'לך קאל {{עברית|כי י"י אלהיכם}} והד'א כ'טאב לנוע אלאנסאן כלה, ת'ם קאל {{עברית|הוא אלהי האלהים}} יעני אלאה אלמלאיכה, {{עברית|ואדוני האדונים}} סייד אלאפלאך ואלכואכב אלתי הי {{עברית|אדונים}} לכל ג'סם סואהא, פהד'א הו אלמעני, לא אן יכון {{עברית|אלהים}} ו{{עברית|אדונים}} מן נוע אלאנסאן, אד' הם אכ'ס מן ד'לך, ולא סימא אן קולה {{עברית|אלהיכם}} יעם כל נוע אלאנסאן ראיסה ומראוסה, ולא ימכן אן יכון אלמראד בה איצ'א אנה תעלי סייד כל מא יעתקד פיה אלוהיה מן חג'ר ועוד, אד' לא פכ'ר ולא תעט'ים פי כון אלאלאה סייד אלחג'ר ואלכ'שבה וקטעה' מסבוך, ואנמא אלמראד אנה תעלי אלחאכם עלי אלחכאם אעני אלמלאיכה, וסייד אלאפלאך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|כל כוח בעולם הוא מלאך}}
{{קו}}כבר הבאנו בחיבור זה פרק {{הפניה|(א,מט1)}} שבו התבאר שהמלאכים אינם גופים. כך אמר גם אריסטו, מלבד זה שיש כאן הבדל במונחים: הוא אומר "שכלים נבדלים" ואילו אנחנו אומרים "{{עברית|מלאכים}}". אשר לדבריו שהשכלים הנבדלים האלה הם גם מתווכים בין האל יתעלה לבין הנמצאים, ושבתיווכם נעים הגלגלים, שזוהי סיבת התהוות המתהווים – גם זה הוא לשון כל הכתובים, כי אינך מוצא אף פעולה שפועל האל כי אם {{עברית|על ידי מלאך}}. ידוע לך שמשמעות "{{עברית|מלאך}}" היא שליח, ואם כן כל מבצע ציווי הוא {{עברית|מלאך}}. כך שגם על תנועות בעלי החיים, אפילו שאינם הוגים, מתבטא הכתוב שהן {{עברית|על ידי מלאך}}, כאשר התנועה הזאת מתאימה למטרת האלוה ששם בו כוח המניע אותו בתנועה הזאת. נאמר: "{{עברית|אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי}} (=אלוהיי שלח את מלאכו וסגר את פי האריות ולא פגעו בי)" {{הפניה|(דניאל ו,כג)}}. וכל תנועות {{עברית|אתון בלעם}} {{הפניה|(במדבר כב,כב-ל)}} {{עברית|על ידי מלאך}}. אפילו היסודות נקראים גם הם {{עברית|מלאכים}}: "{{עברית|עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט}}" {{הפניה|(תהילים קד,ד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד תקדם לנא פי הד'ה אלמקאלה פצל פי תביין אן אלמלאיכה ליסת אג'סאם, פהד'א איצ'א הו אלד'י קאלה ארסטו, גיר אן הנא אכ'תלאף אסמיה, הו יקול עקול מפארקה ונחן נקול {{עברית|מלאכים}}. ואמא קולה הו אן הד'ה אלעקול אלמפארקה הי איצ'א ואסטה בין אללה תעלי ובין אלמוג'ודאת, ואן בוסאטתהא תתחרך אלאפלאך אלד'י ד'לך סבב כון אלכאינאת, פאן הד'א איצ'א הו נצוץ אלכתב כלהא, לאנך לא תג'ד קט פעל יפעלה אללה אלא {{עברית|על ידי מלאך}}. וקד עלמת אן מעני {{עברית|מלאך}} רסול, פכל מנפד' אמר הו {{עברית|מלאך}}, חתי אן חרכאת אלחיואן ולו אלגיר נאטק ינץ אלכתאב פיהא אנהא {{עברית|על ידי מלאך}}, אד'א כאנת תלך אלחרכה ופק גרץ' אלאלאה אלד'י ג'על פיה קוה תחרכה תלך אלחרכה, קאל {{עברית|אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני}}, וחרכאת {{עברית|אתון בלעם}} כלהא {{עברית|על ידי מלאך}}, חתי אן אלאסטקסאת תתסמי איצ'א {{עברית|מלאכים. עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ארבע משמעויות למונח מלאך}}
{{קו}}עוד יתבאר לך {{הפניה|(ב,לד)}} ש"{{עברית|מלאך}}" נאמר{{קו}}{{אינדקס|א)}} על שליח מבני האדם: "{{עברית|וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים}}" {{הפניה|(בראשית לב,ד),}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ונאמר על הנביא: "{{עברית|וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים}}" {{הפניה|(שופטים ב,א)}}, "{{עברית|וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם}}" {{הפניה|(במדבר כ,טז)}}, {{אינדקס|ג)}} ונאמר על השכלים הנבדלים המתגלים לנביאים {{עברית|במראה הנבואה}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ונאמר על הכוחות החיוניים, כמו שנבאר {{הפניה|(פסקאות 7-6)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וסיביין לך אן {{עברית|מלאך}} יקאל עלי אלרסול מן אלנאס {{עברית|וישלח יעקב מלאכים}}. ויקאל עלי אלנבי {{עברית|ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבוכים, וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים}}. ויקאל עלי אלעקול אלמפארקה אלתי תט'הר ללאנביא {{עברית|במראה הנבואה}}, ויקאל עלי אלקוי אלחיואניה כמא נביין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקורות חכמים שהאל מנהיג את המציאות באמצעות מלאכים}}
{{קו}}דיוננו כאן הוא רק ב{{עברית|מלאכים}} שהם שכלים נבדלים, כי תורתנו אינה מכחישה שהוא יתעלה מנהיג את המציאות הזאת באמצעות ה{{עברית|מלאכים}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א)}} ה{{עברית|חכמים}} אמרו על דברי ה{{עברית|תורה}} "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ}}" {{הפניה|(בראשית א,כו)}} ועל דבריו "{{עברית|הָבָה נֵרְדָה}} [וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם]" {{הפניה|(שם יא,ז)}} – שהם ב{{עברית|לשון רבים}} – כך: "{{עברית|כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמיליא}} {{עברית|שלמעלה}}". התפעל על דבריהם "{{עברית|מסתכל}}", שהרי בלשון הזה עצמו אומר אפלטון, שהאל מסתכל בעולם השכלים וכתוצאה מכך שופעת ממנו המציאות.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ב)}} ובכמה מקומות {{הפניה|(בבלי סנהדרין לח ע"ב ועוד)}} אמרו כך סתם: "{{עברית|אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמיליא שלמעלה}}", ו"{{עברית|פמיליא}}" היא צבא ביוונית.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ג)}} גם ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(יב,א)}} נאמר, וכן ב{{עברית|מדרש קהלת}} {{הפניה|(קהלת רבה ב,יא)}}: "{{עברית|'}}[כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ] {{עברית|אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ' – לא נאמר כָּן, אלא 'עָשׂוּהוּ'}} {{הפניה|(קהלת ב,יב)}}{{עברית|, כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו, שנאמר 'הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ'}} {{הפניה|(דברים לב,ו)}}".{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ד)}} וכן אמרו ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(נא,ב)}}: "{{עברית|כל מקום שנאמר 'ה', וַה''}} {{עברית|– הוא ובית דינו}}".{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} אין הכוונה בכל הלשונות האלה מה שחושבים הבורים, שיש לו יתעלה דיבור או מחשבה או סברה או התייעצות והסתייעות בדעת אחרים – וכיצד זה יסתייע הבורא במה שברא? אלא כל זה הוא אמירה מפורשת שאפילו חלקי המציאות, עד כדי בריאת אברי בעל החיים כפי שהם – הכול באמצעות מלאכים, כי כל הכוחות הם מלאכים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכלאמנא הנא אנמא הו פי אל{{עברית|מלאכים}} אללד'ין הם עקול מפארקה, פאן שריעתנא לא תנכר כונה תעלי ידבר הד'א אלוג'וד בוסאטה' אל{{עברית|מלאכים}}, נץ אל{{עברית|חכמים}} פי קול אל{{עברית|תורה}} {{עברית|נעשה אדם בצלמינו}}, וקולה {{עברית|הבה}} {{עברית|נרדה}}, אלד'י ד'לך {{עברית|לשון רבים}} קאלוא {{עברית|כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמיליא}} {{עברית|שלמעלה}}. ואעג'ב מן קולהם {{עברית|מסתכל}}, פאנה בהד'א אלנץ בעינה יקול אפלאטון פאן אללה ינט'ר פי עאלם אלעקול פיפיץ' ענה אלוג'וד. ופי מואצ'ע קאלוא הכד'א מטלק, {{עברית|אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמיליא שלמעלה}}, ו{{עברית|פמיליא}} הו אלעסכר פי לגה' יונאן. ופי {{עברית|בראשית רבה}} איצ'א קיל ופי {{עברית|מדרש קהלת, את אשר כבר עשהו, לא נאמר כן אלא עשוהו,}} {{עברית|כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך}} {{עברית|והושיבו אותו על כנו שנאמר הוא עשך ויכוננך}}. ופי {{עברית|בראשית רבה}} איצ'א קאלוא {{עברית|כל מקום שנ' יוי}} {{עברית|וי"י הוא ובית דינו}}. וליס אלקצד בהד'ה אלנצוץ כלהא מא יט'נה אלג'האל באן ת'ם כלאם תעלי או פכרה או רויה או משורה ואסתעאנה בראי אלגיר, וכיף יסתען אלכ'אלק במא כ'לק, בל הד'א כלה תצריח באן ולו ג'זאיאת אלוג'וד חתי כ'לק אלאעצ'א מן אלחיואן עלי מא הי עליה כל ד'לך בוסאטה' מלאיכה, לאן אלקוי כלהא מלאיכה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|לעג למי שאינו מבין את הנהגת האל בעולם}}
{{קו}}מה רב עיוורון הבורים ומה מזיק הוא! אילו אמרת לאדם מן הטוענים שהם {{עברית|חכמי ישראל}} שהאל שולח מלאך הנכנס בבטן האישה ומעצב שם את העובר, הוא היה מתפעל מכך ומקבל זאת, וחושב זאת לגדלות יכולת ביחס לאל, וחכמה ממנו יתעלה. זאת אף על פי שהוא גם מאמין שהמלאך הוא גוף מאש בוערת, שמידתו כשליש העולם כולו. הוא יחשוב שכל זה אפשרי לאל. אבל אם תאמר לו שהאל שם בזרע כוח מעצב הנותן לאברים האלה תבנית ומתאר, שהוא המלאך, או שׁכּל הצורות הן מפעולת השׂכל הפועל, שהוא המלאך, והוא "{{עברית|שרו שלעולם}}" שה{{עברית|חכמים}} מזכירים תמיד – יירתע מזה, כי אין הוא מבין את עניין הגדֻלָּה והיכולת האמיתיות האלה, שהוא ההבאה למציאות של הכוחות הפועלים בדבר, כוחות שאינם מושגים בחושים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מא אשד עמי אלג'האל ומא אצ'רה, לו קלת לרג'ל מן אללד'ין יזעמון אנהם {{עברית|חכמי ישראל}} אן אללה יבעת' מלאך ידכ'ל פי בטן אלאמראה ויצור ת'ם אלג'נין אעג'בה ד'לך וקבלה, וירי הד'א עט'מה קדרה פי חק אללה וחכמה מנה תעלי, מע אעתקאדה איצ'א אן אלמלאך ג'סם מן נאר מחרקה מקדארה קדר ת'לת' אלעאלם באסרה, וירי הד'א כלה ממכן פי חק אללה, אמא אד'א קלת לה אן אללה ג'על פי אלמני קוה מצורה תשכל הד'ה אלאעצ'א ותכ'טטהא והי אלמלאך, או אן אלצור כלהא מן פעל אלעקל אלפעאל והו אלמלאך והו {{עברית|שרו שלעולם}} אלד'י יד'כרה אל{{עברית|חכמים}} דאימא, נפר מן ד'לך, לאנה לא יפהם מעני הד'ה אלעט'מה ואלקדרה אלחקיקיה והי איג'אד אלקוי אלפאעלה פי אלשי אלתי לא תדרך בחאסה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשך מקורות חכמים}}
{{קו}}
{{אינדקס|דוגמה ה)}} ה{{עברית|חכמים ז"ל}} אמרו במפורש למי שהוא {{עברית|חכם}}, שכל אחד מן הכוחות הגופניים הוא {{עברית|מלאך}}, כל שכן הכוחות הפזורים בעולם, ושלכל כוח יש פעולה מסוימת אחת מיוחדת, ואין לו שתי פעולות. ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(נ,ב)}}: "{{עברית|תני}} (=נשנה): {{עברית|אין מלאך עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושין שליחות אחת}}", וכך הוא מצב כל הכוחות.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ו)}} מה שיחזק לך את היות הכוחות הפרטיים הטבעיים והנפשיים מכונים "{{עברית|מלאכים}}", הוא אמירתם בכמה מקומות, ועיקרהּ ב{{עברית|בראשית רבה}} {{הפניה|(עח,א)}}: "{{עברית|בכל יום הקב"ה בורא כת שלמלאכים ואומרין לפניו שירה והולכין להן}}". כאשר הקשו על אמירה זו מאמירה המורה על כך שהמלאכים יציבים, וכן התבאר כמה פעמים שהמלאכים {{עברית|חיים וקיימים}} {{הפניה|(שמות רבה כג,ז)}}, היתה התשובה שיש מהם יציבים ויש מהם אובדים. וכך הוא הדבר באמת, שהכוחות הפרטיים האלה מתהווים וכלים באופן תמידי, ומיני הכוחות ההם קיימים ואינם משתבשים.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ז)}} ונאמר שם {{הפניה|(בראשית רבה פה,ח)}} בפרשת {{עברית|יהודה ותמר}}: "{{עברית|אמר ר' יוחנן: ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה}}", כלומר כוח הגירוי המיני. הרי שקרא גם לכוח הזה "{{עברית|מלאך}}". וכך אתה מוצא אותם אומרים תמיד: '{{עברית|מלאך שהוא ממונה על כך וכך}}', כי כל כוח שהאל יתעלה מְמַנֶּה על אחד מן הדברים הוא {{עברית|מלאך הממונה על אותו דבר}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ח)}} ולשון {{עברית|מדרש קהלת}} {{הפניה|(קהלת רבה י,כ)}}: "{{עברית|בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב}}". הרי שאמרו במפורש למי שמבין ומשכיל, שהכוח המדמה נקרא גם הוא "{{עברית|מלאך}}", ושהשכל נקרא "{{עברית|כרוב}}". מה נאה הדבר ליודע, ומה מאוס הוא לבורים!</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קד צרחוא אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} למן הו {{עברית|חכם}} אן כל קוה מן אלקוי אלבדניה {{עברית|מלאך}}, נאהיך אלקוי אלמבת'ות'ה פי אלעאלם, ואן כל קוה להא פעל מא ואחד מכ'צוץ ולא יכון להא פעלין, פי {{עברית|בראשית רבה תני אין מלאך עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושין שליחות אחת}}, והד'ה הי חאל ג'מיע אלקוי. וממא יאכד ענדך כון אלקוי אלשכ'ציה אלטביעיה ואלנפסאניה תתסמי {{עברית|מלאכים}} קולהם פי עדה' מואצ'ע ואצלה פי {{עברית|בראשית רבה בכל יום הקב"ה בורא כת שלמלאכים ואומרין לפניו שירה והולכין להן}}, ולמא אעתרץ' הד'א אלקול בקול ידל עלי כון אלמלאיכה ת'אבתין וכד'לך תביין מראת אן אלמלאיכה {{עברית|חיים וקיימים}}, פכאן אלג'ואב אן מנהם ת'אבת ומנהם תאלף, והכד'א אלאמר באלחקיקה, אן הד'ה אלקוי אלשכ'ציה כאינה פאסדה עלי אלאסתמראר, ואנואע תלך אלקוי באקיה לא תכ'תל. והנאך קיל פי קצה' {{עברית|יהודה ותמר, אמר ר' יוחנן ביקש}} {{עברית|לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה}}, יעני קוה' אלאנעאט', פקד סמי הד'ה אלקוי איצ'א {{עברית|מלאך}}. וכד'א תג'דהם דאימא יקולון {{עברית|מלאך שהוא ממונה על כך וכך}}{{עברית|}}, לאן כל קוה וכלהא אללה תעלי באמר מן אלאמור פהי {{עברית|מלאך הממונה על אותו דבר}}, ונץ {{עברית|מדרש קהלת בשעה שאדם ישן נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב}}, פקד צרחוא למן יפהם ויעקל באן אלקוה אלמתכ'יילה איצ'א תתסמי {{עברית|מלאך}}, ואן אלעקל יתסמי {{עברית|כרוב}}, פמא אחסן הד'א למן יעלם ומא אסמג'ה ענד אלג'האל.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ראיית מלאך – רק במופע נבואי}}
{{קו}}על כך שכל צורה שהמלאך נראה בה היא {{עברית|במראה הנבואה}} כבר דיברנו {{הפניה|(פסקה 3; א,מט)}}.{{קו}}{{אינדקס|א)}} אתה מוצא נביאים הרואים את ה{{עברית|מלאכים}} כאילו הם בני אדם: "[וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא] {{עברית|וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים}} [נִצָּבִים עָלָיו]" {{הפניה|(בראשית יח,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ויש מהם הרואים אותו כאילו הוא אדם נורא ומבהיל: "[וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי] {{עברית|וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד}}" {{הפניה|(שופטים יג,ו)}}. {{אינדקס|ג)}} ויש מהם הרואים אותו כאש: "{{עברית|וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ}} [מִתּוֹךְ הַסְּנֶה]" {{הפניה|(שמות ג,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ושם נאמר: "{{עברית|אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים}}" {{הפניה|(בראשית רבה נ,ב)}}. וזהו סוד נבואי גדול. ועוד יבוא {{הפניה|(ב,לב-מז)}} דיון כראוי על הנבואה. ושם נאמר: "{{עברית|עד שלא עשו שליחותן – אנשים; ומשעשו שליחותן – לבשו מלאכוּת}}" {{הפניה|(בראשית רבה שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא כון כל צורה ירי פיהא אלמלאך פהי {{עברית|במראה הנבואה}} פקד קלנא פי ד'לך, אנת תג'ד אנבייא ירון אל{{עברית|מלאכים}} כאנה שכ'ץ אנסאן {{עברית|והנה שלשה אנשים}}, ומנהם מן יראה כאנה אנסאן מהול מבהת קאל {{עברית|ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד}}, ומנהם מן יראה נאר {{עברית|וירא מלאך י"י אליו בלבת אש}}{{עברית|}}, והנאך קיל {{עברית|אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים}}, והד'א סר נבוי עט'ים, וסיקע אלכלאם פי אלנבוה במא יליק. והנאך קיל {{עברית|עד שלא עשו שליחותן אנשים ומשעשו שליחותן לבשו מלאכות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}התבונן אם כן כיצד התבאר מכל היבט שמשמעות "{{עברית|מלאך}}" היא פעולה מסוימת, ושכל {{עברית|מראה מלאך}} אינו אלא {{עברית|במראה הנבואה}} ובהתאם למצב המשיג. אם כן אין במה שהזכיר אריסטו בעניין הזה שום דבר החולק על התורה. אלא מה שהוא חולק עלינו בכל זה הוא שהוא מאמין שהדברים האלה (=בעולמנו) כולם קדומים, ושהם דברים המתחייבים ממנו יתעלה כך; ואילו אנחנו מאמינים שכל זה נברא, ושהאל ברא את השכלים הנבדלים ושם בגלגלים את כוח התשוקה אליהם, והוא שברא את השכלים ואת הגלגלים ושם בהם את הכוח המנהיג הזה. בזה אנו חולקים עליו. בהמשך {{הפניה|(ב,יג-לא)}} תשמע את דעתו ואת דעת תורת האמת על חידוש העולם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פתאמל כיף ביין מן כל ג'הה אן מעני {{עברית|מלאך}} הו פעל מא, ואן כל {{עברית|מראה מלאך}} אנמא הו {{עברית|במראה הנבואה}} ובחסב חאלה' אלמדרך. פליס פי מא ד'כרה ארסטו איצ'א פי הד'א אלמעני שי יכ'אלף אלשריעה, בל אלד'י יכ'אלפנא פי הד'א כלה כונה יעתקד הד'ה אלאשיא כלהא קדימה ואנהא אמור לאזמה ענה תעלי הכד'א, ונחן נעתקד אן כל הד'א מכ'לוק, ואן אללה כ'לק אלעקול אלמפארקה וג'על פי אלפלך קוה' אלשוק להא, והו אלד'י כ'לק אלעקול ואלאפלאך וג'על פיהא הד'ה אלקוי אלמדברה. פי הד'א נכ'אלפה. וסתסמע ראיה וראי אלשריעה אלחאקה פי חדות' אלעאלם:</td>
</tr>
</table>