חלק א, פרק יד
חלק א, פרק יד
המונח אדם
| 1 |
שלוש משמעויות
רב-משמעיות "אדם".א) הוא שמו של אדם הראשון, (והוא שם) גזור, כמו שנאמר בפסוקים (ראו בראשית ב,ז) שהוא נגזר מ"אדמה".ב) והוא גם שם המין: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם" (בראשית ו,ג), "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,כא), "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן" (שם שם,יט).ג) והוא שם להמון, כלומר לפשוטי העם להוציא המיוחדים (שבהם): "גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ" (תהילים מט,ג). ובמשמעות השלישית הזאת: "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו,ב), "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהילים פב,ז). |
אשתראך אדם, הוא אסם אדם הראשון משתק, כמא ג'א אלנץ אנה משתק מן אדמה. ויכון אסם אלנוע לא ידון רוחי באדם, מי יודע רוח בני האדם, ומותר האדם מן הבהמה אין. ויכון אסמא ללג'מהור אעני ללעאמה דון אלכ'אצה, גם בני אדם גם בני איש. ומן הד'א אלמעני אלת'אלת' ויראו בני האלהים את בנות האדם, אכן כאדם תמותון: |
