דליל

דַלִיל (רבים: דַלַאיִל או אַדִלַּה) –'ראיה', דבר אחד המלמד על דבר אחר. ניתן להביא ראיה מטבע המציאות או מפסוקים, וכיוצא בזה. את המילה "דליל", תרגמנו תמיד "ראיה" ולא "הוכחה", כדי להבחין בינה לבין המילה בֻּרְהַאן, ואת הפועל דַלַּ תרגמנו "להורות". פועל זה משמש גם בהקשרים פרשניים, כאשר מילה או ביטוי מורים על משמעות מסוימת. השורש דל"ל נמצא גם בשמו הערבי של הספר "מורה הנבוכים", "דַלַאלַה' אלחַאיִרִין", במשמעות של 'הנחיה' או 'הדרכה' (ראו א,פתיחה3, בהרחבות).

דוגמאות ומפתח מופעים:

א,א1: "אנשים חשבו ש'צלם' בעברית מורה ["ידל"] על תבניתו ומתארו של דבר".

א,סג5: "חזר עליו השלום ואמר: הם יקבלו אם כן שיש אלוה מצוי על ידי ההוכחות ["אלבראהין"] השכליות האלה; מה תהיה ראייתי ["דלילי"] שהאלוה המצוי הזה שלחני?".

ב,יט19: "כי העובדה שהגלגל נע תמיד והכוכב קבוע תמיד היא ראיה ["דליל"] על כך שחומר הכוכבים אינו חומר הגלגלים".

ב,לג1: "וכן לשון התורה: 'בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ [וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה']' – ראיה ["דליל"] לכך שהדיבור היה אליו בעוד הם שמעו את הקול הגדול ולא את פירוט הדברים".