189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ב}}
{{כותרת|המרכבה הראשונה: החיות, האופנים והאדם}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה ראשונה: החיות ומאפייניהן החיצוניים}}
{{קו}}
{{אינדקס|תבנית ומהות)}} הוא ציין שהוא ראה "{{עברית|אַרְבַּע חַיּוֹת}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ה)}} שכל {{עברית|חיה}} מהן בעלת ארבעה פנים ובעלת ארבע כנפיים ובעלת שתי ידיים, וכלל צורת כל {{עברית|חיה}} כצורת אדם, כמו שאמר: "{{עברית|דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה}}" {{הפניה|(שם)}}.{{קו}}{{אינדקס|ידיים)}} וכן ציין שגם הידיים הן ידי אדם, שידוע שידי האדם עוצבו כך כדי לעשות מלאכת אוּמן בלי ספק.{{קו}}{{אינדקס|רגליים)}} אחר כך ציין שרגליהן ישרות, כלומר שאין בהן מפרקים, וזו משמעות דבריו "{{עברית|רֶגֶל יְשָׁרָה}}" {{הפניה|(שם,ז)}} לפי פשט {{מונח|ט'אהר}} ("חיצוניות") הדברים. וכך אמרו (חז"ל): "{{עברית|'וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה' – מלמד שאין ישיבה למעלה}}" {{הפניה|(בראשית רבה סה,כא)}}. הבן זאת גם כן.{{קו}}{{אינדקס|כפות רגליים)}} אחר כך ציין שכפות הרגליים, שהן אבר ההליכה, אינן כרגלי האדם. אלא הידיים הן אלה שהן כידי האדם, ואילו הרגליים עגולות "{{עברית|כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ז)}}.{{קו}}{{אינדקס|דבוקות)}} אחר כך ציין שאין בין {{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} האלה רווח ולא רִיק, אלא כל אחת צמודה לאחותה. הוא אמר: "{{עברית|חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ}}" {{הפניה|(שם,ט)}}.{{קו}}{{אינדקס|נבדלות)}} אחר כך ציין שאף על פי שהן צמודות, פניהן וכנפיהן נפרדות מלמעלה. הוא אמר: "{{עברית|וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה}}" {{הפניה|(שם,יא)}}. התבונן בדבריו "{{עברית|מִלְמָעְלָה}}", כי הגופים צמודים, ואילו פניהם וכנפיהם – נפרדים, אבל מלמעלה.{{קו}}{{אינדקס|זַכּוֹת)}} עוד ציין שהן זַכּוֹת "{{עברית|כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל}}" {{הפניה|(שם,ז)}}.{{קו}}{{אינדקס|מאירות)}} עוד ציין שהן גם מאירות. הוא אמר: "{{עברית|מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי אֵשׁ}}" {{הפניה|(שם,יג; ושם: מַרְאֵיהֶם)}}.{{קו}}זה כלל מה שציין על צורת ה{{עברית|חיות}}, כלומר תבניתן, עצמן, {{מונח|ג'והר}} צורותיהן, כנפיהן, ידיהן ורגליהן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ד'כר אנה ראי {{עברית|ארבע חיות}} כל {{עברית|חיה}} מנהן ד'את ארבעה וג'וה וד'את ארבעה אג'נחה וד'את ידין, וג'מלה' צורה' כל {{עברית|חיה}} צורה' אנסאן כמא קאל {{עברית|דמות אדם להנה}}. וכד'לך ד'כר אן אלידין איצ'א ידא אנסאן, אלד'י הו מעלום אן ידי אלאנסאן אנמא צורת הכד'א לתעמל אלצנאיע אלמהניה בלא שך. ת'ם ד'כר אן ארג'להן מסתקימה, יעני ליס פיהא מפאצל הו מעני קולה {{עברית|רגל ישרה}} עלי ט'אהר אלקול, והכד'א קאלוא {{עברית|ורגליהם רגל ישרה מלמד שאין ישיבה למעלה}}, פאפהם הד'א איצ'א. ת'ם ד'כר אן כפוף אלרג'לין אלד'י הי אלה' אלמשי ליסת כרג'לי אלאנסאן, בל אלידין הי אלתי [הי] כידי אלאנסאן, אמא אלרג'לין פמדורה {{עברית|ככף רגל עגל}}. ת'ם ד'כר אן הד'ה אל{{עברית|ארבע חיות}} ליס בינה(מ)א כ'לל ולא פצ'א אלא כל ואחדה לאזקה באכ'תהא, קאל {{עברית|חוברות אשה אל אחותה}}. ות'ם ד'כר אן מע כונה[ם](מא) מתלאזקין פאן וג'וההא ואג'נחתהא מפתרקה מן פוק, קאל {{עברית|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}}, ותאמל קולה {{עברית|מלמעלה}}, לאן אלג'ת'ת' מתלאזקה אמא וג'וההא ואג'נחתהא פמפתרקה לכן מן פוק, (לד'לך קאל {{עברית|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}},) ת'ם ד'כר אנהא צאפיה {{עברית|כעין נחשת קלל}} ת'ם ד'כר אנהא איצ'א מצ'יה קאל {{עברית|מראיהן כגחלי אש}}. פהד'א ג'מלה' מא ד'כר מן צורה' אל{{עברית|חיות}}, אעני שכלהא וג'והרהא וצורהא ואג'נחתהא וידיהא ורג'ליהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני תנועת החיות}}
{{קו}}אחר כך התחיל לתאר את אופן תנועות ה{{עברית|חיות}} האלה, וציין לגביהן מה שתשמע.{{קו}}{{אינדקס|תנועה אחידה קבועה)}} הוא אמר שבתנועות ה{{עברית|חיות}} אין לא התעקלות ולא סטייה ולא עקימות, אלא תנועה אחת, והם דבריו: "{{עברית|לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(שם,ט;יב)}}.{{קו}}כיוון {{אינדקס|מיוחד}} ) אחר כך ציין שכל {{עברית|חיה}} מהן הולכת לכיוון שהיא פונה אליו, והם דבריו: "{{עברית|אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ}}" {{הפניה|(שם)}}. הרי הובהר שכל {{עברית|חיה}} הולכת רק לכיוון שמול פניה.{{קו}}אך מי ייתן וידעתי לאילו פנים, והרי היא בעלת פנים רבים! מכל מקום ככלל הליכתן של ארבעתן אינה לכיוון אחד, כי אילו היה כך, לא היה מייחד לכל אחת תנועה ואומר: "{{עברית|אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אכ'ד' אן יצף חרכאת הד'ה אל{{עברית|חיות}} כיף הי, פד'כר פיהא מא תסמע. קאל אן חרכאת אל{{עברית|חיות}} ליס פיהא לא אנת'נא ולא אנעטאף ולא אעוג'אג' בל חרכה ואחדה, והו קולה {{עברית|לא יסבו בלכתן}}. ת'ם ד'כר אן כל {{עברית|חיה}} מנהן תמשי מקאבל אתג'אההא, והו קולה {{עברית|איש אל עבר פניו ילכו}}. פקד בין אן כל {{עברית|חיה}} אנמא תמשי אלי מא ילי וג'ההא, פיא לית שערי לאי וג'ה והי ד'את וג'וה כת'ירה, לכן באלג'מלה ליס משי ארבעתהן לג'הה ואחדה, לאן לו כאן כד'לך למא אפרד לכל ואחדה חרכה וקאל {{עברית|איש אל עבר פניו ילכו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">מחזוריות {{אינדקס|ומהירות}} ) אחר כך ציין שצורת תנועתן של ה{{עברית|חיות}} האלה היא ריצה, והן גם חוזרות על עקבותיהן בריצה, והם דבריו: "{{עברית|וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב}}" {{הפניה|(שם,יד)}}. כי "{{עברית|רצוא}}" הוא המקור של "{{עברית|רץ}}", ו"{{עברית|שוב}}" הוא המקור של "{{עברית|שָב}}". הוא לא אמר "{{עברית|הלוך ובֹא}}" אלא אמר שתנועתן היא ריצה וחזרה על העקבות. הוא ביאר זאת במשל ואמר "{{עברית|כְּמַרְאֵה הַבָּזָק}}" {{הפניה|(שם)}}, ו"{{עברית|בזק}}" היא מילה נרדפת לברק. הוא אמר: "כמו הברק, שתנועתו נראית מהירה ביותר וכאילו הוא נמתח, ממהר ומזנק ממקום מסוים ואז מתכווץ וחוזר כלעומת שבא באותה מהירות עצמה, פעם אחר פעם". {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום תרגם {{מונח|שרח}} כך את "{{עברית|רָצוֹא וָשׁוֹב}}". הוא אמר: "{{עברית|חָזְרָן וּמַקְּפָן יָת עָלְמָא וְתָיְבָן בִּרְיַת חֲדָא וְקַלִּילָן כְּחֵיזוּ בַּרְקָא}}" (=סובבות ומקיפות את העולם ושבות כברייה אחת ומהירות כמראה הברק).</td>
<td class="ar">ת'ם אנה ד'כר אן הד'ה אל{{עברית|חיות}} צורה' חרכתהא ג'רי, והי ראג'עה עלי אעקאבהא באלג'רי איצ'א, והו קולה {{עברית|והחיות רצוא ושוב}}, לאן {{עברית|רצוא}} מצדר {{עברית|רץ}}, ו{{עברית|שוב}} מצדר {{עברית|שב}}, לם יקל {{עברית|הלוך וב(ו)א}}, בל קאל אן חרכתהא הי ג'רי ורג'וע עלי אלאעקאב, ובין ד'לך במת'ל וקאל {{עברית|כמראה הבזק}}, ו{{עברית|בזק}} לגה פי ברק, קאל שבה אלברק אלד'י ירי אן חרכתה אסרע חרכה וכאנה ימתד מסרע(א) מנק[ץ'](צ'א) מן מוצ'ע מא ת'ם ינקבץ' וירג'ע אלי חית' מנה תחרך בתלך אלסרעה בעינהא אלמרה בעד אלמרה. ושרח {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס {{עברית|רצוא ושוב}} הכד'א, [קאל] {{עברית|חזרן ומקפן ית עלמא ותיבן}} {{עברית|ברי(א)[ת] חדא וקלילן כחיזו}} {{עברית|ברקא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המניע לתנועת החיות}}
{{קו}}
{{אינדקס|מניע חיצוני: כוונת ה')}} עוד ציין על הכיוון שה{{עברית|חיה}} נעה אליו את אותה תנועת ריצה וחזרה – שאין היא נעה אותה בשלו, אלא בשל דבר אחר, כלומר הכוונה האלוהית. הוא אמר שלאותו כיוון שהכוונה האלוהית היא להניע את ה{{עברית|חיה}} אליו – אליו היא נעה אותה תנועה מהירה, שהיא "{{עברית|רָצוֹא וָשׁוֹב}}". והם דבריו על ה{{עברית|חיות}}: "{{עברית|אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(שם,יב)}}. "{{עברית|רוח}}" כאן אינה רוח (נושבת), אלא היא כוונה, כמו שביארנו על רב־משמעיות "{{עברית|רוח}}" {{הפניה|(א,מ6)}}. נמצא שהוא אומר: "הכיוון שהכוונה האלוהית היתה שה{{עברית|חיה}} תלך אליו – בכיוון זה רצה ה{{עברית|חיה}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם ד'כר אן אלג'הה אלתי אליהא תתחרך אל{{עברית|חיה}} תלך חרכה' אלג'רי ואלרג'וע ליסת [ת]חרכה[א] מן אג'להא בל מן אג'ל גירהא, אעני אלגרץ' אלאלאהי, פקאל אן אלג'הה אלתי יכון אלגרץ' אלאלאהי אן תתחרך להא אל{{עברית|חיה}} אלי תלך אלג'הה תתחרך תלך אלחרכה אלסריעה אלתי הי {{עברית|רצוא ושוב}}, והו קולה פי אל{{עברית|חיות אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן}}, ו{{עברית|רוח}} הנא ליסת הי אלריח, בל הי גרץ' כמא בינא פי אשתראך {{עברית|רוח}}, פיקול אלג'הה אלתי כאן אלגרץ' אלאלאהי אן תמשי אל{{עברית|חיה}} אליהא פפי תלך אלג'הה תג'רי אל{{עברית|חיה}} (אליהא).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הכוונה קבועה ומעגלית)}} כך ביאר גם {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום. הוא אמר: "{{עברית|לַאֲתַר דִּיהָוֵי תַמָּן רַעֲוָא לְמֵיזַל אָזְלָן, לָא מִתְחַזְּרָן בְּמֵיזַלְהוֹן}}" (=למקום ששם הווה הרצון ללכת הן הולכות, לא סובבות במהלכן). וכיוון שאמר: "{{עברית|אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ}}" {{הפניה|(יחזקאל א,יב)}}, כשפשט {{מונח|ט'אהר}} ("חיצוניות") אמירה זו הוא שפעם ירצה ה' בעתיד שה{{עברית|חיה}} תתקדם לכיוון מסוים ועל כן היא תתקדם לכיוון ההוא, ופעם ירצה שתלך לכיוון אחר, שונה ממנו, ועל כן היא תלך (לשם) – חזר והבהיר את הערפול הזה והודיע לנו שאין הדבר כן, וש"{{עברית|יהיה}}" הוא במשמעות "{{עברית|היה}}", וזה נפוץ בעברית. הרי שיוחד הכיוון שה' רצה שה{{עברית|חיה}} תלך אליו, והיא מתקדמת בכיוון הזה שה' רצה שה{{עברית|חיה}} תתקדם בו. והרצון קבוע בכיוון ההוא. כביאור לנושא הזה וכהשלמת הדיבור עליו, אמר ב{{עברית|פסוק}} אחר: "{{עברית|עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ – שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת}}" {{הפניה|(שם,כ)}}.{{קו}}הבן את הביאור המופלא {{מונח|עג'יב}} הזה.{{קו}}גם זה שייך לתיאורו את צורת תנועת {{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} אחרי שתיאר את צורתן החיצונית (של החיות).</td>
<td class="ar">והכד'א איצ'א קד בין {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס קאל, {{עברית|לאתר [דיהוי] (די הוא)}} {{עברית|תמן רעוא למיזל אזלן}} {{עברית|לא מתחזרן במיזלהון}}. ולמא כאן קולה {{עברית|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}, יעטי ט'אהר הד'א אלקול אנה תארה יריד אללה פי אלמסתקבל אן (תמשי) [תסיר אל{{עברית|חיה}}] לג'הה' מא פתסיר (אל{{עברית|חיה}}) פי תלך אלג'הה, ותארה יריד אן תמשי לג'הה אכ'רי מכ'אלפה לתלך פתמשי, רג'ע ובין הד'א אלאשכאל וערפנא אן ליס אלאמר כד'לך, ואן {{עברית|יהיה}} במעני {{עברית|היה}}, וד'לך פי אלעבראני כת'יר. פקד כ'צצת אלג'הה אלתי אראד אללה אן תמשי אליהא אל{{עברית|חיה}}, ופי תלך אלג'הה אלתי קד אראד אללה אן תסיר אל{{עברית|חיה}} פיהא תסיר, ואלאראדה ת'אבתה פי תלך אלג'הה, קאל פי תביין הד'א אלגרץ' ואסתיפא אלקול פיה פי {{עברית|פסוק}} אכ'ר [קאל] {{עברית|על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת}}, פאפהם הד'א אלתביין אלעג'יב, פהד'א איצ'א מא וצף מן צורה' חרכה' אל{{עברית|ארבע חיות}} בעד וצף אשכאלהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה שנייה: האופנים}}
{{קו}}אחר כך התחיל בתיאור אחר, ואמר שהוא ראה גוף אחד תחת ה{{עברית|חיות}}, צמוד להן. והגוף הזה מחובר לארץ, וגם הוא ארבעה גופים, וגם גוף זה בעל ארבעה פנים. הוא לא תיאר לו שום צורה, לא צורת אדם ולא צורת בעל חיים אחר, אלא ציין שהם גופים גדולים, נוראים ומבהילים, ולא תיאר להם שום צורה חיצונית, אך ציין שכל גופיהם "{{עברית|עֵינַיִם}}" {{הפניה|(שם,יח)}}. אלה הם שקרא להם "{{עברית|אוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. הוא אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו}}" {{הפניה|(שם,טו)}}. הרי ביאר שזה גוף אחד, שקצהו האחד {{עברית|אצל החיות}} וקצהו האחר בארץ, ושה{{עברית|אופן}} הזה בעל ארבעה פנים. הוא אמר: "{{עברית|מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. הרי עבר מאמירתו "{{עברית|אופן}}" לאמירתו "{{עברית|ארבעה}}", ונמצא שאמר במפורש שאותם ארבעה {{עברית|פנים}} של ה{{עברית|אופן}} הם ארבעת ה{{עברית|אופנים}}.{{קו}}{{אינדקס|מקור אחד)}} עוד ציין שצורתם החיצונית של ארבעת ה{{עברית|אופנים}} היא אחת, והם דבריו: "{{עברית|וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם)}}.{{קו}}{{אינדקס|התמזגות)}} אחר כך הבהיר על ה{{עברית|אופנים}} האלה שהם מורכבים זה בזה, והם דבריו: "{{עברית|וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם}} {{עברית|כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. זו אמירה שלא נאמרה על ה{{עברית|חיות}}: לא נאמר על ה{{עברית|חיות}} הביטוי "{{עברית|תוך}}"; אלא הן צמודות זו לזו, כמו שאמר: "{{עברית|חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ}}" {{הפניה|(שם,ט)}}. אך על ה{{עברית|אופנים}} הוא ציין שהם מורכבים זה בזה: "{{עברית|כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אכ'ד' פי וצף אכ'ר פקאל, אנה ראי ג'סדא ואחדא תחת אל{{עברית|חיות}} לאזקא בהא, וד'לך אלג'סד מתצל באלארץ', והו איצ'א ארבעה אג'סאד, והו איצ'א ד'לך אלג'סד ד'ו ארבעה אוג'ה ולם יצף לה צורה בוג'ה לא צורה' אנסאן ולא גירה מן צור אלחיואן, לכנה ד'כר אנהא אג'סאד עט'ימה מהולה מפזעה ולם יצף להא שכלא בוג'ה, וד'כר אן כל אג'סאדהא {{עברית|עינים}}, והד'ה הי אלתי [א]סמאהא {{עברית|אופנים}}, קאל {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו}}, פקד בין אן הד'א ג'סד ואחד טרפה {{עברית|אצל החיות}} וטרפה פי אלארץ', ואן ד'לך אל{{עברית|אופן}} ד'ו ארבעה' אוג'ה, קאל {{עברית|מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן}}. פאנתקל מן קולה {{עברית|אופן}} לקולה {{עברית|ארבעה}}, פקד צרח באן תלך אלארבעה {{עברית|פנים}} אלתי לל{{עברית|אופן}} הי אלארבעה {{עברית|אופנים}}. ת'ם ד'כר אן שכל אלארבעה {{עברית|אופנים}} שכל ואחד והו קולה {{עברית|ודמות אחד לארבעתן}}. ת'ם בין פי הד'ה אל{{עברית|אופנים}} אנהא מרכבה בעצ'הא פי בעץ', והו קולה {{עברית|ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן}}, והד'ה קולה לם תקל פי אל{{עברית|חיות}}, לם יקל פי אל{{עברית|חיות}} לפט'ה' {{עברית|תוך}}, בל בעצ'הא מלאזק בעץ' כמא קאל {{עברית|חוברות אשה אל אחותה}}, אמא אל{{עברית|אופנים}} פד'כר אן בעצ'הא מרכב פי בעץ' {{עברית|כאשר יהיה האופן בתוך האופן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עיני האופנים}}
{{קו}}אשר לכלל גוף ה{{עברית|אופנים}} שהוא ציין שהוא {{עברית|מלא עינים}} {{הפניה|(שם,יח)}} –{{קו}}{{אינדקס|א)}} אפשר שכוונתו היא שהוא מלא בעיניים ממש;{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ואפשר שהוא בעל גוונים רבים: "{{עברית|וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח}}" {{הפניה|(במדבר יא,ז)}};{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואפשר שהם דימויים, כמו שאנו מוצאים את חכמי הלשון (=חז"ל) אומרים "{{עברית|כעין שגנב}}" {{הפניה|(בבלי בבא קמא סד-סו)}}, "{{עברית|כעין שגזל}}" {{הפניה|(שם צח,ב; קיב,א)}}, וכוונתם "בדומה למה שגזל" או "בדומה למה שגנב";{{קו}}{{אינדקס|ד)}} או שהם מצבים ותיאורים שונים, כמו שנאמר "{{עברית|אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי}}" {{הפניה|(שמואל-ב טז,יב)}}, כלומר את מצבי.{{קו}}זה מה שתיאר לגבי צורת ה{{עברית|אופנים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא ג'מלה' ג'סד אל{{עברית|אופנים}} אלד'י ד'כר אנה {{עברית|מלא עינים}}, פימכן אנה יריד אנהא ממלוה עיו[ן](נא), וימכן אן תכון ד'את אלואן כת'ירה {{עברית|ועינו כעין הבדלח}}, וימכן אן תכון אמת'לה כמא נג'ד שיוך' אללגה יקולון {{עברית|כעין שגנב כעין שגזל}}, יענון מת'ל מא [גצב](סרק) או מת'ל מא [סרק](גצב), או תכון אחואל(א) וצפאת מכ'תלפה מן קולה {{עברית|אולי יראה י"י בעיני}} יעני חאלתי. פהד'א מא וצ[פה](ף) מן צורה' אל{{עברית|אופנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקור תנועת האופנים מן החיות שעליהם}}
{{קו}}
{{אינדקס|תנועה ישרה)}} אשר לתנועת ה{{עברית|אופנים}} – הוא אמר עליה שגם בתנועתם אין לא עקימות ולא התעקלות ולא סטייה, אלא תנועות ישרות שאינן משתנות, והם דבריו: "{{עברית|עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(יחזקאל א,יז. ושם: רִבְעֵיהֶן)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא חרכה' אל{{עברית|אופנים}} פקאל פיהא אנהא איצ'א לא אעוג'אג' ולא אנת'נ[י](א) ולא אנעטאף פי חרכתהא, בל חרכאת מסתקימה לא תכ'תלף, והו קולה {{עברית|על ארבעת רבעיה[ם](ן) בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">
{{אינדקס|תנועה חיצונית)}} אחר כך ציין שארבעה {{עברית|אופנים}} אלה אינם נעים מעצמם כמו ה{{עברית|חיות}}, אלא אין להם אף תנועה מעצמם אלא על ידי אחרים המניעים אותם. הוא עשה כל מאמץ לחזור ולומר את העניין הזה והדגיש אותו כמה פעמים, וקבע שמניע ה{{עברית|אופנים}} אינו אלא ה{{עברית|חיות}}, כך שיחס ה{{עברית|אופן}} אל ה{{עברית|חיה}} הוא על דרך המשל כמו מי שקשר גוף דומם בידו או ברגלו של בעל חיים, כשכל אימת שבעל החיים הזה נע, נעה אותה פיסת עץ או אותה אבן הקשורה באבר בעל החיים הזה. כך אמר: "{{עברית|וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. [}}עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת] {{עברית|וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם}}", וביאר את הטעם לכך ואמר: "{{עברית|כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,יט-כ)}}. הוא חזר על העניין הזה לשם הדגשה והסבר, ואמר: "{{עברית|בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כא)}}.</td>
<td class="ar">ת'ם ד'כר אן הד'ה אלארבעה {{עברית|אופנים}} ליסת הי מתחרכה בד'אתהא מת'ל אל{{עברית|חיות}}, בל לא חרכה להא פי ד'אתהא בוג'ה אלא בתחריך גירהא [להא], ובאלג פי תכריר הד'א אלמעני ואכדה מראת וג'על מחרך אל{{עברית|אופנים}} אנמא הו אל{{עברית|חיות}}, חתי יכון עלי ג'הה' אלמת'ל חאל אל{{עברית|אופן}} מע אל{{עברית|חיה}} כמן רבט ג'סדא מיתא פי יד(י) חיואן [או רג'לה](ורג'ליה), פכלמא תחרך ד'לך אלחיואן תחרכת תלך אלכ'שבה או ד'לך אלחג'ר אלמרבוט בעצ'ו ד'לך אלחיואן, פקאל {{עברית|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}}, (וקאל)[וכו'] {{עברית|והאופנים ינשאו לעמתם}}, ובין אלעלה פי ד'לך וקאל {{עברית|כי רוח החיה באופנים}}. וכרר הד'א אלמעני ללתאכיד ואלתפהים פקאל {{עברית|בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|סיכום)}} נמצא שהסדר בתנועות האלה כך הוא: לכל כיוון שהכוונה האלוהית היא שה{{עברית|חיות}} ינועו אליו – לכיוון זה נעות ה{{עברית|חיות}}, ועל ידי תנועת ה{{עברית|חיות}} נעים ה{{עברית|אופנים}} כהיגררות אחריהם מכוח החיבור להם, לא שה{{עברית|אופנים}} נעים מצד עצמם אל עבר ה{{עברית|חיות}}. הוא סידר את הסדר הזה ואמר: "{{עברית|עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת, וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כ)}}. וכבר הבאתי לידיעתך {{הפניה|(פסקה 5)}} את תרגום {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום, שאמר: "{{עברית|עַל אֲתַר דִּיהָוֵי תַמָּן רַעֲוָא לְמֵיזַל [}}אָזְלָן, לָא מִתְחַזְּרָן בְּמֵיזַלְהוֹן]".</td>
<td class="ar">פתכון אלרתבה פי הד'ה אלחרכאת הכד'א, אי ג'הה כאן אלגרץ' אלאלאהי אן תתחרך אל{{עברית|חיות}} אליהא פאלי תלך אלג'הה תחרכת אל{{עברית|חיות}}, ובחרכה' אל{{עברית|חיות}} תתחרך אל{{עברית|אופנים}} עלי ג'הה' אלתבע להא באלארתבאט, לא באן אל{{עברית|אופנים}} [יתחרכוא](תתחרך) מן תלקא אנפסה[ם](א) נחו אל{{עברית|חיות}}, ונסק הד'ה אלרתבה וקאל {{עברית|על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים}}, וקד אעלמתך תרג'מה' {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס קאל {{עברית|על אתר [דיהוי](די הוא)}} {{עברית|תמן רעוא}} {{עברית|למיזל ו(ג)[כ]ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה שלישית: האדם שעל הכיסא שמעל החיות}}
{{קו}}לאחר שסיים לתאר את צורתן ותנועותיהן של ה{{עברית|חיות}}, והזכיר את ה{{עברית|אופנים}} שתחת ה{{עברית|חיות}} ושהם מחוברים אליהן ונעים בתנועתן, החל בהשגה שלישית שהשיג, ועבר לתיאור אחר, והוא מה שמעל ה{{עברית|חיות}}, ואמר שמעל לארבע ה{{עברית|חיות}} "{{עברית|רָקִיעַ}}" {{הפניה|(שם,כב)}}, ועל ה{{עברית|רקיע}} "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם,כו)}}, ועל ה{{עברית|כסא}} "{{עברית|דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא תם מן וצף אל{{עברית|חיות}} צורהא וחרכאתהא וד'כר אל{{עברית|אופנים}} אלתי תחת אל{{עברית|חיות}} וארתבאטהא בהא ותחרכהא בחרכתהא אכ'ד' פי אדראך ת'אלת' אדרכה, ורג'ע לוצף אכ'ר והו מא פוק אל{{עברית|חיות}}, פקאל אן פוק אלארבע {{עברית|חיות}} {{עברית|רקיע}}, ועלי אל{{עברית|רקיע דמות כסא}}, ועלי אל{{עברית|כסא דמות כמראה אדם}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום: המרכבה הראשונה}}
{{קו}}זה כל מה שתיאר בנוגע להשגה שהשיג בתחילה {{עברית|בנהר כבר}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהד'א ג'מלה' מה וצפה פי אלאדראך אלד'י אדרכה אולא ב{{עברית|נהר כבר}}:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המרכבה הראשונה: החיות, האופנים והאדם}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה ראשונה: החיות ומאפייניהן החיצוניים}}
{{קו}}
{{אינדקס|תבנית ומהות)}} הוא ציין שהוא ראה "{{עברית|אַרְבַּע חַיּוֹת}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ה)}} שכל {{עברית|חיה}} מהן בעלת ארבעה פנים ובעלת ארבע כנפיים ובעלת שתי ידיים, וכלל צורת כל {{עברית|חיה}} כצורת אדם, כמו שאמר: "{{עברית|דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה}}" {{הפניה|(שם)}}.{{קו}}{{אינדקס|ידיים)}} וכן ציין שגם הידיים הן ידי אדם, שידוע שידי האדם עוצבו כך כדי לעשות מלאכת אוּמן בלי ספק.{{קו}}{{אינדקס|רגליים)}} אחר כך ציין שרגליהן ישרות, כלומר שאין בהן מפרקים, וזו משמעות דבריו "{{עברית|רֶגֶל יְשָׁרָה}}" {{הפניה|(שם,ז)}} לפי פשט {{מונח|ט'אהר}} ("חיצוניות") הדברים. וכך אמרו (חז"ל): "{{עברית|'וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה' – מלמד שאין ישיבה למעלה}}" {{הפניה|(בראשית רבה סה,כא)}}. הבן זאת גם כן.{{קו}}{{אינדקס|כפות רגליים)}} אחר כך ציין שכפות הרגליים, שהן אבר ההליכה, אינן כרגלי האדם. אלא הידיים הן אלה שהן כידי האדם, ואילו הרגליים עגולות "{{עברית|כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,ז)}}.{{קו}}{{אינדקס|דבוקות)}} אחר כך ציין שאין בין {{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} האלה רווח ולא רִיק, אלא כל אחת צמודה לאחותה. הוא אמר: "{{עברית|חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ}}" {{הפניה|(שם,ט)}}.{{קו}}{{אינדקס|נבדלות)}} אחר כך ציין שאף על פי שהן צמודות, פניהן וכנפיהן נפרדות מלמעלה. הוא אמר: "{{עברית|וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה}}" {{הפניה|(שם,יא)}}. התבונן בדבריו "{{עברית|מִלְמָעְלָה}}", כי הגופים צמודים, ואילו פניהם וכנפיהם – נפרדים, אבל מלמעלה.{{קו}}{{אינדקס|זַכּוֹת)}} עוד ציין שהן זַכּוֹת "{{עברית|כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל}}" {{הפניה|(שם,ז)}}.{{קו}}{{אינדקס|מאירות)}} עוד ציין שהן גם מאירות. הוא אמר: "{{עברית|מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי אֵשׁ}}" {{הפניה|(שם,יג; ושם: מַרְאֵיהֶם)}}.{{קו}}זה כלל מה שציין על צורת ה{{עברית|חיות}}, כלומר תבניתן, עצמן, {{מונח|ג'והר}} צורותיהן, כנפיהן, ידיהן ורגליהן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ד'כר אנה ראי {{עברית|ארבע חיות}} כל {{עברית|חיה}} מנהן ד'את ארבעה וג'וה וד'את ארבעה אג'נחה וד'את ידין, וג'מלה' צורה' כל {{עברית|חיה}} צורה' אנסאן כמא קאל {{עברית|דמות אדם להנה}}. וכד'לך ד'כר אן אלידין איצ'א ידא אנסאן, אלד'י הו מעלום אן ידי אלאנסאן אנמא צורת הכד'א לתעמל אלצנאיע אלמהניה בלא שך. ת'ם ד'כר אן ארג'להן מסתקימה, יעני ליס פיהא מפאצל הו מעני קולה {{עברית|רגל ישרה}} עלי ט'אהר אלקול, והכד'א קאלוא {{עברית|ורגליהם רגל ישרה מלמד שאין ישיבה למעלה}}, פאפהם הד'א איצ'א. ת'ם ד'כר אן כפוף אלרג'לין אלד'י הי אלה' אלמשי ליסת כרג'לי אלאנסאן, בל אלידין הי אלתי [הי] כידי אלאנסאן, אמא אלרג'לין פמדורה {{עברית|ככף רגל עגל}}. ת'ם ד'כר אן הד'ה אל{{עברית|ארבע חיות}} ליס בינה(מ)א כ'לל ולא פצ'א אלא כל ואחדה לאזקה באכ'תהא, קאל {{עברית|חוברות אשה אל אחותה}}. ות'ם ד'כר אן מע כונה[ם](מא) מתלאזקין פאן וג'וההא ואג'נחתהא מפתרקה מן פוק, קאל {{עברית|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}}, ותאמל קולה {{עברית|מלמעלה}}, לאן אלג'ת'ת' מתלאזקה אמא וג'וההא ואג'נחתהא פמפתרקה לכן מן פוק, (לד'לך קאל {{עברית|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}},) ת'ם ד'כר אנהא צאפיה {{עברית|כעין נחשת קלל}} ת'ם ד'כר אנהא איצ'א מצ'יה קאל {{עברית|מראיהן כגחלי אש}}. פהד'א ג'מלה' מא ד'כר מן צורה' אל{{עברית|חיות}}, אעני שכלהא וג'והרהא וצורהא ואג'נחתהא וידיהא ורג'ליהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מאפייני תנועת החיות}}
{{קו}}אחר כך התחיל לתאר את אופן תנועות ה{{עברית|חיות}} האלה, וציין לגביהן מה שתשמע.{{קו}}{{אינדקס|תנועה אחידה קבועה)}} הוא אמר שבתנועות ה{{עברית|חיות}} אין לא התעקלות ולא סטייה ולא עקימות, אלא תנועה אחת, והם דבריו: "{{עברית|לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(שם,ט;יב)}}.{{קו}}כיוון {{אינדקס|מיוחד}} ) אחר כך ציין שכל {{עברית|חיה}} מהן הולכת לכיוון שהיא פונה אליו, והם דבריו: "{{עברית|אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ}}" {{הפניה|(שם)}}. הרי הובהר שכל {{עברית|חיה}} הולכת רק לכיוון שמול פניה.{{קו}}אך מי ייתן וידעתי לאילו פנים, והרי היא בעלת פנים רבים! מכל מקום ככלל הליכתן של ארבעתן אינה לכיוון אחד, כי אילו היה כך, לא היה מייחד לכל אחת תנועה ואומר: "{{עברית|אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אכ'ד' אן יצף חרכאת הד'ה אל{{עברית|חיות}} כיף הי, פד'כר פיהא מא תסמע. קאל אן חרכאת אל{{עברית|חיות}} ליס פיהא לא אנת'נא ולא אנעטאף ולא אעוג'אג' בל חרכה ואחדה, והו קולה {{עברית|לא יסבו בלכתן}}. ת'ם ד'כר אן כל {{עברית|חיה}} מנהן תמשי מקאבל אתג'אההא, והו קולה {{עברית|איש אל עבר פניו ילכו}}. פקד בין אן כל {{עברית|חיה}} אנמא תמשי אלי מא ילי וג'ההא, פיא לית שערי לאי וג'ה והי ד'את וג'וה כת'ירה, לכן באלג'מלה ליס משי ארבעתהן לג'הה ואחדה, לאן לו כאן כד'לך למא אפרד לכל ואחדה חרכה וקאל {{עברית|איש אל עבר פניו ילכו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">מחזוריות {{אינדקס|ומהירות}} ) אחר כך ציין שצורת תנועתן של ה{{עברית|חיות}} האלה היא ריצה, והן גם חוזרות על עקבותיהן בריצה, והם דבריו: "{{עברית|וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב}}" {{הפניה|(שם,יד)}}. כי "{{עברית|רצוא}}" הוא המקור של "{{עברית|רץ}}", ו"{{עברית|שוב}}" הוא המקור של "{{עברית|שָב}}". הוא לא אמר "{{עברית|הלוך ובֹא}}" אלא אמר שתנועתן היא ריצה וחזרה על העקבות. הוא ביאר זאת במשל ואמר "{{עברית|כְּמַרְאֵה הַבָּזָק}}" {{הפניה|(שם)}}, ו"{{עברית|בזק}}" היא מילה נרדפת לברק. הוא אמר: "כמו הברק, שתנועתו נראית מהירה ביותר וכאילו הוא נמתח, ממהר ומזנק ממקום מסוים ואז מתכווץ וחוזר כלעומת שבא באותה מהירות עצמה, פעם אחר פעם". {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום תרגם {{מונח|שרח}} כך את "{{עברית|רָצוֹא וָשׁוֹב}}". הוא אמר: "{{עברית|חָזְרָן וּמַקְּפָן יָת עָלְמָא וְתָיְבָן בִּרְיַת חֲדָא וְקַלִּילָן כְּחֵיזוּ בַּרְקָא}}" (=סובבות ומקיפות את העולם ושבות כברייה אחת ומהירות כמראה הברק).</td>
<td class="ar">ת'ם אנה ד'כר אן הד'ה אל{{עברית|חיות}} צורה' חרכתהא ג'רי, והי ראג'עה עלי אעקאבהא באלג'רי איצ'א, והו קולה {{עברית|והחיות רצוא ושוב}}, לאן {{עברית|רצוא}} מצדר {{עברית|רץ}}, ו{{עברית|שוב}} מצדר {{עברית|שב}}, לם יקל {{עברית|הלוך וב(ו)א}}, בל קאל אן חרכתהא הי ג'רי ורג'וע עלי אלאעקאב, ובין ד'לך במת'ל וקאל {{עברית|כמראה הבזק}}, ו{{עברית|בזק}} לגה פי ברק, קאל שבה אלברק אלד'י ירי אן חרכתה אסרע חרכה וכאנה ימתד מסרע(א) מנק[ץ'](צ'א) מן מוצ'ע מא ת'ם ינקבץ' וירג'ע אלי חית' מנה תחרך בתלך אלסרעה בעינהא אלמרה בעד אלמרה. ושרח {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס {{עברית|רצוא ושוב}} הכד'א, [קאל] {{עברית|חזרן ומקפן ית עלמא ותיבן}} {{עברית|ברי(א)[ת] חדא וקלילן כחיזו}} {{עברית|ברקא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המניע לתנועת החיות}}
{{קו}}
{{אינדקס|מניע חיצוני: כוונת ה')}} עוד ציין על הכיוון שה{{עברית|חיה}} נעה אליו את אותה תנועת ריצה וחזרה – שאין היא נעה אותה בשלו, אלא בשל דבר אחר, כלומר הכוונה האלוהית. הוא אמר שלאותו כיוון שהכוונה האלוהית היא להניע את ה{{עברית|חיה}} אליו – אליו היא נעה אותה תנועה מהירה, שהיא "{{עברית|רָצוֹא וָשׁוֹב}}". והם דבריו על ה{{עברית|חיות}}: "{{עברית|אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(שם,יב)}}. "{{עברית|רוח}}" כאן אינה רוח (נושבת), אלא היא כוונה, כמו שביארנו על רב־משמעיות "{{עברית|רוח}}" {{הפניה|(א,מ6)}}. נמצא שהוא אומר: "הכיוון שהכוונה האלוהית היתה שה{{עברית|חיה}} תלך אליו – בכיוון זה רצה ה{{עברית|חיה}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם ד'כר אן אלג'הה אלתי אליהא תתחרך אל{{עברית|חיה}} תלך חרכה' אלג'רי ואלרג'וע ליסת [ת]חרכה[א] מן אג'להא בל מן אג'ל גירהא, אעני אלגרץ' אלאלאהי, פקאל אן אלג'הה אלתי יכון אלגרץ' אלאלאהי אן תתחרך להא אל{{עברית|חיה}} אלי תלך אלג'הה תתחרך תלך אלחרכה אלסריעה אלתי הי {{עברית|רצוא ושוב}}, והו קולה פי אל{{עברית|חיות אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן}}, ו{{עברית|רוח}} הנא ליסת הי אלריח, בל הי גרץ' כמא בינא פי אשתראך {{עברית|רוח}}, פיקול אלג'הה אלתי כאן אלגרץ' אלאלאהי אן תמשי אל{{עברית|חיה}} אליהא פפי תלך אלג'הה תג'רי אל{{עברית|חיה}} (אליהא).</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">
{{אינדקס|הכוונה קבועה ומעגלית)}} כך ביאר גם {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום. הוא אמר: "{{עברית|לַאֲתַר דִּיהָוֵי תַמָּן רַעֲוָא לְמֵיזַל אָזְלָן, לָא מִתְחַזְּרָן בְּמֵיזַלְהוֹן}}" (=למקום ששם הווה הרצון ללכת הן הולכות, לא סובבות במהלכן). וכיוון שאמר: "{{עברית|אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ}}" {{הפניה|(יחזקאל א,יב)}}, כשפשט {{מונח|ט'אהר}} ("חיצוניות") אמירה זו הוא שפעם ירצה ה' בעתיד שה{{עברית|חיה}} תתקדם לכיוון מסוים ועל כן היא תתקדם לכיוון ההוא, ופעם ירצה שתלך לכיוון אחר, שונה ממנו, ועל כן היא תלך (לשם) – חזר והבהיר את הערפול הזה והודיע לנו שאין הדבר כן, וש"{{עברית|יהיה}}" הוא במשמעות "{{עברית|היה}}", וזה נפוץ בעברית. הרי שיוחד הכיוון שה' רצה שה{{עברית|חיה}} תלך אליו, והיא מתקדמת בכיוון הזה שה' רצה שה{{עברית|חיה}} תתקדם בו. והרצון קבוע בכיוון ההוא. כביאור לנושא הזה וכהשלמת הדיבור עליו, אמר ב{{עברית|פסוק}} אחר: "{{עברית|עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ – שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת}}" {{הפניה|(שם,כ)}}.{{קו}}הבן את הביאור המופלא {{מונח|עג'יב}} הזה.{{קו}}גם זה שייך לתיאורו את צורת תנועת {{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} אחרי שתיאר את צורתן החיצונית (של החיות).</td>
<td class="ar">והכד'א איצ'א קד בין {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס קאל, {{עברית|לאתר [דיהוי] (די הוא)}} {{עברית|תמן רעוא למיזל אזלן}} {{עברית|לא מתחזרן במיזלהון}}. ולמא כאן קולה {{עברית|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}, יעטי ט'אהר הד'א אלקול אנה תארה יריד אללה פי אלמסתקבל אן (תמשי) [תסיר אל{{עברית|חיה}}] לג'הה' מא פתסיר (אל{{עברית|חיה}}) פי תלך אלג'הה, ותארה יריד אן תמשי לג'הה אכ'רי מכ'אלפה לתלך פתמשי, רג'ע ובין הד'א אלאשכאל וערפנא אן ליס אלאמר כד'לך, ואן {{עברית|יהיה}} במעני {{עברית|היה}}, וד'לך פי אלעבראני כת'יר. פקד כ'צצת אלג'הה אלתי אראד אללה אן תמשי אליהא אל{{עברית|חיה}}, ופי תלך אלג'הה אלתי קד אראד אללה אן תסיר אל{{עברית|חיה}} פיהא תסיר, ואלאראדה ת'אבתה פי תלך אלג'הה, קאל פי תביין הד'א אלגרץ' ואסתיפא אלקול פיה פי {{עברית|פסוק}} אכ'ר [קאל] {{עברית|על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת}}, פאפהם הד'א אלתביין אלעג'יב, פהד'א איצ'א מא וצף מן צורה' חרכה' אל{{עברית|ארבע חיות}} בעד וצף אשכאלהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה שנייה: האופנים}}
{{קו}}אחר כך התחיל בתיאור אחר, ואמר שהוא ראה גוף אחד תחת ה{{עברית|חיות}}, צמוד להן. והגוף הזה מחובר לארץ, וגם הוא ארבעה גופים, וגם גוף זה בעל ארבעה פנים. הוא לא תיאר לו שום צורה, לא צורת אדם ולא צורת בעל חיים אחר, אלא ציין שהם גופים גדולים, נוראים ומבהילים, ולא תיאר להם שום צורה חיצונית, אך ציין שכל גופיהם "{{עברית|עֵינַיִם}}" {{הפניה|(שם,יח)}}. אלה הם שקרא להם "{{עברית|אוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. הוא אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו}}" {{הפניה|(שם,טו)}}. הרי ביאר שזה גוף אחד, שקצהו האחד {{עברית|אצל החיות}} וקצהו האחר בארץ, ושה{{עברית|אופן}} הזה בעל ארבעה פנים. הוא אמר: "{{עברית|מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. הרי עבר מאמירתו "{{עברית|אופן}}" לאמירתו "{{עברית|ארבעה}}", ונמצא שאמר במפורש שאותם ארבעה {{עברית|פנים}} של ה{{עברית|אופן}} הם ארבעת ה{{עברית|אופנים}}.{{קו}}{{אינדקס|מקור אחד)}} עוד ציין שצורתם החיצונית של ארבעת ה{{עברית|אופנים}} היא אחת, והם דבריו: "{{עברית|וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם)}}.{{קו}}{{אינדקס|התמזגות)}} אחר כך הבהיר על ה{{עברית|אופנים}} האלה שהם מורכבים זה בזה, והם דבריו: "{{עברית|וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם}} {{עברית|כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן}}" {{הפניה|(שם,טז)}}. זו אמירה שלא נאמרה על ה{{עברית|חיות}}: לא נאמר על ה{{עברית|חיות}} הביטוי "{{עברית|תוך}}"; אלא הן צמודות זו לזו, כמו שאמר: "{{עברית|חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ}}" {{הפניה|(שם,ט)}}. אך על ה{{עברית|אופנים}} הוא ציין שהם מורכבים זה בזה: "{{עברית|כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם אכ'ד' פי וצף אכ'ר פקאל, אנה ראי ג'סדא ואחדא תחת אל{{עברית|חיות}} לאזקא בהא, וד'לך אלג'סד מתצל באלארץ', והו איצ'א ארבעה אג'סאד, והו איצ'א ד'לך אלג'סד ד'ו ארבעה אוג'ה ולם יצף לה צורה בוג'ה לא צורה' אנסאן ולא גירה מן צור אלחיואן, לכנה ד'כר אנהא אג'סאד עט'ימה מהולה מפזעה ולם יצף להא שכלא בוג'ה, וד'כר אן כל אג'סאדהא {{עברית|עינים}}, והד'ה הי אלתי [א]סמאהא {{עברית|אופנים}}, קאל {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו}}, פקד בין אן הד'א ג'סד ואחד טרפה {{עברית|אצל החיות}} וטרפה פי אלארץ', ואן ד'לך אל{{עברית|אופן}} ד'ו ארבעה' אוג'ה, קאל {{עברית|מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן}}. פאנתקל מן קולה {{עברית|אופן}} לקולה {{עברית|ארבעה}}, פקד צרח באן תלך אלארבעה {{עברית|פנים}} אלתי לל{{עברית|אופן}} הי אלארבעה {{עברית|אופנים}}. ת'ם ד'כר אן שכל אלארבעה {{עברית|אופנים}} שכל ואחד והו קולה {{עברית|ודמות אחד לארבעתן}}. ת'ם בין פי הד'ה אל{{עברית|אופנים}} אנהא מרכבה בעצ'הא פי בעץ', והו קולה {{עברית|ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן}}, והד'ה קולה לם תקל פי אל{{עברית|חיות}}, לם יקל פי אל{{עברית|חיות}} לפט'ה' {{עברית|תוך}}, בל בעצ'הא מלאזק בעץ' כמא קאל {{עברית|חוברות אשה אל אחותה}}, אמא אל{{עברית|אופנים}} פד'כר אן בעצ'הא מרכב פי בעץ' {{עברית|כאשר יהיה האופן בתוך האופן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עיני האופנים}}
{{קו}}אשר לכלל גוף ה{{עברית|אופנים}} שהוא ציין שהוא {{עברית|מלא עינים}} {{הפניה|(שם,יח)}} –{{קו}}{{אינדקס|א)}} אפשר שכוונתו היא שהוא מלא בעיניים ממש;{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ואפשר שהוא בעל גוונים רבים: "{{עברית|וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח}}" {{הפניה|(במדבר יא,ז)}};{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ואפשר שהם דימויים, כמו שאנו מוצאים את חכמי הלשון (=חז"ל) אומרים "{{עברית|כעין שגנב}}" {{הפניה|(בבלי בבא קמא סד-סו)}}, "{{עברית|כעין שגזל}}" {{הפניה|(שם צח,ב; קיב,א)}}, וכוונתם "בדומה למה שגזל" או "בדומה למה שגנב";{{קו}}{{אינדקס|ד)}} או שהם מצבים ותיאורים שונים, כמו שנאמר "{{עברית|אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי}}" {{הפניה|(שמואל-ב טז,יב)}}, כלומר את מצבי.{{קו}}זה מה שתיאר לגבי צורת ה{{עברית|אופנים}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא ג'מלה' ג'סד אל{{עברית|אופנים}} אלד'י ד'כר אנה {{עברית|מלא עינים}}, פימכן אנה יריד אנהא ממלוה עיו[ן](נא), וימכן אן תכון ד'את אלואן כת'ירה {{עברית|ועינו כעין הבדלח}}, וימכן אן תכון אמת'לה כמא נג'ד שיוך' אללגה יקולון {{עברית|כעין שגנב כעין שגזל}}, יענון מת'ל מא [גצב](סרק) או מת'ל מא [סרק](גצב), או תכון אחואל(א) וצפאת מכ'תלפה מן קולה {{עברית|אולי יראה י"י בעיני}} יעני חאלתי. פהד'א מא וצ[פה](ף) מן צורה' אל{{עברית|אופנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מקור תנועת האופנים מן החיות שעליהם}}
{{קו}}
{{אינדקס|תנועה ישרה)}} אשר לתנועת ה{{עברית|אופנים}} – הוא אמר עליה שגם בתנועתם אין לא עקימות ולא התעקלות ולא סטייה, אלא תנועות ישרות שאינן משתנות, והם דבריו: "{{עברית|עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן}}" {{הפניה|(יחזקאל א,יז. ושם: רִבְעֵיהֶן)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא חרכה' אל{{עברית|אופנים}} פקאל פיהא אנהא איצ'א לא אעוג'אג' ולא אנת'נ[י](א) ולא אנעטאף פי חרכתהא, בל חרכאת מסתקימה לא תכ'תלף, והו קולה {{עברית|על ארבעת רבעיה[ם](ן) בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">9</td>
<td class="he">
{{אינדקס|תנועה חיצונית)}} אחר כך ציין שארבעה {{עברית|אופנים}} אלה אינם נעים מעצמם כמו ה{{עברית|חיות}}, אלא אין להם אף תנועה מעצמם אלא על ידי אחרים המניעים אותם. הוא עשה כל מאמץ לחזור ולומר את העניין הזה והדגיש אותו כמה פעמים, וקבע שמניע ה{{עברית|אופנים}} אינו אלא ה{{עברית|חיות}}, כך שיחס ה{{עברית|אופן}} אל ה{{עברית|חיה}} הוא על דרך המשל כמו מי שקשר גוף דומם בידו או ברגלו של בעל חיים, כשכל אימת שבעל החיים הזה נע, נעה אותה פיסת עץ או אותה אבן הקשורה באבר בעל החיים הזה. כך אמר: "{{עברית|וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. [}}עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת] {{עברית|וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם}}", וביאר את הטעם לכך ואמר: "{{עברית|כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,יט-כ)}}. הוא חזר על העניין הזה לשם הדגשה והסבר, ואמר: "{{עברית|בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כא)}}.</td>
<td class="ar">ת'ם ד'כר אן הד'ה אלארבעה {{עברית|אופנים}} ליסת הי מתחרכה בד'אתהא מת'ל אל{{עברית|חיות}}, בל לא חרכה להא פי ד'אתהא בוג'ה אלא בתחריך גירהא [להא], ובאלג פי תכריר הד'א אלמעני ואכדה מראת וג'על מחרך אל{{עברית|אופנים}} אנמא הו אל{{עברית|חיות}}, חתי יכון עלי ג'הה' אלמת'ל חאל אל{{עברית|אופן}} מע אל{{עברית|חיה}} כמן רבט ג'סדא מיתא פי יד(י) חיואן [או רג'לה](ורג'ליה), פכלמא תחרך ד'לך אלחיואן תחרכת תלך אלכ'שבה או ד'לך אלחג'ר אלמרבוט בעצ'ו ד'לך אלחיואן, פקאל {{עברית|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}}, (וקאל)[וכו'] {{עברית|והאופנים ינשאו לעמתם}}, ובין אלעלה פי ד'לך וקאל {{עברית|כי רוח החיה באופנים}}. וכרר הד'א אלמעני ללתאכיד ואלתפהים פקאל {{עברית|בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|סיכום)}} נמצא שהסדר בתנועות האלה כך הוא: לכל כיוון שהכוונה האלוהית היא שה{{עברית|חיות}} ינועו אליו – לכיוון זה נעות ה{{עברית|חיות}}, ועל ידי תנועת ה{{עברית|חיות}} נעים ה{{עברית|אופנים}} כהיגררות אחריהם מכוח החיבור להם, לא שה{{עברית|אופנים}} נעים מצד עצמם אל עבר ה{{עברית|חיות}}. הוא סידר את הסדר הזה ואמר: "{{עברית|עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת, וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כ)}}. וכבר הבאתי לידיעתך {{הפניה|(פסקה 5)}} את תרגום {{עברית|יונתן בן עֻזיאל}} עליו השלום, שאמר: "{{עברית|עַל אֲתַר דִּיהָוֵי תַמָּן רַעֲוָא לְמֵיזַל [}}אָזְלָן, לָא מִתְחַזְּרָן בְּמֵיזַלְהוֹן]".</td>
<td class="ar">פתכון אלרתבה פי הד'ה אלחרכאת הכד'א, אי ג'הה כאן אלגרץ' אלאלאהי אן תתחרך אל{{עברית|חיות}} אליהא פאלי תלך אלג'הה תחרכת אל{{עברית|חיות}}, ובחרכה' אל{{עברית|חיות}} תתחרך אל{{עברית|אופנים}} עלי ג'הה' אלתבע להא באלארתבאט, לא באן אל{{עברית|אופנים}} [יתחרכוא](תתחרך) מן תלקא אנפסה[ם](א) נחו אל{{עברית|חיות}}, ונסק הד'ה אלרתבה וקאל {{עברית|על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים}}, וקד אעלמתך תרג'מה' {{עברית|יונתן בן עזיאל}} ע"אס קאל {{עברית|על אתר [דיהוי](די הוא)}} {{עברית|תמן רעוא}} {{עברית|למיזל ו(ג)[כ]ו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השגה שלישית: האדם שעל הכיסא שמעל החיות}}
{{קו}}לאחר שסיים לתאר את צורתן ותנועותיהן של ה{{עברית|חיות}}, והזכיר את ה{{עברית|אופנים}} שתחת ה{{עברית|חיות}} ושהם מחוברים אליהן ונעים בתנועתן, החל בהשגה שלישית שהשיג, ועבר לתיאור אחר, והוא מה שמעל ה{{עברית|חיות}}, ואמר שמעל לארבע ה{{עברית|חיות}} "{{עברית|רָקִיעַ}}" {{הפניה|(שם,כב)}}, ועל ה{{עברית|רקיע}} "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם,כו)}}, ועל ה{{עברית|כסא}} "{{עברית|דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם}}" {{הפניה|(שם)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא תם מן וצף אל{{עברית|חיות}} צורהא וחרכאתהא וד'כר אל{{עברית|אופנים}} אלתי תחת אל{{עברית|חיות}} וארתבאטהא בהא ותחרכהא בחרכתהא אכ'ד' פי אדראך ת'אלת' אדרכה, ורג'ע לוצף אכ'ר והו מא פוק אל{{עברית|חיות}}, פקאל אן פוק אלארבע {{עברית|חיות}} {{עברית|רקיע}}, ועלי אל{{עברית|רקיע דמות כסא}}, ועלי אל{{עברית|כסא דמות כמראה אדם}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום: המרכבה הראשונה}}
{{קו}}זה כל מה שתיאר בנוגע להשגה שהשיג בתחילה {{עברית|בנהר כבר}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהד'א ג'מלה' מה וצפה פי אלאדראך אלד'י אדרכה אולא ב{{עברית|נהר כבר}}:</td>
</tr>
</table>