189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק מג}}
{{כותרת|הופעת הסמל והמשל בנבואה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשלים בנבואה והבנת משמעותם}}
{{קו}}כבר ביארנו בחיבורינו {{הפניה|(משנה תורה, יסודי התורה ז,ג;}} {{הפניה|מו"נ הקדמות, משלים)}} שהנביאים מתנבאים לעתים במשלים. דהיינו שהנביא רואה דבר על דרך המשל,{{קו}}{{אינדקס|א. נבואה הכוללת פתרון)}} ויש שפתרון המשל הזה מוסבר {{מונח|שרח}} לו ב{{עברית|מראה הנבואה}} הזה עצמו, {{אינדקס|א. חלום הכולל פתרון)}} כמו שאדם רואה חלום ומדמיין בחלומו זה שהוא התעורר וסיפר את החלום לאדם אחר והסביר {{מונח|שרח}} לו את פתרונו – והכול חלום, והוא שמכנים "{{עברית|חלום שנפתר בתוך חלום}}" {{הפניה|(בבלי ברכות נה,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב. חלום בלא פתרון בתוכו)}} וכן יש חלומות שפתרונם נודע לאחר ההתעוררות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קד ביינא פי תואליפנא אן אלאנביא קד יתנבון באלאמת'אל, וד'לך אנה ירי שיא עלי ג'הה' אלמת'ל, פקד ישרח לה מעני ד'לך אלמת'ל פי ד'לך {{עברית|מראה הנבואה}} בעינה כמת'ל מא ירי אלאנסאן מנאמא ויתכ'ייל פי מנאמה ד'אך אנה קד אנתבה וקץ אלמנאם עלי גירה ושרח לה מענאה ואלכל מנאם, והד'א הו אלד'י יסמונה {{עברית|חלום שנפתר בתוך חלום}}, ומן אלמנאמאת איצ'א מא יעלם מענאהא בעד אלאנתבאה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדגמות}}
{{קו}}כך המשלים הנבואיים, יש שפתרונם מוסבר {{עברית|במראה הנבואה}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א1)}} כמו שהתבאר ב{{עברית|זכריה}}, שאמר לאחר שהקדים את המשלים ההם: "{{עברית|וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה...}}" {{הפניה|(זכריה ד,א ואילך)}}, ואז פתר לו את המשל.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א2)}} וכמו שהתבאר ב{{עברית|דניאל}}, בדבריו: "{{עברית|דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ}}" (=דניאל ראה חלום וחזיונות ראשו על משכבו) {{הפניה|(דניאל ז,א)}}, ואז הזכיר את כל המשלים, וציין את צערו על שאין הוא יודע את פתרונם, עד ששאל את המלאך, והוא הודיע אותו את פתרונם ב{{עברית|מראה}} הזה עצמו, והם דבריו: "{{עברית|קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה, וַאֲמַר לִי וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי}}" (=קרבתי אל אחד מן העומדים, והאמת אבקש ממנו על כל זה, ואמר לי ופשר הדברים יודיעני) {{הפניה|(שם,טז)}}. וקרא לכל הפרשה הזאת "{{עברית|חזון}}" אחרי שאמר שהוא "{{עברית|חֵלֶם חֲזָה}}", מכיוון שמלאך פתר לו אותו {{עברית|בחלום שלנבואה}}, כמו שציין, והם דבריו לאחר מכן: "{{עברית|חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי אֲנִי דָנִיֵּאל אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה}}" {{הפניה|(שם ח,א)}}. וזה ברור, כי "{{עברית|חזון}}" נגזר מן "{{עברית|חזה}}", ו"{{עברית|מראה}}" נגזר מן "{{עברית|ראה}}"; ול"{{עברית|חזה}}" ו"{{עברית|ראה}}" יש משמעות אחת, ואין הבדל בין אם אומרים "{{עברית|במראה}}" או "{{עברית|במחזה}}" או "{{עברית|בחזון}}" – אין דרך שלישית מלבד שתי הדרכים שדיברה עליהם ה{{עברית|תורה}} במפורש: "{{עברית|בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}, אלא שיש בכך דרגות כמו שיתבאר {{הפניה|(ב,מה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}כד'לך אלאמת'אל אלנבויה, קד תשרח מעאניהא {{עברית|במראה הנבואה}} כמא תביין פי {{עברית|זכריה}} פי קולה בעד אן צדר תלך אלאמת'אל {{עברית|וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו ויאמר אלי מה אתה רואה וכו'}}, ות'ם שרח לה אלמת'ל. וכמא תביין פי {{עברית|דניאל}} פי קולה {{עברית|דניאל חלם חזה וחזוי ראשיה על משכביה}}, ת'ם ד'כר אלמת'אלאת כלהא, וד'כר אגתמאמה לעדם מערפה' שרחהא חתי סאל אלמלאך פעלמה שרחהא פי ד'לך אל{{עברית|מראה}} נפסה, והו קולה {{עברית|קריבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני}}, וסמי ג'מיע תלך אלקצה {{עברית|חזון}} בעד אן ד'כר אנה {{עברית|חלם חזא}} אד' ושרחה לה מלאך כמא ד'כר פי {{עברית|חלום שלנבואה}}, והו קולה בעד ד'לך {{עברית|חזון נראה לי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה}}, והד'א ביין, לאן {{עברית|חזון}} משתק מן {{עברית|חזה, ומראה}} משתק מן {{עברית|ראה, וחזה וראה}} במעני ואחד, פלא פרק בין קולך {{עברית|במראה}} או {{עברית|במחזה}} או {{עברית|בחזון}}, ליס ת'ם טריק ת'אלת' גיר אלטריקין אללד'ין נצת בהמא אל{{עברית|תורה}} {{עברית|במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו}}, לכן פי ד'לך מראתב כמא סיבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב. נבואה בלי פתרון בתוכה)}} וממשלי הנבואה יש משלים רבים שעניינם לא נפתר ב{{עברית|מראה הנבואה}}, אלא לאחר ההתעוררות יודע הנביא מה היתה הכוונה, כמו ה{{עברית|מקלות}} שלקח {{עברית|זכריה במראה הנבואה}} {{הפניה|(זכריה יא,ז-יד)}}.</td>
<td class="ar">ומן אלאמת'אל אלנבויה אמת'אל כת'ירה לם ישרח מענאהא פי {{עברית|מראה הנבואה}}, לכן בעד אלאנתבאה יעלם אלנבי מא כאן אלקצד, מת'ל אל{{עברית|מקלות}} אלד'י אתכ'ד' {{עברית|זכריה במראה הנבואה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|בנבואה – פעמים שם הסמל מצביע על הנמשל}}
{{קו}}ודע שכמו שהנביאים רואים דברים שהכוונה בהם היא משל, כמו {{עברית|נרות זכריה}} {{הפניה|(שם ד,ב)}} וה{{עברית|סוסים}} וה{{עברית|הרים}} {{הפניה|(שם ו,א-ח)}} ו{{עברית|מגלת יחזקאל}} {{הפניה|(יחזקאל ב,ח-ג,ג)}} ו{{עברית|חומת אנך}} ש{{עברית|ראה עמוס}} {{הפניה|(עמוס ז,ז-ט)}} וה{{עברית|חיות}} ש{{עברית|ראה דניאל}} {{הפניה|(דניאל ז)}} ו{{עברית|סיר נפוח}} ש{{עברית|ראה ירמיה}} {{הפניה|(ירמיהו א,יג)}} ומשלים דומים לכך שכוונתם לחקות עניינים – כך הם רואים גם דברים שהכוונה בהם היא למה ששמו של הדבר הנראה מסב אליו את תשומת הלב, מצד הגיזרון או רב־משמעיות המונח. וכאילו פעולת הכוח המדמה היא גילוי דבר בעל שם רב־משמעי שמאחת ממשמעויותיו נלמד על משמעות אחרת. וגם זה אחד ממיני ההמשלה. דוגמת דברי {{עברית|ירמיה}} "{{עברית|מַקֵּל שָׁקֵד}}" {{הפניה|(ירמיהו א,יא)}}, כשהכוונה היא ללמוד מרב־משמעיות "{{עברית|שקד}}", ועל כן אמר: "{{עברית|כִּי שֹׁקֵד אֲנִי}} {{עברית|[}}עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ]" {{הפניה|(שם,יב)}} – לא ממשמעות המקל ולא ממשמעות השקד. וכן ראִייתו של {{עברית|עמוס}} "{{עברית|כְּלוּב קָיִץ}}" {{הפניה|(עמוס ח,א)}} כדי ללמוד ממנו על תום התקופה, ועל כן אמר: "{{עברית|בָּא הַקֵּץ}}" {{הפניה|(שם,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אנה כמא ירון אלאנביא אשיא אלמראד בהא מת'ל, מת'ל {{עברית|נרות זכריה}} ואל{{עברית|סוסים}} ואל{{עברית|הרים}}, {{עברית|ומגלת יחזקאל, וחומת אנך}} אלד'י {{עברית|ראה עמוס}}, ואל{{עברית|חיות}} אלתי {{עברית|ראה דניאל, וסיר נפוח}} אלד'י {{עברית|ראה}} {{עברית|ירמיה}}, ומא אשבה ד'לך מן אלאמת'אל אלתי אלמראד בהא מחאכאה' מעאני, כד'לך ירון איצ'א אשיא אלמראד בהא מא ינבה עליה אסם ד'לך אלשי אלמראי מן ג'הה' אלאשתקאק או אלאשתראך פי אלאסמיה, וכאן פעל אלקוה אלמתכ'יילה הו אט'האר שי לה אסם משתרך יסתדל מן אחד מעאניה עלי מעני אכ'ר, פאן הד'א איצ'א נוע מן אלתמת'יל, מת'ל קול {{עברית|ירמיה מקל שקד}}, כאן אלגרץ' אלאסתדלאל מן אשתראך {{עברית|שקד}} פקאל {{עברית|כי שוקד אני וכו'}}, לא מן מעני אלעצא, ולא מן מעני אללוז. וכד'לך רויה' {{עברית|עמוס כלוב קיץ}} ליסתדל מנה עלי תמאם אלמדה פקאל {{עברית|בא הקץ}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">מופלא {{מונח|עג'יב}} יותר מזה הוא כשההערה היא על ידי מונח כלשהו שאותיותיו הן אותיות מונח אחר בשינוי הסדר, אף על פי שאין גיזרון בין שני המונחים ולא שיתוף משמעות ביניהם בשום אופן. כמו שאתה מוצא במשלי {{עברית|זכריה}} כשלקח את שני המקלות לרעות את הצאן {{עברית|במראה הנבואה}}, ושקרא לאחד "{{עברית|נֹעַם}}" ולשני "{{עברית|חֹבְלִים}}" {{הפניה|(זכריה יא,ז)}}. והכוונה במשל הזה היא שהאומה בתחילת מצבה היתה ב{{עברית|נועם ה'}}, והוא שהנהיגהּ והדריכהּ, והיא שמחה בציות לה' והתענגה על כך, והיתה רצויה לפני ה' והוא אהב אותה, כמו שנאמר: "{{עברית|אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם}}" {{הפניה|(דברים כו,יז)}}, {{עברית|וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם}} {{עברית|[}}לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו]" {{הפניה|(שם,יח)}}. ומנהיגהּ ומיישירהּ אז היו {{עברית|משה}} והנביאים שאחריו. אחר כך השתנה מצבה עד שמאסה בציות לה', ועל כן ה' מאס בה, ועשה את מנהיגיה {{עברית|חובלים}}, כ{{עברית|ירבעם}} ו{{עברית|מנשה}}. ודבר זה לפי הגיזרון, כי "{{עברית|חובלים}}" הוא מן "{{עברית|מְחַבְּלִים כְּרָמִים}}" {{הפניה|(שיר השירים ב,טו)}}. ועוד למד מכך, כלומר מן הכינוי "{{עברית|חובלים}}", על כך שמאסו בתורה ומאס ה' בהם; ודבר זה אינו נגזר מ"{{עברית|חובלים}}" אלא בהחלפת סדר החי"ת והבי"ת והלמ"ד, ועל כן אמר במשמעות המיאוס והגועל במשל הזה: "{{עברית|וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי}}" {{הפניה|(זכריה יא,ח)}}. הרי שהחליף את סדר האותיות של "{{עברית|חבל}}" והפכו ל"{{עברית|בחל}}".</td>
<td class="ar">ואעג'ב מן הד'א אן יכון אלתנביה באסם מא אחרף ד'לך אלאסם הי אחרף אסם אכ'ר בתגייר תרתיבהא, ואן כאן ליס ת'ם אשתקאק בין ד'ינך אלאסמין ולא אשתראך מעני בינהמא בוג'ה כמא תג'ד פי אמת'אל {{עברית|זכריה}} פי אתכ'אד'ה אלעצאיין לרעי אלגנם {{עברית|במראה הנבואה}}, וכונה סמי אלואחד {{עברית|נועם}} ואלאכ'ר {{עברית|חובלים}}, וכאן אלגרץ' בהד'א אלמת'ל אן אלמלה פי אוליה' חאלהא כאנת פי {{עברית|נועם י"י}}, והו אלד'י קאדהא וסדדהא, וכאנת מגתבטה בטאעה' אללה מסתלד'ה לד'לך, ואללה ראצ'י ענהא מחב להא, כמא קאל {{עברית|את י"י האמרת היום וי"י האמירך היום וכו'}}, ומדברהא ומרשדהא חיניד' {{עברית|משה}} ומן בעדה מן אלנביין, ת'ם אנתקל חאלהא אלי אן כרהת טאעה' אללה פכרההא אללה, פג'על מקדמיהא {{עברית|חובלים כירבעם ומנשה}}, פהד'ה בחסב אלאשתקאק לאן {{עברית|חובלים}} מן {{עברית|מחבלים כרמים}}, ת'ם אסתדל מן ד'לך איצ'א אעני מן אסמיה' {{עברית|חובלים}} עלי כראהתהם אלשריעה וכרה אללה להם, והד'א אלמעני לא ישתק מן {{עברית|חובלים}} אלא בתבדיל תרתיב אלחא ואלבא ואללאם, פקאל פי מעני אלכראהה ואלמקת מן הד'א אלמת'ל {{עברית|ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי}}, פקלב אחרף {{עברית|חבל}} וג'עלה {{עברית|בחל}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">לפי דרך זו נאמרו דברים מופלאים {{מונח|גריב}} מאוד, שהם גם {{עברית|סודות}}, בדברו ב{{עברית|מרכבה}} על "{{עברית|נְחֹשֶׁת}}" ו"{{עברית|קָלָל}}" ו"{{עברית|רֶגֶל}}" ו"{{עברית|עֵגֶל}}" ו"{{עברית|חַשְׁמַל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ד-ז)}}, וכן במקומות אחרים, שכשתתחקה אחריהם בדעתך בכל מקום בעקבות ההערה הזאת, הם יתבארו לך על פי תוכנם.</td>
<td class="ar">וג'א בחסב הד'ה אלטריקה אמור גריבה ג'דא הי איצ'א {{עברית|סודות}} פי קולה פי אל{{עברית|מרכבה נחשת, וקלל, ורגל, ועגל, וחשמל}}. ופי מואצ'ע גיר הד'ה אד'א תתבעתהא בד'הנך פי כל מוצ'ע באנת לך מן פחוי אלקול בעד הד'א אלתנביה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|הופעת הסמל והמשל בנבואה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המשלים בנבואה והבנת משמעותם}}
{{קו}}כבר ביארנו בחיבורינו {{הפניה|(משנה תורה, יסודי התורה ז,ג;}} {{הפניה|מו"נ הקדמות, משלים)}} שהנביאים מתנבאים לעתים במשלים. דהיינו שהנביא רואה דבר על דרך המשל,{{קו}}{{אינדקס|א. נבואה הכוללת פתרון)}} ויש שפתרון המשל הזה מוסבר {{מונח|שרח}} לו ב{{עברית|מראה הנבואה}} הזה עצמו, {{אינדקס|א. חלום הכולל פתרון)}} כמו שאדם רואה חלום ומדמיין בחלומו זה שהוא התעורר וסיפר את החלום לאדם אחר והסביר {{מונח|שרח}} לו את פתרונו – והכול חלום, והוא שמכנים "{{עברית|חלום שנפתר בתוך חלום}}" {{הפניה|(בבלי ברכות נה,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב. חלום בלא פתרון בתוכו)}} וכן יש חלומות שפתרונם נודע לאחר ההתעוררות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}קד ביינא פי תואליפנא אן אלאנביא קד יתנבון באלאמת'אל, וד'לך אנה ירי שיא עלי ג'הה' אלמת'ל, פקד ישרח לה מעני ד'לך אלמת'ל פי ד'לך {{עברית|מראה הנבואה}} בעינה כמת'ל מא ירי אלאנסאן מנאמא ויתכ'ייל פי מנאמה ד'אך אנה קד אנתבה וקץ אלמנאם עלי גירה ושרח לה מענאה ואלכל מנאם, והד'א הו אלד'י יסמונה {{עברית|חלום שנפתר בתוך חלום}}, ומן אלמנאמאת איצ'א מא יעלם מענאהא בעד אלאנתבאה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדגמות}}
{{קו}}כך המשלים הנבואיים, יש שפתרונם מוסבר {{עברית|במראה הנבואה}}.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א1)}} כמו שהתבאר ב{{עברית|זכריה}}, שאמר לאחר שהקדים את המשלים ההם: "{{עברית|וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה...}}" {{הפניה|(זכריה ד,א ואילך)}}, ואז פתר לו את המשל.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה א2)}} וכמו שהתבאר ב{{עברית|דניאל}}, בדבריו: "{{עברית|דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ}}" (=דניאל ראה חלום וחזיונות ראשו על משכבו) {{הפניה|(דניאל ז,א)}}, ואז הזכיר את כל המשלים, וציין את צערו על שאין הוא יודע את פתרונם, עד ששאל את המלאך, והוא הודיע אותו את פתרונם ב{{עברית|מראה}} הזה עצמו, והם דבריו: "{{עברית|קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה, וַאֲמַר לִי וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי}}" (=קרבתי אל אחד מן העומדים, והאמת אבקש ממנו על כל זה, ואמר לי ופשר הדברים יודיעני) {{הפניה|(שם,טז)}}. וקרא לכל הפרשה הזאת "{{עברית|חזון}}" אחרי שאמר שהוא "{{עברית|חֵלֶם חֲזָה}}", מכיוון שמלאך פתר לו אותו {{עברית|בחלום שלנבואה}}, כמו שציין, והם דבריו לאחר מכן: "{{עברית|חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי אֲנִי דָנִיֵּאל אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה}}" {{הפניה|(שם ח,א)}}. וזה ברור, כי "{{עברית|חזון}}" נגזר מן "{{עברית|חזה}}", ו"{{עברית|מראה}}" נגזר מן "{{עברית|ראה}}"; ול"{{עברית|חזה}}" ו"{{עברית|ראה}}" יש משמעות אחת, ואין הבדל בין אם אומרים "{{עברית|במראה}}" או "{{עברית|במחזה}}" או "{{עברית|בחזון}}" – אין דרך שלישית מלבד שתי הדרכים שדיברה עליהם ה{{עברית|תורה}} במפורש: "{{עברית|בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ}}" {{הפניה|(במדבר יב,ו)}}, אלא שיש בכך דרגות כמו שיתבאר {{הפניה|(ב,מה)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}כד'לך אלאמת'אל אלנבויה, קד תשרח מעאניהא {{עברית|במראה הנבואה}} כמא תביין פי {{עברית|זכריה}} פי קולה בעד אן צדר תלך אלאמת'אל {{עברית|וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו ויאמר אלי מה אתה רואה וכו'}}, ות'ם שרח לה אלמת'ל. וכמא תביין פי {{עברית|דניאל}} פי קולה {{עברית|דניאל חלם חזה וחזוי ראשיה על משכביה}}, ת'ם ד'כר אלמת'אלאת כלהא, וד'כר אגתמאמה לעדם מערפה' שרחהא חתי סאל אלמלאך פעלמה שרחהא פי ד'לך אל{{עברית|מראה}} נפסה, והו קולה {{עברית|קריבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני}}, וסמי ג'מיע תלך אלקצה {{עברית|חזון}} בעד אן ד'כר אנה {{עברית|חלם חזא}} אד' ושרחה לה מלאך כמא ד'כר פי {{עברית|חלום שלנבואה}}, והו קולה בעד ד'לך {{עברית|חזון נראה לי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה}}, והד'א ביין, לאן {{עברית|חזון}} משתק מן {{עברית|חזה, ומראה}} משתק מן {{עברית|ראה, וחזה וראה}} במעני ואחד, פלא פרק בין קולך {{עברית|במראה}} או {{עברית|במחזה}} או {{עברית|בחזון}}, ליס ת'ם טריק ת'אלת' גיר אלטריקין אללד'ין נצת בהמא אל{{עברית|תורה}} {{עברית|במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו}}, לכן פי ד'לך מראתב כמא סיבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב. נבואה בלי פתרון בתוכה)}} וממשלי הנבואה יש משלים רבים שעניינם לא נפתר ב{{עברית|מראה הנבואה}}, אלא לאחר ההתעוררות יודע הנביא מה היתה הכוונה, כמו ה{{עברית|מקלות}} שלקח {{עברית|זכריה במראה הנבואה}} {{הפניה|(זכריה יא,ז-יד)}}.</td>
<td class="ar">ומן אלאמת'אל אלנבויה אמת'אל כת'ירה לם ישרח מענאהא פי {{עברית|מראה הנבואה}}, לכן בעד אלאנתבאה יעלם אלנבי מא כאן אלקצד, מת'ל אל{{עברית|מקלות}} אלד'י אתכ'ד' {{עברית|זכריה במראה הנבואה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|בנבואה – פעמים שם הסמל מצביע על הנמשל}}
{{קו}}ודע שכמו שהנביאים רואים דברים שהכוונה בהם היא משל, כמו {{עברית|נרות זכריה}} {{הפניה|(שם ד,ב)}} וה{{עברית|סוסים}} וה{{עברית|הרים}} {{הפניה|(שם ו,א-ח)}} ו{{עברית|מגלת יחזקאל}} {{הפניה|(יחזקאל ב,ח-ג,ג)}} ו{{עברית|חומת אנך}} ש{{עברית|ראה עמוס}} {{הפניה|(עמוס ז,ז-ט)}} וה{{עברית|חיות}} ש{{עברית|ראה דניאל}} {{הפניה|(דניאל ז)}} ו{{עברית|סיר נפוח}} ש{{עברית|ראה ירמיה}} {{הפניה|(ירמיהו א,יג)}} ומשלים דומים לכך שכוונתם לחקות עניינים – כך הם רואים גם דברים שהכוונה בהם היא למה ששמו של הדבר הנראה מסב אליו את תשומת הלב, מצד הגיזרון או רב־משמעיות המונח. וכאילו פעולת הכוח המדמה היא גילוי דבר בעל שם רב־משמעי שמאחת ממשמעויותיו נלמד על משמעות אחרת. וגם זה אחד ממיני ההמשלה. דוגמת דברי {{עברית|ירמיה}} "{{עברית|מַקֵּל שָׁקֵד}}" {{הפניה|(ירמיהו א,יא)}}, כשהכוונה היא ללמוד מרב־משמעיות "{{עברית|שקד}}", ועל כן אמר: "{{עברית|כִּי שֹׁקֵד אֲנִי}} {{עברית|[}}עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ]" {{הפניה|(שם,יב)}} – לא ממשמעות המקל ולא ממשמעות השקד. וכן ראִייתו של {{עברית|עמוס}} "{{עברית|כְּלוּב קָיִץ}}" {{הפניה|(עמוס ח,א)}} כדי ללמוד ממנו על תום התקופה, ועל כן אמר: "{{עברית|בָּא הַקֵּץ}}" {{הפניה|(שם,ב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואעלם אנה כמא ירון אלאנביא אשיא אלמראד בהא מת'ל, מת'ל {{עברית|נרות זכריה}} ואל{{עברית|סוסים}} ואל{{עברית|הרים}}, {{עברית|ומגלת יחזקאל, וחומת אנך}} אלד'י {{עברית|ראה עמוס}}, ואל{{עברית|חיות}} אלתי {{עברית|ראה דניאל, וסיר נפוח}} אלד'י {{עברית|ראה}} {{עברית|ירמיה}}, ומא אשבה ד'לך מן אלאמת'אל אלתי אלמראד בהא מחאכאה' מעאני, כד'לך ירון איצ'א אשיא אלמראד בהא מא ינבה עליה אסם ד'לך אלשי אלמראי מן ג'הה' אלאשתקאק או אלאשתראך פי אלאסמיה, וכאן פעל אלקוה אלמתכ'יילה הו אט'האר שי לה אסם משתרך יסתדל מן אחד מעאניה עלי מעני אכ'ר, פאן הד'א איצ'א נוע מן אלתמת'יל, מת'ל קול {{עברית|ירמיה מקל שקד}}, כאן אלגרץ' אלאסתדלאל מן אשתראך {{עברית|שקד}} פקאל {{עברית|כי שוקד אני וכו'}}, לא מן מעני אלעצא, ולא מן מעני אללוז. וכד'לך רויה' {{עברית|עמוס כלוב קיץ}} ליסתדל מנה עלי תמאם אלמדה פקאל {{עברית|בא הקץ}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">מופלא {{מונח|עג'יב}} יותר מזה הוא כשההערה היא על ידי מונח כלשהו שאותיותיו הן אותיות מונח אחר בשינוי הסדר, אף על פי שאין גיזרון בין שני המונחים ולא שיתוף משמעות ביניהם בשום אופן. כמו שאתה מוצא במשלי {{עברית|זכריה}} כשלקח את שני המקלות לרעות את הצאן {{עברית|במראה הנבואה}}, ושקרא לאחד "{{עברית|נֹעַם}}" ולשני "{{עברית|חֹבְלִים}}" {{הפניה|(זכריה יא,ז)}}. והכוונה במשל הזה היא שהאומה בתחילת מצבה היתה ב{{עברית|נועם ה'}}, והוא שהנהיגהּ והדריכהּ, והיא שמחה בציות לה' והתענגה על כך, והיתה רצויה לפני ה' והוא אהב אותה, כמו שנאמר: "{{עברית|אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם}}" {{הפניה|(דברים כו,יז)}}, {{עברית|וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם}} {{עברית|[}}לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו]" {{הפניה|(שם,יח)}}. ומנהיגהּ ומיישירהּ אז היו {{עברית|משה}} והנביאים שאחריו. אחר כך השתנה מצבה עד שמאסה בציות לה', ועל כן ה' מאס בה, ועשה את מנהיגיה {{עברית|חובלים}}, כ{{עברית|ירבעם}} ו{{עברית|מנשה}}. ודבר זה לפי הגיזרון, כי "{{עברית|חובלים}}" הוא מן "{{עברית|מְחַבְּלִים כְּרָמִים}}" {{הפניה|(שיר השירים ב,טו)}}. ועוד למד מכך, כלומר מן הכינוי "{{עברית|חובלים}}", על כך שמאסו בתורה ומאס ה' בהם; ודבר זה אינו נגזר מ"{{עברית|חובלים}}" אלא בהחלפת סדר החי"ת והבי"ת והלמ"ד, ועל כן אמר במשמעות המיאוס והגועל במשל הזה: "{{עברית|וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי}}" {{הפניה|(זכריה יא,ח)}}. הרי שהחליף את סדר האותיות של "{{עברית|חבל}}" והפכו ל"{{עברית|בחל}}".</td>
<td class="ar">ואעג'ב מן הד'א אן יכון אלתנביה באסם מא אחרף ד'לך אלאסם הי אחרף אסם אכ'ר בתגייר תרתיבהא, ואן כאן ליס ת'ם אשתקאק בין ד'ינך אלאסמין ולא אשתראך מעני בינהמא בוג'ה כמא תג'ד פי אמת'אל {{עברית|זכריה}} פי אתכ'אד'ה אלעצאיין לרעי אלגנם {{עברית|במראה הנבואה}}, וכונה סמי אלואחד {{עברית|נועם}} ואלאכ'ר {{עברית|חובלים}}, וכאן אלגרץ' בהד'א אלמת'ל אן אלמלה פי אוליה' חאלהא כאנת פי {{עברית|נועם י"י}}, והו אלד'י קאדהא וסדדהא, וכאנת מגתבטה בטאעה' אללה מסתלד'ה לד'לך, ואללה ראצ'י ענהא מחב להא, כמא קאל {{עברית|את י"י האמרת היום וי"י האמירך היום וכו'}}, ומדברהא ומרשדהא חיניד' {{עברית|משה}} ומן בעדה מן אלנביין, ת'ם אנתקל חאלהא אלי אן כרהת טאעה' אללה פכרההא אללה, פג'על מקדמיהא {{עברית|חובלים כירבעם ומנשה}}, פהד'ה בחסב אלאשתקאק לאן {{עברית|חובלים}} מן {{עברית|מחבלים כרמים}}, ת'ם אסתדל מן ד'לך איצ'א אעני מן אסמיה' {{עברית|חובלים}} עלי כראהתהם אלשריעה וכרה אללה להם, והד'א אלמעני לא ישתק מן {{עברית|חובלים}} אלא בתבדיל תרתיב אלחא ואלבא ואללאם, פקאל פי מעני אלכראהה ואלמקת מן הד'א אלמת'ל {{עברית|ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי}}, פקלב אחרף {{עברית|חבל}} וג'עלה {{עברית|בחל}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">לפי דרך זו נאמרו דברים מופלאים {{מונח|גריב}} מאוד, שהם גם {{עברית|סודות}}, בדברו ב{{עברית|מרכבה}} על "{{עברית|נְחֹשֶׁת}}" ו"{{עברית|קָלָל}}" ו"{{עברית|רֶגֶל}}" ו"{{עברית|עֵגֶל}}" ו"{{עברית|חַשְׁמַל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ד-ז)}}, וכן במקומות אחרים, שכשתתחקה אחריהם בדעתך בכל מקום בעקבות ההערה הזאת, הם יתבארו לך על פי תוכנם.</td>
<td class="ar">וג'א בחסב הד'ה אלטריקה אמור גריבה ג'דא הי איצ'א {{עברית|סודות}} פי קולה פי אל{{עברית|מרכבה נחשת, וקלל, ורגל, ועגל, וחשמל}}. ופי מואצ'ע גיר הד'ה אד'א תתבעתהא בד'הנך פי כל מוצ'ע באנת לך מן פחוי אלקול בעד הד'א אלתנביה:</td>
</tr>
</table>