189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק לט}}
{{כותרת|תורת משה בלעדית ומאוזנת}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני תורת משה רבנו}}
{{קו}}כיוון שדיברנו על מהות הנבואה והודענו את אמיתתה {{הפניה|(לו-לח)}}, וביארנו {{אינדקס|ייחודית)}} שנבואת {{עברית|משה רבינו}} נבדלת מנבואת זולתו {{הפניה|(לג-לה)}}, נאמר שמהשגה זו לבדה התחייבה הקריאה אל התורה. {{אינדקס|תקדימית)}} כי קריאתו של {{עברית|משה רבינו}} אלינו – לא היתה לפניה כמותה מאף אחד ממי שאנו יודעים מ{{עברית|אדם}} עד אליו, {{אינדקס|יחידה)}} ולא באה אחריה קריאה כמותה מאף אחד מנביאינו. {{אינדקס|לנצח)}} וכן יסוד תורתנו שלא תהיה זולתה לעולם. {{אינדקס|סיכום: יחידה במינה)}} לכן לשיטתנו לא היתה תורה ולא תהיה תורה אלא אחת, והיא תורת {{עברית|משה רבינו}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' ותכלמנא פי מאהיה' אלנבוה וערפנא חקיקתהא, וביינא אן נבוה' {{עברית|משה רבינו}} מבאינה לנבוה' מן סואה, פלנקל אן ען ד'לך אלאדראך וחדה לזמת אלדעוה אלי אלשריעה, וד'לך אן הד'ה דעוה' {{עברית|משה רבינו}} לנא לם תתקדם מת'להא לאחד ממן עלמנאה מן {{עברית|אדם}} אליה, ולא תאכ'רת בעדה דעוה מת'להא לאחד מן אנביאנא, וכד'לך קאעדה' שריעתנא אנה לא יכון גירהא אבדא. פלד'לך בחסב ראינא לם תכן ת'ם שריעה ולא תכון גיר שריעה ואחדה והי שריעה' {{עברית|משה רבינו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תורת משה – קריאה ציבורית תקדימית ומחייבת}}
{{קו}}ביאור הדבר, לפי מה שנאמר בספרי הנבואה ובא במסורת, כך הוא: כל הנביאים שקדמו ל{{עברית|משה רבינו}}, כגון ה{{עברית|אבות}} ו{{עברית|שם ועבר}} ו{{עברית|נח}} ו{{עברית|מתושלח}} ו{{עברית|חנוך}} – מעולם לא אמר אחד מהם לקבוצה מבני האדם: 'האל שלחני אליכם וציווני לומר לכם כך וכך, והזהיר אתכם מלעשות כך וציווה אתכם לעשות כך'. זה דבר שלא העידו עליו פסוקי ה{{עברית|תורה}} ולא הודיעה עליו מסורת אמיתית. אלא רק שרתה עליהם התגלות מן האל כמו שביארנו {{הפניה|(א,סג2; לנבואה עצמית ומנהיגותית - ב,לז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וביאן ד'לך בחסב מא נצת עליה אלכתב אלנבויה וג'א פי אלאת'אר, הו, אן כל מן תקדם {{עברית|משה רבינו}} מן אלאנביא מת'ל אל{{עברית|אבות}} ו{{עברית|שם ועבר ונח ומתושלח וחנוך}} לם יקל אחד מנהם קט לצנף מן אלנאס אן אללה ארסלני לכם ואמרני אן אקול לכם כד'א וכד'א, וקד נהאכם ען פעל כד'א ואמרכם בפעל כד'א, הד'א שי לא נץ אל{{עברית|תורה}} שהד בה ולא כ'בר צחיח אתי בה, בל אנמא כאנוא האולא יאתיהם וחי מן אללה עלי מא בינא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|לפני משה)}} מי שגבר עליו השפע הזה, כמו {{עברית|אברהם}}, קיבץ את בני האדם וקרא להם על דרך הלימוד וההנחיה אל אמת שהשיג, כמו שהיה {{עברית|אברהם}} מלמד את בני האדם ומבאר להם בראיות עיוניות שיש לעולם אלוה אחד, ושהוא ברא את כל מה שזולתו, ושאין ראוי שתיעבדנה הצורות האלה ולא דבר מן הנבראים. הוא היה כורת עם בני האדם ברית על כך ומושך אותם במליצות נאות ובהטבות; לא שהוא אמר אי פעם: 'האל שלחני אליכם, ומסר לי מצוות ואזהרות'. כך שכאשר נצטווה על המילה, הוא ובניו ובני ביתו – מל אותם, ולא קרא את בני האדם לכך באופן של קריאה נבואית. ראה נא את לשון ה{{עברית|תורה}} עליו: "{{עברית|כִּי יְדַעְתִּיו}} {{עברית|[}}לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט]" {{הפניה|(בראשית יח,יט)}}. הרי שהבהיר שהוא פעל על דרך הצוואה בלבד. וכן {{עברית|יצחק}} ו{{עברית|יעקב}} ו{{עברית|לוי}} ו{{עברית|קהת}} ו{{עברית|עמרם}} היו קוראים לבני האדם באופן הזה. וכך אתה מוצא שה{{עברית|חכמים}} אומרים על הנביאים שבאו לפני כן: "{{עברית|בית דינו שלעבר}}", "{{עברית|בית דינו שלמתושלח}}", "{{עברית|מדרשו שלמתושלח}}" – כולם עליהם השלום היו רק נביאים שלימדו את בני האדם בתור מורים ומלמדים ומנחים, לא שהם אמרו '{{עברית|ויאמר ה' אלי: דבר אל בני פלוני}}'. כך היה הדבר לפני {{עברית|משה רבינו}}.{{קו}}{{אינדקס|משה)}} ואילו {{עברית|משה}} – ידוע לך מה נאמר לו ומה אמר, ומה שאמרו לו כל העם: "{{עברית|הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים}} {{עברית|[}}אֶת הָאָדָם וָחָי]" {{הפניה|(דברים ה,כ)}}.{{קו}}{{אינדקס|אחר משה)}} ואילו כל נביא מבינינו אחרי {{עברית|משה רבינו}} – ידוע לך נוסח סיפוריהם כולם, ושהם היו בדרגת מטיפים לציבור, הקוראים לתורת {{עברית|משה}}, מנבאים רעות לנוטש אותה וטובות להולך ישר בדרכיה.</td>
<td class="ar">פמן עט'ם עליה ד'לך אלפיץ' מת'ל {{עברית|אברהם}} ג'מע אלנאס ודעאהם עלי ג'הה' אלתעלים ואלארשאד אלי חק קד אדרכה, כמא כאן {{עברית|אברהם}} יעלם אלנאס ויבין להם באדלה נט'ריה אן ללעאלם אלאהא ואחדא, ואנה כ'לק כל מא סואה, ואנה לא ינבגי אן תעבד הד'ה אלצור ולא שי מן אלמכ'לוקאת, ויעהד אלנאס עלי ד'לך ויג'ד'בהם בכ'טב חסנה ואחסאן להם, לא אנה קאל יום קט אן אללה בעת'ני לכם ואמרני ונהאני. חתי אנה למא אמר באלכ'תאן הו ובניוה וד'ויה כ'תנהם ולם ידעוא אלנאס לד'לך בצורה' דעוה' אלנבוה, אלא תרי נץ אל{{עברית|תורה}} פיה {{עברית|כי ידעתיו וכגו'}}, פקד בין אנה עלי ג'הה' אלוציה פקט כאן יפעל. וכד'לך {{עברית|יצחק ויעקב ולוי וקהת ועמרם}} עלי הד'ה אלצורה כאנוא ידעון אלנאס. וכד'לך תג'ד אל יקולון פי מן תקדמה מן אלנביין {{עברית|בית דינו שלעבר, בית דינו שלמתושלח, מדרשו שלמתושלח}}, כלהם עליהם אלסלאם אנמא כאנוא אנביא יעלמון אלנאס בצורה' אנהם מדרסון ומעלמון ומרשדון, לא אן יקולוא {{עברית|ויאמר י"י אלי דבר אל בני פלוני}}, הכד'א כאן אלאמר קבל {{עברית|משה רבינו}}. ואמא {{עברית|משה}} פקד עלמת מא קיל לה ומא קאל, וקול אלכאפה לה {{עברית|היום ראינו כי ידבר אלהים וכו'}}. אמא כל נבי מנא תאכ'ר בעד {{עברית|משה רבינו}} פקד עלמת נץ קצצהם כלהא, וכונהם במנזלה' אלועאט' ללנאס דאעיין לשריעה' {{עברית|משה}} יתואעדון אלראגב ענהא ויועדון מן אסתקאם פי תבעהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תורת משה נצחית ובלעדית מהיותה מאוזנת ומדויקת}}
{{קו}}וכן אנו מאמינים שהדבר יהיה כך תמיד, כמו שנאמר: "{{עברית|לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא}} {{עברית|[}}לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה]" {{הפניה|(שם ל,יב)}}, "[הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת] {{עברית|לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם}} [לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת]" {{הפניה|(שם כט,כח)}}. וכך חייב להיות, כי הדבר השלם בשיא השלמות האפשרית במינו – לא ייתכן שיימצא זולתו במינו אלא כשהשלמות הזאת פגומה אצלו, בהפרזה או בהזנחה; כמו המזג המאוזן שהוא בשיא האיזון במין מסוים, שכל מזג היוצא מן האיזון הזה תהיה בו הזנחה או הפרזה. כך הדבר בתורה הזאת, כמו שביאר שהיא מאוזנת ואמר: "[וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ] {{עברית|חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם}} [כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם]" {{הפניה|(שם ד,ח)}}, וידוע לך כבר שמשמעות "{{עברית|צדיקים}}" – מאוזנים. כי הן עבודות שאין בהן טורח ולא הפרזה כמו הנזירות ונדודי הסגפנות וכיוצא בהם; ואין בהן הזנחה המביאה להשחתה ולהתמכרות עד ששלמות האדם במידותיו ובעיונו תיפגם, כמו כל חוקות האומות הקדומות. כאשר נדון בחיבור הזה בטעמי המצוות {{הפניה|(ג,כו-מט)}} יתבאר לך מאיזונן ומחכמתן מה שראוי שיתבאר. לכן נאמר עליה: "{{עברית|תּוֹרַת ה' תְּמִימָה}}" {{הפניה|(תהילים יט,ח)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך נעתקד אן הכד'א אלאמר דאימא, כמא קאל {{עברית|לא בשמים היא וכו', לנו ולבנינו עד עולם}}. והכד'א ילזם אן יכון, לאן אלשי אלכאמל עלי גאיה' מא ימכן פי נועה לא ימכן אן יוג'ד גירה פי נועה אלא נאקץ ען ד'לך אלכמאל אמא באפראט או בתפריט, כאלמזאג' אלמעתדל אלד'י הו גאיה' אעתדאל ד'לך אלנוע פאן כל מזאג' כ'ארג' ען ד'לך אלאעתדאל יכון פיה תפריט או אפראט, כד'לך אלאמר פי הד'ה אלשריעה כמא בין מן אעתדאלהא וקאל {{עברית|חקים ומשפטים צדיקים}}, וקד עלמת אן מעני {{עברית|צדיקים}} מעתדלה, וד'לך אנהא עבאדאת לא כלפה פיהא ולא אפראט כאלרהבאניה ואלסיאחה ונחוהמא, ולא תפריט יוג'ב אלשרה ואלאנהמאך חתי ינקץ כמאל אלאנסאן פי אכ'לקה ונט'רה כמת'ל סאיר נואמיס אלמלל אלסאלפה. ואד'א תכלמנא פי הד'ה אלמקאלה פי תעליל אלשראיע תבין לך מן אעתדאלהא וחכמתהא מא ינבגי אן יתבין, ולד'לך קיל פיהא {{עברית|תורת י"י תמימה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה קלה למי שמבקש את השלמות}}
{{קו}}אך מי שחושב שהטורח שלה הוא רב וכבד ושיש בה סבל – כל זה טעות בהתבוננות, ועוד אבאר {{הפניה|(ג,מז2; ג,מט, פסקת החתימה)}} כמה קלה היא באמת עבור השלמים. לכן נאמר: "{{עברית|מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ}} {{עברית|[}}כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ]" {{הפניה|(דברים י,יב)}}, ונאמר: "[הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה'] {{עברית|הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל,}} {{עברית|[}}אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה? מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי: רַדְנוּ, לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ?]" {{הפניה|(ירמיהו ב,לא)}}. אכן כל זה הוא ביחס לאנשי המעלה. אבל אנשי העושק והכעס וההשתלטות – הדבר המזיק והקשה ביותר לדעתם הוא שיהיה שופט המונע את ההשתלטות. וכן התאוותנים השפלים – הדבר הקשה ביותר לדעתם הוא איסור ההפקרות בזנות והטלת עונש על העושה זאת. וכך כל פגום סבור שמניעת הרעה שהוא בוחר בה לפי מידותיו המושחתות היא טורח עצום. אך אין ללמוד על הקלוּת או הקושי של התורה לפי תאוות כל רע ונקלה בעל מידות מושחתות, אלא יש לבחון זאת לפי השלם בבני האדם. כי מטרת התורה הזאת היא שכל בני האדם יהיו כאדם הזה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא מן יזעם אן כלפהא שדידה וצעבה ואן פיהא משקה פכל ד'לך גלט פי אלתאמל, וסאבין סהולתהא באלחקיקה ענד אלכאמלין, ולד'לך קאל {{עברית|מה י"י אלהיך שואל מעמך וכו'}}, וקאל {{עברית|המדבר הייתי לישראל וכו'}}. לכן הד'א כלה באלאצ'אפה ללפצ'לא, אמא אהל אלט'לם ואלגצ'ב ואלתסלט פאצ'ר שי ענדהם ואצעבה אן יכון ת'ם קאץ' ימנע אלתסלט, וכד'לך אלשרהין אלאכ'סא אצעב שי ענדהם מנע אלתסיב פי אלזנא ואיקאע אלקצאץ בפאעלה. והכד'א כל נאקץ ירי אן מנע אלשר אלד'י יות'רה בחסב רד'ילתה אלכ'לקיה כלפה עט'ימה, וליס תקאיס סהולה' אלשריעה וצעובתהא בחסב הוי כל שריר כ'סיס ד'י רד'איל כ'לקיה, ואנמא תעתבר בחסב אלכאמל מן אלנאס, אלד'י מקצוד הד'ה אלשריעה אן יכון אלנאס כלהם ד'לך אלאנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">רק לתורה הזאת אנו קוראים תורה אלוהית. ואילו ההנהגות המדיניות האחרות, כחוקות היוונים והזיות הצאבים וזולתם – כל אלו מעשיהם של בני אדם מנהיגים, לא נביאים, כמו שביארנו כמה פעמים.</td>
<td class="ar">פהד'ה אלשריעה פקט הי אלתי נסמיהא שריעה אלאהיה, אמא מא סואהא מן אלתדביראת אלמדניה כנואמיס אליונאן והד'יאנאת אלצאבה וגירהם פכל ד'לך מן פעל אקואם מדברין לא אנביא כמא ביינא מראת:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|תורת משה בלעדית ומאוזנת}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני תורת משה רבנו}}
{{קו}}כיוון שדיברנו על מהות הנבואה והודענו את אמיתתה {{הפניה|(לו-לח)}}, וביארנו {{אינדקס|ייחודית)}} שנבואת {{עברית|משה רבינו}} נבדלת מנבואת זולתו {{הפניה|(לג-לה)}}, נאמר שמהשגה זו לבדה התחייבה הקריאה אל התורה. {{אינדקס|תקדימית)}} כי קריאתו של {{עברית|משה רבינו}} אלינו – לא היתה לפניה כמותה מאף אחד ממי שאנו יודעים מ{{עברית|אדם}} עד אליו, {{אינדקס|יחידה)}} ולא באה אחריה קריאה כמותה מאף אחד מנביאינו. {{אינדקס|לנצח)}} וכן יסוד תורתנו שלא תהיה זולתה לעולם. {{אינדקס|סיכום: יחידה במינה)}} לכן לשיטתנו לא היתה תורה ולא תהיה תורה אלא אחת, והיא תורת {{עברית|משה רבינו}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואד' ותכלמנא פי מאהיה' אלנבוה וערפנא חקיקתהא, וביינא אן נבוה' {{עברית|משה רבינו}} מבאינה לנבוה' מן סואה, פלנקל אן ען ד'לך אלאדראך וחדה לזמת אלדעוה אלי אלשריעה, וד'לך אן הד'ה דעוה' {{עברית|משה רבינו}} לנא לם תתקדם מת'להא לאחד ממן עלמנאה מן {{עברית|אדם}} אליה, ולא תאכ'רת בעדה דעוה מת'להא לאחד מן אנביאנא, וכד'לך קאעדה' שריעתנא אנה לא יכון גירהא אבדא. פלד'לך בחסב ראינא לם תכן ת'ם שריעה ולא תכון גיר שריעה ואחדה והי שריעה' {{עברית|משה רבינו}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תורת משה – קריאה ציבורית תקדימית ומחייבת}}
{{קו}}ביאור הדבר, לפי מה שנאמר בספרי הנבואה ובא במסורת, כך הוא: כל הנביאים שקדמו ל{{עברית|משה רבינו}}, כגון ה{{עברית|אבות}} ו{{עברית|שם ועבר}} ו{{עברית|נח}} ו{{עברית|מתושלח}} ו{{עברית|חנוך}} – מעולם לא אמר אחד מהם לקבוצה מבני האדם: 'האל שלחני אליכם וציווני לומר לכם כך וכך, והזהיר אתכם מלעשות כך וציווה אתכם לעשות כך'. זה דבר שלא העידו עליו פסוקי ה{{עברית|תורה}} ולא הודיעה עליו מסורת אמיתית. אלא רק שרתה עליהם התגלות מן האל כמו שביארנו {{הפניה|(א,סג2; לנבואה עצמית ומנהיגותית - ב,לז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וביאן ד'לך בחסב מא נצת עליה אלכתב אלנבויה וג'א פי אלאת'אר, הו, אן כל מן תקדם {{עברית|משה רבינו}} מן אלאנביא מת'ל אל{{עברית|אבות}} ו{{עברית|שם ועבר ונח ומתושלח וחנוך}} לם יקל אחד מנהם קט לצנף מן אלנאס אן אללה ארסלני לכם ואמרני אן אקול לכם כד'א וכד'א, וקד נהאכם ען פעל כד'א ואמרכם בפעל כד'א, הד'א שי לא נץ אל{{עברית|תורה}} שהד בה ולא כ'בר צחיח אתי בה, בל אנמא כאנוא האולא יאתיהם וחי מן אללה עלי מא בינא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|לפני משה)}} מי שגבר עליו השפע הזה, כמו {{עברית|אברהם}}, קיבץ את בני האדם וקרא להם על דרך הלימוד וההנחיה אל אמת שהשיג, כמו שהיה {{עברית|אברהם}} מלמד את בני האדם ומבאר להם בראיות עיוניות שיש לעולם אלוה אחד, ושהוא ברא את כל מה שזולתו, ושאין ראוי שתיעבדנה הצורות האלה ולא דבר מן הנבראים. הוא היה כורת עם בני האדם ברית על כך ומושך אותם במליצות נאות ובהטבות; לא שהוא אמר אי פעם: 'האל שלחני אליכם, ומסר לי מצוות ואזהרות'. כך שכאשר נצטווה על המילה, הוא ובניו ובני ביתו – מל אותם, ולא קרא את בני האדם לכך באופן של קריאה נבואית. ראה נא את לשון ה{{עברית|תורה}} עליו: "{{עברית|כִּי יְדַעְתִּיו}} {{עברית|[}}לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט]" {{הפניה|(בראשית יח,יט)}}. הרי שהבהיר שהוא פעל על דרך הצוואה בלבד. וכן {{עברית|יצחק}} ו{{עברית|יעקב}} ו{{עברית|לוי}} ו{{עברית|קהת}} ו{{עברית|עמרם}} היו קוראים לבני האדם באופן הזה. וכך אתה מוצא שה{{עברית|חכמים}} אומרים על הנביאים שבאו לפני כן: "{{עברית|בית דינו שלעבר}}", "{{עברית|בית דינו שלמתושלח}}", "{{עברית|מדרשו שלמתושלח}}" – כולם עליהם השלום היו רק נביאים שלימדו את בני האדם בתור מורים ומלמדים ומנחים, לא שהם אמרו '{{עברית|ויאמר ה' אלי: דבר אל בני פלוני}}'. כך היה הדבר לפני {{עברית|משה רבינו}}.{{קו}}{{אינדקס|משה)}} ואילו {{עברית|משה}} – ידוע לך מה נאמר לו ומה אמר, ומה שאמרו לו כל העם: "{{עברית|הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים}} {{עברית|[}}אֶת הָאָדָם וָחָי]" {{הפניה|(דברים ה,כ)}}.{{קו}}{{אינדקס|אחר משה)}} ואילו כל נביא מבינינו אחרי {{עברית|משה רבינו}} – ידוע לך נוסח סיפוריהם כולם, ושהם היו בדרגת מטיפים לציבור, הקוראים לתורת {{עברית|משה}}, מנבאים רעות לנוטש אותה וטובות להולך ישר בדרכיה.</td>
<td class="ar">פמן עט'ם עליה ד'לך אלפיץ' מת'ל {{עברית|אברהם}} ג'מע אלנאס ודעאהם עלי ג'הה' אלתעלים ואלארשאד אלי חק קד אדרכה, כמא כאן {{עברית|אברהם}} יעלם אלנאס ויבין להם באדלה נט'ריה אן ללעאלם אלאהא ואחדא, ואנה כ'לק כל מא סואה, ואנה לא ינבגי אן תעבד הד'ה אלצור ולא שי מן אלמכ'לוקאת, ויעהד אלנאס עלי ד'לך ויג'ד'בהם בכ'טב חסנה ואחסאן להם, לא אנה קאל יום קט אן אללה בעת'ני לכם ואמרני ונהאני. חתי אנה למא אמר באלכ'תאן הו ובניוה וד'ויה כ'תנהם ולם ידעוא אלנאס לד'לך בצורה' דעוה' אלנבוה, אלא תרי נץ אל{{עברית|תורה}} פיה {{עברית|כי ידעתיו וכגו'}}, פקד בין אנה עלי ג'הה' אלוציה פקט כאן יפעל. וכד'לך {{עברית|יצחק ויעקב ולוי וקהת ועמרם}} עלי הד'ה אלצורה כאנוא ידעון אלנאס. וכד'לך תג'ד אל יקולון פי מן תקדמה מן אלנביין {{עברית|בית דינו שלעבר, בית דינו שלמתושלח, מדרשו שלמתושלח}}, כלהם עליהם אלסלאם אנמא כאנוא אנביא יעלמון אלנאס בצורה' אנהם מדרסון ומעלמון ומרשדון, לא אן יקולוא {{עברית|ויאמר י"י אלי דבר אל בני פלוני}}, הכד'א כאן אלאמר קבל {{עברית|משה רבינו}}. ואמא {{עברית|משה}} פקד עלמת מא קיל לה ומא קאל, וקול אלכאפה לה {{עברית|היום ראינו כי ידבר אלהים וכו'}}. אמא כל נבי מנא תאכ'ר בעד {{עברית|משה רבינו}} פקד עלמת נץ קצצהם כלהא, וכונהם במנזלה' אלועאט' ללנאס דאעיין לשריעה' {{עברית|משה}} יתואעדון אלראגב ענהא ויועדון מן אסתקאם פי תבעהא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תורת משה נצחית ובלעדית מהיותה מאוזנת ומדויקת}}
{{קו}}וכן אנו מאמינים שהדבר יהיה כך תמיד, כמו שנאמר: "{{עברית|לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא}} {{עברית|[}}לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה]" {{הפניה|(שם ל,יב)}}, "[הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת] {{עברית|לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם}} [לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת]" {{הפניה|(שם כט,כח)}}. וכך חייב להיות, כי הדבר השלם בשיא השלמות האפשרית במינו – לא ייתכן שיימצא זולתו במינו אלא כשהשלמות הזאת פגומה אצלו, בהפרזה או בהזנחה; כמו המזג המאוזן שהוא בשיא האיזון במין מסוים, שכל מזג היוצא מן האיזון הזה תהיה בו הזנחה או הפרזה. כך הדבר בתורה הזאת, כמו שביאר שהיא מאוזנת ואמר: "[וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ] {{עברית|חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם}} [כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם]" {{הפניה|(שם ד,ח)}}, וידוע לך כבר שמשמעות "{{עברית|צדיקים}}" – מאוזנים. כי הן עבודות שאין בהן טורח ולא הפרזה כמו הנזירות ונדודי הסגפנות וכיוצא בהם; ואין בהן הזנחה המביאה להשחתה ולהתמכרות עד ששלמות האדם במידותיו ובעיונו תיפגם, כמו כל חוקות האומות הקדומות. כאשר נדון בחיבור הזה בטעמי המצוות {{הפניה|(ג,כו-מט)}} יתבאר לך מאיזונן ומחכמתן מה שראוי שיתבאר. לכן נאמר עליה: "{{עברית|תּוֹרַת ה' תְּמִימָה}}" {{הפניה|(תהילים יט,ח)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך נעתקד אן הכד'א אלאמר דאימא, כמא קאל {{עברית|לא בשמים היא וכו', לנו ולבנינו עד עולם}}. והכד'א ילזם אן יכון, לאן אלשי אלכאמל עלי גאיה' מא ימכן פי נועה לא ימכן אן יוג'ד גירה פי נועה אלא נאקץ ען ד'לך אלכמאל אמא באפראט או בתפריט, כאלמזאג' אלמעתדל אלד'י הו גאיה' אעתדאל ד'לך אלנוע פאן כל מזאג' כ'ארג' ען ד'לך אלאעתדאל יכון פיה תפריט או אפראט, כד'לך אלאמר פי הד'ה אלשריעה כמא בין מן אעתדאלהא וקאל {{עברית|חקים ומשפטים צדיקים}}, וקד עלמת אן מעני {{עברית|צדיקים}} מעתדלה, וד'לך אנהא עבאדאת לא כלפה פיהא ולא אפראט כאלרהבאניה ואלסיאחה ונחוהמא, ולא תפריט יוג'ב אלשרה ואלאנהמאך חתי ינקץ כמאל אלאנסאן פי אכ'לקה ונט'רה כמת'ל סאיר נואמיס אלמלל אלסאלפה. ואד'א תכלמנא פי הד'ה אלמקאלה פי תעליל אלשראיע תבין לך מן אעתדאלהא וחכמתהא מא ינבגי אן יתבין, ולד'לך קיל פיהא {{עברית|תורת י"י תמימה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התורה קלה למי שמבקש את השלמות}}
{{קו}}אך מי שחושב שהטורח שלה הוא רב וכבד ושיש בה סבל – כל זה טעות בהתבוננות, ועוד אבאר {{הפניה|(ג,מז2; ג,מט, פסקת החתימה)}} כמה קלה היא באמת עבור השלמים. לכן נאמר: "{{עברית|מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ}} {{עברית|[}}כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ]" {{הפניה|(דברים י,יב)}}, ונאמר: "[הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה'] {{עברית|הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל,}} {{עברית|[}}אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה? מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי: רַדְנוּ, לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ?]" {{הפניה|(ירמיהו ב,לא)}}. אכן כל זה הוא ביחס לאנשי המעלה. אבל אנשי העושק והכעס וההשתלטות – הדבר המזיק והקשה ביותר לדעתם הוא שיהיה שופט המונע את ההשתלטות. וכן התאוותנים השפלים – הדבר הקשה ביותר לדעתם הוא איסור ההפקרות בזנות והטלת עונש על העושה זאת. וכך כל פגום סבור שמניעת הרעה שהוא בוחר בה לפי מידותיו המושחתות היא טורח עצום. אך אין ללמוד על הקלוּת או הקושי של התורה לפי תאוות כל רע ונקלה בעל מידות מושחתות, אלא יש לבחון זאת לפי השלם בבני האדם. כי מטרת התורה הזאת היא שכל בני האדם יהיו כאדם הזה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא מן יזעם אן כלפהא שדידה וצעבה ואן פיהא משקה פכל ד'לך גלט פי אלתאמל, וסאבין סהולתהא באלחקיקה ענד אלכאמלין, ולד'לך קאל {{עברית|מה י"י אלהיך שואל מעמך וכו'}}, וקאל {{עברית|המדבר הייתי לישראל וכו'}}. לכן הד'א כלה באלאצ'אפה ללפצ'לא, אמא אהל אלט'לם ואלגצ'ב ואלתסלט פאצ'ר שי ענדהם ואצעבה אן יכון ת'ם קאץ' ימנע אלתסלט, וכד'לך אלשרהין אלאכ'סא אצעב שי ענדהם מנע אלתסיב פי אלזנא ואיקאע אלקצאץ בפאעלה. והכד'א כל נאקץ ירי אן מנע אלשר אלד'י יות'רה בחסב רד'ילתה אלכ'לקיה כלפה עט'ימה, וליס תקאיס סהולה' אלשריעה וצעובתהא בחסב הוי כל שריר כ'סיס ד'י רד'איל כ'לקיה, ואנמא תעתבר בחסב אלכאמל מן אלנאס, אלד'י מקצוד הד'ה אלשריעה אן יכון אלנאס כלהם ד'לך אלאנסאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">רק לתורה הזאת אנו קוראים תורה אלוהית. ואילו ההנהגות המדיניות האחרות, כחוקות היוונים והזיות הצאבים וזולתם – כל אלו מעשיהם של בני אדם מנהיגים, לא נביאים, כמו שביארנו כמה פעמים.</td>
<td class="ar">פהד'ה אלשריעה פקט הי אלתי נסמיהא שריעה אלאהיה, אמא מא סואהא מן אלתדביראת אלמדניה כנואמיס אליונאן והד'יאנאת אלצאבה וגירהם פכל ד'לך מן פעל אקואם מדברין לא אנביא כמא ביינא מראת:</td>
</tr>
</table>