189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק לג}}
{{כותרת|מעמד הר סיני ונבואה ציבורית}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פרשנות ראשונה: העם שומע "קול", משה מתנבא ומעביר לעם}}
{{קו}}ברור לי שב{{עברית|מעמד הר סיני}} לא כל מה שהגיע ל{{עברית|משה}} הוא שהגיע כולו לכל {{עברית|ישראל}}. אלא הדיבור היה ל{{עברית|משה}} לבדו, ולכן כל הדיבור ב{{עברית|עשר הדברות}} הוא פנייה ליחיד. והוא, עליו השלום, ירד לתחתית ההר והודיע לעם מה שהוא שמע.{{קו}}{{אינדקס|משה מתווך)}} לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם}} [בָּעֵת הַהִוא] {{עברית|לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'}}" {{הפניה|(דברים ה,ה)}}. וכן נאמר: "{{עברית|מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל}}" {{הפניה|(שמות יט,יט)}}. ובפירוש ב{{עברית|מכילתא}} {{הפניה|(מסכתא דבחודש, פרשה ד)}} שהיה חוזר עבורם על {{עברית|כל דבור ודבור}} כמו ששמע.{{קו}}{{אינדקס|ה' פונה רק למשה)}} וכן לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ [}}וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה']" {{הפניה|(שמות יט,ט)}} – ראיה לכך שהדיבור היה אליו בעוד הם שמעו את הקול הגדול ולא את פירוט הדברים.{{קו}}{{אינדקס|העם שומע משהו)}} על שמיעת הקול הגדול נאמר: "[וַיְהִי] {{עברית|כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל}} [מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם]" {{הפניה|(דברים ה,יט)}}, ונאמר: "[וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ] {{עברית|קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל}}" {{הפניה|(שם ד,יב)}}, ולא נאמר '{{עברית|דברים אתם שומעים}}'. כל מה שנאמר בלשון של שמיעת הדיבור, הכוונה בו היא רק שמיעת ה{{עברית|קול}}, ו{{עברית|משה}} הוא ששמע את הדברים ומסר אותם להם. זה מה שנראה מלשון ה{{עברית|תורה}} ומרוב דברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}יבין לי אן פי {{עברית|מעמד הר סיני}} לם יכן ג'מיע אלואצל ל{{עברית|משה}} הו כלה אלואצל לג'מיע {{עברית|ישראל}}, בל אלכ'טאב ל{{עברית|משה}} וחדה ולד'אלך ג'א כ'טאב {{עברית|עשר הדברות}} כלה מכ'אטבה' אלואחד אלמפרד, והו ע"אס ינזל אלי אספל אלג'בל ויכ'בר אלנאס במא סמע, נץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|אנכי עמד בין י"י וביניכם להגיד לכם את דבר י"י}}, וקאל איצ'א {{עברית|משה ידבר והאלהים יעננו בקול}}. ובביאן פי אל{{עברית|מכילתא}} אן {{עברית|כל דבור ודבור}} יעידה להם כמא סמע, ונץ אל{{עברית|תורה}} איצ'א {{עברית|בעבור ישמע העם וכו'}}, דליל אן אלכ'טאב לה והם יסמעון אלצות אלעט'ים לא תפציל אלכלאם, וען סמאע ד'לך אלצות אלעט'ים קאל {{עברית|כשמעכם את הקול}}, וקאל {{עברית|קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול}}, ולם יקל {{עברית|דברים אתם שומעים}}. וכל מא ג'א מן סמאע אלכלאם אנמא אלמראד בה סמאע אל{{עברית|קול}}, ו{{עברית|משה}} הו אלד'י יסמע אלכלאם ויחכיה להם. הד'א הו אלט'אהר מן נץ אל{{עברית|תורה}} ומן אכת'ר כלאם אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פרשנות שנייה: ה"קול" שהעם שמע – שני הדיברות הראשונים}}
{{קו}}אלא שיש להם גם מימרה מפורשת בכמה מקומות ב{{עברית|מדרשות}}, והיא נמצאת גם ב{{עברית|תלמוד}}, והיא דבריהם: "{{עברית|'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמעום}}" {{הפניה|(בבלי מכות כד,א; הוריות ח,א; שיר השירים רבה א,ב)}}. כוונתם היא שהם הגיעו אליהם כמו שהגיעו ל{{עברית|משה רבינו}}, ולא {{עברית|משה רבינו}} העביר אותם אליהם. כי שני העיקרים האלה – קיום האלוה והיותו אחד – ניתנים להשגה בעיון אנושי; וכל מה שנלמד בהוכחה – דין הנביא לגביו הוא כדין כל מי שלמד אותו, ואין בו יתרון לאחד על האחר. ושני העיקרים האלה אינם נודעים מצד הנבואה בלבד. לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת [}}כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ]" {{הפניה|(דברים ד,לה)}}. ואילו שאר ה{{עברית|דברות}} הן ממין המפורסמות והמקובלות, לא ממין המושכלות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לכן להם איצ'א קולה מנצוצה פי עדה' מואצ'ע מן אל{{עברית|מדרשות}} והי פי אל{{עברית|תלמוד}} איצ'א, והי קולהם {{עברית|אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום}}, יענון אנהא וצלת להם כמת'ל מא וצלת ל{{עברית|משה רבינו}} ולם יכן {{עברית|משה רבינו}} מוצלהא להם, וד'לך אן האד'ין אלאצלין אעני וג'וד אלאלאה וכונה ואחדא אנמא ידרך ד'לך באלנט'ר אלאנסאני, וכל מא יעלם בברהאן פחכם אלנבי פיה וחכם כל מן עלמה סוא לא תפאצ'ל, ולא עלם הד'אן אלאצלאן מן ג'הה' אלנבוה פקט, נץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|אתה הראת לדעת וכו'}}. אמא סאיר אל{{עברית|דברות}} פהי מן קביל אלמשהוראת ואלמקבולאת לא מן קביל אלמעקולאת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">יחד עם הדברים האלה שאמרו, הנה מה שמתבררים בו הפסוקים ודברי ה{{עברית|חכמים}}: כל {{עברית|ישראל}} לא שמעו ב{{עברית|מעמד}} הזה אלא {{עברית|קול}} אחד בלבד פעם אחת, והוא ה{{עברית|קול}} ש{{עברית|משה וכל ישראל}} השיגו ממנו את "{{עברית|אנכי}}" {{עברית|ו}}"{{עברית|לא יהיה לך}}", ו{{עברית|משה}} השמיע להם זאת בהגיים נבדלים הניתנים לשמיעה. ה{{עברית|חכמים}} כבר אמרו זאת, והסמיכו זאת למה שנאמר: "{{עברית|אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ}}" {{הפניה|(תהילים סב,יב; ושם: שָׁמָעְתִּי)}}.</td>
<td class="ar">ומע מא ד'כרוא איצ'א מן ד'לך פאן אלד'י תסתקל בה אלנצוץ וכלאם אל{{עברית|חכמים}} הד'א הו אנהם לם יסמעוא ג'מיע {{עברית|ישראל}} פי ד'לך אל{{עברית|מעמד}} (למה שוורץ לא סימן? וכן להלן בפרק) גיר {{עברית|קול}} (ראה הערת שוורץ, וכן להלן בפרק, ופשיטא שזה בעברית משתי סיבות: א. ההפניה לפסוקים עם "קול", ב. הרמב"ם מתרגם זאת לערבית לקראת הסוף "אלצות") ואחד פקט מרה ואחדה, והו אל{{עברית|קול}} אלד'י אדרך {{עברית|משה וכל ישראל}} מנה {{עברית|אנכי ולא יהיה לך}}, ואסמעהם {{עברית|משה}} ד'לך בכלמאה בתפציל אחרף מסמועה, וקד ד'כרוא אל{{עברית|חכמים}} ד'לך ואסנדוה לקולה {{עברית|אחת דבר אלהים שתים זו שמענו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ראיות לפרשנות הרמב"ם והקולות השונים במעמד}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} וביארו בתחילת "{{עברית|מדרש חָזִיתָ}}", שהם לא שמעו ממנו יתעלה דיבור אחר {{הפניה|(שיר השירים רבה א,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ולשון ה{{עברית|תורה}}: "[אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל] {{עברית|קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף}}" {{הפניה|(דברים ה,יח)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואחר שמיעת הדיבור (או: ה{{עברית|קול}}) הראשון הזה היה מה שהזכיר, שהם חרדו ופחדו מאוד, ומה שסיפר על דבריהם: "{{עברית|וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה'}} {{עברית|[}}אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי.] {{עברית|וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת}} [כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ. כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי.] {{עברית|קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע [}}אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ]" {{הפניה|(דברים ה,כ-כג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ואז הוא, הנכבד מכל ילוד אישה, ניגש שנית וקיבל את שאר ה{{עברית|דברות}} אחת אחת, וירד לתחתית ההר והשמיע להם אותן במחזה הגדול ההוא, כשהם רואים את האש ושומעים את הקולות, כוונתי לקולות האלה שהם "{{עברית|קֹלֹת וּבְרָקִים}}" כרעם, ו"{{עברית|קֹל שֹׁפָר חָזָק}}" {{הפניה|(שמות יט,טז)}}. כל מה שתמצא שנאמר על שמיעת {{עברית|קולות}} רבים, כמו שנאמר "{{עברית|וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת}} {{עברית|[}}וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק]" {{הפניה|(שם כ,יד)}}, אין זה אלא {{עברית|קול שופר}} ורעמים וכיוצא בהם. ואילו את {{עברית|קול ה'}}, כלומר הקול הנברא שממנו הובן ה{{עברית|דבור}}, הם לא שמעו מלבד פעם אחת בלבד, כמו שאמרה ה{{עברית|תורה}} וכמו שביארו ה{{עברית|חכמים}} במקום שהערתי לך עליו, והוא ה{{עברית|קול}} אשר {{עברית|יצאה נשמתן בשמעו}} {{הפניה|(בבלי שבת פח,א ומקבילות)}} והשיגו בו את {{עברית|שתי הדברות הראשונות}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובינוא פי אול {{עברית|מדרש חזית}} אנהם לם יסמעוא קולא אכ'ר מן קבלה תעאלי, ונץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|קול גדול ולא יסף}}. ובעד סמאע ד'לך אלקול אלאול כאן מא ד'כר מן אסתהואלהם אלאמר וכ'ופהם אלשדיד, ומא חכי מן קולהם {{עברית|ותאמרו הן הראנו י"י}} {{עברית|וכו' ועתה למה נמות קרב אתה ושמע וכו'}}, פתקדם הו ג'ל מן מולוד ת'אניה ותלקי בקיה' אל{{עברית|דברות}} ואחדה ואחדה, ונזל לאספל אלג'בל ואסמעהם איאהא פי ד'לך אלמשהד אלעט'ים, והם יבצרון אלאנואר ויסמעון אלאצואת, אעני תלך אלאצואת אלתי הי {{עברית|קולות וברקים}} כאלרעד ו{{עברית|קול שופר חזק}}. וכל מא תג'ד מן ד'כר סמאע {{עברית|קולות}} כת'ירה כמא קאל {{עברית|וכל העם ראים את הקולות וכו'}} אנמא הי {{עברית|קול שופר}} ורעוד ונחוהא, אמא {{עברית|קול י"י}} אעני אלצות אלמכ'לוק אלד'י מנה פהם אל{{עברית|דבור}} פלם יסמעוה גיר מרה ואחדה פקט כמא נצת אל{{עברית|תורה}} וכמא בינוא אל{{עברית|חכמים}} פי אלמוצ'ע אלד'י נבהתך עליה, והו אל{{עברית|קול}} אלד'י {{עברית|יצאה נשמתן בשמעו}} ואדרך בה {{עברית|שתי הדברות הראשונות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פירוש הרמב"ם – הוא מן המסורת}}
{{קו}}ודע, שגם ב{{עברית|קול}} הזה אין דרגתם שווה לדרגת {{עברית|משה רבינו}}. אני אעיר לך על הסוד הזה ואלמדך שהוא דבר מקובל במסורת באומה, וידוע אצל חכמיה. והוא שכל מקום שתמצא בו "{{עברית|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר}}", מתרגם {{עברית|אנקלוס}}: "{{עברית|וּמַלֵּיל ה'}}" (=ודיבר ה'). וכן דבריו "{{עברית|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים}}" {{הפניה|(שמות כ,א)}} – "{{עברית|וּמַלֵּיל ה' יָת כָּל פִּתְגָּמַיָּא}}" (=ודיבר ה' את כל הדברים). ואילו את דברי {{עברית|ישראל}} ל{{עברית|משה}} "[דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה] {{עברית|וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים}} [פֶּן נָמוּת]" {{הפניה|(שם,טז)}}, הוא תרגם "{{עברית|וְלָא יִתְמַלַּל עִמָּנָא מִן קֳדָם ה'}}" (=ולא יתדבר עמנו מלפני ה'). הרי הבהיר לך הוא עליו השלום את הכלל שפירטנוהו. וידוע לך ש{{עברית|אנקלוס}} קיבל את העניינים המופלאים והנכבדים האלה {{עברית|מפי ר' אליעזר ור' יהושע}} {{הפניה|(בבלי מגילה ג,א)}}, שהם "{{עברית|חכמי ישראל}}" סתם כמו שביארו {{הפניה|(ירושלמי סנהדרין ז,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם, אן הד'א אל{{עברית|קול}} איצ'א ליס מרתבתהם פיה סוי מע מרתבה' {{עברית|משה רבינו}}, ואנא אנבהך עלי הד'א אלסר ואעלמך אנה אמר מתואתר פי אלמלה מעלום ענד עלמאיהא, וד'לך אן כל מוצ'ע תג'ד פיה {{עברית|וידבר י"י אל משה לאמר}} יתרג'מה {{עברית|אנקלוס ומליל י"י}}, וכד'לך קולה {{עברית|וידבר אלהים את כל הדברים ומליל י"י ית כל פתגמיא}}. ואמא קול {{עברית|ישראל למשה ואל ידבר עמנו אלהים}} פתרג'מה {{עברית|ולא יתמלל עמנא מן קדם י"י}}, פקד אבאן לך עליה אלסלאם ען אלג'מלה אלתי פצלנאהא, והד'ה אלמעאני אלגריבה אלג'לילה קד עלמת אן {{עברית|אנקלוס}} ראוי להא {{עברית|מפי ר' אליעזר ור' יהושע}} אללד'ין המא {{עברית|חכמי ישראל}} באטלאק כמא בינוא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד הר סיני – סתרי תורה}}
{{קו}}דע זאת אם כן וזכרהו. כי אין אפשרות להתעמק ב{{עברית|מעמד הר סיני}} יותר מן המידה הזאת שהם הזכירו, כי הוא מכלל {{עברית|סתרי תורה}}; ואמיתת ההשגה הזאת והאופן שלה נסתרים מאתנו מאוד, כי לא היתה לפניה כמוה ולא תהיה אחריה. דע זאת אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאעלם ד'לך ותד'כרה, לאנה לא ימכן אן יתערץ' ל{{עברית|מעמד הר סיני}} באכת'ר מן הד'א אלקדר אלד'י ד'כרוה, לאנה מן ג'מלה' {{עברית|סתרי תורה}}, וחקיקה' ד'לך אלאדראך וכיף כאן אלחאל פיה כ'פי ענא ג'דא, לאנה לם יתקדם מת'לה ולא יתאכ'ר פאעלמה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|מעמד הר סיני ונבואה ציבורית}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פרשנות ראשונה: העם שומע "קול", משה מתנבא ומעביר לעם}}
{{קו}}ברור לי שב{{עברית|מעמד הר סיני}} לא כל מה שהגיע ל{{עברית|משה}} הוא שהגיע כולו לכל {{עברית|ישראל}}. אלא הדיבור היה ל{{עברית|משה}} לבדו, ולכן כל הדיבור ב{{עברית|עשר הדברות}} הוא פנייה ליחיד. והוא, עליו השלום, ירד לתחתית ההר והודיע לעם מה שהוא שמע.{{קו}}{{אינדקס|משה מתווך)}} לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם}} [בָּעֵת הַהִוא] {{עברית|לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'}}" {{הפניה|(דברים ה,ה)}}. וכן נאמר: "{{עברית|מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל}}" {{הפניה|(שמות יט,יט)}}. ובפירוש ב{{עברית|מכילתא}} {{הפניה|(מסכתא דבחודש, פרשה ד)}} שהיה חוזר עבורם על {{עברית|כל דבור ודבור}} כמו ששמע.{{קו}}{{אינדקס|ה' פונה רק למשה)}} וכן לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ [}}וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה']" {{הפניה|(שמות יט,ט)}} – ראיה לכך שהדיבור היה אליו בעוד הם שמעו את הקול הגדול ולא את פירוט הדברים.{{קו}}{{אינדקס|העם שומע משהו)}} על שמיעת הקול הגדול נאמר: "[וַיְהִי] {{עברית|כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל}} [מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם]" {{הפניה|(דברים ה,יט)}}, ונאמר: "[וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ] {{עברית|קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל}}" {{הפניה|(שם ד,יב)}}, ולא נאמר '{{עברית|דברים אתם שומעים}}'. כל מה שנאמר בלשון של שמיעת הדיבור, הכוונה בו היא רק שמיעת ה{{עברית|קול}}, ו{{עברית|משה}} הוא ששמע את הדברים ומסר אותם להם. זה מה שנראה מלשון ה{{עברית|תורה}} ומרוב דברי ה{{עברית|חכמים ז"ל}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}יבין לי אן פי {{עברית|מעמד הר סיני}} לם יכן ג'מיע אלואצל ל{{עברית|משה}} הו כלה אלואצל לג'מיע {{עברית|ישראל}}, בל אלכ'טאב ל{{עברית|משה}} וחדה ולד'אלך ג'א כ'טאב {{עברית|עשר הדברות}} כלה מכ'אטבה' אלואחד אלמפרד, והו ע"אס ינזל אלי אספל אלג'בל ויכ'בר אלנאס במא סמע, נץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|אנכי עמד בין י"י וביניכם להגיד לכם את דבר י"י}}, וקאל איצ'א {{עברית|משה ידבר והאלהים יעננו בקול}}. ובביאן פי אל{{עברית|מכילתא}} אן {{עברית|כל דבור ודבור}} יעידה להם כמא סמע, ונץ אל{{עברית|תורה}} איצ'א {{עברית|בעבור ישמע העם וכו'}}, דליל אן אלכ'טאב לה והם יסמעון אלצות אלעט'ים לא תפציל אלכלאם, וען סמאע ד'לך אלצות אלעט'ים קאל {{עברית|כשמעכם את הקול}}, וקאל {{עברית|קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול}}, ולם יקל {{עברית|דברים אתם שומעים}}. וכל מא ג'א מן סמאע אלכלאם אנמא אלמראד בה סמאע אל{{עברית|קול}}, ו{{עברית|משה}} הו אלד'י יסמע אלכלאם ויחכיה להם. הד'א הו אלט'אהר מן נץ אל{{עברית|תורה}} ומן אכת'ר כלאם אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פרשנות שנייה: ה"קול" שהעם שמע – שני הדיברות הראשונים}}
{{קו}}אלא שיש להם גם מימרה מפורשת בכמה מקומות ב{{עברית|מדרשות}}, והיא נמצאת גם ב{{עברית|תלמוד}}, והיא דבריהם: "{{עברית|'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמעום}}" {{הפניה|(בבלי מכות כד,א; הוריות ח,א; שיר השירים רבה א,ב)}}. כוונתם היא שהם הגיעו אליהם כמו שהגיעו ל{{עברית|משה רבינו}}, ולא {{עברית|משה רבינו}} העביר אותם אליהם. כי שני העיקרים האלה – קיום האלוה והיותו אחד – ניתנים להשגה בעיון אנושי; וכל מה שנלמד בהוכחה – דין הנביא לגביו הוא כדין כל מי שלמד אותו, ואין בו יתרון לאחד על האחר. ושני העיקרים האלה אינם נודעים מצד הנבואה בלבד. לשון ה{{עברית|תורה}}: "{{עברית|אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת [}}כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ]" {{הפניה|(דברים ד,לה)}}. ואילו שאר ה{{עברית|דברות}} הן ממין המפורסמות והמקובלות, לא ממין המושכלות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לכן להם איצ'א קולה מנצוצה פי עדה' מואצ'ע מן אל{{עברית|מדרשות}} והי פי אל{{עברית|תלמוד}} איצ'א, והי קולהם {{עברית|אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום}}, יענון אנהא וצלת להם כמת'ל מא וצלת ל{{עברית|משה רבינו}} ולם יכן {{עברית|משה רבינו}} מוצלהא להם, וד'לך אן האד'ין אלאצלין אעני וג'וד אלאלאה וכונה ואחדא אנמא ידרך ד'לך באלנט'ר אלאנסאני, וכל מא יעלם בברהאן פחכם אלנבי פיה וחכם כל מן עלמה סוא לא תפאצ'ל, ולא עלם הד'אן אלאצלאן מן ג'הה' אלנבוה פקט, נץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|אתה הראת לדעת וכו'}}. אמא סאיר אל{{עברית|דברות}} פהי מן קביל אלמשהוראת ואלמקבולאת לא מן קביל אלמעקולאת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">יחד עם הדברים האלה שאמרו, הנה מה שמתבררים בו הפסוקים ודברי ה{{עברית|חכמים}}: כל {{עברית|ישראל}} לא שמעו ב{{עברית|מעמד}} הזה אלא {{עברית|קול}} אחד בלבד פעם אחת, והוא ה{{עברית|קול}} ש{{עברית|משה וכל ישראל}} השיגו ממנו את "{{עברית|אנכי}}" {{עברית|ו}}"{{עברית|לא יהיה לך}}", ו{{עברית|משה}} השמיע להם זאת בהגיים נבדלים הניתנים לשמיעה. ה{{עברית|חכמים}} כבר אמרו זאת, והסמיכו זאת למה שנאמר: "{{עברית|אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ}}" {{הפניה|(תהילים סב,יב; ושם: שָׁמָעְתִּי)}}.</td>
<td class="ar">ומע מא ד'כרוא איצ'א מן ד'לך פאן אלד'י תסתקל בה אלנצוץ וכלאם אל{{עברית|חכמים}} הד'א הו אנהם לם יסמעוא ג'מיע {{עברית|ישראל}} פי ד'לך אל{{עברית|מעמד}} (למה שוורץ לא סימן? וכן להלן בפרק) גיר {{עברית|קול}} (ראה הערת שוורץ, וכן להלן בפרק, ופשיטא שזה בעברית משתי סיבות: א. ההפניה לפסוקים עם "קול", ב. הרמב"ם מתרגם זאת לערבית לקראת הסוף "אלצות") ואחד פקט מרה ואחדה, והו אל{{עברית|קול}} אלד'י אדרך {{עברית|משה וכל ישראל}} מנה {{עברית|אנכי ולא יהיה לך}}, ואסמעהם {{עברית|משה}} ד'לך בכלמאה בתפציל אחרף מסמועה, וקד ד'כרוא אל{{עברית|חכמים}} ד'לך ואסנדוה לקולה {{עברית|אחת דבר אלהים שתים זו שמענו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ראיות לפרשנות הרמב"ם והקולות השונים במעמד}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} וביארו בתחילת "{{עברית|מדרש חָזִיתָ}}", שהם לא שמעו ממנו יתעלה דיבור אחר {{הפניה|(שיר השירים רבה א,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ולשון ה{{עברית|תורה}}: "[אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל] {{עברית|קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף}}" {{הפניה|(דברים ה,יח)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואחר שמיעת הדיבור (או: ה{{עברית|קול}}) הראשון הזה היה מה שהזכיר, שהם חרדו ופחדו מאוד, ומה שסיפר על דבריהם: "{{עברית|וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה'}} {{עברית|[}}אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי.] {{עברית|וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת}} [כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ. כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי.] {{עברית|קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע [}}אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ]" {{הפניה|(דברים ה,כ-כג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} ואז הוא, הנכבד מכל ילוד אישה, ניגש שנית וקיבל את שאר ה{{עברית|דברות}} אחת אחת, וירד לתחתית ההר והשמיע להם אותן במחזה הגדול ההוא, כשהם רואים את האש ושומעים את הקולות, כוונתי לקולות האלה שהם "{{עברית|קֹלֹת וּבְרָקִים}}" כרעם, ו"{{עברית|קֹל שֹׁפָר חָזָק}}" {{הפניה|(שמות יט,טז)}}. כל מה שתמצא שנאמר על שמיעת {{עברית|קולות}} רבים, כמו שנאמר "{{עברית|וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת}} {{עברית|[}}וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק]" {{הפניה|(שם כ,יד)}}, אין זה אלא {{עברית|קול שופר}} ורעמים וכיוצא בהם. ואילו את {{עברית|קול ה'}}, כלומר הקול הנברא שממנו הובן ה{{עברית|דבור}}, הם לא שמעו מלבד פעם אחת בלבד, כמו שאמרה ה{{עברית|תורה}} וכמו שביארו ה{{עברית|חכמים}} במקום שהערתי לך עליו, והוא ה{{עברית|קול}} אשר {{עברית|יצאה נשמתן בשמעו}} {{הפניה|(בבלי שבת פח,א ומקבילות)}} והשיגו בו את {{עברית|שתי הדברות הראשונות}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובינוא פי אול {{עברית|מדרש חזית}} אנהם לם יסמעוא קולא אכ'ר מן קבלה תעאלי, ונץ אל{{עברית|תורה}} {{עברית|קול גדול ולא יסף}}. ובעד סמאע ד'לך אלקול אלאול כאן מא ד'כר מן אסתהואלהם אלאמר וכ'ופהם אלשדיד, ומא חכי מן קולהם {{עברית|ותאמרו הן הראנו י"י}} {{עברית|וכו' ועתה למה נמות קרב אתה ושמע וכו'}}, פתקדם הו ג'ל מן מולוד ת'אניה ותלקי בקיה' אל{{עברית|דברות}} ואחדה ואחדה, ונזל לאספל אלג'בל ואסמעהם איאהא פי ד'לך אלמשהד אלעט'ים, והם יבצרון אלאנואר ויסמעון אלאצואת, אעני תלך אלאצואת אלתי הי {{עברית|קולות וברקים}} כאלרעד ו{{עברית|קול שופר חזק}}. וכל מא תג'ד מן ד'כר סמאע {{עברית|קולות}} כת'ירה כמא קאל {{עברית|וכל העם ראים את הקולות וכו'}} אנמא הי {{עברית|קול שופר}} ורעוד ונחוהא, אמא {{עברית|קול י"י}} אעני אלצות אלמכ'לוק אלד'י מנה פהם אל{{עברית|דבור}} פלם יסמעוה גיר מרה ואחדה פקט כמא נצת אל{{עברית|תורה}} וכמא בינוא אל{{עברית|חכמים}} פי אלמוצ'ע אלד'י נבהתך עליה, והו אל{{עברית|קול}} אלד'י {{עברית|יצאה נשמתן בשמעו}} ואדרך בה {{עברית|שתי הדברות הראשונות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|פירוש הרמב"ם – הוא מן המסורת}}
{{קו}}ודע, שגם ב{{עברית|קול}} הזה אין דרגתם שווה לדרגת {{עברית|משה רבינו}}. אני אעיר לך על הסוד הזה ואלמדך שהוא דבר מקובל במסורת באומה, וידוע אצל חכמיה. והוא שכל מקום שתמצא בו "{{עברית|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר}}", מתרגם {{עברית|אנקלוס}}: "{{עברית|וּמַלֵּיל ה'}}" (=ודיבר ה'). וכן דבריו "{{עברית|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים}}" {{הפניה|(שמות כ,א)}} – "{{עברית|וּמַלֵּיל ה' יָת כָּל פִּתְגָּמַיָּא}}" (=ודיבר ה' את כל הדברים). ואילו את דברי {{עברית|ישראל}} ל{{עברית|משה}} "[דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה] {{עברית|וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים}} [פֶּן נָמוּת]" {{הפניה|(שם,טז)}}, הוא תרגם "{{עברית|וְלָא יִתְמַלַּל עִמָּנָא מִן קֳדָם ה'}}" (=ולא יתדבר עמנו מלפני ה'). הרי הבהיר לך הוא עליו השלום את הכלל שפירטנוהו. וידוע לך ש{{עברית|אנקלוס}} קיבל את העניינים המופלאים והנכבדים האלה {{עברית|מפי ר' אליעזר ור' יהושע}} {{הפניה|(בבלי מגילה ג,א)}}, שהם "{{עברית|חכמי ישראל}}" סתם כמו שביארו {{הפניה|(ירושלמי סנהדרין ז,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם, אן הד'א אל{{עברית|קול}} איצ'א ליס מרתבתהם פיה סוי מע מרתבה' {{עברית|משה רבינו}}, ואנא אנבהך עלי הד'א אלסר ואעלמך אנה אמר מתואתר פי אלמלה מעלום ענד עלמאיהא, וד'לך אן כל מוצ'ע תג'ד פיה {{עברית|וידבר י"י אל משה לאמר}} יתרג'מה {{עברית|אנקלוס ומליל י"י}}, וכד'לך קולה {{עברית|וידבר אלהים את כל הדברים ומליל י"י ית כל פתגמיא}}. ואמא קול {{עברית|ישראל למשה ואל ידבר עמנו אלהים}} פתרג'מה {{עברית|ולא יתמלל עמנא מן קדם י"י}}, פקד אבאן לך עליה אלסלאם ען אלג'מלה אלתי פצלנאהא, והד'ה אלמעאני אלגריבה אלג'לילה קד עלמת אן {{עברית|אנקלוס}} ראוי להא {{עברית|מפי ר' אליעזר ור' יהושע}} אללד'ין המא {{עברית|חכמי ישראל}} באטלאק כמא בינוא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מעמד הר סיני – סתרי תורה}}
{{קו}}דע זאת אם כן וזכרהו. כי אין אפשרות להתעמק ב{{עברית|מעמד הר סיני}} יותר מן המידה הזאת שהם הזכירו, כי הוא מכלל {{עברית|סתרי תורה}}; ואמיתת ההשגה הזאת והאופן שלה נסתרים מאתנו מאוד, כי לא היתה לפניה כמוה ולא תהיה אחריה. דע זאת אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאעלם ד'לך ותד'כרה, לאנה לא ימכן אן יתערץ' ל{{עברית|מעמד הר סיני}} באכת'ר מן הד'א אלקדר אלד'י ד'כרוה, לאנה מן ג'מלה' {{עברית|סתרי תורה}}, וחקיקה' ד'לך אלאדראך וכיף כאן אלחאל פיה כ'פי ענא ג'דא, לאנה לם יתקדם מת'לה ולא יתאכ'ר פאעלמה:</td>
</tr>
</table>