189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ג, פרק ה}}
{{כותרת|האדם שעל הכיסא – שיא מעשה המרכבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלושת המראות מייצגים שלוש השגות}}
{{קו}}ממה שראוי שתשים לב אליו הוא דבריו "{{עברית|מַרְאוֹת אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}}. הוא לא אמר "{{עברית|מראָה}}" בלשון יחיד אלא "{{עברית|מראות}}", כי אלה כמה השגות ממינים שונים, כלומר שלוש השגות: השגת ה{{עברית|אופנים}}, השגת ה{{עברית|חיות}} והשגת ה{{עברית|אדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}}. בכל אחת מן ההשגות האלה אמר "{{עברית|וארא}}":{{קו}}{{אינדקס|א)}} בהשגת ה{{עברית|חיות}} אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה}} {{עברית|[}}בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ]" {{הפניה|(שם,ד);}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} {{הפניה|בהשגת ה}}{{עברית|אופנים}} אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}} {{עברית|[}}אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו]" {{הפניה|(שם,טו);}}{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובהשגת {{עברית|האדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}} במעלה, אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}} {{עברית|[}}כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב] {{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו [}}וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב]" {{הפניה|(שם,כז)}}.{{קו}}הוא לא חזר על הביטוי "{{עברית|וארא}}" כלל בתיאור ה{{עברית|מרכבה}} אלא בשלוש הפעמים האלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא ינבגי אן תתנבה עליה קולה {{עברית|מראות אלהים}}, ולם יקל {{עברית|מראה}} בלפט' אלפראד אלא {{עברית|מראות}}, לאנהא אדראכאת כת'ירה מכ'תלפה' אלאנואע, אעני ת'לת'ה אדראכאת, אדראך אל{{עברית|אופנים}} ואדראך אל{{עברית|חיות}} ואדראך אל{{עברית|אדם}} אלד'י פוק אל{{עברית|חיות}}, ופי כל אדראך מנהא קאל {{עברית|וארא}}, וד'לך אן פי אדראך אל{{עברית|חיות}} קאל {{עברית|וארא והנה רוח סערה וגו'}}, ופי אדראך אל{{עברית|אופנים}} קאל {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ [וכו']}}, ופי אדראך אל{{עברית|אדם}} אלד'י פוק אל{{עברית|חיות}} באלרתבה קאל {{עברית|וארא כעין חשמל וגו' ממראה מתניו וגו'}}. ולם יכרר לפט' {{עברית|וארא}} בוג'ה פי וצף אל{{עברית|מרכבה}} אלא פי הד'ה אלת'ל(א)ת' כראת,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההבנות מדברי חכמי המשנה}}
{{קו}}
{{עברית|חכמי משנה}} כבר ביארו את העניין הזה, והם שהסבו את תשומת לבי אליו. הם אמרו שמותר ללמד רק את שתי ההשגות הראשונות, כלומר השגת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}; ואילו ההשגה השלישית, שהיא ה"{{עברית|חשמל}}" ואילך – אין ללמד ממנה אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. {{עברית|רבינו הקדוש}} סבור {{מונח|אעתקאד}} ששלוש ההשגות כולן נקראות "{{עברית|מעשה מרכבה}}", והן אשר אין ללמד מהן אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. זה לשונם בעניין: "{{עברית|עד היכן מעשה מרכבה? ר' אומר: עד 'וארא' בתראה}} (=האחרון) {{הפניה|(שם,כז)}}{{עברית|. ר' יצחק אומר: עד 'חשמל'}} {{הפניה|(שם,כז-כח)}}{{עברית|. מעד}} {{עברית|'וארא'}} {{הפניה|(שם,ד)}} {{עברית|עד 'חשמל'}} {{הפניה|(שם,כו)}} {{עברית|מגמרינן אגמורי}} (=מלמדים){{עברית|, מיכן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי}} (=יש אומרים){{עברית|: עד 'וארא' ועד 'חשמל' מסרינן}} (=מוסרים) {{עברית|ראשי הפרקים; מיכן ואילך: אם היה חכם ומבין מדעתו – אִין}} (=כן){{עברית|, ואילא}} (=ואם לא) {{עברית|– לא}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יג,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד בינוא {{עברית|חכמי משנה}} הד'א אלמעני והם נבהוני עליה, וד'לך אנהם קאלוא אן אלאדראכין אלאולין אעני אדראך אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} פקט יג'וז תעלימה, ואלאדראך אלת'אלת' אלד'י הו אל{{עברית|חשמל}} ומא אתצל בד'לך לא יעלם מנה גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ו{{עברית|רב[י]נו הקדוש}} יעתקד אן אלת'לת'ה אלאדראכאת כלהא [ת]תסמי {{עברית|מעשה מרכבה}} והי אלתי לא יעלם מנהא גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ונצהם פי ד'לך הו הד'א, {{עברית|עד היכן מעשה מרכבה ר' (מאיר) אומר עד וארא בתראה, ר' יצחק אומר עד חשמל, (מן)[מעד] וארא עד חשמל מגמרינן אגמורי, מ[י]כ(א)ן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי (מן)[עד] וארא ועד חשמל, מסרינן ראשי הפרקים, מ[י]כ(א)ן ואילך אם היה חכם [ו]מבין}} {{עברית|מדעתו אין, ואי( )לא לא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">התברר לך אפוא מלשונותיהם{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהן השגות שונות, ומה שמסב את תשומת הלב לכך הוא "{{עברית|וארא}}", "{{עברית|וארא}}", "{{עברית|וארא}}";{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ושהן דרגות, ושההשגה האחרונה מהן, והיא שנאמר עליה "{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כז)}}, כלומר צורת האדם החלוקה, שנאמר עליו "{{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה}}" {{הפניה|(שם)}} – היא ההשגה האחרונה שבהן והנעלה שבהן.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}} האם מותר לרמוז משהו כשהוא מלמד, כלומר {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}}, או שאסור בשום אופן לרמוז כשמלמדים את ההשגה השלישית הזאת ואפילו {{עברית|בראשי הפרקים}} אלא מי שהוא {{עברית|חכם יבין}} {{עברית|מדעתו}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} וכן גם המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}}, כמו שאתה רואה, גם לגבי שתי ההשגות הראשונות, כלומר ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}, האם מותר ללמד את ענייניהן במפורש או שאין היתר אלא ברמז ובחידות {{עברית|בראשי הפרקים}}.</td>
<td class="ar">פקד באן לך מן נצוצהם אנהא אדראכאת מכ'תלפה, ואלתנביה עליהא {{עברית|וארא וארא וארא}}, ואנהא מראתב, ואן אלאדראך אלאכ'יר מנהא והו אלמקול ענה {{עברית|וארא כעין חשמל}} אעני צורה' אלרג'ל אלמבע[צ'ה](ץ') אלד'י קיל פיה {{עברית|ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה}} [הי](הו) אכ'ר אלאדראכאת ואעלאהא, ואלאכ'תלאף איצ'א בין אל{{עברית|חכמים}} הל יג'וז אן ישאר פי תעלימה בשי אעני {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}} או לא יג'וז בוג'ה אן ישאר פי תעלים הד'א אלאדראך אלת'אלת' ולו {{עברית|בראשי הפרקים}}, בל מן הו {{עברית|חכם יבין מדעתו}}. וכד'לך איצ'א אלאכ'תלאף בין אל{{עברית|חכמים}} כמא תרי פי אלאדראכין אלאולין איצ'א אעני אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} הל יג'וז תעלים מעאני ד'לך בתצריח או לא יג'וז אלא באשארה ואלגאז {{עברית|בראשי הפרקים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סדר ההשגות ומשמעותו}}
{{קו}}ראוי שתשים לב גם לסידור שלוש ההשגות האלה: הוא הקדים את השגת ה{{עברית|חיות}}, משום שהן קודמות בנכבדות ובסיבתיות, כמו שאמר: "{{עברית|כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, וכן ב(היבטים) אחרים. ואחרי ה{{עברית|אופנים}} ההשגה השלישית, שהיא במעלה עליונה יותר מן ה{{עברית|חיות}}, כמו שהתבאר. הטעם לכך הוא ששתי ההשגות קודמות בהכרח בלימוד להשגה השלישית, ומהן ניתן להביא ראיות עליה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וינבגי אן תתנבה איצ'א עלי תרתיב הד'ה אלאדראכאת אלת'לת'ה, וד'לך אנה קדם אדראך אל{{עברית|חיות}} לאנהא אקדם באלשרף ואלסבביה כמא ד'כר {{עברית|כי רוח החיה באופנים}}, ובגיר ד'לך איצ'א. ובעד אל{{עברית|אופנים}} אלאדראך אלת'אלת' אלד'י הו אעלי רתבה מן אל{{עברית|חיות}} כמא באן. ועלה' ד'לך אן אלאדראכין מתקדמאן פי אלעלם צ'רורה ללאדראך אלת'אלת', פבהמא יסתדל עליה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|האדם שעל הכיסא – שיא מעשה המרכבה}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלושת המראות מייצגים שלוש השגות}}
{{קו}}ממה שראוי שתשים לב אליו הוא דבריו "{{עברית|מַרְאוֹת אֱלֹהִים}}" {{הפניה|(יחזקאל א,א)}}. הוא לא אמר "{{עברית|מראָה}}" בלשון יחיד אלא "{{עברית|מראות}}", כי אלה כמה השגות ממינים שונים, כלומר שלוש השגות: השגת ה{{עברית|אופנים}}, השגת ה{{עברית|חיות}} והשגת ה{{עברית|אדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}}. בכל אחת מן ההשגות האלה אמר "{{עברית|וארא}}":{{קו}}{{אינדקס|א)}} בהשגת ה{{עברית|חיות}} אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה}} {{עברית|[}}בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ]" {{הפניה|(שם,ד);}}{{קו}}{{אינדקס|ב)}} {{הפניה|בהשגת ה}}{{עברית|אופנים}} אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ}} {{עברית|[}}אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו]" {{הפניה|(שם,טו);}}{{קו}}{{אינדקס|ג)}} ובהשגת {{עברית|האדם}} אשר מעל ה{{עברית|חיות}} במעלה, אמר: "{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}} {{עברית|[}}כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב] {{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו [}}וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב]" {{הפניה|(שם,כז)}}.{{קו}}הוא לא חזר על הביטוי "{{עברית|וארא}}" כלל בתיאור ה{{עברית|מרכבה}} אלא בשלוש הפעמים האלה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ממא ינבגי אן תתנבה עליה קולה {{עברית|מראות אלהים}}, ולם יקל {{עברית|מראה}} בלפט' אלפראד אלא {{עברית|מראות}}, לאנהא אדראכאת כת'ירה מכ'תלפה' אלאנואע, אעני ת'לת'ה אדראכאת, אדראך אל{{עברית|אופנים}} ואדראך אל{{עברית|חיות}} ואדראך אל{{עברית|אדם}} אלד'י פוק אל{{עברית|חיות}}, ופי כל אדראך מנהא קאל {{עברית|וארא}}, וד'לך אן פי אדראך אל{{עברית|חיות}} קאל {{עברית|וארא והנה רוח סערה וגו'}}, ופי אדראך אל{{עברית|אופנים}} קאל {{עברית|וארא החיות והנה אופן אחד בארץ [וכו']}}, ופי אדראך אל{{עברית|אדם}} אלד'י פוק אל{{עברית|חיות}} באלרתבה קאל {{עברית|וארא כעין חשמל וגו' ממראה מתניו וגו'}}. ולם יכרר לפט' {{עברית|וארא}} בוג'ה פי וצף אל{{עברית|מרכבה}} אלא פי הד'ה אלת'ל(א)ת' כראת,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|ההבנות מדברי חכמי המשנה}}
{{קו}}
{{עברית|חכמי משנה}} כבר ביארו את העניין הזה, והם שהסבו את תשומת לבי אליו. הם אמרו שמותר ללמד רק את שתי ההשגות הראשונות, כלומר השגת ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}; ואילו ההשגה השלישית, שהיא ה"{{עברית|חשמל}}" ואילך – אין ללמד ממנה אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. {{עברית|רבינו הקדוש}} סבור {{מונח|אעתקאד}} ששלוש ההשגות כולן נקראות "{{עברית|מעשה מרכבה}}", והן אשר אין ללמד מהן אלא {{עברית|ראשי הפרקים}}. זה לשונם בעניין: "{{עברית|עד היכן מעשה מרכבה? ר' אומר: עד 'וארא' בתראה}} (=האחרון) {{הפניה|(שם,כז)}}{{עברית|. ר' יצחק אומר: עד 'חשמל'}} {{הפניה|(שם,כז-כח)}}{{עברית|. מעד}} {{עברית|'וארא'}} {{הפניה|(שם,ד)}} {{עברית|עד 'חשמל'}} {{הפניה|(שם,כו)}} {{עברית|מגמרינן אגמורי}} (=מלמדים){{עברית|, מיכן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי}} (=יש אומרים){{עברית|: עד 'וארא' ועד 'חשמל' מסרינן}} (=מוסרים) {{עברית|ראשי הפרקים; מיכן ואילך: אם היה חכם ומבין מדעתו – אִין}} (=כן){{עברית|, ואילא}} (=ואם לא) {{עברית|– לא}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יג,א)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד בינוא {{עברית|חכמי משנה}} הד'א אלמעני והם נבהוני עליה, וד'לך אנהם קאלוא אן אלאדראכין אלאולין אעני אדראך אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} פקט יג'וז תעלימה, ואלאדראך אלת'אלת' אלד'י הו אל{{עברית|חשמל}} ומא אתצל בד'לך לא יעלם מנה גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ו{{עברית|רב[י]נו הקדוש}} יעתקד אן אלת'לת'ה אלאדראכאת כלהא [ת]תסמי {{עברית|מעשה מרכבה}} והי אלתי לא יעלם מנהא גיר {{עברית|ראשי הפרקים}}. ונצהם פי ד'לך הו הד'א, {{עברית|עד היכן מעשה מרכבה ר' (מאיר) אומר עד וארא בתראה, ר' יצחק אומר עד חשמל, (מן)[מעד] וארא עד חשמל מגמרינן אגמורי, מ[י]כ(א)ן ואילך מוסרין לו ראשי הפרקים. איכא דאמרי (מן)[עד] וארא ועד חשמל, מסרינן ראשי הפרקים, מ[י]כ(א)ן ואילך אם היה חכם [ו]מבין}} {{עברית|מדעתו אין, ואי( )לא לא}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">3</td>
<td class="he">התברר לך אפוא מלשונותיהם{{קו}}{{אינדקס|א)}} שהן השגות שונות, ומה שמסב את תשומת הלב לכך הוא "{{עברית|וארא}}", "{{עברית|וארא}}", "{{עברית|וארא}}";{{קו}}{{אינדקס|ב)}} ושהן דרגות, ושההשגה האחרונה מהן, והיא שנאמר עליה "{{עברית|וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כז)}}, כלומר צורת האדם החלוקה, שנאמר עליו "{{עברית|מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה}}" {{הפניה|(שם)}} – היא ההשגה האחרונה שבהן והנעלה שבהן.{{קו}}{{אינדקס|ג)}} וכן המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}} האם מותר לרמוז משהו כשהוא מלמד, כלומר {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}}, או שאסור בשום אופן לרמוז כשמלמדים את ההשגה השלישית הזאת ואפילו {{עברית|בראשי הפרקים}} אלא מי שהוא {{עברית|חכם יבין}} {{עברית|מדעתו}}.{{קו}}{{אינדקס|ד)}} וכן גם המחלוקת בין ה{{עברית|חכמים}}, כמו שאתה רואה, גם לגבי שתי ההשגות הראשונות, כלומר ה{{עברית|חיות}} וה{{עברית|אופנים}}, האם מותר ללמד את ענייניהן במפורש או שאין היתר אלא ברמז ובחידות {{עברית|בראשי הפרקים}}.</td>
<td class="ar">פקד באן לך מן נצוצהם אנהא אדראכאת מכ'תלפה, ואלתנביה עליהא {{עברית|וארא וארא וארא}}, ואנהא מראתב, ואן אלאדראך אלאכ'יר מנהא והו אלמקול ענה {{עברית|וארא כעין חשמל}} אעני צורה' אלרג'ל אלמבע[צ'ה](ץ') אלד'י קיל פיה {{עברית|ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה}} [הי](הו) אכ'ר אלאדראכאת ואעלאהא, ואלאכ'תלאף איצ'א בין אל{{עברית|חכמים}} הל יג'וז אן ישאר פי תעלימה בשי אעני {{עברית|במסירת ראשי הפרקים}} או לא יג'וז בוג'ה אן ישאר פי תעלים הד'א אלאדראך אלת'אלת' ולו {{עברית|בראשי הפרקים}}, בל מן הו {{עברית|חכם יבין מדעתו}}. וכד'לך איצ'א אלאכ'תלאף בין אל{{עברית|חכמים}} כמא תרי פי אלאדראכין אלאולין איצ'א אעני אל{{עברית|חיות}} ואל{{עברית|אופנים}} הל יג'וז תעלים מעאני ד'לך בתצריח או לא יג'וז אלא באשארה ואלגאז {{עברית|בראשי הפרקים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סדר ההשגות ומשמעותו}}
{{קו}}ראוי שתשים לב גם לסידור שלוש ההשגות האלה: הוא הקדים את השגת ה{{עברית|חיות}}, משום שהן קודמות בנכבדות ובסיבתיות, כמו שאמר: "{{עברית|כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, וכן ב(היבטים) אחרים. ואחרי ה{{עברית|אופנים}} ההשגה השלישית, שהיא במעלה עליונה יותר מן ה{{עברית|חיות}}, כמו שהתבאר. הטעם לכך הוא ששתי ההשגות קודמות בהכרח בלימוד להשגה השלישית, ומהן ניתן להביא ראיות עליה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וינבגי אן תתנבה איצ'א עלי תרתיב הד'ה אלאדראכאת אלת'לת'ה, וד'לך אנה קדם אדראך אל{{עברית|חיות}} לאנהא אקדם באלשרף ואלסבביה כמא ד'כר {{עברית|כי רוח החיה באופנים}}, ובגיר ד'לך איצ'א. ובעד אל{{עברית|אופנים}} אלאדראך אלת'אלת' אלד'י הו אעלי רתבה מן אל{{עברית|חיות}} כמא באן. ועלה' ד'לך אן אלאדראכין מתקדמאן פי אלעלם צ'רורה ללאדראך אלת'אלת', פבהמא יסתדל עליה:</td>
</tr>
</table>