{{אינדקס|המבוכה)}} וכיוון שכך הוא, כיצד אמצא עצה להעיר על מה שאולי התברר לי והתבאר לי והתחוור לדעתי בלי ספק במה שהבנתי מזה?{{קו}}{{אינדקס|צדדים לגלות)}} אך להימנע מלחבר דבר שהתברר לי, כך שיאבד באובדני שאין מנוס ממנו – זה נראה לי{{קו}}{{מונח|למעמד: להזיח מעט שמאלה את 3 השורות הבאות }}{{קו}}{{אינדקס|א)}} עושק של ממש כלפיך וכלפי כל נבוך, והרי זה כמו גזל זכות מן הראוי לה,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} או קנאה ביורש על ירושתו,{{קו}}ושתי מידות אלה מגונות.{{קו}}{{אינדקס|צדדים להסתיר)}} ואילו לדבר על כך במפורש –{{קו}}{{מונח|למעמד: להזיח מעט שמאלה את השורות הבאות}}{{קו}}{{אינדקס|א)}} כבר נזכר לעיל האיסור הדתי שיש בכך,{{קו}}{{אינדקס|ב)}} בנוסף למה שהדעת נותנת.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובנוסף לכך שגם מה שהגיע אליי בעניין הוא מכוח תחושה פנימית והשערה, ולא באה לי בו התגלות אלוהית שהודיעה לי שזאת הכוונה בדבר, ולא למדתי ממורה את מה שאני מאמין בעניין זה, אלא הורוני לשונות ספרי הנבואה ודברי ה{{עברית|חכמים}}, יחד עם הנחות עיוניות שיש לי, שהדבר כך בלא ספק לדעתי. אך ייתכן שהעניין הוא אחרת, והכוונה היא לדבר אחר.</td>