189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק מז}}
{{כותרת|השאלות והגזמות בנבואה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה}}
{{קו}}אין ספק שהתבאר והתברר {{הפניה|(ב,מג1 ושם בהפניות)}} שרוב נבואת הנביאים במשלים, כי כך פעולתו של הכלי לכך, כוונתי לכוח המדמה. וכן ראוי גם לדעת משהו על עניין ההשאלות וההגזמות, כי דבר זה בא רבות בלשונות ספרי הנבואה. אם מבינים זאת בצורה דווקנית מבלי לדעת שזו הגזמה והפרזה, או מבינים זאת על פי הוראתו הראשונית של הביטוי מבלי לדעת שהוא מושאל, נוצרות מוזרויות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לא שך אנה קד תביין ואתצ'ח אן מעט'ם נבוה' אלאנביא באלאמת'אל, אד' אלאלה פי ד'לך הד'א פעלהא אעני אלמתכ'ילה. וכד'לך ינבגי אן יעלם איצ'א מן אמר אלאסתעאראת ואלאגיאאת טרף, לאנה קד יאתי ד'לך כת'יר פי נצוץ אלכתב אלנבויה, פאד'א חמל ד'לך עלי תחריר ולם יעלם אנה אגיא ומבאלגה, או חמל עלי מא ידל עליה אללפט' בחסב אלוצ'ע אלאול ולם יעלם אנה מסתעאר, חדת'ת אלשנאעאת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות ללשונות הגזמה}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} כבר ביארו (חז"ל) ואמרו: "{{עברית|דברה תורה לשון הבאי}}" {{הפניה|(בבלי חולין צ,ב; תמיד כט,א)}}, כלומר הגזמה. והביאו לכך ראיה ממה שנאמר: "{{עברית|עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(דברים א,כח)}}, וזה נכון.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומסוג ההגזמה הוא מה שנאמר: "[גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר] {{עברית|כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל}}" {{הפניה|(קהלת י,כ)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובהתאם לכך נאמר: "[וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם] {{עברית|אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ}} {{עברית|[}}וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים]" {{הפניה|(עמוס ב,ט)}}.{{קו}}אופן זה מצוי לרוב בדברי הנביאים כולם, כוונתי לדברים הנאמרים באופן של הגזמה והפרזה ולא באופן מוגדר ומדויק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד בינוא וקאלוא {{עברית|דברה תורה לשון הבאי}} יעני אלאגיא, ואסתדלוא בקולה {{עברית|ערים גדולות ובצורות בשמים}}, והד'א צחיח. ומן קביל אלאגיא קולה {{עברית|כי עוף השמים יוליך את הקול}}. ובחסב הד'א קיל {{עברית|אשר כגובה ארזים גבהו וכו'}}. והד'א אלנחו מוג'וד כת'יר פי כלאם אלאנביא כלהם, אעני אמורא קילת עלי ג'הה' אלאגיא ואלמבאלגה לא עלי ג'הה' אלתחדיד ואלתחריר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות לתיאור אפשרי הנראה כלשון הגזמה}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} מה שאמרה ה{{עברית|תורה}} על {{עברית|עוג}} "{{עברית|הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל [}}הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ]" {{הפניה|(דברים ג,יא)}} אינו מן הסוג הזה. כי "{{עברית|עֶרֶשׂ}}" היא המיטה: "{{עברית|אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה}}" {{הפניה|(שיר השירים א,טז)}}. ומיטתו של אדם אינה כמידתו בדיוק, כי אין זה בגד שהוא לובש. אלא המיטה תמיד גדולה יותר מן האדם הישן עליה. והנוהג הידוע הוא שהיא גדולה יותר מן האדם בשליש מאורכו, כך שאם אורך מיטה זו היה תשע אמות, הרי שאורך הישן עליה לפי הנוהג במיטות – שש אמות או מעט יותר. בדבריו "{{עברית|בְּאַמַּת אִישׁ}}" כוונתו לאמתו של אדם מבינינו, כלומר משאר בני האדם, לא שזוהי אמתו של {{עברית|עוג}}, כי בדרך כלל לכל אדם יש אברים פרופורציונליים. הרי שהוא אומר שגובהו של {{עברית|עוג}} היה כפול משאר בני האדם או מעט יותר, וזה בלי ספק חריג בפרטי המין, אבל אין זה מן הנמנע בשום פנים ואופן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וליס מן הד'א אלקביל מא נצת אל{{עברית|תורה}} פי {{עברית|עוג הנה ערשו ערש ברזל וכו'}}, לאן {{עברית|ערש}} הו אלסריר {{עברית|אף ערשנו רעננה}}, וליס סריר אלאנסאן עלי קדרה סוא לאנה ליס הו ת'וב ילבסה, בל אלסריר יכון אבדא אכבר מן אלשכ'ץ אלד'י ינאם עליה, ואלמעתאד אלמתעארף אנה יכון אטול מן אלשכ'ץ בקדר ת'לת' טולה, ואד'א כאן טול הד'א אלסריר תסע אד'רע פיכון טול אלנאים עליה עלי אלמעתאד פי נסבה' אלאסרה סת אד'רע או אכת'ר קלילא. וקולה {{עברית|באמת איש}}, יריד בה בד'ראע אלשכ'ץ מנא, אעני מן סאיר אלנאס לא אן ד'לך בד'ראע {{עברית|עוג}}, לאן כל שכ'ץ פהו מתנאסב אלאעצ'א עלי אלאכת'ר, פיקול אן טול {{עברית|עוג}} כאן מת'לי טול אלשכ'ץ מן סאיר אלנאס או אכת'ר קלילא, והד'א בלא שך מן שד'וד' אשכ'אץ אלנוע, לכנה ליס באלממתנע בוג'ה מן אלוג'וה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} אשר לאותם אנשים שה{{עברית|תורה}} דקדקה בלשונה לגבי אורך חייהם, אני אומר שרק האדם המסוים שנזכר הוא שחי באורך החיים הזה, ואילו לשאר בני האדם היה אורך חיים טבעי כרגיל. והחריגה באדם הזה היא או בשל סיבות רבות של תזונתו ואורח חייו, או על דרך הנס ונוהגת כדיניו. לא ייתכן לומר בזאת אחרת.</td>
<td class="ar">ואמא מא נצת בה אל{{עברית|תורה}} מן תחריר אעמאר אולאיך אלאשכ'אץ, פאני אקול אנה לם יעש ד'לך אלעמר אלא ד'לך אלשכ'ץ אלמד'כור וחדה, ואמא סאיר אלנאס פעאשוא אלאעמאר אלטביעיה אלמעתאדה, ויכון הד'א אלשד'וד' פי ד'לך אלשכ'ץ אמא באסבאב כת'ירה פי אגתד'אה ותדבירה או עלי טריק אלמעג'ז וג'ארי פי אחכאמה, ולא יתסע אן יקאל פי הד'א סוי הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות ללשונות השאלה}}
{{קו}}כך גם ראוי להתבונן היטב בדברים שנאמרים על דרך ההשאלה. מהם דברים ברורים וגלויים שאיש לא יתקשה בהם, {{אינדקס|א)}} כגון מה שנאמר: "[כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן] {{עברית|הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף}}" {{הפניה|(ישעיהו נה,יב)}}, שזו השאלה ברורה.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן את מה שנאמר: "{{עברית|גַּם}} {{עברית|בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ}} {{עברית|[}}אַרְזֵי לְבָנוֹן, מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ]" {{הפניה|(שם יד,ח) תרגם}} {{עברית|יונתן בן עזיאל}}: "{{עברית|אַף שִׁלְטוֹנִין חֲדִיאוּ לָךְ עַתִּירֵי נִכְסִין}}" (=גם שליטים שמחו לך, עתירי נכסים). הוא הבין אותו בתור משל, כמו "{{עברית|חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן [}}עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר]" {{הפניה|(דברים לב,יד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והכד'א איצ'א ינבגי אן יתאמל ג'דא אלאמור אלמקולה עלי ג'הה' אלאסתעארה, פמנהא מא הו ביין ואצ'ח לם ישכל עלי אחד מת'ל קולה {{עברית|ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף}}, פאן הד'א בין אלאסתעארה. וכד'לך קולה {{עברית|גם ברושים שמחו לך וכו'}} תרג'ם {{עברית|יונתן בן עזיאל אף שלטונין חדיאו לך}} {{עברית|עתירי נכסין}}, ג'עלה מן באב אלמת'ל מת'ל {{עברית|חמאת בקר וחלב צאן וכו'}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">ההשאלות האלה רבות מאוד מאוד בספרי הנבואה. יש מהן שהמון העם חשים שהן מושאלות, ויש מהן שהם חושבים שאינן מושאלות.{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהרי אין מי שיפקפק בכך ש"{{עברית|יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ}} {{עברית|[}}הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ]" {{הפניה|(שם כח,יב)}} הוא השאלה, ושאין לה' {{עברית|אוצר}} שהמטר נמצא בו.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן מה שנאמר: "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] {{עברית|וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל}}" {{הפניה|(תהילים עח,כג-כד)}} – גם כאן אין מי שיחשוב שיש בשמים שער ו{{עברית|דלתות}}, אלא זה על דרך הדימוי (=מטאפורה), שהיא מין של השאלה.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן ראוי להבין את מה שנאמר: "{{עברית|נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם}} [וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים]" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} "[וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם] {{עברית|וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ}}" {{הפניה|(שמות לב,לב)}}, "[מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי] {{עברית|אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי}}" {{הפניה|(שם,לג),}} "{{עברית|יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים}}" {{הפניה|(תהילים סט,כט)}} – כל אלה על דרך הדימוי, לא שיש לה' יתעלה {{עברית|ספר}} שהוא כותב בו ומוחק, כמו שחושבים המון העם משום שאינם חשים בעניין ההשאלה כאן. והכול מאותו סוג.</td>
<td class="ar">והד'ה אלאסתעאראת כת'ירה ג'דא ג'דא פי כתב אלנבוה, מנהא מא ישער אלג'מהור בכונהא מסתעארה, ומנהא מא יט'נונהא גיר מסתעארה. לאנה לא ישך אחד פי קולה {{עברית|יפתח י"י לך את אוצרו וגו'}} אן הד'ה אסתעארה, ואן ליס ללה {{עברית|אוצר}} יכון פיה אלמטר. וכד'לך קולה {{עברית|ודלתי שמים פתח וימטר עליהם}} {{עברית|מן לאכל}}, לם יט'ן איצ'א אחד אן פי אלסמא באב ו{{עברית|דלתות}}, בל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה והו נוע מן אלאסתעארה. והכד'א ינבגי אן יפהם קולה {{עברית|נפתחו השמים,}} {{עברית|ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, אמחנו מספרי, ימחו מספר חיים}}, כל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה, לא אן ת'ם {{עברית|ספר}} לה תעלי יכתב פיה וימחי כמא יט'ן אלג'מהור בכונהם לם ישערוא למוצ'ע אלאסתעארה הנא, ואלכל מן קביל ואחד.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והזמנה}}
{{קו}}הבן את כל מה שלא הזכרתי בהתאם למה שהזכרתי בפרק הזה, ונתח והבחן את הדברים בשכלך ויתברר לך מה נאמר באופן של משל, ומה נאמר באופן של השאלה, ומה נאמר באופן של הגזמה, ומה נאמר בדיוק כמובנו הראשוני. אז יתבארו ויתבררו לך כל הנבואות, ויישארו עמך האמנות שכליות סדורות, רצויות אצל ה', כי רק האמת רצויה אצלו יתעלה, ואין הוא מואס אלא את השקר. אל יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך כך שתאמין בדעות שאינן נכונות הרחוקות מאוד מן האמת ותחשוב שהן תורניות, בעוד שמצוות התורה אינן אלא אמת מוחלטת, כשהן מובנות כראוי. נאמר: "{{עברית|צֶדֶק}} (=אמת) {{עברית|עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם}} [הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה]" {{הפניה|(שם קיט,קמד)}}, ונאמר: "{{עברית|אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק}} [מַגִּיד מֵישָׁרִים]" {{הפניה|(ישעיהו מה,יט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואחמל כל מא לם אד'כרה עלי מא ד'כרתה פי הד'א אלפצל, ופצל אלאשיא בעקלך ומיזהא יבין לך מא קיל עלי ג'הה' אלמת'ל, ומא קיל עלי ג'הה' אלאסתעארה, ומא קיל עלי ג'הה' אלאגיא, ומא קיל עלי מא ידל עליה אלוצ'ע אלאול בתחריר, פתבין לך חיניד' אלנבואת כלהא ותתצ'ח, ותבקא מעך אעתקאדאת מעקולה ג'אריה עלי נט'אם מרצ'ייה ענד אללה, אד' לא ירצ'יה תעלי אלא אלחק, ולא יסכ'טה אלא אלבאטל. ולא תתשוש אראך ואפכארך פתעתקד ארא גיר צחיחה בעידה ג'דא מן אלחק ותט'נהא שרעיה, ואלשראיע אנמא הי חק מחץ' אד'א פהמת כמא יג'ב, קאל {{עברית|צדק עדותיך לעולם }}, וקאל {{עברית|אני י"י דובר צדק}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">על ידי התבוננות זו תינצל גם מלדמיין מציאות שה' לא המציא, ומִדעות רעות שחלקן עלול להוביל לפעמים לכפירה ולהאמנה בחסרון לגבי האלוה, כמצבי גשמות ותארים והיפעלויות כמו שביארנו {{הפניה|(א,א-ס)}}, או לחשוב שהאמירות הנבואיות האלה הן שקר. כל הפגם המביא לכך הוא ההתעלמות ממה שהערנו עליו. הנה גם אלה עניינים מ{{עברית|סתרי תורה}}; ואף על פי שדיברנו עליהם באופן כללי, הרי קל לעמוד על פרטיהם אחרי מה שנאמר עד כה.</td>
<td class="ar">ובהד'א אלאעתבאר איצ'א תתכ'לץ מן תכ'יל וג'וד לם יוג'דה אללה, ומן ארא קביחה קד רבמא יודי בעצ'הא לכפר ואעתקאד נקץ פי חק אלאלאה כאחואל אלתג'סים ואלצפאת ואלאנפעאלאת כמא ביינא, או תט'ן בתלך אלאקאויל אלנבויה אנהא באטל, ואלאפה כלהא אלדאעיה לד'לך הו אהמאל מא נבהנא עליה. פהד'ה איצ'א מעאני מן {{עברית|סתרי תורה}}, ואן כאן קולנא פיהא פיה אג'מאל פתפצילה סהל בעד מא תקדם:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|השאלות והגזמות בנבואה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה}}
{{קו}}אין ספק שהתבאר והתברר {{הפניה|(ב,מג1 ושם בהפניות)}} שרוב נבואת הנביאים במשלים, כי כך פעולתו של הכלי לכך, כוונתי לכוח המדמה. וכן ראוי גם לדעת משהו על עניין ההשאלות וההגזמות, כי דבר זה בא רבות בלשונות ספרי הנבואה. אם מבינים זאת בצורה דווקנית מבלי לדעת שזו הגזמה והפרזה, או מבינים זאת על פי הוראתו הראשונית של הביטוי מבלי לדעת שהוא מושאל, נוצרות מוזרויות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}לא שך אנה קד תביין ואתצ'ח אן מעט'ם נבוה' אלאנביא באלאמת'אל, אד' אלאלה פי ד'לך הד'א פעלהא אעני אלמתכ'ילה. וכד'לך ינבגי אן יעלם איצ'א מן אמר אלאסתעאראת ואלאגיאאת טרף, לאנה קד יאתי ד'לך כת'יר פי נצוץ אלכתב אלנבויה, פאד'א חמל ד'לך עלי תחריר ולם יעלם אנה אגיא ומבאלגה, או חמל עלי מא ידל עליה אללפט' בחסב אלוצ'ע אלאול ולם יעלם אנה מסתעאר, חדת'ת אלשנאעאת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות ללשונות הגזמה}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} כבר ביארו (חז"ל) ואמרו: "{{עברית|דברה תורה לשון הבאי}}" {{הפניה|(בבלי חולין צ,ב; תמיד כט,א)}}, כלומר הגזמה. והביאו לכך ראיה ממה שנאמר: "{{עברית|עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(דברים א,כח)}}, וזה נכון.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ומסוג ההגזמה הוא מה שנאמר: "[גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר] {{עברית|כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל}}" {{הפניה|(קהלת י,כ)}}.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובהתאם לכך נאמר: "[וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם] {{עברית|אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ}} {{עברית|[}}וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים]" {{הפניה|(עמוס ב,ט)}}.{{קו}}אופן זה מצוי לרוב בדברי הנביאים כולם, כוונתי לדברים הנאמרים באופן של הגזמה והפרזה ולא באופן מוגדר ומדויק.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד בינוא וקאלוא {{עברית|דברה תורה לשון הבאי}} יעני אלאגיא, ואסתדלוא בקולה {{עברית|ערים גדולות ובצורות בשמים}}, והד'א צחיח. ומן קביל אלאגיא קולה {{עברית|כי עוף השמים יוליך את הקול}}. ובחסב הד'א קיל {{עברית|אשר כגובה ארזים גבהו וכו'}}. והד'א אלנחו מוג'וד כת'יר פי כלאם אלאנביא כלהם, אעני אמורא קילת עלי ג'הה' אלאגיא ואלמבאלגה לא עלי ג'הה' אלתחדיד ואלתחריר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות לתיאור אפשרי הנראה כלשון הגזמה}}
{{קו}}
{{אינדקס|א)}} מה שאמרה ה{{עברית|תורה}} על {{עברית|עוג}} "{{עברית|הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל [}}הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ]" {{הפניה|(דברים ג,יא)}} אינו מן הסוג הזה. כי "{{עברית|עֶרֶשׂ}}" היא המיטה: "{{עברית|אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה}}" {{הפניה|(שיר השירים א,טז)}}. ומיטתו של אדם אינה כמידתו בדיוק, כי אין זה בגד שהוא לובש. אלא המיטה תמיד גדולה יותר מן האדם הישן עליה. והנוהג הידוע הוא שהיא גדולה יותר מן האדם בשליש מאורכו, כך שאם אורך מיטה זו היה תשע אמות, הרי שאורך הישן עליה לפי הנוהג במיטות – שש אמות או מעט יותר. בדבריו "{{עברית|בְּאַמַּת אִישׁ}}" כוונתו לאמתו של אדם מבינינו, כלומר משאר בני האדם, לא שזוהי אמתו של {{עברית|עוג}}, כי בדרך כלל לכל אדם יש אברים פרופורציונליים. הרי שהוא אומר שגובהו של {{עברית|עוג}} היה כפול משאר בני האדם או מעט יותר, וזה בלי ספק חריג בפרטי המין, אבל אין זה מן הנמנע בשום פנים ואופן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וליס מן הד'א אלקביל מא נצת אל{{עברית|תורה}} פי {{עברית|עוג הנה ערשו ערש ברזל וכו'}}, לאן {{עברית|ערש}} הו אלסריר {{עברית|אף ערשנו רעננה}}, וליס סריר אלאנסאן עלי קדרה סוא לאנה ליס הו ת'וב ילבסה, בל אלסריר יכון אבדא אכבר מן אלשכ'ץ אלד'י ינאם עליה, ואלמעתאד אלמתעארף אנה יכון אטול מן אלשכ'ץ בקדר ת'לת' טולה, ואד'א כאן טול הד'א אלסריר תסע אד'רע פיכון טול אלנאים עליה עלי אלמעתאד פי נסבה' אלאסרה סת אד'רע או אכת'ר קלילא. וקולה {{עברית|באמת איש}}, יריד בה בד'ראע אלשכ'ץ מנא, אעני מן סאיר אלנאס לא אן ד'לך בד'ראע {{עברית|עוג}}, לאן כל שכ'ץ פהו מתנאסב אלאעצ'א עלי אלאכת'ר, פיקול אן טול {{עברית|עוג}} כאן מת'לי טול אלשכ'ץ מן סאיר אלנאס או אכת'ר קלילא, והד'א בלא שך מן שד'וד' אשכ'אץ אלנוע, לכנה ליס באלממתנע בוג'ה מן אלוג'וה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">
{{אינדקס|ב)}} אשר לאותם אנשים שה{{עברית|תורה}} דקדקה בלשונה לגבי אורך חייהם, אני אומר שרק האדם המסוים שנזכר הוא שחי באורך החיים הזה, ואילו לשאר בני האדם היה אורך חיים טבעי כרגיל. והחריגה באדם הזה היא או בשל סיבות רבות של תזונתו ואורח חייו, או על דרך הנס ונוהגת כדיניו. לא ייתכן לומר בזאת אחרת.</td>
<td class="ar">ואמא מא נצת בה אל{{עברית|תורה}} מן תחריר אעמאר אולאיך אלאשכ'אץ, פאני אקול אנה לם יעש ד'לך אלעמר אלא ד'לך אלשכ'ץ אלמד'כור וחדה, ואמא סאיר אלנאס פעאשוא אלאעמאר אלטביעיה אלמעתאדה, ויכון הד'א אלשד'וד' פי ד'לך אלשכ'ץ אמא באסבאב כת'ירה פי אגתד'אה ותדבירה או עלי טריק אלמעג'ז וג'ארי פי אחכאמה, ולא יתסע אן יקאל פי הד'א סוי הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דוגמאות ללשונות השאלה}}
{{קו}}כך גם ראוי להתבונן היטב בדברים שנאמרים על דרך ההשאלה. מהם דברים ברורים וגלויים שאיש לא יתקשה בהם, {{אינדקס|א)}} כגון מה שנאמר: "[כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן] {{עברית|הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף}}" {{הפניה|(ישעיהו נה,יב)}}, שזו השאלה ברורה.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן את מה שנאמר: "{{עברית|גַּם}} {{עברית|בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ}} {{עברית|[}}אַרְזֵי לְבָנוֹן, מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ]" {{הפניה|(שם יד,ח) תרגם}} {{עברית|יונתן בן עזיאל}}: "{{עברית|אַף שִׁלְטוֹנִין חֲדִיאוּ לָךְ עַתִּירֵי נִכְסִין}}" (=גם שליטים שמחו לך, עתירי נכסים). הוא הבין אותו בתור משל, כמו "{{עברית|חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן [}}עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר]" {{הפניה|(דברים לב,יד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והכד'א איצ'א ינבגי אן יתאמל ג'דא אלאמור אלמקולה עלי ג'הה' אלאסתעארה, פמנהא מא הו ביין ואצ'ח לם ישכל עלי אחד מת'ל קולה {{עברית|ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף}}, פאן הד'א בין אלאסתעארה. וכד'לך קולה {{עברית|גם ברושים שמחו לך וכו'}} תרג'ם {{עברית|יונתן בן עזיאל אף שלטונין חדיאו לך}} {{עברית|עתירי נכסין}}, ג'עלה מן באב אלמת'ל מת'ל {{עברית|חמאת בקר וחלב צאן וכו'}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">ההשאלות האלה רבות מאוד מאוד בספרי הנבואה. יש מהן שהמון העם חשים שהן מושאלות, ויש מהן שהם חושבים שאינן מושאלות.{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהרי אין מי שיפקפק בכך ש"{{עברית|יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ}} {{עברית|[}}הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ]" {{הפניה|(שם כח,יב)}} הוא השאלה, ושאין לה' {{עברית|אוצר}} שהמטר נמצא בו.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} וכן מה שנאמר: "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] {{עברית|וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל}}" {{הפניה|(תהילים עח,כג-כד)}} – גם כאן אין מי שיחשוב שיש בשמים שער ו{{עברית|דלתות}}, אלא זה על דרך הדימוי (=מטאפורה), שהיא מין של השאלה.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן ראוי להבין את מה שנאמר: "{{עברית|נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם}} [וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים]" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}},{{קו}}{{אינדקס|ד)}} "[וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם] {{עברית|וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ}}" {{הפניה|(שמות לב,לב)}}, "[מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי] {{עברית|אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי}}" {{הפניה|(שם,לג),}} "{{עברית|יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים}}" {{הפניה|(תהילים סט,כט)}} – כל אלה על דרך הדימוי, לא שיש לה' יתעלה {{עברית|ספר}} שהוא כותב בו ומוחק, כמו שחושבים המון העם משום שאינם חשים בעניין ההשאלה כאן. והכול מאותו סוג.</td>
<td class="ar">והד'ה אלאסתעאראת כת'ירה ג'דא ג'דא פי כתב אלנבוה, מנהא מא ישער אלג'מהור בכונהא מסתעארה, ומנהא מא יט'נונהא גיר מסתעארה. לאנה לא ישך אחד פי קולה {{עברית|יפתח י"י לך את אוצרו וגו'}} אן הד'ה אסתעארה, ואן ליס ללה {{עברית|אוצר}} יכון פיה אלמטר. וכד'לך קולה {{עברית|ודלתי שמים פתח וימטר עליהם}} {{עברית|מן לאכל}}, לם יט'ן איצ'א אחד אן פי אלסמא באב ו{{עברית|דלתות}}, בל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה והו נוע מן אלאסתעארה. והכד'א ינבגי אן יפהם קולה {{עברית|נפתחו השמים,}} {{עברית|ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, אמחנו מספרי, ימחו מספר חיים}}, כל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה, לא אן ת'ם {{עברית|ספר}} לה תעלי יכתב פיה וימחי כמא יט'ן אלג'מהור בכונהם לם ישערוא למוצ'ע אלאסתעארה הנא, ואלכל מן קביל ואחד.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום והזמנה}}
{{קו}}הבן את כל מה שלא הזכרתי בהתאם למה שהזכרתי בפרק הזה, ונתח והבחן את הדברים בשכלך ויתברר לך מה נאמר באופן של משל, ומה נאמר באופן של השאלה, ומה נאמר באופן של הגזמה, ומה נאמר בדיוק כמובנו הראשוני. אז יתבארו ויתבררו לך כל הנבואות, ויישארו עמך האמנות שכליות סדורות, רצויות אצל ה', כי רק האמת רצויה אצלו יתעלה, ואין הוא מואס אלא את השקר. אל יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך כך שתאמין בדעות שאינן נכונות הרחוקות מאוד מן האמת ותחשוב שהן תורניות, בעוד שמצוות התורה אינן אלא אמת מוחלטת, כשהן מובנות כראוי. נאמר: "{{עברית|צֶדֶק}} (=אמת) {{עברית|עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם}} [הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה]" {{הפניה|(שם קיט,קמד)}}, ונאמר: "{{עברית|אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק}} [מַגִּיד מֵישָׁרִים]" {{הפניה|(ישעיהו מה,יט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואחמל כל מא לם אד'כרה עלי מא ד'כרתה פי הד'א אלפצל, ופצל אלאשיא בעקלך ומיזהא יבין לך מא קיל עלי ג'הה' אלמת'ל, ומא קיל עלי ג'הה' אלאסתעארה, ומא קיל עלי ג'הה' אלאגיא, ומא קיל עלי מא ידל עליה אלוצ'ע אלאול בתחריר, פתבין לך חיניד' אלנבואת כלהא ותתצ'ח, ותבקא מעך אעתקאדאת מעקולה ג'אריה עלי נט'אם מרצ'ייה ענד אללה, אד' לא ירצ'יה תעלי אלא אלחק, ולא יסכ'טה אלא אלבאטל. ולא תתשוש אראך ואפכארך פתעתקד ארא גיר צחיחה בעידה ג'דא מן אלחק ותט'נהא שרעיה, ואלשראיע אנמא הי חק מחץ' אד'א פהמת כמא יג'ב, קאל {{עברית|צדק עדותיך לעולם }}, וקאל {{עברית|אני י"י דובר צדק}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">על ידי התבוננות זו תינצל גם מלדמיין מציאות שה' לא המציא, ומִדעות רעות שחלקן עלול להוביל לפעמים לכפירה ולהאמנה בחסרון לגבי האלוה, כמצבי גשמות ותארים והיפעלויות כמו שביארנו {{הפניה|(א,א-ס)}}, או לחשוב שהאמירות הנבואיות האלה הן שקר. כל הפגם המביא לכך הוא ההתעלמות ממה שהערנו עליו. הנה גם אלה עניינים מ{{עברית|סתרי תורה}}; ואף על פי שדיברנו עליהם באופן כללי, הרי קל לעמוד על פרטיהם אחרי מה שנאמר עד כה.</td>
<td class="ar">ובהד'א אלאעתבאר איצ'א תתכ'לץ מן תכ'יל וג'וד לם יוג'דה אללה, ומן ארא קביחה קד רבמא יודי בעצ'הא לכפר ואעתקאד נקץ פי חק אלאלאה כאחואל אלתג'סים ואלצפאת ואלאנפעאלאת כמא ביינא, או תט'ן בתלך אלאקאויל אלנבויה אנהא באטל, ואלאפה כלהא אלדאעיה לד'לך הו אהמאל מא נבהנא עליה. פהד'ה איצ'א מעאני מן {{עברית|סתרי תורה}}, ואן כאן קולנא פיהא פיה אג'מאל פתפצילה סהל בעד מא תקדם:</td>
</tr>
</table>