189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ג}}
{{כותרת|הבהרות מן המרכבה השנייה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המרכבה השנייה מבהירה את הראשונה}}
{{קו}}לאחר ש{{עברית|יחזקאל}} עליו השלום הזכיר מתיאור ה{{עברית|מרכבה}} את מה שתיאר בתחילת הספר, שָׁבָה אליו אותה השגה עצמה פעם שנייה כשנישא {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, וביאר לנו דברים שלא התבארו תחילה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}למא ד'כר {{עברית|יחזקאל}} ע"אס מן צפה' אל{{עברית|מרכבה}} מא וצף פי אול אלספר עאד לה ד'לך אלאדראך בעינה מרה ת'אניה ענד מא אסרי בה {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, פבין לנא אשיא לם (תתבין)[תבן] אולא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 1: החיות הן הכרובים}}
{{קו}}בכלל זה, שהוא החליף לנו את הביטוי "{{עברית|חיות}}" בביטוי "{{עברית|כרובים}}", והודיענו שה{{עברית|חיות}} הנזכרות תחילה הן גם מלאכים, כוונתי ל{{עברית|כרובים}}, ואמר: "{{עברית|וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ לֹא יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם הֵם מֵאֶצְלָם}}" {{הפניה|(יחזקאל י,טז)}}. הוא הדגיש את הקשר בין שתי התנועות, כמו שצִיַּנּו {{הפניה|(ג,ב10)}}, ואחר כך אמר: "{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר, וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה}}" {{הפניה|(יחזקאל י,כ)}}, וחזר על אותן צורות עצמן ועל אותן תנועות עצמן. התברר שה{{עברית|חיות}} הן ה{{עברית|כרובים}}, וה{{עברית|כרובים}} הם ה{{עברית|חיות}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ד'לך אנה נקלנא מן לפט' {{עברית|חיות}} ללפט' {{עברית|כרובים}}, וערפנא אן אל{{עברית|חיות}} אלמד'כורה אולא הם איצ'א מלאיכה אעני אל{{עברית|כרובים}}, פקאל {{עברית|ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם}}. ואכד ארתבאט אלחרכתין כמא ד'כרנא, ת'ם קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה}}. וכרר אלצור בעינהא ואלחרכאת בעינהא, ו[ת]בין אן אל{{עברית|חיות}} הם אל{{עברית|כרובים}} ואל{{עברית|כרובים}} הם אל{{עברית|חיות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 2: האופנים בנויים כגלגלים}}
{{קו}}אחר כך ביאר בתיאור השני הזה עניין אחר, והוא שה{{עברית|אופנים}} הם ה{{עברית|גלגלים}}. הוא אמר: "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(שם,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין פי הד'א אלוצף אלת'אני מעני אכ'ר, והו אן אל{{עברית|אופנים}} הם אל{{עברית|גלגלים}}, קאל {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 3: האופנים נעים עקב תנועת הגלגל המקיף}}
{{קו}}עוד ביאר עניין שלישי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר עליהם: "{{עברית|כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ – אַחֲרָיו יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם}}" {{הפניה|(שם,יא)}}. הרי אמר במפורש שתנועת ה{{עברית|אופנים}} הכפויה נמשכת {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, שהתברר שהוא נמשך "{{עברית|אֶל}} {{עברית|אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת}}" {{הפניה|(שם א,יב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין מעני ת'אלת'(א) פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל פיהם {{עברית|כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם}}, פקד צרח אן חרכה' אל{{עברית|אופנים}} אלקסריה אנמא הי תאבעה {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, אלד'י [ת]בין אן ד'לך תאבע {{עברית|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 4: גלגלי האופנים הסובבים}}
{{קו}}עוד הוסיף עניין רביעי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר: "{{עברית|וְהָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם}}" {{הפניה|(שם י,יב)}}. ואת העניין הזה לא הזכיר בתחילה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם זאד מעני ראבעא פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל {{עברית|והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם}} ולם יד'כר הד'א אלמעני אולא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבחנה 5: האופנים כבעלי חיים, לא כתבונה}}
{{קו}}עוד אמר גם כן על ה{{עברית|אופנים}} בהשגה האחרונה הזאת: "{{עברית|בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם)}}. הוא לא ייחס ל{{עברית|אופנים}} בהתחלה לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}}, אלא אמר שהם גופים בלבד. הוא חזר לבסוף לומר שהם בעלי בשר וידיים וכנפיים, אבל לא ייחס להם שום צורה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם קאל [איצ'א] פי אל{{עברית|אופנים}} פי הד'א אלאדראך אלאכ'יר {{עברית|בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם}}, ולם יד'כר לל{{עברית|אופנים}} אולא לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}} בל אנהא אג'סאד פקט, וצאר אכ'ירא אלי אן קאל אנהא ד'את לחם וידין ואג'נחה, ולכנה לם יד'כר להא צורה בוג'ה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 6: שיוך כל אופן לחיה}}
{{קו}}עוד ביאר גם כן בהשגה השנייה הזאת שכל {{עברית|אופן}} מתייחס ל{{עברית|כרוב}}, ואמר: "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד}}" {{הפניה|(שם,ט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין איצ'א פי הד'א אלאדראך אלת'אני אן כל {{עברית|אופן}} ינסב ל{{עברית|כרוב}}, פקאל {{עברית|אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 7: הגלגלים הם יחידה אחת}}
{{קו}}עוד ביאר כאן גם כן ש{{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} הן {{עברית|חיה אחת}} משום שהן צמודות זו לזו, ואמר: "{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר}}" {{הפניה|(שם,כ)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין איצ'א הנא אן אל{{עברית|ארבע חיות}} הי {{עברית|חיה אחת}} לאלתזאק בעצ'הא בבעץ', קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 8: האופנים הם יחידה אחת}}
{{קו}}וכן גם ל{{עברית|אופנים}} הוא קרא "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם א,טו)}}, אף על פי שהם "{{עברית|אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים}}" כמו שציין {{הפניה|(שם י,ט)}}, משום שהם דבוקים זה בזה, ושכולם "{{עברית|דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם א,טז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך איצ'א אל{{עברית|אופנים}} אנמא סמאהא {{עברית|אופן אחד בארץ}} ואן כאנת {{עברית|ארבעה אופנים}} כמא ד'כר לאתצאל בעצ'הא בבעץ', וכונהא כלהא {{עברית|דמות אחד לארבעתן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}10</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}זה אפוא הביאור שהוא הוסיף לנו על צורת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}} בהשגה השנייה הזאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהד'א מא זאדנא מן אלביאן פי צורה' אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} בהד'א אלאדראך אלת'אני:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|הבהרות מן המרכבה השנייה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המרכבה השנייה מבהירה את הראשונה}}
{{קו}}לאחר ש{{עברית|יחזקאל}} עליו השלום הזכיר מתיאור ה{{עברית|מרכבה}} את מה שתיאר בתחילת הספר, שָׁבָה אליו אותה השגה עצמה פעם שנייה כשנישא {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, וביאר לנו דברים שלא התבארו תחילה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}למא ד'כר {{עברית|יחזקאל}} ע"אס מן צפה' אל{{עברית|מרכבה}} מא וצף פי אול אלספר עאד לה ד'לך אלאדראך בעינה מרה ת'אניה ענד מא אסרי בה {{עברית|במראה הנבואה לירושלם}}, פבין לנא אשיא לם (תתבין)[תבן] אולא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 1: החיות הן הכרובים}}
{{קו}}בכלל זה, שהוא החליף לנו את הביטוי "{{עברית|חיות}}" בביטוי "{{עברית|כרובים}}", והודיענו שה{{עברית|חיות}} הנזכרות תחילה הן גם מלאכים, כוונתי ל{{עברית|כרובים}}, ואמר: "{{עברית|וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ לֹא יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם הֵם מֵאֶצְלָם}}" {{הפניה|(יחזקאל י,טז)}}. הוא הדגיש את הקשר בין שתי התנועות, כמו שצִיַּנּו {{הפניה|(ג,ב10)}}, ואחר כך אמר: "{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר, וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה}}" {{הפניה|(יחזקאל י,כ)}}, וחזר על אותן צורות עצמן ועל אותן תנועות עצמן. התברר שה{{עברית|חיות}} הן ה{{עברית|כרובים}}, וה{{עברית|כרובים}} הם ה{{עברית|חיות}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}מן ד'לך אנה נקלנא מן לפט' {{עברית|חיות}} ללפט' {{עברית|כרובים}}, וערפנא אן אל{{עברית|חיות}} אלמד'כורה אולא הם איצ'א מלאיכה אעני אל{{עברית|כרובים}}, פקאל {{עברית|ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם}}. ואכד ארתבאט אלחרכתין כמא ד'כרנא, ת'ם קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה}}. וכרר אלצור בעינהא ואלחרכאת בעינהא, ו[ת]בין אן אל{{עברית|חיות}} הם אל{{עברית|כרובים}} ואל{{עברית|כרובים}} הם אל{{עברית|חיות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 2: האופנים בנויים כגלגלים}}
{{קו}}אחר כך ביאר בתיאור השני הזה עניין אחר, והוא שה{{עברית|אופנים}} הם ה{{עברית|גלגלים}}. הוא אמר: "{{עברית|לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי}}" {{הפניה|(שם,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין פי הד'א אלוצף אלת'אני מעני אכ'ר, והו אן אל{{עברית|אופנים}} הם אל{{עברית|גלגלים}}, קאל {{עברית|לאופנים להם קורא הגלגל באזני}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 3: האופנים נעים עקב תנועת הגלגל המקיף}}
{{קו}}עוד ביאר עניין שלישי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר עליהם: "{{עברית|כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ – אַחֲרָיו יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם}}" {{הפניה|(שם,יא)}}. הרי אמר במפורש שתנועת ה{{עברית|אופנים}} הכפויה נמשכת {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, שהתברר שהוא נמשך "{{עברית|אֶל}} {{עברית|אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת}}" {{הפניה|(שם א,יב)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין מעני ת'אלת'(א) פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל פיהם {{עברית|כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם}}, פקד צרח אן חרכה' אל{{עברית|אופנים}} אלקסריה אנמא הי תאבעה {{עברית|אל המקום אשר יפנה הראש}}, אלד'י [ת]בין אן ד'לך תאבע {{עברית|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 4: גלגלי האופנים הסובבים}}
{{קו}}עוד הוסיף עניין רביעי על ה{{עברית|אופנים}}, ואמר: "{{עברית|וְהָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם}}" {{הפניה|(שם י,יב)}}. ואת העניין הזה לא הזכיר בתחילה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם זאד מעני ראבעא פי אל{{עברית|אופנים}} פקאל {{עברית|והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם}} ולם יד'כר הד'א אלמעני אולא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבחנה 5: האופנים כבעלי חיים, לא כתבונה}}
{{קו}}עוד אמר גם כן על ה{{עברית|אופנים}} בהשגה האחרונה הזאת: "{{עברית|בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם)}}. הוא לא ייחס ל{{עברית|אופנים}} בהתחלה לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}}, אלא אמר שהם גופים בלבד. הוא חזר לבסוף לומר שהם בעלי בשר וידיים וכנפיים, אבל לא ייחס להם שום צורה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם קאל [איצ'א] פי אל{{עברית|אופנים}} פי הד'א אלאדראך אלאכ'יר {{עברית|בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם}}, ולם יד'כר לל{{עברית|אופנים}} אולא לא {{עברית|בשר}} ולא {{עברית|ידים}} ולא {{עברית|כנפים}} בל אנהא אג'סאד פקט, וצאר אכ'ירא אלי אן קאל אנהא ד'את לחם וידין ואג'נחה, ולכנה לם יד'כר להא צורה בוג'ה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 6: שיוך כל אופן לחיה}}
{{קו}}עוד ביאר גם כן בהשגה השנייה הזאת שכל {{עברית|אופן}} מתייחס ל{{עברית|כרוב}}, ואמר: "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד}}" {{הפניה|(שם,ט)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין איצ'א פי הד'א אלאדראך אלת'אני אן כל {{עברית|אופן}} ינסב ל{{עברית|כרוב}}, פקאל {{עברית|אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 7: הגלגלים הם יחידה אחת}}
{{קו}}עוד ביאר כאן גם כן ש{{עברית|ארבע}} ה{{עברית|חיות}} הן {{עברית|חיה אחת}} משום שהן צמודות זו לזו, ואמר: "{{עברית|הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר}}" {{הפניה|(שם,כ)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ת'ם בין איצ'א הנא אן אל{{עברית|ארבע חיות}} הי {{עברית|חיה אחת}} לאלתזאק בעצ'הא בבעץ', קאל {{עברית|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הבהרה 8: האופנים הם יחידה אחת}}
{{קו}}וכן גם ל{{עברית|אופנים}} הוא קרא "{{עברית|אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם א,טו)}}, אף על פי שהם "{{עברית|אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים}}" כמו שציין {{הפניה|(שם י,ט)}}, משום שהם דבוקים זה בזה, ושכולם "{{עברית|דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן}}" {{הפניה|(שם א,טז)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך איצ'א אל{{עברית|אופנים}} אנמא סמאהא {{עברית|אופן אחד בארץ}} ואן כאנת {{עברית|ארבעה אופנים}} כמא ד'כר לאתצאל בעצ'הא בבעץ', וכונהא כלהא {{עברית|דמות אחד לארבעתן}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}10</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיכום}}
{{קו}}זה אפוא הביאור שהוא הוסיף לנו על צורת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}} בהשגה השנייה הזאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פהד'א מא זאדנא מן אלביאן פי צורה' אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} בהד'א אלאדראך אלת'אני:</td>
</tr>
</table>